Mavo Leteoryot Kolnoiot 251108

‫התנועה הפורמליסטית צמחה ברוסיה בין ‪ – 1915-1930‬מגישה של חוקרי ספרות‪ ,‬משוררים‪...‬‬ ‫שתי קבוצות עיקריות ‪:‬‬ ‫החוג הבלשני של מוסקבה (‪ – )1915‬ביקשו להכניס גם את תחום השירה לשפה‪ ,‬לכלול גם את הלשות‬ ‫הפואטית‪ .‬ניסו לעמוד בהבדלים בין השפה הפואטית לשפה היום יומית‪.‬‬ ‫האגודה לחקר לשון השירה פטרבורג (‪ – )1916‬היסטוריונים וחוקרי ספרות‪ .‬לא היו מרוצים מהדרכים‬ ‫לחקר הספרות באותה התקופה‪ .‬אמרו כי יש לחקור את הספרות בלי להסתמך על מתודולוגיות שלקוחות‬ ‫מתחומים אחרים‪ .‬לחקור ספרות כספרות בלי להכניס לשון והיסטוריה‪.‬‬ ‫המכנה המשותף של שתי הקבוצות‪ ,‬האומנות זה השתקפות של המציאות (יצאו נגד האמרה הזאת)‬ ‫האומנות היא ישות אסטטית משל עצמה‪ .‬יש לה חוקים משלה‪ ,‬וצריך ליצר תיאוריה אומנותית טהורה‪ .‬יש‬ ‫איזה ניסיון שיטתי ראשוני להפוך את תחום האומנות לתחום עצמאי‪ ,‬שתהיה פקולטה לספרות‪ ,‬קולנוע‬ ‫ולא יהיה חלק ממשהו‪ .‬ושם יחקרו את הכלים הבסיסיים של אותה אומנות‪.‬‬ ‫רצו לבנות מערכת של חוקיים בסיסיים של האומנות (כל אומנות בתחומה)‪ .‬ליצור ניתוק מההיסטוריה‪,‬‬ ‫מדיני‪ .‬כלומר‪ ,‬אומנות כאומנות‪ .‬יצאו כנגד שלוש גישות‪:‬‬ ‫הגישה הגנטית – חוקרת את ההתהוות של טקסט מסוים (קולנועי או ספרותי)‪.‬‬ ‫הפורמליסטים לא רצו לייצר מחקרים היסטוריים‪ ,‬אלא לנקות מכל הדיסציפלינות האחרות ולהשאיר רק‬ ‫אומנות‪ .‬להתעסק ביצירה כיצירה‪.‬‬ ‫הגישה המימטית – האומנות מטרתה היא לשקף את המציאות (באזן)‪ ,‬הפורמליסטים לא ציריך לשפוט את‬ ‫האומנות עד כמה זה דומה למציאות‪.‬‬ ‫הגישה האקספרסיבית – יצירת אומנות‪ ,‬תמיד ביטוי לאישיותו של היוצר‪ .‬הפורמליסטים לא אוהבים את‬ ‫הגישה מכיוון שהביטוי מביאים מחקרים על היוצר ולא על היצירה עצמה‪.‬‬ ‫הקולנוע מהווה את הכלי הכי טוב עבור הגישה הפורמליסטית‪ .‬מכיוון שזו אומנות חדשה ורק מתהווה‪,‬‬ ‫ולכן הרבה יותר קל לנתח את החוקים האלה‪ .‬ביקשו לאתר חוקים פנימיים שקיימת בתוך האומנות‬ ‫(אוטונומית) רצו לבנות מערכת סגורה של חוקים (קולנוע‪ ,‬ספרות וכדומה)‪.‬‬ ‫כדי להגיע לזה צריך להבדיל את האומנות מהחיים‪ ,‬זה לא החיים זו לא המציאות‪ .‬כך יהיה אפשר לחקור‬ ‫מה הקולנועי שבקולנוע ומה ספרותי שבספרות‪.‬‬ ‫התוכן לא מעניין את הפורמליסטים‪ ,‬רצו להגדיר באופן גורף את מערכת החוקים של הקולנוע‪ .‬להדגיש‬ ‫את האיך‪ ,‬את הצורה ולא את התוכן‪.‬‬ ‫משתמשים במונחים – חומר ותחבולה‪.‬‬ ‫חומר – חומר המציאות מה התוכן של המציאות‪.‬‬ ‫התחבולה – איך אני לוקח את החור ולש אותו (מניפולציה)‪.‬‬ ‫דוגמא הרצח זה החומר ואיך שהיצ'קוק מציג את הרצח בפסיכו זה התחבולה‪.