Zichru Torat Moshe Reeh 2009

‫שבת מברכי‪-‬פרשת ראה‬ ‫כ"ה מנח אב תשס"ט‬ ‫פרקי אבות פרק ו'‪-‬גליו תל"ב‬

‫זמני כניסת ויציאת השבת‬

‫הדה"נ מוצ"ש ר"ת‬

‫בני ברק‬ ‫ירושלי ‬ ‫בארא פארק‬

‫‪7: 04‬‬

‫‪8:04‬‬

‫‪8:37‬‬

‫‪6:48‬‬

‫‪8:02‬‬

‫‪8:40‬‬

‫‪7:37‬‬

‫‪8:53‬‬

‫‪05 "9‬‬

‫מולד אלול‪:‬אור ליו ו' שעה ‪ 10:03‬ו‪ 6-‬חלקי‪.‬‬ ‫ר"ח יהי' ב"ה ביו ה' ו' הבעל"ט‬

‫שיחת קודש‬

‫מכ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬

‫נאמר מוצ"ש פרשת ראה תשס"ח בארה"ב‬

‫בפרשת ראה אנכי נות לפניכ היו ברכה וקללה‪ .‬את‬ ‫הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלוקיכ אשר אנכי‬ ‫מצוה אתכ‪ ,‬האור החיי הק' נושא ונות סביב זה הפ'‬

‫וכ המפרשי הק' מקשי למה פתח ראה בלשו יחיד‬ ‫וסיי לפניכ לשו רבי‪ ,‬וייטער בתורה אי' פ'שטי ע'ד‬ ‫א'י ס'ו וצ"ב למה דווקא נקט הלשו אנכי הו"ל לכתוב‬ ‫אני מצוה ועוד קשה מה הדיוק של היו‪ ,‬הי"ל לומר ראה‬ ‫אנכי נות לפניכ ברכה וקללה בלי היו‪ ,‬ועוד קשה למה‬ ‫כפל הדברי כמה פעמי‪,‬‬ ‫אלא בתורה אי' פשעא"ס וי"ל ראה מרומז לשו יחיד‬ ‫כמו שכ' ויח הע נגד ההר כאיש אחד בלב אחד‪,‬‬ ‫שלאחר שהיו ישראל שרויי באחדות עי"ז זכו לקבלת‬ ‫התורה‪ ,‬ע"י ההקדמה של עני האחדות‪ ,‬וזהו שכ' ראה‬ ‫תראה ותזכור שההקדמה לתורה ועבודת ה' היא אחדות‬ ‫דר אר קדמה לתורה ועי"ז יכול לזכות לתורה וראה‬ ‫בלשו יחיד כאיש אחד בלב אחד תראה שיהא באחדות‬ ‫וא כ אז יהא אנכי שמרומז לאמונה אנכי ה"א אשר‬ ‫הוצאתי מארמ"צ‪ ,‬וכ מרומז אנכי על עשהד"ב ועל‬ ‫קבה"ת‪,‬‬ ‫ממילא זכור תזכור שע"י שלו מיט שלוה ואחדות‬ ‫יכולי לזכות לקבלת התורה והמצוות‪ ,‬כדאי' )מכות כג‪(:‬‬ ‫בא חבקוק והעמיד על אחת וצדיק באמונתו יחי'‪ ,‬שכל‬ ‫מצוותי אמונה‪ ,‬וע"י אנכי ‪ -‬אמונה וביטחו מגיעי לכדי‬ ‫קיו כל התורה ומצוות‪ ,‬ולכ ע"י האחדות תזכור‬ ‫שראשית כל ע"י אמונה תהא כלי ראוי לקבל התורה‬ ‫כדבעי וכ את האמונה ממילא לא יחסר לכ מאו‪ ,‬וזהו‬ ‫ראה אנכי נות לפניכ היו כשיבואו הישועות ה יבואו‬ ‫בכל מיני ישועות כל אחד מה שצרי לו‪ ,‬וזהו לפניכ‬ ‫בל' רבי כל הרפואות מיט ישועות מיט די גאולה‬ ‫שלימה לכל אחד מה שיחסר לו א רבי פו ישועות או‬ ‫נישט נאר דאס או דאס נאר אלע סארט' ישועות‪ ,‬ולא‬ ‫רק ישועה אחת לכול‪ ,‬ממילא א תזכו לאחדות תקבלו‬ ‫את הכל‪ ,‬והיו מרומז האנט –כעת ‪ -‬יעצ המרומז‬

‫ אותיות מחכימות ‬ ‫מספה"ק תפארת שלמה‬

‫עכשיו‪ ,‬שאפי' יעצ בהאי עלמא העוה"ז תזכו לכל‬ ‫הברכות מיט אלע ישועות ושמחות שלימות ולא יחסר‬ ‫לכ כלו ג כא בעול‪.‬‬ ‫ויש להבי קצת דהא אי' בחז"ל )קידושי לט‪ (:‬שכר מצוה‬ ‫בהאי עלמא ליכא ומצד שני כתוב אלו דברי שאי לה‬ ‫שיעור כו' שאד אוכל פירותיה בעוה"ז והקר קיימת‬ ‫לו לעוה"ב )משניות פאה‪ ,(.‬אלא בתורה אי' פשעא"ס וי"ל‬ ‫שבעול יש עני שנקרא אוי ערבי'ש 'בקשיש' או כמו‬ ‫שהעול קורא לזה 'טיפ' שיש דבר של עבודת פר‬ ‫שאד עבד לחבירו והוא נות לו א טיפ א כבודער אדער‬ ‫א פניע‪ ,‬אי זה אומר ששיל לו שכרו השל‪ ,‬אלא נת‬ ‫לו כמו מי טיפ א את שכרו משל יש לו לשל‪ ,‬כדאי'‬ ‫בספה"ק ומפרשה"ק שאי שיי לשל על מצוה אחת‬ ‫בהאי עלמא‪ ,‬מאחר ויש בחינות גבוהות וג"ע גדול וריבוי‬ ‫אור בעוה"ב שאי שיי להחזיר על שו מצוה‪ ,‬וכדאי'‬ ‫מאמר שאפי' לנביאי לא נתגלה הג"ע‪ ,‬עי לא ראתה‬ ‫אלהי זולת יעשה למחכה לו )ישעיהו סד ‪ ,‬ג(‪ ,‬ויש כל‬ ‫מיני בחינות ועניני שאי לנו השגה‪ ,‬ממילא שכר מצוה‬ ‫בהאי עלמא ליכא הפשט שאינו שיי‪ ,‬ומה שנותני זהו‬ ‫כמי בקשיש‪ ,‬ממילא מה שמקבל א כבודער צו א פניע‬ ‫זהו אינו נקרא שכר שמשלמי‪ ,‬וכל השכר שמקבלי‬ ‫בעול הזה הוא רק כמי טיפ ואינו נקרא כלל שכר מצוה‪,‬‬ ‫א בעול כדאי לקבל את הטיפ הזה כדי לזכות לכל‬ ‫הישועות ואלו דברי שאי לה שיעור וכו'‪.‬‬ ‫וכ יש לבאר ולתר את עני כפילות הדברי‪ ,‬יש‬ ‫לדייק ולומר שיהפו ל ה' את הקללה לברכה שהכל‬ ‫יהי' ברכות הכל תמיד יהי' ברכות לכ חזר וכפל‬ ‫שהכל יהי' ברכות ג הקללות יהיו ברכות ומתי רק‬ ‫א תשמעו לקול ה"א‪ ,‬אבל א לא תשמעו חלילה‬ ‫שלעכט'ס נאר אוי אלע גויי אז הקללות יהיו באמת‬ ‫קללות רח"ל שלעכט'ס או אלע שלעכטע גויי‪,‬‬ ‫אלעס גוטס נאר פאר אלע איד‪ ,‬משא"כ די איד‬ ‫שמקיימי את מצוות התורה יקבלו הכל ברכות מיט‬ ‫ישועות‪.‬‬ ‫ובתורה אי' פשעא"ס וזהו עני הכפילות שתדעו שהשכר‬ ‫הגדול ביותר והברכה הגדולה מכל הוא אשר תשמעו‪ ,‬או‬ ‫דאס איז די גרעסטע ברכה שאנו זוכי לשמוע בקול ה'‬ ‫וללמוד תורתו היקרה מפז ופניני ולקיי מצוותיו וזה‬ ‫שוה יותר מכל הברכות בעוה"ז‪ ,‬היו זה עול ההסתרה‬ ‫אבל כשמשיח צדקנו יבוא יראו אז די גרעסטע ברכה איז‬ ‫אשר תשמעו שאת זוכי לקיי מצוות ה'‪ ,‬כדאי'‬ ‫דעת את העם באמרו להם יראה אני נותן לפניכם היום‪ .‬היינו‬ ‫כאשר תאחזו להחזיק בהיראה הנה בע" כ צריך לה ענוה תחלה‬

‫מאמר ממר הבעש"ט זיע"א שהמלא הגדול ביותר היה‬ ‫מוסר עצמו ולו רק שיזכה לקיי ולו פע אחת מצות‬ ‫ציצית‪ ,‬או מ'קע זי גארנישט פארשטעל או די‬ ‫קלענסטע מלאכי כ"ש די גרעסטע כמה תאבי‬ ‫המלאכי לקיי מצוות ולומר קדושה וכמה מצפי ה‬ ‫לזה שני רבות ואי לנו שו השגה‪ ,‬אלא הוא רק כדי‬ ‫לסבר את האוז‪ ,‬ממילא זאגט אונז די תורה קוד ראה‬ ‫אנכי נות לפניכ היו ברכה וקללה סת‪ ,‬א תדע ל‬ ‫את הברכה אשר תשמעו זה שתזכה לשמוע ולקיי את‬ ‫מצוות ה' דאס איז די גרעסטע ברכה שתזכו לשמוע ‪,‬‬ ‫והקללה הגדולה ביותר חו מכל העונשי וכל הדברי‬ ‫היא אשר לא תשמעו שלא תוכלו לשמוע לקול ה"א‪,‬‬ ‫ומדה טובה מרובה אשר תשמעו די עצ שמירת התורה‬ ‫ומצוות‪ ,‬וזאת המתנה הגדולה והנכונה ביותר מהבוכ"ע‬ ‫כדאי' שכר מצוה מצוה‪ ,‬והיו היא עול ההסתרה‬ ‫וכשמשיחינו וועט קומע נראהו עי בעי שהכל הוא רק‬ ‫שמירת התורה והמצוות‪.‬‬

