Zichru Torat Moshe Berechit 2009

‫שבת מברכי‪-‬פרשת בראשית‬ ‫כ"ט תשרי תש"ע‬ ‫גליו ת"מ‬

‫זמני כניסת ויציאת השבת‬ ‫בני ברק‬ ‫ירושלי ‬ ‫בארא פארק‬

‫הדה"נ מוצ"ש ר"ת‬ ‫‪4: 45‬‬

‫‪5: 43‬‬

‫‪6: 19‬‬

‫‪4:30‬‬

‫‪5: 42‬‬

‫‪6: 22‬‬

‫‪5: 56‬‬

‫‪7: 12‬‬

‫מברכי החודש‪ .‬מולד מרחשו ‪:‬‬ ‫אור ליו ב' שעה ‪ 8 ,11:31‬חלקי‬

‫שיחת קודש‬

‫מכ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬

‫שברא הרבש"ע למעלה‪ ,‬וזהו הרמז ה' בקט שאינו דומה כל‬ ‫נפלאות הבורא בכל העול כולו כנגד כל העולמות העליוני‬ ‫ש למעלה‪ ,‬ובדר משל שהוא וייניגער וי א ברעקל‪,‬‬ ‫העולמות העליוני ז' רקיעי וכל המלאכי והגלגלי ולית‬ ‫אתר פנוי מיני'‪ ,‬ואי לנו שו השגה בזה‪ ,‬לכ זהו ללמדינו בא‬ ‫אות ה' קטנה‪.‬‬ ‫מהו אות ב' גדולה – ב'ראשית‪ -‬בא ללמדנו שכל תכלית‬ ‫הבריאה היא ברכה שהרבש"ע המל הטוב והמיטיב לכל‪,‬‬ ‫כל תכלית בריאתו שברא העול הוא שיהיה ברכות גדולות‬ ‫לע ישראל כדאי' בספה"ק שרצה הבוכ"ע הטוב והמיטיב‬ ‫להשפיע טוב לישראל והתענוג האמיתי להתענג על ה'‬ ‫בעוה"ז כדכ' יפה שעה אחת בעוה"ב מכל חיי העוה"ז‪ ,‬היינו‬ ‫הג עד שעי לא ראתה אלוקי וכו'‪ ,‬ואי שו השגה בזה‪,‬‬ ‫והרבש"ע הוא בלוז גוט‪ ,‬אבל הוא נוהג בבחי' נהמא דכסיפא‬ ‫שא אד נות לאחר הכל רק בחינ אזי הוא יתבייש‬ ‫להסתכל בפניו על שהוא כה מיטיב לו‪ ,‬ממילא כביכול‬ ‫הקב"ה עושה שיצטר לעמול על הפרנסה בבריאת העוה"ז‬ ‫ואי נקרא נהמא דכסיפא והוא רוצה לעשות ולהיטיב לכל‪,‬‬ ‫ולכ ברא את העול הזה שיהיה בחירה ויהיה' בוחר בטוב‬ ‫ויהודי שבוחר בטוב אז כביכול בוחר בעול הבא וזה שכר‬ ‫שהרויח מעמלו ואז אי זה בושה‪ ,‬ממילא כל הבריאה הוא‬ ‫בראשית שיהיה נאר ברכות לע ישראל‪ ,‬וישועות הגדולות‬ ‫וגרעסטע שמחות ואלעס גוטס עד בלי די‪ ,‬וזהו א גרויסע ב'‬ ‫גאר א גרויסע ברכה‪ ,‬כדאי' ג"כ בספרי כדי שלא יהי' נהמא‬ ‫דכסיפא שזה שמקבל השכר שלא יהיה לו בושה וייקרא‬ ‫כביכול כאילו הרויח זאת ללא בושה‪ .‬והרבש"ע רוצה שכל‬ ‫הברכות והשכר יהי' בשלימות כביכול‪ .‬ואי לנו שו השגה‬ ‫או משמועסט נאר פו אויב אוי‪.‬‬ ‫פי' רש"י ממאמר חז"ל‪ :‬בראשית שכל העול נקרא‬ ‫ראשית בשביל התורה שנקרא ראשית דרכו בשביל‬ ‫הצדיקי שנקראו ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית‬ ‫תבואתה והכל נברא בשביל ע ישראל שמקיימי התורה‬ ‫שנקראת ראשית וזאת היתה כל תכלית הבריאה רק‬ ‫לישראל שמקיימי ודבקי בהתורה‪ .‬ואלעס איז מיט די‬ ‫גרעסטע ברכות בזה ובבא‪ .‬אלו דברי שאד אוכל‬ ‫פירותיה בעוה"ז והקר קיימת לעוה"ב‪.‬‬ ‫אי' ויתהל‬ ‫)ה ‪ ,‬כא‪-‬כד( ופירש"י ויתהל חנו ‪ -‬צדיק היה וקל‬ ‫בדעתו ]או בגיר' אחרת וקבל בדעתו[ כאילו כבר חשב כ לעשות‬ ‫רח"ל לשוב להרשיע‪ ,‬לפיכ מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו‬ ‫קוד זמנו וזהו ששינה הכתוב במיתתו לכתוב 'ואיננו' בעול‬ ‫למלאות שנותיו‪ ,‬אי לנו שו השגה בכא ולכאו' הפשט הוא‬ ‫שהי' יכול ח"ו להימש ע העול לפיכ המיתו הקב"ה‬ ‫קוד זמנו‪ ,‬ויש להבי‪ ,‬בכלל הרי ידוע שכשרש"י הק' נפטר‬ ‫לעולמו כול באו לקבל פניו ורק מלא מ"ט שהוא חנו לא‬ ‫בא לקבל פניו לפי שלא פירש נכו הפי' עליו ואי לנו שו‬ ‫השגה‪ ,‬וכ היה מייחד יחודי עליוני שאי לנו שו השגה‪,‬‬ ‫וא"כ מה הפשט באמת בדברי רש"י בחנו שהיה קודש‬ ‫קדשי‪,‬‬ ‫אי' פשעא"ס ויל"פ שזהו כלל אי הקב"ה בא‬ ‫בטרוניא ע בריותיו )ע"ז ג‪ (.‬חנו היה עובד ה' בדר גבוהה‬ ‫מאוד שאי לנו שו השגה ומאחר שהל ונתעלה מדרגה‬ ‫לדרגא זה הגיע למצב שבביטערע עול שפל כזה רח"ל לא‬ ‫יכל עוד לסבול מהריח הרע של העוה"ז‪ ,‬שהיה כ"כ חשו‬ ‫מהשלעכטע גויי והע"ז ואכזריות ורח"ל שנק' הגרבז'‬ ‫שבגרבז' שהיה אז בעול‪ ,‬ממילא רח"ל בגלל אויר טמא‬ ‫ונורא ומר כזה‪ ,‬ע"כ חנו שהיה מתעלה מדרגה לדרגה מיו‬ ‫ליו שאי לנו שו בחי' והשגה בזה שב"ו לא יכול להבי‬ ‫הק' ירד פע להציל את בנו‬ ‫בזה‪ ,‬כמסופר‬ ‫לפי שבנו כמעט טבע בי וזעק לאביו הק' וירד והצילו‬ ‫שאמר לבנו שא יזדקק שיעזור לו שיקרא לו ויסייעו וכ‬ ‫הוה שירד והצילו‪ ,‬ואמר מר הבעש"ט נס שלא ידע איזה‬ ‫עול ע ריח רע יש כא‪ ,‬שא ידע לא היה בא להצילו‪,‬‬ ‫ממילא חנו לא יכל לסבול ולנהוג בהליכותיו הק' למעלה‬ ‫מעלה מחמת הריח הרע‪ ,‬ולא היה שיי לו להמשי בעבודת‬ ‫קדשו כא‪ ,‬ממילא לא יכל להמשי כ בעול הזה מהימי‬ ‫הה‪ ,‬ממילא הרהר בלבו שאולי יל בדר של פשטות או‬ ‫וכ‬

‫נאמר מוצ"ש בראשית תשס"ט בארה"ב‬ ‫אי' בפ'‬ ‫הגדול‬

‫)וזאת הברכה לד ‪ ,‬יב(‬ ‫אשר‬

‫משה‬

‫עשה‬

‫ולכל היד החזקה ולכל המורא‬

‫לעיני‬

‫ישראל‪.‬‬

‫כל‬

‫בתורה‬

‫אי'‬

‫פשעא"ס‪ ,‬במילא יל"פ ולכל היד החזקה של הבוכ"ע כדכ'‬ ‫כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרי‪ ,‬לכ זה הנפלאות הגדולות‬ ‫דיצימ"צ של ידו של הרבש"ע שהוציאנו ממצרי במדבר‬ ‫הגדול והנורא אשר‬

‫עשה‬

‫משה‬

‫והיה שליח ה'‬

‫שעשה‬

‫לעשות את היציאת מצרי והניסי והנפלאות במדבר‪ ,‬וכל‬ ‫דברי אלו מובא מהרה"ק מלעכויטש זי"ע או אייביג ועוד‬ ‫צדיקי שהמופת הגדול ביותר הוא שהזריח והכניס את‬ ‫מציאות אמיתות הבורא הבעשעפער ויר"ש ואמונה במילא‬ ‫כל הניסי שהיה שליח ה' לעיני כל ישראל כל זה היה‬ ‫התכלית‪ ,‬כל זה למד ולימד כדי שידעו כי‪...‬‬ ‫בראשית ברא אלוקי את השמי ואת האר‬

‫)א ‪ ,‬א(‬

‫שיש‬

‫בורא כל עולמי יחיד ומיוחד ואי עוד מלבדו והוא ברא‬ ‫הכל בכל מכל כל ואנו משועבדי בני ועבדי רק לרצו‬ ‫ה'‪ ,‬לפי שאת כל הבריאה הוא ברא והוא מנהיג הכל והכל‬ ‫איז די בוכ"ע‪ ,‬או דאס האט ער אריי געשיינט או די‬ ‫אידישע הערצער שאי עוד מלבדו‪ ,‬וזה היה תכלית עבודת‬ ‫משה רבינו ע"ה ער האט אריי געשיינט אז אלעס האט די‬ ‫אייבישטר גמאעכט הכל ברא הבוכ"ע‪ ,‬את האד וחוה וכל‬ ‫הבריאה‪ ,‬הכל הוא מלוא כל האר כבודו ואי כלו חו‬ ‫ממנו ואי לנו מל עוזר וסומ אלא אתה ואי עוד מלבדו‪,‬‬ ‫זה‬

