פרשת שופטי
ב' אלול תשס"ט פרקי אבות פרק א'-גליו תל"ג
זמני כניסת ויציאת השבת
הדה"נ מוצ"ש ר"ת
שיחת קודש
מכ"ק מר אדמו"ר שליט"א
נאמר יו ה' אלול תשס"ח בארה"ב הנה משמיעי אנו כא דיבורי בדר קצרה וארוכה ,מדברי בקיצור וכ"א יארי לו מה שצרי העיקר צו שטייגע או תורה או יר"ש או מידות טובות ,נמצאי אנו בראש חודש אלול אויב מע איז יא גרייט אדער נישט ,א כולנו שרויי כבר בתוככי חודש אלול ,והכוונה שג אלו שכבר הכינו עצמ או אלו שכבר מוכני, לכול הוא חודש אלול ,וזה עצמו יש לו להביאנו לידי התעוררות לתשובה ,ירח המרח ישמור המרח עלי ועכ"י ,תמיד יש לכ"א לעשות חשבו הנפש געוולד או געשריגע ווע וועל אי תשובה טוה נחפשה דרכינו ונחקורה ,בוודאי שכל אחד צרי לעשות חשבו הנפש בימי הרחמי והסליחות ,ימי סליחה וכפרה כמובא בהלכה ולא רק בספרי חסידות שאלו ימי גדולי ומתקראי ימי הרחמי והרצו שבזמני אלו יכול ביותר בקל לחזור בתשובה שמתקבלת מיד ,בתשובה יש מדריגות עא"ס כדאי' עד שיעיד עליו יודע תעלומות וכו' וכמה שיחזור עוד לא החל ,בר ההקדמה של תשובה הוא חרטה וקבלה ועי"ז יכול להגיע לעוד ועוד בעסער או äàé àãâå àáè àìæî ,ùãå÷ úãøçå äàìéò úåùâøúäá ,ùôðä úåîîåøúäå ãåáëä úàøéá ,äøåäèä äøåðîä éðô úà åðà íéëøáî ,åðéùàø úøèò ,äøéàîä àéøì÷ôñà åðéðéò ãîçîå ,åðæåò ïåàâ ,åðéúøàôú øæð
úùåã÷ ãåáë à"èéìù ÷"äâä åðéáø ïøî ö"îåèòùá ãëðä úãìåä úçîù ìâøì ,äìòðäå øàåôîä êøáàä åðáë åðúçì ïá è"áåç ,ñ"îðö ,ç"òøô ö" äøä
øòâéìéå øæòéìà éáø
à " èéìù
úçð úåàøì åðéáø äëæéù ïåöø éäé ,ç"öåé ìëîå åðîî äùåã÷ã ìàøùé úéá ìëìå åðì òôùåé åæ äçîùîå ,äøäèå äùåã÷ äçîù òôù .à"òéæ áåìòìî ÷"äåáà úéá úøàôúì
ùãå÷ä éðô ìåî ìà äãé÷á íéëøáîä ÷áåìòì éãéñç ìä
ïåäéãéîìúå ïðáø
úëøòîä
בעסער ,יש לזכור שכל הבכיות ותחנוני בתפילה ובתהילי חשובי מאוד א צריכי להיות טבולי בשמחה גדולה ,או מ'קע פועל אלעס גוטס שיתקבל מהר כמה שיותר לרחמי ולרצו .וזמני אלו פועלי ומסוגלי בייחוד לכל הישועות. ויש לזכור שיהיה תשובה מיט א שמחה גדולה מיט א פרייליכע תהילי ,ותשובה מתו שמחה ,ותשובה מאהבה הוא מהמצוות החשובות והגדולות ביותר והוא כלל גדול שכל התומ"צ צרי להיות בשמחה בטוב לבב ומרוב כל ,וכ תשובה צרי להיות בהנ"ל ושמחה מביאה להתרוממות הנפש ,אבער גזונטע נקרא אשטארקע ,ללא הוללות וליצנות ,שכוח השמחה בלי חשבונות מביאה לישועות למעלה מדר הטבע ,ושמחה מביאה לבטחו ובטחו מביאה לשמחה והוא ברכה משולשת לפעול אלע ברכות או אלע ישועות והריקותי לכ ברכה עד בלי די. די הייליגע זיסע צדיקי אמת הקדמוני כד הגיע חודש אלול היו זוחלי ורועדי מ אלול מאימת הדי ,הרה"ק דברי חיי מצאנז אמר כי בחודש אלול דראפעט ער זי אוי די גלייכע ווענט] ,מטפס על קירות חלקי[ מרוב גודל דביקות בתשובה .כדי לקרב ולפעול את הגאולה השלימה. מסופר על הרה"ק ר"מ מקוברי כשהיה ילד שיחק כדר הילדי היה זה בחודש אלול ,כול היו אפופי באש הקודש דאלול, אחותו שראתה את משחקו צעקה עליו למה הוא כ משתובב הרי זה אלול או פיש או ויסער ציטער והדגי שבי רועדי כידוע מספרי צדיקי ,מני אז זה חדר לעצמותיו ועד זקנה ושיבה לא שכח זאת. השי"ת ירח שנזכה להבי ולקבל שכל עכשיו לחזור בתשובה ,כמו שאפ' לומר בדר משל וכ בכל הדברי זה כ כשבוחרי כרטיס לערעפלע ]מטוס[ אז כמה שיותר מהר ומוקד שפועלי שהכל יהי על הצד הטוב ביותר אזי מקבלי הכרטיס הטוב ונוח יותר, ולהבדיל בי קודש לחול ה ימי הרצו והתשובה כמה שיותר פועלי וחוזרי בתשובה מהר יכולי לפעול יותר מהר לכל הישועות .השי"ת יעזור שמהרה נחזור בתשובה שלימה יעצ ולהתקרב לאבינו שבשמי .בעבודת הצדיקי הקדמוני מה שפעלו אי לנו בה שו השגה ,אבל מכל דיבורי ומעשיות מצדיקי האמת א קדושי עליו אפי' שאי לנו שו שייכות אליה יש לנו בכ"ז ללמוד מה א מוסר וההתעוררות לתשובה בפשטות צו שטייגע .לעשות חשבו הנפש ביתר יר"ש תורה וכל שמירת וקיו התורה ומצוות ,שה היו שרפי מעלה גדולי מאוד שזה יש לו ללמדנו א מוסר בפשטות כל אחד לפו מצבו ודרגתו דילי'. די הייליגע זוסע תורה דפי הגמ' ויר"ש ומידות טובות זה ההכנה הגדולה ביותר לימי אלו ,ולזה מצטרפי כל הענייני כצדקה וחסד ותשובה ותפילה וצדקה ,וע התורה הק' יכולי להגיע לכל הדרגות החשובות והוא רוחצת אותנו כביכול כבורית הרוחצת בגשמיות ,והתורה מקדשת ומטהרת ומזככת ומנקה ליהודי ברוחניות ובגשמיות ,כדאי' מאמר )ירמיה טז( ,הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו ,מתו שהיו מתעסקי בה המאור שבה היה מחזיר למוטב ,עד כדי כ הוא כוח התורה הנצחית שיתכ מכא שהמאור שבה מחזירו למוטב ,שאי לנו שיור רק התורה הזאת ,שאות הצדיקי אי לנו אות ,אבל את אותה התורה הק' שהיתה לה יש ג לנו לפי שהיא נצחית ואת אותה הייליגע זיסע תורה זוכי ללמוד והיא מגדלתו ומרוממתו על כל המעשי )אבות פ"ו ,מ"א( הפ בה והפ בה דכולה בה )אבות פ"ה מכ"ב( וזוכי ע"י להתקרב
בני ברק ירושלי
6: 56
7: 56
8: 30
6: 41
7: 53
8: 30
בארא פארק
7: 27
8: 43
8: 55
לתשובה שלימה או פועל אלעס גוט ,שאי לו להקב"ה אלא אוצר של יר"ש בלבד )ברכות לג (:שהקוד לכל הוא יראת שמי שיר"ש מביאה לתורה ותורה מביאה ליר"ש ותורה מיט יר"ש או מידות טובות יכולה להביא האד מדרגה לדרגה ,ועיקר הוא שכולנו נהי' זריז ונשכר וכבר עתה נחזור בתשובה במהרה ברו"ג ולגאולה השלימה ,ותמיד יש לנו לזכור שההייליגע זוסע תורה ושרפי מעלה התנאי ואמוראי דיבוריה ה אש קודש המנקה ומזכ ומקדש ומטהר ,מי שלומד די הייליגע זוסע גמ' או די הייליגע זיסע תורה כדבעי זה מקדש ומזכ ומטהר ומעלה מדרגה לדרגה.
