Zichru Torat Moshe Haazinu 2009

‫שבת שובה‪-‬פר' האזינו‪-‬יו"כ‬ ‫ח' תשרי תש"ע‬ ‫גליו תל"ח‬

‫זמני כניסת ויציאת השבת‬ ‫הדה"נ מוצ"ש ר"ת‬ ‫בני ברק‬ ‫ירושלי ‬ ‫בארא פארק‬

‫שיחת קודש‬

‫מכ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬

‫נאמר מוצ"ש‬ ‫פרשת האזינו תשס"ט בארה"ב‬ ‫האזינו השמי‪ ,‬בתורה אי' פשעא"ס בפסוק זה מרומז הלכות התשובה‬ ‫והנהגת האד אי ינהג‪ ,‬אד חושב בלבו שיש לשוב להשי"ת וחושב‬ ‫רק על בי אד למקו ושוכח את בי אד לחבירו שעל זה יש לשוב‬ ‫לפי שאי יו הכיפורי מכפר עד שירצה ויפייס את חבירו‪ ,‬לזה‬ ‫אומרת לנו התורה הק' האזינו השמי שמרומז על בי אד למקו‬ ‫שיש לקבל ע"ע עול מלכות שמי תמיד ולשמוע לרבש"ע ולתורתו‬ ‫הק'‪ ,‬לכ זהו הפי' האזינו ‪ -‬יש להקשיב ‪ -‬השמי ואדברה ‪ -‬מזאל‬ ‫פאלגע די גאנצע תורה או די עבודת השי"ת ברוחניות בי אד‬ ‫למקו‪ ,‬ואדברה מה שמשה רבינו דיבר ולשמוע בקולו מה שלימדנו‬ ‫את תורת השי"ת‪...‬‬ ‫אבל אי די בזאת אלא צרי ג בי אד לחבירו‪ ,‬לכ ותשמע האר‬ ‫אמרי פי – היינו האר בזה העול היינו ע בני האד באר יש לנהוג‬ ‫עמ אמרי פי כמו שמשה רבינו אמר ולימד התוה"ק שהיא אמרי פי‪,‬‬ ‫התורה מדייקת לנו ומלמדתנו שיש לנהוג ג בבי אד למקו וג‬ ‫בבי אד לחבירו‪ ,‬וזה מה שמרמז לנו הפסוק האזינו השמי ותשמע‬ ‫האר‪ ,‬שיש לרצות את חבירו מכא ולהבא לנהוג עמו בחסד‬ ‫וברחמי ולחפש לקיי הפסוק ואהבת לרע כמו‪ ,‬ואי יכול להיות‬ ‫שיאמר אני שב רק על בי אד למקו אלא חייב ג בי אד לחבירו‬ ‫וזהו שלימות תשובה ותורה‪.‬‬ ‫וכ יל"פ האזינו השמי ואדברה בענייני רוחניות מזאל פאלגע –‬ ‫להקשיב ולציית בכל הענייני של תורה תפילה ומצוות ברוחניות‪ ,‬וכ‬ ‫ג ותשמע האר יש לזכור שג בענייני גשמיות צרי להיות על פי‬ ‫תורה בכשרות וישרות או מיט א דרהובנקייט‪ ,‬אמרי פי להקשיב‬ ‫בקול התוה"ק מה שהבוכ"ע אמר למשה רבינו מיט די תורה הקדושה‪.‬‬ ‫השי"ת ירח שכולנו נחזור בתשובה באמת מיראה ומאהבה‪ ,‬באמת‬ ‫ובשלימות וברצו‪ ,‬ועשו כול אגודה אחת לעשות רצונ בלבב של‪,‬‬ ‫וזהו כלל גדול אויב מע ויל שטייגע בעבודת ה' בשלימות יש לזכור א‬ ‫כלל של כל העיקרי זה אחדות מיט מידות טובות ואהבת ישראל‬ ‫ואהבת חברי ושלו ושלוה מיט דר אר בכבוד אחד לרעהו ולא‬ ‫בשטויות והבלי ח"ו ירח המרח ישמור המרח עלי ועל כל‬ ‫ישראל‪ ,‬יש תמיד לזכור שיש לכבד את כל היהודי בדר אר ותמיד‬ ‫לידע שחברי יותר טוב ממני ולכבד כ"א בכבוד גדול‪,‬‬ ‫כדאי' באגרת הרמב" בגודל שמירת דר אר אחד לחברו‪ ,‬ירח‬ ‫המרח ישמור המרח עלי ועכ"י‪ ,‬אויב מקע או אויב ס'גרינג כ' ש‬ ‫ – ַאל ּתַ ֲענֵה ּו ּבְקוֹל ָר‪,‬‬ ‫ֲ ִאיש‬ ‫ ִמ ּכָל ָא ָד‪ .‬ו ְִא י ְִק ָרא ָ‬ ‫וזל"ק‪ :‬ו ְִת ְת ּבַיֵּש‬ ‫ֹמד ִל ְפנֵי ַר ּב ֹו‪ ,‬היינו שיש לנהוג בחברו כבוד כ"כ כמו‬ ‫ַחת ּכְעו ֵ‬ ‫ַרק ּבְנ ַ‬ ‫שעומד לפני רבו‪ ,‬אזא דר אר דאר( מע האב פאר א חבר‪.‬‬ ‫ויש לערו חשבו הנפש כמה רחוקי אנו מזה‪ ,‬ירח המרח ישמור‬ ‫המרח עלי ועכ"י‪ ,‬וכ יש מאמרי שיש להמלי את החבר כמו‬ ‫שהוא רבו בכבוד גדול מאוד ולדבר אליו בכבוד‪ ,‬ליידער לדאבו הלב‬ ‫אנו רחוקי כ"כ מזה‪ ,‬אבער יש לזכור מ'דאר( תשובה טוה ולרצות‬ ‫להגיע לבחינה הזאת של דר אר כמו לכבד החבר כמו לרבו הנ"ל‪,‬‬

‫ אותיות מחכימות ‬ ‫מספה"ק תפארת שלמה‬ ‫האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי‪ .‬יבואר עפ"י מ"ש בגמ'‬ ‫מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים‪ .‬איננו כפשוטו דהא עינינו הרואות‬ ‫כמה אנשים שיש בהם יראת שמים ודברי תוכחתם אינם נכנסים בלב‬ ‫השומע להיות דבריהם נשמעים‪ .‬אך הענין הוא ע"פ ששמענו אומרים‬ ‫מהרב המגיד מקאזניץ זלה"ה בהיותו פועל ישועות בעניני הדבוקים ר"ל‬ ‫שהיו שומעים לו להפרד מהם והי' הדבר לפלא בעיני כל רואיהם‪ .‬והי'‬

‫אחדות איז פו די גרעסטע זאכ כמו שהלל אמר לגר )שבת לא‪ (.‬מה‬ ‫דעל סני לחבר לא תעביד ואיד פירושא הוא‪ ,‬ויש מפרשי מהו‬ ‫שזה כל התורה ויש הרבה פירושי ומאמרי‪ ,‬וכ אי' בחז"ל )ברכות‬ ‫סג‪ (.‬דרש בר קפרא איזו היא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויי בה‪,‬‬ ‫הוי אומר‪ :‬דר אר שנאמר בכל דרכי דעהו‪ ,‬והוא יישר אורחותי‪.‬‬ ‫ר"ע אומר )בראשית רבה פכ"ד(‪ :‬זה כלל גדול בתורה ואהבת לרע כמו‪,‬‬ ‫ויש מאמרי פו די הייליגע זיסע תנאי ואמוראי ומרבי עקיבא‬ ‫בעניני ואהבת לרע כמו שזה מהראשוני והגדולי ביותר וע"י‬ ‫אחדות ושלו ושלוה יכולי לזכות לשטייגע בתורה ותפילה‬ ‫שיתקבלו תפילותינו ברחמי וברצו ובכל הענייני בעסער או‬ ‫בעסער והחשוב ביותר זהו האחדות‪,‬‬ ‫דר אר קדמה לתורה כ כ' על מידות טובות‪ ,‬ממילא צרי אני לזכור‬ ‫שבכל ענייני בי אד לחבירו צרי אני מעתה לשוב כדבעי ואז נזכה‬ ‫לאחדות ולקבלת התורה ולתשובה שלימה ברו"ג ולכל הברכות‬ ‫ולגאולה שלימה‪.‬‬ ‫כדשוחחנו שהתיקו לדעת הח"ח זה האהבת חינ מאחר וחורבנה היה‬ ‫בגלל שנאת חינ‪ ,‬וא יהא אהבת חינ ואהבת ישראל אז יהיה גאולה‬ ‫שלימה א רק יהיה שעה אחת אהבת ישראל ואהבת חינ ובזה תלוי‬ ‫כל הגאולה שלימה‪ ,‬וא רוצי לזכות לתשובה מאהבה ההקדמה זה‬ ‫אחדות וע"י אחדות יכולי לזכות לכל הגדולות מיראה ותשובה‬ ‫מאהבה או זוכה זיי צו די גרעסטע תשובות‪.‬‬ ‫הלינקער ‪ -‬השונא ‪ -‬היצה"ר יודע כמה חשוב הוא האחדות שא בנ"י‬ ‫יזכו לאחדות יכולי למחוק אותו מהעול‪ ,‬וראשית מה שעובד ופועל‬ ‫הוא פירוד לבבות רח"ל‪ ,‬לכ כ"א צרי להקדי באופ רגיל וישר צרי‬ ‫להיות זריז ונשכר לראות להיות אני הראשו שיכופ( הראש ויכניע‬ ‫עצמי לחברי ולא חברי אלי‪ ,‬וא יהיה לי שכל אהיה אני הראשו‬ ‫המכפי( קומתו‪ ,‬די ריכטיגע שכל בעבודת ה' חשוב מאוד שהברכה‬ ‫הראשונה היא אתה חונ לאד דעת שיהיה לנו דעת אמיתי בעבודת‬ ‫ה' וא אי דעת הבדלה מני )ירושלמי ברכות לט‪ ,(:‬ומדה טובה מרובה‬ ‫ואז יודעי להבדיל בי קודש לחול ע"י דעת האמיתי‪ ,‬כדי צו שטייגע‬ ‫בתורה ויר"ש ומידות טובות ותשובה באמת מאהבה‪.‬‬