‫ואת‬

‫די‬

‫אמונה‬

‫פעסטע‬

‫הכניס‬

‫משרע"ה‬

‫או‬

‫ארייגעשיינט לעיני כל ישראל‪.‬‬ ‫והוא‬

‫אבינו‬

‫והעמיד‬

‫והוא‬

‫על‬

‫מלכינו‬

‫אחת‬

‫שנא'‬

‫)מכות כד‪(.‬‬

‫כדאי'‬ ‫וצדיק‬

‫באמונתו‬

‫בא‬

‫חבקוק‬

‫יחיה‪.‬‬

‫ממילא‬

‫מחוייבי ומשועבדי אנו לפני הקב"ה צו אי פאלגע‬ ‫וללמוד תורתו‪.‬‬ ‫נעצור לרגע ונתבונ כ' בראשית כתוב באות ב' גדולה וכל‬ ‫עני הוא בא ללמד‪ ,‬וכ בהברא כתוב באות ה' קטנה‪,‬‬ ‫ורש"י הק' מסביר מחז"ל בה' ‪ -‬ברא שהקב"ה ברא את‬ ‫העול ע האות ה'‪ ,‬וידוע שהבריאה היתה בה' וזה ג רמז‬ ‫כמו שאות ה' הוא פתוח מעט כ אלו שחוזרי ושבי‬ ‫בתשובה יכולי מיד להכנס לתו הפתח של ה' ולהנצל‪,‬‬ ‫ולשוב אליו ית'‪.‬‬ ‫וזהו מרומז שה' פתוח לו פתח לרמז שמי שעושה תשובה‬ ‫יכול להכנס ולהתקרב לאבינו שבשמי‪ ,‬הכל ע"י תשובה‪,‬‬ ‫והוא מאמר חז" ל ידוע‬

‫שבאתא קלילא באות ה'‬

‫ברא‬

‫הקב"ה העוה"ז כדאי' )בהקדמות(‪ ,‬כי בי'ה ה' צור עולמי‪,‬‬ ‫את העול הזה ברא בה' ואת העולמות העליוני ברא בי'‪,‬‬ ‫ואי'‬

‫)מדרש(‬

‫שהחלה התורה ע בראשית לפי שהרבש"ע‬

‫ברא העול ע ב' שזה סימ ברכה והוא מילת ברכה‪,‬‬ ‫ולכאו' הוא סתירה שפ"א כתוב שברא בב' ופע בי'‪ ,‬אלא‬ ‫בתורה אי' פשעא"ס ויל"פ שהבריאה היתה באות ה' א"כ‬ ‫מה הפשט באות ב' אלא שברא הרבש"ע יצירת העול‬ ‫באות ה' בבחינת ברכה וזהו באות ב'‪...‬‬ ‫וזהו דכ' בהברא לרמז שרואי בריאה כזאת יפה ומיוחדת‬ ‫מה רבו מעשי ה' וכדו' וכדו'‪ ,‬באמריקא לא ידעו מהו‬ ‫מדינה זו עד שגילו את אמריקא‪ ,‬ושויי א שיינע וועלט‪ ,‬א"י‬ ‫איז דא אגערעט די הייליגסטע או די שענסטע או די‬ ‫בעסטע‪ ,‬טובה האר מאוד מאוד‪ ,‬ממילא כשרואי את‬ ‫נפלאות הבריאה עול כזה מופלא ביותר ירח המרח‬ ‫ישמור‬

‫המרח‬

‫אז‬

‫מ'האט‬

‫שכל‬

‫ווערט‬

‫מע‬

‫אינגאנצ‬

‫פארלויר פו די נפלאות הבורא‪ ,‬לרמז כי העול הזה איננו‬ ‫אפילו כגרגר חרדל נגד העולמות העליוני‬

‫כול )חפ חיי(‬

‫וזה אפי' לא דומה לפירור ואולי פחות מפירור לעומת מה‬

‫וכ‬

‫חנו את האלוקי ואיננו כי לקח אותו‬

‫בפרשתינו‬ ‫אלוקי‬

‫זי אראפלאז ויירד לעול כדי שיוכל להמשי לחיות‬ ‫בעול הזה‪ ,‬אבל הקב"ה אינו בא בטרוניא ע בריותיו‬ ‫ותאב הי' שימשי בדר הקדושה דילי' לכ העלהו למעלה‬ ‫עלי' אחר עלי' שיהיה די גרעסטע מלא שיהיה כולו ג עד‬ ‫וכולו דרכי קודש קדשי ויהיה מלא‪ ,‬לפי שבדר זאת לא‬ ‫היה שיי להמשי לפי שהרבש"ע אוהב את הצדיקי‬ ‫ודרכיה בקודש ולא חפ שיל בדר נמוכה וקטנה יותר‬ ‫ושיצטר לשנות עצמו ח"ו וזה לא רצה הבוכ"ע לכ לקח‬ ‫אותו האלוקי למעלה כדי שיוכל להמשי בעבודת‬ ‫דברי רש"י‬ ‫הקודש ובדר זו ש בעול הבא‪,‬‬ ‫שכ' שהיה צדיק וקל בדעתו לשוב ולהרשיע היינו שחשב‬ ‫לעצמו אולי יל בדר פשוטה יותר ולא בדרכו הגבוהה‬ ‫שהיתה עד עתה‪ ,‬היינו שקיבל‬ ‫להיות ע הרשעי שחשב לעצמו ליל או א קלענער‬ ‫וועג בבחי' קטנה ולהמשי בעבודת ה' עמ מיט די‬ ‫קלייענע בחינה והרבש"ע לא רצה לפיכ לקחו קוד זמנו‬ ‫בכדי שלא יאל לרדת ממדרגותיו וליל לדר קטנה לכ‬ ‫מיד העלהו לג עד וש הוא ממשי ומתעלה מדרגה‬ ‫לדרגה שהתחיל כא בעוה"ז וממשי ש עד היו הזה‬ ‫בדמות מלא שאי לנו שו השגה ולא יהי' לנו שו השגה‪.‬‬ ‫הכל מודי שחנו היה קודש קדשי ועד כדי כ כדי‬ ‫שלא יצטר ליל בעבודת ה' מיט א נידעריגע בחינה וכדי‬ ‫שיוכל להמשי בקודש קדשי שהיה מיט די גרעסטע‬ ‫ש העלהו לג‬ ‫מדריגות ויחודי‪ ,‬לכ‬ ‫עד וש הוא ממשי מדרגא לדרגא וואס מ'האט נישט‬ ‫קיי השגה או מ'קע נישט האב קיי השגה‪.‬‬ ‫אלו צריכי ללמוד מוסר בפשטות צו שטייגע‪ ,‬שא‬ ‫היה כזה קודש קדשי בעול אזא חנו לפחות שאנו נקיי‬ ‫תורה ומצוות בפשטות‪ ,‬ויש לזכור שטייגע בתמדת התורה‬ ‫ויר"ש ומידות טובות וגמ"ח‪ ,‬וכל העבודות של הצדיקי‬ ‫אמת וקדושי עליוני צרי להביאנו להתעוררות לתשובה‬ ‫לפחות מזאל שטייגע בפשטות בשמירת התורה והמצוות‬ ‫בפשטות יר"ש בפשטות‪ ,‬ותורה עבודה וגמ"ח בפשטות‪,‬‬ ‫והכל צרי להיות בשמחה ובטוב לבב מרוב כל‪ ,‬וא שמחה‬ ‫יכולי להתעלות ביותר או געוולד שטייגע‪ ,‬מיט שמחה‬ ‫יכולי לזכות לגרעסטע תשובה מאהבה עבדו את ה'‬ ‫בשמחה בואו לפניו ברננה‪.‬‬ ‫וע זה יובנו‬

‫וקל‬

‫שמר‬

‫א‬

‫בדעתו לשוב ולהרשיע‬

‫אבל‬

‫לקח אותו האלוקי‬

‫ומכל‬

‫ה' ירח שזכות של חנו זאל מג‬

‫זיי‬

‫עלינו ועכי"א או‬

‫אייביג וזכות כל הצדיקי אמת זאל מגי זיי עלינו ועכי"א או‬ ‫אייביג‪.‬‬

‫תורת אמת‬

‫פניני יקרי על הפרשה‬

‫ובתורה‬

‫הבעש"ט‬

‫‪7: 24‬‬

‫שבת בראשית‬ ‫מדוע נקרא שבת זה בש שבת בראשית ושאר השבתות אינ‬ ‫נקראי על ש הפרשה שקוראי בה‪ ,‬כגו שבת נח וכו' ‪ .‬מפני‬ ‫שבימי הקדושי כל אחד הרהר תשובה בלבו וקבל על עצמו‬ ‫להתחיל דר חדש‪ .‬לכ קוראי לשבת זה שבת בראשית להזכיר‬ ‫לכל אחד שיעשה את ההתחלה של הדר החדש שקבל על‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫)דברי יחזקאל בש בעל ארי' דבי עילאה (‬

‫הרה"ק רבי שלו מקאמינקא זי"ע איקלע פע‪ ,‬אחר שבת‬ ‫בראשית‪ ,‬לבית הגאו האדיר בעל ישועות יעקב‪ ,‬ובא איש אחד‬ ‫ואמר בדר הלצה‪ ,‬אספר לכ חדשות מה שראיתי בשבת‬ ‫בראשית‪ ,‬הייתי בי החסידי של הצדיק ר' רפאל ז"ל מבארשיד‪,‬‬ ‫וכל יו השבת זמרו "שבת בראשית אלע אי איינע"‬ ‫‪ ,‬והיה לפלא בעיני הגאו בעל ישועות יעקב מה‬ ‫זאת לבלות כל יו השבת בדיבורי שלא נשמעו מעול‪ ,‬על כל‬ ‫)שבת‬