עובדא דצדיקיא לרגל יומא דהילולא של הרה"ק מר הרדצ"ש מלעלוב זיע"א ה' אלול הבעל"ט נאמר ביו ההילולא ה' אלול תשס"ח בארה"ב היו יומא דהילולא פו דע הייליג זיסע רבי ר' דוד צבי שלמה פו לעלוב ,צדיקי האב שטארק גהאלט פו אי ,די זיידע רבי משה מרדכי זיע"א היה דבוק כל ימיו ונתגדל אצל סבו מר הרדצ"ש ,וכל ימיו היה נסתר מאוד מיט א מורדיגע פשטות ובירושלי לא נת שיקראוהו רבי מגודל ענוותנותו. מסופר שהיה פע בקבר רחל והספרדי ש ערכו ש איזה סעודה כעי חינגא ,ולרביה"ק מאוד הפריע הדבר וניגש אליה כי הפריעו לו מעבודת הקודש קבר רחל ,ואמר לה למה עושי סעודה זאת כא בקבר רחל זה לא מכובד ענה לו אחד מהחברה שהיה בר דעת :א מאמע האט ליב זעה די קינדער עס ] אמא נהנית לראות ילדיה אוכלי[ ,לתשובה זאת מאוד נהנה רבינו ,וחזר על זה עוד .וידוע שכשנסע לחברו אמר שקוד יש ליסע לקבר רחל והטע שכשנוסעי לאבא יש מקוד ליסוע לא שהיא תפעל אצל האב .מסופר מבעל שומרי אמוני שהיה מאוד דבוק ברבי מר הרדצ"ש ואמר שא היה יודע שיש יהודי כזה היה נוסע אליו, והיה תמיד מתחקה אחר רבינו וכשסיפרו לו סיפורי על רבינו אמר נישט דאס מיינט מע ,לפי שהיה רבינו נסתר מאוד. מסופר שפע שהגיע מכתב ע חתימה מבעל ישמח ישראל מאלכסנדר או אולי רבי יחיאל ,ראה רבינו את המכתב והחתימה ולבש בגדי שבת ואמר שזה זורח מאוד .ונהג ליקח החתימה ולהכניסו בקופסת האתרוג .הוא היה צדיק הדור בימיו ,היה לו ידידות עצומה ע הרה"ק רבי מוטל'ע מרחמסטריווקא שהיה בימי הה בסו ימיו בירושלי ובר"ה בלילה הל רבינו ר' דויד'ל לאחל כתיבה וחתימה טובה לר' מוטל'ע ובשיחת דיברו ביניה על פנסי הרחוב אי ה דולקי וכו' דברי משוני ,הנאספי ש לא הבינו מה לצדיקי עליו ולפנסי רחוב ועוד ביו ר"ה ,כשנפרדו זה מזה והל מר הרדצ"ש לדרכו ,בדר הבי פליאת אמר מר לפתע למלויו וחסידיו בל"ק" :איהר מיינט אז איר זענט מביני אוי א מענטש' וויא ר' מוטל'ה רחמסטריוקער ,הער האט מורא צו מאכ א' פינטעלע מיט א אויג מאימת הדי" .ששיחת של ת"ח צריכה לימוד ותלמוד )סוכה כא (:שכל שיג ושיחת ה קדושי וטהורי א כלל גדול שמהכל יש ללמוד התעוררות לתשובה ירח המרח ישמור המרח עלי ועכ"י. אויב מ'קע או אויב ס'איז גרינג יש להקפיד על חשיבות של מקוה טהרה בכל יו ,כמסופר שרבינו מר הרדצ"ש מלעלוב דייק מאוד המש בעמוד ד '
אותיות מחכימות מספה"ק תפארת שלמה שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו' ושפטו את העם משפט צדק
וגו' .יש לרמז בזה ענין דרך הצדיקים המנהיגים הישרים .כי עיקר ענין הדיינין הוא כמ"ש )אבות א ,ו( הוי דן את כל האדם לכף זכות כדי לעורר רחמים וחסדים על כל איש ואיש מבנ"י אף שהוא בשפל המדריגה אעפ"כ מחויב לדון אותו לכף זכות .בזה יש להבין הפסוק )מלכים א' ג ,ס( ..בתפלת שלמה המלך ע"ה שהתפלל ונתת לעבדך לב שומע לדעת לשפוט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה .לכאורה הוא תמוה מהו הרבותא בדבר המשפט בין איש לרעהו אשר בימי שלמה אין
הכסף נחשב למאומה הלא הכסף הי' כאבנים בחוצות לרוב .אך האמת זה הי' כוונת שלמה שהי' מתפלל על דבר זה להיות לו לב שומע כזה לשפוט ולדון כל אדם לכף זכות .וידוע כי דרך הצדיקים להיות נבזים ושפלים תמיד בעיניהם ומביטים על כל אורחותיהם ומאן דאיהו רב איהו זעיר )זוהר א ,קכב ,ב(ולא ינוחו ולא ישקוטו כאלו עומד עליהם שופט ושוטר .וז"ש )ברכות סא ,א( צדיקים יצר טוב שופטן .אך כ"ז הוא על עצמם אבל את חבריהם הם דנין לכף זכות והמה גדולים בעיניהם אף שיודעים שאינם מגיעים לקרסוליהם .ואף לפי דרכם שהמה שפלים בעיניהם ושונאים את עצמם .מאי דסני לך לחברך לא תעביד .וכולם כאחד חשובים ואהובים בלבביהם להשפיע להם טובות וחסדים .כמ"ש בר"ח בן דוסא )תענית י ,א( שכל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין .פי' שהי' נבזה ושפל בעיניו כי גם קב חרובין די לו וגם זה איננו שוה לפי מעשיו
א א
והכל הוא בעיניו מתנת חנם .אבל על כל העולם הי' משפיע להם כל טוב .ולזה כל העולם ניזון בשביל חנינא בני כו' .וזה הרמז בפ' זו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך .כדרך הצדיקים שהם נבזים בעיניהם וכאלו שוטר ושופט הי' עומד עליהם ושופט א"ע לחובה תמיד באמרם כי אין בידם מעש להצטדק אך כל העם דנין לכף זכות כמ"ש ושפטו את העם משפט צדק .כי המה בעיניהם כצדיקים גמורים אף כשאינם מגיעים לערכם .וז"ש להלן )דברים טז ,יט( לא תכירו פנים במשפט .שיש כמה אנשים שאומרים על זולתם כי הכרת פניהם ענתה בם והמה מביטים בפניהם כי הם נבזים בעיניהם .ולזה מרמז הכתוב לא תכירו פנים .אל תסתכלו בפניהם ח"ו לדון אותם לכף חובה .רק לדון אותם לכף זכות ועמך כולם צדיקים ולעורר רחמים וחסדים על כל העולם .אמן.
גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php
כל זה מחמת דברי ריבות בשערי בגלל המריבות והמדני אשר בערי ועיירות ישראל ה הגורמי לכל סבלותינו המרובי.