‫ברש"י הק' עה"פ בני את לה' אלוקיכ לא תתגודדו‬

‫ולא תשימו קרחה כו' )יד ‪ ,‬א( פי' פירוש שיש וכדאי‬ ‫לחזור עליו ולשננו מה בא לקשר כא הפסוק של בני‬ ‫את לה"א ללא תשימו קרחה ופירש"י לפי שאת בניו‬ ‫של מקו ואת ראויי להיות נאי ולא גדודי‬ ‫ומקורחי‪ ,‬וייל ס'פאסט נישט שיהודי יהיו צופליקט‬ ‫אלא שישראל יהיו מאירי ומזריחי כבני המל‪ ,‬ולכ‬ ‫בני צריכי להיות געזונט כמו שיאה לבני המל‪ ,‬וזאת‬ ‫צריכי לזכור‪.‬‬ ‫השי"ת ירח שכול יהא לה הבריאות השלימה‬ ‫ורפואה שלימה וכולנו יחד זאל שטייג בקיו התומ"צ‬ ‫והכל צרי להיות מתו שמחה וטוב לבב מרוב כל‪ ,‬וכ‬ ‫תשובה צרי להיות מיט שמחה עבדו את ה' בשמחה‬ ‫בואו לפניו ברננה‪ ,‬השי"ת ברו"ר ית לכל ישראל‬ ‫בכללות ופרטות כל הרפו"ש השלימה ובריאות‬ ‫השלימות וישועות שלימות ושמחות שלימות‬ ‫בגשמיות וברוחניות שתמיד יהי' תורה וגדולה במקו‬ ‫אחד‪ ,‬וכל ההשפעות טובות בגו"ר אוי א זיסע אופ‬ ‫אוי אייביג‪ ,‬ה' ישמור את כל ישראל בכל מקו הנה‬ ‫לא ינו ולא ייש שומר ישראל‪ ,‬השי"ת ישמח את כל‬ ‫השבורי לב וכל ישראל בכללות ופרטות וית לכולנו‬ ‫סליחה ומחילה בספר של צדיקי גמורי‪ ,‬וית לנו‬ ‫שמחה שלימה וישועה שלימה ובני בי המקדש שוי‬ ‫יעצ אוי א זיסע אופ אוי אייביג‪.‬‬

‫ע" ז שברה לבו ונדכה בגודל הענוה ההיא‪ .‬אולם בחי' היראה ג" כ‬ ‫הפי' הוא כי מחמת גודל היראה של הצדיק יפול גם אימה ופחד ה'‬

‫)דברים כח‪ ,‬י(‬

‫וראו כל עמי הארץ‬

‫שהיא אך סנדל לעקבה כנ" ל‪ .‬וכאשר תאחזו בהענוה הנה יהי '‬

‫על כל הקרב הקרב אליו כמ" ש‬

‫לכם כל המדות הטובות תחלה ותבואו קל מהרה למ דת היראה‬

‫כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וכמבואר זה אצל פחד יצחק וכן‬

‫‪.‬‬

‫)מג"א ט‪ ,‬ג(‬

‫כי פחד מרדכי נפל על כל העמים‪ .‬והנה‬

‫כנ" ל‪ .‬אמנם עיקר ענין הענוה ששיבח בה הכתוב את משרע" ה‬

‫במרדכי כתיב‬

‫הנ"ל לרמז בזה מה שנקוד‬

‫איננה בפשטיות כפי המורגל אצל המון עם‪ .‬כי זאת הענוה תוכל‬

‫כענין הזה הי' יראת משרע" ה‬

‫טעם רביע על מלת ראה דהנה טעם רביע הוא נקודה כמו יו"ד‪.‬‬

‫להמצא גם אצל אחד העם הקטנים‪ .‬אך הענוה הזאת שאמה" כ‬

‫השיגו מעלת היראה מחמת הגשתם אליו נפל יראת ה ' עליהם‪.‬‬

‫והיו"ד הוא אות רביעי בשם הוי' ב"ה והיא מרמזת על היראה‬

‫הוא באמת כוללת כל המעלות והמדות הגבוהות כאשר היא באה ‪.‬‬

‫וזהו‬

‫כמבואר בזוה"ק‪ .‬גם הנה בצירוף יו"ד הנקודה רביעי אל מלת רא" ה‬

‫אך מחמת רוב גודל מעלות משה רבינו ע"ה שזכה לדבר עם הש"י‬

‫לגבי משה מלתא זוטרתא היא להגיע למעלת היראה על ידו כי‬

‫הוא ירא" ה שאמר יראה אני נותן לפניכם היום‪ .‬והענין הוא כי כן‬

‫כביכול פא"פ הנה מזה בא לגודל הענוה ההיא במקום גדולתו שם‬

‫הלא השכינה היתה אתו כל הימים ומי הגבר אשר יקרב אליו ולא‬

‫עקב ענוה יראת ה'‪ .‬שהיראה הוא בחי' סנדל‬

‫אתה מוצא ענותנותו ויותר שהי' קרוב למלך יותר נקטן בעצמו‬

‫יירא מה' השוכן עליו‪ .‬הנה לכך הוא שאמר להם יראה אני נותן‬

‫ומה גם כי אך הוא ראה‬

‫לפניכם היום‪ .‬את הברכה ר" ל אעפ"י שיהי' לכם בר כה וכל טוב‬

‫ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וגו'‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫כתיב‬

‫)משלי כב‪ ,‬ד(‬

‫לענוה ועיקרה באה מתוך הענוה‪ .‬ולכך כאשר משרע"ה כתיב עליו‬

‫)במדבר יב‪ ,‬ג(‬

‫ונתבזה בעיניו מפחד ה' ומהדר גאונו‬

‫‪.‬‬

‫)ברכות לג‪ ,‬ב(‬

‫לגבי משה מלתא זוטרתא היא‪ .‬פי' כאשר קרבו‬

‫וזהו‬

‫והבין גודל ענין צער גלות הקשה והשכינה‪ .‬וז" ש והאיש משה עניו‬

‫תיראו‬

‫היראה הגדולה מהש"י ב"ה ומדת הענוה כולל כל המדות הטובות‬

‫מאד זה בא לו מכל האדם אשר על פני האדמה‪ .‬וכבר פי' התו '‬

‫כא שר אך בה שבח הכתוב את משה רבינו‪ .‬והנה לכך הוא ע"ה לימד‬

‫)ע"ז ג‪ ,‬א(‬

‫א‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה א‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫האדם רומז על גוים שהם עדיין קיימים על פני האדמה‬

‫זא"ז כנ" ל‪.‬‬

‫הרמז‬

‫ב‬

‫'‬

‫הסדרים‬

‫האלו‬

‫עקב‬

‫ראה ‪.‬‬

‫ע"ד‬

‫שביארנו עק" ב ירא" ה כי עקב ענוה יראת ה' ‪ .‬ולכך הם תכופים‬

‫והאיש משה עניו מאד מכל האדם בלי ספק הי' לו‬

‫את‬

‫ה'‪.‬‬

‫)שמות לד‪ ,‬ד(‬

‫וייראו מגשת אליו‬

‫תורת אמת‬

‫פניני יקרי על הפרשה‬

‫ראה אנכי נות לפניכ היו ברכה וקללה את‬ ‫הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלוקיכ‬ ‫אשר אנכי מצוה אתכ )יא‪ ,‬כו – כז(‬ ‫הנה יש אמונה הבאה לאד אחרי רוב חקירה‬

‫ודרישה שיש מנהיג לבירה‪ ,‬ורק אחרי שהוברר‬

‫תשפכנו כמי דמאי נפק"מ כמי או כשמ‪.‬‬ ‫א הכוונה הוא ע"ד שמצינ בגמ' אל יאמר‬ ‫אד נפשי קצה בבשר חזיר רק יאמר אפשי‬ ‫א אבי שבשמי גזר עלי היינו כי בכל מצווה‬ ‫שהוא מצד השכל אל יאמר האד שהוא‬ ‫מקיי אות מצד שכלו רק כמקיי גזרת‬ ‫המל‪ .‬וזהו שאמר הכתוב רק חזק לבלתי אכול‬ ‫הד רק מפני גזירת המקו ב"ה בלבד‪ ,‬ולא‬ ‫מצד שהוא דבר המאוס‪ ,‬על האר תשפכנו‬ ‫כמי היינו כאילו הוא מי וראוי לשתיה‪ ,‬א‬ ‫שאסורי עלי בגזירת המקו ‪ ,‬וצרי לזה‬ ‫חיזוק רב‪ ,‬שלא יעלה בלבו למנעו מלאכלו‬ ‫מרצו עצמו‪ ,‬א בגזירת המקו ב"ה‪.‬‬

