Toldot Hakolnoaa A 251108

‫מלייס‪ ,‬אבי הקולנוע הסיפורי‪ ,1902-03 ,‬רוב הסרטים בקולנוע הם סרטים סיפוריים‪.‬‬ ‫הסרטים מתארכים ל ‪ 10-20‬דקות‪ .‬ברגע שיש ביקוש לסרטים יותר ארוכים‪ ,‬מתגבררים על הבעיה‬ ‫הטכנית של מחסניות של סרטים של דקה‪.‬‬ ‫המושג של ‪ 10‬דקות בקולנוע נקרא מערכה‪ ,‬מכיוון שהגליל שהכניסו למקרנת הקולנוע היו באותו הגודל‬ ‫של הגליל שנכנס למצלמת הקולנוע‪ .‬באורך של ‪ 10‬דקות‪.‬‬ ‫מהרגע שעברו לסרטים של ‪ 20‬דקות כבר אין בעיה של אורך‪ ,‬אשר לעשות כבר סרטים יותר ארוכים‪.‬‬ ‫הסיפור‪ ,‬פירושו ארגון מערכות‪/‬אפיזודות‪ ,‬על רקע של זמן‪ ,‬הסיפור ה הדבר שהכי מתחבר עם ו' החיבור‪:‬‬ ‫"אלוהים ברא את אדם ואז את חווה‪"...‬‬ ‫המספר קובע מה חשוב ב לעלילה‪ ,‬ומדלג על כל השאר שלא חשוב‪ .‬הדילוגים ותמצאים במלה ואז ‪.‬‬ ‫במסגרת הרצון של מלייס לספר סיפורים‪ ,‬הוא עולה על רעיון‪ ,‬שאפשר לקחת את הסוף של שוט אחד‬ ‫ולחבר אותו ביחד עם השוט ההתחלה של השוט השני‪ .‬השימוש של דיזולב‪ ,‬שימש לסימון מעבר של מעט‬ ‫זמן‪.‬‬ ‫פייד אין ואאוט מעבירים הרבה יותר זמן‪ .‬כיום כמובן אין לזה חשיבות‪.‬‬ ‫היה זקוק ליותר ממעבר אחד כדי לבטא את הרעיון שעבר מלא זמן ועל כן נותן את הסימנים האלה של‬ ‫המעברים‪.‬‬ ‫צופה זו הפשטה‪ ,‬זה שאליו מיועדת היצירה הקולנועית‪ ,‬מגדירים אותו בעל רגישות עליונה ובעל‬ ‫אינטליגנציה עליונה‪.‬‬ ‫לקיחת הרגעים הרלוונטים של המציאות‪ ,‬הגדרה של סיפור‪.‬‬ ‫יש שלושה מיימדי זמן‪ ,‬צריך לטפל ולהסביר את הזמן‪ ,‬ההיבט שהרכזי של הסיפור הוא החיבור‪.‬‬ ‫רוברט אלטמן‪ ,‬מספר ‪ 8‬סיפורים במקביל‪ ,‬סימולטני‪ .‬מה שמאפשר לכתוב ספר שנקרא "מלחמה ושלום"‪.‬‬ ‫יש יחס זמני נוסף‪ ,‬יחס אל זמני‪ ,‬אין שום משמעות לזמן‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬התייר האמריקאי מגיע לת"א מראים‬ ‫את שוק הכרמל‪ ,‬התחנה המרכזית‪ ,‬חוף הים‪ ,‬כיכר רבין‪ .‬הסדר הוא לא בהכרח לפי זמנים‪.‬‬ ‫מלייס‪ ,‬נמצא ניסיונות לזויות צילום שונות‪ .‬אבל אין לו את הכלים לכך‪ .‬הצליח לחבר אפיזודות בשוטים‪.‬‬ ‫נשאר עם המצב בגלל יכולת טכנית ירודה של שוט אחרי שוט‪ ,‬סיפור אחרי סיפור‪.‬‬ ‫"מסע אל הירח" של מלייס – פרופ אחד מוצא דרך להגיע לירח‪ ,‬זו התחלת הסיפור (הרעיות להגיע‬ ‫לירח)‪ ,‬השוט הראשון כמו לומיירים‪ ,‬דקה ללא תזוזה‪ ,‬הסצינה הראשונה מאוד תיאטרלית (מלייס בא‬ ‫מהתיאטרון) המדענים עומדים על המדרגות‪ ,‬הפרופ מציג לחבריו המדענים‪ ,‬את הרעיון להגיע לירח‪.