‫בראשית כול ביחד(‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדהא‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫המש בעמוד ב'‬

‫תורת אמת‬ ‫המש מעמוד א'‬

‫ויהי הבל רעה צא וקי היה עבד אדמה וגו' וישע ה' אל‬ ‫הבל ואל מנחתו לא שעה )ד ב‪-‬ה(‬

‫ידוע בגמרא ומדרש‪ ,‬שכל מקו שנאמר ויהי הוא לשו‬ ‫צער‪ ,‬והיה לשו שמחה‪ .‬והנה באמת תכלית בריאת‬ ‫העול היה בשביל האד לעבוד ה' יתבר‪ ,‬כמ"ש )ישעיה‬ ‫מג‪ -‬ז( כל הנקרא בשמי לכבודי בראתי יצרתי לעשות‬ ‫רצוני‪ ,‬ולשקד על התורה והעבודה יומ ולילה‪ .‬א אמנ‬ ‫לא תהו בראה לשבת יצרה‪ ,‬וטוב תורה ע דר אר‪,‬‬ ‫והאד צרי לעסוק ג כ במשא ומת להחיות את נפשו‬ ‫ולזו בני ביתו‪ ,‬ועושה צדקה בכל עת‪ ,‬זה המפרנס אשתו‬

‫פני א אינ לומדי תורה יאמרו שירות ותשבחות‪.‬‬ ‫ויאמר הרב מקאמינקא הלא הוא תוספות מפורש‪ ,‬ותמה‬ ‫על כ הישועות כ היכ נאמר כ בתוס'‪ ,‬ואמר שהוא ובניו‪ .‬אמנ החילוק וההפרש בי צדיק לרשע‪ ,‬עובד‬ ‫תוס' בסנהדרי )לז‪.‬ד"ה מכנ האר( בש תשובת הגאוני‪ ,‬אלקי לאשר לא עבדו‪ ,‬כי הצדיק א שג הוא עוסק‬ ‫שאי בני אר ישראל אומרי קדושה אלא בשבת במשא ומת‪ ,‬ע כל זה הוא אצלו כמו אונס ובעל כרחו‪ ,‬כי‬ ‫דכתיב )ישעיה ו( גבי חיות שש כנפי לאחד וכל כנ הוא חפצו ותשוקתו היה לבל ימוש ספר התורה מפיו‪ ,‬אול‬ ‫אומר שירה אחת ביו בשבת ימי החול‪ ,‬וכשיגיע שבת ההכרח בל יגונה‪ ,‬א באמת הוא אצלו כמו צער בעת‬ ‫אומרי החיות לפני המקו רבונו של עול אי לנו עוד ביטולו‪ .‬לא כ הרשעי‪ ,‬אשר מאסו בתורת ד'‪ ,‬וה‬ ‫כנ‪ ,‬והקב"ה משיב לה יש לי עוד כנ אחד שאומר לפני רודפי אחר תאוות ותענוגי העול הזה בחשק נמר‪ ,‬כצבי‬ ‫שירה שנאמר מכנ האר זמירות שמענו‪ ,‬וא"כ ר לדרכו‪ .‬וזה מרמז הפסוק ויהי הבל רועה צא‪ ,‬לשו‬ ‫המלאכי שנבראו ביו שני כמש"כ ברש"י בפר' צער‪ ,‬בעת אשר היה רועה צא היה בצער גדול‪ ,‬כי חפצו‬ ‫בראשית )א ה(‪ ,‬והתחילו לומר שירה ביו ב'‪ ,‬ונשאר לה היה לשקוד על התורה ועבודה‪ .‬ובקי כתיב וקי היה עובד‬ ‫כנ שישי לומר שירה בשבת בראשית‪ ,‬וזהו הכוונה שבת אדמה‪ ,‬לשו שמחה‪ .‬לכ וישע ד' אל הבל ואל מנחתו‪,‬‬ ‫בראשית אלע אי איינע דהיינו שישראל ומלאכי ואל קי לא שעה ] וזה פירוש הכתוב תחת אשר לא עבדת את ד'‬ ‫אומרי יחד שירה‪ ,‬משא"כ בשאר שבתות השנה ישראל אלקי בשמחה[ )תפארת שלמה בש הרב הצדיק מזאקעלקעוו ז"ל(‬ ‫אומרי שירה לבד‪] .‬ומהרי"ד מבעלזא אי' לפרש בזה את דברי‬ ‫הילקוט ראובני )אות שס"ג( הכל יודו והכל ישבחו זו שבת בראשית‪ ,‬ויאמר האד האשה אשר נתת עמדי ) ג ‪ ,‬יב(‬

‫וצרי ביאור‪ ,‬והכוונה כנ"ל דבשבת בראשית אמרו ישראל ומלאכי וברש"י כא כפר בטובה‪ .‬מכא יש להביא ראיה כמה‬ ‫יחד שירה משא"כ בשאר שבתות השנה[ )עפ"י סדר הגדה שלח חמורה היא כפוית טובה‪ ,‬דהנה אי' עבירה גוררת עבירה‪,‬‬ ‫וא כ מסתבר כי עבירה גדולה תגרור אחריה עבירה‬ ‫הטהור(‬ ‫גדולה כמוה‪ ,‬וא כ א עבירה החמורה של חטא ע‬ ‫הדעת גרמה אחריה את העבירה של כפיות טובה‪ ,‬הרי‬ ‫בראשית ברא אלקי )א ‪ ,‬א(‬ ‫בראשית‪ ,‬תרג בירושלמי "בחוכמתא"‪ .‬אלקי הוא חמורה כמו חטא הע הדעת שקדמה לה‪) .‬ספרי(‬ ‫בגימטריא "הטבע"‪ .‬אד שיש בו חכמה יכול לשנות את‬ ‫טבעו הרע ולסגל לעצמו טבע חדש וטוב‪ .‬למשל‪ ,‬מי וישע ה' אל הבל ואל מנחתו )ד ‪ ,‬ד(‬ ‫שבטבעו כעס‪ ,‬כשהוא בר דעת יכול לשנות את טבעו הבל נוטריקו העוסק בתורה לשמה‪ ,‬מנחתו רומז על‬ ‫וליהפ לסבל ונוח לבריות‪ ,‬כמו שנאמר )משלי יט‪ ,‬יא( הצדקה שאד נות‪ .‬ישנ אנשי שחושבי‪ ,‬שבנתנ‬ ‫שכל אד הארי אפו‪ .‬וכ הוא ג בשאר המדות של צדקה זה מכפר על כל מעשיה‪ ,‬ואינ צריכי ללמוד‬ ‫האד‪ .‬וזה מרומז בפסוק בראשית ע"י חכמה‪ ,‬ברא יכול וכד' ועל זה אמר הכתוב וישע ה'‪ ,‬היינו שהשי"ת יש לו‬ ‫האד לברא לעצמו אלקי טבע חדש וטוב‪) .‬דגל מחנה נחת ותענוג רק א מקיי שניה‪ ,‬אל הבל היינו התורה‪,‬‬ ‫וג ואל מנחתו דהיינו צדקה‪) .‬אמרי חיי(‬ ‫אפרי(‬ ‫בראשית ברא אלקי )ש(‬

‫הזהירה התורה בהתחלת דבריה‪ ,‬שלא יאמר האד אי‬ ‫אשא פני לשוב ואני כל כ מלוכל בחטאי‪ ,‬ועל כ אמר‬ ‫בראשית ברא‪ ,‬היינו שיראה האד את עצמו כאלו הוא‬ ‫עכשיו ראשית וכקט שנולד‪ ,‬ועל ידי זה יוכל לשוב‪ ,‬והב‪.‬‬

‫)תורת שמעו(‬

‫וע החיי בתו הג )ב ‪ ,‬ט(‬

‫ויעש ה' לאד ולאשתו כתנות עור וילביש )ג ‪ ,‬כא(‬

‫ובמדרש אמר רבא מכא שיחידי היו בעול‪ ,‬ותמוה‪.‬‬ ‫ויש לפרש על פי מה דאי' לא יהיה כלי גבר על אשה וגו'‬ ‫הוא הדי לשניה בגדי שוי ג כ אסור‪ .‬והנה בכא‬ ‫קשה דכתיב וילביש דמשמע דלשניה היה בגדי‬ ‫שוי הא איכא איסור דלא ילבש גבר שמלת אשה‪ .‬וצרי‬ ‫לומר דהנה מבואר ברמב" הטע של לא ילבש דא‬ ‫יהיה מלבושי האנשי והנשי שוי יתערבו אלו ע אלו‬ ‫תמיד ומלאה האר זימה ע"ש‪ .‬לפי זה שפיר מתר רבא‬ ‫מכא שיחידי היו בעול דלא היה בעול בנ"א כלל‪,‬‬ ‫וליכא חשש זימה ובכה"ג ליכא איסור לאו‪) .‬חנוכת התורה‬