‫לו בדעתו שכ הוא אז יאמי בזה‪ .‬ויש אמונה )אברבנאל(‬

‫פשוטה בכל מה שאבותינו סיפרו ומסרו לנו‬ ‫מדורי דורות‪ ,‬וא שיש לחשוב שעל ידי‬ ‫החקירה תהיה האמונה טבועה יותר בלב האד ‬ ‫שהרי חקרו ודרשו היטב והגיעו למסקנא שיש‬ ‫מנהיג לבירה‪ ,‬מכל מקו סכנה גדולה יש‬ ‫להולכי בדר זה כי יתכ שמרוב הבדיקות‬ ‫והבירורי יעלו בלב ספיקות והרהורי ועל‬ ‫יד יתעו מדרכי האמונה הטהורה אלא הדר‬ ‫הפשוטה היא שלא יחפש אד שו הוכחות‬ ‫וראיות כדי להכיר במי שאמור והיה העול ‬ ‫אלא יאמי באמונה שלימה במה שאבותינו‬ ‫סיפרו לנו‪.‬‬ ‫והנה האמונה על ידי חקירה קרויה ראיה שרק‬ ‫על ידי שהוכח לו ורואה שיש מנהיג לעול ‬ ‫יאמי‪ ,‬ולפי"ז יתבאר הפסוקי ראה האמונה‬ ‫ע"י הראיה יש בה ברכה וקללה‪ ,‬כי הג שבסופו‬ ‫של דבר יאמי ואולי עוד יאמי יותר מהמאמי‬ ‫על פי מה שקיבל‪ ,‬מכל מקו ברכה זו יש בה‬ ‫סכנה שמא על ידה יתהה ויבוא לפקפק‬ ‫בשאלות ח"ו וזו קללה היא‪ ,‬אמנ את הברכה‬ ‫אשר תשמעו כי האמונה הבאה משמיעה‬ ‫וממסורת טובה היא מאד מאד ויש בה רק‬ ‫ברכה‪ ,‬ע"כ ראוי לבחור בדר זו‪) .‬בני יששכר(‬ ‫ראה אנכי )ש(‬

‫יש לדקדק‪ ,‬למה אמר לשו אנכי ולא אמר אני‬ ‫נות או הנני נות‪ .‬ויראה לומר על דר פשוט‬ ‫עפ"י מה ששמעתי מהמגיד הקדוש מו"ה יחיאל‬ ‫מיכל זצוק"ל מזלאטשוב על פסוק )דברי ה ‪ ,‬ה(‬ ‫אנכי עומד בי ה' וביניכ וכו' ‪ ,‬שביאורו שמי‬ ‫שמחשב את עצמו ליש ומתפאר בלבבו לאמר‬ ‫שהגיע לאיזה מעלה בלימוד או במעשי ‬ ‫טובי ‪ ,‬עי"ז הוא עושה מס המבדיל בינו לבי‬ ‫השי"ת לבל יוכל להשיג מנוע אלקותו ית"ש‪,‬‬ ‫וזהו אנכי‪ ,‬שמה שהאד מחזיק עצמו ליש‬ ‫באיזה דבר‪ ,‬זה הוא עומד בי ה' וביניכ‪.‬‬ ‫אמנ לא כל העיתי שוות‪ ,‬כי כשהאד עומד‬ ‫לשפו שיחו לפני ה' אז א יעלה על לבבו‬ ‫לאמר מי אנכי לגשת לפני מל מלכי המלכי ‬ ‫הקב"ה ויתבייש להתפלל בהתלהבות ולדבק‬ ‫עצמו בה'‪ ,‬לא יוכל להתקרב עצמו לעבודת ה'‪,‬‬ ‫וימנע עצמו מעבודת התפלה‪ ,‬על כ בגשתו‬ ‫להתפלל צרי לאמ את לבבו והחלש יאמר‬ ‫גבור אני לבא בהיכל המל‪.‬‬ ‫וזהו אומרו‪ ,‬ראה אנכי‪ ,‬פי' שמה שהאד מחזיק‬ ‫עצמו ליש‪ ,‬דבר זה נות לפניכ ברכה וקללה‪,‬‬ ‫שבא צרי להחזיק עצמו לבר למל מלכי‬ ‫המלכי הקב"ה‪ ,‬ועי"ז מוכרח להתחזק להיות‬ ‫לאיש שלא יתבייש להדבק בו יתבר‪ ,‬אז יבור‬ ‫בברכה‪ ,‬אכ בא הוא מתנשא את עצמו שלא‬ ‫לצור כלל תהיה לו לקללה‪ ,‬וזה שאמר אח"כ‬ ‫את הברכה אשר תשמעו וכו'‪) .‬מאור ושמש(‬

‫דבר החבורה‬ ‫ראה אנכי נות לפניכ היו ברכה וקללה את הברכה‬

‫וכו' וידוע מצדיקי זי"ע שהקללות שבתוה" ק‬

‫בפנימיות ה ברכות רחמי וחסדי לפי"ז י"ל נמי הכא שקללות בהר עיבל רחמי בפנימיות לכ עיב"ל‬ ‫מס' חס"ד מ' כמו אות מ"  שיש ל היק סביב פני וחו כ הני קללות רק חו אבל בפני כול חסדי‬ ‫ואתוו עיבל חסד יהיה לו ומס' חס"ד ואהבה חסדי מרובי וכ לקמ ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל‬ ‫ר"ת חסד וס"ת רחמנא ליצל ואותיות פנימיות מס' טוב‪ ,‬שיהיה לנו רק החסד שבה ופניות טוב שלה ומה‬ ‫שיש בה נראה רע חלילה אז ר"ל מזה אכיה"ר לכ הקללה בהר עיבל דייקא וחסד ה' מעול ועד עול על‬ ‫יראיו והבוטח בה' חסד יסובבנו לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסי ב שהכל חסדי שיהיו נגלי בלא‬

‫*‬

‫עוד אפשר לומר כי לפי שיטת הרופאי ‬ ‫אכילת הד מחזקת גופי חלשי ‪ ,‬ומפאת זה‬ ‫תחשוב‪ ,‬אשר ע"י מניעת אכילת הד ‪ ,‬יתמעטו‬ ‫כוחותי‪ ,‬לכ הבטיחה לנו תורתנו‪ ,‬רק חזק‬ ‫לבלתי אכול הד‪ ,‬כלומר תהיה חזק‪ ,‬ובריא א‬ ‫א לא תאכל הד ‪) .‬בינה לעתי(‬ ‫אחרי ה' אלוקיכ תלכו )יג ‪ ,‬ה(‬ ‫כתב בדרכי משה )יו"ד סי' רפ"ה( בש המהרי"ל‬

‫דקוד שיוצאי לדר יש להניח היד על‬ ‫המזוזה ולנשק‪ .‬והנה על המזוזה מבחו כתבו‬ ‫ש ה' ולזה רמז הכתוב אחרי ה' אלוקיכ ‬ ‫תלכו היינו אחרי שתנשקו ש ה' תלכו לדר‪.‬‬

‫)מירא דכיא(‬

‫עני ההיפ כלל אכיה"ר‪.‬‬

‫וכמו‬

‫כא שהקללות שכתובות בתוה "ק פנימיות טובה‪ ,‬כ ע"י עסק בפנימיות התורה בזה ממתיקי הדיני‬

‫שבזה מעוררי את הפנימיות שהיא תכלית העני שהיא טובה לא רעה‪ ,‬וכמ"ש דימינו אלוקי מה שחשבנו‬ ‫שהוא דיני מבחי' אלוקי אז חסד בקרב היכל תו ביהמ"ק שש כה"ג איש חסידי שמה רואי שהכל‬ ‫חסד כי ש נמצא הפנימיות שכולה טוב‪ ,‬וכ ע"י חידושי תורה ממתיקי הדיני כי חידוש בתורה הוא גילוי‬ ‫הפני לחו היינו שלכ הוא נקרא חידוש כי הוא מחודש שעד עכשיו לא הכירו בו כי היה מכוסה מעצמו או‬ ‫מחמת קושיות וספיקות בלימוד וכשזכו להבינו הוא מההעל אל הגילוי לכ ממתיק הדיני שג"כ פנימיות‬ ‫טוב ונגלה טובה שבה שלה ואז נהיה טוב בגילוי ונעל ההסתר ע צערו‪,‬‬

‫ובזה פי' הגה"צ רבי גמליאל הכה רבינובי שליט"א ראש ישיבת המקובלי שער השמי שליט"א‬

‫העני בנס‬

‫הפורי שבחיצוניות נחת גזר די לכליה ח "ו לכ לא היה עצה להמתיק זה אלא ע"י פנימיות שאצל פנימיות‬ ‫התורה‪ ,‬לכ אצל המ כתיב בא לחצר המל החיצונה לאמר למל לתלות את מרדכי שהמ בא לחצר‬ ‫החיצונה כי רק ע"י חיצוניות עלה לו שנחת גז"ד ח"ו‪ ,‬לכ היה העצה ע"י פנימיות ולכ אסתר באה אל‬ ‫המל ואז והמל יושב בחצר הפנימית נוכח פתח הבית ובפתח הצלה זו נכנסה אסתר לפני המל לחצר‬ ‫הפנימית שהמל במגילה זו רומז להשי"ת וחצר הפנימית הוא פנימיות התורה שעיקר תורת הסוד לידע את‬ ‫ה' וש נעשה ישועת ישראל ע"י פנימיות התורה לכ הדר קיבלוה מאהבה‪ ,‬שאי' שקאי התורה שבע"פ‬ ‫ותורת הקבלה בכלל שע"י לימוד זה ניצולו ולכ כמו"כ ע" י ס' הזהר יפקו ברחמי מ גלותא שע"י הפנימיות‬ ‫שבתוה"ק ינצלו מכל רע ואז אורו של משיח שאור הגנוז נגנז בתוה "ק יתגלה שהוא בחי' גילוי הפנימיות‬

‫עשר תעשר )יד ‪ ,‬כב(‬ ‫ובמדרש פליאה הדא הוא דכתיב וא הימי‬ ‫ואשמאילה‪ .‬והמדרש הזה פלאי דמאי שיי זה‬