‫‪6: 11‬‬

‫‪7: 09‬‬

‫‪7: 45‬‬

‫‪5:56‬‬

‫‪7:07‬‬

‫‪7:48‬‬

‫‪6:30‬‬

‫‪7:46‬‬

‫‪7:58‬‬

‫תורת אמת‬

‫פניני יקרי ‪ ,‬משלי ועובדות‬

‫לשבת שובה ויו"כ‬

‫שבת שובה‬ ‫שובה ישראל עד ה' אלקי כי כשלת בעוונ‪ ,‬קחו עמכ‬ ‫דביר ושוב אל ה' )הושע יד ב(‬ ‫יש להבי לאיזה דברי הכוונה שישובו בה אל ה'‪.‬‬ ‫ונראה לפרש על פי מה שכתב בספר הק' ישמח משה‬ ‫)האזינו(‬ ‫עכשיו‬

‫שלפני יו כפור בא היצר לאד ואומר לו‪,‬‬ ‫הלא‬

‫כבר‬

‫מדי‬

‫מאוחר‪,‬‬

‫אי‬

‫בתשובה בזמ קצר כזה‪ ,‬והלא דרוש לזה זמ רב‪ ,‬בפרט‬ ‫למי שהירבה לפשוע‪ .‬א אתה השב לו‪ ,‬א כי אמת‬ ‫שדרוש זמ רב לתק את כל החטאי אבל חז"ל כבר‬ ‫הקדימו את התרופה ג לזה‪ ,‬ויעצו למי שרוצה לשוב‬ ‫אל ה ' ורואה שהזמ מדי קצר ‪ ,‬שיקבל עליו בלב של‬ ‫לתק את כל מה שעיות‪ ,‬והבטיחו לו שה' יקבל זאת‬ ‫ממנו כאילו תיק את הכל בפועל‪ ,‬ולמדו זאת מגמ'‬

‫)תענית ח ‪(:‬‬

‫מהפסוק‬

‫)דניאל י יב(‬

‫מיו אשר נתת לב‬

‫להבי ולהתענות כבר נשמעו דברי‪ ,‬עכתד"ק‪ .‬זהו‬ ‫שאומר הפסוק‪,‬‬ ‫תשאל‪,‬‬

‫הלא‬

‫שובה ישראל עד ה' אלקי‬

‫לתק ‬

‫‪ ,‬וא‬

‫את‬

‫המעשי‬

‫ולכלות‬

‫פשעי‬

‫וחטאי צרי זמ רב‪ ,‬ומה אעשה בזמ קצר כזה‬ ‫כשימי ספורי בלבד לפני יו כיפור‪ ,‬על זה הפסוק‬

‫מיע לנו קחו עמכ דברי ושובו אל ה'‪,‬‬

‫התוודו לפני ה '‬

‫בדברי חרטה וקבלו עליכ בפה מלא לתק מעתה את‬

‫נאמר מוצ"ש פרשת ויל‬ ‫שובה תשס"ט בארה"ב‬

‫מעשיכ‪ ,‬ודבורי אלה יהיו נחשבי אצל הבורא ית '‬ ‫כאילו שבת אליו בפועל בתכלית השלימות‪.‬‬

‫שבת תשובה העיקר הוא שכל אחד יאחז לעצמו א פעסטע דרשה'לה‬ ‫מיט א פעסטע שטעקעלה ]דרשה ומקל[‪ ,‬לו לעצמו‪ ,‬שכבר בעזרת‬ ‫השי"ת נזכה לתשובה צו טוה וכל הדרשות התוכחות והשמועס הכל‬ ‫כדי לזכור ולהזכיר שכ"א יוכיח לבד את עצמו צו שטייגע בתורה‬ ‫ויר"ש ומידות טובות‪.‬‬ ‫שובה ישראל עד ה' אלוקי ולכאו' מהו הלשו עד‪ ,‬ובתורה אי'‬ ‫פשטי עד אי סו( אי' )יומא פא‪ (.‬גדולה תשובה שמגעת עד כסא‬ ‫הכבוד שנאמר‪ :‬שובה ישראל עד ה' אלוהי‪ ,‬ומה הלשו דווקא עד‬ ‫ובתורה אי' פשעא"ס ויל"פ שבא ללמדנו שיש לשוב כדאי' ברמב"‬ ‫ולזכ ולטהר החומר עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב‬ ‫לכסלה עוד‪ ,‬ממילא מרומז עד – אותיות עד לשו של עדות‪ ,‬שובה‬ ‫ישראל עד שה' יעיד עליו בעדות נאמנה הנ"ל‪ ,‬וכ עד הוא לשו‬ ‫תכשיטי כדכ' הורד עדי מעלי‪ ,‬זהו שובה ישראל עד ‪ -‬אזי תוכל‬ ‫להביא תכשיטי ולהעלות הני"ק משביית ולהביא כתכשיטי‬ ‫לבוכ"ע‪ ,‬ממילא דר תשובה אמיתית מאהבה יכולי לזכות להעלות‬ ‫ולקרב כל הני"ק מאהבה מהשביה‪ ,‬ועד ‪ -‬זוכי עי"ז להעלות ולקרב‬ ‫הני"ק לאבשב"ש וכביכול להעלות תכשיטי‪ -‬עד ה' אלוקי ולהביא‬ ‫תכשיטי לבורא כל עולמי‪.‬‬

‫אומר בזה הלשון זה אינו חידוש שהם שומעים וצייתים לקולי כי בשמים‬ ‫ממעל המה יודעים כח הצדיק כפי דברי הזוה"ק שמכריזי 'בכל יום‬ ‫הבו יקר לדיוקנא דמלכא‪ .‬אבל בעוה"ז נמצאו כמה רשעים קשי עורף‬ ‫אשר מאנו לקחת מוסר‪ .‬וז"ש מי שיש בו יראת שמים פי' שמתיראים‬ ‫ממנו בשמים מחמת הכרוז הנ"ל יכול להיות גם למטה דבריו נשמעים‪.‬‬ ‫וז"פ הפ' האזינו השמים ואדברה‪ .‬אם מאזינים קולי בשמים כמ"ש בפי'‬ ‫מוציא חמה ממקומה כו' ע" ש כי כאשר פתח משרע"ה פיו בדברי תורה‬ ‫הי' משתיק כל צבא מרום לשמוע בקולו כמו שמצינו ביהושע שאמר‬ ‫לחמה דום‪ .‬אזי גם בעוה"ז דבריו יעשו פרי ותשמע הארץ אמרי פי‬ ‫כנ"ל‪ .‬עוד בד"ז עפ"י מ"ש בגמ' גודל מעלת הצדיקים אשר המלאכי‬

‫אפשר‬

‫לחזור‬

‫)עטרת‬

‫יהושע(‬

‫בפסוק כי תראה חמור שונא רוב תחת משאו וחדלת‬ ‫מעזוב לו עזוב תעזוב לו עזוב תעזוב עמו ובמסורה הביא‬ ‫ע"ז לפתח חטאת רוב )בראשית ד ז(‬ ‫והעני הוא‪ ,‬כי כשנופל האד תחת יצר הרע ושמע‬ ‫בקולו בכל דרכיו‪ ,‬אז מדמה בנפשו כי אי לו עוד תקנה‪,‬‬ ‫ועי"ז מונע את עצמו מעשות תשובה ומעשי טובי‬ ‫לאשר חושב כי לנפשו אי עוד תקנה‪ .‬אמנ לא זה‬ ‫הדר ישכו אור‪ ,‬רק להתאמ בכל עוז לעשות תשובה‬ ‫ומעשי טובי לאשר חושב כי לנפשו אי עוד תקנה‬ ‫אמנ לא זה הדר ישכו אור‪ ,‬רק להתאמ בכל עוז‬ ‫לעשות תשובה ומעשי טובי‪ ,‬כי אי ל דבר שלא‬ ‫יהיה מועיל עליו תשובה‪ .‬והנה אי' בספרי שהעיקר‬ ‫לקחת מוסר מהיצר הרע גופא אי שהוא עושה רצו ‬ ‫בוראו יע כי הוא נברא להיות מסית ועושה בכל עוז‬ ‫לעשות רצו הבורא‪ ,‬ממילא ממנו יוכל האד לקחת‬

‫מוסר השכל אי למלאות רצו אביו שבשמי )עיי‬ ‫בתולדות יעקב יוס פרשת פקודי מאמר ג' בש מר הבעל ש‬ ‫המש בעמוד ב'‬

‫שרת שואלים זה לזה איה מקום כבודו ‪ .‬והדבר תימה איך לא ידעו‬ ‫שכבודו מלא עולם ‪ .‬אך הנה עיקר תענוג רצון הבורא ב " ה ממעשי‬ ‫בנ" א קרוצי חומר ‪ .‬וזה שהם שואלים איה מקום כבודו שזהו עיקר‬ ‫כבודו מתחתוני '‪ .‬וז "ש דוד המלך ע " ה )תהלים קמח‪ ,‬א ( ה ללו את ד ' מן‬ ‫השמים כי ע " י השירות ותשבחות של דוד המלך נתעוררו כל‬ ‫העליונים וכל המלאכים ‪ .‬וז "ש האזינו השמים ואדברה אם הצדיק הוא‬ ‫במדריגה זו שיש בו קדושה גדולה אשר גם צבא שמים מקשיבים‬ ‫לקולו ‪ .‬אז ותשמע הארץ גם כן אמרי פי לעשות פרי ‪ .‬וגם ישעי '‬ ‫הנביא שהי ' שורש נשמתו ממשרע "ה אמר ג" כ שמעו שמים והאזיני‬ ‫ארץ‪.‬‬