‫בכל המידות על האד להתנהג בשביל הזהב‬ ‫הממוצע ולא בקיצוניות ‪ ,‬כמו שכתב הרמב " בהלכות‬ ‫דעות ) פרק א'( ‪ .‬זהו שרומז הפסוק וע החיי ‪ ,‬אורח‬ ‫החיי הנכו והרצוי הוא בתו הג ‪ ,‬לא בצדהו וקצהו‪ .‬בהשמטות אות רכ"ד(‬ ‫*‬ ‫) כנסת הגדולה(‬ ‫בקושיה הנ"ל נראה לתר בדר פלפול דהנה מבואר‬ ‫בזוה"ק )ת"ז קטו( דכתנות עור היו תפילי ואד וחוה לבשו‬ ‫אעשה לו עזר כנגדו )ב יח(‬ ‫בש הרב )הרה"ק רבי פנחס מקורי זצלל"ה( אעשה לו עזר בתפילי‪ .‬ולכאו' קשה הא תפילי מ"ע שהזמ גרמא וכל‬ ‫כנגדו‪ .‬בדר צחות שלפעמי היה האד מוכרח לעשות מצ"ע שהזמ גרמא נשי פטורות מתפילי ילפינ לה‪,‬‬ ‫צדקה הפ רצונו מפני הבושה‪ ,‬ועכשיו יש לו תירו וא"כ אי חוה הניחה תפילי לפי"מ דמבואר בירושלמי‬ ‫שאינו יכול מפני אשתו שהיא כנגדו‪ ,‬וזה לו עזר‪) .‬אמרי )שבת פ"א ה"ב( דכל הפטור מ המצוה נקרא הדיוט‪ .‬אמנ‬ ‫יש לומר עפ"י מש"כ השבות יעקב כיו דכל הטע‬ ‫פנחס(‬ ‫דנקרא הדיוט כיו דמחזי כיוהרא‪ ,‬ולפי זה כתב דא‬ ‫עושה בצנעא שפיר דמי ולא נקרא הדיוט‪ ,‬וא"כ שפיר‬ ‫כי עפר אתה ואל עפר תשוב )ג ‪ ,‬יט(‬ ‫יש לומר כי העצלות היא מסוד העפר‪ ,‬כי הוא גס וכבד הוכיח רבא דיחידי היו בעול‪ ,‬ולכ היתה יכולה ליל‬ ‫מכל‪ .‬ומי שהוא עצל בטבע העפר‪ ,‬אינו משלי חקו בתפילי כל היו‪ ,‬כיו דלא שיי בה טעמא דיוהרא‪.‬‬ ‫במצות ומעשי טובי‪ ,‬ועל כ צרי להתגלגל‪ .‬וזהו )הגהות מב המחבר כלי חמדה(‬ ‫שאמר הפסוק כי עפר אתה א עצל אתה‪ ,‬אז ואל עפר‬ ‫תשוב‪ ,‬ועל כ תהיה איש מהיר במלאכת‪ ,‬להשלי חק א כי אמר אלקי )ג ‪ ,‬א(‬ ‫שמעתי בשמו הקדוש של החידושי הרי" ז"ל שאמר‪,‬‬ ‫בעוד חי‪) .‬ישמח משה(‬ ‫שבתנועת ביטול קלה יכול אד לצנ את חבירו מעבדות‬ ‫ויצמח ה' אלקי מ האדמה כו' ע נחמד למראה וטוב וגו' ה'‪ ,‬שהרי הנחש אמר א כי אמר אלקי‪ ,‬כלומר מה בכ‬ ‫שה' אמר לכ לא לאכול מהע‪ ,‬ומיד פג מלבה פחד ה'‬ ‫ונהר יוצא להשקות את הג )ב ט‪-‬י(‬

‫אמרו חז"ל )שבת קנב‪ (.‬עד ארבעי שני מיכלא מעליא‪ ,‬ואכלה מע הדעת‪) .‬שיח שרפי קודש(‬

‫מכא ואיל משתי מעליא‪ ,‬ויש לזה רמז נפלא בפסוקי‬

‫התורה‪ ,‬כי הפסוק הארבעי שבתורה הוא בבראשית ב' ויאמר את קול שמעתי בג ואירא כי עירו אנכי ואחבא )ג‬ ‫פסוק ט' אמר הכתוב "וטוב למאכל"‪ ,‬ובפסוק שלאחריו ‪ ,‬י(‬

‫הוא הפסוק המ"א אמר הכתוב "ונהר יוצא מעד להשקות לכאורה צרי ביאור‪ ,‬הלא לעיל נאמר‪ ,‬ותפקחנה עיני‬ ‫שניה וידעו כי עירומי ה ויתפרו עלי תאנה ויעשו‬ ‫וכו' " והב‪) .‬מטבע שטבעו חכמי(‬ ‫לה חגורות‪ ,‬א"כ כבר לא היו ערומי‪ ,‬ומה זה שאמר‬ ‫אד הראשו כי עירו אנכי‪ .‬ואפשר לומר בדר מוסר‪,‬‬ ‫כתנות עור וילבש )ג ‪ ,‬כא(‬ ‫הטע שהלביש דווקא בגדי עור ולא בגדי אחרי‪ ,‬כי שאחרי שאכלו מע הדעת ונתלבש בה יצר הרע תפרו‬ ‫בלבישת בגד חדש יש חיוב לבר ומה לא יכלו לבר כי לה עלי תאנה לכסות את ערות‪ ,‬אבל היו קצרי‬ ‫היו ערומי‪ ,‬לכ הלביש השי"ת כתנות עור שפטורי מלמעלה ומלמטה‪ ,‬ע מחשופי בשר כדר המלבושי‬ ‫מברכת שהחיינו‪ ,‬יע באו מהריגת בעל חי ומאיסור צער הנהוגי בזמננו בעוה"ר‪ ,‬ולכ נאמר שעשו לה חגורות‬ ‫בעלי חיי‪) .‬צפנת פענח(‬ ‫המש בעמוד ד'‬

‫ב‬

‫דבר החבורה‬ ‫ויאמר ה' אלוקי לא טוב היות האד לבדו אעשה לו עזר כנגדו וברשיז"ל לא‬ ‫טוב היות וגו' שלא יאמרו שתי רשויות ה‪ ,‬הקב"ה יחיד בעליוני ואי לו זוג‪ ,‬וזה‬ ‫בתחתוני ואי לו זוג שרש"י לא מפרש כדמשמע לפו ריהטא לא טוב שאי"ז‬ ‫טוב עבור האד שיחיה לבדו אלא שלא יאמרו כו' שיחסר כבוד שמי חלילה‬ ‫ולא טוב לאד שיאמרו שהוא רשות‪ ,‬לכ יל"פ ג"כ לא כפשוטו ולרמז שאי'‬ ‫את קרויי אד וכש"כ היכ שכתיב האד‪ ,‬ולכ כא שכ' לא טוב היות האד‬ ‫הג שמדברי מאד הראשו עכ"ז הכוונה לישראל שקרויי האד כי עבור‬ ‫נוצר האד אדה"ר שיצא ממנו אח"כ זרע ישראל‪ ,‬ותכלית בראשית הבריאה‬ ‫עבור התורה וישראל שיקבלו ה התורה אז יו השישי בסיו ויכולו השמי‬ ‫והאר נשלמו בקיומ ובאו לתכלית‪ ,‬ותכלית מת תורה שעיד"ז נעשו קב"ה‬ ‫אורייתא וישראל חד שש ישראל בחי' כלה תאר כלה מאוד נתעלה והשי"ת‬ ‫כביכול החת והתורה מקשרת בי ישראל וקב"ה ומאז והלאה אנו רעיית ואתה‬ ‫דודינו‪ ,‬וזהש"כ כא רש"י לא טוב היות וגו' שלא יאמרו שתי רשויות ה רשויות‬ ‫היינו תחומי כמו גבי הלכות שבת רשות הרבי ורשות היחיד וכו' היינו‬ ‫שהשמי רשות ומקו בפ"ע ועוה"ז ואר רשות ומקו בפ"ע בלא שו חיבור‬ ‫ביניה ולא מינכר שה' ממכו שבתו בשמי השגיח אל כל יושבי האר‪ ,‬שזה‬ ‫נעשה אח"כ ע"י מ"ת וירד הויה על הר סיני אי' ברש"י הציע שמי על ההר‬ ‫כמצע על המטה‪ ,‬ולולי זה יאמרו ששמי ואר שתי רשויות נפרדות ללא חיבור‬ ‫ויאמרו שהשי"ת יחיד ואי לו זוג שהיא כנסת ישראל כלה קרואה בנעימה‪,‬‬ ‫שחסר אנו רעיית וזה בתחתוני ואי לו זוג וחסר אתה דודינו‪ ,‬לכ אעשה לו‬ ‫עזר כנגדו היא אשת חיל שהיא תוה"ק שהיא המחברת בי החת לכלה בי‬ ‫השי"ת ובי ישראל ושוב יהא זוג להשי"ת את ישראל ויהא לישראל את השי"ת‪,‬‬ ‫ועכ"ז אי מקרא יוצא מידי פשוטו עזר כנגדו אשה כפשוטו עבור אשה שלא‬ ‫כפשוטו היא תוה"ק שהרי השרוי בלא אשה שרוי בלא תורה ולולי עזר כנגדו לא‬ ‫יוכל לישב בשלוה על עסק התורה כי יצטר לדאוג לצרכי ביתו‪ ,‬לכ עבור‬ ‫תוה"ק אעשה לו עזר כנגדו אשה כפשוטו‪ ,‬וזהש"כ רש"י עזר כנגדו זכה עזר‪ ,‬לא‬ ‫זכה ‪ -‬כנגדו להלח‪ ,‬זכה לשו זיכו א הוא מזוכ ועניו בלבו אז תהא לו לעזר‪,‬‬ ‫וא לא זכה ואינו מזוכ אז ח"ו להלח כנגדו כנגד מה שיש לו לתק כ היא‬ ‫להלח עמו ח"ו עד שיכנע לבו ויהא מזוכ ושפל בדעתו ויעשה תשובה שלימה‬ ‫ואז ברצות ה' דרכי איש ג נפש אויביו ישלי אתו שדרז"ל כלפי אשתו כי איש‬ ‫הוא כנשוי כמו כי יקח איש אשה ואי"ש ר"ת שילוב הויה אדנ"י כי איש אחוז‬ ‫בש הויה ואשה בש אדנ"י‪ ,‬וכ יתפרש לפי הפי' שעזר כנגדו הוא תוה""ק ג"כ‬ ‫יתפרש זכה עזר לא זכה כנגדו להלח בחי' ג נפש אויביו ישלי עמו שקאי ג"כ‬ ‫על יצה"ר שבראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלי ואי' בשפ"א שיש שתי‬ ‫בחינות א' שנלח ע יצרו ב' שכבש יצרו באופ שיצה"ר עוד מסייע לו לעבודת‬ ‫ה' והוא המובחר ע"כ‪.‬‬ ‫שלפי"ז יל"פ שמרגלא בפומי' דמר הרמ" זיע"א נאר די הייליגע גמרא מיט‬ ‫יר"ש ומובא בסידור תפל"ד לעלוב שאמר שטוב להרבות אפי' גמ' רש"י בלא‬ ‫תוס' ומאיד אי' סה"ק שש"ק שבלימוד הגמ' עוד מתערב היצה"ר וכ בלימוד‬ ‫הרש"י וכשמגיעי לתוס' ש כולו לש"ש ולכאו' הוא דבר והיפוכו מד' הרמ"‬ ‫זיע"א‪ ,‬ולהנ"ל י"ל שד' מר הרמ" זיע"א להפו היצה"ר שיסייע לטוב‪ ,‬לכ‬ ‫אפי' גמ' רש"י שש הוא מתערב זה טוב כי בזה יהפכו לסייע לקדושה ומש"כ‬ ‫שש"ק הוא בבא להבדל מהיצה"ר‪ ,‬וזהש"כ לו עזר כנגדו היא תוה"ק אשת חיל‬ ‫שהיא תבלי ליצה"ר שא זכה עזר‪ ,‬שע"י תוה"ק מסייעו יצה"ר לטוב‪ ,‬וא לא‬ ‫זכה‪ ,‬אז הוא ראוב הפחות מובחר כנ"ל שכ' השפ"א‪ ,‬שאז נלח ע יצרו שזהו‬ ‫כנגדו להלח‪ ,‬אבל המובחר בחי' זכה שיצה"ר יסייעו וכדברי מר הרמ" זיע"א‬ ‫אפי' גמ' רשיז"ל לחוד‪.‬‬

