Zichru Torat Moshe Avdi Nitzavim 2009

‫פרשת נצבי ויל‬

‫כ"ג אלול תשס"ט‬ ‫פרקי אבות פרק ה'‪-‬ו'‪-‬גליו תל"ו‬

‫זמני כניסת ויציאת השבת‬

‫הדה"נ מוצ"ש ר"ת‬ ‫בני ברק‬ ‫ירושלי ‬

‫‪6:30‬‬

‫‪7: 28‬‬

‫‪8: 03‬‬

‫‪6: 15‬‬

‫‪7: 26‬‬

‫‪8: 06‬‬

‫בארא פארק‬

‫‪6:53‬‬

‫‪8:10‬‬

‫‪8:22‬‬

‫נתרצה לה ומחל לה והנמשל מוב ‪.‬‬ ‫והנה ככל הדברי האלה וככל החזיו הזה‬ ‫קרה למשה רבינו ע"ה ע ישראל כי הוא‬ ‫היה פקח שבחיות שורש הדעת של‬ ‫כללות ישראל‪ ,‬וע"ז הציע דבריו לפניה‬ ‫באמרו את נצבי היו כלכ לפני ה'‬ ‫אלקיכ ומה יש לנו עוד צדקה אולי ישמע‬ ‫לקול צעקתינו ויקבל שועתנו ברחמי‬ ‫וחמלה וחנינה אמ כי"ר‪) .‬אהבת שלו(‬

‫תורה והיה תמיד דבוק בהשי"ת ביתר אהבת‬

‫שיחת קודש‬

‫ה' ויתר יראת ה' ויר"ש ויותר מדריגות‪ ,‬וכ‬ ‫תמיד‬

‫מכ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬

‫היה‬

‫והמתוקה‬

‫כסדר‬ ‫בכל‬

‫לומד‬

‫פע‬

‫ואוחז‬

‫בעוד‬

‫התורה‬

‫יותר‬

‫תורת אמת‬

‫הק'‬

‫פניני יקרי ועובדות נפלאות‬ ‫מצדיקי ‬

‫מדריגות‬

‫גבוהות וכ היה מתעלה תמיד‪ ,‬וכ היה ג‬ ‫כשלימד את ישראל התורה הק'‪ ,‬וידבר משה‬ ‫זהו הפשט כשלימד את התורה היה לומד‬

‫נאמר מוצ"ש פרשת ויל‬ ‫שובה תשס"ט בארה"ב‬

‫התורה‬

‫ומדריגות‬

‫בדרגה‬

‫יותר‬

‫עוד‬

‫גבוהה‬

‫על הפרשה ולשבת סליחות‬

‫כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היו לפני ה'‬ ‫אלקינו ואת אשר איננו פה עמנו היו )כט ‪ ,‬יד(‬ ‫את נצבי וגו' )כט ‪ ,‬ט(‬ ‫אפשר לפרש ע"ד משל שהובא בש מר יש לדייק דהוה ליה למימר ואת אשר איננו‬ ‫הבעש"ט נבג"מ שאמר לתוקעי ולבעלי פה עמנו היו עומדי לפני ה' אלוקינו‪ .‬ויש‬

‫ועוד‪ ,‬וייטער אל כל ישראל וכ לימד את‬ ‫ישראל שיהיו תמיד הול ומוסי בעבודת ה '‬

‫ויל משה וידבר את כל הדברי האלה‪,‬‬

‫ולכאו'‬

‫מדרגא‬

‫קשה מהו הלשו ויל‪ ,‬הוה לי' לכתוב וידבר‬

‫דמשה‬

‫לדרגא‪,‬‬ ‫רעיא‬

‫רחמנא‬

‫מהימנא‬

‫אידכר‬

‫זאל‬

‫ל‬

‫מגי‬

‫זכותא‬ ‫אוי‬

‫זיי‬

‫שפע‬

‫תפלות‪,‬‬

‫איתרמי‬

‫אחת‬

‫שהחיות‬

‫אי'‬

‫אייביג עלינו ועכי"א‪ ,‬וזכרתי ל חסד נעוריי‬

‫מרדו בארי מלכ ויקצו האריה מאוד‬

‫פשעא"ס ויל"פ שהתורה באה ללמד שבכל‬

‫לכת אחרי במדבר באר לא זרועה‪ ,‬וזכות‬

‫וחמתו בערה בו והיו החיות מבקשי עצות‬

‫מקו היכ שרק הל משה רבינו היה בחי'‬

‫דור הדעה הזוסע שבמדבר וזכות כל הצדיקי‬

‫ויל לא הי' פסיק פומי' מגירסא ותמיד היה‬

‫והצדקניות יגינו עלינו ועכי"א או אייביג ‪.‬‬

‫את‬

‫משה‬

‫כל‬

‫הדברי‬

‫האלה‪,‬‬

‫ובתורה‬

‫תורה‬

‫השי"ת‬

‫יעזור‬

‫במחשבה ודיבור ומעשה‪ ,‬אל כל ישראל דיבר‬

‫שנזכה‬

‫לעסוק‬

‫ברבש"ע‬

‫דבוק‬

‫ודיבר‬

‫בדברי‬

‫רק‬

‫שנהי'‬

‫גפויעלט‬

‫המל ואני יודע ובקי בשלש מאות משלי‬ ‫גוט‬

‫המושכי את הלב אולי אוכל לפייסו בה‬

‫התורה‬

‫אידישע‬

‫והמצוות ובקיו התורה והמצוות בשלימות‪,‬‬

‫מחצר‬

‫קינדער‪ ,‬וכ מרומז אל כל ישראל‪ ,‬שלימד את‬

‫וברוב רחמנות ישמרנו שמירה עליונה את כל‬

‫תמיד‬

‫לבני‬

‫ישראל‬

‫צו‬

‫כסדר‬

‫ובשמחת‬

‫ועמד‬

‫שבחיות ויע ויאמר לחיות לכו עמי אל‬

‫וייטב בעיניה עצתו והלכו עמו‪ ,‬ויהי עוד‬

‫די‬

‫בשמירת‬

‫אלעס‬

‫ותחבולות‬

‫לפייסו‬

‫השועל‬

‫פקח‬

‫הולכי‬

‫עמו‬

‫ועדיי‬

‫היו‬

‫רחוקי‬

‫המל ענה השועל ואמר לה אל נא אחיי‬ ‫ירע לבבכ היות שעצתי היתה לפייס את‬

‫כל ישראל שילכו בדר זו שכ יעשו שלא‬

‫כלל ישראל בכללות ופרטות וישמח את כל‬

‫יפסוק פיה מגירסא בכל מקו שכ יהיה וזה‬

‫השבורי לב או א זיסע אופ או אייביג‪ ,‬וית‬

‫קצת‪ ,‬ויענו ויאמרו אולי יתפייס בעבור‬

‫גמר‬

‫הנותרי‪ ,‬והנה בהגיע לחצר המל ממש‪,‬‬

‫שלימד‬

‫מה‬

‫את‬

‫הדור‬

‫הדעה‬

‫שבמדבר‪,‬‬

‫דתמיד יש להיות בדביקות גמורה בהשי"ת‬

‫סליחה‬

‫חתימה טובה‬

‫מיט‬

‫השועל שב לאחוריו ואמר לה אחיי אל‬

‫שנת גאולה וישועה שלימה‬

‫נא ירע לבבכ עלי היות שנשכחו כול‬

‫תחל שנה וברכותי'‪ ,‬וברו"ר ישמח את כל כלל‬

‫ובתוה"ק וי מ'גייט או וי מ'שטייט‪.‬‬

‫או‬

‫לכולנו‬

‫מחילה‬

‫וכפרה‬

‫א‬

‫המל באמצעות המשלי ועכשיו שכחתי‬

‫ממני א אעפי"כ לכו עמי אולי הש"י ית‬

‫ויל‬

‫ישראל וית לכול רפואה שלימה בכללות‬

‫שמשה רבינו תמיד היה בבחי' הול‬

‫ופרטות וית לכול הבריאות השלימות הגו‬

‫בקול צעקתנו כי מה לנו עוד צדקה כי א‬

‫יותר‬

‫והנפש‪ ,‬וברו"ר ית לכולנו רפואות שלימות‬

‫לצעוק אל המל ‪ ,‬והנה כשמע הדברי‬

‫ויותר מדקה לדקה משעה לשעה מיו ליו‬

‫ישועות‬

‫תורה‬

‫יאמר באופ"א שהתורה מלמדתנו‬

‫משה‬ ‫ותמיד‬

‫הל‬

‫מדרגא‬

‫לדרגא‬

‫והתעלה‬

‫שלימות‬

‫ושמחות‬

‫שלימות‬

‫לנו רחמי וחנינה לפניו ויתרצה לשמוע‬

‫האלו‬

‫לו‬

‫וישמעו‬

‫וילכו‬

‫עמו‬

‫ויבואו‬

‫אל‬

‫המל ויפלו על פניה ארצה‪ ,‬ויע השועל‬

‫תמיד התעלה או האט געשטייגע יותר גבוה‬

‫וגדולה במקו אחד‪ ,‬או מירא אלע צוזאמע‬

‫וגבוה‪ ,‬יו ליו יביע אומר תלמידי חכמי אי‬

‫זאל שטייגע בשמחת קיו התורה ומצוות‬

‫לפני היות שמתחילה היינו בושנו וג‬

‫לה מנוחה לא בעול הזה ולא בעול הבא‪,‬‬

‫יר"ש ומידות טובות עבודה וגמ"ח מיט א‬

‫נכלמנו להרי פנינו אלי א מצד שהייתי‬

‫שנאמר‪" :‬ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלוקי‬

‫גזונטע אידישע שמחה שטענדיג‪ ,‬עבדו את ה'‬

‫כסדר ה הולכי ומתעלי‬

‫בשמחה בואו לפניו ברננה‪ ,‬והשי"ת ישפיע על‬

‫בציו"‬

‫)ברכות סד‪(.‬‬

‫עליות אחר עליות ג בזה בעוה"ז וג בבא‪,‬‬

‫וזה‬

‫מה שלמדנו על משה רבינו שמלמדת‬

‫כולנו‬

‫שמחת‬

‫לכולנו‬

‫התורה‬

‫רפואות‬

‫והמצוות‬

‫שלימות‬

‫תוכל‬

‫בדברי ומשלי הנעימי וכעת מה אעשה‬

‫וישועות‬ ‫ישועה‬

‫היה‬

‫ביד‬

‫היוצר‬

‫ויש‬

‫להמית‬

‫ביד‬

‫ואנחנו מבקשי את פני בבכי וצעקה‬ ‫שיכמרו‬

‫רחמי‬

‫עלינו‬

‫ואל‬

‫תשחיתינו‬

‫ועשה עמנו חסד חנ כי כ דרכ‪ ,‬והנה‬

‫אייביג‪ .‬שנשמע ונתבשר בשורות טובות‪.‬‬

‫ אותיות מחכימות ‬

‫אולי‬

‫לפייס‬

‫המל‬

‫שלימות‬

‫ועוד‪ ,‬ויל משה הי' תמיד הול‪ ,‬וידבר את כל‬ ‫הדברי האלה‬

‫נרוצה‬

‫משכתי‬

‫בדברי‬

‫ואמרו‬

‫שלימה‬

‫גאולה שלימה שוי יעצ או א זיסע אופ או‬

‫בבחי'‬

‫אחרי‬

‫לזה‬

‫ומליצה‬

‫ולהחיות‬

‫ורפואה שלימה ושמחה שלימה או די גאנצע‬

‫הול‬

‫בדברי‬

‫הלבבות‬

‫משל‬

‫המושכי‬

‫שנשכחו ממני‪ ,‬הנה אנחנו ביד כחומר‬

‫אותנו התורה הק' שתמיד הל גבוה גבוה עוד‬

‫ותמיד‬

‫בקי‬

‫וית‬

‫ושמחות‬

‫געשטיג מיט א העכערע עבודה צו לרנע די‬

‫שלמות‬

‫בגו"ר‪,‬‬

‫תמיד‪,‬‬

‫ויאמר אדונינו המל יהיו נא אמרינו לרצו‬

‫ירד הגשם והשלג מן השמי' כו' כן יהיה דברי אשר יצא מפי‬

‫מספה"ק תפארת שלמה‬

‫ותראו את שקוציה וגו' פ יש בכ שורש‬ ‫פורה ראש ולענה )כט ‪ ,‬טז(‬ ‫כח הראיה גדול‪ ,‬וסיפרו מנשי צדקניות‬