‫א‬ ‫א‬ ‫להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע‬

‫בעיני מאוד כי כבר עשיתי דברי יקרי למענ ומה לכ עליכ‪ .‬וזהו שתיכ‬ ‫בתחילת יו כפורי אומרי כאשר נשאת לע הזה ממצרי ועד הנה‪ ,‬היינו‬ ‫לעורר ג כ בחינה זו‪ ,‬וא עוד משה רבינו ע"ה אשר היה קרוב ליציאת מצרי‬

‫תורת אמת‬

‫בחר לו התעוררות זו באמרו ממצרי ועד הנה‪ ,‬וודאי אנחנו יכולי לעורר‬ ‫בחינה זו בזה שאומרי ממצרי ועד הנה אשר כמה וכמה ניסי עשה עמנו‬

‫המש מעמוד א'‬

‫עד היו הזה‪) .‬נחמד מזהב(‬ ‫ונאמר שובו שובו מדרכיכ הרעי ולמה תמותו בית ישראל )תפילת נעילה(‬ ‫למה‬

‫דומה אד הנפטר מהעול הזה בלי תשובה‪ ,‬למל שהיו לו עשרה‬

‫טוב הק' זיע"א( וזהו כי תראה חמור שונא ‪,‬‬ ‫של כבר נמסר ביד שונא ורוב תחת משאו‬ ‫היצר הרע השונא הגמור‪ ,‬ועי"ז וחדלת מעזוב לו‪ ,‬שתדמה בנפש כי אי ל עוד‬

‫מש כלי כס וכי זהב ומרגליות‪ .‬למחרת השכי המל ומצא את אוצרותיו‬

‫תקנה ועי"ז תחדל לעשות תשובה‪ .‬ע"ז אמר לא תעשה כ‪ ,‬רק תעשה תשובה‬

‫שדודי‪ ,‬ויצו לחקור ולדרוש מי הוא זה אשר מלאו לבו לעשות זאת‪ ,‬ויבוקש‬

‫שתוכל‬

‫הדבר‪ .‬וידבר המל מאד על שריו‪ ,‬ויאמר שקר הדבר‪ ,‬כי עבדי נאמני ה‬

‫ממנו בעצמו‪ .‬וזהו שהביא המסורה לפתח‬

‫ואינני מאמי שה השודדי‪ ,‬ויאמרו לו‪ ,‬אדוננו המל הרי הגניבה ביד‪.‬‬

‫מלשו חומר‪ ,‬שתראה אשר בגו‬

‫כי כבר הכביד משאו עלי שהוא‬

‫ותוכל לקחת מוסר השכל מהיצר הרע גופא‪ ,‬וזהו‬

‫עזוב תעזוב עמו‪,‬‬

‫לקחת לעזר לבל תפול ברשתו עמו‬ ‫חטאת רוב‪ ,‬רומז על היצר הרע‪) .‬עטרת ישועה(‬

‫שרי‪ ,‬והיה המל אוהב אות‪ ,‬והיו נכבדי אצלו ויקרי בעיניו פע התייעצו‬ ‫השרי ביניה לחתור לארמו המל בלילה ולשדוד את אוצר המל‪ ,‬וגנבו‬

‫ויאמר המל‪ ,‬מה אעשה‪ ,‬א יתברר שהדבר אמת‪ ,‬לא אוכל להציל אות מיד‬ ‫ההמו‪ .‬מה עשה‪ ,‬אמר לעומדי עליו הביאו אות לפני ואראה א הגניבה‬

‫סעודת ערב יו הכיפורי‬

‫ביד כדבריכ‪ ,‬והיה בי מושב השרי האלה ובי ארמו המל נהר‪ ,‬שהיו‬ ‫צריכי לעבור בו‪ ,‬וישלח המל את אחד מעבדיו לומר לה בסוד בש המל‬

‫שמעתי מהרב הגאו החסיד המפורס מוהר"ר ישראל יצחק רייזמא זצ"ל‬ ‫שדרכו של הרב מבארנאוו היה לספר כל שנה בערב יו הכיפורי בעת הסעודה‬ ‫את הסיפור דלהל ‪ :‬בשכונתו של הרה"ק רבי ר ' זושא זי"ע היה גר רוקח אחד‬

‫בעיני למאומה לעומת האהבה שהנני אוהב אתכ‪ .‬וישליכו כול את מה‬

‫שלא הניח א עבירה שלא עשאה רח"ל‪ .‬פע נכנס בו הרהור תשובה ובא אל‬

‫שהיה ביד מהגנבה לנהר‪ ,‬חו מאחד מה שלא השלי את גנבתו‪ ,‬ויביאו‬

‫הרה"ק הרבי ר' זושא זי"ע ואמר‪ ,‬רבי רצוני לחזור בתשובה‪ .‬ואז אמר לו הרה"ק‬ ‫את כל התיקוני הכתובי בספר הקנה‪ ,‬על עבירה זו צריכי להתענות כ וכ‬ ‫ימי‪ ,‬ועל עבירה זו כ וכ ימי‪ ,‬ועל זה ענה לו הרוקח לא אוכל להתענות כל כ‬ ‫ימי כי אמות‪ ,‬ואז אמר לו הרה"ק יש לי אח הרה"ק ר' אלימל זי"ע‪ ,‬הוא אד‬

‫כשתעברו את הנהר לבא אלי השליכו את הגניבה מידכ לנהר כדי שלא‬ ‫תימצא בידכ ותמותו‪ ,‬ואל תחוסו על הזהב והפניני שלי כי אי ה נחשבי‬

‫אות לפני המל‪ ,‬ויצו המל ויחפשו את בגדיה‪ ,‬ולא מצאו ויחפשו אצל‬ ‫אותו שר שלא השלי את הגנבה‪ ,‬וימצאו בידו ויחר א המל ויאמר לו‪,‬‬ ‫מדוע לא השלכת את הגנבה כמו חברי‪ ,‬ולא היה לו מענה‪ .‬ויאמר לו המל‬ ‫חטא השני חמור מהראשו‪ ,‬כי תחילה חשבתי‪ ,‬יצר פיתה אות‪ ,‬אבל עתה‬

‫טוב‪ ,‬סע אליו אולי יוכל לעזור ל‪ .‬הרוקח עשה כ‪ ,‬ובבואו להרה"ק ר' אלימל‬

‫שנתתי ל עצה להינצל בה מהמוות‪ ,‬וראית שחברי השליכו את הגנבה מיד‪,‬‬

‫זי"ע נת לגבאי סכו הוג‪ ,‬ותיכ נת לו להכנס‪ ,‬ואמר להרה"ק אחיכ שלח‬

‫מדוע לא שמעת בקולי ובזית את דברי ולא התחרטת על מעשי הרעי‪ ,‬אני‬

‫אותי אליכ‪ ,‬רצוני לחזור בתשובה ואמר לי להתענות ימי רבי‪ ,‬אבל אינני‬

‫אשל ל כגמול‪ ,‬ויצו המל להענישו בעונשי קשי וחמורי‪ ,‬ושחרר את‬

‫יכול לעשות זאת כי אמות‪ .‬על זה ענה לו הרבי ר' אלימל‪ ,‬אינ צרי להתענות‪,‬‬ ‫אבל אכול כל יו חלה טריה ע דגי‪ ,‬אח"כ שתה כוסית יי"ש אח"כ אכול מרק‬ ‫טעי‪ ,‬בשר‪ ,‬ומגדנות‪ ,‬אבל לפני שתל לאכול הכנס אלי‪ .‬הרוקח עשה כדבריו‪,‬‬ ‫מדרכיכ הרעי ולמה תמותו בית ישראל‪ ,‬לכ מי שמת בלי תשובה יענש‬ ‫ואז פתח הרה"ק ואמר‪ ,‬מיילע מיילע מה עשית ביו פלוני במקו פלוני‪ ,‬אחרי מותו בגיהנ‪ ,‬ומי שחוזר בתשובה מוחלי לו כל עונותיו‪) .‬ספר המוסר‬ ‫ומנה את כל העבירות שהרוקח עשה אז‪ ,‬והרוקח הבי שכונת הרה"ק עליו לרבי יהודה כל זצ"ל(‬ ‫תשעה חבריו שמחי וטובי לב‪ ,‬עד כא‬

‫המשל‪ .‬והנמשל‬

‫הוא הקב"ה מצוה‬

‫לאד לחזור בתשובה כדי שלא ימות ברשעתו כמו שנאמר שובו שובו‬

‫והתחיל לבכות מאד עד שהתעל‪ ,‬וכאשר הקי הל לאכול‪ .‬אפשר לתאר‬ ‫באיזה אופ היתה האכילה אז‪ .‬כ התרחש הדבר יו יו עד שלא היה יכול‬ ‫עוד לאכול‪ .‬ואז העמיד עליו הרה"ק שומר שלח עליו לאכול‪ ,‬והמשי‬ ‫להתנהג כ עד שנהיה בעל תשובה גמור‪ .‬בתו הסיפור אמר הרב מבארנאוו‬

‫זצ"ל באופ זה צריכה להיות האכילה בערב יו כיפור‪ ,‬יש לעשות חשבו היכ‬ ‫אנו עומדי‪ ,‬יו לני יוהכ"פ‪ ,‬וכיצד התנהגנו במש השנה‪ ,‬ואיזה פני יש לנו‪ ,‬ואז‬ ‫אי יכולי אנו לאכול‪ ,‬אבל בכל זאת מוכרחי אנו לאכול‪) .‬דברי אמונה(‬

