שיעור מס' 4

‫מבוא ללימודי טלוויזיה – שיעור מס' ‪4‬‬ ‫‪25.03.2009‬‬

‫גלובליזציה‬ ‫ראינו את הפארודיה על ‪ Bohemian Rhapsody‬מ‪"-‬השיר שלנו"‪ .‬הטענה המרכזית היא‬ ‫שהטלוויזיה וארה"ב משתלטות על העולם‪ .‬הקליפ שראינו הוא גלובליזציה כיוון שמדובר בשיר‬ ‫של להקה בריטית שהסולן שלה נולד בזנזיבר‪ ,‬היו שם שלוש שפות‪ :‬עברית‪ ,‬ערבית ואנגלית‪,‬‬ ‫זמרים שמייצגים מספר מדינות וכד'‪ .‬יש כאן ערבוב של כמה מדינות שקשה לומר שהתרבות‬ ‫הישראלית נבלעת לתוכו‪ .‬הם משתמשים שם במספר תכנים ישראלים‪ :‬רמטכ"ל‪ ,‬א' של הנשיא‪,‬‬ ‫נינט‪ ,‬דנה אינטרנשיונל ועוד‪ .‬הטלוויזיה הישראלית והטלוויזיה העולמית בעיקר נופלים על‬ ‫גלוקליזציה‪ ,‬שזה שילוב של גלובליזציה ולוקלי‪.‬‬ ‫נדבר על פרקים מספרו של אורי רם‪ .‬הוא מדבר על גלובליזציה‪ ,‬ואנחנו נדבר על‬ ‫המסרים הטלוויזיוניים ה‪'-‬גלובלים'‪ .‬המושג 'כפר גלובלי'‪ .‬התפתחות הטכנולוגיה הביא לידי‪-‬כך‬ ‫שאנו יכולים לסחור מכל מקום בעולם עם כל מקום בעולם‪ .‬המונח הוא יחסית ניטרלי‪ ,‬הוא לא‬ ‫מצביע על שליטה של גוף אחד על גוף שני‪.‬ישנה תפיסה זהה אשר נקראת 'אמריקניזציה'‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬שכל התהליך הזה החל תחת המעצמה החזקה בעולם‪ ,‬האמריקאים‪ .‬מדברים על‪-‬כך‬ ‫שאי‪-‬אפשר סתם לעשות מה שבא לנו בעולם‪ ,‬אלא יש את השריף‪ ,‬אמריקה‪ ,‬שקובע מה עובר‬ ‫ומי עובר‪ .‬הטענה‪ ,‬הלא מדויקת‪ ,‬גורסת שרוב התכנים והטקסטים נובעים מארה"ב‪ .‬מושג נרדף‬ ‫נוסף הוא 'מקדונלדיזציה' – הקפיטליזם האמריקאי במיטבו‪ ,‬מק'דונלדס שכמטאפורה ולא‬ ‫כהשתלטות‪.‬‬ ‫למעשה זה אימפריאליזם תרבותי‪ .‬תפיסה הרואה את המערב וארה"ב בראשו כגורם‬ ‫דומיננטי המשפיע על תרבויות חלשות יותר דרך טכנולוגיה ולא דרך כוח או מלחמה‪ .‬התהליך‬ ‫משפיע בעיקר על מדינות העולם השלישי‪ ,‬במיוחד כשמדובר בניצול כלכלי‪.‬‬ ‫הקטע מהסרט התיעודי שראינו מדבר על עבודת 'סוס טרויאני'‪ ,‬האיש מוורנר מגיע‬ ‫למדינות אחרות ולמכור להם את התכנים שלהם כיוון שזה יותר משתלם‪ ,‬וכך וורנר טומנת את‬ ‫ידה עמוק בתוך הצלחת הגלובלית כיוון שהתכנים שלה מגיעים לכל העולם‪.