‫שכיסו פני ילדיה כשהוליכו לבית‬ ‫הספר שלא יראו דבר טמא‪ ,‬וכל שכ ‬ ‫שההסתכלות בעבודה זרה פוגמת מאד‪.‬‬ ‫זהו שאומר הפסוק‪ ,‬היות ותראו את‬ ‫שקוציה ‪ ,‬לכ יש לחשוש פ יש בכ ‬ ‫שורש פורה ראש ולענה‪) .‬גבעת שאול(‬

‫פ יש בכ שורש פורה ראש ולענה וגו' והתבר‬ ‫בלבבו לאמר שלו יהיה לי כי בשרירות לבי‬ ‫אל וגו' לא יאבה ה' סלוח לו )כט ‪ ,‬יז(‬ ‫כבר תמהו המפרשי אי ע"י שישמע את‬

‫דברי האלה יתבר בלבבו ויאמר שלו‬ ‫יהיה לי א יל בשרירות לבו‪ .‬וג מה‬ ‫שאמר לא יאבה ה' סלוח לו קשה להבי ‬ ‫פשיטא מהיכי תיתי יסלח לו ה' יותר מכל‬ ‫עוברי עבירה‪ .‬ונראה לפרש שהפסוק‬ ‫המש בעמוד ב'‬

‫שמעתי בקול ד' אלהי עשיתי ככל אשר‬

‫צויתני‪ .‬פי' שמעתי עתה בקול ד' אלהי כמו במ"ת ולכך‬

‫דברי‬

‫עשיתי ככל אשר צוויתני ולא חסרתי דבר‪ .‬לכך אמר להם‬

‫משה‬

‫עתה אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלהיכם וגו' כאשר‬

‫ידבר והאלהים יעננו בקול‪ .‬רצה להכניס בקרבם הקדושה‬

‫זכיתי לנשא אתכם ולנטל אתכם על הבחי' הזאת הזה בזה‬

‫והאלקות כשיהיו שומעים הדיבור מפיו הקדוש יהיה שוה‬

‫כולכם נצבים היום לפני ד' זהו המדריגה הנעלה הראוי‬

‫לא‬

‫ישוב‬

‫אלי‬

‫וכן‬

‫על‬

‫בחי'‬

‫הזאת‬

‫היו‬

‫כל‬

‫משרע"ה כמו שאמה"כ בשעת מתן תורה )שמות יט‪ ,‬יט(‬

‫אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלהיכם וגו' ולא אתכם‬ ‫לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת וגו' כי את אשר ישנו‬ ‫פה ואת אשר איננו פה עמנו וגו'‪ .‬הנ"ל דהנה למעלה כתיב‬

‫על דר שקבלנו שבראש השנה ויו ‬ ‫הכפורי הנשמות הקדושות שכבר מתו‬ ‫ונשמות האבות מצטרפי עמנו בבית‬ ‫הכנסת בתפילתנו‪) .‬דרשות חת סופר הק' זי"ע(‬

‫כשמוע המל צעקת ושברו לב אזי‬

‫אופן על כל התורה הזאת‪ .‬כמו שאה"כ )ישעיהו נה‪ ,‬י( כי כאשר שאמה"כ )שם כו‪ ,‬יד(‬

‫ריקם‪.‬‬

‫לפרש דהנה תרי תמיהות יש כא א'‬ ‫שאמר ישנו פה בעלי גופי גשמיי‬ ‫עומדי לפני ה' אלקינו ודבקי בו ית"ש‬ ‫ממש‪ ,‬על דר ואת הדבקי בה' אלקיכ‬ ‫חיי כולכ היו‪ ,‬בחיי חיות אנושי‬ ‫נשמה בתו גו יהיו דבקי והוא פלא א'‪.‬‬ ‫והפלא השני‪ ,‬את אשר איננו פה‪ ,‬ה‬ ‫הנשמות העתידי להיוולד‪ ,‬והמה רוחות‬ ‫קדושות אי לה חלק ואחיזה בגשמיות‪,‬‬ ‫המה עמנו היו ‪ ,‬מצורפי עמנו הגשמיי‪,‬‬

‫אצלם כאלו שומעים מפי הגבורה במ"ת‪ .‬וכן היה זהו שאמר‬

‫ולא נתן ד' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד להם )דברים כט‪ ,‬ג(‬

‫לכם‬

‫לפני ד'‬

‫וכולכם‬

‫עומדים לפניו בלי מפסיק‪ .‬ולא‬

‫ולא נתן לכם לב לדעת עד היום הזה כי‬

‫אתכם לבדכם אנכי כורת הברית הזאת כי את אשר ישנו‬

‫לסוף ארבעים שנה העלה אותם במדריגה הנעלה הזאת‬

‫פה ואת אשר איננו פה ר"ל גם דורות הבאים כולם יזכו‬

‫היום הזה ד' אלהיך מצוך היום‬

‫לבחי' זאת כשישמעו הדיבור מפי הצדיק הדור שהוא בחי'‬

‫הקדוש את כל התורה ומצות‪ .‬הנה זה כוונתו להטיל ולהכניס‬

‫הזה נהיית לעם ושמעת היום וכדומה‪ .‬שלסוף ארבעים שנה‬

‫משה שפיר קאמר יהיו כולכם לפני ד' וזהו כי שם ד'‬

‫בלבבם כח קדושת האלקי בדיבורו הקדוש שהיתה השכינה‬

‫כששמעו הדיבור מפי משרע"ה אז היה שוה להם כמו‬

‫אקרא לעתיד בכל דור ודור אתם הבו גודל לאלהינו כו'‬

‫מדברת מתוך גרונו ובלימודו אותם שלא יכלו לעבור בשום‬

‫זהו‬

‫היום‬

‫הזה‪.‬‬

‫כי הנה‬

‫כן‬

‫היה‬

‫כל‬

‫עבודת‬

‫משרע"ה‬

‫רעיא‬

‫מהימנא עם ישראל כל הארבעי' שנה שהיו שומעים מפיו וכמ"ש )דברים כו‪ ,‬טז‪ ,‬כז‪ ,‬ט(‬

‫בקבלת‬

‫התורה‬

‫ולא‬

‫ימושו‬

‫מפיהם‬

‫לעולם‪.‬‬

‫והנה‬

‫והבן‪.‬‬

‫א‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה א‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫בשפתי צדיקי ]אמרות וסיפורי[‬

‫תורת אמת‬

‫את" נצבי היו ‬ ‫הרה"ק המגיד מטריסק זי"ע‬ ‫צבי מפאריסוב זי"ע שיאמר תורה בביתו לפני אנשי שלומו‪,‬‬ ‫והיה אז פרשת נצבי ‪ ,‬ואמר‪ :‬את נצבי היו ‪ ,‬את" הוא‬ ‫ר"ת א'ב מ'קיר ת'זעק ‪,‬ואמר ‪:‬שלכ לעול קורי פרשת‬

‫המש מעמוד א'‬

‫הפציר פע את‬

‫הרה"ק ר' יעקב‬

‫המוכיח מוכיח אות על עבירות שבי אד למקו אומרי שדי‬

‫נצבי לפני ר" ה כדי לרמז שא מי שיש לו לב אב צרי‬ ‫לזעוק" היו ‪" -‬דא ראש השנה ‪ -‬אלה ‪',‬וגעו כל הע בבכיה‪.‬‬

‫לה במה שיש לה לב טוב לרח אל הבריות‪ ,‬וסבורי שעל ידי‬

‫)ספר של צדיקי)‬

‫מדבר אודות אלה שה טובי לבריות ורעי לשמי‪ ,‬וכאשר‬

‫זה ימחל ה' לה‪ ,‬כי יפרקו את חטאיה בצדקה‪ .‬זהו שאומר‬

‫הפסוק פ יש בכ שורש פורה ראש ולענה‪ ,‬והיה בשמעו את דברי ואמר הדור האחרו‬ ‫האלה הזאת ממי שמוכיחו ומודיע לו את גודל עונש של בפעטערבורג היה איש אחד שהיה מתדמה אל הגוי והיה נוהג‬ ‫העבירות‪ ,‬והתבר בלבבו‪ ,‬יבר עצמו ע לבבו‪ ,‬כי טוב הוא כמות בש לשו ומלבוש‪ ,‬יו אחד בא אליו הגאו ר' יצחק אלחנ‬ ‫לבריות לאמר למוכיח שלו יהיה לי‪ ,‬לא יבואו עלי האלות האלה‪ ,‬מקובנא שישתדל אצל המלוכה בעני מסוי ‪ ,‬כשהיה הגאו בביתו‬ ‫ג כי כאשר בשרירות לבי אל ואעשה מה שלבי חפ‪ ,‬כיו שלבי התפאר לפניו האיש ביהדותו והראה לו את הטלית ותפילי שהוא‬ ‫טוב לבני אד‪ ,‬אבל טועה הוא‪ ,‬לא יאבה ה' סלוח לו תמורת לבו מקפיד להניח כל יו‪ ,‬וסיי ואמר שרחמנא ליבא בעי שהעיקר‬ ‫הטוב‪ ,‬אלא ענוש יענש על העבירות‪ ,‬ויקבל שכר על הטוב שעשה‬

‫‪ ,‬כי אי מצוה מכבה עבירה ואי עבירה מכבה מצוה‪) .‬כתב סופר(‬

‫הוא לא התנהגותו החיצונית של האד בי הבריות אלא הפנימיות‪,‬‬ ‫ובלבבו הרי הוא צדיק גמור‪ ,‬השיב לו הגאו ר' יצחק אלחנ‬

‫הלב‪,‬‬

‫ואמר‪ :‬בפרשת כתיב ותראו את שיקוציה ואת גילוליה ע ואב‬

‫"‬

‫לא יאבה ה' סלוח לו‬ ‫יש‬

‫)ש(‬

‫דהיינו‬

‫אע"פ‬

‫תהיו‬

‫שלא‬

‫אלא‬

‫רואי‬

‫את‬

‫שיקוציה‪,‬‬

‫ואע"פ‬

‫להבי מה חרי הא הגדול הזה‪ ,‬הא על עוו זה בלבד שהתבר‬

‫שבלבבכ תהיו רחוקי מה מאוד ומתחברי עמה רק משו‬ ‫עכ"ז "לא יאבה ה' סלוח לו שכ אתה‬

‫בלבבו לאמר שלו יהיה לי וגו' יוסיפו לו את השגגות על הזדונות‪.‬‬

‫"כס וזהב אשר עמה"‪,‬‬

‫ועוד‪ ,‬וכי שורת הדי נותנת להחמיר עליו כל כ שא השוגג יהיה‬

‫בעצמ אולי תישאר ביהדות‪ ,‬אבל הדור האחרו בניכ אשר יקומו‬

‫עפ"י הידוע מדבריה ז"ל שהברית‬

‫מאחריכ הדור הבא ה כבר יהיו לגויי‪ ,‬בבחינת והנכרי אשר יבוא‬

‫והאלה האמורה בפרשת נצבי היא הברית שכרת ה' ע ישראל‬

‫מאר רחוקה‪ ,‬שה כבר יהיו רחוקי לגמרי ואפי' בלב‪ ,‬לבסו לא‬

‫נחשב לו כמזיד‪.‬‬

‫ונראה לפרש‬

‫שיהיו ערבי זה לזה‪ ,‬שא אחד יראה דבר עבירה בחבירו יהיה חייב‬

‫רק בניו של האיש הזה היו לגויי אלא א הוא עצמו המיר את דתו‬

‫למחות בו ולמנעו מלחטוא‪ ,‬וכמה אלפי בריתות נכרתו על זה‪ ,‬כמו‬

‫זמ קצר לאחר מכ‪.‬‬

‫שאמרו בגמ' )סוטה(‪ .‬וזהו שאומר הפסוק והיה כשמעו את דברי האלה‬ ‫הזאת‪ ,‬היא ברית הערבות שה' כרת עמנו למחות בעוברי עבירה‬ ‫ולהתקוטט עמה והתבר בלבבו לאמר שלו יהיה לי‪ ,‬מצוה זו אינה‬ ‫מוטלת עלי כי רוד שלו אני‪ ,‬וגדול השלו‪ ,‬ולכ בשרירות לבי אל‬