‬‬ ‫התחבולה המרכזי שבה משתמשים באומנות בכלל‪ ,‬היא תחבולה שנקראת "הזרה" (=לקחת משהו שהוא‬ ‫מוכר‪ ,‬שיגרתי ולהופכו ללא מוכר‪ ,‬זר) האומנות לוקחת חומרים שגרתיים מהיום יום‪ ,‬ועושה להם פעולה‬ ‫של הזרה (מלשון זר)‪ .‬שירה למשל לוקחת השפה היום יומית ועושה לה הזרה‪.‬‬ ‫בקולנוע‪ ,‬יש את המציאות (כאן בכיתה) ואנחנו ניקח חומר צילומי שלא יתפוס את כולם וחלק מהאנשים‬ ‫ובעריכה וכנסת משמעות מבצעים על זה הזרה‪.‬‬ ‫לכן הפורמליסטים טוענים שמה שיש לשים לב באומנות כיוצרים לאיך אנחנו מעבירים את המציאות‪,‬‬ ‫לצורות שבהם אנו משתמשים כדי להעביר את המציאות‪ .‬כך נגרום לצופה‪/‬קורא להבין בצורה אחרת את‬ ‫המציאות‪ .‬כי זה לא מעניין להעביר אחד לאחד את המציאות צריך להביא תובנה אחרת לגבי המציאות‬ ‫בעזרת צורניות‪ .‬הזרה זה מה שהופך את האומנות לאומנות‪ .‬ללא הזרה אין אומנות‪ .‬טקסט שלא הופעלה‬ ‫עליו תחבולה של הזרה זה לא טקסט אומנותי‪.‬‬ ‫מה שמבדיל את האומנות מהחיים עצמם זה התחבולות האלה‪.‬‬ ‫האתגר שבקליטה של היצירה של הצופה‪ ,‬כך זה יותר אומנותי‪.‬‬ ‫בתחבולה של ההזרה יש שני שלבים‪:‬‬ ‫שלב א'‪ :‬נקרא סיכול המבע‪ ,‬זה לסכל את היום יומי‪ ,‬להפוך את הדבר שהוא מוכר לזר‪.‬ברגע שהשירה‬ ‫לדוגמא עושה הזרה לצלילים היום יומיים אנחנו פתאום מרגישים אותה באמצעות האמצעים האומנותיים‬ ‫(אורך שורה‪ ,‬חרוזים וכו'‪ .)...‬בתחילת הסרט כיפור סצנת הסקס עברה הזרה ע"י הצבעים‪ ,‬ע"י האיטיות‬ ‫שגרמו לנו לשים לב לזה‪.‬‬

‫האיש עם מצלמת הקולנוע (‪ – )1929‬איש שיוצא ומצלם את רחובות העיר (ג'יגה ורטו‪ ,‬הבמאי של‬ ‫הסרט‪ ,‬במאי רוסי) הקטע שהוקרן בכיתה מראה את הבוקר בעיר מעבר לא שיגרתי בין דברים שונים כמו‬ ‫שטיפת רצפות וכו‪ ...‬יש הזרה של היום יומי ולהפוך אותו לאחר‪ ,‬לחדש‪.‬‬ ‫שלב ב'‪ :‬נקרא סיכול הצורה‪ ,‬הכוונה שמדובר באבחנה של משהו שיגרתי למשהו שערב הזרה‪ ,‬אבחנה‬ ‫שהיא פנים אומנותית‪ .‬הקולנוע ההוליוודי עושה הזרה ע"י העריכה שהוא משתמש בה‪ .‬אלה הזרות‬ ‫שנשחקות (כלומר שאנחנו כבר לא שמים לב שיש את ההזרה בסרטים‪ ,‬הורגלנו להזרות האלה)‪ .‬הרבה‬ ‫פעמים התחבולות נשחקות ולא שמים לב אליהן‪ .‬לכן הפורמליסטים אומרים שמה שנשחק צריך להזיר‬ ‫אותו עוד פעם‪ ,‬לעשות הזרה להזרה‪ .‬כמו הקטע של ורטו (האיש עם מצלמת הקולנוע) עריכה מהירה‪ ,‬לא‬ ‫לפי סדר כרונולוגי וכו‪...‬‬ ‫מה שרואים מזה שישנן תחבולות שלא קשורות לחיים‪ .‬טרנטינו לדוגמא‪ ,‬עושה מחוות לסרטים‪ ,‬קיל בל‬ ‫מחווה לסרטי הקונג פו והאנימציה היפנית וכו‪ ...‬הסרטים שלו עושים זה לקחת את ההזרות של סרטי‬ ‫הקונג פו ועושה להם הזרות‪ .