‫לזה‪ .‬א העני דהנה מצינ בגמ' עשר בשביל‬ ‫שתתעשר היינו שהצדקה גור לעשירות‪.‬‬ ‫והנה החילוק בי עשר שפירושו מעשר ובי‬ ‫עשר שפירושו עשירות הוא רק בנקודה‬ ‫העליונה של השי‪ ,‬א הנקודה העליונה בשי‬ ‫שבתיבת עשר היא בימי‪ ,‬אז פירושו עשירות‪,‬‬ ‫וא היא בשמאל אז פירושו מעשר‪ .‬והשתא‬ ‫ניחא דברי המדרש עשר תעשר הה"ד א ‬ ‫השמאל ואימינה‪ ,‬היינו א אתה קורא הנקודה‬ ‫מהשי של עשר בשמאל דהיינו שתת מעשר‪,‬‬ ‫אז אני ה' אקרא בימי שפרושו שתתעשר‪.‬‬ ‫וא אתה ב אד קורא בימי‪ ,‬דהיינו שאתה‬ ‫אומר חפ אני להיות עשיר ע"י מניעת‬ ‫המעשר‪ ,‬אז יקרא הקב"ה הנקודה מהשי של‬ ‫עשר בשמאל שפירושו מעשר‪ ,‬היינו שלא‬ ‫יהיה ל רק מעשר מכל אשר ל בלא הצלחה‬ ‫וברכה ח"ו‪) .‬בינת נבוני(‬

‫לחו ולכ אז כל המועדי בטלי חו מחנוכה ופורי שר"ת שלה ח"פ ח 'ו פ'ני שבחנוכה הנס ע" י‬ ‫חיצוניות ע"י מלחמות לכ חנוכה ר"ת שלו ר"ת חו‪ ,‬משא"כ פורי ר"ת שלו פני כי הנס היה ע"י פני‬ ‫שמבחו היו מאורעות בלי שו קשר ורק ע"י פנימיות הכוונה שבזה ציר השי"ת את כל המקרי לכוונה‬ ‫אחת להצלת של ישראל בזה ניצלו לכ חנוכה ופורי לא בטלי לימות המשיח כי אז יהיה גילוי הפני‬ ‫לחו ויראו שהחיצוני כנס חנוכה ע"י פנימיות כנס פורי‪ ,‬וזה יל"פ על כ קראו לימי האלה פורי על ש‬ ‫הפור שכנ"ל פורי ר"ת פ' ע"ש פנימיות‬

‫ואי' סה"ק בית אהר מקארלי‬

‫החילוק בי אפס בלא נקודה בפ '‬

‫לבי אפס ע נקודה בפ' הוא נקודה הפנימית שהוא משהו ביידיש דווקא כשיש לו פינטעלע‪ ,‬שא חסר‬ ‫מהפני הרי הוא אפס וכשיש נקודה פנימית אז הוא אפס משהו ביידיש‪ ,‬לכ שב"ק בחי' נקודה פנימית מכל‬ ‫השבוע שאז הוא אפס שפירושו משהו כי שומריו וזוכריו המה מעידי ר"ת משה"ו ואי' בתנ"א משהו עני‬ ‫ענווה שאומר ע"ע שהוא משהו בעלמא לכ עי"ז בא לפנימות היפ גאות שכולה חיצונית כהמ שהיה גאה‬ ‫ובא לחצר החיצונית ועי"ז ש"ק נקודה פנימית שבלב אפס משהו‪ ,‬נמצא החילוק בי אפס לאפס הוא נקודה‬ ‫שתו הפ"א והיות שהנס של פורי ע"י פנימיות‪ ,‬לכ קראו לימי האלה פורי על ש הפור היינו שהוא‬ ‫קרוי פור ע נקודה תו הפ"א ולא פור ע פ' רפויה לכ קראו לזה פורי שע"י פנימיות התורה זכו לישועה ‪.‬‬

‫ולכ‬

‫שבפורי קיבלו התורה מאהבה שהנס ש ע"י פנימיות כ מאהבה זה פנימיות הלב וש קיבלו כה " ת‬

‫לכ עיקר העבודה היא פנימיות רחמנא ליבא בעי שהוא פנימי‪ ,‬ואיזו היא עבודה שבלב זו תפילה ואורייתא‬ ‫בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא‪,‬‬

‫ואי' סה"ק נוע אלימל זי"ע‬

‫מי שעושה תנועות בתפילה כי ראה‬

‫דוגמת אצל חבירו לכ עושה כמוהו הרי זה עבודה זרה רח"ל שעובד את התנועה שמצאה ח בעיניו‪ ,‬אבל‬ ‫רחמנא ליבא בעי שהכל תלוי בזה ואעפ"כ א יש יראת שמי אי ואי לאו מוטב לא העלית שעיקר יראת ה'‬ ‫היא אוצרו והיא עני פנימיות שדבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלוקי‪ ,‬לכ האד יראה לעיניי וה '‬ ‫יראה ללבב חוקר כליות ולב ולכ בחרת באברה משו ומצאת את לבבו נאמ לפני ולכ אי' הנסתרות‬ ‫לה"א והנגלות לנו ולבנינו עד העול לעשות לשמור דר ה' ופי' בזה שבאמת כל התומ"צ שלנו היו צריכי‬ ‫להיות כול נסתרות מבני אד וגלויי רק לה' אלוקינו בסתר לש"ש ועכ"ז עושי ג בגלוי‪ ,‬והנגלות משו‬ ‫לנו ולבנינו שהקטני יראו עבודת הגדולי ואז יעשו כמונו ויהיה המש הדורות זרע ישראל עוסקי תמיד‬

‫כי פתח תפתח את יד לו והעבט תעביטנו די‬ ‫מחסורו אשר יחסר לו )טו ‪ ,‬ח(‬ ‫כתב השלח ערו )סימ ע' סעי א'( אסור‬

‫להלוות בלא עדי אפילו לתלמיד חכ אלא‬ ‫א כ הלוהו על המשכו‪ ,‬והמלוה בשטר‬ ‫משובח יותר‪ ,‬וכל המלוה בלא עדי עובר‬ ‫משו ולפני עור לא תת מכשול‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ומי‬ ‫איכא מידי דלא רמיזא באורריתא‪...‬‬ ‫וזה אומרו פתח תפתח – אלא והעבט תעביטנו‪,‬‬ ‫כלומר תקח ממנו משכו על ההלוואה‪ .‬וסופי‬

‫תיבות של ד'י מחסור'ו אשר יחס'ר ל'ו‬ ‫בגמטריא כתב‪ ,‬רומז להיות מלוה בשטר‪ .‬ור"ת‬ ‫של מ'חסורו א'שר י'חסר ל'ו בגימטריא סהדי‬

‫בצירו הכוללי ‪ .‬הרי מרומז כא כל השלשה‬ ‫תקנות‪ ,‬או בסהדי‪ ,‬או במשכו‪ ,‬או בכתב‪ .‬ולא‬ ‫מפורש בקרא בהדיא רק תקנות המשכו‪ ,‬לצד‬ ‫ראה אנכי )ש(‬ ‫שבאינ לפעמי בוש לאד לעשות הלוואתו‬ ‫מעשה בחסיד אחד שהתבונ הרבה בחידושי בפרהסיא‪ ,‬על דר אמר ז"ל )ב"ב מב‪ (.‬מא‬ ‫הרי" ושאלו לפשר הדבר‪ ,‬וענה לו שאי' באור דיזי בצינעה יזי‪ ,‬חס המקו על כבוד‬ ‫החיי הק' הפי' ראה אנוכי‪ ,‬שיביטו ויסתכלו הבריות‪) .‬שפתי צדיקי(‬ ‫עליו‪ ,‬אז ישפיע עליה ברכה‪ ,‬שיש ברכה‬ ‫*‬ ‫בהסתכלות על הצדיק‪ .‬וענה לו החידושי הרי" הנה הרה"ק מראפשי זלה"ה אמר כי די‬ ‫הרי כתיב ועמ כול צדיקי ‪ ,‬א"כ תסתכל מחסורו אשר יחסר לו ס"ת בגימט' כתב‪,‬‬ ‫לתו עצמ‪) .‬ליקוטי יהודה(‬ ‫לרמז א יוכל לעזור לחבירו ע"י כתב‪,‬‬ ‫שיכתוב מליצה עבורו מחוייב לכתוב לו כתב‬ ‫רק חזק לבלתי אכל הד )יב ‪ ,‬כג(‬ ‫עכדה"ק‪ .‬ואני אוסי דלכ לא נרמז בפירוש‬ ‫לכאורה יפלא‪ ,‬מה צרי התחזקות בזה‪ ,‬דהלא בפסוק בר"ת או בס"ת דכיו דעיקר הוא‬ ‫בלאו הכי הוא נמי דבר המאוס שנפשו של אד שיעזור לחבירו תחילה בכל יכולתו בנתינת‬ ‫קצה בה ‪ ,‬ועוד מה קאמר הכתוב על האר מעות שלו‪ ,‬ואח"כ ית לו כתב‪) .‬דברי יחזקאל(‬

‫ב‬

‫בתומ"צ‪ ,‬ואצל התינוקות אי חסרו של חיצוניות כי כל מה שה עושי שנראה חיצוני אצלה זה פנימי כי‬ ‫עושי זה מפנימיות שכ נראית על חיצוניות‪ ,‬וכיו שאי שכל רחב כ"כ א"כ כוונה פנימית וחיצונית‬ ‫שלה אחת שעושי חיצוניות שכולה פנימיות לכ אי חשש בה מחיצוניות ולכ והנגלות לנו ולבנינו עד‬ ‫העול בפניה עושי בגילוי אבל הוסי לנו ולבנינו שג אצ"ל הגדולי נצר החיצוניות שמתו שלא‬ ‫לשמה בא לשמה ולכ כל הגלות תומ"צ בבחי' הסתר שלא רואי מה פועלי בזה וכשיבוא משיח יהיה‬ ‫גילוי הנסתר ויראו למפרע מה פעלו בגלות ולכ אל תגעו במשיחי אלו תינוקות של בית רב שפנימיות‬ ‫שלה בחי' משיחי כמו העני שיהיה בביאת משיח צדקנו הנ"ל ולכ אי מבטלי תשב"ר לבני ביהמ" ק‬ ‫שביהמ"ק עני פנימיות הנ"ל חסד בקרב היכל ותשב"ר ג"כ פנימיות לכ אינ נדחי מפני ביהמ"ק ולכ אי‬ ‫העול מתקיי אלא על הבל פיה של תשב"ר שהבל הוא יוצא מפנימיות לחו ולכ על זה עומד העול‬ ‫גילוי הפני לחו שממתיק הדיני ומארי בחיי עול של כאו"א עול קט בפ"ע וכללות העול עול גדול‬ ‫ישועה כללית‪ ,‬ולכ בגזרת המ ישב מרדכי ע תשב"ר דייקא ילמד עמה כי ה מגלי הפנימיות הטובה ‪.‬‬