‫בפי ובלבב לעשותו‬ ‫חנווני אחד בא להרה"ק ר' משה מקאברי זי"ע‪,‬‬

‫והתאונ לפניו‬

‫להתחבר עמה ולדרוש שלומ וטובת‪ ,‬ולא אמחה בה על‬

‫אותה הסחורה שהוא מוכר‪ ,‬יש לו שפע פרנסה בריוח‪ ,‬אמר לו‬

‫מעשיה הרעי פ אבוא לידי קטטה ומריבה‪ ,‬ומכיו שכ בדי הוא‬

‫הצדיק‪ :‬הנני מבטיח שג ל יהיה שפע ופרנסה בריווח‪ ,‬רק‬

‫למע ספות הרוה את הצמאה‪ ,‬שאוסי לו את השגגות על הזדונות‪,‬‬

‫בתנאי שכשתראה את חבר החנווני מצליח תית תודה על זה‪,‬‬

‫דהיינו את העונות והפשעי שעשו רשעי אלה‪ ,‬ואעפ"י שבה הוא‬

‫ותאמר‪ :‬ברו הש שנות לאיש ישראל פרנסה בריוח‪ ,‬וא כי‬

‫שוגג גמור‪ ,‬שהרי אינו יודע מאומה מה‪ ,‬בכל זאת יהיה נענש עליה‬

‫יהיה ל קשה לומר כ בלב של בזמ הראשו‪ ,‬מ"מ כשתרגיל‬

‫ואל תתחבר לרשע‬

‫אז במש הזמ ייכנסו הדברי ג בלב‪,‬‬

‫כמזיד‪ ,‬כמבואר‬

‫בדברי רבנו יונה‬

‫)אבות א ז(‬

‫שהמתחבר לרשע מקבל עונש גדול שאי כמוהו‪ ,‬כי מי שחטא אפי'‬

‫עד שתאמר כ בלב של‪ ,‬כמו שנאמר‪" :‬בפי ובלבב לעשותו‬

‫חטא חמור עשה עבירה אחת‪ ,‬אבל זה יש לו חלק בכל העבירות‬

‫מקוד רק "בפי" ואחר כ "בלבב"‪.‬‬

‫"‪,‬‬

‫שעושה הרשע‪ ,‬כ שהוא עושה חטאי רבי גדולי ועצומי‪,‬‬

‫העידותי בכ את השמי ואת האר‬ ‫בשנה האחרונה לחיי הרה"ק השפת אמת‬

‫אעפ"י שלא עשה אות בפועל ולא נהנה מה‪) .‬דברי יואל(‬

‫לא יאבה ה' סלוח לו‬ ‫ומדוע‬ ‫החוטא באמור שלו יהיה לי‬ ‫)ש(‬

‫זי"ע‪ ,‬פרצה מלחמת‬

‫רוסיא ונלקחו לצבא אלפי אברכי מחסידיו‪ ,‬ונשלחו לשדות‬

‫לא נאמר סת‪ ,‬לא יסלח ה' לו‪ ,‬אבל היות אשר כוונת‬

‫הקרב במזרח הרחוק‪ ,‬השפ"א היה מבר את חסידיו לפני‬

‫היתה יע על ידי כריתת הברית‪,‬‬

‫צאת לדר הרחוקה‪ ,‬והיה אומר לה‪ :‬מי האיש הירא ור‬

‫נעשו כל ישראל ערבי זה לזה‪ ,‬וממילא לא יסבול הוא‪ ,‬כל חטאו‬

‫הלבב יל וישוב לביתו‪ ,‬כל מי שהוא ירא שמי יל וישוב‬

‫‪ ,‬כי א יתחלק החטא‪ ,‬על הכלל כולו בתורת ערבי‪ ,‬אבל באמת‬

‫בתשובה ואז מובטח לו שישוב לביתו מ המלחמה‪ ,‬חסידיו היו‬

‫על פי הלכה‪ ,‬אז הברירה ביד המלווה‪ ,‬לקבל מ הלוה‪ ,‬בא שיש‬

‫שולחי לו מכתבי מ הקרב‪ ,‬חידושי תורה‪ ,‬והיו מספרי לו‬

‫כלומר השי"ת לא ירצה‬

‫מעיר‬

‫לו ולא לפרוע מ הערב‪ ,‬וזה לא יאבה ה'‬ ‫לפרוע מ הערבי‪ ,‬רק ממנו יפרע‪ ,‬וזה והבדילו ה'‬

‫לרעה והפרישו‬

‫כל‬

‫הקורות‬

‫אות‪,‬‬

‫ש‬

‫והיה‬

‫אבר‬

‫אחד‬

‫עילוי‬

‫אוסטראווצא שכתב לו פלפול ארו על רבינו יונה‪ ,‬השפ"א‬

‫מ הכלל‪ ,‬יע כונתו היתה בחטאו שיפול חטאו על הכלל‪) .‬ליקוטי השיב לו במכתבו‪ ,‬ופתח המכתב בפסוק העידותי בכ היו את‬ ‫נפתלי(‬ ‫השמי ואת האר‬ ‫די וקישוט‪ ,‬ורוצה לומר‪ :‬קישטתי בכ‪,‬‬ ‫עִ‬ ‫העידותי – מלשו ֲ‬ ‫הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עול לעשות את כל באברכי כאלה‪ ,‬את השמי ואת האר‪.‬‬ ‫דברי התורה הזאת )כט ‪ ,‬כח(‬ ‫ומפרש רש"י ז"ל דכ הוא פשט הפסוק הלוא אנו רואי מדברי לא בשמי הוא‬ ‫ד' שהרבי נענשי על חטאו של היחיד‪ ,‬שנאמר פ יש בכ איש קצב אחד בא פע להחוזה מלובלי זי"ע ושאל בעצתו מה‬ ‫או אשה וגו' אשר לבבו פנה היו‬

‫)לעיל פסוק יז(‬

‫דמשמע אפילו‬

‫יחיד‪ ,‬ואח"כ כתיב וראו את מכות האר ההיא‬

‫)ש פסוק כא(‬

‫לעשות בבהמות שיש לו‪ ,‬א לשוחט לחג או‬ ‫כי הוא מתיירא שמא יימצאו טריפות‪,‬‬

‫למכר‪,‬‬

‫ציוהו החוזה‬

‫משמע דכל האר ייענש בשביל אותו יחיד‪ ,‬ועל כגו דא אנו‬

‫שיכתוב על כל בהמה תוארה וסימניה בכתב‪ ,‬והקצב עשה כ‪,‬‬

‫באי בטענה איפוא היא השורת הדי‪ ,‬הא אתה מעניש את‬

‫לקח הרבי את הכתב וקרא בתוכו ועל כל בהמה ובהמה אמר לו‪:‬‬

‫הרבי על הרהוריו של היחיד כדכתיב אשר לבבו פונה היו‪ ,‬ומה‬

‫זו כשרה ‪ ,‬זו טריפה ‪ ,‬וזו איני יודע שכ בזו תימצא שאלה ואי‬

‫היה בידינו לעשות והלוא אי אד יודע מטמונותיו של חבירו‪,‬‬ ‫ע"ז אומר השי"ת‬ ‫אבל‬

‫והנגלות‬

‫הנסתרות לה' אלקינו‬

‫)הרעות שעושי בפרהסיא(‬

‫‪ ,‬ואני אפרע מאותו יחיד‪,‬‬

‫לנו ולבנינו‬

‫לבער‬

‫מקרבינו‪ ,‬וא לא נעשה בה די אז יענוש את הרבי‪.‬‬

‫שיפסוק הרב א כשרה או טריפה איננו יודע מפני שעל פסק‬

‫ההלכה נאמר לא בשמי הוא‬

‫‪.‬‬

‫הרע‬

‫)נר ישראל‬

‫בש הרה"ק מאוז'יערנא זי"ע(‬

‫החיי והמות נתתי לפני הברכה והקללה ובחרת בחיי למע‬ ‫תחיה אתה וזרע )ל ‪ ,‬יט(‬ ‫יש להבי לש מה צוה ה' לבחור בחיי‪ ,‬והלא כל אחד בלי יוצא‬

‫שבת שלפני ראש השנה‬ ‫פ"א בשב"ק שלפני ר"ה בסעודת שחרית אמר הרה"ק ר'‬ ‫יחזקאל מקאזמיר זי"ע להמסובי על שולחנו בזה"ל‪ :‬אכולו לש‬ ‫שמי כי המאכלי שלנו מגרשי מ האד שאוכל אצלי כל‬ ‫מיני חומריות וגשמיות וכל מיני אפיקורסות‪ ,‬וכלולי בה כל‬ ‫מיני קדושות‪ ,‬ובסעודת שבת זו שלפני ראש השנה יש בה כח‬

‫מהכלל יבחר מעצמו בחיי ובברכה ולא במות ובקללה‪ .‬ונראה‬

‫כל הסליחות מ"זכור ברית" והפיוטי של שחרית ומוס של‬

‫לבאר את הדבר ע"י משל מי שמתפרנס ממלאכה נקיה וכבודה‬

‫ר"ה‪,‬‬

‫ומ"כל נדרי" ושחרית ומוס של יו הקדוש‪ ,‬ומימי‬

‫המכניסה לו בקלות רווחי הגוני‪ ,‬משתדל הוא בכל כחו ללמד ג‬

‫הראשוני של סוכות‪ ,‬ושמיני עצרת ושמחת תורה עד אסרו חג‬

‫לבניו מלאכה זו‪ ,‬כדי שג ה יתפרנסו בכבוד ובקלות וברווח‪ .‬אבל‬

‫‪ ,‬היינו כעני דכתיב בחנה "ותק חנה אחרי אכלה בשילה ואחרי‬

‫מי שמתפרנס ממלאכה כבדה ובזויה המכניסה לו רק רווחי‬

‫שתה וכו' ותתפלל" ולכאורה אי עברה על משאחז"ל‬

‫)ברכות י‪(:‬‬

‫קטני‪ ,‬מזהיר תמיד את בניו‪ ,‬אל תעשו את מה שאני עושה‪ ,‬כדי‬

‫לא תאכלו קוד שתתפללו וכו' אלא בסעודה זו של בעלה‬

‫שלא תצטרכו לחיות כל חייכ בצער ובצמצו ובבזיו‪.‬זה שמצוה‬

‫התפילות‬

‫ה'‪,‬‬

‫ובחרת בחיי למע תחיה אתה וזרע‪,‬‬

‫אל תבחר בחיי מתו‬

‫הקדוש‬

‫אלקנה‬

‫שהתפללה‬

‫איש‬

‫אח"כ ‪,‬‬

‫אלוקי‬

‫היה‬

‫נכלל‬

‫כח‬

‫כל‬

‫ועל ידי האכילה בסעודה זו ניתוס לה‬

‫להתפלל‪,‬‬

‫הכרח וכפיה כדי להנצל ממות וקללה‪ ,‬אלא בחר בה בחשק‬

‫חיות ומוחי והשיגה מדריגות התפילה ויכלה‬

‫וברצו‪ ,‬מתו הבנה והכרה מלאה שחיי אלה ה הטוב והאושר‬

‫כ בסעודת שבת זו שלפני ראש השנה נכלל כח כל התפילות‬

‫האמיתי שהנ מאחל אותו לבני אחרי‪) .‬המגיד מדובנא(‬

‫עד אסרו חג כנ"ל‪.‬‬

‫)דברי ישראל(‬

‫ב‬

‫את נצבי היו כלכ לפני ה' אלוקיכ ראשיכ וכו'‪ ,‬כל איש‬ ‫ישראל‪ ,‬ובזוה"ק היו דא ראש השנה‪ ,‬לכ את אתוו אמת עדש"כ‬

