שיעור מס' 1

‫חייו ויצירתו של יעקב שטיינברג‬ ‫שיעור מס' ‪27.02.2007 – 1‬‬ ‫שטיינברג כתב בתחילה באידיש‪ .‬כשהגיע לארץ הוא הפסיק‪ .‬לקהל של שטיינברג היה קשה לקבל את זה‬ ‫(כמו פרדי מרקורי והשפם)‪ .‬שטיינברג כתב שירה רחבה למדי‪ ,‬סיפורת‪ ,‬מסעות אותן החל לכתוב לאחר‬ ‫שעלה לארץ‪ ,‬מחזות (אידיש ועברית) וספרות לילדים‪ .‬בז'אנר הכללי של שירה וסיפורת הוא נחשב לאחד‬ ‫היוצרים המחוננים והמרכזיים‪ .‬שטיינברג היה קרוב לביאליק‪ .‬היצירה הספרותית של שטיינברג תפסה‬ ‫מקום מרכזי שהלך והתעצם בגזרות מאוד מסוימות שלו‪ .‬לגבי המחזות התמונה היא פחות מובלטת‪ ,‬אך‬ ‫המסעות שלו זכו להערכה מרובה‪.‬‬ ‫בשיעור אנחנו ניגע יותר בתחום הסיפורת‪.‬‬ ‫יעקב שטיינברג נולד ב‪ 1887-‬ונפטר ב‪ .1947-‬בת"א הוא פעל בימיו האחרונים‪ ,‬מאז שעלה‬ ‫לארץ‪ .‬למען הבנת דור היוצרים של שטיינברג להלן מספר תאריכים של יוצרים אחרים באותה תקופה‪:‬‬ ‫ביאליק נולד ב‪ ,1873-‬בן‪-‬ציון ב‪ ,1870-‬ברציצ'בסקי ב‪ ,1865-‬דבורה בארון ב‪ ,1887-‬ברנר ב‪,1881-‬‬ ‫ברקוביץ' ב‪ ,1885-‬ברם ב‪ 1889-‬וישנם עוד‪.‬‬ ‫הוא נולד בביילה צ'רקוב‪ ,‬שהיהודים קראו למקום "שדה לבן"‪ .‬זוהי עיר ראשית באוקראינה‬ ‫היושבת על נהר רוס‪ .‬הקהילה היהודית שנוסדה בתחילת המאה ה‪( 17-‬שנות העשרים‪/‬שלושים)‪ .‬ב‪1817-‬‬ ‫הוקם שם בית הדפוס העברי‪ 1829 ,‬ביה"ס יסודי יהודי מלכותי‪ ,‬ב‪ 1835-‬היו פרעות על היהודים‪ ,‬ב‪-‬‬ ‫‪ 1826‬נערך מפקד של יהודים והיו שם ‪ 34,000‬יהודים‪ .‬זו היה עיר של משכילים‪ .‬במלחה"ע השנייה כל‬ ‫הקהילה היהודית של העיר הושמדה לחלוטין‪.‬‬ ‫אביו שלמה היה שוחט ובודק בקהילה‪ ,‬למדן ושומר מצוות‪ ,‬הוא עסק בניקור (שזה אומר להסיר‬ ‫חלב בזמן האכילה ולהפריד ‪ 51‬מתוך ‪ 111‬הגידים מבשר הבהמה לאחר השחיטה בכדי להכין אותה‬ ‫לאכילה)‪ ,‬עבודה אשר מעידה על קפדנות ופדנטיות על‪.‬‬ ‫יעקב שטיינברג בילדותו למד מקרא בחדר‪ .‬היה לו ילדות מאוד קשה כיוון שהוא היה ער אך‬ ‫חולמני‪ ,‬עקשן‪ ,‬תוקפן‪ ,‬נעדר משמעת באופן מוחלט‪ ,‬לעתים היה מאבד את הקשר עם הסביבה‪ .‬הדיבור‬ ‫שלו היה גס ומחוספס‪ ,‬היפר‪-‬אקטיבי משהו‪.‬‬ ‫הוריו לא הכירו דרך אחרת ונהגו בו בחומרה‪ .‬הם ראו בו בן סורר ומורד‪ .