תורת אמת
דבר החבורה
)מעיינה של תורה בש המגיד
פניני יקרי על הפרשה
מקל(
על פי שני עדי או שלשה עדי יוק דבר
)יט ,טו(
הקורא יש לפרש על דר דאיתא בגמ' קריאת שמע שחרית וערבית מקיי והגית בו יומ שופטי ושוטרי תת ל בכל שערי ע האר צרי לקרות ולילה ואי' בגמ' נראה לפרש שמרמז על שומרי משמרת הקודש קריאת שמע ג על מיטתו להגי עליו מפני הרודי בע המוכיחי אות להחזיר למוטב וזה המזיקי ,ותלמיד חכי סגי ליה בקריאת שמע של הוא שופטי ושוטרי ,אול זה יהיה רק בכל ערבית כי התורה משמרתו והנה ידוע הכוונה בשמע שערי ,בשעה שעומד בשער עירו להטי לה יש ע' רבתי ובחד ד' רבתי היא עד להורות שאנו מוסר ותוכחות ,אז ה' אלקי נות ל לשבטי ,היינו עדי להקב"ה על אחדותו יתבר ,וזה שמרמז היינו שמייחדי שנות ל רשות שתנהג שבט מושל להוכיח בכל הפסוק על פי מספר צ"א לשו קשה ,אבל בינ לבי עצמ ושפטו את הע שמו בכל יו ואנו עדי בדבר ,וזהו שני עדי היינו משפט צדק ,ודרשו מזה חכמינו ז"ל לדו לכ זכות ,לתלמיד חכ סגי שני פעמי קריאת שמע שחרית כי בינ לבי עצמ אסור ללמד עליה קטיגוריא וערבית ,או שלשה עדי היינו ע האר שהוא ח"ו ,לחפש ולמצוא תמיד זכות עליה ולשפוט מעיד ג"כ בקריאת שמע על מיטתו ועל די זה יקו אות בצדק. דבר היינו מלכות שהוא השכינה כביכול ,היינו שיש עליה להשכינה כביכול על יד זה. )מנחות צט(:
)טז ,יח(
שופטי ושוטרי תת ל בכל שערי וכו' ,לפרש לפי הידוע שפי' סה "ק בכל שערי ה ה' שערי שבגו שמה
)ברכות ד (:
שייכות לנשמה שתו הגו ע העול שבחו שה ב ' עיניי ב' אזניי וחוט ,בה תת ל שופטי ושוטרי שתשגיח תמיד עלי לא לראות ולא לשמוע ולא לאכול מה שאסור מה שהשי"ת אסר בתוה "ק אלא תראה ותשמע ותריח ותאכל רק מה שהוא רצונו ית"ש ואז תזכה לקדש ולזכ את גופ משכ נשמת שיהא משכ לשכינה אהל שיכ באד היכל ה' המה ,ויש לצר פירוש זה ע פשטות הכתוב לית שופטי ושוטרי בכל עיר ועיר שדרי ש ישראל כי ע"י שיושיבו את הצדיק ביניה עיד"ז יזכו לקדושת הנשמה והגו הנ"ל שאי' במרגלי היש בה ע א אי ופי' רש"י צדיק שיג עליה ,וכשהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה הדר הוא לכל חסידיו ומשפיע מקדושתו על כל עירו ועל כל דרי עירו קדושה מקדושתו עד שזה גור התפשטות הקדושה בכול ש שזה מטה ליב להשי"ת וגור לכול
)ע הכולל(
להיות קדושי כמוהו בחי' עשה מצוה אחת מכריע העול לכ זכות כ זה הצדיק מטה ע"י שהוא מצוי ש ,את כל אנשי העיר שישימו שופטי ושוטרי עליה ,לכ אמרה תוה" ק להשי שופטי ושוטרי בכל עיר כפשוטו שזה יועיל לשופטי שלא כפשוטו בכל שערי הגו והנשמה ,לשבטי היינו שהצדיק מעלה ומשפיע יותר על אלו ששורש נשמת מקושר בו יותר מעל אלה שרק דרי בסביבתו לכ עיקר התועלת ע"י שזה יהיה צדיק מאותו שבט אז יותר בניקל לו להעלות עמו דרי עירו כיו שה אחוזי בשורש נשמתו לכ קדושתו מתפשטת בה טפי ומאירה ומסייעת טפי.
)כנסת יחזקאל הרה"ק רבי יחזקאל מדעעש זי"ע(
ואז ושפטו את הע משפט צדק מתי שיהיה יו הדי ראש השנה ,בר"ה יוכל זה הצדיק ללמד זכות עליה בפני בי"ד של
)דגל מחנה אפרי(
מעלה ולהוציא לאור משפט להצדיק בדי כיו שהוא זה שגר לה שילכו בדר הטוב לכ הוא יכול להעיד עליה
לא תטע ל אשרה אצל מזבח ה' אלקי וגו' ולא תקי ל מצבה אשר שנא ה' אלוקי
)טז ,כא(
אל תהי וכתיב
אפשר לומר על דר אמר ז"ל רשע בפני עצמ אל תתהדר לפני מל כי ה במלאכיו יש תהלה אל וה השמי לא זכי בעיניו יחזיק עצמו כבינוני .וזה אמרו לא תטע ל אשרה לא תטע בלב להחזיק עצמ אשרה לשו שבח מלשו ואי שאתה ראוי והגו כי אשרוני בנות להתקבל תפלת לפני מזבח ה' אלוקי ,וג לא תקי ל מצבה היינו שיהא יציב ונכו הדבר ומוסכ בלב ,לומר אשר שנא ה' אלקי ,אלא יחזיק עצמו בבחינת בינוני לא בחינת אשרה שהוא לשו שבח וג לא שנאוי ח"ו אלא בינוני ,ומי איכא מידי דלא רמיזא באורייתא. )אבות ב ,יג(
)פי' אל תחזיק רשע לעצמ(
כה ,ו(
)משלי
)פי' שתחזיק בעצמ בשבח
שחשוב וראוי אתה לפני ה'(
)ש טו ,טו(
)איוב ד ,יח(
)בראשית ל ,יג(
)שפתי צדיקי(
זה הטוב כנחתו על עיסתו לטובה ,וכמו שמרגלא בפומי' דהה"ק מצאנז קלויזנבורג זי"ע שהיו דורות שצדיקי הדור היו
לא יקו עד אחד באיש וגו' על פי שני עדי או עפ"י שלשה עדי יקו דבר
פותחי השו"ע ומראי לבי"ד של מעלה אי ע" פ שו" ע בנ"י צדיקי וזוכי בדי ומוציאי לאור צדק כצהריי ,לכ ע"י שהוא הגור לזה הטוב יכול להעיד על זה .
)ש(
כתוב זה איירי בדיני ממונות ,והנה לעיל גבי עדות נפשות מובא הפסוק על פי שני עדי או שלשה יומת המת .והדבר צרי ביאור מפני מה בדיני ממונות מובא הלשו "שני" עדי ואילו גבי עדות נפשות מובא הלשו "שני" עדי .והנה ההבדל בי שני לשני הוא שהיכ שכתוב שני הכוונה לשני השוי וכמו ידי רגלי וכדו' שה שוי משא"כ היכא שכתוב שני היינו שלא שוי .ובזה יש לומר עפ"י הנאמר במס' גבי דיני נפשות אחד ראה מחלו זה ואחד ראה מחלו זה אי עדות מצטרפת ומשו כ כתוב "שני" שצרי עדות שוה ,משא"כ בדיני ממונות שאחד ראה מחלו זה אחד ראה מחלו זה עדות מצטרפת שלא צרי עדות שוה כתוב "שני".
שהעיד שמי ואר דייקא שלכ ממשי ש טע שאת מקדמי במעשיכ שמי ואר ולא את מלאכי מעלה ע "י
יעקב(
עבודת משו שאת לתתא עובדי את ה' מתו בחירה ,זהו שמעיד בה שמי ואר שא ה קיימי סימ
והטע שמדה טובה מרובה ממידת פורעניות וביצה"ר כתיב יורד ומסטי עולה ומקטרג יורד ונוטל נשמה ,שאחרי שהוא הסית והדיח את ישראל קדושי לעוונות ופשעי אחר"ז עולה ומספר זה לבי"ד של מעלה ולא נח עד שמקבל רשות ליטול נפשות החוטאי שהוא שט הוא יצה"ר הוא מלא המות ,א"כ שמדה טובה מרובה כ"ש שזה הצדיק שגר בקדושת צדקתו ששאר אנשי עירו יהיו כמותו ודאי יוכל לעלות ולסנגר עליה לספר הני טובות שעשו מכוחו ולא ינוח ולא ישקטו עד שיקבל ההבטחה שיזכו כול לחיי טובי ארוכי ולשלו להכתב ולהחת בספר של צ"ג לאלתר לחיי טובי ולשלו . וזה יל"פ מש"כ לקמ בפרשה לא יקו עד אחד באיש לכל עוו ולכל חטאת כו' ,עד אחד באיש הוא יצה"ר שיורד
)וכשח"ו לא
ומסטי כו' אפי' שהוא קרוי איש ויאבק איש עמו ,שהיות שהוא עצמו החטיא ואח"כ מקטרג לא ראוי להקרא איש ,ולא ראוי לקבל עדותו לחטאי ישראל ,והטע אשר יחטא שהוא עצמו גר לה זאת א"כ מה יש לו לקטרג עליה ,אלא
שוי היינו מו(
)מכות
ע"פ שני עדי או שלושה ,שני עדי רומז לשני כתרי שזכו ישראל שאמרו נעשה ונשמע שקרויי עדי כדכ' ויתנצלו
ו (:
את עדי מהר חורב שש פסק מה יצה"ר וראו שמצד ה טובי וישרי אוהבי ה' ושומרי מצוותיו ורק היצה "ר גרמא בניזקי ,כמ" ש מהרה"ק מברדיטשוב זי" ע סניגור של ישראל שאמר לה ' :תיקח מישראל רק ליו אחד את היצה"ר וכבר תראה איזה בני טובי יש ל שזהו שכ' שאפי' א תחפש בה מעשי רעי ג"כ רשעו בל תמצא תראה שה שלימי וטובי ללא רשעות וחטא ח"ו ,לכ ע"פ שני עדי אלו של נעשה ונשמע יקו דבר ולא ע"פ היצה"ר ,וכ הוא רומז שני עדי כדכ' לקמ )פר' נצבי( שאמר משה רבע"ה לישראל העידותי בכ היו השמי ואר וכו' ופירש"י
)זכרו
והוגד ל ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכו הדבר נעשתה הטובה הזאת בישראל
שישראל מקיימי תומ"צ מתו בחירה בי ב' דרכי שמביאי הברכה או הקללה ,ועכ"ז הבחירה ניתנה לטובת ולא
)יז ,ב(
יש לפרש הכתוב שהזהירה התורה לאמר דבר בש וכ הוא בילקוט אומרו וכ הוא במג"א משלי אל תגזול דל זה הגוזל ד"ת של אחרי .וזהו שאמר הכתוב והוגד ל בא הוגד ל דבר תורה, בש אחרי ,או ושמעת אתה בעצמ איזה דבר תורה מפי חבר ודרשת היטב את הדבר בשמ ולא בש אומרו ,אעפ"י שהדבר תורה הנה אמת נכו הדבר לאמתה של תורה ולא בדר פלפולי של הבל ,עכ"ז הרי ראוי שיהא נעשית התועבה הזאת בישראל לגנוב מאחר ד"ת ולאמר בשמו. )או"ח סי' קנ"ו(
)פרי מגדי
מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו יל וישוב לביתו פ ימות וגו' ואיש אחר יחנכנו
לרעת כי כטבע נמשכי אחר הטוב לכ אי חשש לית לה בחירה שלכ ודאי ובחרת בחיי עסק התומ"צ הנות קיו לשמי ואר לדורי דורות שזהו לטובת למע תחי' אתה וזרע ,ירבו ימיכ וימי בניכ על האדמה כו' כימי
)כ ,ה(
יש לפרש הכתוב כ פירוש שהתחיל להנהיג את עצמו בהנהגה חדשה בעבודתו ית"ש ,ולא חנכו שלא גמרו ,כמו שעושי חנוכת הבית אחר גמרו ,יל וישוב כי המתחיל ומוכרח במצוה אומרי לו גמור להתגלגל כמה פעמי לגמור מה שהתחיל ,וז"ש פ ימות וגו' ואיש אחר יחנכנו פירוש שיהיה מוכרח להיות איש אחר כדי לחנכו.