‫וכ היה מונה אחת‪ ,‬אחת ואחת‪ ,‬אחת ושתיי‪ ,‬אחת ושלש וכו' )תפילת מוס יו הכיפורי(‬ ‫המנהג לשיר בתפילה זו‪ ,‬ומעול תמהתי מה יש להתבונ בתפילה שמשו כ‬ ‫שרי תפילה זו‪ .‬ועלה ברעיוני שיש להתבונ בזה דר בענייני תשובה‪ ,‬שבימינו‬ ‫העיקר לחפש שיהא מתוק מבחינת להבא‪ ,‬ואשר בכ הוא ג מתוק מבחינת‬ ‫העבר‪ ,‬ולא לירא ולא לחשוב על מה שקרה בעבר‪ ,‬רק לשכוח את הבו שהיה‬ ‫תפוש בו‪ ,‬כי בדורותינו אלה‪ ,‬בגלל חלישות המוח אפשר לעוות יותר מאשר‬ ‫לתק‪ ,‬כשחושבי בקורות שבעבר‪ ,‬כי זה יכול לשמש קרש‪/‬קפיצה ליצר הרע‬

‫וענית את נפשותיכ בתשעה לחודש בערב‬ ‫רז"ל אמרו )ברכות ח‪ (:‬וכי בתשעה מתעני‪ ,‬והלא בעשרה מתעני‪ ,‬אלא לומר‬ ‫ל כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי‪.‬‬ ‫כאשר יסופר בנוכל אחד‪ ,‬שהיה דרכו ללסט את הבריות בערמומיות גדולה‪,‬‬ ‫נראה לתת טע מדוע האכילה בערב יו הכיפורי נחשבת לתענית‪ ,‬כי מעלת מה עשה‪ ,‬העמיד פני ת‪ ,‬ובא לו אצל אד איזשהו‪ ,‬וביקש ממנו שית לו‬ ‫התענית היא שהד מסג עצמו ומשבר את תאוותו ומבטל רצונו מפני רצונו בהלוואה שקל אחד‪ ,‬והלוה לו‪ ,‬למחרת בא אליו שנית‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬כבר אני חייב‬ ‫יתבר‪ ,‬ודבר זה חשוב מאד לפני ה'‪ ,‬ובעשרת ימי תשובה הוא להפ‪ ,‬שכל ל שקל אחד‪ ,‬אולי תוכל להלוות לי עוד שקל אחד‪ ,‬ואהיה חייב ל שני שקלי‪,‬‬ ‫אד מישראל מפשפש במעשיו ומתחרט מאד על עונותיו עד אשר לא ערבה נתרצה הלה ונת לו הלוואה בפע שניה‪ ,‬אחר כ בא אליו שוב‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬כבר‬ ‫לו אכילה ושתיה‪ ,‬ואדרבה רצונו להתענות ולסג את גופו כדי שתהיה לו אני חייב ל שני שקלי‪ ,‬אולי תוכל להלוות לי עוד שקל אחד‪ ,‬ואהיה חייב ל‬ ‫כפרה על עונותיו ובפרט בערב יו הקדוש‪ ,‬יו הגדול והנורא‪ ,‬בודאי הוא‬ ‫שלשה שקלי‪ ,‬הסכי הלה ונת לו הלוואה בפע שלישית‪ ,‬כיו שראה אותו‬ ‫חס ושלו להיאחז בו מחדש‪.‬‬

‫משתוקק ומתאוה מאד להתענות וזהו שאמרו רז"ל שהאוכל בתשיעי ומשבר‬

‫נוכל‪ ,‬שיש באד המלוה הזה‪ ,‬מדה לא קטנה של חוסר חכמת חיי‪ ,‬התחיל‬

‫בזה את תאותו להתענות‪ ,‬מעלה עליו הכתבו כאילו התענה תשיעי ועשירי‪ ,‬כי‬ ‫המבטל רצונו מפני רצו הבורא ואוכל בתשיעי כדי לקיי את דברו יתבר ‪ ,‬זה בקשתו ע אותו פזמו "כבר אני חייב ל כ וכ תוסי לי יותר ואהיה חייב ל‬ ‫נחשב לפניו כאילו התענה תשיעי ועשירי‪ ,‬כי בשניה כוונתו לשמי‪) .‬אוהב‬ ‫יותר"‪ ,‬עד שצבר לו אצל אותו אינו ממולח חוב מוגז בסכו ענקי‪ ,‬ואז ברח לו‬ ‫ישראל(‬ ‫אותו נוכל מ העיר‪ ,‬כיו שראה המלווה כ‪ ,‬ספק את כפיו והרי קול בכייה‪ ,‬א‬ ‫לבוא אליו שוב ושוב‪ ,‬לקחת ממנו הלוואות יותר ויותר‪ ,‬ותמיד התחיל את‬

‫ללא הועיל‪ ,‬כי פרח לו אותו איש השקר‪ ,‬ואותו הנוכל בא לו למקו חדש וחזר‬

‫ועינית את נפשותיכ‬ ‫בגמ'‬

‫על מנהגו‪ ,‬וככה סיבב לו מעיר לעיר והיה מקפח את הבריות‪...‬‬

‫אמרו‪ ,‬וכי בתשיעי מתעני‪ ,‬הלא בעשירי מתעני אל כל האוכל ושותה‬

‫בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי הפליאה נשגבה‪ ,‬לש מה כתבה התורה‬

‫מצוה אכילה ושתיה בלשו תענית‪ .‬ונראה להסביר את הדבר דר משל‪.‬‬

‫בנו של‬

‫עד‬

‫שפע במקרה נטפל לאיזה איש חכ ונבו‪ ,‬שבא אליו בראשונה כמנהגו‬

‫לקבל ממנו הלואה‪ ,‬ונת לו‪ ,‬אמנ כשבא אליו בפע השניה לבקשו שיוסי לו‬

‫עשיר אחד היה בעל תאוה גדול‪ ,‬ובכל יו כאשר הל לחדר ועבר דר חנויות‬

‫על הלוואתו‪ ,‬ופתח את פיו בסגנו הערמה שלו‬

‫"כבר אני חייב ל "‬

‫‪ ,‬מתו‬

‫פירות וממתקי‪ ,‬היה חוט מהסלי ונות לפיו ובורח‪ ,‬ויהי כאשר החנוני‬

‫דבריו אלה‪ ,‬הבי הלה מיד‪ ,‬כי גנב הוא האיש הזה‪ ,‬כיו שכ לא נת לו לגמור‬

‫ראו את מעשיו יו יו‪ ,‬באו אל אביו להתלונ עליו‪ ,‬והיה האב מתבייש מאד‬

‫את דבריו‪ ,‬רק התחיל להרעי עליו בקולו‪ ,‬ואמר לו בגערה‪" ,‬אתה לא חייב לי‬ ‫כלו"‪ ,‬כל ל ממני‪ ,‬אני איני מכיר ‪ ,‬אי בינינו שו חשבו ולא כלו‪ ,‬ובכ‬

‫להשפיע על בנו לעזוב את רוע מעלליו‪ .‬ויהי בבוקר ויאמר אליו‪ ,‬בני יקירי‬

‫הציל אותו חכ את נפשו‪ ,‬מנפול במלכודתו של אותו נוכל‪.‬‬

‫ללכת לחדר בצורה מכובדת בלווי אנשי נכבדי וכלי זמר‪ .‬ויהי בלכתו לחדר‬

‫וכ‬

‫והיה מוכיח את בנו אבל לא הועיל מאומה‪ ,‬ואז‪ ,‬עלתה בדעתו עצה כיצד‬

‫מחמדי אי רוחי נוחה שתל לחדר לבד‪ ,‬נער יקר ומהולל כמו ראוי ל‬ ‫ג דרכו של היצר הרע ‪ ,‬שכשבא להכשיל את האד ‪ ,‬הרי מקוד טורח‬

‫היה הכרוז יוצא לפניו ואומר‪ ,‬עכשיו מוליכי לחדר את הנער המופלג ומפואר‬

‫להוכיח לו שכבר נכשל בדבר כזה או בדומה לו‪ ,‬ואי זה אצלו דבר חדש‪,‬‬

‫שלשלת היוחסי פלוני ב פלוני וכאשר הנער ראה את כבוד תפארתו שוב לא‬

‫שאילולא כ ‪ ,‬אי דבריו מתקבלי אצל האד ‪ ,‬שכמו שאי אפשר להטביע‬

‫עלה על רוחו להוריד את מעלתו לעשות כמעשה הבורי והריקי ללכת‬

‫בי ‪ ,‬לאד הנמצא בלב היבשה ‪ ,‬כ אי אפשר ליצר להכשיל פתאו באיזו‬

‫לחטו פירות וממתקי ולברוח‪ .‬והנמשל‪ :‬האד יצר לבו רע מנעוריו ובטבעו‬

‫עבירה גסה חלילה‪ ,‬לאד המרגיש בעצמו שהוא רחוק בתכלית מעבירה‬

‫להוט אחר תאוות ותענוגי העול הזה וא עוד היה כתוב מפורש בתשעה‬

‫כזו ‪ ,‬ולכ סכנה היא לחשוב בקורות שבעבר ‪ ,‬אדרבה ‪ ,‬אמרו ‪ ,‬שיש להשתדל‬

‫בחודש תאכלו ותשתו‪ ,‬מי יודע א היה מני בבית הכנסת בערב‪ .‬מה עשה‬

‫הקב"ה עט את המצוה הזאת במעטה של תענית וכתב וענית את נפשותיכ‬ ‫בתשעה לחודש‪ ,‬ועל ידי שאכילה ושתייה זו נקראת בתורה תענית‪ ,‬בקל יבי‬ ‫האד את האמת‪ ,‬שאי היא באה לש תענוג ועידו‪ ,‬אלא לקיי את ציווי ה'‬ ‫שיאכל את צווי ה' שיאכל וישתה בהדרת קודש באימה ויראה והכנעה כאילו‬