‬עקב כך שהוא הצטיין‬ ‫בילדותיו פגעה בהם עוד יותר כיוון שהם ראו את הכשרון המתפספס‪ .‬לאחר הולדתו היה לאבא שלו חלום‬ ‫שהוא עומד על הר סיני ונותן את תורתו לעם ישראל‪ .‬החלום הזה פירנס את הסכסוכים בין האב לבן‪ .‬אף‪-‬‬ ‫על‪-‬פי היחסים המתוחים‪ ,‬אחרי מספר שנים שטיינברג חזר לדבר עם אביו‪ ,‬אך החלום הזה התגשם‬ ‫במקצת בסוג של שליחות‪.‬‬ ‫פרשת חייו של שטיינברג לא כל‪-‬כך מוכרת‪ .‬היו נסיונות לכתוב מהלך כזה‪ ,‬אך לא כולם עלו‬ ‫בקנה אחד כיוון ששטיינברג היה מאוד מופנם ולא רצה לספר בעצם‪ .‬הוא לא פירסם סיפורים על ילדותו‬ ‫ועל חייו‪ .‬כל האנשים שניסו לסרטט את דמותו ומסלול חייו נשענו על הסיפורת שלו וניסו לחלץ פרטים‬ ‫ביוגרפיים מתוך יצירותיו‪.‬‬ ‫מפרסומיו של שטיינברג‪:‬‬ ‫•השיר הראשון – "אלון הדמעות"‪ ,‬התפרסם ב‪"-‬עולם קטן"‪ ,‬ב‪ ,1901-‬שטיינברג היה בן ‪.14‬‬ ‫•קובץ השירים הראשון שלו – "שירים"‪ ,1905 ,‬הספר הראשון שהוציא בחייו בהיותו בן‬ ‫‪ 18‬בלבד‪.‬‬ ‫•עוד מספר דרמות ב‪.1907-1908-‬‬ ‫•מיני סיפורים‪.‬‬ ‫•ב‪ ,1910-‬שני ספרי שירה‪" :‬ספר הבדידות"‪ ,‬ו‪"-‬ספר הסאטירות"‪.‬‬ ‫•ב‪ 1909-‬את "בעל מום"‪ ,‬דרמה באקט אחד‪.‬‬ ‫•"סיפורים"‪ ,‬ב‪ ,1923-‬אוסף של סיפוריו בשני כרכים‪.‬‬ ‫•"שירים"‪ ,‬יצא אוסף חדש ב‪ 1923-‬של‪ ,‬ובכן‪ ,‬אוסף שיריו‪.‬‬ ‫•"רשימות"‪ ,‬כבר יצא בת"א‪.‬‬ ‫•"דמויות וחזיונות" ב‪ 1934-‬יצא בת"א‪.‬‬ ‫•ב‪" ,1937-‬כתבי יעקב שטיינברג" בשלושה כרכים‪ :‬כרך א' – שירים; כרך ב' – סיפורים;‬ ‫כרך ג' – רשימות‪.‬‬

‫•ב‪ ,1948-‬שנה לאחר פטירתו‪ ,‬יצא הספר "שירים אחרונים"‪ ,‬שירים שלא כונסו מאז ‪.1937‬‬ ‫•ב‪" ,1952-‬רשימות אחרונות"‪ ,‬ושוב‪ ,‬עדכון רשימות מאז הקובץ האחרון עד אותה שנה‪.‬‬ ‫•"כל כתבי" של שטיינברג‪ ,‬כרך אחד בלבד שמכיל את כל כתביו‪.1957 ,‬‬ ‫•‪ ,1963‬ספר מאוד משמעותי שעורכו הוא נתן זך ומקבץ מספר שירים של שטיינברג‪.‬‬ ‫•‪ ,1976‬ישראל כהן מפרסם טקסטים נוספים שלא הופיעו ב‪"-‬כל כתבי"‪ .‬שירים‪ ,‬סיפורים‪,‬‬ ‫אידיש‪ ,‬שלושה מחזות ועוד‪ .‬כהן אומר שיש עדיין מספר יצירות של שטיינברג שלא‬ ‫התפרסמו‪ .‬יש עדיין כתבים של שטיינברג שיצאו לאור בכתבי‪-‬עת שונים ונשנים בתחילת‬ ‫המאה ובכדי להגיע אליהם המשימה לא תהיה קלה‪.