‬‬ ‫בתקופה שבא נוצר הסרט עדיין עמד בן אדם אמיתי עם מקל והסבירר לקהל את הסרט‪.‬‬ ‫קולנוע הוא מקצוע גברי‪ ,‬לא לוקחים את האישה בתור אופציה לצופה‪ ,‬מכניס את הנשים לסרט רק‬ ‫כ"אובייקט מיני"‪.‬יש הבט מאוד ליצני בסצינה הראשונה של הסרט‪ .‬מעבר לשוט השני היה בדיזולב‪,‬‬ ‫כלומר עבר מעט זמן‪ ,‬עבר לסצינה של בניית הטיל שאיתו יגיעו לירח‪ .‬מיקום המצלמה יותר קרוב‬ ‫לדמויות הפעם‪ ,‬זו התנועה היחידה שהמצלמה הפרימיטיבית יכולה לעשות‪ .‬רוצה שנראה את כל הטיל‬ ‫ונראה לפירטי פרטים‪ .‬לשוט השלישי עובררים בדיזולב‪ ,‬הפרופ בודק מקום להמראת הטיל‪ .‬המצלמה‬ ‫יותר רחוקה‪ ,‬הכל נעשה באולפן עם תפאורה (של גגות פריז) ‪.‬‬ ‫השוט הרביעי עוברים שוב בדיזולב‪ ,‬מצלמה יותר קרובה‪ ,‬שוב אישה שמופיעה בלבוש על בגדים קצרים‪.‬‬ ‫הכנסת החללית לתותח‪.‬‬ ‫מעבר לשוט חמישי‪ ,‬בדיזולב‪ .‬התותח מופנה לירח לקראת שיגור‪ .‬לא עבר הרבה זמן‪ .‬שוט שישי צילום‬ ‫של הירח‪ .‬כאילו החללית מתקרבת לירח‪ .‬שוב שביעי החללית נוחתת על הירח‪ .‬בעייתיות כאשר הטל‬ ‫התקרב לירח ראו אותו נוחת על הירח מקרוב ואז יש שוב של הנחיתה‪.‬‬ ‫הם הולכים לישון‪ ,‬חולמים עעל בנות‪ ,‬השוט מעביר זמן של כמה שעות כביכול כאשר באותו השוט הם‬ ‫מתעוררים‪ ,‬ללא שוט נוסף‪,‬‬ ‫מעבר לשוט הבא‪ ,‬נמצאים ביער על הירח‪.‬‬ ‫שני היבטים – התייחסות לאישה בסרטים הראשונים כאאובייקט מיני‪,‬‬ ‫היבט שני – ההתבוננות בדברים חדשים‪ ,‬הגישה הקולוניאליסטית‪ .‬בפעם הראשונה שמליים מראה לנו א‬ ‫אנשי הירח‪ ,‬הם מוצגים כנחותים‪ ,‬לא זקופים מתים במכת מטרייה‪ .‬יש נקודת מבט מאוד קולוניאליסטית‪.‬‬ ‫מעבר לשוט הבא‪ ,‬עפי סדר זמן שוט אחרי שוט‪ ,‬בקצב התקדמות הסיפור‪ ,‬אין חזרה לאחור אלא הכל נע‬ ‫קדימה‪ .‬אנשי הירח עם החבורה מכדואה‪.‬‬ ‫עוברים לשוט נוסף של אנשי הירח רודפים אחרי המדענים‪.‬‬ ‫שוט נוסף של ההגעה לחללית חזרה‪ .‬חזרה לכדור הארץ‪ ,‬ניתה בים משייה של החללית לחוף‪ .‬סוף‪.‬‬ ‫התרומה הגדולה של מלייס לקולנוע הוא היכולת לספר סיפור‪.‬‬

‫העריכה מספרת את הסיפורים‪.‬‬ ‫הדור השלישי של הקולנוע –‬ ‫דור הצלמים‪ ,‬בני השכבות הנמוכות‪ ,‬צעירים‪.‬‬ ‫אדוואין פורטר‪ ,‬הצלם הטוב של אדיסון‪ ,‬שוכר אותו לצילומי חוץ‪ ,1898 .‬פורצת מלחמת קובה ספרד‪,‬‬ ‫ארה"ב תומכת בקובה‪ ,‬צבא ארה"ב לוקח חלק במלחמה‪ ,‬הציוד שלוקחיים כדי לצלם מסורבל וכבר‪ ,‬אבל‬ ‫מה שהציבור הכי רוצה לראות זה תמונות מהמלחמה‪ ,‬לכן עושה טריק הצלם של אדיסון‪ ,‬לוקח שולחן‬ ‫מיים בונה מודלים מוקטנים של אניות‪ ,‬עושה עשן‪ ,‬ומצלם בכאילו‪.