השמי על האר ,זהו שממשי ש לאהבה את ה"א לשמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא חיי וכו' על האדמה אשר נשבע
מי האיש אשר בנה בית חדש
)תנחומא
עקב
ה' כו' ,שכיו שהאר ניתנה לה א"כ רוש קדושת נשאר ש לדורות ומכוח זה יגרו לה לבחור בטוב ,לכ צ דיק כזה שגור הבחירה לישראל בטוב הוא יכול לסנגר עליה השמי ממעל שמידה טובה מרובה מיצה"ר וכו' הנ"ל . או ע"פ ג' עדי שאי' בחז"ל )חגיגה ג (.שלושה עדי מעידי זה על זה השי"ת הקב"ה ישראל ושבת ,א"כ שבת מחילת עוונות וע"י שישראל מעידי שמע ישראל ה"א ומקבלי ע"ע מסי"נ להשי"ת זה מתק הכל ואז יקו דבר יקומו לחיי
ו(
טובי שזהו דבר ודבריו חיי וקיימי . כמו שאי' ממר הרדצ " ש מלעלוב זיע"א ]יו"ד ה' אלול הבעל"ט[ הפי' של הרה"ק הבת עי זי"ע שדבריו ורצונו של השי" ת שבנ"י יהיו חיי וקיימי לכ ע"פ אלו העדי יקו דבר יקומו ישראל לחיי ע"פ סינגור הצדיקי ולא למות של קטיגור היצה"ר ויכתבו ויחתמו לאלתר לחיי טובי ולשלו .
)זרע קודש(
לכ מזהירה התורה לצדיק ,לא תטה משפט לא תכיר פני ולא תקח שוחד שלא יחשוב שאת לה ליל בשרירות לב
בפתיחה ,הרה"ק ר' שלו מבעלזא(
אפשר עוד לבאר הכתוב כ ג א הדברי שדרשת עולי בקנה אחד ,וה טובי ונאי לאומר ,וא קרובי אל האמת ודרשת היטב והנה אמת ,הרי מאחר שלא נבעו מהלב ,אלא היו מוכני לפני כ וערוכי והנה נכו הדבר אי ה אלא בגדר נעשתה התועבה הזאת בישראל ואינ לרצו כלל. )הרה"ק החוזה מלובלי זי"ע(
פ ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו
ועכ"ז אמלי עליה טוב בשמי ולא ייענשו א"כ מה איכפת לי שיחטאו ולמה לי להשתדל להטות לתחי' לדרכי
)ש(
וברש"י ודבר של עגמת נפש זה .ונראה שכוונת רש"י לומר שדבר של עגמת נפש הוא שיהודי ברגעיו האחרוני לפני מותו יחשוב על כ מה שאיש אחר יחנכנו במקו להרהר בתשובה .ובזה דקשה מבואר מה דאי' בפרקי דר"א שבכול היא מיתת צמא ,והיינו ג"כ כנ"ל דאז כל מחשבותיו של האד ברגעיו האחרוני היא על שתיית מי ולא בענייני רוחניי. )פרק
השי"ת תומ"צ ומעש"ט ,לזה מזהירה אותו התוה"ק כי השוחד יעוור עיני חכמי ויסל דברי צדיקי לכ א תניח לחטוא לא תוכל לסנגר עליה שאז יעוור עיני חכמי מלהמלי טוב ולא יתקבלו דבריו כי יסל דברי צדיקי . לכ צדק צדק תרדו תצדיק אות במעשיה למטה אז תוכל להצדיק למעלה למע תחיה ,זהו לפני ה' בארצות החיי בעוה"ז שתקדש כל העיר בקדושת עד שכל תושביה יבחרו מעצמ בטוב ואז וירשת את האר העליונה שש תסנגר עליה אשר ה"א אלוקי נות ל שנות הכוח לצדיק לתתא ולעילא ,וע"י שיזכה אות יזכה בעצמו לירושת אר העליונה ,ושוב אזהרה לציבור שחוסי בצל הצדיק לא תטע ל אשירה כל ע ,שהצדיק שקרוי ע כדכ' היש ע –
ל'(
צדיק שיג עליה לא תעשה ממנו אשירה שלא תסמו עליו שאתה תחטא והוא יציל שאז עשיתו חלילה אשירה שמכוחו אתה חוטא ח"ו ,כי א הוא עושה רק רצו ה' ,אצל מזבח ה"א ,ששולחנו של אד דומה למזבח שזובח עליו יצה"ר של אכילה ,ושלח של בני בעיר מתקדש ושלח הצדיק שבקרב ששכינה ש ,ושוב מדבר על ההמש וקנה ל
)אמרי אמת ,בית
לא יומת על פי עד אחד
)יז ,ו(
חבר לכ ממשי ולא תקי ל מצבה אשר שנא ה"א היינו שלא תעשה מעצמ מצבה גבוהה שע"י גאווה לא יכול
ישראל(
פע אחת השכמתי בבוקר ונפל לי פסוק ופירושו לתו פי ,וזהו לא יומת על פי עד אחד הפירוש לפי ויספו השוטרי לדבר אל הע ואמרו מי האיש מאמר ז"ל שמע ישראל את קרבי היו הירא ור הלב יל וישב לביתו ולא ימס את וברש " י הירא מעבירות למלחמה אפילו אי בכ זכות אלא קריאת שמע לבב אחיו כלבבו בלבד ,כדאי את שאושיע אתכ והנה יש שבידו . עה"פ ארור אשר לא בקריאת שמע ע' וד' רבתי עד ,וזה לא יומת על פי עד הנה כתב הרמב" אחד ,היינו שהפה שמעיד על אחדות הבורא יינצל יקו את דברי התורה לעשות אות ,שמי שיכול ולא ימות. להשגיח על אחרי שיתקנו מעשיה ודרכיה, ואינו משגיח רק על עצמו ,הרי הוא בכלל ארור כי יפלא ממ דבר למשפט בי ד לד בי די לדי וזה הוא הפירוש ולא ימס את לבב אחיו כלבבו בי נגע לנגע דברי ריבות בשערי היינו א לא עשה בכל כוחו ,שג לב חברו יהיה אפשר לפרש הכתוב כי יפלא ממ דבר למשפט נמס לפני ה' כלבבו ,יל וישב לביתו .ובזה יהיה היינו א לפלא יהיו בעינ המשפטי והיסורי נכו מה שפירש רש"י הירא מעבירות שבידו יל האכזריי הבאי על ישראל ,בי ד לד ותשאל וישב לביתו ,הכונה שירא רק מעבירות שבידו, למה ד ישראל הפקר הוא ונשפ כמי ,בי די לדי ואינו ירא ג כ מעבירות של חבירו ,איש כזה למה דיני וגזירות חדשות חדשי באי יו יו על יחזור מעורכי המלחמה ,יע שצריכי לדאוג שג ישראל ,בי נגע לנגע למה פגעי ונגעי חדשי חבירו יהיה צדיק וירא שמי. מתרגשי ובאי על ישראל יו יו ,להוי ידוע ל כי
להתחבר ע חבירו ,ג מציבה רומז למ"ש מר הרה" ק מוהר"ד מלעלוב זיע"א כששני יודי זה על גבי זה אז הוא פסיקא ומפסיק וכשה זה ליד זה ה ש ה' זהו לא תעשה ל מצבה שה ניצבי זה ע "ג זה ומפסיקי ,אשר שנא ה"א שה' שונא זה ואוהב שיראל ה באחדות שאז הוא ש ה' וכיו שזה בחי' ואהבת לכ ההיפ כשהוא חיי אז להיפ אשר שנא ה"א לכ לא תעשה ל אשירה .