‬‬ ‫ביקורת על גישת האימפריאליזם‬ ‫‪.1‬הזרימה של המידע איננה חד‪-‬כיוונית – נכון‪ ,‬כולם מוכרים לכולם את התכנים שלהם‬ ‫(אנחנו מכרנו את 'בטיפול'‪ ,‬הדרום‪-‬אמריקאיים מכרו טלנובלות וכד')‪ .‬מנגד‪ ,‬טען‬ ‫רוג'ר סילברסטון שכל מדינה אמנם יוצרת מוצרים ותכנים משל עצמה‪ ,‬אך בתוך‬ ‫כל אלו מתקיימים התכנים האמריקאים‪.‬‬ ‫‪.2‬הזרימה עובדת ברמה אזורית ולא רק ברמה גלובלית – התכנים האמריקאים בכל‪-‬זאת‬ ‫לא יחדרו לכל מקום‪.‬‬ ‫‪.3‬ההנחה שיש תרבות 'אותנטית' שלא הושפעה מגורמים חיצוניים היא הנחה בעייתית –‬ ‫אין דבר כזה תרבות שלא הושפעה מתרבויות אחרות אלא‪-‬אם‪-‬כן הם מנותקים‬ ‫לחלוטין מהעולם שבחוץ‪ .‬השפה העברית המדוברת מושפעת מאוד מתרבויות אחרות‬ ‫(אנגלית‪ ,‬ערבית‪ ,‬ארמית‪ ,‬יידיש וכד')‪.‬‬ ‫מדינת הלאום בפני עצמה היא עסק שברירי כיוון שזה דבר חדש ולא טבעי‪.‬‬ ‫בנדיקט אנדרסון טען שמדינת הלאום‪ ,‬שנוצרה במאה ה‪ ,19-‬היא למעשה קהילה‬ ‫פוליטית מדומיינת שמה שמאחד אותה היא תקשורת ההמונית‪ .‬העיתונות יצרה קהילה מדומיינת‬ ‫של אנשים שמגדירים עצמם כ‪'-‬אנחנו'‪" .‬אומה היא קהילה פוליטית מדומיינת‪ ,‬ומדומיינת‬

‫כמוגבלת וכריבונית מעצם הגדרתה‪ ".‬כביכול‪ ,‬ההגדרה שלו יכולה להצביע על‪-‬כך שאם לאום הוא‬ ‫לא דבר טבעי‪ ,‬אז יש סיבה לפאניקה‪ .‬אך מצד שני‪ ,‬לא הגלובליזציה מגדירה את הלאום‪.‬‬ ‫הטלוויזיה הגלובלית לא המציאה את האחר שבא לכרסם במדינתי אך היא נובעת מכך‪.‬‬ ‫‪.4‬התרבות ה‪'-‬חלשה' איננה מקבלת את התרבות החזקה כפי שהיא‪ ,‬אלא מתאימה את‬ ‫המסרים לצרכיה (ביות או גלוקליזציה) – 'הישרדות' ו‪'-‬האח הגדול' הם טקסטים‬ ‫מתורגמים‪ .‬תרגמנו אותם לעברית‪ ,‬אך‪-‬יחד‪-‬עם‪-‬זאת‪ ,‬אנחנו לא יכולים להשליך‬ ‫דימויים אמריקאיים אל תוך הטקסט הזה כיוון שזה לא יעבוד‪ ,‬אנחנו צריכים להשליך‬ ‫פנימה דימויים ישראלים‪ .‬תמר אבן‪-‬זוהר משתמש במונח 'מגע בין תרבויות'‪ .‬הוא‬ ‫טוען שצריך להפריד בין מגע שכזה לבין היפגשות‪ .‬הוא טוען שמפגשים בין תרבויות‬ ‫היו קיימות מאז שחר ההיסטוריה‪ .‬אך השאלה היא לא אם יש מגע אלא אם יש‬ ‫השפעה‪ .