‫מה די די אמת‪ ,‬לכ נצבי בחי' י‪-‬ה אלי וגואלי אתיצב"ה לקראת‬ ‫לעשות הכנה לקראת ר"ה כדי שנצא זכאי בדי‪ ,‬וע"י ההכנה שוב‬ ‫נצבי בחי' התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכ היו‪ ,‬ג כא‬ ‫יש לרמז היו דא ר"ה שכ' רבינו הטור שבנ"י אוכלי ושותי‬ ‫ושמחי בר"ה כי בטוחי שיעשה לה נס‪ ,‬שזהו התייצבו וראו את‬ ‫ישועת ה' שיעשה לכ נס אשר יעשה‪ ,‬ולכ לכ היו‪ ,‬בזמ היו‬ ‫שהוא ר"ה אז בחי' לכ כמו חציו לכ אכילה ושתיה ושמחה כי‬ ‫חדות ה' היא מעוזכ‪ ,‬ולכ מרומז כא ג אי הוא ההכנה לר"ה‬ ‫שש חדות ה' היא מעוזכ ושמחה ע"י קדושה שהרי העצבות‬ ‫מונעת השמחה‪ ,‬לכ נצבי אתוו נצב מי עשה"כ אשריכ ישראל‬ ‫לפני מ"י את מטהרי ומי מטהר אתכ אביכ שבשמי לפני מ"י‬ ‫את" הוא את" נצב מ"י‪ ,‬שרומז לטהרת מקוה שממשי ש‬ ‫ואומר מקוה ישראל ה'‪ ,‬וכמו שאי' בסה"ק בני יששכר זי"ע שמ' יו‬ ‫שמר"ח אלול עד מוצאי יו"כ יש בה תתק"ס שעות כנגד תתק"ס‬ ‫לוגי שיש במקוה‪ ,‬ויש בה מ' סאה כנגד מ' יו אלו‪ ,‬וכ אי' מהה"ק‬ ‫רבי מאיר מפרמישלא זי"ע הללוהו בתו ומחול בסו השנה חודש‬ ‫אלול אז תשמח בתולה במחול אלול מזל בתולה‪ ,‬לכ בת היינו ב'‬ ‫ת שב' פעמי ת עולי תתק"ח שעות כנגד של מקוה‪ ,‬וי"ל העני‬ ‫שחיתו שלו במ' יו ביוה"כ שהוא זמ מחילה על כל סוגי החטאי‬ ‫משו שיוה"כ הראשו אחר העגל היה בחי' מחילה על כל סוגי‬ ‫החטאי שהרי ע"י העגל חזר לבנ"י היצה"ר שמביא לכל סוגי‬ ‫החטאי‪ ,‬נמצא שכל העוונות שרש בחטא העגל והוא היה ע"י‬ ‫וישכימו ממחרת ופי' רש"י‬ ‫מהירות שפריה חרטה‪ ,‬כמ"ש ש‬ ‫הק' השט זרז כדי שיחטאו‪ ,‬והוא ראש לכל חטאת כמו שאמר‬ ‫פחז כמי אל תותר ופירש"י הפחז‬ ‫יעקב אע"ה לראוב בנו‬ ‫והבהלה אשר מהרת להראות כעס כמי הללו הממהרי‬ ‫למרוצת לכ אל תותר‪ ,‬אל תרבה ליטול כל היתרונות הללו שהיו‬ ‫ראויות ל וכמאמר העול פרי המהירות חרטה‪ ,‬שלכ האד נברא‬ ‫עה"פ ואד יעלה מ האר והשקה‬ ‫מעפר ומי כמ"ש רש"י‬ ‫את כל פני האדמה שבזה נוצר האד מ העפר כגבל שנות מי‬ ‫בעיסה‪ ,‬שהעני כנ"ל שהעפר מוש לעצלות ולכבידות ומאיד‬ ‫המי בחי' זריזות מרוצת המי הנ"ל‪ ,‬ושתיה כאחד נצרכי‬ ‫לעבודתו יתבר‪ ,‬פעמי בחי' הכ' בגמ' משבח אני את העצלני‪,‬‬ ‫ופעמי זריזות כמו וישכ אברה בבוקר‪ ,‬ולזה צרי הדעת להכריע‬ ‫מתי יש להזדרז ומתי יש להתעצל‪ ,‬וזהו אומנות היצה"ר לבלבל‬ ‫האד עד שבלי דעת מזדרז לדברי שליליי עד שאי לו הוואי‬ ‫להתבונ א עושה טוב או לא ואז נכשל ח"ו כראוב פחז כמי‪ ,‬ולכ‬ ‫לעומת זה התיקו ע"י את נצבי היו התייצבו וראו את ישועת ה'‬ ‫להתייצב על עמדו להניח מהמרוצה ולהתבונ במעשיו אז התייצבו‬ ‫וראו את ישועת ה' בשובה ונחת תוושעו ע ישוב הדעת והתבוננות‪,‬‬ ‫שזהו שכ' ודברת ב" בשבת בבית ובלכת בדר וגו' ב" ר"ת ב'‬ ‫מ'ל‪ ,‬שאי' סה"ק בית אהר מקארלי זי"ע עיקר עבודת היצה"ר‬ ‫להשכיח מ לב היהודי שהוא ב מל שלא נות לו פנאי להתבונ‬ ‫שבני את לה' אלוקיכ ולכ ציותה תוה"ק ודברת ב" להזכיר‬ ‫לעצמו כסדר שהוא ב מל ע"י ישוב הדעת ולא בהלה אז יזכה לבחי'‬ ‫ב מל בר"ה יו מלכות בי כ ובי כ קרויי בני ויזכה לשנה‬ ‫טובה ע"י חיתו ביוה"כ שהוא מחילה על העגל שהביא יצה"ר של‬ ‫כל העבירות ע"י זריזות של שט‪ ,‬שהיא א כל חטאת וכנ"ל‪ .‬ולכ מ'‬ ‫יו אלו ה כנגד סאה ולוגי של מקוה‪ ,‬שהבהילות השלילית בחי'‬ ‫פחז כמי מרוצת המי‪ ,‬לכ תיקונה ע"י מי המקוה שדינ‬ ‫שמטהרי דווקא כשה עומדי על עמד ואילו מי זוחלי לא‬ ‫מטהרי‪ ,‬וא מי שאובי פסולי כיו שטלטלו ממקו למקו‬ ‫כבר חסר לה ישוב הדעת ולא הורק מכלי אל כלי‪ ,‬וזהו שהרמב"‬ ‫הק' ז"ל קורא למקוה מי הדעת היינו מי של ישוב הדעת ולא של‬ ‫בהלה ובלבול אז יוכל לבוא לתשובה לבבו יבי ושב ורפא לו להתבונ‬ ‫לעשות חשבו נפשו היכ עומד ומה עליו לתק‪ ,‬ויבוא לתשובה שעל‬ ‫ידה יהי' כקט שנולד כמו טבילת גר במקוה שהופכת אותו להיות‬ ‫כקט שנולד‪ ,‬וזהו אצלינו את נצבי אתוו נצב מי אמת היפ יכזבו‬ ‫מימיו‪ ,‬שמצינו שני פסוקי כלפי נצב א' נצבו מי כמו נד‪ ,‬וא' נצב‬ ‫ימינו כצר‪ ,‬לכ נצבי הוא נצב י" שזה ר"ת מי ימינו‪ ,‬ע"ש נצבו‬ ‫מי וע"ש נצב ימינו‪ ,‬שהנה בקרי"ס שעטו מצרי לתו הי אחרי‬ ‫בנ"י כסוס שוט במלחמה בלא להתבונ שהולכי לתו מות‪,‬‬ ‫שהיה זה עונש על שכשהיו בנחת בארצ לא רצו להשי על לב‬ ‫מה שהשי"ת אמר לה ע"י משה רבע"ה לכ עונש שלא התבוננו‬ ‫ורצו לתו הי‪ ,‬ולכ בנ"י ש תשועת ע"י ההיפ ששמו על ליב‬ ‫דבריו ית' ביד משה והתבוננו בה כסדר בשבתות וזמני מנוחה‪ ,‬לכ‬ ‫כמו"כ עברו בתו הי ביבשה ע"י היפ המרוצה שמי שטבע‬ ‫לרו נצבו כמו נד‪ ,‬שהוא אתוו ד‪ ,‬שהנה מי בחי' חסד שהוא‬ ‫התפשטות וכשלא שמי על לב אז התפשטות במרוצה רעה‪,‬‬ ‫ולעומת זה מדת הדי היא צמצו להשאר במקומו לכ ש נצבו מי‬ ‫שה התפשטות חסד כמו נד אתוו ד צמצו במקומ בחי' ד ודי‪,‬‬ ‫וכ נצב ימינו כצר‪ ,‬ימי הוא חסד והתפשטות‪ ,‬כצר ר"ת ר כצבי‪,‬‬ ‫ופעמי שצרי לעצור אות על עמד לכ נצב ימינו כצר‪ ,‬ג כצ"ר‬ ‫עולה ש"י שיש עני ש"י טבילות במקוה שזה ר"ת יראת שמי‪ ,‬ואי'‬ ‫במאור ושמש שא"א להשיג אמיתות ירא"ש אלא ע"י טהרת מקוה‪,‬‬ ‫זהו נצב ימינו כצ"ר ש"י טבילות שה יראת שמי שה צמצו‬ ‫להשאר על עמדו שזהו הכא את נצבי‪ ,‬שתי בחי' של נצב ימינו‬ ‫ונצבו מי‪ ,‬שה בחי' מקוה של מי הדעת וישוב הדעת שהיא‬ ‫ראשית הכפרה של יוה"כ היפ בהילות שהיא א כל חטאת‪ ,‬ולכ‬ ‫)שמות(‬

‫על מיעוט פרנסתו מהחנות‪ ,‬ובעוד ששכינו החנוני שבחנותו‬

‫עצמ לומר כ בפי‪,‬‬

‫דבר החבורה‬

‫וכמו‬

‫)בראשית(‬

‫)בראשית(‬

‫הני מ' יו מר"ח אלול עד יוה"כ כנגד מי המקוה שע"י ישוב הדעת‬ ‫יזכה לתשובה שלימה וקבלת עול מלכות שמי בראש השנה וסליחה‬ ‫ומחילה ביו הכיפורי וכט"ס לאלתר לחיי טובי ולשלו‪.‬‬