)כ ,ח(
לכ מדבר על עשה ל רב כו' ששניה יחדיו יקדמו להטות לבו ליל בדרכי ה' כמו שהי' מעשה בא' שפיתהו יצרו לחטוא וחשב בעצמו הלא א אחטא אתבייש להראות עצמי לפני רבי ושוב תקפו יצרו ואמר אעפ"כ אחטא שוב חשב
)רש"י(
והרי אתבייש להראות ע חברי וידידיי ומחשבה זו עצרה אותו מלחטוא והרגיש רבו מה שאירע אתו ותיכ בהכנסו
) כז ,כו(
לביהמ"ד פתח הרבי את הדלת מחדרו ושאל לו מי עדי רבי או חברי וענה חברי וסיפר לחבריו מה שהיה עמו ,והדר אמרו צדיקי שעצה לעיקבתא דמשיחא ע"י התדבקות בצדיקי אמת ואהבת חברי לכ כתוב פרשה זו עני התדבקות
)רמתי צופי(
לצדיק של שופטי ושוטרי תת ל בכל שערי אשר תעשה ל – עשה ל רב ,ואהבת חברי וקנה ל חבר שזהו ולא
תקי ל מצבה שניי זה ע"ג זה אלא זה ע זה שה ש ה ' שזה השי"ת אוהב ואהבת לרע כמו אני ה' . לרגל יומא דהילולא
)יז ,ח(
והנה השבוע חל יומא דהילולא רבא של מר רבינו הרדצ "ש מלעלוב זיע"א מירושלי שא הוא זיע"א בצדקתו השרה קדושה על כל סביביו שלכ בפטירתו אמר עליו הה"ק מרחמסטריווקא שעתה נאבד שלושת רבעי אידישקייט של ירושלי ,ולא רק שהשפיע בתור
עשה ל רב
אלא שהיה משפיע בדר
עשה ל חבר
שהיה מתנהג באדמורו" ת מחד
ובפשטות מאיד שהיה מתרועע ע פשוטי הע ובזה מעלה אות למוטב ולרו המעלות כאהר הכה זי" ע בשעתו
וכמפורס כמה עובדי קדישי מעניני אלו ממנו ,לכ עכשיו שקול הקורא אלול באזנינו תעמוד זכותו שושפטו את הע משפט צדק שנזכה שימלי טוב בעדינו וקהלינו וכל קהל עדת ישראל להכתב ולהחת לאלתר לחיי טובי ולשלו בסשצ"ג ועמ כול צדיקי ,וע"י מידותיו הק' של דביקות צדיקי ואהבת חברי נזכה לביאת משיח צדקנו שזה עצה
) קול מבשר ר ' בוני
לאחרית הימי כנ" ל ובזכות זה חברי כל ישראל הוא יגאל אותנו בקרוב האספו ואגידה לכ קיבו גלויות ובני ביהמ"ק
מפרשיסחא(
ע משיח צדקנו ומלכינו בראשינו בב"א.
ב
בגו צדיקיא
הרה"ק מר אדמו"ר רביה"ק דוד צבי שלמה מלעלוב זיע"א יומא דהילולא ה ' אלול )תרע" ח( ]ח לק ט'[
הצלת נפשות באישו ליל
רבינו הרה"ק מר הרדצ"ש זי"ע היה לו שיעור קבלה אחרי חצות ע הגה"ח ר' איטשע דוד גרוסמ ,וטר שהיה לומד השיעור ע רבינו היה נוהג ר' איטשע דוד לרדת לעמק ליד הר הזיתי להיטהר במעיי השילוח במקוה של ר' ישמעאל כה גדול ,כ היה נוהג מדי לילה טר לימוד. ליד השילוח התגורר ערבי רשע שהבחי כי מדי לילה מגיע הרי"ד לטבול, וחרש מזימות רעות בליבו ,ולילה אחד ארב לו במקו ,ומשהכניס רי"ד את ראשו לתו המי ,ניגש אליו וש את ידיו על ראשו שלא יוכל להרי הראש מתחת המי ,אול רבי איטשע דוד התגבר עליו והרי ראשו ויצא מהמקוה ,אבל הערבי הפיל אותו חזרה למי כדי להטביע אותו ,ובדר נס הצליח לצאת שוב מהמקוה ,אבל הגוי הערבי התגבר עליו ותפסו שוב וזרק אותו שוב פע להמי ,כ היה כמה פעמי ,עד שלבסו הרגיש רי"ד בעצמו אפיסת הכוחות מהמאבק ע הערבי והיה תשוש מאד וידע כי יותר לא יוכל להיאבק ע אותו גוי רשע ,והרגיש כי סופו קרב ר"ל. כשהתכונ כבר לגרוע מכל ,והנה לפתע באותו רגע הופיע פתאו בריצה מר רבינו הרדצ"ש בלא מלבוש עליו ,זינק אל הגוי הערבי והנחית על ראשו מכה חזקה ,ועי"ז ניצל ר' איטשע דוד ממוות בטוח .שאל רבי איטשע דוד את רבינו מהיכ ידע שהוא נמצא כא ,השיבו רבינו ליבי אמר לי שאתה שרוי בסכנה. )זקנו של הגה"ח רבי ישראל גרוסמ ר"י פינסק קרלי
זצ"ל(
שלושת צדיקי עול גמרו אומר למסור נפש להחיש את הגאולה ולהביא לימות המשיח ,והמה הרה"ק מלובלי ,והרה"ק רבי מנח מנדל מרימנוב ,והמגיד מקאזני זיע"א ,ומדת הדי גברה ועלה בידי הס"א לסכל רצונ הק' ונסתלק המגיד מקאזני בערב סוכות ,והרה"ק מלובלי לא ידע מ הנעשה שנסתלק המגיד מקאזני ,והמשי בכוונותיו הק' בשמחת תורה ,וקרה מה שקרה הנפילה הגדולה ,ואמר אח"כ שא הי' יודע שהמגיד נסתלק אזי לא הי' מתחיל לבד ,ואמר שידע בעת הנפילה שהמגיד נפטר כבר כי אחזו באמצע הנפילה .והרה"ק מרימנוב המשי בעבודתו הטהורה עוד בתקוה להחיש את הגאולה ,א נתפרדה החבילה ונחלה מאד עד שנסתלק בי"ט אייר ,והרה"ק מלובלי נסתלק אחריו בת"ב, זכות יג עלינו אמ .הרה"ק מר ר' דוד מלעלוב נפטר שנת תקע"ד בהיותו ב ע' שני ,והחוזה הי' ס"ה שנה בהסתלקותו .הרה"ק ר' צבי בנו של החוזה הי' אצל הרה"ק ר' צבי הירש מרימנוב בעת שפרצה מגיפה ברימנוב, והרה"ק ר' צבי הירש מרימנוב קיבל ע"ע להסתלק מ העול לכפרת עירו והוא הי' כבר זק ,אז נכנס אצלו הרה"ק ר' הירש בנו של החוזה ואמר לו בלה"ק" :איי דארפ נא די וועלט" ,וסיי באמרו" :א הירש פאר א ושכב במטה של ר' הירש הירש", מרימנוב ונסתלק בהיותו צעיר לימי ,ור' הירש מרימנוב נשאר לחיי. גדול לא ידעתי!(
) -אתכ צרי עדיי העול ,צבי תמורת צבי(
קויטל ממר רבי דויד'ל בדואר אויר...