‬האם תרבות מסוימת מצליחה להשפיע על תרבות של מדינה אחרת?‬ ‫הדוגמא שראינו על ההבדלים בין "הממלכה הקטנה" לבין "הישראלים" – תוכנית‬ ‫דומה‪ ,‬תכנים שונים‪ .‬זה מראה כמה הגלובליזציה הוא רעיון מקומי‪ ,‬מה שנקרא‬ ‫'גלוקליזציה'‪ .‬הבריטים מנסים לפרק את הזהות המינית על‪-‬ידי שחקן‪/‬יוצר שהוא‬ ‫בעצמו הומו מוצהר‪ .‬הישראלים מגדירה את 'האנחנו' על‪-‬ידי שמכניסים ערבי לסדרה‪,‬‬ ‫אך הוא משוחק על‪-‬ידי ישראלי ונכתב על‪-‬ידי ישראלי‪ ,‬וכשהוא יוצא אנחנו לא עוקבים‬ ‫אחריו אלא מלכלכים עליו‪ ,‬כלומר שהוא טוב כשהוא לא חלק מחיינו‪.‬‬ ‫רמות שונות של גלובליזציה בטלוויזיה‬ ‫אנחנו נוכל לעשות אינדיקציה בין תכנים גלובליים לגלוקליים לפי הסדר הזה‪:‬‬ ‫‪.1‬רמת הערוץ‪:‬‬ ‫–כפי שהוא משודר בארץ המוצא (‪)ARTE, RTL‬‬ ‫–עם התאמות לארץ‪/‬אזור היעד (‪)MTV‬‬ ‫–מתורגם (‪)BBC Prime, Discovery‬‬ ‫‪.2‬רמת התכנית‪:‬‬ ‫–תוכנית מתורגמת – לא נוגעים בתוכנית‪ ,‬אך עצם זה שייבאו אותה‬ ‫לארץ מדובר בכך שהתכנים שלה קשורים גם אלי‪.‬‬ ‫–תוכנית מדובבת (שני הסעיפים הללו דומים)‬ ‫‪.3‬רמת הפורמט‬ ‫‪.4‬רמת הז'אנר ‪ -‬התכנית "לא נפסיק לשיר" היא שילוב של שעשועון (ז'אנר‬ ‫עולמי) יחד עם קריוקי (אלמנט יפני)‪ ,‬אך יש כאן גלובליזציה מבחינת הז'אנר‪.‬‬ ‫לוקחים משהו קיים ועושים אותו מקומי‪" .‬הבורר"‪" ,‬השיר שלנו" – ז'אנר‬ ‫בינלאומי ועושים אותו מקומי‪ .‬אין ולו תכנית אחת טלוויזיונית שהיא לא‬ ‫גלובלית‪.‬‬ ‫'מגע בין תרבויות' מדבר על‪-‬כך כשתרבויות נפגשות אך אין באמת השפעה‪ .‬אל‪-‬ג'זירה‬ ‫משודר פה בישראל אך אין זה אומר שכל מי שיצפה בכך יהפוך לפרו‪-‬פלסטינאי‪ .‬זו הרמה‬ ‫הראשונה‪ .‬הרמה השנייה תהיה זו המתורגמת ושל הפורמט – תרגום של תכנים תרבותיים אל‬ ‫התכנים של התרבות שלי‪ .‬בשלב השלישי‪ ,‬מוצרים מתרבות אחרת הופכים להיות חלק בלתי‪-‬‬ ‫נפרד מהתרבות שלי‪.‬‬ ‫בעשור האחרון‪ ,‬קיימת פריחה טוטאלית של פורמטים טליוזיונים‪ .‬קונים כל מיני פורמטים‪,‬‬ ‫לוקחים את התנ"ך שלהם ואסור לשפצר אותו או לשנות אותו‪ ,‬אלא‪-‬אם‪-‬כן קיבלו אישור מפורש‬ ‫מחברת האם‪ .‬בשנים האחרונות יש תחושה של האצה בפורמטים מהסיבות הללו‪:‬‬