‫וזהו אצלינו ונתתה את הברכה על הר גריזי ואת הקללה על הר עיבל‬

‫שש עיבל מורה שהפנימיות הוא חסד‬

‫ורחמי לכ ממשי הלא המה בעבר הירד‪ ,‬בעב"ר עולה חס"ד ר"ב או ר"ב בגוויה או ב'תוכו שבפנימיות ה‬ ‫חסדי‪ ,‬אחרי דר מבוא השמש שכשנעשה חוש בעול הוא מפני אחרי דר מבוא השמש שהיא הלכה‬ ‫לדרכה עד מבוא השמש כי בא השמש שנעשה חוש מפני שאחר דר של השמש אז כבוד האר חוצ ומסתיר‬ ‫את אורה מבנ"א כ קללות ה רק הסתר פני אבל ג אז חסד ה' עלינו כמו השמש שג בלילה מאירה ורק‬ ‫כדור האר חוצ כ ה הקללות ויסורי שג אז אורו ית' עלינו אלא שיש הסתר וכשיודעי שהוא הסתר נעל‬

‫ההסתר כדאי' ממר הבעש"ט הק' זיע"א‬

‫באר הכנעני שתכלית היסורי לבוא להכנעה ולהיות ראויי לאר זו‬

‫שש שכינת עוזו שאי אני ובעל גאווה יכולי לדור במקו אחד‪ ,‬בערבה שאחרי היסורי אז וערבה לה' מנחת‬ ‫יהודה וירושלי כימי עול וכשני קדמוניות וטובת הגלות כולו הכנה לזה‪ ,‬וג יל"פ בערבה כמו ערבה של‬ ‫הושענא חובטי ומכי אותה ואח"כ חוטפי אותה לסגולה ולשמירה כ ע"י מרטשי ביה עולה אורו יפה שזה‬ ‫תכלית היסורי והיית לי סגולה כסגולת הערבות הנ"ל ולשמירה שה' שומר עמו ישראל לעד שאפי' ע כל‬ ‫החבטות השי"ת מקיי אות הלאה ואי' מהגר"י עודי זצ"ל שקיו ישראל בגלות נס יותר מיצימ"צ וכל ניסי‬ ‫שש שה' שומר ישראל ואפי' יסורי נעשי שמירה כערבה‪ ,‬מול הגלגל‪ ,‬מול לשו חיתו כמו מילה הסרת‬ ‫ערלה‪ ,‬לכ מול הגלגל לחלק תיבת הגלגל לשניי הגיל – גל‪ ,‬שכל מה שהיה אצל כל שנות הגלות הכל יהי גיל‬ ‫ששו ושמחה שהגלות וצער שלה הכנה לזה והפכתי אבל לששו וניחמתי ושימחתי מיגונ‪ ,‬אצל אלוני‬ ‫מורה אצל עולה הוי"ה אדנ"י יהי"ה שביו ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד שוב לא יהיו הסתכלות ויראו שהכל‬ ‫חסדי מגולי‪ ,‬ג אצל עולה ק"כ א' שכל יסורי שיש בק"כ שני חיי האד תכלית לצר האד שיוכל‬ ‫להתקרב לה' אחד‪ ,‬לכ אצל אלוני מורה שש התהל אאע"ה כמו שהביא רש"י הק' כא שהוא היה ראש‬ ‫המאמיני וישראל אחריו בני נביאי מאמיני ויודעי שהכל לטובה וחסד וע"י אמונה נהפ הכל לחסד‪ ,‬ואז מג‬ ‫אברה ב חותמי הגלות בשכר אמונה שלו יפקו ברחמי מ גלותא אור כי טוב בביאת משיח צדקנו ונאמר אמ‬ ‫כיה"ר זהו אצלינו הדרשה כנ"ל‪ ,‬יברכ ה' מציו ונחמת ירושלי אנס"ו‪.‬‬

‫בגו צדיקיא‬

‫הרה"ק רבי יואל טייטלבוי מסאטמאר זי"ע די הייליגער סאטמארער רב‬ ‫יומא דהילולא כ " ו אב‬

‫בשנות נערות ובחרות‪ ,‬נודע כעילוי גדול ומופלא‪ ,‬ותלמידי חכמי‬ ‫מופלגי שנקלעו לסיגעט נשאו ונתנו עמו בדברי תורה ואת‬ ‫השתאות לא כלאו‪ .‬יסופר‪ ,‬כי אביו הורה לו ולאחיו הגדול לבל‬ ‫יאריכו שבת בשולחנו בליל שבת‪ ,‬ומיד לאחר הקידוש היה מאי בה‬ ‫שימהרו לכלות את סעודת ולעלות על יצוע‪ ,‬כדי שישכימו קו‬ ‫להגות בתורה‪" .‬אדמו"רי ממילא תהיו; רצוני שתדעו ג ללמוד" ‪-‬‬ ‫היה אומר‪.‬‬

‫בגליו בשנה אשתקד סופר שרבינו כיה כאב"ד אורשיווא‪ ,‬והנה‬ ‫ההמש‪ :‬לא ארכו ימיו של רבי יואל באורשיווא והעיר שינתה פניה‬

‫ללא הכר‪ .‬אחד מזקני העיר העיד לפני רבי יואל‪ ,‬כי זוכר הוא את העיר‬ ‫בשנות ילדותו וחמש‪-‬שש משפחות יהודיות נמנו בה‪ .‬ולא רק מני לא‬ ‫יכלו למנות בה‪ ,‬אלא א יצרפו נשי וילדי‪ ,‬אלא שג שופר לא היה‬ ‫בהישג יד‪ .‬בשני לא רחוקות אלו‪ ,‬היו יהודי אורשיווא מכתתי‬ ‫רגליה ועושי שבתותיה וחגיה בכפר לאזיע הסמו‪ ,‬ש כוננו‬ ‫מכבר חיי קהילה‪ .‬ועתה‪ ,‬במקביל להפיכתה של העיר לעיר המחוז‬ ‫שבנייני ה'שטילריכטער' קבועי בה‪ ,‬הורחבה הקהילה היהודית עד‬ ‫שמנתה מאות משפחות‪ .‬עתה‪ ,‬משזכתה ורבי יואל קבע בה את‬ ‫מושבו ופתח בה את בית מדרשו‪ ,‬המו רחובותיה חסידי ומבואותיה‬ ‫גדשו המוני שבאו מחוצה לה להסתופ בצלו‪ .‬אחד מדרי העיר‪ ,‬רבי‬ ‫מנח יצחק ליבובי זצ"ל‪ ,‬סיפר‪ ,‬כי באחת מהשני הראשונות לשבת‬ ‫רבינו יואל באורשיווא‪ ,‬הגיע אחד מזקני החסידי שעוד זכה לנסוע‬ ‫לחצר קדשו של הרה"ק רבי חיי מצאנז זי"ע‪ ,‬ובראותו את עבודת‬ ‫הקודש של הרבי הצעיר לא כלא את התרגשותו‪ ,‬ספק כ וקרא‪" :‬ער‬ ‫איז דא א שטיק רב" ‪---‬‬ ‫ברצותו לחולל מהפכה של ממש בחייה של אורשיווא‪ ,‬פתח רבינו הק'‬ ‫את שערי בית מדרשו לבחורי והחל להרצות לפניה שני שיעורי‬ ‫מידי יו‪ .‬עד מהרה יצא שמעה של ישיבת אורשיווא ושמה הטוב הל‬ ‫לפניה בכל הגלילות‪ ,‬ורבי שהשימו פעמיה לאותה אכסניה שתורה‬ ‫מחזרת אחריה‪ .‬לא רק בחורי שהיו אדוקי מבית הוריה בחצר‬ ‫סיגעט דרכו על מפתנה של ישיבת אורשיווא‪ ,‬כי ג רבי שהשתייכו‬ ‫לחצרות אחרות ידעו כי מקומ אצל הרב מאורשיווא וממנו יקחו‬ ‫לעבוד את ה'‪ .‬חיי חדשי הוזרמו באורשיווא וכמו מנת חמצ רוחני‬ ‫ניתנה לה‪ .‬רחובות העיר לא דמו למראיה מלפני‪ .‬שביליה שבעבר‬ ‫הכירו רק קסקט וטלית כמלבוש יהודי‪ ,‬מלאו בבחורי שהיו בבחינת‬ ‫'מתנהג בחסידות'‪ ,‬עטויי בבגדי קודש‪ ,‬פאת ראש לא הוסרה ופאת‬ ‫זקנ לא ראתה סכי גילוח‪ ,‬ויראת ה' חופפת על דמות ומראיה‪ .‬א‬ ‫בדבר אחד נותרה אורשיווא כשהיתה ‪ -‬תוכה היה כברה! כש‬ ‫שבעבר היה מראיה החיצוני עדות למעמדה הרוחני‪ ,‬א עתה היה‬ ‫השינוי שחל בחיצוניותה עדות אמת לשינוי העמוק המתחולל בבתיה‬ ‫פנימה‪ .‬ולא רק באורשיווא חולל רבינו מהפכה‪ ,‬וכפי שהעיד לימי‬ ‫שבמחוז אורשיווא נמנו כארבעי כפרי שמצב הרוחני היה בשפל‬ ‫המדרגה )"זייער פארגערבט"(; שתושביה לא ידעו כי יש 'חדר' אליו‬ ‫שולחי ילדי; ובכל כפר‪ ,‬בו התגוררו בי עשרה לארבעי יהודי‪,‬‬ ‫לא הוכרה סמכות רוחנית מלבד השוחט שהיה ג מורה‪ ,‬מאשר ידע‪,‬‬ ‫בהלכות איסור והיתר והיה מסדר לה חופה וקידושי‪ .‬א מחוצה‬ ‫לתחו המחוז נודעה השפעתו וחסידי מכל רחבי חבל מארמורוש‬ ‫נסעו לאורשיווא וראו עצמ כמסתופפי בצלו‪ .‬א בסאטמר‪ ,‬עיר‬ ‫מגוריו הקודמת‪ ,‬פתחו חסידיו בית מדרש וקראו את שמו 'אורשיווע‬ ‫בית המדרש'‪.‬‬ ‫בפרו מלחמת העול הראשונה‪ ,‬כשהמוני שלומי אמוני ישראל‬ ‫נאלצו ליטול מקל נדודי‪ ,‬עזב רבי יואל את אורשיווא ושב לסאטמר‪,‬‬ ‫ש ישב בי השני תרע"ה ‪ -‬תרפ"ב‪ ,‬אז שב לאורשיווא והמשי‬ ‫להנהיג את עדתו ש עד שנקרא לכה פאר כרבה של קראלי‪.‬‬ ‫באות שני‪ ,‬בעודו אבר היוצק משמעות אמיתית לתוארו‪ ,‬בהיותו‬ ‫ר בשני ואב בחכמה וטעמו טע זקני שקנו חכמה רבה‪ ,‬יראתו‬ ‫קודמת לה ומעשיו מרובי הימנה‪ ,‬היה שמו הול לפניו לא רק כרבה‬ ‫של אורשיווא אלא כרב של חסידי אורשיווא‪ .‬א שהוא עצמו לא‬