אחר הסתלקות הבית אהר התקשר רבינו בעבותות עוז לבנו הרה"ק רבי מקארלי .וסיפר מר אדמו"ר מוהרמ"מ זי"ע אשר כי בבית הרה"ק רבי אשר הצעיר היה ממונה החסיד המופלג רבי אברה אשר להבאת הדואר מבית הדואר ,והנה פע אחת יצא הרה"ק רבי אשר מחדרו ונענה ואמר לרבי אברה אשר הנ"ל ,הנה כעת קיבלנו קוויטל פו אונזער רבי דוידל .בשמעו זאת היה לו זאת לפלא כיו שהוא הביא את הדואר בעצמו ,ולא היה ש שו מכתב מרבינו מר הרדצ"ש ,ציי איפוא רבי אברה אשר לעצמו את היו והשעה ,ושמר הדבר בליבו. לאחר תקופה בעת שהגיע הרה"ק מר רבינו הרדצ"ש לסטאלי לנסיעה לרבו הרה"ק רבי אשר ,סיפר לפניו רבי אברה אשר את הדברי .בירר אצלו רבינו את היו והשעה המדוייקת וסיפר כי טר שנפרד מהרה"ק בפע הקודמת בדרכו לאר ישראל ,נענה הרה"ק ואמר לו שבא יצטר לאיזה בקשה יכתוב קוויטל ויניחנו תחת הכר ותיכ תגיע לו תשובה על שאלתו .ואכ ביו זה ושעה זו שלח פתקא לרבי ע"י הנחתה מתחת לכר ...ומסופר כי בעת הסתלקותו של הרה"ק רבי אשר ישב רבינו מר הרדצ"ש בסעודת חנוכת הבית בביהמ"ד קארלי בטבריה -ושמחתו היתה עד אי לשער .לפתע נשברה קורה מהגג, ובראות רבינו הדבר ,נאחז בשרעפי קודש ודאגה עצומה ננסכה על פני קדשו ,אח"כ הגיעה הבשורה כי באותו יו נסתלק הרה"ק רבי אשר זי"ע.
סיפורי קודש על רבינו זיע"א שנשמעו מפ"ק מר רביה"ק אדמו"ר מוהרמ"מ זיע"א בשולח הטהור
התרוממות הרוח בשבת קודש
בפע השניה שנסע רבינו הרה"ק מר הרדצ"ש לרבו הק' הבית אהר בקארלי לקח עמו עשרי ושלושה אברכי לקראת ימי המועדי. בחצר הקודש היה איש ממונה על צרכי החצר וניהולו ושמו ניידיטש. ככלות החגי הציע ניידיטש זה לרבינו הבית אהר שהיה טוב וכשר שהאברכי מאר ישראל יסעו קצת בי אנ"ש הפזורי במקומות מושבותיה ברוסיה ויאספו קצת מעות ,ויהיה הדבר טוב ה בשביל שיאספו קצת עבור ,וה בשביל רבינו הבית אהר שלא יכבידו עליו בחובות כל כ להוצאות החצר ,אול הבית אהר סירב לבקשתו ,פע אחת בליל ש"ק אחרי השולח הטהור היסב הבית אהר ע חבורת החסידי מאר ישראל בראשות מר רבינו הרדצ"ש ,והיה מצב מרומ ביותר באהבה ורעות יתירה ובהתרוממות הרוח ,והיו מתעלסי באהבי בקדושת שבת קודש, וניידיטש כבר הל לביתו ויש כבר .שלח הבית אהר להקיצו שיבוא תיכ אליו .ומשבא אמר לו הבית אהר ראה נא את הנחת שלי לשבת ע הקאמפאניע מא"י ואתה רצית שאשלח אות? והיטב חרה לו לניידיטש על זה שהקי אותו באמצע השינה ואמר לו האלט איי מיט די אר ישראל איד לא אגיד לכ יותר.
)בשוה"ט טו"ב סיו
)השני(
תשכ"ה בבני ברק(
)טו"ב סיו תשכ"ה ב"ב(
זקני הרה"ק מר ר' דוד זיע"א ,נסע מאר ישראל להסתופ בצל הרה"ק הבית אהר בקארלי בפע הראשונה בשנת תרכ"ז ,ובפע השניה בשנת תרל"א ,וכשנפרד מהבית אהר בפע השניה אמר לו הבית אהר בלשונו הק' :אי מיט דיר או דו מיט מיר ,אוי דער וועלט או אוי יענער וועלט .פע עבר האדמו"ר הצעיר וראה את זקני הרה"ק מר רבי דוד יש על גבי ספסל ,עמד על ידו והסתכל עליו זמ רב ,ואזי הל ונכנס אל אביו הרה"ק הבית אהר ואמר לו , טאטלע! קו וועסטו זעה ווי א יוד שלאפט! והלכו שניה יחדיו והתבוננו בו בעת שינתו ,וכשראה אותו הבית אהר . אמר בלשונו הק' "אוי שלאפט עהר ווי א יוד! הרה"ק הבית אהר נהג לחלק לח בסעודת הלילה שלו לשמירה לאב"ק, פע היו ש הרבה חסידי וחילק לכול לח ,ובתוכ היו ג חסידי של אביו הרה"ק מסטאלי וחילק ג לה ,אול כשזקני הרה"ק מר רבי דוד ניגש ג"כ לקבל הלח ,נענה לו הבית אהר "דו דארפסט דאס נישט"! ולא נת לו .זקני הרה"ק מר רבי דוד נסע פע ג לצאנז אל הרה"ק בעל דברי חיי זי"ע ,והדברי חיי כיבד אותו מאד, ושאלו למה הוא הול בלא משמש .והיה זקני מתאר את אופ תפילתו של הרה"ק הדברי חיי ,שראה אותו בראש חודש בתפילת הלל ,כשהוא מטפח ברגליו בעת שאמר "פתחו לי שערי צדיק" והיו ש חסידי זקני ולא היה לה השגה בו. )הרה"ק
) -אני ואתה ,אתה ואני ,בעול הזה ובעול הבא( רבי אשר(
)אבא! בא וראה כיצד יהודי יש!(
) -אוי ,יש הוא כמו יהודי!(
) -אתה אינ צרי זאת(
מצבת מר רבינו הרדצ"ש מלעלוב במרומי הר הזיתי
שמ זית לטובת נשמה
הרה"ק מר הרדצ"ש זיע"א אמר כשמדליקי שמ זית לטובת הנשמה, מדברות קדשו בשולח הטהור שאמר לכבוד הילולת האר"י ה' מנ"א כשנפטר החסיד ר' יצחק פלאטניצער ביו ו' ערש"ק ונקבר בו ביו ,אז הרי זה כמו מי קרי על נפש עייפה. תשל"ד אי אפשר לדבר מהצדיקי הק' ,אבל א עושי ברכה ומדברי לנוכח באותו ליל ש"ק אמר מר רבינו הרדצ"ש זצ"ל בלשונו הקדוש" :אי בי . מקנא איט'שע ,עהר האט שוי מקבל שבת גיוועה מיטי אלטע רבי" ברו אתה ה' לנוכח הקב"ה ,אפשר ג"כ לדבר מהצדיקי. . זקני הק' מר רבי דוד זי"ע הל פע אחת ע רבי שמואל אהר לכותל קריאת קויטל סגור מערבי ,ואמר לו בלשונו הק' :ברו הש ,מיר גייע אוי דיא הייליגע ערד, החסיד ר' דוד אלי' בא לפני רבינו הרה"ק מר הרדצ"ש וביקש להזכיר את אח"כ זלגו עיניו דמעות ואמר :והרע בעיני עשיתי זה נאמר? על אר הכותל המערבי ישמש כרבי בעת שנסע רבינו הרה"ק מר הרדצ"ש בפע הראשונה להסתופ בני משפחתו והגיש לפני רבינו פתקא סגורה .ותיכ כשלקח רבינו ישראל -כתיב עיני ה' אלקי בה מראשית השנה עד אחרית השנה. בצל הרה"ק הבית אהר בקארלי ,שאל אותו אביו הרה"ק מר רבי הקויטל לידו ועדיי לא פתחו נענה לו שכחת לרשו את השלאק של - ראשי דיבורי שנשמעו מפ"ק של מר אדמו"ר רביה"ק מוהרמ"מ זי"ע אלעזר מנדל מה חסר ל אצלי ,נענה רבינו שהוא צרי לרבי ואי כי שכח להזכיר את אשתו מרוב חפזו. אפשר לו לקבל הכל מאבא .