‫מתענה‪) .‬המגיד מדובנא(‬ ‫כאשר נשאת לע הזה ממצרי ועד הנה )תפילת יו הכיפורי(‬ ‫עני‬

‫הרחמנות גדול אשר יש לו להשי"ת על עמינו בני ישראל ביו הקדוש‪,‬‬

‫לשכוח אות כדי שכלל וכלל לא יראה עצמו שקרוב לאותה עבירה חלילה‪,‬‬ ‫וכדי שלא יקפו היצר הרע על ההזדמנות הזו ‪ ,‬ובמקו לבוא לידי תשובה‪,‬‬ ‫יגיע אל חס ושלו ההיפו חלילה ‪ ,‬ולא עוד אלא לעול כשבא היצר הרע‬

‫להטריד את האד במחשבות על העבר‪ ,‬צרי לומר לו מיד‪ ,‬שקר אתה דובר‪,‬‬ ‫א פע לא נכשלתי בכאלה‪ ,‬לא בשוגג ולא במזיד‪ ,‬איני מכיר כלל ואי‬ ‫בינינו שו חשבונות‪.‬‬ ‫וכ‬

‫יש להתבונ בתפילתנו‬

‫"אחת ואחת"‬

‫דהיינו כשהיצר הרע פונה אלינו‬

‫עשית עבירה פלונית כבר פע אחת‪ ,‬מה יקרה א נשוב עליה עוד פע‪,‬‬

‫הוא כמו שמצינו בי בני אד אשר לפעמי יבואו וילשינו על ב בפני אביו‬

‫"אחת ושתי"‪,‬‬

‫ואמו והמה כל מה שיכולי להלי בעדו ה מליצי‪ ,‬עד שרואי שאי לה‬

‫כלו‪ ,‬נעשה עוד עבירה ויהיו שלש עבירות וכ הלאה‪ ,‬וכדאי' בחז"ל היו‬

‫פה להשיב‪ ,‬אזי אומרי הלא כמה דמי תרתי משמע נשפ לנו למענו מיו‬

‫אומר לו כ ומחר אומר לו כ עד שאומר ל ועבוד עבודה זרה‪ .‬עלינו לדעת‬

‫ואח"ז שוב יעלה בדעתנו הרי כבר עשינו שתי עבירות ולא קרה‬

‫היוולדו ועד עתה‪ ,‬ומה לכ עליו‪ .‬כמו כ כביכול אומר השי"ת הלא בראתי‬

‫שאות מחשבות מגיעי מיצר הרע ועלינו להיות כאותו חכ שאמר לנוכל‬

‫שמי ואר עבור‪ ,‬ג הוצאתי אות מאר מצרי‪ ,‬וכמה ניסי חו לדר‬

‫וא לא נכשלתי בעבירות כאלו‪) .‬שנות ביכורי‪ -‬ומפי הרב ידידיה‬

‫הטבע עשיתי עמה‪ ,‬וכמה היה לי למענ ע מדת הדי‪ ,‬א כ יקרי ה‬

‫איני מכיר‬ ‫ברנדסדורפר(‬

‫דבר תורה ומוסר‬ ‫לפרשת האזינו שבת שובה ויו"כ‬ ‫השבת שבי ר"ה ליו‪-‬כיפור נקראת שבת "שובה"‬ ‫לפי שמפטירי בה "שובה ישראל עד ה' אלוקי"‪.‬‬ ‫השנה קוראי בשבת זו פרשת "האזינו" ‪ -‬זוהי‬ ‫פרשת השירה שאמר משה ושנצטוו בני‪-‬ישראל‬ ‫ללמוד בעל‪-‬פה‪ ,‬ככתוב‪" :‬ועתה כתבו לכ את‬ ‫השירה הזאת ולמדה את בני‪-‬ישראל שימה‬ ‫בפיה"‪ .‬זוהי השירה הנצחית של כנסת ישראל!‬ ‫שירה החובקת את תולדות האומה משחר ימיה ועד‬ ‫אחרית הימי!‬ ‫כדברי הגה"ק הרמב" ‪" :‬גדולה שירה זו שיש בה‬ ‫לעכשיו‪ ,‬ויש בה לשעבר‪ ,‬ויש בה לעתיד לבוא‪ ,‬ויש‬ ‫בה לעול הזה‪ ,‬ויש בה לעול הבא והיא שטר‬ ‫עדות כי יעשה הרעות ונוכל‪ ,‬ושהוא יתבר יעשה‬ ‫בנו בתוכחות חימה אבל לא ישבית זכרנו‪ ,‬וישוב‬ ‫ויתנח ויפרע מ האויבי בחרבו הקשה הגדולה‬ ‫והחזקה‪ ,‬ויכפר על חטאתנו למע שמו"‪ .‬ומסיימת‬ ‫השירה בהבטחה כי ע ישראל ישוב לארצו‬ ‫ויתחדש בה‪ ,‬ובזה תתחיל גאולת כל העולמי‪:‬‬ ‫"הרנינו גויי עמו כי ד עבדיו יקו‪ ,‬ונק ישיב‬ ‫לצריו וכיפר אדמתו עמו"! ואמרו על כ חז"ל‪:‬‬ ‫"וכיפר אדמתו עמו" ‪ -‬כל הדר באר‪-‬ישראל‪ ,‬וקורא‬ ‫קריאת שמע שחרית וערבית‪ ,‬ומדבר בלשו הקודש‬ ‫הרי הוא ב העול הבא!"‪.‬‬ ‫בספה"ק "אגרא דפרקא" )אות קטז( זל"ק‪ :‬נ"ל בסגולה‬ ‫ללמוד בכל יו שירת האזינו והוא סגולה להנצל‬ ‫מאפיקורסות ומדעות הכוזבות‪ .‬עוד כ' ש‪ :‬הנה‬ ‫הרב מו"ה יעב בסידורו תמה על בעל מסדר‬ ‫המעמדות למה סידר פ' האזינו במעמדות‪ ,‬ועיי"ש‬ ‫בספרינו כי הדי עמו כי הוא סגולה ע"פ התורה‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫על שבת בראשית נאמר בתורה‪" :‬וביו השביעי‬ ‫שבת שבתו לה'" וג על יו הכיפורי נאמר "שבת‬ ‫שבתו הוא לכ ועינית את נפשותיכ" א יש‬ ‫ביניה הבדל לא רק בעונש‪ ,‬ששבת בסקילה ויו‬ ‫בכיפורי בכרת‪ ,‬אלא ג בקביעת זמנה ‪ -‬ששבת‬ ‫קבועה וקיימת מששת ימי בראשית בלי כל קשר‬ ‫למאורעות האד‪ ,‬מה שאי כ יו‪-‬הכיפורי‬ ‫שנקבע ליו סליחה וכפרה בעשור לחודש תשרי‪,‬‬ ‫יו הקשור למעשיה של ישראל כפי שמובא‬ ‫בסדר אליהו זוטא‪" :‬בארבעי יו האחרוני שעלה‬ ‫משה להר סיני להביא את התורה גזרו יו צו‬ ‫ותענית‪ ,‬וביו האחרו שבכול שהוא סו ארבעי‬ ‫יו גזרו תענית ולנו בתענית כדי שלא ישלוט בה‬ ‫יצר הרע‪ ,‬ולמחרתו השכימו ועלו לפני הר סיני‪,‬‬ ‫ישראל היו בוכי לקראת משה והוא היה בוכה‬ ‫לקראת‪ ,‬עד שעלתה בכיית למרו‪ .‬באותה שעה‬ ‫נתגלגלו רחמיו של הקב"ה על ישראל וקיבל את‬ ‫תשובת‪ ,‬ובישרה אות רוח קודש בשורות טובות‬ ‫ונחמות‪ ,‬ואמר הקב"ה לישראל‪ :‬בניי‪ ,‬נשבע אני‬ ‫בשמי הגדול שלי ובכיסא הכבוד שלי שתהא לכ‬ ‫בכיה זו לששו ולשמחה גדולה‪ ,‬ויהיה לכ יו זה‬

‫סליחה וכפרה ומחילה לכ ולבניכ עד סו כל‬ ‫הדורות"! בהיות היכל על יסודותיו ומקדש הקודש‬

‫על מכונותיו וכה גדול עומד ומשרת היה שעיר‬ ‫המשתלח כפרה על כל ישראל‪ ,‬על העבירות‬ ‫החמורות ע התשובה ועל הקלות אפילו בלא‬ ‫תשובה‪ ,‬בי שעבר בזדו בי שעבר בשגגה‪ ,‬בי‬ ‫שהודע לו ובי שלא נודע לו‪' ,‬אבל עוונות אבותינו‬ ‫החריבו נווה וחטאתינו האריכו קיצו‪ ,‬ואי לנו לא‬ ‫בית מקדש‪ ,‬לא מזבח כפרה ולא כה בעבודתו' וע‬

‫כל זאת לא פג תקפו וסגולתו של יו הכיפורי כיו‬ ‫סליחה ומחילה‪ ,‬כפי שמפרשי על הפסוק בשיר‬ ‫השירי‪'" :‬שחורה אני ונאוה' ‪ -‬שחורה אני כל ימות‬ ‫השנה ונאוה אני ביו הכיפורי‪...‬כ ישראל אעפ"י‬ ‫שמתלכלכי בעוונות כל ימות השנה יו הכיפורי‬ ‫בא ומכפר עליה"‪ .‬ואפילו כל המועדי עוברי‪ ,‬יו‬ ‫הכיפורי אינו עובר‪ ,‬שיו הכיפורי מכפר על‬ ‫הקלות ועל החמורות שנאמר‪' :‬כי ביו הזה יכפר‬ ‫עליכ‪...‬מכל חטאתכ'! המצווה המרכזית ביו‪-‬‬ ‫הכיפורי היא כמוב מצוות העינוי "ועינית את‬ ‫נפשותיכ" ‪ -‬איסור אכילה ושתייה‪ ,‬רחיצה‪ ,‬סיכה‪,‬‬ ‫נעילת הסנדל‪ ,‬ותשמיש המיטה‪.‬‬ ‫עוד מ המצוות החשובות ביו זה היא מצוות הוידוי‬