‫בגו צדיקיא‬ ‫רבינו ישראל מאיר הכה נולד ברוסיה הלבנה בשנת ה'תקצ"ט בעיירה‬ ‫הסמוכה לוילנא )בלרוס( וחי רוב שנותיו בליטא‪ ,‬בעיר ראדי‪ ,‬שהעניקה‬ ‫לו את התוספת לשמו‪ .‬הוא נודע ג בכינוי "החפ חיי " ‪ -‬כש ספרו‬ ‫הראשו‪" -‬חפ חיי " ‪ -‬העוסק בהלכות לשו הרע‪ .‬הוא היה מגדולי‬ ‫הפוסקי באותו הזמ ונמנה ע מנהיגי הדור במזרח אירופה‪ ,‬א על‬ ‫פי שלא כיה ברבנות או בכל משרה רבנית אחרת‪ .‬ישראל מאיר‬ ‫מראדי היה ב יחיד להוריו‪ ,‬וכמו אביו ‪ -‬שהיה מתלמידי ישיבת‬ ‫וולוז'י ‪ -‬למד ישראל מאיר הכה בישיבה בווילנה‪ ,‬עד נישואיו בגיל י"ז‬ ‫כעבור זמ חזר לראדי‪ ,‬ש חי רוב שנותיו וש התפרנס מחנות קטנה‬ ‫שניהלה זוגתו הצדקת‪ ,‬כשהוא מקדיש את כל זמנו ללימוד תורה‬ ‫ולהוראתה‪ .‬רבינו סירב לקבל על עצמו כהונה רשמית בקהילה‪ ,‬ובגיל‬ ‫ל"א הקי בראדי ישיבה קטנה אשר בראשה עמד עד יו מותו‪ ,‬והיא‬ ‫הייתה לאחר זמ אחת מ הישיבות הגדולות בליטא‪ :‬ערב מלחמת‬ ‫העול הראשונה מנתה הישיבה כ‪ 250-‬תלמידי ‪ ,‬רבינו הק' פעל‬ ‫לטובת הכלל ונהג להעביר דרשות ושיעורי לפשוטי הע ‪ .‬לצד‬ ‫עבודתו התורנית והחינוכית עסק בפעילות צדקה ועודד את בני‬ ‫הקהילה להירת לפעילות זו‪ .‬בישיבתו הנהיג לימודי מוסר והקדיש‬ ‫לנושא שניי מספריו ‪" -‬חפ חיי " ו"שמירת הלשו"‪ .‬הוא ג כתב‬ ‫חיבורי בנושאי הלכה‪ ,‬והידוע והמפורס שבה הוא ספרו הק'‬ ‫"משנה ברורה"‪ .‬כתיבתו של הספר הושלמה בתחילת המאה והוא‬ ‫הקנה לרבינו את מעמדו כפוסק מכריע‪ ,‬בעיקר בחוגי המתנגדי ‬ ‫ובישיבות ליטא‪ .‬בזכות אישיותו‪ ,‬ידיעותיו המופלגות בתורה ופעילותו‬ ‫למע הציבור‪" ,‬היה לאגדה כבר בחייו" וזכה להערצה עולמית בקרב‬ ‫היהדות החרדית ג לאחר מותו‪.‬‬ ‫רבינו ישראל מאיר הגיע למסקנה כי איסורי לשו הרע ורכילות ה ‬ ‫נושא זנוח בישראל וקשר את התארכותה של הגלות בעבירה על‬ ‫איסורי אלה‪ .‬על כ חיבר בתחילה בעילו ש ורק לאחר שני ‬ ‫בשמו‪ ,‬את ספר ההלכה "חפ חיי " בבקשו לרמוז למקרא‪" :‬מי‪-‬‬ ‫האיש החפ חיי ‪ ,‬אוהב ימי לראות טוב; נצור לשונ מרע‪ ,‬ושפתי‬ ‫מדבר מרמה"‪ ,‬כמו שכתב )הקדמה לספר חפ חיי( וזל"ק‪" :‬נתמוטט העניי‬ ‫מכל וכל‪ ,‬כי ממילא הורגל האיש לדבר כפי שיזדמ שיצא מפיו‪ ,‬ולא‬ ‫להתבונ בו מתחילה פ דבר זה נכנס בכלל איסור רכילות ולשו הרע"‪.‬‬ ‫בספר מרוכזי ההלכות בב' חלקי ‪ .‬חלק ראשו הלכות לשו הרע‪,‬‬ ‫וחלק שני הלכות רכילות‪.‬‬ ‫לאחר שאמו התאלמנה ונישאה בשנית‪ ,‬אביו החורג ביקש להשיא לו‬ ‫את בתו מנישואיו הקודמי ‪ .‬אחיו הגדול של ר' ישראל מאיר ניסה‬ ‫לעכב את השידו היות ואביה החורג לא היה אמיד א כאשר רבינו‬ ‫שמע כי העיכוב עלול להפר את שלו הבית בי אביו החורג לאמו לא‬ ‫רצה לקבל הצעות אחרות ונשא לאישה את בת אביו החורג‪.‬‬ ‫בשנת ה'תרכ"ט הקי את "ישיבת ראדי" בה למדו ג בני משפחות‬ ‫חסידיות ומשפחות אדמו"רי ‪ ,‬תלמידיה כונו בש "פרושי "‬ ‫שפרשו מחיי העול והתמסרו ללימוד התורה יומ ולילה ובשונה‬ ‫מישיבות‬ ‫ליטאיות אחרות‬ ‫רוב לא גילחו‬ ‫את זקניה ולא‬ ‫בלורית‬ ‫גידלו‬ ‫עקב הוראתו של‬ ‫תחילה‬ ‫רבינו‪,‬‬ ‫סעדו הבחורי ‬ ‫כל יו על שולחנו‬ ‫של בעל בית אחר‬ ‫א רבינו דאג‬ ‫לכבודו של ב‪-‬‬ ‫התורה‪ ,‬ביטל את‬ ‫הסדר‬ ‫הנ"ל‬ ‫בית‬ ‫ושמש‬ ‫הכנסת היה עובר‬ ‫לבית‬ ‫מבית‬ ‫בידו‬ ‫וקדרות‬ ‫לאיסו המזו‪.‬‬ ‫לאחר זמ נוסד‬ ‫ע"י אשתו בית‬ ‫תמונה המיוחסת לרבינו הח"ח בפתח ביתו בראדי ‬

‫הגה"ק רבינו ישראל מאיר הכה מראדי זי"ע ‪ -‬בעל ה"חפ חיי"‬ ‫יומא דהילולא כ " ד אלול ) תרצ " ג (‬

‫תמחוי‪ ,‬הרבנית ונשי נוספות היו מגיעות אל בתי היהודי בראדי‬ ‫והסביבה‪ ,‬אוספות מצרכי שוני ‪ ,‬מבשלות ומחלקות את האוכל בי‬ ‫הבחורי ‪ .‬בשנת ה'תרמ"ג לקח כחת לבתו את ר' צבי הירש לוינסו‪,‬‬ ‫מינה אותו לעוזרו ובשנת ה'תרס"ד נבנה בני מיוחד לישיבה כי בית‬ ‫המדרש נעשה צר מהכיל את התלמידי שמספר הגיע למאות‪.‬‬ ‫כאשר נתפרס ספרו "חפ חיי "‪ ,‬יצא שמו למרחוק ובחור‬ ‫ה'תרס"ט שית את הגאו ר' נפתלי צבי טראפ אשר כיה כראש‬ ‫הישיבה ואת הגאו ר' אלחנ וסרמ בהוצאת "דיבוק" מנערה יהודיה‬ ‫מהכפר פסאלי‪.‬‬ ‫תלמידי רבי מרוסיה‪ ,‬פולי‪ ,‬ליטא וגרמניה נהרו ללמוד בישיבה א‬ ‫הבניי החדש שנבנה היה צר מדי על כ הוחלט לבנות בני נוס‪ .‬רבינו‬ ‫מסר את חלקת האדמה שהייתה שייכת לו‪ ,‬כמה נדבני נדבו את‬ ‫הסכו הדרוש ובשנת ה'תרע"ג נבנה הבניי המפואר של הישיבה‬ ‫שהתקיי עד חורבנה‪ .‬ע פרו מלחמת העול הראשונה חשש רבינו‬ ‫מהשפעה גרמנית על רוח הישיבה ובשנת ה'תרע"ט החליט לחלק את‬ ‫הישיבה לשני חלקי ‪ :‬חלק אחד נשאר במקו והשני נדד אל תו‬ ‫רוסיה הגדולה‪ .‬רבינו הח"ח הגיע ע ישיבתו בערב יו הכיפורי ‬ ‫לסמילובי שתושביה היהודי קבלוהו בכבוד גדול ובעלי הבתי שבעיר‬ ‫קבלו עליה החזקת הישיבה‪ .‬בקי שנת ה'תרע"ו הוחלט להיכנס יותר‬

‫תמונת תואר פני רבינו הקדוש‬

‫רבינו עמד בקשר ע שאר רבני אירופה בתקופתו‪ ,‬השתת בייסוד‬ ‫"אגודת ישראל" ותמ בהקמת רשת בתי הספר לבנות "בית יעקב"‪.‬‬ ‫כחלק ממשנתו דח כוהני ללמוד הלכות עבודת קורבנות בכדי‬ ‫להתכונ לגאולה וא חיבר ספר בש "ש עול " שעסק בנושא סדר‬ ‫קודשי ‪ .‬חיבר ג פירוש לתורה‪ ,‬פירש את חלק "אורח חיי "‬ ‫שבשולח ערו‪ ,‬חיבר ספר בש "מחנה ישראל" שעוסק בשאלות‬ ‫קשות העומדות לפני חיילי יהודי המשרתי בצבאות נוכרי ‪ .‬וא‬ ‫ספר בש "נדחי ישראל" שעוסק בענייני תשובה‪.‬‬ ‫חיבר כידוע הספר "משנה ברורה" שבו פירש וסיכ את שולח ערו‬ ‫"אורח חיי"‪ .‬הכולל את דיני היו ‪-‬יו בחיי היהודי ‪ -‬תפילה‪ ,‬שבת‬ ‫ומועדי ‪ -‬היה לאב יסוד שהכול נזקקי לה‪.‬‬ ‫הפירוש כולל שלושה חלקי‪" :‬משנה ברורה" ‪ -‬בירור דברי השולח‬ ‫ערו וטעמו מהגמרא ומהפוסקי ‪ ,‬ע תוספת הדיני וההלכות‬ ‫הפזורי בספרי הפוסקי שאחרי השולח ערו‪" .‬ביאור הלכה" ‪-‬‬ ‫דיו מעמיק בהלכות שונות והסבר דיני שוני המוזכרי ב"משנה‬ ‫ברורה"‪" .‬שער הציו" ‪ -‬מקורות לכל הדיני שהובאו‪ .‬הספר "משנה‬ ‫ברורה" מודפס יחד ע השולח ערו והגהות הרמ"א‪ ,‬ובנוס לה ‬ ‫הפירושי "באר היטב" מאת רבי יהודה ברבי שמעו דיי בטיקטי‪,‬‬ ‫שליקט את הפסקי של הפוסקי שהיו לפניו‪ ,‬ו"שערי תשובה" מאת‬ ‫רבי חיי מרדכי מרגליות‪ ,‬רב בדובנא‪ ,‬שליקט פסקי הלכה מתו‬ ‫ספרי השו"ת‪.‬‬ ‫סיפור נאה על גודל ענוותנותו של רבינו‪:‬‬ ‫מעשה בשני יהודי ישבו זה בסמו לזה ברכבת הנוסעת לראדי‪ :‬האחד‬ ‫מה ידוע ומפורס בקרב העול היהודי היה זה מר ה"חפ חיי "‪ ,‬אשר‬ ‫שב אל ביתו שבראדי‪ .‬ואול ‪ ,‬היהודי שישב לצידו‪ ,‬כלל לא הכיר את‬ ‫מראה פניו של ה"חפ חיי "‪ ,‬כיוו שהתגורר בעיר מרוחקת‪ ,‬כדרכ של‬ ‫נוסעי ‪ .‬היושבי זה לצד חברו מש שעות רבות‪ ,‬נקשרה שיחה בי‬ ‫השני ‪ .‬ובמהל השיחה סח אותו יהודי לשכנו‪" :‬היודע אתה‪ ,‬נוסע אני‬ ‫לראדי להתבר מפי פאר דורנו‪ ,‬ה’חפ חיי ’!" שכנו לספסל לא הגיב על‬ ‫כ‪ .‬א הדובר המשי‪" :‬אתה‪ ,‬כתושב ראדי‪ ,‬בודאי שמעת על הצדיק‬ ‫המופלא הזה‪ ,‬הלא כ? ואולי זכית לראותו אי פע "‪ ...‬מה הופתע האיש‪,‬‬ ‫בשמעו את שכנו אומר‪" :‬אי הוא צדיק כלל‪...‬הוא יהודי פשוט‪ ,‬ממש כמו‬ ‫כל היהודי "‪ ,‬אחוז כעס ק השכ ממקומו וקרא‪" :‬כיצד תעז לומר דברי ‬ ‫שכאלה?" "אמרתי ל את האמת לאמיתה"‪ ,‬השיב לו ה"חפ חיי "‪,‬‬ ‫"מכיר אני היטב את ה’חפ חיי ’"‪ ,‬הוסי‪ .‬התשובה הזו זעזעה לחלוטי‬ ‫את היהודי‪" .‬חצו שכמו!" קרא לעבר שכנו‪ ,‬הלא הוא ה"חפ חיי "‪ .‬ואל‬ ‫שאר הנוסעי בקרו הפטיר‪" :‬הראית מימיכ אד עלוב שכמוהו? מעז‬ ‫הוא לזלזל בפאר הדור‪ ,‬ב’חפ חיי ’! לא‪ ,‬איני מסוגל לשבת ליד אד ‬ ‫שכזה!" קרא בשאט נפש ועזב את הקרו‪ .‬כשהגיעה הרכבת ליעדה ועצרה‬ ‫בבית הנתיבות אשר בראדי‪ ,‬מיהר האיש לרדת מהקרו בו עשה את‬ ‫שארית הדר‪’ .‬אינני חפ להתקל שוב באותו יהודי עלוב‪ ,‬המעז פני נגד‬ ‫ה’חפ חיי !‪ ,‬הרהר‪ ,‬ועל כ חמק חיש מהר‪ ,‬עזב את שטח התחנה ופנה‬ ‫לעבר ביתו של רבינו ה"חפ חיי "‪" .‬אבינו איננו בבית"‪ ,‬אמרו לו בני‬ ‫משפחתו של ה"חפ חיי "‪ ,‬כשהגיע אל הבית‪" ,‬הואל נא להמתי‪ ,‬ר’‬ ‫יהודי‪ ,‬עוד מעט מ הסת הוא יגיע הביתה"‪ .‬נרגש וקצר רוח המתי האורח‬ ‫לבוא בעל הבית‪ .‬בהתרגשות הרבה לא יכול לשבת על מקומו‪ ,‬והל אנה‬ ‫ואנה בחדר‪ .‬ה עוד מעט יפגוש פני אל פני את גדול הדור‪...‬ליבו החיש‬ ‫את פעימותיו‪ .‬וכשנפתחה דלת הבית ונשמע קולו של מר ה"חפ חיי "‬ ‫הל ליבו של האיש הממתי בכל עוז‪...‬עוד רגע‪ ,‬עוד רגע קט ויראה את‬ ‫ה"חפ חיי "‪ ...‬והנה הרואות עיניו נכונה? ההוזה הוא בהקי? אל החדר‬ ‫נכנס לא אחר מאשר אותו יהודי שישב לצידו ברכבת בראשית הנסיעה‪,‬‬ ‫אותו יהודי שבעטיו נאל לעבור לקרו אחר‪...‬ויהודי זה אינו אלא בעל‬ ‫הבית‪ ,‬ה"חפ חיי "! ליבו של האיש החסיר פעימה‪ .‬פניו חורו ולשונו‬ ‫דבקה לחיכו‪ .‬חלפו רגעי אחדי עד אשר התאושש‪ .‬או אז קרב אל‬ ‫ה"חפ חיי "‪ ,‬השפיל מבטו ואמר‪" :‬עכשיו מבי אני את הכל‪ .‬אנא‪ ,‬רבנו‪,‬‬ ‫מחל נא לי על הדברי הקשי שטענתי נגד!" "אל תבקש ממני מחילה"‪,‬‬ ‫נשמע קולו של ה"חפ חיי "‪" ,‬נהפו הוא‪ :‬אני הוא שצרי לבקש את‬ ‫סליחת‪ ,‬כיו שהדברי שאמרתי ל צערו אות‪ .‬ובאותה שעה למדתי‬ ‫דבר חשוב‪ :‬ליהודי אסור לדבר לשו הרע אפילו על עצמו""‪) .‬מעשיה של‬