‫קדושת שבת בראשית‬ ‫אורו של משיח‬ ‫"ועל כ תיקנו שיסיימו התורה בתשרי ואחר סוכות א שרואי שעדיי לא‬ ‫היה התיקו כראוי‪ ,‬מכל מקו כל החודש מוכ ומסוגל לתשובה‪ ,‬וכמו‬ ‫שאמרנו במ"ש בתנחומא )האזינו( שעל ש זה נקרא מזלו מאזניי‪ ,‬ושבת‬ ‫מוכ לתשובה‪ ,‬כדכ' בתהילי )צב( טוב להודות לה'‪ ,‬שכל מי שמודה ועוזב‬ ‫ירוח כמ"ש )פרקי דר"א פי"ט(‪ ,‬וע"י שמירת שבת מיד נגאלי‪.‬‬ ‫וכבר אמרנו דכתיב )במדבר כה ‪ ,‬י( עולת שבת בשבתו‪ ,‬וכ )ישעי'( ומדי שבת‬ ‫בשבתו‪ ,‬היינו לפי שכל שבת יש לה קדושה מיוחדת לאותו שבת‪ ,‬והקדושה‬ ‫היא קדושת הפרשה שקורי באותה השבת‪ ,‬וקדושת פ' בראשית היא שיזכו‬ ‫לאור רוחו של משיח‪ ,‬וכמו שנא' ורוח אלוקי מרחפת על פני המי‪ ,‬ובמ"ר‪:‬‬ ‫בזכות התשובה שנמשלה למי‪ ,‬ובתיקוני )תי' לו( על פני המי – ולית מי‬ ‫אלא אורייתא וכו'[‪.‬‬ ‫ועל כ מתחילי בראשית בשבת האחרונה מחודש תשרי‪ ,‬שלא יצוייר שיקראו‬ ‫בראשית בחשוו א לא שיהיה שמחת תורה בשבת ולא אד"ו ראש‪ ,‬שא‬ ‫שרואי שעברו כמה יותר מי"ח מאות שנה ולא זכינו להיגאל עדיי‪ ,‬אולי השבת‬ ‫הבעל"ט הזאת פ' שבת בראשית נזכה להיגאל מיד על ידי התעוררות תשובה‬ ‫מלעילא‪ ,‬וכל החודש מסוגל לזה וכו'‪) .‬פרי צדיק – להרה"ק רבי צדוק הכה מלובלי‪-‬‬ ‫בראשית( ‪.‬‬

‫בגו צדיקיא‬ ‫מדברי כ"ק מר אדמו"ר שליט"א שיבלחט"א על בעל ההילולא ‪-‬‬ ‫נאמר מוצ"ש בראשית תשס"ט‪:‬‬

‫היו ההילולא של הרה"ק רבי אשר מקארלי ב הרה"ק רבי אהר‬ ‫הגדול זי"ע או אייביג‪ ,‬היה תלמיד של הרה"ק רבי שלמה‬ ‫מקארלי‪ ,‬כוח עבודת התפילה אצלו היה מוראדיג‪ ,‬שאי לנו שו‬ ‫השגה‪ ,‬ה' ירח שזכות די הייליגע רבי רבי אשר מקארלי זאל‬ ‫מגי זיי או אייביג‪ ,‬מר הרמ"מ זיע"א היה תמיד אומר מה‬ ‫שצדיקי השפיעו כא ה משפיעי ג ש למעלה‪ ,‬שמעתי‬ ‫מאמר שאמר בעל ההילולא לפני כמה מחסידי הרה"ק ב' התניא‬ ‫שהיו אצלו פע על הכ' )תהילי פז‪.‬ז( כל מעייני ב – ופירש‪ :‬כל‬ ‫מעייני כל המעיינות – אלע קוועלינגע מלשו רצונות ה ב‪ -‬איז‬ ‫או דיר או מיט דיר – שהוא לשו של רצו ורצונות‪ ,‬ודיבורי‬ ‫הקודש שלו מיט א גרויסע אש קודש היה מרומ את כול‪,‬‬ ‫וכששמעו זאת ה כ"כ נתרוממו והתעלו בהתפשטות הגשמיות‬ ‫עד יו שלישי בשבוע‪ ,‬וכשבאו להרה"ק בעל התניא וסיפרו לו‬ ‫זאת הנ"ל‪ ,‬ענה לה ברוב ענוותנותו‪ :‬נו מי יכול להידמות להרה"ק‬ ‫הרבי רבי אשר מקארלי שהוא גבוה טפח מעל העול‪.‬‬

‫מתו הספר החדש "ארחות אהר " להרה"ק מפינסק קארלי זיע"א‪:‬‬

‫ביו כ"ו תשרי הילולת הרה"ק מסטאלי זי"ע אשר צדיקי דיברו בו‬ ‫גדולות ונוראות‪ ,‬כאשר הובא בכתבי אאמו"ר זצ"ל שהרה"ק החוזה‬ ‫מלובלי זי"ע העיד עליו כי אביו הרה"ק רבי אהר הגדול זי"ע הוריד את‬ ‫נשמתו ממקו שאי מלא ושר יכולי להגיע לש )ובמקו אחר הביא‬ ‫הדברי בש הרה"ק הרבי רבי אלימל מליזענסק זי"ע(‪ .‬א מחותנו הרה"ק‬ ‫מרוזי זי"ע נענה ואמר עליו כי א היה זוכה להיפגש עמו היו זוכי כבר‬ ‫ליו שכולו שבת‪ ,‬ובלשונו הק' עס וואלט געווארי שבת אוי די‬ ‫וועלט‪ .‬ועוד העיד עליו כי היה האמת של העול‪.‬‬ ‫עבודת תפילתו‬ ‫אודות עבודת הקודש של רבינו הק' בתפילה‪ ,‬העיד הרה"ק המגיד‬ ‫מסטעפי זי"ע שקולו דומה לקולו של אביו הר"א הגדול זי"ע‪ .‬ועוד‬

‫אמר בזה"ל‪ ,‬מעיד אני עלי שמי ואר‪ ,‬שכאשר יבוא המשיח‪,‬‬ ‫ויהיה קיבו גלויות ויבואו האבות הקדושי ומשה רעיא מהימנא‪,‬‬ ‫מי יהיה אז הבעל תפילה‪ ,‬רבי אשר סטאלינער‪ ,‬הוא יעבור לפני‬ ‫התיבה‪ .‬ג הרה"ק רבי משה מפשעווארסק זי"ע העיד כי ברכת‬ ‫ברו שאמר באופ שהיה רבינו מתפלל מדי יו ביומו‪ ,‬ראויה‬ ‫היתה שתיאמר רק פע אחת בשבוע‪ ,‬או בשבת‪ ,‬או רק ביו‬ ‫כיפור‪ ,‬או אפילו פע אחת במש כל ימי החיי‪ .‬והרה"ק מאפטא‬ ‫זי"ע העיד לאמור כי בכל שנה בחג השבועות יוצא כרוז בפמליא‬ ‫של מעלה שיתאספו כול ליל לשמוע את האקדמות של רבינו‪.‬‬ ‫ג נודע עוצ עבודת התפילה בהיכל קדשו של רבינו שהייתה‬ ‫בתעצומות עוז‪ ,‬וא היו מבי המסתופפי בצילו אנשי כפריי‬ ‫פשוטי שזכו להתעלות למדריגת רוח הקודש ע"י עבודת‬ ‫ויגיעת בתפילה‪ .‬וזה לשו קדשו של רבינו בעני עבודת התפילה‬ ‫בזמננו )ב"א קמג‪ ,‬ג(‪ ,‬בזה הזמ שנחלשו הכוחות ואינו יכול לסג‬ ‫ולקרר היצר ולקדש את עצמנו שלא נכסו להבלי עול‪ ,‬וג אי‬ ‫בנו דעת להתענות‪ ,‬לכ אי תקנה אלא בתפילה בכל כח‪ ,‬שבעמל‬ ‫כוחו בתפילה מקרר היצר ומטהר עצמו בכל אות ואות‪ .‬מה‬ ‫הנחלי מטהרי א בתי כנסיות ובתי מדרשות‪ .‬עכלה"ק‪ .‬ומה‬ ‫מאד נפלאו דבריו כי ע"י תפילה בכל כח‪ ,‬בעמל כח בכל אות ואות‬ ‫בתפילה‪ ,‬עי"ז זוכה לקרר היצר ולטהר ולקדש את עצמו‪.‬‬ ‫עבודת המידות‬