‫) תשל " ט ( ] חלק ד ' [‬

‫אבה לנהוג ברעביסטעווע ונמלט מ הכבוד הרוד אחריו‪ ,‬השיגוהו‬ ‫הפצרותיה של גדולי אדמו"רי התקופה‪ ,‬שחלק הגדול פעל‬ ‫בשליחות חותנו‪ ,‬הרה"ק מפלאנטש‪ .‬א אמו הרבתה להפציר בו‬ ‫שיאות להתעטר באדרת האדמו"רות‪ ,‬א הוא התקשה לציית לה‪.‬‬ ‫אחד מחסידי סיגעט מצאו באחד הימי יושב בבית המדרש ובוכה‬ ‫מאי הפוגות‪ .‬לשאלתו‪ ,‬השיב רבי יואל‪ ,‬כי לבו נצבט בקרבו ואינו יודע‬ ‫להשית עצות בנפשו‪ ,‬כי אמו מתחננת שינהג ברעביסטעווע א הוא‬ ‫יודע כי אי הוא ראוי לכ‪.‬‬ ‫לימי‪ ,‬יגיד ברוב ענוותנותו‪ ,‬כי מתחרט הוא על שנכנע להפצרות ועטה‬ ‫על שכמו את עולה של הנהגת החסידי‪ ,‬וכפי שהתבטא פע‪" :‬בעת‬ ‫שהסתלק אבי ז"ל הייתי אבר צעיר ולא ידעתי כמה רע ומר הוא גורלו‬ ‫של רבי וכמה טוב ומאיר ליהודי כשהוא בפני עצמו‪ ,‬עוסק במשא ומת‬ ‫ובא לביהמ"ד וקובע עתי לתורה ואוחז במעשי צדקה"‪ .‬בהזדמנות‬ ‫אחרת אמר‪" :‬אילו חנני השי"ת בבני‪ ,‬לא הייתי מניח לבני להיות רבי‪,‬‬ ‫כי רע ומר גורלו של מי שנופל בעסק זה‪ .‬תחת זאת‪ ,‬הייתי קונה לו בית‬ ‫מלא ספרי‪ ,‬שיהיה עסוק בתורה‪ ,‬בינו לבי קונו‪ ,‬מבלי שיהא מעורב‬ ‫בי הבריות בענייני רעביסטעווע"‪ .‬כרגילותו לדבר בלשו צחות‪ ,‬היה‬ ‫מצטט מדברי הרה"ק רבי ישראל מויזניצא זי"ע שאמר‪ ,‬כי האחי‬

‫תמונת הדרת קדשו רבינו יואל מסאטמאר‬

‫מסלאוויטא‪ ,‬נכדי הרה"ק רבי פנחס מקארי זי"ע‪ ,‬נהגו לכנות בש 'די‬ ‫געשמוסענע' על ש המכות שקיבלו בצעירות‪ ,‬כנודע‪ .‬ובעוד ה‬ ‫קיבלו מכות ולאחמ"כ היו למנהיגי עדות בישראל‪ ,‬אנו נעשינו‬ ‫לאדמו"רי ובעול העליו נקבל את המכות‪ ...‬ולעתי היה מצטט‬ ‫מהרה"ק רבי אברה שלו מסטראפקוב זי"ע‪ ,‬שנאנח ואמר‪" :‬יעצט‬ ‫שרייט מע 'רבי רבי'‪ ,‬או דארט וועט מע שמייס 'רבי רבי'" ]כא‬

‫צועקי 'רבי רבי' וש יענישו 'רבי רבי'[‪...‬‬

‫יסופר‪ ,‬כי בהגיעו לבעלזא‪ ,‬הורה הרה"ק מהרי"ד שיקראו א את‬ ‫חסידי אורשיווא לקבלת שיריי‪ .‬הגבאי רבי אהר יהושע ז"ל שלא‬ ‫רצה להכריז 'חסידי אורשיווא' בשמ המפורש‪ ,‬הסתפק איפוא‬ ‫בהכרזת "החסידי שבאו ע הרב מאורשיווא"‪ .‬כנראה שהדבר הסב‬ ‫נחת רוח לרבי יואל‪ ,‬שכ מאז נטר חיבה לאותו גבאי‪ ,‬רבי אהר יהושע‬ ‫ז"ל‪ .‬לעת זקנתו‪ ,‬הגיש לו יהודי קוויטל ובי שמות בני משפחתו נקוב‬

‫שמו של אחד מיוצאי‬ ‫חלציו ‪ -‬אהר יהושע‪.‬‬ ‫הראה הגה"ק מסאטמר‬ ‫את הקוויטל לגבאו הנאמ‪,‬‬ ‫הרה"ח רבי יוסל אשכנזי‪,‬‬ ‫ואמר בבדיחותא‪" :‬רואה‬ ‫אתה‪ ,‬ג אחרי גבאי‬ ‫קוראי שמות"‪...‬‬ ‫בעודו נוסע לרבי מצדיקי‬ ‫הדור בבקשו לקנות דעת‬ ‫ואמת‪ ,‬היה לו הרה"ק‬ ‫מהרי"ד מבעלזא זי"ע‬ ‫לרבו‪ ,‬ואותו החשיב כצדיק‬ ‫הדור‪ .‬אביו היה מבאי‬ ‫היכלו של הרה"ק מהר"י‬ ‫זי"ע מבעלזא‪ ,‬ובפרט‬ ‫נודעת הנסיעה שנסע‬ ‫בשנת תר" לבעלזא וא ‬

‫ציו ומציבת רבינו הקדוש מסאטמאר‬

‫התכבד אז על ידי המהר"י לומר 'תורה' על השולח בש"ק‪ .‬ומגירסא‬ ‫דינקותא העיד‪ ,‬שבשנת תרנ"ד‪ ,‬כשבאה השמועה הרעה על‬ ‫הסתלקותו של המהר"י‪ ,‬בשהותו בווינה על א הדר‪ ,‬התייצב אביו‬ ‫להספידו בבכי תמרורי‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זי"ע‪ ,‬כי בפע הראשונה בה‬ ‫הגיע רבינו לשבות בחצר קדשו של הרה"ק מהרי"ד‪ ,‬כשנה לאחר‬ ‫פטירת אביו ועודנו יושב בסיגעט בחצר אחיו הגדול‪ ,‬הכיר המהרי"ד‬ ‫בגדלותו ונהג בו כבוד מופלג‪ .‬בבוקר יו השבת כיבדו לירד לפני‬ ‫התיבה בתפילת שחרית‪ .‬רבינו הק' שאחז מנהג אבותיו בידו‪ ,‬התחיל‬ ‫לומר בקול ר מ"עד הנה עזרונו רחמי" שבתפילת "נשמת"‪ ,‬ולא‬ ‫כנוסח בעלזא לפתוח ב"שוכ עד" )לימי‪ ,‬התבטא על אותה תפילה ואמר‪:‬‬ ‫"עד הנה מונח בעצמותי אותו 'עד הנה' שהתפללתי בבעלזא"‪ .(...‬במש כל‬ ‫אותה תפילה‪ ,‬בעודו ניצב לפני התיבה‪ ,‬לא פסק המהרי"ד מלעקוב‬ ‫אחריו ואת עיניו לא גרע ממנו‪ .‬לאחר התפילה‪ ,‬ניגש המהרי"ד ולחש‬ ‫על אזנו של האורח דבר מה‪ .‬החסידי שראו ותמהו‪ ,‬שיגרו את אחד‬ ‫החסידי‪ ,‬הרה"ח רבי עזריאל שוואר ז"ל‪ ,‬שהתגורר בסאטמר וא ‬ ‫שהה ע רבינו הק' מסאטמאר באותה אכסניה‪ ,‬שישאל לסודה של‬ ‫אותה אמירה‪ .‬השיב לו רבי יואל בפשטות‪" :‬לא מ'מעשה מרכבה'‬ ‫דיבר עמי ולא סודות כמס עמדי; רק שאל אותי היכ המעיל העליו‬ ‫שלי ומשהשבתי לו שהגעתי לביהמ"ד בלעדיו‪ ,‬אמר לי‪' :‬אז מ'דאר ‬ ‫זי בעסער אנטוה או היט דע בריאות הגו ' ]יש להתלבש טוב יותר‬ ‫ולשמור על בריאות הגו[‪ .‬כששמעו היושבי את דבריו‪ ,‬נענה אחד מה‬ ‫ואמר‪" :‬מובטחני באבר זה שיבקע כשחר אורו ולאילנא רברבי‬ ‫יתעבד‪ ,‬כי הלא אי דרכו של המהרי"ד להשגיח על האברכי היא‬ ‫ה לבושי"‪.‬‬ ‫בפע אחרת‪ ,‬כששבת בצל קדשו‪ ,‬בתקופת מלחמת העול‬ ‫הראשונה כשישב המהרי"ד מבעלזא בראצפערט‪ ,‬פנה המהרי"ד‬ ‫לרבינו יואל לאחר אמירת התורה ושאלו הא שמע את דברי התורה‬ ‫שאמר‪ ,‬ולעיני כל החסידי ניכרה ההערכה הגדולה שרוחש‬ ‫המהרי"ד לרב הצעיר מאורשיווא וכי צופה וצופ הוא לו עתיד מזהיר‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬באותה שבת הורה המהרי"ד שיכבדו את החסיד רבי‬ ‫ישראל בער שטיי ז"ל בעליית מפטיר ‪ -‬למרות שעלייה זו לא ניתנה‬ ‫לאנשי מ השורה‪ ,‬ולרוב כובדו בה גבירי אדירי שהחזיקו את‬ ‫ה'חצר' מהונ‪ .‬לתהייתו של רבי ישראל בער‪ ,‬השיב המהרי"ד‪:‬‬ ‫"הידעת למה כבדו אות בעליה זו? יע זכית לארח בבית את הרב‬ ‫מאורשיווא ה"ה רבינו יואל מסטמר זי"ע‪ ,‬על כ ראוי שיכבדו מאד"‪.‬‬ ‫לאחר התפילה הזדרז הרבי מאורשיווא והל לקידושא רבה בביתו‬ ‫של הרה"ק רבי שלו אליעזר מראצפערט זי"ע‪ ,‬ב הרה"ק בעל‬