‬‬ ‫פורטר מצלם פריים אחרי פריים‪ ,‬כל כמה דקות‪ ,‬הצופים לא יודעים שזה כך וזה נראה כמו סרט‪ ,‬את‬ ‫צילומי הפנורמה שלו עושה פריים אחרי פריים כל פעם חלק אחר (עדיין את הבורג הזה שמעאפש ‪PAN‬‬ ‫עם המצלמה‪ 1901-02 .‬ממציאים את הבורג שמאפשר תצלום של ‪. PAN‬‬ ‫עשה ביום של רוצח הנשיא מקינגלי‪ ,‬כיסא חשמלי‪ ,‬אך לא באמת יכול לצלם את ההוצאה להורג‬ ‫המקורית‪ .‬כדי להראות לצופים שכמהים לזה‪ .‬הקהל חושב שזו ההוצאה האמיתית להורג‪.‬‬ ‫שינוי הפריים מוצג בתנועת מצלמה‪ .‬כשייש ‪ PAN‬נכנס גם ה ‪ -TILT, 1896‬פורטר ומלייס פועלים‬ ‫במקביל‪.‬‬ ‫בארה"ב ובצרפת‪..‬‬ ‫פורטר מתבקש לחזור לאולפן ולעשות חיקוי של מה שעושה מלייס‪.‬‬ ‫סוף המאה ה‪ – 1897 ,19 -‬פורטר מחקה את מלייס‪ ,‬למרות שמלייס עושה תיאטרון שנראה פחות אמיתי‪,‬‬ ‫פורטר מראה דברים קצת יותר מציאותיים‪ .‬בלי תיפאורה‪.‬‬ ‫הדוד ג'וש‪ ,‬סרט של פורטר – ‪ ,1898‬כאילו מוצג סרט קולנוע ‪ ,‬של אישה רוקדת והוא לא מבין ומבחין‬ ‫בין מציאות לפיקציה‪ .‬שוב השימוש בנשים‪.‬‬ ‫פורטר מחכקה את מלייס‪ ,‬ברציפות השוטים שבאים אחד אחרי השני בהקשר של זמן‪ .‬אך מציג דברים‬ ‫קצת יותר מציאותיים‪ .‬פורטר משתמש פחות בנשים כאובייקטים מיניים בגלל ההבדלים בין החברה‬ ‫הצרפתית‪ ,‬לאמריקאית‪ .‬הסימולטניות אינה אפשרית אז הכל קורה באותו שוט (ג'ק ואפון הפלא של‬ ‫פורטר) בזמן שהענק אכל ג'ק הציץ ממחבואו‪ .‬במקום שוט מיוחד להצצה‪.‬‬ ‫חוט עלילתי אחד‪.‬‬ ‫פורטר ישאל את עצמו כציד להרכיב שוטים יותר מסובכים ביחסים בין הזמן לדמויות‪ .‬פורטר משתמש‬ ‫באחד מסירטיו בהרבה חידושים שלא כל יודע מה לעשות איתם‪ .‬קוראים לסרט "חיי כבאי אמריקאי"‬ ‫‪ 4‬חידושים – יש קלוז אפ‪ .‬השוט של הכבאי חולם על אישתו וילדתו ושוט זה מתחלף על ידית המכבי אש‬ ‫בקלוז אפ‪.‬‬ ‫שילוב של קטעים עם קטעים ישנים שצילם פורטר ‪ ,1898-9‬מסרטי רחוב‪.‬‬ ‫תנועת מצלמה‪ ,‬כשהסוסים דוהרים הוא עוקב אחריהם‪.‬‬ ‫לפחות שני נסיונות לבטא סימולטניות‪ ,‬אך לא כל כך מצליח‬ ‫הקלוז אפ – הדגשה של משהו מאוד דרמטי‪.‬‬ ‫שני עולמות שונים‪ ,‬העולם של הפיקציה (השריפה (שלא הייתה ולא נבראה כביכול)‬ ‫יחד עם צילומים אמיתיים של הרחוב שצילם בעבר‪ .‬השתמש בזה בהקשר עלילתי‪.‬‬ ‫תנועת המצלמה – באה כשהוא צילם ברחוב‪ ,‬לא ממה שצולם באולפן‪ .