‫שהיא המש ישיר של הוידוי הנאמר ע"י הכה‬ ‫הגדול בקודש הקודשי ביו‪-‬הכיפורי‪ ,‬ואומרי‬ ‫ביו זה עשרה וידויי העוסקי בעיקר בתכונות‬ ‫האד ומידותיו‪ .‬שיא ההתקרבות לקב"ה ביו זה‬ ‫הוא בתפילת הנעילה הנאמרת בשעת גמר החיתו‪,‬‬ ‫ולכ מתחזקי בה ביותר לאמרה בכוונה עצומה‬ ‫והתעוררות גדולה‪ ,‬ונקראת כ לפי שבאותה שעה‬ ‫ננעלו שערי ההיכל בבית‪-‬המקדש וג שערי שמי‬ ‫ננעלי אז‪ ,‬והקב"ה חות די אמת לכל באי העול!‬ ‫)נער ע"פ ספרי (‬

‫ב‬

‫בגו צדיקיא‬

‫הרה"ק המקובל רבי יהודה ליב אשלג זי"ע בעל הסול על הזוה"ק‬ ‫יומא דהילולא י ' תשרי‬

‫לידתו ושנות נעוריו‬ ‫ירושלי דאז ונתקשרו עמו בעבותות הערצה והערכה וכמו שכותב רבה‬ ‫בעיצומ של עשרת ימי תשובה ‪ -‬בה' תשרי תרמ"ה ירדה לעול נשמה של ירושלי באותה התקופה הרה"ג רבי יוס חיי זוננפלד זצוק"ל‬

‫גבוהה בבית הרה"ח רבי שמחה הלוי אשלג זצ"ל בעיר וורשה שבפולניה‪.‬‬ ‫הבית התמלא באור יקרות ע לידת בנ הפעוט שאת גודל ערכו ושגב‬ ‫נשמתו גילו במש השני‪ .‬ביו השמיני ללידתו נקרא שמו בישראל‬ ‫יהודה ליב על ש אבי אמו הצדיק הנסתר רבי יהודה ליב מלוקובע זצ"ל‪.‬‬ ‫עוד בהיותו עולל פעוט ניכרו בו אותות כי לגדולות נועד ואביו ואמו‬ ‫השגיחו עליו כעל בבת עינ כאילו ניבא לה ליב כי עתיד אורו לזרוח‬ ‫בעול‪ .‬בימי נערותו התגלה כמתמיד עצו ששוקד על תלמודו בשקידה‬ ‫רבה ועוד בטר הגיעו לעול מצוות היה בקי כמעט בכל הש"ס ע פירוש‬ ‫תוספות כשתורתו נקנית מתו עמל ובקדושה‪ .‬וכפי שהעיד פע שבהיותו‬ ‫כב ט"ו שני לא היה ביכולתו להוציא דבר שקר מפיו כלל‪.‬‬ ‫בעיר הולדתו וורשה של אותה תקופה היה בית גידול מאי דוגמתו בעושר‬ ‫הרוחני‪ .‬ובמעונ של חכמי וסופרי עלה ושגשג מעלה מעלה בלימוד‬ ‫ארבעת חלקי שולח ערו ופוסקי‪ .‬ובגיל י"ט הוסמ להוראה על ידי‬ ‫גדולי הרבני של העיר וורשה ושמש בעירו כמורה צדק במש ט"ז שני‪.‬‬

‫בציל של גדולי ישראל‬

‫את משנת החסידות קנה רבינו בבית פשיסחה בית היוצר לעמקות הדעת‬ ‫כשבתחילה הסתופ בצל רבו אדמו"ר רבי מאיר שלו מקאלושי זי"ע –‬ ‫נכד הרה"ק היהודי הקדוש מפשיסחה‪.‬‬ ‫לאחר פטירת רבו נגלה אליו רבו בחלו והורה לו להסתופ בצל בנו‬ ‫אדמו"ר רבי יהושע אשר מפוריסוב זי"ע ‪ -‬שהעריכו וקרבו מאוד למרות‬ ‫גילו הצעיר ובנוס הסתופ בציל של האדמורי" הרה"ק רבי ישכר דוב‬ ‫מבעלז זי"ע והרה"ק רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצא זי"ע‪.‬‬ ‫עיקר מגמת חייו של רבינו הייתה פתיחת של שערי תורת הסוד לפני כל‬ ‫לומדי התורה והפצתה‪ .‬על ידיעותיו הרבות בקבלה תמהו רבי והדבר‬ ‫הינו בגדר תעלומה למעט מה שכתב רבינו בעצמו במכתבו מיו עשרה‬ ‫בטבת שנת תפר"ח לגיסו מוה"ר אברה מענדיל שו"ב בראונשטיי זצ"ל‬ ‫וזה לשונו בי"ב ימי לחודש מרחשוו בשישי בשבת בבוקר בא אלי איש‬ ‫אחד נתגלה לי שהוא חכ גדול הפלא ופלא בחכמת הקבלה וג בכל מיני‬ ‫חכמות ותכ בתחילת דיבורו הרגשתי בו וטעמתי כי חכמת אלוקי‬ ‫בקרבו‪ ,‬ועסקתי עמו כמו ג' חדשי בכל לילה אחר חצות בביתו ורוב‬ ‫העסק היה בדרכי הקדושה והטהרה‪ ,‬וגילה לי סוד גדול וכולל במקווה‬ ‫שנמדד ונמצא חסר ושמחתי עלתה למעלה ראש כמוב‪ ,‬בעשרה בניס‬ ‫שנת עטר"ת לפ"ק שבק חיי לכל עלמא זכותו יג עלינו ועל כל ישראל‬ ‫אכי"ר‪ ,‬לא נתתי דמי לי א רגע אחד ביו עד שמצאתי ח בעני קוני וצורי‬ ‫ית' וית' וזכות מורי הקדוש ז"ל ותורתו עמדה לי ונפתח לבי בחכמה‬ ‫העליונה הלו ורב כמעיי הנובע‪ ,‬ומורי הק' ז"ל הנזכר הי' מתפרנס‬ ‫ממסחרי גדולי והי' מפורס בכל העיר כסוחר נאמ אבל בחכמת‬ ‫הקבלה לא הכיר בו שו ב אד עד היו הזה ולא נת לי רשות לגלות‬ ‫שמו …‪..‬ע"כ לשונו‪.‬‬ ‫ועוד הסבר נת רבינו שמשו שטרח ויגע במסירות נפש עצומה יומ‬ ‫ולילה במש חמש עשרה שנה ביגיעה שלמעלה מהכוח האנושי על כ‬ ‫ריחמו עליו מ השמי ופתחו לו שערי החכמה‪.‬‬ ‫פע התבטא בפני אחד ממקורביו כי דקה אחת בשבילו שלא להגות‬ ‫בתורה ובדברי קדושה גרוע לו יותר ממה שבאי לשחטו‪ ,‬אימרה המעידה‬ ‫על מסירות נפשו ללימוד התורה‪.‬‬ ‫במכתב שכתב רבי י"ל בשנת תרפ"ז נכתב‪ :‬ותדע נאמנה שעדיי לא היה‬ ‫מזמ האר"י הק' עד היו הזה מי שיבי שיטת האר"י הק' זי"ע על שורשו‪,‬‬ ‫והנה ברצו עליו ית' זכיתי לעיבור נשמת האר"י הק' זי"ע לא מפני מעשי‬ ‫הטובי אלא ברצו עליו שנשגב ג ממני עצמי למה נבחרתי אנכי לנשמה‬ ‫נפלאה זו שלא זכה בו אד מעת פטירתו עד היו ולא אוכל להארי‬ ‫בעניי זה מפני שאי דרכי לדבר בנפלאות ע"כ לשונו‪.‬‬

‫בכל דרכי דעהו‬

‫נדודי רבי ידע רבי י"ל בחייו א הוא בגודל דביקותו בבורא העולמי לא‬ ‫שת ליבו להפרעות העומדות בדרכו‪ .‬א בהפצת התורה ובכתיבת חיבוריו‬ ‫הרבי ואמירת השיעורי מצא לו רבינו מקו להתגדר בו‪.‬‬ ‫בשנת תרע"ט הזהיר רבינו מ"הענני השחורי" שעולי על אירופה ואמר‬ ‫נותני לנו עשרי שנה לברוח לאר ישראל ולא התייחסו כ"כ לדבריו‪ .‬ימי‬ ‫החור שנת תרפ"א היו ימי קשי לע ישראל ואז החליט רבינו לעזוב‬ ‫את העיר וורשה מקו מגוריו ולעלות לאר הקודש ובאות ימי הזהיר‬ ‫שוב רבינו שצפוי להתרחש על יהודי אירופה אסו כבד שהתברר לאחר‬ ‫מכ כשואה‪ .‬וע ישראל צרי לעלות לאר הקודש‪.‬‬ ‫בסוכות תרפ"ב לאחר טלטולי רבי הגיע רבינו ע כל בני משפחתו לנמל‬ ‫יפו ומש עלה לירושלי עיר הקודש כשבלבו גמלה ההחלטה להסתיר‬ ‫את זהותו ולהתפרנס מיגיע כפיו‪ ,‬וכל זה בכדי לא להשתמש בכתרה של‬ ‫תורה אול ברצו העליו נתגלה אישיותו עד מהרה ויצא שמו הטוב‬ ‫ברבי ומיד נתקבצו סביבו אנשי בעלי שיעור קומה רוחני מיקירי‬