‫עבודת המידות של רבינו הק' היתה למעלה מהשגת אנוש כאשר העד‬ ‫העיד על עצמו כי על כל מידה ומידה עבד אל ושלוש מאות פע‬ ‫במסירות נפש‪ .‬ג בסו ספר הק' בית אהר )קנט‪ ,‬א( במכתב קודש מרבינו‬ ‫כותב בזה הלשו‪ ,‬בעזרת הש יתבר היה לבי ברשותי וכבשתי את‬ ‫כעסי‪ ,‬וחסדי ואמונתי לא הסתרתי מה‪ ,‬ונקמתי בה היו להופיע לה‬ ‫שפע הטוב ביתר שאת ויתר עוז כמאמר נקמות הופיע‪ .‬עכלה"ק‪.‬‬

‫הרה"ק רבי אשר הזק מסטאלי זי"ע‬ ‫יומא דהילולא כ " ז תשרי ) תקפ " ז (‬

‫פע הוזמ רבינו להשתת על ברית מילה בזעליחוב‪ .‬טר הברית‬ ‫נודע לרבינו כי יש בכוונת בעל הברית לבזות את אחד מראשי‬ ‫הקהל על ידי כיבוד שאינו לפי כבודו‪ ,‬מחמת שהיה לו קפידה עליו‪.‬‬ ‫תיכ קרא רבינו לבעל הברית ואמר לו אי עושי מצוות חבילות‬ ‫חבילות )ברכות מט‪ ,‬א(‪ ,‬ופירש בקדשו היינו שאי עושי ע המצוה‬ ‫חבלה בחבירו‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ח ר' נחו מרדכי שו"ב מטבריא ז"ל שפע נסע רבינו‬ ‫זי"ע לבקר אצל הרה"ק רבי משה משערשוב זי"ע )שהיה מתלמידי‬ ‫הרה"ק רבי שלמה מקארלי זי"ע( וכשבא לביתו היה הרה"ק משערשוב‬ ‫בביהמ"ד והלכה הרבנית לקרוא לו באמרה דער ברודערל איז דא‬ ‫]האח נמצא כא[‪ .‬תיכ נכנס הרה"ק לביתו וקבלו בשמחה‪ ,‬ואמר‬ ‫להרבנית להכי מאפה לכבוד האורח על א העניות הגדולה‬ ‫ששררה בביתו‪ ,‬והל לישב ע רבינו‪ .‬בתו כ יצא תרנגול מהלול‬ ‫ונכנס לבית ודילג על המד ושבר כלי מאר ישראל שרבי משה‬ ‫החשיבו עד מאד‪ .‬כשראה זאת רבי משה נענה בשמחה ואמר‬ ‫ברו ה' שהגעתי למדת הקב"ה‪ ,‬כדאיתא בגמרא )ברכות י‪ ,‬א( שלא‬ ‫כמדת הקב"ה מדת בשר וד‪ .‬מדת בשר וד מעשי ידיו מבלי‬ ‫אותו‪ ,‬והקב"ה מבלה מעשיו‪...‬‬ ‫מתולדותיו‬

‫ע פטירת אביו הרה"ק רבי אהר הגדול מקארלי ורבינו עדיי נער ב י"ב‬ ‫שני בלבד‪ ,‬נכנס בהנהגת העדה הרה"ק רבי שלמה מקארלי ‪ ,‬שאימ‬ ‫את רבינו כב והדריכו במסירות בנתיבי עבודת ה'‪ .‬פע התבטא שכל‬ ‫ביאתו לעול לא היתה אלא לסייע לרבינו ולכוונו בעבודת קדשו‪ .‬רבינו‬ ‫קיבלו לרבו המובהק‪ ,‬וכל ימיו השתדל לדבוק באורחותיו הגדולי ‪.‬‬ ‫לאחר הסתלקות הרה"ק רבי שלמה לשמי רו ‪ ,‬ניאותה העדה לאור‬ ‫תורתו וקדושתו של ממלא מקומו רבינו זי"ע‪ .‬צדיקי אמרו שאביו של‬ ‫רבינו – הרה"ק רבי אהר הגדול ורבו הרה"ק רבי שלמה‪ ,‬השגיחו עליו‬ ‫כבבת עינ מעול האמת וסוככו עליו בכנפיה ‪.‬‬ ‫בעקבות נגישות המתנגדי העתיק את מושבו מקארלי ‪ ,‬ועבר להתגורר‬ ‫בסטאלי ‪ ,‬מש החל לנהוג נשיאותו ברמה‪ .‬בסטאלי התלכדה סביבו‬ ‫חבורת מורמי מע ומופרשי מהעול הזה‪ ,‬שלאור לפידו הבוער‬ ‫העפילו במעלה הר ה' והגיעו לכדי היטהרות וזיכו מופלאי בחתירה‬ ‫בלתי מתפשרת לתמצית נקודת האמת‪ .‬כמו כ התבשמו מנוע זיוו ג ‬ ‫פשוטי ע ברי לבב‪ ,‬ומקובל בפי חסידי שהביא לא פחות ממאה‬ ‫וחמישי בעלי אחוזות לדרגת רוח הקודש!‬ ‫נודעי דיבוריו הנוראי של רבינו שכפי שסיפר בנו אדמו"ר הזק הבית‬ ‫אהר אמר פע ‪ ,‬שכל מי שא יעבור על מפת חדרו מובטח לו שלא‬ ‫ימות מ העול הזה בלא תשובה!‬ ‫נסתלק ביו כ"ז תשרי תקפ"ז ומנוחתו כבוד ע"י ציו אביו הק' בקארלי ‪.‬‬

‫)מתו "נהר יוצא מעד" ‪ -‬מטה אהר(‬

‫כאשר עבר איזה זמ והרבנית השתהתה להכניס את המאפה‬ ‫שהכינה‪ ,‬נכנס הה"ק משערשוב למטבח וראה את הרבנית עומדת‬ ‫בפחי נפש ובשברו לב‪ ,‬ואמרה לו שנשר המאפה שהכינה והיא‬ ‫בושה להשי המאפה על השולח‪ .‬עמד רבי משה והרגיעה ועמד‬ ‫ואכל עמה את כל המאכל עד תומו ושיבח מאד את טעמו הערב‪...‬‬ ‫אחר כ העמידו על השולח מאכל אחר ורבי משה לא עירב את‬ ‫האוכל בסוכר ומלח‪ ,‬רק הניח הסוכר והמלח על השולח כדי‬ ‫שיוכל לתבל כרצונו כי אי מדת בני אד שוה בכ‪.‬‬ ‫כשחזר רבינו זי"ע לביתו אמר שלמד מהרה"ק משערשוב שלושה‬ ‫דברי‪ .‬האחד הוא עני שלו בית‪ ,‬שלא התרע על שריפת‬ ‫המאכל אלא אכל עמה המאפה כדי שלא לביישה והרגיע את‬ ‫נפשה שטע המאכל משובח מאד‪ .‬הלימוד השני כיצד לעשות‬ ‫ברכה על ההפסד בשמחה‪ ,‬ואמר רבינו שמה שלא רגז על שבירת‬ ‫הכלי זאת לא היה צרי אליו‪ ,‬אול למד ממנו מדת השמחה‬ ‫במצב כזה ששמח כל כ באומרו ב"ה שהגעתי למדת הקב"ה‪ .‬ועל‬ ‫השלישית שלמד דר בקיו מצוות הכנסת אורחי שעל א‬ ‫עניותו הרבה כיבדו כל כ‪ ,‬וג מעני הסוכר והמלח לעשות‬ ‫ההכנסת אורחי כרצו איש ואיש‪.‬‬ ‫וכשסיפרו סיפור זה לפני הרה"ק מהר"י מסטאלי זי"ע שמנו"כ‬ ‫יו ב' א' חשו –‬

‫הילולא דצדיקיא‬

‫יו ג' ב' חשוו –‬

‫בפרנקפורט‪ .‬ציווה לקרוא לצאצאיו ובני בית‪ ,‬והורה לספר‬ ‫לפניה את המעשה הנ"ל ואת שלושת הדברי שלמד רבינו‪.‬‬ ‫ג אמרנו להציג בזה מעשה נורא אשר פע אחת בהיות בנו‬ ‫הרה"ק הבית אהר בשחר טל ילדותו‪ ,‬ישב ולמד תורה מפי רבו‬ ‫החסיד רבי יהושע מטוראוו ז"ל‪ ,‬שהיה ב עליה ובעל רוח הקודש‪.‬‬ ‫והנה בעת לימוד באו לפירוש רש"י על הפסוק )בראשית כד‪ ,‬נ( ויע‬ ‫לב ובתואל‪ ,‬פירש"י רשע היה וקפ להשיב לפני אביו‪ ,‬נכנס אז‬ ‫אביו הק' הסב"ק מסטאלי זי"ע לבית תלמוד‪ .‬מששמע אופ‬ ‫לימוד נזדעזע ואמר למלמד ברוב רגש ובריתחא ולהבת אש‪,‬‬ ‫הא כ נוטעי יראת‪-‬שמי בלב התלמידי‪ ,‬הרי דברי אלו‬ ‫צרי לזעוק ברעש גדול ובאש וריתחא דקדושה‪ :‬רשע היה! וקפ‬ ‫להשיב לפני אביו! כי אז יושרש בלב הנער חומר הדבר‪ ,‬ויידע כי‬ ‫כאשר אחד שואל לאביו דבר‪ ,‬והוא עונה בפני אביו ללא רשותו כי‬ ‫אז נקרא רשע‪ .‬ובעוונותינו רבי וטובי נכשלי בזה‪ ,‬שמשיבי‬ ‫במקו אביה ללא רשותו‪ .‬ומכא אתה למד מה נורא הדבר‬ ‫כאשר פוער פיו בחוצפה נגד אביו‪ ,‬כי אז מה גדול הפג שפוג‬ ‫בנפשו ר"ל‪ ,‬תסמרנה שערות ראש‪ .‬ולפי דעתנו עני התיקו הנ"ל‬ ‫שהובא בדברי האריז"ל‪ ,‬לא עלתה על דעתו כלל למעיז פני‬ ‫בחוצפה כלפי אביו ואמו‪ ,‬כי אז הוא גרוע הרבה יותר מזה‪.‬‬ ‫חיבוב מצוות‬ ‫בערב יו כיפור הוא יומא דהילולא של הרה"ק רבי דוד הלוי המגיד‬ ‫מסטעפי זי"ע שהיה מתלמידי המגיד הק' ממעזריטש זי"ע‪ .‬ושמענו‬