‬כי באולפן המצלמה לא זזה אבל‬ ‫ברחוב כן‪.‬‬ ‫הסרט מתחיל כאש הכבאי במשמרת לילה‪ ,‬חולם (החולם מופיע בעיגול על מסך שחור בחשיפה כפולה)‪.‬‬ ‫דיזולב לקלוז אפ על ידית של מכבי האש (של האזעקה) שם יש את הקלוז אפ הראשון בקולנוע‪.‬‬ ‫עובר בדיזולב לחבורת הכבאים שמתעוררים מאזעקה שמופעלת‪..‬‬ ‫מצלם אותם מתחילים לרדת‪ ,‬אחרי דקה הוא מצלם אותם יורדים למטה‪ ,‬פורטר לא יודע שפשר לחתוך‬ ‫את הדקה הזו באמצע‪ .‬יש בזה משהו לא מציאותי כי קודם כולם על העמוד ורק אח"כ הם מגיעים כאילו‬ ‫יש מלא קומות שצריך לרדת‪ ..‬יש את הפיתרון לבעיות אלא רק לא היה את היכולת לבצע‪.‬‬ ‫סרט המופת של פורטר ‪" ,1903‬שוד הרכבת הגדול (מערבון הראשון) ‪ -‬פותר תא הבעיה הסימולטנית‪,‬‬ ‫כל השוטים הראשונים נקראים‪ ,‬סיפורם של השודדים‪ ,‬השני זה סיפורו של פקיד הטלגרף‪ ,‬פורטר מגדיל‬ ‫לספר סיפור שלישי‪ ,‬סיפורם של אנשי הכפר‪ ,‬שאין להם קשר לשוד‪ .‬פעם ראשונה שעושים ‪ 3‬חוטים‬ ‫עלילתיים במקביל ולצאת עם הבנה מהסרט הזה מה קרה‪.‬‬

‫סימולטניות בתוך השוט הייתה ידועה (בעזרת המסך השחור) אבל לא סימולטניות עלילתית‪.‬‬ ‫הסיפור נראה מציאותי‪ .‬עובד יוצר טוב ריגשית על הצופה‪.‬‬ ‫בסופו של דבר יש רק סיפור אחד וזה סיפורם של השודדים‪ ,‬המספר החליט להגדיש את הסיפור לשודדים‬ ‫ולא לפקיד הכפות‪ .‬כי אז זה היה משעמם‪ .‬משתמש בלוקי ישנים ולא באולפן‪.‬‬ ‫מכניס אלמנט ריגשיי בעת השוד של כל יושבי הרכבת‪ ,‬כי אנחנו מזדהים עם הנישדדים מאשר עם‬ ‫השודדים‪ ,‬פורטר בונה שינאה לשודדים כדי שהסוף יהיה שמח (כשיהרגו ע"י אנשי הכפר)‪.‬‬ ‫העאיכה של הנסיעה עם הרכבת הייתה טובה‪ ,‬כי הוא סיים בחלק השמאלי העליון של המסך ומתחיל את‬ ‫השוט הבא עם נסיעה בחלק הימני התחתון‪.‬‬ ‫הקאט בין השודדים ליד הנחל לפקיד הכפות שביתו מעירה אותו‪ ,‬נשאר לא ברור אבל הוא לא עקרוני‬ ‫כנראה שאלה דברים שקורים במקביל והצופים של אותה תקופה מבינים זאת‪ ..‬נכנסים לחוט עלילה שני‪.‬‬ ‫ובמקביל עוברים בשוט לריקוד של אנשי הכפר‪ .‬רוקדים‪( .‬המערבון היה בין ‪ )1870-1890‬יש פה‬ ‫אוטנטיות פרטר חווה על בשרו את התקופת המערבון (המערב הפרוע)‪ .‬הוא חי שם‪.‬‬ ‫הפקיד העביר את המספר לאנשיי הכפר‪ .‬שני חוטים ‪ .‬של השודדים ואנשי הכפר מתחילים להתקרב אחד‬ ‫לשני עד לשילוב ביחד בקונפליקט (השודדים רוצים לברוח ואנשי הכפר רוצים לרצוח אותם)‪.‬‬ ‫הקלוז אפ בסוף‪ ,‬לא תורם לעלילה שום דבר זה רק מיצר את שיטת הכוכבים (סלב)‪.‬‬