‫בהסכמתו לספריו של רבי יודא ליב מאז בואו לקבוע דירתו בעיר קדשינו‬ ‫עד עתה לא זזתי מחבבו עד שהוקרתיו לאח ואחות וצחצחות כי אמר‬ ‫לחכמה אחותי את‪ .‬אחד המיוחדי מחבורת תלמידיו היה המקובל הגאו‬ ‫רבי משה יאיר ווינשטוק זצ"ל מחבר של שמוני וארבעה ספרי חשובי‬ ‫בכל מכמני התורה‪ ,‬ספרי כמניי שנותיו‪ ,‬שרבינו אמר עליו שהיה בעל רוח‬ ‫הקודש‪.‬‬ ‫בשנת תרפ"ו נסע רי"ל ללונדו וש כתב את חיבוריו הנפלאי פני‬ ‫מאירות ופני מסבירות על ע חיי וכעדותו של יהודי שזכה ש לשמשו‬ ‫שאמר שמראהו כמלא ה' צבאות והיה יושב בחדרו שקוע ללא הפסק‬ ‫בכתיבה כותב מידי יו שמונה עשרה שעות ויותר כשהוא פרוש מכל עניני‬ ‫העול ממש‪ .‬בלונדו שהה רבינו עד לשנת תרפ"ח ואז שב לאר ישראל‪.‬‬ ‫בי השני תרצ"ב ‪ -‬תרצ"ו התגורר ביפו כשבאות שני עמל על חיבוריו‬ ‫לכתבי האר"י זצ"ל ובשנת תרצ"ב עבר לגור בעיר בני ברק וש הקי את‬ ‫בית מדרשו וכ מאפית מצות‪ .‬שכל גדולי העיר היו באי אליה‪ ,‬ואחר מכ‬ ‫עבר לגור חזרה לי‪ -‬בשכונת הבוכרי שכהבעת הערכה לו ולפועליו‬ ‫הנציחו רחוב על שמו וזכרו‪ ,‬ולאחר תקופה עבר רי"ל לגור בתל אביב אשר‬ ‫ש התגורר עד יו פטירתו‪.‬‬ ‫העניות והדחקות בביתו של רי"ל היו עצומי‪ ,‬לא היתה פרוטה לפורטה‪,‬‬ ‫ותלמידיו היו מביאי מצרכי מזו‪ ,‬בכדי שיוכלו בני ביתו להחיות נפש‬

‫) תשט" ו(‬

‫ג את שיעוריו בפני חבר‬ ‫תלמידיו שהגיעו מכל האר‬ ‫במסירות נפש‪ ,‬ולא פסק פומיה‬ ‫מגרסיה כל היו וכל הלילה‪.‬‬ ‫יהודי בש ר' חיי נאה‪ ,‬שהיה גר‬ ‫בשכנותו של רבינו הקדוש‪ ,‬מעיד‪:‬‬ ‫"ספר הזהר הקדוש היה פתוח‬ ‫לפני האדמו"ר בעל "הסול"‪ ,‬וכ‬ ‫מחברתו של בעל "הסול" היתה‬ ‫פתוחה על השולח‪ .‬הוא היה‬ ‫מעיי עמוקות בספר הזהר‬ ‫הקדוש‪ ,‬כותב כמה עמודי‬ ‫במחברת‪ ,‬ואח"כ יוצא לחצר‬ ‫המצבה‬ ‫שהיתה חשוכה לגמרי באישו‬ ‫לילה‪ ,‬ומהל ש הלו ושוב‪ ,‬הלו ושוב‪ ,‬לעיתי במש ארבע שעות‪.‬‬ ‫אח"כ היה חוזר וממשי לכתוב‪ ,‬ושוב יוצא לחצר‪ ,‬עומד ומביט לכוו הר‬ ‫הצופי‪ ,‬וכ נהג לילה אחר לילה ללא הפוגה"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫סיפר תלמידו רבי משה ברו למברגר זצ"ל‪" :‬מספר שני לאחר פטירת‬ ‫רבינו‪ ,‬עבר תלמידו הרה"ג רבי משה יאיר ויינשטוק )מתלמידיו הראשוני (‬ ‫ניתוח בגרונו בארצות הברית‪ .‬לאחר הניתוח כתב לי‪" :‬כאשר לקחו אותי‬ ‫לניתוח ראיתי את רבינו בעל "הסול"‪ ,‬ואמר לי‪" :‬דע ל‪ ,‬אני כבר רחוק‬ ‫ממכ מליוני שני‪ ,‬אבל כשזקוקי לי אני תמיד נמצא"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬

‫סול מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה‬

‫ביו שישי פרשת בראשית בשנת תש"ג החל רבינו זצ"ל בכתיבת חיבורו‬ ‫הענק והמקי פירוש ה"סול" על הזוהר הקדוש התחלתו ורעיו הכתיבה‬ ‫של הפירוש המקי התחילה משאלה שנשאל רבינו זצ"ל על ידי בנו הגה"צ‬ ‫רבי שלמה בנימי זצ"ל בעניי "בקע ולא בקע" המופיע בזוהר הקדוש ומני‬ ‫אז היה יושב רבינו זצ"ל במסירות נפש וכותב במש כשמונה עשרה שעות‬ ‫ביממה את פירושיו וזאת למרות דלקת פרקי קשה שהייתה לו והסבה לו‬ ‫ייסורי קשי‪ .‬המתבונ ביצירה זו עומד משתומ נכח תופעה על אנושית‬ ‫זו‪ .‬קשיי רבי עמדו בדרכו כשג העניות שבתה בתקופה ההיא בביתו‬ ‫של רבינו זצ"ל א למרות כל זאת ולמרות היוקר הרב שהיה כרו בהדפסת‬ ‫ספרי עמד במשימתו הקשה והקדושה‪ .‬כעשר שני עמל רבינו זצ"ל על‬ ‫יצירתו זו פירוש הסול על הזוהר הקדוש עד שבשנת תשי"ג הסתיימה‬ ‫המלאכה ואז באותה שנה בל"ג בעומר ער רבינו זצ"ל במירו על יד קברו‬ ‫של רבי שמעו בר יוחאי זי"ע סעודת סיו והודאה‪ .‬ורקד לכבוד התורה ע‬ ‫הספרי בידיי‪ .‬ושמחה זו נמשכה במש שבוע בסעודות מצוה שנער‬ ‫בביתו‪.‬‬

‫תמונת הדרת קדשו‬

‫בדבר מה‪ .‬אול הוא לא שת ליבו לכל אלה‪ ,‬ונפשו היתה קשורה בקשר‬ ‫אמי ובל ימוט להשי"ת‪ ,‬כפי שמתבטא באחד ממכתביו‪" :‬שלא לכבודי‬ ‫ולצרכי‪ ,‬חיברתי את הספר‪ ,‬זולת למענו ית' ויתעלה בלבד"‪ .‬וכ כותב‪" :‬כי‬ ‫כבר שעבדתי את עצמי להשי"ת לעבוד לפניו בכל אשר אמצא‪ ,‬אי עבודה‬ ‫כבדה בעול שיבצר ממני למע כבוד שמו ית'‪ ,‬ואדרבא אני אוהב תמיד‪,‬‬ ‫ומהדר אני אחר יגיעות גדולות לנחת רוח לו ית'"‪.‬‬ ‫ופע אמר רי"ל כ‪" :‬הגשמיות והרוחניות ה הפוכי בתכלית‪ :‬לכל העול‬ ‫חסר גשמיות‪ .‬ומי שאי לו גשמיות מרגיש עצמו במצוקה‪ .‬אול כאשר‬ ‫האד משיג את המילוי הגשמי אזי אי לו סיפוק בו‪ ,‬ומרגיש ריקנות‪.‬‬ ‫ורוחניות היא להפ‪ :‬לא אחד בעול לא חסר רוחניות‪ ,‬האד יכול לחיות‬ ‫ג בלעדיה‪ ,‬וצרי עבודה גדולה בכדי להרגיש שחסר עני זה‪ .‬אול מי‬ ‫שזוכה להשיג קמצו של מגע ע השי"ת הוא המאושר באד‪ .‬בשנת‬ ‫תש"ג החל בחיבורו הענק‪ :‬פירוש "הסול" על ספר הזהר הקדוש‪ .‬הוא‬ ‫אמר אז מספר פעמי‪" :‬ע"י פירוש זה יוכלו ללמוד את הזהר כחומש ע‬ ‫רש"י"‪ .‬עוד מסופר שפע התהל בבתי וורשא בירושלי ופגש אחד‬ ‫ממכריו‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬שעתיד הוא לחבר חיבור על הזהר הקדוש‪ ,‬שבעוד מאה‬ ‫וחמישי שנה ילמדוהו הילדי בתלמוד תורה‪ .‬הוא השקיע את כל כולו‬ ‫בכתיבת חיבור זה‪ ,‬ועל א דלקת פרקי קשה שהסבה לו יסורי גדולי‪,‬‬ ‫היה יושב וכותב מעל שמונה עשרה שעות מדי יממה‪) .‬דלקת הפרקי עצמה‬ ‫נגרמה מחמת ריבוי הכתיבה במאמ על אנושי ממש(‪ .‬לעיתי התנפחו ידיו מחמת‬ ‫הכתיבה‪ ,‬אול הוא לא שעה לכל הדברי הללו‪ ,‬ולא נת את לבו לכ‪,‬‬ ‫ובדביקות נפלאה המשי לכתוב‪ .‬בני הבית הוצרכו לשי תחת ידיו כריות‬ ‫בכדי שיקלו על כאביו‪ ,‬אבל דבר לא עצרו ממשימתו הנשגבת‪ ,‬כי ידע שזהו‬ ‫חפ השי"ת‪ ,‬ומה לו להביט על דבר מלבד זאת‪ ,‬והנה בנוס לכתיבתו‪ ,‬קיי‬