‫למרכזה של רוסיה והישיבה עברה לסומיטש )מחוז מוהילוב(‪ ,‬א ש ‬ ‫התהלכו שמועות כי רבינו ע ישיבתו "עובדי " לטובת הגרמני ‪ .‬ע ‬ ‫עליית של הקומוניסטי לשלטו התחילה המלחמה נגד הדת א זכותו‬ ‫ואישיותו של רבינו עמדה לישיבה ואפילו הקומוניסטי המובהקי ‬ ‫רכשו לו כבוד ולא העיזו לנגוע בכבודו‪ .‬עקב קשיי חדשי שהתעוררו‬ ‫הישיבה עברה לעיר סנובסק )מחוז טשרניגוב(‪ .‬כאשר באו הקומיסרי ‬ ‫היהודי של סנובסק‪ ,‬שלא יכלו לסבול את רוח האיתנה של בני‬ ‫הישיבה הכריחו אות לעבור על הדת‪ ,‬לעבוד בשבתות ולהפסיק את‬ ‫לימוד ‪ .‬ביו י"ח שבט ה'תרפ"א נפטר מנהלה הרוחני והגשמי של‬ ‫הישיבה‪ ,‬חתנו )ר' הירש לוינסו( לאחר מחלה ובחודש אדר החליט רבינו‬ ‫ישראל מאיר לשוב לראדי‪ .‬כחודשיי שהתה הישיבה במינסק‪ ,‬רבינו‬ ‫ניצל את דבר הימצאו בעיר זו להשפיע על היהודי מבחינה רוחנית‪.‬‬ ‫מהעיירות הסמוכות באו אליו להיווע‪ ,‬רבני באו לטכס עצה על ענייני‬ ‫הדת ותושבי מינסק הדתיי הפצירו ברבינו להישאר בעיר ולקחו על‬ ‫עצמ את החזקת הישיבה‪ .‬רבינו לא ניאות להפצרותיה וביו כ"ה סיו‬ ‫ה'תרפ"א חזרה הישיבה לראדי‪ .‬רבינו הח"ח שהיה כבר בשנות השמוני ‬ ‫לחייו היה מבקר בישיבה תכופות ומשמיע שיחותיו א לא התערב כלל‬ ‫בענייניה הפנימיי של הישיבה‪.‬‬ ‫את הספר "שמירת הלשו" כתב ברמזו לדברי המקרא‪" :‬שומר פיו צדיקי(‬ ‫ולשונו שומר מצרות נפשו" )משלי כ"א‪/‬כ"ג(‪ .‬ביקש ללמד כי למרות סיפור נאה על גודל השפעתו וכוחו של רבינו להשיב בתשובה‪:‬‬ ‫הקושי העצו הנובע מטבע אנוש‪ ,‬נית לנצח את הנטייה הטבעית של היה זה במיאמי שבארצות הברית‪ .‬רב בית הכנסת עמד על הדוכ בפני‬ ‫האד לדבר לשו הרע או לפחות לצמצ אותה‪.‬‬ ‫המש בעמוד ד'‬

‫יו א' כ"ד אלול –‬

‫נעקה"ש רבי יצחק מנח ב"ר שמואל צבי מאלכסנדר ב' עקידת יצחק הי"ד )תש"ב(‬

‫רבי אברה יוס איגרא‪ ,‬אדמו"ר מזשילי‬

‫)תרע"ח(‬

‫רבי ישראל מאיר ב"ר אריה זאב הכה מראדי ב' חפ חיי משנה ברורה ועוד )תרצ"ג(‬

‫הילולא דצדיקיא‬

‫יו ב' כ"ה אלול –‬ ‫יו ג' כ"ו אלול –‬ ‫יו ד' כ"ז אלול –‬

‫יו שב"ק כ"ג אלול – רבי ישראל מפיקוב ב"ר לוי יצחק מברדיטשוב‬ ‫רבי אורי ב"ר פינחס השר מסטרליסק )תקפ"ו(‬ ‫רבי יוס ב"ר משה באב"ד מטרנופול ב' מנחת חינו )תרל"ד(‬ ‫)תקע"ח(‬

‫ג‬

‫רבי יחזקאל ב"ר מרדכי זלמ אברמסקי ר"י סלבודקא ב' חזו יחזקאל‬ ‫התנא הק' רבי אלעזר ב"ר שמעו בר יוחאי )ג' תתק"נ(‬ ‫רבי יחיאל מיכל המגיד מזלוטשוב ב"ר יצחק מדרוהובי )תקמ"ב(‬ ‫רבי אליהו ב"ר משה צרפתי מו"צ בפאס ב' אליהו זוטא )תקס"ה(‬ ‫רבי נת אדלר ב"ר יעקב שמעו הכה מפפד"מ )תק"ס(‬ ‫רבי שלו מבעלז ב"ר אלעזר מבעלז )תרט"ו(‬ ‫רבי משה נת נטע ב"ר אשר אנשל יונגרייז ב' מנוחת אשר )תרמ"ט(‬