‫מפ"ק הרה"ק רבי יוחנ זי"ע מנו"כ בטבריא‪ ,‬כי טר הסתלקותו ציוה‬ ‫המגיד מסטעפי לשלוח את אתרוגו לאדמו"ר הס"ק הרא"ש‬ ‫מסטאלי זי"ע באמרו שאינו רואה בדור הזה מחבב מצוות כמוהו‪.‬‬ ‫באותה שנה נתקשה הסב"ק מסטאלי להשיג אתרוג לבר עליו‬ ‫בסוכות‪ .‬וביו טוב הראשו של חג בהיות הבוקר בהגיע זמ אגידת‬ ‫הלולב ישב רבנו והמתי זמ רב ולא אגד הלולב לפי שלא הי' לו‬ ‫אתרוג‪ .‬פנה אליו בנו הק' ושאלו מדוע אינו אוגד הלולב כנהוג‪ ,‬השיבו‬ ‫בתמיהה מה תועלת מהלולב א אי אתי האתרוג ולש מה אאגוד‬ ‫הלולב‪ ,‬השיבו שוב בנו הק'‪ :‬העול אומרי א החת מתאחר‬ ‫לחופה‪ ,‬פאר שלייערט מע דער ווייל דיא כלה‪ ,‬וע"כ יאגוד בינתיי‬ ‫הלולב‪ .‬והסכי רבנו לדבריו וניגש לאגידת הלולב ובתו כ בא‬ ‫השליח הגוי מהסטעפינער מגיד והאתרוג בידו‪.‬‬ ‫אהבת ישראל‬

‫עבודת קודש היתה לפני רבינו בעני אהבת ישראל‪ ,‬כשהוא מקבל‬ ‫על עצמו יסורי נוראי כדי להקל מסבל של ישראל‪ ,‬כנודע‬ ‫שהיה בעל יסורי וכל גופו הק' היה מלא פצעי וחבורות כידוע‬ ‫כמה סיפורי בזה‪ .‬ג היה נוהג להמלי טוב על ישראל‪ ,‬וכמסופר‬ ‫מעשה בבתו הצדקנית מרת פעריל ע"ה שבטל ילדותה היתה‬ ‫מרבה לבכות בלילות‪ ,‬והיה רבינו עומד מעליה ומנענע עריסתה‬ ‫להשקיט את בכייה‪ .‬ארע פע אחת אשר הוצר רבינו לצאת לזמ‬ ‫והשאיר אותה בוכה‪ ,‬והמשמש נלאה כבר מלסבול בכיותיה ונת‬ ‫לה הכאה קטנה‪ .‬משחזר רבינו והבחי בשתיקותה‪ ,‬תמה ושאל‬ ‫להמשמש על פשר הדבר‪ ,‬והוכרח לספר האמת‪ .‬אזי נזדעזע רבינו‬ ‫והתאונ הכיצד נוכל לעמוד למחרת בתפילתנו‪ .‬כי הנה מדי בוקר‬ ‫אנו אומרי לפני הקב"ה‪ ,‬רבונו של עול ראה נא כי אנו סובלי‬ ‫מבנינו‪ ,‬על כ מוכרח ג אתה לסבול מאתנו‪ ,‬אבל עכשיו שהכית‬ ‫אותה‪ ,‬מה מענה לשו יהיה לנו לפני הקב"ה‪.‬‬ ‫ומעני זה נודע הנהגת הרה"ק בעל הבאר מי חיי זי"ע )עי' בדברי‬ ‫מאיר תולדות( שאחד מבניו לא הל בדרכי יושר כראוי לפני ב צדיק‬ ‫כמוהו‪ ,‬אול הבאר מי חיי לא הביט על זאת והיה מחזיק את‬ ‫בנו במזונות ולבושי יקר וכל הצטרכויותיו‪ .‬ובכל אשמורת הבוקר‬ ‫כאשר היה ק הרה"ק לעבודתו‪ ,‬האירו פתח דבריו בתפילה לפני‬ ‫הקב"ה באמרו‪ ,‬רבונו של עול הבט נא כאשר אנוכי עושה ע בני‬ ‫א על פי שאינו הול בדר תמי‪ ,‬א על פי כ אני גומל עמו רב‬ ‫המש בעמוד ד'‬

‫רבי מנח מנדל ב"ר אברה קרוכמל ב' צמח צדק )ה' תכ"א(‬

‫רבי יששכר דב ב"ר משה הכה ב' עבודת יששכר מוולברוז' )תרל"ח(‬ ‫רבי יוס ב"ר יהודה ענגיל מקרקה –וינה )תר"פ(‬

‫רבי ישראל ב"ר יהושע שפירא מבלוז'וב נ‪.‬י )תש"(‬

‫רבי שמואל ב"ר משה די מודינה המהרשד" )ה' ש"ו(‬

‫רבי שמואל גאו ב"ר יצחק אב"ד סלוניקי המהרש"ג )תכ"ז(‬

‫רבי מרדכי ב"ר חיי יהודה מאיר חודרוב מקולומייא )תרצ"ז(‬

‫יו ד' ג' חשוו –‬

‫יו שב"ק כ"ט תשרי – שמעו הצדיק משיירי כנסת הגדולה )ג' תמ"ט(‬

‫דו יצחק ב"ר יהודה אברבנאל )ה' רס"ט(‬ ‫רבי אברה דוד ב"ר אשר אנשל מבוטשאטש ב' דעת קדושי )תר"א(‬ ‫רבי מנח מנדל ב' צמח צדיק מויז' ני ב"ר חיי מקוסוב )תרמ"ה(‬

‫יו ה' ד' חשוו –‬

‫רבי שמואל צבי ב"ר יחיאל מאלכסנדר ב' תפארת שמואל )תרפ"ד(‬

‫יו א' ל' תשרי –‬

‫רבי ישראל שפירא מגרודזיסק )תש"ג(‬

‫רבי צבי הירש מהר" ב"ר מאיר חיות אב"ד זולקוב‪-‬לבוב )תרט"ז(‬

‫ג‬

‫רבי ברו ב"ר ישראל מסערט ויז'ני ב' מקור ברו )תשכ"ד(‬ ‫רבי ישראל ב"ר שלו שכנא מרוז'י )תרי"א(‬ ‫רבי אליעזר מדז'יקוב ב"ר נפתלי צבי מרופשי )תרכ"א(‬

‫רבי יוס זונדל מסלנט ב"ר בנימי ביינוש רבו של רבי ישראל מסלנט )תרכ"ו(‬ ‫רבי יצחק זליג מורגנשטר מסוקולוב ב"ר ישראל מפילוב )ת"ש(‬

‫רבי יואב יהושע ב"ר נת ויינגרט מקינצק ב' חלקת יואב )תרפ"ג(‬ ‫נעקה"ש רבי קלונימוס קלמ שפירא מפיאסצנא הי"ד ב"ר אלימל מגרודזיסק‬ ‫ב' חובת התלמידי‪ ,‬ורבי יעקב יצחק ד ב"ר אלימל מנח מ‪ .‬מסטריקוב הי"ד )תשי"ד(‬ ‫רבי יעקב ב"ר סיני הלברשטא אב"ד טשאקווא )תשכ"ח(‬

‫וילביש‪ ,‬כי עד אז לא היו מלובשי‪,‬‬ ‫אלא רק חגורי בחגורות שאינ‬ ‫נקראי מלבוש כלל‪) .‬דברי יואל(‬

‫תורת אמת‬

‫בגו צדיקיא‬

‫המש מעמ' ב'‬

‫המש מעמוד ג'‬

‫טוב וחסד‪ ,‬ואנוכי רק בשר וד‪ ,‬ומכל שכ אתה הוא אבינו אב הרחמ‬ ‫טוב ומטיב ורב חסד בודאי ראוי והגו לפני להתנהג ע בני כ‪ ,‬אעפ"י‬ ‫שח"ו אינ עושי רצונ‪ ,‬אתה כרח אב על ב תרח עלינו ותשפיע לנו‬ ‫כל הצטרכויותינו‪ .‬ועל דר זה ביאר הרה"ק רבי מאיר מפרימשלא אומרו‬ ‫)בראשית כה‪ ,‬כח(‪ :‬ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו‪ ,‬היינו בפיו של יצחק‬ ‫להמלי טוב על ישראל‪ ,‬שא הוא אהב את עשו הרשע‪ ,‬למע יהיה לו‬ ‫ציד בפיו קל וחומר להקב"ה לאהוב את בניו ולרחמ‪.‬‬ ‫קוב קודש כתב יד נדיר‬ ‫מרבינו בעל ההילולא‬

‫ויראו בני האלקי את בנות האד )ו ‪ ,‬ב(‬

‫מכא יש ללמוד‪ ,‬כי לאנשי שה‬ ‫במדרגה יותר גבוהה‪ ,‬הנקראי בני‬ ‫ולא מלבושי כי לא היו בגדר מלבוש האלוקי מזיקה ההסתכלות האסורה‬ ‫כלל‪ ,‬וה לפי השגותיה אז היה נדמה פי כמה‪ ,‬יותר ממה שהיא מזיקה‬ ‫לה שיצאו בזה ידי חובת‪ ,‬אבל לאנשי פשוטי‪) .‬דברי שמואל(‬ ‫כששמעו את קול ה' אלקי מתהל‬ ‫בג‪ ,‬ונאצל עליה רוח קדושה ממקור ונח מצא ח בעיני ה' )ו ‪ ,‬ב(‬ ‫הקדושה‪ ,‬הבינו מיד שאי זה בגדר מדוע נח מצא ח‪ ,‬מפני שהיה חקוק‬ ‫לבוש‪ ,‬ושכל גילוי בשר הרי הוא בכלל בלבו שהוא עומד לפני ה'‪) .‬תורת אבות(‬ ‫ערוה‪ .‬לכ אמר אד הראשו את קול‬ ‫שמעתי בג ואירא כי עירו אנכי‪ ,‬ואח"כ ויאמר קי אל הבל אחיו ויהי בהיות‬ ‫נאמר ויעש ה' לאד ולאשתו כתנות עור בשדה וגו' )ד ‪ ,‬ח(‬