‫המש בעמוד ד'‬

‫רבי מנח נחו דב ב"ר שלו יוס מרוז'י )תרמ"ג(‬ ‫רבי יהודה ב"ר משה פתייה ב' מנחת יהודה )תש"ב(‬

‫יו ג' כ"ח אב – רבי נפתלי צבי יהודה ב"ר יעקב ברלי ב' העמק דבר מוולוז'י )תרנ"ד(‬ ‫יו ד' כ"ט אב – רבי משה ב"ר יוס גרשו מזאלשי ב' משפט צדק )תקצ"א(‬ ‫רבי שמואל ב"ר צבי מסלנט ראב"ד ירושלי )תרס"ט(‬ ‫רבי ישראל שלו יוס ב"ר אברה יהושע השיל ממעז'יבוז )תרע"א(‬

‫הילולא דצדיקיא‬

‫רבי יוס מאיר טברסקי ממכנובקה ב"ר אברה יהושע השעל מסקוירא )תרי"ז(‬ ‫נעקה"ש רבי מנח מנדל ב"ר יהודה אריה אלתר מפאביני הי"ד )שב"ת(‬ ‫רבי אברה דב ב"ר מנח נחו מרחמסטריוקא )תש"ה(‬ ‫רבי ישראל אלעזר ב"ר ירחמיאל משה מקוזני ב' עבודת אלעזר )תשכ"ו(‬ ‫רבי אליעזר זוסיא ב"ר ישראל אברה פורטוגל מסקולע )תשמ"ב(‬ ‫יו ה' ל' אב – רבי מאיר ב"ר שלמה אייזיקסו מראמא‪-‬סטייט איילנד ב' שו"ת מבשר טוב )תש"ס(‬ ‫יו ו' א' אלול – רבי חנו דב ב"ר שמואל מאלסק ב' לב שמח )תרמ"ד(‬ ‫רבי ישראל ב"ר יצחק מבויא לייפציג )תשי"א(‬

‫יו שב"ק ראה כ"ה אב – רבי יששכר דב ב"ר ארי' יהודה לייב מזלוטשוב ב' מבשר צדק )תקנ"ה(‬

‫יו א' כ"ו אב – רבי שלמה חיי ב"ר ישראל מסדיגורא ב' חיי שלמה‬

‫)תשל"ב (‬

‫רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוי מסטמר ב' דברי יואל ויואל משה )תשל"ט(‬ ‫יו ב' כ"ז אב – רבי יהושע חרי ב"ר יוס ב' מגיני שלמה )ת"ח(‬ ‫רבי אברה מרדכי ב"ר חידושי הרי" מגור )תרט"ו(‬

‫ג‬

‫מראות‬ ‫קודש‬ ‫שמחת השבע ברכות‬

‫בבני המוסדות בב"ב‬ ‫לחת מורינו הרב משה מרדכי‬ ‫בידרמ שליט"א‬ ‫ב הגה"צ מורינו רבי נחמ שליט"א‬ ‫בראשות כ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬

‫בגו צדיקיא‬ ‫המש מעמוד ג'‬

‫ה'דברי חיי' מצאנז זי"ע‪ .‬וא שהיה בתוכניתו שלא להארי שבת‬ ‫בבית הרבי מראצפערט ולהזדרז לשוב לשולחנו של המהרי"ד ולבר‬ ‫ש‪ ,‬לא עמד כנגד הפצרותיו של הרבי מראצפערט ונטל ידיו לסעודה‬ ‫וא לא סירב לבר ש על הכוס‪ .‬לאחר מכ‪ ,‬כשהגיע לשולחנו של‬ ‫המהרי"ד ובעיצומה של הסעודה אחזו כבר‪ ,‬הושיבו המהרי"ד לצד‬ ‫חתנו הרה"ק רבי פנחס מאוסטילא הי"ד זי"ע‪ .‬כשנתנו לפניו שיריי‬ ‫מקדרת החמי‪ ,‬התעוררה לו שאלה הלכתית בהלכות ברכות כי היה‬ ‫הטשאלנט מעורב מכמה מיני‪ .‬בעודו נושא ונות בלחישה ע הרה"ק‬ ‫מאוסטילא באותו עני‪ ,‬הסב המהרי"ד את פניו כלפי רבי יואל ואמר‬ ‫כשבת שחוק על שפתיו‪" :‬אזא פני האט מע אז מ'בענשט ביי א‬ ‫אנדערע רבי; דעמאלטס איז מע פול מיט שאלות" ]כזה פני יש לזה‬ ‫כשמברכי אצל רבי אחר‪ ,‬שאז מלאי בשאלות[‬

‫ג את חצר הקודש שתקעה יתד בהולשי פקד רבינו יואל‪ ,‬בבואו‬ ‫להסתופ בצל המהרי"ד‪ ,‬ולאחר פטירתו הגיע פעמי אחדות‬ ‫להתראות את פני כ"ק מהר"א זי"ע‪ ,‬בבודפסט בימי המלחמה ובאר‬ ‫ישראל לאחריה‪ ,‬והיה מהר"א זי"ע משיב לו ביקור ומכבדו כרו ערכו‪.‬‬ ‫באחת הפעמי כשהתראו בפעסט‪ ,‬אמר לו המהר"א זי"ע בחביבות‪:‬‬ ‫"הלא תדעו שיש לנו חסידי בשותפות" ‪ -‬כי הרבה מחסידי הונגריה‬