‫)תשל"ו(‬

‫חשבתי כי יתחיל להוכיח אותי על מעללי‪ .‬סיגריה בשבת!‬ ‫לתדהמתי הוא נטל את כ ידי‪ ,‬טמ אותה בי כפות ידיו ואפ‬ ‫אותה בחו וברגש שאי לו גבולות‪ .‬אנו עומדי כ‪ ,‬עיניו‬ ‫נעצמו וידי בתו ידיו‪ .‬רגע קדוש‪ ,‬טמיר ומיוחד ‪ -‬ה"חפ חיי "‬ ‫מתייחס אלי כאב לבנו יקירו‪ .‬הוא פתח את עיניו וגיליתי כי‬ ‫המש מעמוד ג'‬ ‫דמעות טריות גדשו את עפעפיו הישישות‪ ,‬זלגו באיטיות על‬ ‫פניו הרכות‪ ,‬והכל בגללי‪ ...‬עודי תוהה באיזה עול אני שרוי‪,‬‬ ‫נשמעה יבבה כבושה‪ ,‬רוויית צער‪" :‬שאבעס‪ "....‬החפ חיי ‬ ‫בוכה עלי‪" .‬שאבעס‪ ."....‬ידיו בנות השמוני רטטו מעלה‪ .‬עתה‬ ‫קהל שהתכנס לרגל תפס את שתי ידי ובכה כאב הממא להתנח על לכתה של‬ ‫יו השנה לפטירת‬ ‫רבינו הגאו רבי‬ ‫ישראל מאיר הכה‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬בעל ה"חפ‬ ‫ושרטט‬ ‫חיי "‪,‬‬ ‫קווי ‬ ‫בפניה ‬ ‫לדמותו הגדולה של‬ ‫ה"חפ חיי "‪ .‬לאחר‬ ‫שסיי פרק מנאומו‪,‬‬ ‫הרהר הנוא בינו‬ ‫לבי עצמו ושית‬ ‫הקהל‬ ‫את‬ ‫בהתלבטויותיו‪ :‬ידוע‬ ‫לי סיפור מעניי‬ ‫ביותר על ה"חפ‬ ‫ציו רבינו החפ חיי בראדי‬ ‫חיי "‪ ,‬ובחפ לב‬ ‫הייתי‬ ‫מצבת החפ חיי הקדוש‬ ‫שוטחו בתו יחידתו‪" ,‬שאבעס‪ ....‬הייליקער שאבעס‪ - "....‬שבת‬ ‫בפניכ ‪ ,‬א לדאבוני הקדושה‪ .‬אתה שעה זלגה דמעה אחת מפניו הקדושות ונטפה‬ ‫ידוע לי רק חלקו הראשו‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬ג חצי סיפור על החפ חיי על כ ידי‪ .‬האיש המבוגר פקח את עיניו‪ ,‬התנש עמוקות‬ ‫הרי הוא עול ומלואו ולפיכ אחלוק עמכ את הידוע לי‪ :‬מעשה והעביר בסילודי את כ ידו‪" .‬עד היו כשאני מהרהר במה‬ ‫בבחור שלמד בעיירה ראדי‪ ,‬בישיבתו של החפ חיי ‪ ,‬שלא עמד שאירע אז‪ ,‬אני מסוגל לחוש את חומה של אותה דמעה‬ ‫בפר ההשכלה שהכתה שמות ברבי ‪ ,‬עד שנמצא כי אינו מקפיד קדושה"‪.‬‬ ‫על שמירת השבת ורבני הישיבה החליטו כי אי כל אפשרות‬ ‫זכותו יג עלינו ועל כל ישראל אמ ‬ ‫להותירו בישיבה‪ .‬מששמע זאת ה"חפ חיי "‪ ,‬ביקש כי הבחור יכנס‬ ‫אליו טר עוזבו את הישיבה‪ .‬פרש הנוא את ידיו והפטיר‪" :‬עד כא‬ ‫החלק הידוע לי‪ .‬עבור ההמש העלו ממני‪ ,‬אני מוכ לשל אלפי‬ ‫‪éä‬‬ ‫‪Ä éÀ ,íì‬‬ ‫‪È åò‬‬ ‫‪É‬‬ ‫‪ìL‬‬ ‫‪Æ åð‬‬ ‫‪É åa‬‬ ‫‪É ø‬‬ ‫‪Ä :ïåùìä- úøéîù ìò äìéôú‬‬ ‫זהב וכס‪ ,‬א רק יגלו לי מה שוחח החפ חיי ע הנער‪ .‬וכל כ‬ ‫‪ìë‬‬ ‫‪È áe‬‬ ‫‪À‬‬ ‫‪íåi‬‬ ‫‪É ä‬‬ ‫‪Ç éðÄ kÇ‬‬ ‫‪Å æz‬‬ ‫‪À L‬‬ ‫‪Æ ,ïeðç‬‬ ‫‪Ç åÀ íeçø‬‬ ‫‪Ç ìà‬‬ ‫‪Å ,êé‬‬ ‫‪È ð‬‬ ‫‪Æô‬‬ ‫‪Èl‬‬ ‫‪Àî‬‬ ‫‪Ä ïåö‬‬ ‫‪É ø‬‬ ‫‪È‬‬ ‫למה? מפני שעל פי עדות מהימנה שהגיעה לאזני‪ ,‬אותו נער לא‬ ‫‪éðÄ åL‬‬ ‫‪É‬‬ ‫‪ìe‬‬ ‫‪À ét‬‬ ‫‪Ä øåî‬‬ ‫‪É L‬‬ ‫‪À ì‬‬ ‫‪Ä íåé‬‬ ‫‪É‬‬ ‫הוסי לחלל את השבת! אילו רק יכול הייתי לדעת את הדברי ‬ ‫‪øa‬‬ ‫‪Åã‬‬ ‫‪Çì‬‬ ‫‪Àî‬‬ ‫‪Ä‬‬ ‫‪øäÈ‬‬ ‫‪Å fà‬‬ ‫‪Æ åÀ‬‬ ‫‪.íú‬‬ ‫‪Èì‬‬ ‫‪Èa‬‬ ‫‪Èw‬‬ ‫‪Ç îe‬‬ ‫‪Ä‬‬ ‫‪úeìéë‬‬ ‫‪Ä øe‬‬ ‫‪À‬‬ ‫‪òø‬‬ ‫‪Èä‬‬ ‫‪È -ïåL‬‬ ‫‪É‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪Èî‬‬ ‫‪Ä‬‬ ‫שאמר לו ה"חפ חיי "‪ .‬הנוא לא הבחי כי אחד היושבי באול ‬ ‫‪ìì‬‬ ‫‪Çk‬‬ ‫‪À ìò‬‬ ‫‪Ç øa‬‬ ‫‪Åã‬‬ ‫‪Çì‬‬ ‫‪Àî‬‬ ‫‪Ä‬‬ ‫‪ïk‬‬ ‫‪ÅL‬‬ ‫‪Æ‬‬ ‫‪ìë‬‬ ‫‪È åÀ ,éãé‬‬ ‫‪Ä ç‬‬ ‫‪Ä éÀ Léà‬‬ ‫‪Ä‬‬ ‫‪ìò‬‬ ‫‪Ç eìô‬‬ ‫‪Ä à‬‬ ‫‪Â‬‬ ‫נע על כסאו באי נוחות‪ .‬ע סיו הערב התפזרו האנשי לבתיה ‪,‬‬ ‫‪ìò‬‬ ‫‪Ç íò‬‬ ‫‪Åø‬‬ ‫‪Çú‬‬ ‫‪À ä‬‬ ‫‪Ä l‬‬ ‫‪Àî‬‬ ‫‪Ä ïk‬‬ ‫‪ÅL‬‬ ‫‪Æ ìë‬‬ ‫‪È åÀ .íä‬‬ ‫‪Æî‬‬ ‫‪Å ÷ì‬‬ ‫‪Æç‬‬ ‫‪Å ìò‬‬ ‫‪Ç åà‬‬ ‫‪É‬‬ ‫‪ìà‬‬ ‫‪Åø‬‬ ‫‪ÈN‬‬ ‫‪À éÄ‬‬ ‫ובאול הריק בלט איש מבוגר שנותר על כסאו‪ ,‬עיניו נעוצות אי ש ‪,‬‬ ‫‪éø‬‬ ‫‪Åá‬‬ ‫‪À c‬‬ ‫‪Ä øa‬‬ ‫‪À‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪È -Låã‬‬ ‫‪É w‬‬ ‫‪Èä‬‬ ‫‪Ç ìL‬‬ ‫‪Æ åéú‬‬ ‫‪È åc‬‬ ‫‪É î‬‬ ‫‪Ä‬‬ ‫‪Åã‬‬ ‫‪Çl‬‬ ‫‪Àî‬‬ ‫‪Ä øäÈ‬‬ ‫‪Å fà‬‬ ‫‪Æ åÀ .àeä- êeø‬‬ ‫כולו שרעפי ‪ .‬הנוא התקרב אליו ושמע מפיו משפט שלו ציפה‬ ‫‪-úàÈ‬‬ ‫‪Ç ðåà‬‬ ‫‪É‬‬ ‫‪,äÈ‬‬ ‫‪åàÇ‬‬ ‫‪ b ,ñò‬‬ ‫‪Çk‬‬ ‫÷‪Ç ,ú‬‬ ‫‪Æì‬‬ ‫‪Éç‬‬ ‫‪Âî‬‬ ‫‪Ç ,úeðö‬‬ ‫‪Èì‬‬ ‫‪Å ,ätË‬‬ ‫‪È ðç‬‬ ‫÷‪ ,ø‬‬ ‫‪ÆL‬‬ ‫‪Æ‬‬ ‫לו‪" :‬אני הייתי אותו בחור"‪ .‬אחר שנרגע האיש‪ ,‬סיפר את‬ ‫‪éðÄ kÇ‬‬ ‫‪Å æåÀ .íéøeñ‬‬ ‫‪Ä‬‬ ‫‪à‬‬ ‫‪ íéø‬‬ ‫‪Äá‬‬ ‫‪Èc‬‬ ‫‪À ìë‬‬ ‫‪È åÀ ,íéðÄ t‬‬ ‫‪È - úÇ‬‬ ‫‪ða‬‬ ‫‪Èì‬‬ ‫‪Àä‬‬ ‫‪Ç ,íéø‬‬ ‫‪Äá‬‬ ‫‪Èc‬‬ ‫‪À‬‬ ‫שאירע בחדרו של ה"סבא קדישא"‪ :‬בחור צעיר הייתי‪ ,‬וכפי‬ ‫‪.éL‬‬ ‫‪Ä ôÇ‬‬ ‫‪À ð åà‬‬ ‫‪É‬‬ ‫‪éôeâ‬‬ ‫‪Ä‬‬ ‫‪éðÈ‬‬ ‫‪Å éðÀ ò‬‬ ‫‪Ä ì‬‬ ‫‪À êé‬‬ ‫‪À ø‬‬ ‫‪Ä v‬‬ ‫‪Èä‬‬ ‫‪Ç øá‬‬ ‫‪Èc‬‬ ‫‪È íà‬‬ ‫‪Ä - ék‬‬ ‫‪Ä øa‬‬ ‫‪Åã‬‬ ‫‪Çì‬‬ ‫‪À àl‬‬ ‫‪ÉL‬‬ ‫‪Æ‬‬ ‫שאתה יודע‪ ,‬ג קל דעת‪ .‬בכל מאודי ביקשתי להימנע מ‬ ‫‪ÇL‬‬ ‫‪È íL‬‬ ‫‪Å ì‬‬ ‫‪À éN‬‬ ‫‪Ç ò‬‬ ‫‪Âî‬‬ ‫‪Ç ìk‬‬ ‫‪È eéä‬‬ ‫‪À iÄ L‬‬ ‫‪Æ åÀ‬‬ ‫‪("íééç-õôç") .íéÄ î‬‬ ‫הפגישה המביכה ע החפ חיי ‪ ,‬א לא היתה לי כל ברירה‪.‬‬ ‫נכנסתי לביתו‪ ,‬הוא היה אז כבר ישיש ב שמוני ומעלה‪.‬‬

‫בקרב קדושי ‬

‫בגו צדיקיא‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫‪úîùð éåìéòì‬‬

‫‪àøåáä úãåáòì íå÷ éîéëùîî‬‬

‫‪øé÷åî ,øúñáå éåìâá , ãñçå ä÷ãö éùòîá ,åìòô øãäå æåò ,äèîì‬‬

‫‪'ø ç"äøä‬‬

‫‪âøòáðòèàø ñçðô‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫‪íéîéá õ"ùë ùîéù ,ð"éñîá äøåúì íéúéò òá÷ ,ïðáø íéçøå äøåú‬‬

‫‪ö "îåèòùá ïáä úãìåä úçîù ìâøì‬‬

‫‪ð"åìá äéä øùå÷îå ÷åáã ,÷øàô àøàááù åðéùøãî úéáá íéàøåðä‬‬

‫‪,íéáåè íéùòîìå äôåçì äøåúì åìãâì äëæéù ø"äé‬‬ ‫‪.ñ"èëå äùåã÷ã úçð êåúî‬‬

‫‪à "òéæ ä"äìì÷åöæ ÷"äéáø ïøîì‬‬ ‫‪'ø ç"äøä‬‬

‫‪ìàðúð íäøáà‬‬

‫הפיוט הקדוש "ונתנה תוק" נמצא בקטעי‬ ‫גניזה כסילוק לקדושתא‪ ,‬ובמחזורי ישני‪,‬‬ ‫המיוחס להרה"ק רבי אמנו ממגנצא‪ ,‬היא‬ ‫מיינ‪ .‬הסיפור מופיע בספר אור זרוע‬ ‫שהעתיק אותו מכתביו של רבי אפרי בר‬ ‫יעקב מבו‪" .‬ונתנה תוק" פיוט הנאמר‬ ‫בתפילת מוס בשני ימי ראש השנה וביו‬ ‫הכיפורי‪ .‬בקהילות אשכנז ואיטליה הפיוט‬ ‫נאמר בחזרת שליח הציבור על תפילת‬ ‫העמידה‪ ,‬בתו סדר קדושה‪ .‬בקהילות‬ ‫ספרדיות בודדות נהוג לאומרו לפני תפילת‬ ‫העמידה של תפילת מוס‪ ,‬בתו תפילת‬ ‫מוס או לאחר סיו תפילת מוס‪.‬‬ ‫פיוט "ונתנה תוק" הוא בי המפורסמי‬ ‫בפיוטי הימי הנוראי‪ .‬המתאר את‬ ‫החרדה הגדולה מאימת דינו של השי"ת‪,‬‬ ‫ואת אפסות האד מולו‪ .‬בפיוט זה מתואר‬ ‫יו הדי הגדול והנורא בצורה תמציתית‬ ‫נשגבת ומזעזעת‪ ,‬שהקדוש ברו הוא דיי‬ ‫היושב על כיסא המשפט וד כל אד לפי‬ ‫מעשיו וקוצב גורלו לשנה החדשה‪ ,‬מעביר‬ ‫רטט בגופו ובנשמתו של המאמי‪ .‬הוא‬ ‫נאמר בהתרגשות רבה בקהילות האשכנזי‬ ‫ובכמה קהילות הספרדי ב"מוס"‪ ,‬לפניו‬ ‫או אחריו‪ .‬מחברו‪ ,‬כמקובל‪ ,‬הרה"ק ר' אמנו‬ ‫ממגנצא‪ ,‬שמת על קידוש הש ביו ראש‬ ‫השנה‪ ,‬בר‪ ,‬בגניזת קהיר נמצא פיוט זה‬ ‫ולכ ייתכ שר' אמנו אמרו בהתרגשות רבה‬ ‫בבית הכנסת ביומו האחרו‪ ,‬לפני מותו על‬ ‫קידוש הש‪ ,‬והתפשט מאז המנהג לאומרו‬ ‫בימי הנוראי‪ ,‬וכ נקשר בשמו‪ .‬על פי‬ ‫מעשה נורא שאירע עמו‪ :‬שרבי אמנו היה‬ ‫עשיר גדול ומיוחס ויפה והחלו ההגמו‬ ‫והשרי לבקש ממנו שימיר את דתו וימא‪,‬‬ ‫ויהי כדבר אליו יו יו ולא שמע עליה‬ ‫ויפצרו בו‪ .‬ויהי כהיו מהחזיק עליו אמר‬ ‫אני חפ להיווע ולחשוב בדבר עד שלושת‬ ‫ימי וכדי לדחות אמר כ‪ .‬ויהי א יצוא‬ ‫יצא מפיו לשו ספק שהיה צרי שו עצה‬

‫‪,äëøá ÷éæçî éìë ,åöôç 'ä úøåúá ,äìòðäå áåùçä êøáàì‬‬

‫‪ãîçðå äìòîì áåäà ,úåãéîä øàô ,úåëéìä íéòð ,øùéå íú ùéà‬‬

‫‪ø"á‬‬

‫הרה"ק ר' אמנו‬ ‫ממגנצא הי"ד זי"ע‬ ‫בעל הפיוט "ונתנה תוק "‬ ‫יומא דהילולא א' תשרי‬ ‫ראש השנה‬