אמר לו אביו מר הרא"מ הלא יש ל בשולח הטהור לכבוד ההילולא קדישא אחר פטירת הרה"ק מר ר' דוד מלעלוב זיע"א ,שלחו את הכוס שלו אל כותל המערבי ,השיבו רבינו צרי אני רבי ש אוכל להגיד לו כל מה קוגל בשבת קודש להקלת הצו ביו כיפור החוזה מלובלי זיע"א ,ובליל ש"ק לפני קידוש הביט החוזה על הכוס ואמר שבליבי .אמר לו שוב הלא בשביל כ יש ל את הכותל המערבי ,נענה הרה"ח ר' פנחס זינגער ז"ל אמר בש הרה"ק מר הרדצ"ש זי"ע שהיה בלה"ק :אוי! פי מיר האט עהר זא אוי אויס בהאלטע ,אי האב לו רבינו שצרי רבי שיענה לו על הכל .אמר לו שוב אביו הק' א נוהג לומר בש החוזה הק' מלובלי זיע"א שבכל שבת צריכי לאכול געוויסט אז עהר איז גיוועה גרויס ,אבער אזוי גרויס האב אי נישט זוכי שומעי מהכותל המערבי מה שעונה ,השיבו רבינו א"כ צריכי חתיכת קוגל ולכוי בזה שיוכל לצו ביו כיפור. להיות זוכה לשמוע. געוויסט! המש בעמוד ד' ]כ היה מרגלא בפומי' של מר רבינו ב' "באר
מנח" לומר בעת ניחו אבלי בבית ,והיה מבקש ומציע שג"כ ה יעשו כ לטובת נשמת הנפטר[
)מקנא אני באיטשע ,הוא קיבל כבר שבת ע אדמו"ר הזק -הבית אהר(
)ה' אלול תשכ"ד(
) -אוי! ג ממני הצליח להסתיר את עצמו ,ידעתי שהיה גדול מאד ,אבל כל כ
יו ב' ד' אלול – רבי משה ב"ר אברה פרובינצאלו ממנטובה רבי ישעיהו ב"ר מאיר מפשעדבורז' רבי משה עידא מג'ירבא רבי מאיר שמחה ב"ר שמשו קלונימוס הכה מדווינסק ב' מש חכמה ואור שמח רבי יוס מאיר ב"ר חיי אברה פולק מברגסז יו ג' ה' אלול – כ"ק מר אדמו"ר הרה"ק רבינו דוד צבי שלמה מלעלוב זיע"א )של"ו(
)תקצ"א(
הילולא דצדיקיא
)תרנ"ד(
)תרפ"ו(
)תש"א(
יו שב"ק פ' שופטי ב' אלול – נעקה"ש רבי אברה יעקב ב"ר יצחק מבויא-לבוב ב' נחלת יעקב רבי אליעזר ב"ר ישראל הגר מויזני ב' דמשק אליעזר יו א' ג' אלול – רבי יששכר מנדבורנא ב"ר יצחק מקאליש נעקה"ש רבי יצחק ישעיה מצ'כויב ב"ר חיי מצאנז ורבי משה מבויא קראקא ב"ר שלו יוס מהוסיאטי ב' דעת משה הי"ד
ב כ"ק מר אדמו"ר הרה"ק רבינו אלעזר מנדל מלעלוב זיע"א )תרע"ח(
יו ד' ו' אלול – רבי גרשו שאול יו"ט ליפמ ב"ר נת הלוי הלר ב' תוס' יו"ט רבי יקותיאל יהודה ב"ר אליעזר ניס מסיגט ב' ייטב לב יו ה' ז' אלול – רבי ראוב ב"ר משה ב' מרגליות הי יו ו' ח' אלול – רבי אלטר אליקי שרגא ב"ר חיי שמעו שפירא מויקנא וצ'רנובי ב' ש משמעו
)תש"ב(
)תי"ד(
)תש"ו(
)תרמ"ג (
)תר"ח(
)תשל"א(
)תש"ג(
ג
)תרצ"ו(
בגו צדיקיא
שיחת קודש
המש מעמוד ג'
המש מעמוד א'
מכתב קודש מהרה"ק מר הרדצ"ש זיע"א בעני קניית בית בחברו וקדושת מעלת העיר חברו
ב"ה ירושל עיה"ק ת"ו ,ה' מנ"א לפ"ק. שוי"ר וכט"ס לכבוד אהובי ידידנו האבר החסיד המופלא ומופלג בתוי"ר לב טהור וכו' וכו' כש"ת מו"ה מיכאל הערמא הי"ו. אחדשה"ט באה"ר כמשפט ,בר לקחתי ובר אשיבנה ,כי יברכ ה' ויצליח בהצלחה רבה וישיב לשלו ירשולימה לבית במהרה בכ"ט. אבקש להשתדל מאד מכירת החצר בחברו העיר הקדושה ת"ו עיר מנוחת אבוה"ק זיע"א ,אשר הוא עומד להמכר בס שני אלפי וחמש מאות זהו"כ ,אשר אנכי ידעתי כי לבעל החצר עלה הוצאות יותר מכפלי ,א כי היה אז שכר הבני יותר בזול מאשר עתה והוא כמעט פחות מחצי שויו וג כעת נמצאו קוני אינ יהודי שנותני יותר הרבה ממחיר הזה ,א אינו נכו הדבר ,א כי עפ"י הדי יכולי למצוא היתר כידוע. והנה שמענו מפה קדוש מדבר הגאו הקדוש מהרד"ב ב הגה"ק בעל התניא והשו"ע זצלה"ה כי מצא בכתבי הרדב"נ כי קבלה ביד כי כל מי שיש לו אחוזה ונחלה בעיה"ק חברו ת"ו ניצול מחיבוט הקבר ,א כי אנחנו לא מצאנו זאת בי כתביו יקר סהדותא נאמ החי מאד ,ויש לסמו עליו ,והנה גודל מעלת חברו עיה"ק מבואר בכמה מקומות בזוהר הקדוש ,כי הפליגו במעלתה כמעט יותר ממעלת ירושלי ,ומה בזוהר חיי ד קכ"ט ועיי"ש במק"מ וזוהר הרקיע ועטרת צבי עפ"י פסוק נמצא כביכול כי קדושת המקדש ושכינת השראת השכינה באה דר מערת המכפלה ,ועוד בכמה ספה"ק שהפליגו בגודל מעלת העיר הקדושה ויושביה. ידיד הנאמ חזק והתחזק למע הש ולמע המצוה להביא הדבר לידי גמר א יהיה הקונה איש אחד ,או כמה אנשי ,אולי ירצו לבנות רק הצד שכלפי השוק היינו בית התחתונה בית לפני מבית ועליה שני בתי אחת קטנה ואחת גדולה ,ובעליה השנית בית לא גדולה וג מוק מחיצות ושני כתלי וחצי וחסר עוד מעט להשלי שיהיה מדור בפ"ע ,וזאת יקנו בעד ס שני אלפי זהו"כ לבד. אשרי מי שישתדל בדבר הגדול הזה וכדאי המצוה להביא עליו ברכה מרובה כחפצו הטוב וחפ אוה"נ דו"ש באה"ר מצפה לתשובתו בהצלחה רבה בקרב מעתיר בעד שלומו וטובו. דוד צבי שלמה בההצה"ק ר' אלעזר מנח זצוקללה"ה. מקורות" :ארחות אהר" להרה"ק מפינסק קארלי זי"ע ,כתבי הרה"צ רבי מנשה הכה רוזנפלד זצ"ל ,כתבי הרה"ח רבי מאיר ברנשטיי זצ"ל ,כתבי אדמו"ר מהרש"צ הכה רוזנפלד שליט"א. זכותו יג עלינו ועל כל ישראל אמ
בחוזק שכל יו ילכו למקוה והיה שמח מאוד שיהודי מקפידי כל יו ליל למקוה שעל ידי ההייליגע זיסע מקוה יכולי לזכות להתעלות בקדושה וטהרה ובכל הענייני ,או אויב מקע או אויב סאיז גרינג ,חשוב מאוד לעסוק במקוה, והרבה יכולי לספר וא אפשר לעשות כמותו שמהבר מצוה שלו לא חיסר א פע טבילת מקוה ,שידוע ממר הבעש"ט הק' זיע"א שכל מה שזכה לכל קדושתו היה ע"י קדושת טהרת המקווה ,ומקוה צריכה להיות בשמירת עיניי ויר"ש כדבעי. די זיידע רבי זיעוכי"א מר מוהרמ"מ כשלא חש בטוב ומשותק וחלוש ומדוכא ביסורי לאחר הנפילה וקבלת השיתוק הכניסוהו בכסאו לסעודת היארצייט אמר על מר הרדצ"ש :הבעש"ט בדורינו, ומיד ניגנו על הכל יתגדל ויתקדש ,והסבא מר הרמ"מ אמר שהיה הרדצ"ש זקינו כ"כ מתנהג בפשטות עד כדי שא השני היה מדבר בדרגה יותר גבוהה היה עונה לו מיד ג