‫הנה לא פירש בכתבו מה אמר לו‪ ,‬ויש‬ ‫לבאר דאיתא במדרש )פכ"ב( דהבל היה‬ ‫גבור יותר מקי‪ .‬נמצא שא היה קי‬ ‫רוצה לקו על הבל בדברי ריב להרגו‪,‬‬ ‫לא היה יכול לו‪ ,‬כי חלוש הוא ממנו‬ ‫ואימתו מוטלת עליו‪ .‬לכ מה עשה קי‬ ‫הל עמו ברמאות‪ ,‬וקרא אותו תמיד‬ ‫"אחיו" כדי שלא ישמור את עצמו‬ ‫ממנו‪ ,‬ואל ירגיש בדבר‪ ,‬וזהו ויאמר קי‬ ‫אל הבל אחיו קרא לו אחיו ברמאות‪,‬‬ ‫ועי"ז ויהי בהיות בשדה מקו רחוק‬ ‫מאביה ומאמ‪ ,‬ויק קי על הבל‬ ‫ויהרגהו‪ ,‬כמשה"כ דוברי שלו ע‬ ‫רעיה ורעה בלבב‪ ,‬ולפי זה ניחא מה‬ ‫ששאל לו הקב"ה איה הבל אחי‬ ‫כלומר איה האחווה שאמרת תמיד כי‬ ‫אחיו אתה‪.‬‬

‫קודש‬ ‫ממראות קודש‬

‫שוב מעשה באחד מחסידי רבינו הס"ק מסטאלי שהיה נקרא בש‬ ‫שלו קעשינע מאכער על ש שהיה תופר כיסי בגדי‪ .‬שלו זה היתה‬ ‫לו אשה רעה‪ ,‬שציערתו מאד והיה חפ לגרשה‪ ,‬אול רבינו לא יכול היה‬ ‫לסבול עניני גירושי‪ ,‬וא הזהירו שלא יעבור על מפת ביתו א יגרשנה‪.‬‬ ‫פע אחת כשל כח סבלו ועמד וגירשה‪ .‬ומחמת גודל פחדו מהקפדת‬ ‫רבינו על שעבר על דברי קדשו‪ ,‬מנע את רגליו מלנסוע אל רבינו תקופה‬ ‫מסויימת‪ .‬אול כעבור זמ משראה צער בניו וסבל הרב החליט לשוב‬ ‫לקחתה לאשה‪ ,‬ושוב נסע אל רבינו‪ .‬משבא לפני רבינו שאלו רבינו‬ ‫מהנעשה‪ ,‬והשיב שמחמת סבלו לא יכל עמוד ועבר על דברי קדשו‪ ,‬א‬ ‫אחר כ משלא היה יכול לראות בצער ילדיו הוכרח למרות רצונו לישא‬ ‫אותה מחדש‪...‬‬ ‫כשמוע רבינו אלו הדברי נתלהב מאד וק בסערה ממקומו‪ ,‬והחל‬ ‫להתהל אנה ואנה בלהבת אש והיה הול וזועק‪ :‬רבונו של עול‪ ,‬הנה‬ ‫שלו קעשינע מאכער חזר ולקח את אשתו הרעה‪ ,‬כיו שלא יכל לראות‬ ‫בסבל וצער בניו‪ .‬וכ היה הול ומתחנ ומלי יושר בעד ישראל שא על‬ ‫פי שחטאו כיצד יוכל הקב"ה לראות בצער בניו‪ ,‬בוודאי מ הדי כי‬ ‫יתגוללו רחמיו עליה וישוב נא במהרה שנית לקדש‪.‬‬ ‫זכותו יג עלינו ועל כל ישראל אמ‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫‪,àáø àøáâ éàä ,äìòðäå ø÷éä åðéãéãéì‬‬

‫‪äøåú ìù äìäàá ïìä ,áåùçäå ø÷éä êøáàä åðéãéãéì‬‬

‫‪, ù"ðà éøé÷é éáåùçî ,ãîçðäå ø÷éä åðéøáç úìòîì‬‬

‫‪õò éøô ,ñ"îðö ,äãîç éìë øöåà ,íéùåã÷î øàô‬‬

‫‪'ä úøåúá ìîåòå äâåä ,äãîúäå äòéâé êåúî äãîåìå‬‬

‫‪äëøá ÷éæçî éìë ,åðéúøåáç éðáîå‬‬

‫‪åùôð êôåù ,úåëéìä íéòðå ùôðä ïéãò ,íéðéðôî äø÷éä‬‬

‫‪øòøòãòì äðåé àáé÷ò‬‬

‫‪à"òéæ î"îøä åðéáø ïøî ãëð ,íééç‬‬ ‫‪à"èéìù ÷é'öðåøåä ìãðî íçðî 'ø â"äøä‬‬ ‫‪ãëðä úãìåä úçîù ìâøì‬‬

‫‪'ø ç"äøä‬‬

‫‪ïîøãéá äîìù éáö ãéåã‬‬

‫‪éáø ö"äâä ÷"ë ïá‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫‪ïîøãéá‬‬

‫‪íéðéðôî äø÷éä 'ä úøåúá‬‬ ‫‪å"éä òèð ïúð ïåòîù 'ø ç"äøä‬‬ ‫‪,ñ"èëå úåçîù òáåùå úçð áåøì åëæéù ïåöø éäé‬‬

‫‪,ç"öåé ìëîå åðîî úçð áåøì äëæéù ø"äé‬‬

‫‪.íéáåè íéùòîìå äôåçì äøåúì åìãâìå‬‬

‫‪. ñ"èëå úåçîù òáåùå âåðòú êåúî‬‬

‫‪à "éùú ïåùç 'ä ò"áìð‬‬ ‫‪. ä . á . ö . ð . ú‬‬ ‫‪äìòðäå áåùçä åðéãéãé åðá é"ò çöðåä‬‬ ‫‪ð"åìá ãñçå ä÷ãö óãåøå‬‬ ‫‪å"éä øåáîè ãåã íåçð ç"äøä‬‬

‫‪ìàøùéá ïîàð úéá úåðáì åëæéù ïåöø éäé‬‬

‫‪à "èéìù‬‬

‫‪ø÷éä åãëðå åðá ñðëä úçîùì‬‬

‫‪äøåäèä åúëøãäë úåãéñçäå äøåúä êøã ìò‬‬ ‫‪. ø "éëà à"òéæ áåìòìî ÷"äåáø ïðøî ìù‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫לזכר עול יהיה צדיק‬

‫‪,äøåáçáù éøà ,äìòðäå ø÷éä åðéãéãé úìòîì‬‬

‫האי גברא רבא‪ ,‬אשר היה דבוק בתורת ה' כל ימיו‪,‬‬ ‫אוצר בלו חסידא ופרישא‪ ,‬חדב"נ דמר רבינו הרמ"מ זיע"א‪,‬‬ ‫המנורה הטהורה‪ ,‬עמוד צלותהו דישראל‪ ,‬ענוות‬ ‫ושפל בר צדיק אמת חסיד ענו וישר‪.‬‬ ‫כ"ק אדמו"ר הגה"צ‬

‫רבי שמואל צבי הכה‬

‫‪á"äøà‬‬

‫‪ö"îåèòùá â"áò åéàåùéð úçîù ìâøì‬‬

‫‪à÷ìòîù ìàåîù‬‬

‫‪î"åú ìåòì å"éð éëãøî äùî‬‬

‫‪úîùð éåìéòì‬‬

‫‪– ÷øàô àøàá‬‬

‫‪,à"òéæ í"îøä åðéáø ïøî ãëð ,íéáøî íéîù àøé åúìéôúá‬‬

‫‪ìîåòå äâåä ,äìòðäå áåùçä êøáàä åðáì ïá‬‬

‫‪ì"æ äéøà íåçð ø"á íäøáà 'ø‬‬

‫‪ïúçä‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫רוזנפלד זצוק"ל‬

‫שסבל יסורי קשי ומרי כל ימי חייו וקיבל באהבה‬ ‫ובדומי' ונסתלק מוצאי חג הסוכות דהאי שתא‬

‫תנחומינו מלב קרוע ומורתח לכל משפחתו המפוארה והנעלה‪ ,‬יהי‬ ‫רצו שהמקו ינח אתכ בתו אבלי ציו וירושלי‬

‫ולא תוסיפו לדאבה עוד‪ ,‬ויבלע המות לנצח אכי"ר‪.‬‬

‫‪åéìò ïéøîåâ ïéà äëøá ÷éæçî éìë‬‬ ‫‪å éðòå òåðö ,ììää úà‬‬ ‫‪'ø ç"äøä‬‬

‫‪øèøäðééèù ãåã äéøà‬‬

‫‪à " èéìù‬‬

‫‪ö "îåèòùá ïáä úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪åîëçìå åëðçì åìãâì äëæéù ïåöø éäé‬‬ ‫‪. ø"éëà íéáåè íéùòîìå äôåçì äøåúì‬‬

‫‪úçìöäå úàåôøì‬‬ ‫‪ãñçå ä÷ãö óãåø ø÷éä åðéãéãé‬‬ ‫‪äîéìù äàåôøì‬‬

‫‪ãåã‬‬

‫‪ïá‬‬

‫‪äøù‬‬

‫‪å "éä‬‬

‫‪ìëî úçðì ,ìàøùé éìåç ìë øàù êåúá‬‬

‫‪ìë åàìîúéå ,ìòî éîùî òôùå äçìöäå äëøá ,ç"öåé‬‬ ‫‪. äëøáå äáåèì åáì úåìàùî‬‬

‫גליו זה מוקדש לעילוי נשמתו ‪ -‬ת ‪ .‬נ ‪ .‬צ ‪ .‬ב ‪ .‬ה ‪.‬‬

‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ד‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות ‪-‬של‪ -‬הציבור החרדי‬ ‫‪2493 :úëøòîä ñ÷ôì çåìùì ïúéð ïéðò ìëå úåøòä úåøàäì‬‬

‫‪796‬‬

‫‪057‬‬