‫‪ùéðàî‬‬

‫‪ì "æ‬‬

‫‪ùèéååàìéà‬‬

‫‪è"æî úëøá‬‬ ‫‪éëîåú éìåãâî ,íîåøîä áéãðä àáø àøáâ éàä 'ëì øâùì åððä‬‬

‫‪åîã íå÷ðé 'ä‬‬

‫‪ïñëàì äëæ ,äãåòúìå äøåúì íéìòô áøå ,åðéøåãá ä÷ãöä‬‬

‫‪ãáëä íéîåàúä éðééðá úô÷úä ïåñàá ,åéîãá çöøð ,åéîé éîãá òãâð‬‬ ‫‪à"ñùú'ä ìåìà â"ë úåçéìñã 'â øäîðäå øîä íåéá ,àøåðäå‬‬

‫‪ä "ä ,à"òéæ ÷"äéáø ïøî ÷"ë úà åúéáá‬‬ ‫‪'ø â "äøä‬‬

‫‪óàìù ïäëä ãåã ìà÷æçé‬‬

‫‪å "öé ïàãðàì à"èéìù‬‬

‫‪ö "îåèòùá úáä éàåùéð úçîù ìâøì‬‬

‫‪. ä . á . ö . ð . ú‬‬

‫‪úåëøáä ìëì äëæéå ,ç"öåé ìëîå åðîî úçð áåøì äëæéù ø"äé‬‬ ‫‪. ñ"èëå è"çåëå ,äøåúá‬‬

‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬

‫ה' ינקו דמו‬ ‫זכותו יג עלינו ועל כל ישראל אמ‬

‫‪äðîàð áåè ìæî úëøá‬‬ ‫‪ìë ìòå áäæä áì åáì ,áåùçäå ø÷éä åðéãéãéì‬‬ ‫‪øåñî ,íãà ìëì íéðô øéàî ,ììåäîå áåäà åéøéëî‬‬ ‫‪øò åáì ,ììëä ïî úàöåé äøåöá úìåæä ïòîì ð"åìá‬‬ ‫‪âìôåî ,äëøá ÷éæçî éìë ,äùåã÷áù øáã ìëì íçå‬‬ ‫‪,äìéîá ììîé éî åçáù ,äìòîå äãéî ìëá‬‬

‫‪– ÷øàô àøàá – å"éä ïîãéøô äùî ø"øä‬‬

‫‪á"äøà‬‬

‫‪íìò íéëçå ÷éðé ø÷éä åðá ñðëä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪øîë íéòåùòù‬‬

‫‪òùåäé‬‬

‫‪úååöîäå äøåú ìåòì å"éð‬‬

‫‪ö"îåèòùá‬‬ ‫‪øùåà êåúî ç"öåé ìëîå åðîî úçðì äëæúù ø"äé‬‬ ‫‪äôåçì äøåúì åìãâìå ,äìñ áåè ìëå øùåòå‬‬

‫‪úëøòîä - áì áø÷î íéëøáîä‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫ומחשבה לכפור באלוקי חיי ויבוא אל‬ ‫ביתו ולא אבה לאכול ולשתות ויתאבל‪.‬‬ ‫ויבואו כל אוהביו וכל קרוביו לנחמו וימא‬ ‫ויאמר כי ארד על דבר זה אבל שאולה ויב‪.‬‬ ‫ויהי ביו השלישי והנה ההגמו שלח אחריו‬ ‫ויאמר לא אל‪ .‬ויוס שלוח עוד שרי‬ ‫וימא ללכת אליו‪ .‬ויהי בבואו ויאמר ההגמו‬ ‫להביאו בעל כורחו ויביאו אליו‪ .‬ויהי בבואו‬ ‫ויאמר אליו ההגמו מה זה אמנו‪ ,‬למה לא‬ ‫באת אלי על אשר יעדת לי להיווע ולהשיב‬ ‫דבר לעשות את שאלתי‪ .‬ויע רבי אמנו אכ‬ ‫אדוני אני משפטי כי הלשו אשר דיבר‬ ‫ותכזב ל דינה לחתכה‪ .‬כי חפ רבי אמנו‬ ‫לקדש את הש עבור הדיבור אשר דיבר‬ ‫בפה‪ .‬ויאמר ההגמו כ הלשו אחתו‬ ‫כאשר דיברת‪ .‬א ‪ ...‬הרגלי אשר לא באו‬ ‫אלי למנוע אשר דברת‪ ,‬ואת יתר הנפש‬ ‫אקצ ואייסר‪ .‬ויצו הרשע הצורר ויקצצו‬ ‫פרקי אצבעות ידיו ופרקי אצבעות רגליו‬ ‫רח"ל ועל כל פרק ופרק היו שואלי ממנו‬ ‫התחפו עוד לסוב אל אמונתנו ויאמר לא‪.‬‬ ‫ויהי ככלות לקצ ציווה הרשע להשיב רבי‬ ‫אמנו במג אחד אל ביתו וכל פרקי‬ ‫אצבעותיו בצידיו וישלחו אל ביתו‪ .‬הכי‬ ‫נקרא שמו אמנו כי האמי בא‪-‬ל חי וכי‬ ‫קיבל על אמונותו יסורי כאלה מאהבה על‬ ‫הדבר אשר יצא מפיו‪.‬‬ ‫אחר הדברי האלה בראש השנה ביקש‬ ‫מקרוביו להביא אותו לבית הכנסת ע כל‬ ‫פרקי אצבעותיו המלוחי ולהושיבו אצל‬ ‫שליח ציבור‪ .‬וכשהגיע שליח ציבור לומר‬ ‫הסילוק אמר רבי אמנו 'ובכ תעלה ל‬ ‫קדושה' כלומר שקידשתי את שמ על‬ ‫מלכות ועל ייחוד‪ .‬ואחר כ אמר 'ונתנה‬ ‫תוק קדושת היו' ואמר 'אמת כי אתה די‬ ‫אמת ומוכיח' כדי להצדיק עליו את הדי‪.‬‬ ‫והזכיר 'וחות כל יד אד בו' כלומר שיעלה‬ ‫לפניו חות ידו שנקצצה על ייחודו‪ .‬וכ כל‬ ‫העניי הזה‪ .‬ובסו הסילוק נכסה מעיני כל‬ ‫הקהל ואיננו כי לקח אותו האלוקי‪ .‬זכרה‬ ‫לו אלוקי נשמתו לטובה‪ .‬ועליו נאמר מה‬ ‫רב טוב אשר צפנת ליראי‪.‬‬ ‫אחר הדברי והאמת אשר הועלה רבי‬ ‫אמנו ונתבקש בישיבה של מעלה יו‬ ‫השלישי לטוהרתו‪ ,‬נראה בדמות הלילה‬ ‫לרבינו קלונימוס ב רבינו משול ב רבינו‬ ‫קלונימוס ב רבנא משה ב רבנא קלונימוס‬ ‫ולימד לו פיוט הנורא ההוא ונתנה תוק‪ .‬ויצו‬ ‫עליו לשלוח אותו בכל תפוצות הגולה‬ ‫להיות לו עד וזכרו ויעש הגאו כ‪.‬‬

‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬

‫‪. è"ùòîìå‬‬

‫‪,ïéàãå äøåî ,àáø àøáâ éàä ,äìòðäå ãáëðä åðéãéãéì‬‬

‫‪äàé àéãâå àáè àìæî‬‬

‫‪åùôð éîéð ìëá ÷åáã ,ñ" ùäå äøåúä éøãçá á"åç‬‬

‫‪õò ÷éãö éøô úøàôú øæðì åðéúåëøá òéáð àúééøåàã àø÷éá‬‬

‫‪ä "ä ,à "èéìù åðéáø ïøî ÷"ëì‬‬ ‫‪éáø â"äøä‬‬

‫‪ìøòô êéðòä‬‬

‫‪– ãåå÷ééì‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫‪á "äøà‬‬

‫‪,î"àô ,íééç õò éøô ,íéùéùøúå íéìàøà òæâî øèåç ,íééç‬‬ ‫‪øéáñîå øéàî ,äøåúä éøãç ìëá é÷áå óéøç ,àùéøôå àãéñç‬‬ ‫‪íéîù àøé ,äãîç éìëå äîëçå äååðò øöåà ,ùøåã ìëì íéðô‬‬

‫‪ö"îåèòùá â"áò ïáä éàåùéð úçîù ìâøì‬‬

‫‪,åì íéëéøö íéáøå íéáøî‬‬

‫‪,ñ" èëå úåçîù òáåùå úçð áåøì äëæéù ø"äé‬‬

‫‪, à"òéæ ä"äìì÷åöæ è"äå÷ä ø" åîãà ïøî ÷"ë ïá‬‬

‫‪. ø "éëà ìàøùéá ïîàð úéá úåðáì åëæéå‬‬

‫‪ïîøãéá ïîçð éáø åðéøåî‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫‪,äìòðäå ø÷éä êøáàä åðáë åðúçìå‬‬

‫‪úçìöäå úàåôøì‬‬ ‫‪ãåã‬‬ ‫‪äîéìù äàåôøì‬‬

‫‪ïá‬‬

‫‪äøù‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫‪, ìàøùé éìåç ìë øàù êåúá‬‬

‫‪,ç"öåé ìëî úçðì‬‬

‫‪'ø â"äøä‬‬

‫‪ïéøôìä ìëéî ìàéçé‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫‪éëãøî‬‬

‫‪÷ñéìøòèñ ùãçä ùøãîä úéá‬‬ ‫‪÷"äøä ìù åîù ìòå ãåáëì‬‬ ‫‪ø"á‬‬

‫‪ñçðô‬‬

‫‪ì "÷åöæ‬‬

‫‪'ôùî ìë ìòå åéìòå ,ìàøùé ìë ìòå åðéìò ïâé ìåãâä åúåëæ‬‬ ‫‪,úëøåáîå äáåè äðù äìñ áåè ìëá êøáúäì ïâîä óìàá‬‬

‫‪å"éð‬‬

‫‪,ìòî éîùî òôùå äçìöäå äëøá‬‬

‫‪,ç"öåé ìëîå åðîî úçð úåàøì äëæéù ïåöø éäé‬‬

‫‪åáì úåìàùî ìë åàìîúéå‬‬

‫‪åëðçìå åìãâì åîàå åéáà åëæéå‬‬

‫‪. äëøáå äáåèì‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫‪(å"ô÷ú) ìåìà â"ë íåé ùãå÷ úáù àìåìéäã àîåé‬‬

‫‪ãëðì ö"îåèòùá ä"òààùáá åúñðëäå úãìåä úçîù ìâøì‬‬

‫–‬

‫‪ïîñééå á÷òé ìàøùé 'ø ç"äøä‬‬

‫‪"÷ñéìøòèñî óøùä" ò"éæ éøåà éáø‬‬

‫‪åöôç 'ä úøåúá ,äãîç éìë øöåà‬‬

‫‪äùî ìàøùéá åîù àø÷éå ïáä‬‬

‫‪ãñçå ïç úååðò ,íé÷éãö øôòá ÷áàúî ,äùåã÷áù‬‬

‫‪- åúîæåéå åúåìãúùäá èòî ùã÷î úëåðç úçîù ìâøì‬‬

‫‪íéìùåøé 'éøôåùã àúø÷á åðéúìéä÷ã áø‬‬

‫‪ãñçå ä÷ãö óãåø ø÷éä åðéãéãé‬‬

‫‪øáã ìëì ãñçå ä÷ãö óãåø ,øàåôîäå ø÷éä åðéãéãé‬‬

‫‪ä "ä ,åðéðéîéì ãîåò ,äøåù åéðô ìò‬‬

‫‪ä"ä‬‬ ‫‪ö"äâä‬‬

‫‪é"ò áãåð‬‬

‫‪,â"åøá åéìòôî ìëá äçìöäå‬‬ ‫‪. ø" éëà åééç éîé ìë åäåôãøé ãñçå áåè êàå‬‬

‫‪. è"éùòîìå äôåçì äøåúì‬‬

‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ד‬