שיעור מס' 11

  • Uploaded by: Ori Galili
  • 0
  • 0
  • August 2019
  • PDF

This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA


Overview

Download & View שיעור מס' 11 as PDF for free.

More details

  • Words: 841
  • Pages: 2
‫מבוא לפוליטית – שיעור מס' ‪11‬‬ ‫‪27.06.2007‬‬ ‫רוסו (המשך)‬ ‫שיעור שעבר‪ :‬הסברנו את ההבדל בין "רצון הכל" ל"רצון הכללי"‪ .‬הרצון הכללי זה הרצון שמכוון אל‬ ‫טובת המסגרת המשותפת‪ .‬ישנם עניינים שהם לטובת המסגרת כמסגרת קולקטיבית – בראש ובראשונה‬ ‫בכדי שנוכל להתקיים‪ .‬מסים – לצורך העניין‪ ,‬טוב למסגרת המשותפת ולטובת הקיום‪ .‬עסקנו גם בנוסחה‬ ‫של רוסו הבודקת מה מנטרל את מה‪.‬‬ ‫אם יש לנו הסכמה על מטרה משותפת הנוגעת לטובת קיומנו – אנחנו נפעל לטובת הרצון הכללי‪.‬‬ ‫הסיפור נגמר כאשר יש מחלוקת בתוך האוכלוסיה‪ .‬כאשר יש קבוצות בעלי מחלוקות שונות‪.‬‬ ‫לכל סיעה יש רצון משלה (כמו כל מפלגה בארץ)‪ .‬כשמתחילה סיעתיות‪ ,‬כל סיעה רואה באינטרס שלה‬ ‫כרצון הכלל וכמשהו שצריך לקדם במישור הארצי‪.‬‬ ‫אם יש סיעה אחת גדולה שגוברת על היתר אז למעשה הרצון הכללי במרכאות הוא הרצון הכללי‬ ‫של הקבוצה הזאת אבל לא באמת הרצון הכללי האמיתי‪ .‬כשמפא"י שלטה‪ ,‬למשל‪ ,‬ללא גבולות‪ ,‬שלטו על‪-‬‬ ‫פי האינטרסים של חבריהם‪ .‬כשיש תנועה מסוימת שמקדמת אינטרסים מסוימים‪ ,‬היא מקדמת את‬ ‫האינטרסים של חבריה‪ .‬ואז אין רצון כללי כי לא מעניין אותם המחיר של מימוש האינטרסים האלו‪.‬‬ ‫הרצון הכללי לא הופך להיות כללי כי הוא תוצר של קונפליקט בין קבוצות אינטרסים שאף‪-‬אחד מהם לא‬ ‫מעניין אותה מהמסגרת הכללית‪.‬‬ ‫סיעתיות יתר מפוררת מסגרות פוליטיות מפי שאז המחוייבות היא לסיעה הרבה יותר מאשר‬ ‫למדינה‪.‬‬ ‫הרצון הכללי מכונן מסגרת מדינית‪ ,‬אבל כבר מלוק למדנו שצריך שיהיה לו זרוע מבחינת כח‬ ‫הכפייה‪ .‬הכח הזה‪ ,‬כאשר הוא מונע ע"י הרצון הכללי – הוא ריבון לגיטימי‪ .‬השימוש בכח נעשה גם כדי‬ ‫לשמור על זכויות האזרחים וגם בכדי לוודא שהם מקיימים את החובות שלהם‪ .‬את החובות‪ ,‬דרך אגב‪,‬‬ ‫קובע העם כריבון‪.‬‬ ‫כשהריבון הלגיטמי (העם עצמו) מטיל חובות כאלו על האזרחים הוא מביע דרישה מהם לציית‪.‬‬ ‫הציות הזה הוא למעשה ציות לעצמם‪ .‬כשהריבון הלגיטמי דורש מאנשים לציית‪ ,‬הוא לא יכול לדרוש מהם‬ ‫לעשות משהו בניגוד לרצון הכללי‪ .‬כשמתחילים קלקולים אז לא ברור מה לטובת המדינה ומה לטובת‬ ‫הריבון‪ .‬אך כשיש ריבון לגיטמי שפועל לפי הרצון הכללי‪ ,‬אי‪-‬אפשר שיווצרו ניגודי אינטרסים‪.‬‬ ‫החוק במדינה‪ ,‬חייב להיות חוק כללי ולא פרטי‪ .‬הוא חייב למלא את האינטרס הכללי ולא את‬ ‫הפרטי (חוק דרעי‪ ,‬למשל)‪.‬‬ ‫לגוף המדיני יש שני מניעים לפעולה‪ .1 :‬הרצון‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכוח‪.‬‬ ‫הרשות המחוקקת היא הרשות המבצעת‪ .‬הרצון שמבטא את סמכות החקיקה היא הרשות‬ ‫המחוקקת המבטאת את רצון העם‪ .‬הרצון מקבל ביטויו ברשות המחוקקת‪ ,‬הכח היא הרשות המבצעת של‬ ‫הרשות המחוקקת שנקבעה ע"י הרשות המחוקקת‪ .‬תפקידה ‪ -‬מסגרת שתפקידה להוציא לפועל את‬ ‫החוקים‪.‬‬ ‫כשהריבון מוסר את הסמכות בידי כל העם – דמוקרטיה‪ .‬בידי מעטים – אריסטוקרטיה‪ .‬כשהוא‬ ‫ימסור זאת ליחיד – מונרכיה‪.‬‬ ‫לפי רוסו‪ ,‬המשטר חי מהעודף שנוצר בין מה שהאזרחים מייצרים לבין העלויות‪ .‬אנשים מייצרים‬ ‫משהו‪ ,‬יש להם רווח‪ ,‬הם מנכים ממנו את ההוצאות‪ ,‬נשאר להם איזשהו סכום שהוא המס‪ .‬המס הזה אמור‬ ‫לממן את המדינה‪.‬‬ ‫העודף הזה שונה ממקום למקום‪ .‬מצד אחד‪ ,‬באיזור שיש הרבה מים וקרקע טובה (אז חשבו‬ ‫במונחים חקלאיים) אז העודף הזה גדול‪ .‬באיזורים שקשה לגדל – העודף מזערי‪ .‬מצד שני‪ ,‬סוגים שונים‬ ‫של שלטון צורכים לקיום עצמם כמות שונה של משאבים‪.‬‬ ‫ככל שהמנגנון יותר מסורבל הוא צורך יותר לקיומו ואז נשאר פחות לצורכי המדינה‪ .‬ככל‬ ‫שהשלטון מרוחק יותר מהעם‪ ,‬ישנם הרבה גורמים מתווכים בדרך שצורכים את העודף‪ ,‬וכך הסכום‬ ‫שהעם מקבל הוא קטן יותר‪.‬‬ ‫רוסו ממשיך ואומר שהמרחק בין השלטון לעם הוא מאוד קטן‪ .‬העול הכלכלי שמטיל שלטון כזה‬ ‫על האוכלוסיה הוא קטן יותר‪ .‬שלטון אצילים מטיל עול כבד יותר‪ ,‬שלטון יחיד מטיל את כל העול על‬