‫‪.1‬תוצר לוואי של חוקי שידור שונים – בזמן האחרון‪ ,‬החוקים הפוכים להיות יותר‬ ‫מסודרים‪ .‬מדובר כאן גם על עניין של זכויות וגם על העניין של לקחת פורמט‬ ‫קיים‪ ,‬שזו עבודה קלה יותר מאשר להמציא פורמט חדש‪.‬‬ ‫‪.2‬צורך למלא שעות שידור – יש הרבה ערוצים‪ ,‬המון שעות למלא‪.‬‬ ‫‪.3‬ההצלחה העצומה של הריאליטי – תופעה שהקפיצה באופן מובהק את‬ ‫הדרישה והקניה של הפורמטים הללו‪ .‬פתאום גילו שזה כל‪-‬כך מצליח אז בואו‬ ‫נשליך את זה על עוד ז'אנרים‪.‬‬ ‫‪.4‬מעבר מציבוריות למסחריות – במילים אחרות‪ ,‬המעבר הוא מחינוך לבידור‪.‬‬ ‫‪.5‬צמיחה של פסטיבלי טלוויזיה – תופסים מקום מאוד חשוב בתעשייה‪.‬‬ ‫‪.6‬נגישות לתכניות המשודרות בעולם הרחב – יש לנו את האופציה הטכנולוגית‬ ‫להיחשף לכמה שיותר תכנים ופורמטים ממקומות אחרים בעולם‪.‬‬ ‫‪.7‬השקעה בטוחה – לא מדויק לגמרי‪ ,‬אך לרוב ניתן לחשוב שאם זה עובד‬ ‫במקום אחר‪ ,‬עם התרגום הנכון זה יעבוד גם כאן‪.‬‬ ‫‪.8‬משיכה לגופי תקשורת נוספים – אינטרנט‪ ,‬פלאפון‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬קולנוע וכד'‪ ,‬אם‬ ‫אני רוצה להעשיר את עצמי אני אעשיר את התכנים והפורמטים‪.‬‬ ‫‪.9‬חוקים חדשים על זכויות יוצרים‬ ‫הפורמט – בין גלובלי ללוקאלי‬ ‫המטרה היא לגשר בין אינטרסים כלכליים שחוצים מדינות לבין רגשות לאומיים של שייכות‪.‬‬ ‫עמיר חצרוני חקר מה קורה לפורמט גלובלי כשהוא הולך לעשרות מדינות‪ .‬הוא השווה‬ ‫את התכנית "מי רוצה להיות מיליונר" בכמה מדינות ומצא שניתן לראות שלמרות שהוא אחד‬ ‫מהפורמטים היותר נוקשים והיציבים בטלוויזיה‪ ,‬הוא נותן המון מהמקומי‪ .‬השינוי הלוקאלי המרכזי‬ ‫הוא ברמת השאלות‪ .‬בארה"ב יש יותר שאלות לוקאליות‪ ,‬כך גם ברוסיה ובערב הסעודית‪ ,‬זאת‬ ‫לעומת פולין ופינלנד‪ .‬יש הבדלים בין המדינות‪ .‬מעבר לכך שהשאלות המקומיות משתנות‬ ‫ממדינה למדינה‪ ,‬גם אחוז השאלות משתנה‪.‬‬ ‫לפורמטים יש אידיאולוגיה‪ ,‬לרוב היא תהיה קפיטליסטית‪ .‬ב‪'-‬הישרדות' ו‪'-‬באח הגדול'‪,‬‬ ‫כשהם עוברים ממדינה למדינה‪ ,‬אין אמריקאיות‪ ,‬בריטיות‪ ,‬נצרות‪ ,‬אך יש הרבה מאוד קפיטליזם‪.‬‬