‬כלומר גורם לנו לתפוס מחדש את התחבולות שכבר נשחקו בסרטים‬ ‫שאליהם הוא עושה מחוות‪.‬‬ ‫פרסונה של אינגריד ברגמן‪ ,‬משתמש בקלוז אפים שונים ממה שהורגלנו אליהם בסרטים ההוליוודים‪.‬‬ ‫לחתוך פרצופים‪ ,‬הבדלים בין אור לחושך‪ ,‬פיצול של שני פרצופים‪.‬‬ ‫או בקליפ של אבבא גם כן יש מחווה לברגמן‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת שנצפתה בכתה‪ ,‬אודי אלן‪ ,‬בסרט אהבה ומלחמה‪ .‬בקטע‪ ,‬פרודיה על טולסטוי‪ ,‬מלחמה‬ ‫ושלום‪ .‬ישנה גם התייחסות לאינגריד ברגמן‪ ,‬עם הקלוז אפים גם כן בתור פרודיה‪ ,‬זה לקחת הזרה של‬ ‫אינגריד ולעשות לו הזרה נוספת‪.‬‬ ‫אבחנות נוספות‪:‬‬ ‫האבחנה בין חומר לתחבולה‪ ,‬מבטלים את הסדר בניהם‪ ,‬כלומר לא קודם תוכן ואז תחבולה הם אומרים‬ ‫הפוך‪ ,‬הצורה היא זו שמייצרת את המשמעות של התוכן‪ .‬לפני כן לתוכן לא היה מעניין‪ .‬הצורה היא זו‬ ‫שבנתה את המשמעות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬האישה על המסך לא מקבלת את המשמעות שלה מזה שהיא דומה לנשים במציאות אלא מהצורה‬ ‫שבה היא מצולמת‪.‬‬ ‫אבחנה בין פאבולה לסוג'יט‪ ,‬הפורמליסטים טוענים למשל בשירה ההזרה נעשית ע"י אמצעים אומנותיים‪,‬‬ ‫אבל בספרות לדוגמא דרך האבחנה בין פאבולה לסוג'יט‬ ‫פאבולה – סדרה של מאורעות שמוצגים ברצף זמנים הגיוני (נארטיב ליניארי מסורתי)‬ ‫סוג'יט – לקחת את הסדר הכרונולוגי ולשנות את הסדר של הזמנים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬כאשר רואים סרטים של אגתא קריסטי‪ ,‬כל פענוח של רצח מתחיל מהסוף ולאט לאט חוזרים‬ ‫להתחלה‪ ,‬כלומר הפענוח של הרצח הוא סוג'יט כי זה לא כרונולוגי‪ .‬בסוף מקבלים פאבולה כשמגיעים‬ ‫להתחלה‪.‬‬ ‫ספרות זולה‪ ,‬לוקחים את האירועים ומשנים לו את הסדר הכרונולוגי‪ ,‬כלומר לוקחים סוג'יט ומקלים‬ ‫ומבינים בסוף את הפאבולה‪.‬‬ ‫גם שמדברים על עלילה הם לא מדברים על מה אמרו בעלילה אלא על הסוג'יט ועל הפאבולה‪.‬‬ ‫אבחנה נוספת היא בין התחבולה לפונקציה (=דמות)‪ ,‬ההזרה האפקט שלה לא תלוי רק בקיום של‬ ‫התחבולה אלא צריך לעשות תחבולה שתהיה לה פונקציה שתהיה לה תפקיד מאוד מסוים‪ ,‬כדי שנשים לב‬ ‫אליה‪ .‬החשיבות של ההזרה היא בפונקציה שהיא ממלאת‪ .‬יכול להיות שלתחבולה תהיה מספר תפקידים‬ ‫שונים‪ ,‬הכוונה אפשר להשתמש בתחבולה מסוימת (לדוגמא‪ ,‬דיזולב) שיכול להיות שיהיו לה מספר‬ ‫פונקציות‪ ,‬יכול לסמן חלום‪ ,‬מוות וכו‪ ...‬במקביל יכול להיות שתחבולות שונות יהיה להן את אותה‬ ‫הפונקציה‪ .‬למשל הפונקציה של ההזכרות יכול להתממש באמצעות‪ :‬קאט‪ ,‬פייד או דיזולב‪.‬‬ ‫עבור הפורמליסטים‪ ,‬התחבולה אינה מספיקה לבדה‪ ,‬אלא צריך לבחון מה התפקיד שהתחבולה משמשת‪.‬‬