‫היחיד‪ .‬שלטון יחיד מתאים לאומות עשירות‪ ,‬שלטון אצילים לאומות בינוניות ושלטון העם למדינות קטנות‬ ‫ועניות‪.‬‬ ‫למדינות חופשיות יש רווחה גדולה יותר למדינות של עריצים כיוון שבמשטר טוטאליטרי‪ ,‬רוב‬ ‫המשאבים מושקעים במימוש השליטה ובמשטר חופשי‪ ,‬הרבה יותר משאבים חוזרים לאוכלוסיה בצורת‬ ‫שירותים‪.‬‬ ‫העושר של המדינה תלוי בגורמים האלה (טכנולוגיה‪ ,‬למשל)‪ .‬ואז‪ ,‬באיזורים צחיחים ולא‪-‬פוריים‬ ‫– או שינטשו את האיזורים או שלא יהיה להם רווח‪ ,‬כיוון שעלות הפיתוח קטנה מעלות העודף‪ .‬מקומות‬ ‫כאלה‪ ,‬שאין הרבה הכנסות‪ ,‬יתאימו למשטר חופשי‪ ,‬כיוון שאם יהיה משטר רודני – הוא יצרוך את כל‬ ‫היבול ואז לא יתקיימו שם חיים‪.‬‬ ‫במקומות שיש עודף גדול עדיף שיהיה משטר מונרכי שיבזבז את המשאבים (העודף) על‪-‬פני‬ ‫מצב שהעודף הזה יוחזר לאזרחים והם יצרכו מותרות‪ .‬לפי דעתו‪ ,‬מותרות זה דבר משחית‪ .‬זה לא הכרחי‬ ‫שזה יהיה ככה אבל הגיוני שזה יהיה ככה‪.‬‬ ‫רוסו אומר גם כשהממשל לפעמים מתנוון‪ .‬שהשלטון מתחיל להתעמת עם הריבונות‪ ,‬עד שהוא‬ ‫מכניע אותה (ע"י כוח) בניגוד לרצון של הריבון‪...‬‬ ‫דרך שניה היא שהמדינה מתחילה להתפורר‪ .‬היא יכולה להתפורר בכמה אופנים‪:‬‬ ‫‪.1‬כשהשלטון מפסיק לנהל את המדינה לפי החוק‪ ,‬ואז הוא פועל כמו רודן‪ .‬ואז המדינה‬ ‫התפרקה‪ .‬המדינה כחברה ובבסיסה אמנה – התפרקה‪ .‬בריבונות‪ ,‬ביכולת לחוקק‪ ,‬עומדת‬ ‫קבוצה קטנה שלאזרחי המדינה אין היכולת לחוקק‪.‬‬ ‫‪.2‬ישנם מדינות שהשלטון צריך לחלוק את סמכותו עם אחרים‪ .‬כשהוא מתחיל לדחוף את עצמו‬ ‫אל המרכז ולתפוס את כל השלטון אז הדבר מוביל להתפוררות‪.‬‬ ‫התפוררות מוביל לאנרכיה‪ .‬שלטון היחיד הופך לשלטון העריץ‪ ,‬שלטון העם הופך להיות לשלטון‬ ‫ההמון ומה ששולט זה לא החוקים אלא הכוח‪.‬‬ ‫הרשות המחוקקת היא הביטוי לאיזשהו רצון כללי‪ .‬כשהרשות המחוקקת חלדה לתפקד והיא לא‬ ‫מתאימה את החקיקה לקיום היומיומי‪ ,‬אפשר לומר שהרשות המחוקקת כבר לא קיימת‪ .‬היא הרי המוסד‬ ‫שמגלם את הגוף המדיני‪ .‬אם הוא מתפורר – אז המדינה מתה‪ .‬המדינה היא הגוף‪ ,‬הרשות המחוקקת היא‬ ‫הנפש‪ .‬כשהנפש מתפוררת – אין תכלית לגוף‪.‬‬

Related Documents

11
November 2019 49
11
November 2019 52
11
May 2020 33
11
May 2020 38
11
November 2019 51
11
November 2019 44

More Documents from ""

May 2020 5
July 2019 21
August 2019 23
August 2019 23
August 2019 16
December 2019 7