‫שהיו מסתופפי בצל המהר"א היו פוקדי ג את החצר בסאטמר‪ .‬אפשרות להשמיע את ערעור‪ .‬כדי למנוע מחלוקת ומתו רצו‬ ‫לשמע הדברי‪ ,‬השיב הגה"ק מסאטמר‪" :‬אפשר שהחסידי שלי ה שדעת הכל תהא נוחה מהכרעת הרוב‪ ,‬החליטו פרנסי סאטמר על‬ ‫בחירות נוספות וא בה נבחר רבינו יואל כרבה של סאטמר‪ .‬את‬ ‫ג חסידי שלו‪ ,‬אבל להיפ לא ולא"‪...‬‬ ‫בשנת תרפ"ה‪ ,‬חילו את פניו ראשי קהילת קראלי שיואיל להתעטר הבחירות השניות ליווה בית די‪ ,‬בו היו שותפי הגאו רבי יהודה רוזנר‬ ‫בכתר הרבנות בעיר‪ ,‬לאחר שהגה"צ רבי שאול ברא זצוק"ל עזב את מסקעלהיד זצוק"ל‪ ,‬והגאוני הגדולי רבי יעקב שלו קליי אבד"ק‬ ‫העיר בהתמנותו לכה כרבה של העיר הגדולה קאשוי‪ .‬בתשע שנות האלמי ורבי אברה שלמה עליאש אבד"ק סמושאויוואר זצ"ל‪ .‬א ‬ ‫רבנותו ואדמו"רותו בקראלי‪ ,‬נפו שמו על פני כל האר והמוני נהרו הפע ניתנה הכרעת הברורה של יושבי סאטמר לקבל עליה את‬ ‫לחצרו‪ ,‬בה מאות ואלפי בחורי שהתדפקו על דלתי ישיבתו וביקשו רבה של קראלי כרב ואב"ד בעיר‪ ,‬א כי כתוצאה מהתארכות‬ ‫לחבוש את ספסליה‪ .‬מעטי אמנ הצליחו להבי את שיעוריו הדיוני והמהלכי לא הגיע רבינו יואל לסאטמר אלא בשנת תרצ"ד‪.‬‬ ‫שהצטיינו בעמקות ובחריפות שיצאו מגדר הרגיל‪ ,‬וע זאת היה יסופר‪ ,‬כי בידעו שבקראלי מתכנני בני הקהילה לקיי מעמד פרידה‬ ‫לדמות מופת בקרב תלמידיו‪ .‬א זאת הנהיג‪ ,‬שכל בחור ייצא אחת מרהיב ובסאטמר נערכי להקביל את פניו בחגיגיות‪ ,‬הפתיע רבינו‬ ‫לחודש לגבות מעות צדקה בי בעלי הבתי שבעיר‪ ,‬כדי לחנ את מסטמר את בני שתי הקהילות‪ ,‬הקדי את צאתו מקראלי ובאישו‬ ‫לילה נכנס בשערי סאטמר ובודדי שראוהו בבואו העירה‪ .‬בריחתו מ‬ ‫הבחורי לערכה הנעלה של מצוות הצדקה‪.‬‬ ‫בשנת תרפ"ט נפטר הרה"ק ב' ה'קר לדוד' וכס הרבנות בסאטמר שוב הכבוד אולי עמדה לו ביו בואו לסאטמר‪ ,‬א מכס הנהגתו לא היה‬ ‫היה פנוי‪ .‬לקראת בחירת הרב החדש הוברר כי פרנסי הקהל נחלקי יכול עוד להימלט והכבוד הגדול השיגו ש‪.‬‬ ‫בעשיית למע שני מועמדי‪ ,‬רבי יואל מקראלי והגאו רבי שלמה כדר שנהג באורשיווא ובקראלי‪ ,‬דמתה הנהגתו ג בסאטמר‪ ,‬שהיו בה‬ ‫זלמ עהרנריי משאמלויא זצוק"ל‪ .‬בבחירות שנערכו‪ ,‬הוברר כי אמנ כמה גווני ‪ -‬מענייני הקהילה‪ ,‬הישיבה‪ ,‬החסידי‪ ,‬והפרט‪ .‬גבולותיה‬ ‫רוב הפרנסי והעסקני תומכי דווקא ברבינו הק'‪ ,‬א בצד השני של היריעה קצרו מכדי שנוכל לייחד פרק בפני עצמו לכל נושא‪ ,‬א‬ ‫ניצבו כאלו שהתנגדות היתה כה גדולה עד שקשה היה לה לקבל יודגש כי לא נית היה להקיש מאופ הנהגתו בכל אחד מהתחומי‪ .‬לא‬ ‫את ההכרעה‪ .‬סופה של התנגדות שנבעה מתו חשש שענייני הרי הופעתו הציבורית כגיבור ואיש מלחמה ‪ -‬ללחו ברוב עוז‬ ‫הקהילה יידחו מפני תובענותה של חצר חסידית שלא צלחה; סופ ותעצומות על כל פרצה בחומת הדת ולהעמיד עיקרי היהדות על תל‬ ‫של החששות שהתבדו וסופ של החוששי שהפכו לגדולי חסידיו ‪ -‬כהרי סגנו הנהגתו ע הפרט‪ ,‬כזק ומלא רחמי‪ ,‬ברו ובנוע‬ ‫של רבינו הגה"ק מסאטמר‪ .‬לאחר שהובררו תוצאות הבחירה ונודע שהמיסו את כל מי שבאו במחיצתו‪ .‬והמטרות אות הציב בפני‬ ‫שזכה רבינו יואל במשרה‪ ,‬ערערו תומכי הגאו משאמלוי והנושא הובא תלמידיו‪ ,‬בחורי הישיבה‪ ,‬אי בה כדי לשמש תו וסימ לאופי ההנהגות‬ ‫לפתחו של בית די‪ ,‬בראשו ישב הגאו רבי מרדכי בריסק מטאשנד שהנהיג בקרב בני הקהילה‪.‬‬ ‫זצוק"ל‪ .‬א לאחר שבית הדי אישר את תוצאות הבחירה‪ ,‬טענו‬ ‫זכותו יג עלינו ועל כל ישראל אמ‬ ‫המתנגדי לבחירתו כי בית הדי התפזר בטר עת ולא ניתנה לה‬

‫כוס תנחומי‬

‫‪÷éãö äéäé íìåò øëæì‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫‪÷"äøä ïá ìàåé éáø ÷"äøä‬‬

‫‪úåìéîâá ÷ñåò ,ø÷éä åðéãéãéì‬‬

‫בצער רב הננו לשלוח כסא דנחמתא לקד ידידינו הנכבד מגדולי תומכי הגליו‬

‫‪íéðô øéàî ,ãñçå ä÷ãö‬‬

‫הק'‪ ,‬ראש וראשו לכל דבר שבקדושה בעוז ותעצומות‪ ,‬עושה ומעשה בחפ‬

‫‪éáø‬‬

‫‪àôéì è"åé äéððç‬‬ ‫‪íéåáìèééè‬‬

‫‪ìòá‬‬

‫‪,äëøá ÷éæçî éìë ,íãà ìëì‬‬

‫‪ò"éæ‬‬

‫‪æëøî éëøáà éáåùçî‬‬

‫"‪"ìàåé éøáã‬‬

‫‪éîìåòä íéìéäúä‬‬ ‫‪(è"ìùú) áà å"ë ÷ìúñð‬‬

‫‪'âåæå å"éä éòã ìàåîù ø"øä‬‬

‫‪ìàøùé ìë ìòå åðéìò ïâú '÷ä åúåëæ‬‬

‫‪'éçú ú"áðî äáåùçä‬‬

‫‪éáåùçî ,äìòðäå ìåâãä åðéãéãé é"ò çöðåä‬‬ ‫‪ø"øä ù"ðà éøé÷éå‬‬

‫‪ììéøá ìàåîù‬‬

‫– ‪– ÷øàô àøàá‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫‪á"äøà‬‬

‫‪â"áò úáä éñåøéà úçîù ìâøì‬‬ ‫‪ö"îåèòùá‬‬ ‫‪òáåùå úçð áåøì äëæéù ø"äé‬‬

‫‪åéìò ïâú àìåìéää ìòá úåëæ‬‬

‫‪âååéæäå ñ"èëå úåçîù‬‬

‫‪úåøåãä ìë óåñ ãò åòøæìå‬‬

‫‪.äôé äôé äìòé‬‬

‫לב ובנדיבות‪ ,‬שמו הטוב הול לפניו‪ ,‬נעי הליכות ורב תבונות‪,‬‬ ‫מחשובי ויקירי אנ"ש היקרי בארה"ב‪ ,‬יקר ונעלה‬

‫הרה"ח ר' חיי צוקרמ‬

‫הי"ו – מאנסי ארה"ב‬

‫על השבר הגדול שפקדו בפטירת אביו החשוב והיקר‪ ,‬ענוות ושפל בר הי‬ ‫חסיד ועניו‪ ,‬אוד מוצל מאש משרידי דור היש‪ ,‬תמי בעבודתו וז באמונתו‪,‬‬ ‫מקורב למר רבינו הקוה"ט ב' "באר מנח" זיע"א‬

‫הרה"ח ר'‬ ‫ב הרה"ח ר'‬

‫אברה יששכר‬ ‫יוס צבי צוקרמ ‬

‫נלב"ע ביו שריפת בית אלוקינו תשעה באב תשס"ט‬ ‫תנחומינו הכני מלב כואב ומורתח‪ ,‬שהמקו ינח אותכ בתו אבלי ציו‬ ‫וירושלי ולא תוסיפו לדאבה עוד לעול‪ ,‬ובנחמת ציו וירושלי תנוחמו בב"א‪.‬‬ ‫המשתתפי בצערכ‬ ‫קהל חסידי לעלוב בא"י ובתבל – מערכת "זכרו תורת משה"‬

‫גליו זה מוקדש לעילוי נשמתו – ת ‪ .‬נ ‪ .‬צ ‪ .‬ב ‪ .‬ה ‪.‬‬

‫‪÷éãö äéäé íìåò øëæì‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫‪øàîèàñî ø"åîãà ÷"ë úîùð úáåèì‬‬

‫‪áì åáì ,áåùçäå ø÷éä åðéãéãéì‬‬

‫‪÷"äøä ïá ìàåé éáø ÷"äøä‬‬

‫‪áåäà åéøéëî ìë ìòå áäæä‬‬

‫‪úîùð éåìéòì ùã÷åî‬‬

‫‪,íãà ìëì íéðô øéàî ,ììåäîå‬‬

‫‪ùåã÷ä áøä‬‬

‫‪úìåæä ïòîì ð"åìá øåñî‬‬

‫‪ïåéçåà óñåé éáø‬‬

‫‪éáø‬‬

‫‪àôéì è"åé äéððç‬‬

‫‪íéåáìèééè‬‬

‫‪ò "éæ‬‬

‫‪" ìàåé éøáã" ìòá‬‬

‫‪ììëä ïî úàöåé äøåöá‬‬

‫‪ì"öæ éëãøî éáø ïá‬‬

‫‪áà å"ë 'à íåé àìåìéäã àîåé‬‬

‫‪òáù øàá – å"éä éòã ïøäà øî‬‬

‫‪"ìëåø ú÷áà" øôñä øáçî‬‬

‫‪ìàøùé ìë ìòå åðéìò ïâú '÷ä åúåëæ‬‬

‫‪åúñðëäå úãìåä úçîù ìâøì‬‬

‫‪äìòðä åðéãéãé é"ò çöðåä‬‬ ‫‪ø"øä‬‬

‫‪.ã .æ .ù‬‬

‫‪ö " îåèòùá ø÷éä åãëðì ä" òààùáì‬‬

‫‪úçìöäå úàåôøì‬‬ ‫‪ãñçå ä÷ãö óãåø ø÷éä åðéãéãé‬‬ ‫‪å"éä äøù ïá ãåã‬‬ ‫‪äîéìù äàåôøì‬‬ ‫‪,ìàøùé éìåç ìë øàù êåúá‬‬

‫‪åéúåîöòå ,áà è"ëá ò"áìð‬‬

‫‪,ç"öåé ìëî úçðì‬‬

‫‪÷"äéòá åðîèðå åìòåä úåùåã÷ä‬‬

‫‪,ìòî éîùî òôùå äçìöäå äëøá‬‬

‫‪ìëîå åðîî úçðì äëæéù ø"äé‬‬

‫‪á"ñùú úðùá úôö‬‬

‫‪åòøæìå åéìò ïâú àìåìéää ìòá úåëæ‬‬

‫‪øùåòå øùåà êåúî ç"öåé‬‬

‫‪åðéìò ïâé åúåëæ‬‬

‫‪åáì úåìàùî ìë åàìîúéå‬‬

‫‪úåøåãä ìë óåñ ãò‬‬

‫‪äìñ áåè ìëå‬‬

‫‪ïîà ìàøùé ìë ìòå‬‬

‫‪.äëøáå äáåèì‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדהד‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