‬‬ ‫•‪ ,1972‬ישראל כהן הוציא ספר על שטיינברג ועל יצירותיו – ביוגרפיה (שכנראה נשענת על‬ ‫היצירות שלו) ומספר יצירות עם התימות שלהן‪.‬‬ ‫•צבי לוז ערך ספר שירה נוסף של שטיינברג‪ ,‬מונוגרפיה‪.‬‬ ‫ישראל כהן היה קרוב מאוד אל שטיינברג‪ .‬היה מארח אותו באכסנייתו‪ ,‬בה הוא כתב את רוב‬ ‫כתביו‪ .‬כהן עשה עבודות מחקר אדירות בשביל הספרים שהוציא‪.‬‬ ‫שנות ה‪ 60-‬אלו הן שנות פריצה של שטיינברג‪ ,‬דור חדש של מבקרים פוגש את שטיינברג‪ .‬נתן‬ ‫זך הוא האיש שדאג לדחוף את שטיינברג קדימה‪ .‬היה לזך איזשהי חדוות גילוי וטעם משובח לחלץ מתוך‬ ‫ערימת טקסטים את הטקסטים המובחרים‪ .‬בשנות ה‪ 60-‬יצא גם ספרון קטן המכיל חמישה סיפורים אותו‬ ‫ערך גרשון שקד וזהו הספר המוכר ביותר העוסק ביצירותיו של שטיינברג‪ ,‬וזהו הספר שברוב בתי‪-‬הספר‬ ‫משתמשים בו‪.‬‬ ‫הספר מכיל את הסיפורים‪" :‬בת הרב"‪" ,‬בין מבני הכסף"‪" ,‬העיוורת"‪" ,‬בת ישראל" ו‪"-‬מות‬ ‫הזקנה"‪.‬‬ ‫דבר נוסף הקשור לשטיינברג שלא התפרסם זה מאמרו של פרי לגבי "העיוורת"‪ .‬במאמר הזה‪,‬‬ ‫לראשונה‪ ,‬יש הפעלה של כלים תיאורטיים שבאותה תקופה התפתחו באסכולת תל‪-‬אביב (מילוי פערים‪,‬‬ ‫רצף הטקסט וכד')‪.‬‬ ‫"הצעיף האדום"‪ ,‬אחד הסיפורים של שטיינברג‪ ,‬היה שם של קובץ סיפורים שיצא בעריכתו של‬ ‫רמי יגיל‪ .‬עוד אחד מהנסיונות להחזיר את שטיינברג לתמונה ולהנציח את היצירות שלו שוב‪.‬‬ ‫אך בכל‪-‬זאת‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שלא כל יצירותיו פורסמו וחלקן אין כמעט סיכוי להגיע אליהן‪ ,‬ישנו‬ ‫רישום של כל רשימות שטיינברג‪ ,‬מהראשון ועד האחרון שערך אהרון קומם‪.‬‬ ‫הספר של ישראל כהן על תולדותיו של שטיינברג כתוב בנימה ביקורתית‪ .‬היה נראה שלפעמים‬ ‫כהן מנסה להתחרות בשטיינברג‪ .‬באחת המסעות שלו שנקראת "בחלות הילד"‪ ,‬הוא אומר ש‪"-‬אמנם ישנם‬ ‫דברים אשר ידע רק לנפשו‪ ...‬ונתינתם לא תיתכן כאשר ישנה מתן נפש עצמה‪ ".‬בעצם הוא אומר שיש‬ ‫דברים שאדם יודע בינו לבין עצמו‪ ,‬דברים מורכבים ומסוכסכים שאי‪-‬אפשר לחלץ אותם החוצה וגם‬ ‫הנתינה שלהם הלאה‪ ,‬המסירה שלהם‪ ,‬לספר ולפרסם את הדברים האלו היא מעשה בלתי‪-‬אפשרית כפי‬ ‫שאי‪-‬אפשר לתת את הנפש‪.‬‬