באותה המטבע. מסופר על ההייליגע זיסע רבי הרה"ק רבי בוני מאטווצק זי"ע שהיה פרומער גדול הידוע בחומרותיו שאי לנו השגה והיה ידידות בינו ומר הרדצ"ש ,ורבינו דויד'ל היה לו חזקה של תנור ראשו בבעקעריי בפסח ,ורבי בוני ג"כ רצה לזכות בתנור ראשו ,ואמר לרבינו ששמע שהוא אופה תנור ראשו והוא היה רוצה זאת ,שאינו בקל להשיג תנור כזה בימי הה ,אמר מר הרדצ"ש שבתנור ראשו לא יוכל לית לו כי יש לו חזקה ,א ית לו ממצותיו ,לזאת לא הסכי רבי בוני מאטווצק שהיה ידוע בחומרותיו הנוראות ,ואמר אני יאכל ממצותיכ? ,אמר לו רבינו יא את תאכלו ממצותיי ,ולאחמ"כ הקפיד רבי בוני שיהא תנור ראשו ע כל חומרותיו שעלה לו הו רב , ובליל הסדר נזכר ששכח ליטול חלה מהמצות, ובצנעה נטל רבי בוני ממצותיו של מר הרדצ"ש ואכל עליה. שמעתי מיהודי א' רבי שמואל אהר וועבער שבנו חלה מאוד ,ובא לרבי ר' דויד'ל אמר לו הרבי
לעול היית צרי ליל לשל עבור רופא שימציא רפואה לבנ ,א אי ל ,לכ ל לבית זה וזה ש תמצא איש עני ת לו צדקה וילד יחזור לאיתנו וכ הוה מצא עני ונת לו צדקה וכשחזר לביתו הילד נתרפא כבר. זיינע הייליגע זוסע תפילות ועבודתו תורה עבודה וגמ"ח אי לנו השגה בכלל ,ויש לנו תמיד ללמוד לימוד מוסר צו שטייגע בפשטות ,והכל צרי להיות בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ,עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה ,ומיט א גזונטע אידישע שמחה איז מע מצליח. מסופר שהיה אדוק או די הייליגע זיסע בעל בית אהר מקארלי שהיה חסידו ותלמידו ,ובבנו די הייליגע זיסע רבי אשר מקארלי ,וכשהיה רבי דויד'ל בקארלי ונרד על ספסל ,ראהו הבית אהר וקרא לבנו רבי אשר וא"ל שיבוא לראות אי יהודי יוש ובי הדברי אמר :אוי שלאפט ער ויא א איד, ניכר עליו גודל יר"ש שלו אפי' בשעת השינה .אי לנו השגה באהבת ישראל ועבודת ה' כלל .מסופר שידוע כשנפלה רח"ל המרפסת במירו והיו כאלו שמתו מזה רח"ל ,ומר רבינו היה במירו ואמר שאלו שבאו עמו בוודאי לא ניזוקו כלל ,ואלו שבאו עמו היו שמורי ,רבינו היה דבוק ומקושר מוראדיג צו מירו ,די הייליגע זיסע בעל בית אהר אמר עליו :אז ער מיט איה אוי די וועלט או אוי יענע וועלט. השי"ת ירח שזכות די הייליגע זיסע רבי ר' דוד צבי שלמה פו לעלוב ב מאטע פייגא יג עלינו אוי אייביג ,וכל הצדיקי וגאוני אמת זאל מגי זיי אוי אייביג ,ה' ירח שנפעל עכשיו אלעס גוטס סליחה ומחילה מיט א כתיבה וחתימה טובה ,שנת גאולה וישועה שלימה ,שנשמע ונתבשר בשורות טובות ,וברו"ר ישמור על כל ישראל בכל מקו שה ,ה' ישמח את כל כלל ישראל וישמח את כל השבורי לב בכללות ופרטות ,ה' ירח וישפיע שנחזור בתשובה באמת מאהבה ועשו כול אגודה אחת לעשות רצונ בלבב של ,או שוי יעצ שטייגע מיט א גזונטע אידישע שמחה שטענדיג ,וית לכולנו רפו"ש השלימה בכללות ופרטות הבריאות השלימות ,וברו"ר ית לכולנו רפאות שלימות שמחות שלימות וישועות שלימות בגו"ר ,תורה וגדולה במקו אחד ,מיר אלע זאל דערלעב משיחע' ,וברו"ר ית לכולנו ישועה שלימה רפואה שלימה וגאולה שלימה ושמחה שלימה שוי יעצ או די בני ביהמ"ק אוי א זיסע אופ אוי אייביג.
÷éãö äéäé íìåò øëæì
áåè ìæî úëøá
çöðåîå ùã÷åî äæ ïåéìâ
,éúëøá úà øâùî éððä
äàé àéãâå àáè àìæî
úîùð éåìòìå ãåáëì
÷,ø÷éä éøáçå éãéãé íã
,äëøáä úàæ øâùðå ,äîéøð íéëøáî ìå÷ ,äîéðô åðáéì ÷îåòî
÷"äøä ïøî ÷"ë
äãéî ìëá âìôåî ,äëøá ÷éæçî éìë
à"òéæ äîìù éáö ãåã åðéáø
,ììîé éî åçáù ,äðåëð äìòîå
áåìòìî
,úåéìâøî ÷éôî äô
÷"äøä ïøî ÷"ë ïá
,äøåù åéðô ìò ãñçå ïç úååðò
ìãðî øæòìà åðéáø
åðéáø ïøî ÷"ë ð"áãç
à"òéæ áåìòìî àùéã÷ àìåìéäã àîåé è"ìòáä ìåìà 'ä 'â íåé ïîà ìàøùé ìë ìòå åðéìò ïâé åúåëæ '÷ä åðéáø éãëðî ãçà é"ò çöðåä ,äéìåìéäã àîåé 'ëì åì åéìò ïâú è"äå÷ä åúåëæ úåøåãä ìë óåñ ãò åòøæìå
íéðô øåàîá à"ë úà ìá÷î ,àøé÷éå àáø àøáâ éàä úìòî ãåä íã÷ì ïéñçåéä úìùìù ,äøåù åéðô ìò ãñçå ïç úååðò ,úåìåëùàä ùéà ,çáùáå ,äøåäè äàøéá 'ä úà ãáåò ,íéîùì çåðå úåéøáä ìò áåäà ,íéùåã÷î øàô ö"äøä
øòâéìéå øæòéìà éáø
à"èéìù
ä"ä à"èéìù åðæåò ïåàâ
à"èéìù ø"åîãà ïøî ÷"ë ïúç
à"èéìù øòâéìéå øæòéìà 'ø ö"äøä
è"æîáå ö"îåèòùá ïáä úãìåä úçîù ìâøì
ïáä úãìåäá åúçîù ìâøì è"ùéåàì è"æîáå ö"îåèòùá
,äøåàå äçîù áåø êåúî ,åàìîúé äáåèì åáì úåìàùî ìëù åéìà åðéúåëøá ,åéúåãâ ìë ìò 'ä úëøá àìî àäé åúéáå ,åééç éîé ìë åäåôãøé ãñçå áåè êàå
éááì ÷îåòî éúëøá úàæå äùåã÷ã úçð áåø úååøì äëæúù
äôåçì äøåúì åìãâì äëæéå ,ç"öåé ìëîå åðîî úçð úååøì äëæéå .úåáà úøàôúì íéáåè íéùòîìå
äùåãâ äãéîá ç"öåé ìëîå åðîî .úòãä úáçøä êåúî áì áø÷î æåò êãéãé êëøáîä
øàîò äîìù
äáåùç äòãåä
– ÷øàô àøàá
á"äøà
áåè ìæî úëøá
úçìöäå úàåôøì
éøé÷éå éáåùçî ,ø÷éä åðéãéãéì ãñçå ä÷ãö óãåø ø÷éä åðéãéãé
àìåìéäã àîåé ìâøì ú"éùäæòá
ù"öãøä åðéáø ïøîã à"òéæ áåìòìî à"èéìù ø"åîãà ïøî ÷"ë êåøòé è"äåùä úà åðéùøãî úéáá .è"ìòáä ìåìà 'ä 'â íåéì øåà
,äëøá ÷éæçî éìë ,á"äøàá ù"ðà å"éä äøù ïá ãåã
åúîâî àéä ù"øéå äøåú
úîùð éåìéòì ïåùîù éáø ì"æ ÷éæééà ÷çöé ïá ð"ùú ìåìà 'ä ò"áìð . ä . á . ö . ð . ú
äîéìù äàåôøì
å"éä øòðéôùìîéåá äçîù ø"øä
– ÷øàô àøàá
,ìàøùé éìåç ìë øàù êåúá
á"äøà
ö"îåú ìåòì ø÷éä ïáä ñðëä ìâøì
,ç"öåé ìëî úçðì
åðîî úçðì äëæéù ïåöø éäé
,ìòî éîùî òôùå äçìöäå äëøá
úåàéøá êåúî ç"öåé ìëîå
åáì úåìàùî ìë åàìîúéå
ñ"èëå øùåòå øùåà
גיליונות פרשת השבוע להורדהד www.ladaat.net/gilionot.php
.äëøáå äáåèì