אפיסמולוגיה – תורת ההכרה, אנתרופולוגיה – תורת האדם .חקר האדם בתרבויות מסוימות. תורת המדינה – פילוסופיה פוליטית. מה אני יכול לדעת על היש ועל האין ,מהו האדם ועוד .מדעים הוא חקר שלא נפרד מאלה. הדיון של אפלטון – היה הראשון לומר ,לא אוכל להגיע לתשובות על היש אם לא אדע מה אני שואל ומה היא הכרה .כלומר האפיסמולוגיה היא הדבר הראשון שצריך לחקור .ההבדל בין אילוף להכרה. משל המערה – בגדול מדבר על מערכת החוקים והידע שייש לנו שזו המציאות שלנו ומבחינתינו זו המציאות ושום דבר אחר ,כמו אנשי המערה שלא יוצאים מהמערה ,עד שאחד רוצה לצאת ,אבל למה? אנשי המערה יתקוממו ,מה יש בחוץ? זו פיקציה ,עד היום זה לא היה קיים. אין דרך לדעת שמה שאני יודע מגיל חצי שנה ,שנה אלו דיברי אמת. עם כן אני צריך להשיג סוג אחר של הכרה .ידע רוכשים בעמל רב .נבנה ע"י מוחות גדולים במורכבות, השאלה היא בשביל מה? להיות שייך לתרבות זה להיות חבר במועדון ,שהכניסה אליה עולה כסף ,ועמל. המערה הזו חשוכה יותר מתמיד, הבעיה של האדם היא שהוא תקוע במערה ואין מה שיוציא אותו החוצה (בגלל כל הנוחיות של קיימות היום) אדם נולד עם שחיקת דעת (מיתוס עץ פרי הדעת) .השאלה היא מדוע? בן אדם קובע לעצמו את היררכיות של החשיבות .רק שיחליט שהוא רוצה לדעת ולפנות לעצמו את הזמן ללמוד ולדעת ,אז הוא "יצא מהמערה". מעירה היא הימאות בדוקטרינה אחת .אין אלטרנטיבה אין לנו ברירה ,המערה הראשונה היא להימצא במקום שאין לי גישה ליציאה החוצה ("חלון"). קירות המערה התעבו בשנים האחרונות. מערה זה כשאני נמצא עם אנשים כמוני ,ההדים שלי .כל האינטרנט ,סלולארי (פייסבוק מסנג'ר וכו') מביא אותך לא להיות לבד ולהיות עם אנשים כמוך ,לא מאשר לך לילמוד .זה למה המצב היום הוא שקירות המערה מתעבים.