‫הציו הקדוש‬

‫הסתלקותו‬ ‫רמזי רבי נת רבי יודה ליב בשנתו האחרונה‪ .‬וביו פטירתו ביו‬

‫הכיפורי שנת תשט"ו ציוה להקדי את התפילה‪ .‬והתפללו על יד חדרו‬ ‫ובשעה שהגיע החז בתפילה לפסוק "אור ימי אשביעהו ואראהו‬ ‫בישועתי" יצאה נשמתו הק' ובמילי אלו החזיר נשמתו לבוראו‪ ,‬כפי‬ ‫עדות של אנשי רבי שהיו באותו השעה בביתו בשעת פטירתו אלפי‬ ‫יוני לבנות צחורות אפפו את הבית ונעמדו על הגג והסתירו השמש כאילו‬ ‫נחש הבית ונשארו ש עד למחרת‪ ,‬בבוקר כשיצאה הלוייתו מביתו בתל‬ ‫אביב בדרכה להר המנוחות שבירושלי התעופפו העופות מעל מסע‬ ‫הלויה עד לאחר סתימת הגולל‪ ,‬וש מנוחתו בתו אוהל מיוחד שהוק‬ ‫]ראה תמונה[ וכפי שמובא בספה"ק שספרי תורה גונזי ע"י צדיק‪ ,‬כ ג על‬ ‫יד ציונו גנזו ספרי תורה עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמ‪.‬‬ ‫זכותו יג עלינו ועל כל ישראל אמ‬

‫רבי נפתלי חיי ב"ר מאיר מדז'יקוב‬ ‫רבי יהודה לייב אשלג ב' הסול‬ ‫רב הונא ברי' דמר זוטרא )ד' רכ"ז(‬ ‫רבי יצחק ב"ר אשר תלמיד רש"י )תתצ"ג (‬ ‫רבי אברה המלא ב המגיד רבי דוב בער ממזריטש )תקל"ז(‬ ‫רבי משה יוס מרדכי ב"ר רפאל ב' שער המי )תקס"ו(‬ ‫רבי עקיבא אייגר ב"ר משה גינז מפוזנא )תקצ"ח(‬ ‫רבי שמואל מהר"ש ב"ר מנח מנדל מליובאביטש )תרמ"ג (‬ ‫רבי מנח מנדל ב"ר יחזקאל פאנעט מדעש‪ ,‬בעל אבני צדק ומעגלי צדק )תרמ"ה(‬ ‫רבי ישראל ב"ר אברה יעקב מסדיגורא )תרס"ז(‬ ‫רבי שלו שכנא מפרוהוביטש ב"ר אברה המלא )תקס"ג(‬ ‫רבי יהודה לייב ב"ר יוס גרשו הכה מאניפולי ב' אור הגנוז )תקס"ז(‬ ‫רבי ישראל ב"ר שבתי הופשטיי מקוז'ני ב' עבודת ישראל )תקע"ה(‬ ‫רבי מרדכי ב"ר יחיאל מיכל מזוועיהל )תרס"א(‬ ‫רבי יוס צבי ב"ר ישראל דושינסקי מחוסט ‪-‬ירושלי )תש"ט(‬ ‫)תרנ"ה(‬

‫)תשט"ו(‬

‫יו ג' י"א תשרי –‬

‫הילולא דצדיקיא‬

‫יו ד' י"ב תשרי –‬ ‫יו ה' י"ג תשרי –‬

‫יו שב"ק ח' תשרי – רבי נח ב"ר מרדכי מלעכויטש )תקצ"ג (‬ ‫רבי אלעזר ניס ב"ר משה טייטלבוי מדרוהובי‬ ‫יו א' ט' תשרי –‬ ‫התנא רבי אלעזר ב רשב"י )ג' תתפ"ד (‬ ‫רבי אברה סבע ב' צרור המור ואשכול הכופר )ה' ר"פ(‬ ‫רבי יצחק זאב ב"ר חיי הלוי סולובייצ'יק )תש"(‬ ‫יו ב' י' תשרי ‪-‬‬ ‫נעקה"ש התנא הק' רבי עקיבא ב יוס הי"ד )תתפ"ד(‬ ‫רב אחאי בריה דרבה בר אבוה )ד' ע"ו(‬

‫)תרט"ז(‬

‫יו ו' י"ד תשרי –‬

‫ג‬

‫משונה מעט ‪ ,‬אבל אינני מצליח להיזכר בשמו‪" .‬אוי‪-‬אוי" ארו היה מתלווה למלותיו הקבועות‪ ...‬אותו מבט ‪ .‬ניגשתי אליו וללא היסוס הושטתי‬ ‫בעצ ‪ ,‬נדמה לי שאיש לא קרא לו בשמו‪ .‬קראו גופו הצנו רטט תחת טליתו‪ ,‬ונראה היה כי א לו את ידי‪" :‬בוא סבא‪ ,‬נל "‪ ,‬אמרתי לו והושבתיו‬

‫סיפור ליו"כ‬

‫לו 'המוזר'‪' ,‬השתק'‪ .‬פע ניסו הילדי להתל בו‪ ,‬ירפה מאחיזתו בשולח שלפניו‪ ,‬יצנח חסר‪ -‬באחד הספסלי הקרובי‪ .‬מיהרתי לקנות לו כוס‬ ‫לרדו אחריו‪ ,‬אול מצידו לא היתה שו תגובת אוני וייפול תחתיו‪ .‬ג כשהקהל היה מסיי את משקה‪ ,‬והוספתי לשבת לידו עד שיירגע‪ .‬הוא‪,‬‬ ‫נגד‪ ,‬וכבר לא היה טע למשובותינו ועזבנוהו הפיוט‪ ,‬עדיי היה רועד כולו מהזעזוע הנפשי ופניו כדרכו‪ ,‬שתק‪" .‬במה אוכל לגמול ל על טובת ?"‪,‬‬ ‫לנפשו‪.‬‬ ‫שמועות‬

‫שאל פתאו מתו שתיקתו הבולטת ‪.‬‬

‫היו אדומות כלהבה‪.‬‬ ‫אמרו שהוא ניצול שואה ‪ ,‬שאיבד את‬

‫" בכ‬

‫זו הפע האחת והיחידה בשנה ששמענו שתסביר לי את פשר צעקת ביו‪ -‬הכיפורי‪,‬‬

‫היתה‬

‫כל משפחתו מול עינ יו ומאז הוא שותק‪ .‬את קולו‪ .‬זעקה זו צימררה אותנו‪ ,‬הילדי‪ .‬בכיו ' קדוש ‪ ,‬אנא‪ ,‬פשע ועוו' "‪ ,‬נזרק מפי משפט‪,‬‬

‫ק'דוש א'נא פ'שע ו'עוו‬

‫שמועות אחרות סיפרו על היותו גר‪ -‬צדק‪ ...‬כ קורע‪-‬הלב של האיש המבוגר‪ ,‬הזיל דמעות ג אשר מיד ביקשתי לשוב ולבולעו לתוכי ‪ .‬אי ‬ ‫או כ ‪ ,‬במש השנה כולה היה נשכח מעינינו‪ .‬מעיניה של מבוגרי אחרי‪ ,‬והשאיר אותנו העזתי? ! תגובת התדהמה של האיש ‪ ,‬גרמה לי‬

‫אנו ‪ ,‬ילדי הכפר ‪ ,‬הכרנו בדר ‪ -‬כלל את כל א פע בשנה היתה דמותו מסקרנת מחדש המומי ובהולי‪.‬‬

‫עוד יותר לחוש שלא בנוח‪ .‬לאחר שנייה‬

‫תושביו‪ .‬אהבנו את החגי והמועדי‪ ,‬שבה את כול ‪ ,‬ושוב היו הכול שבי לעסוק בו‪ ,‬נקפו שני‪ .‬אינני עוד ילד‪ .‬ג הכפר כבר איננו התאושש ואמר‪ " :‬א כ ‪ ,‬הינ מכירני ‪ ,‬אז‬ ‫כל‬

‫התכנסו‬

‫תושבי‬

‫הכפר‬

‫בבית‪ -‬הכנסת בשתק זה‪.‬‬

‫לתפילה החגיגית ‪ .‬מדי פע שלחו צביטה‬

‫זה‬

‫כפר‪ .‬אול מקרה שאירע לי בדרכי היו‪ -‬יומית אספר ל "‪.‬‬

‫היה קורה ביו‪-‬הכיפורי‪ ,‬בתפילת שחרית‪ ,‬לעבודה החזירני כעשרי שנה אחורה‪ ,‬אל הכפר והוא סיפר‪" :‬אצל הנאצי הייתי קאפו‪ .‬הייתי אנוס‪,‬‬

‫בלחיו של מי מאתנו‪ ,‬ופעמי הזעיפו גבות שנה אחר שנה‪ .‬כשתפילת הקהל נדמית כהמיה הקט‪.‬‬

‫לא היתה לי ברירה‪ .‬א לא ניצלתי את מעמדי חס‬

‫לשובב שבחבורה ‪ .‬כמחופשי נראו בעינינו חרישית‪ ,‬צעדי המתפללי אינ נשמעי בשל זעקת‪ -‬אימי וחריקת בלמי עזה גרמו לי ושלו‪ .‬תמיד חסתי וריחמתי על אחי היהודי‬ ‫זלמ הדוור ‪ ,‬מוטקה החלב ‪ ,‬יחזקאל העגלו נעלי הגומי שלרגליה‪ ,‬וכשה'קיטל' ועליו הטלית לעצור בדרכי הרגילה‪ .‬הפניתי ראשי ‪ ,‬וראיתי ועזרתי לה בכל יכולתי‪ .‬פע נאלצתי לגעור‬ ‫ושאר בעלי‪ -‬המלאכה‪ ,‬חבושי במגבעות שבו מתכסה כל אחד מהקהל מדמה את בית‪ -‬כי מכונית עצרה בחריקת בלמי מול איש באחד היהודי שהתמהמה לקו‪ .‬הייתי מוכרח‬ ‫החגיגיות ולבושי בגדי חג הדורי ‪ .‬עובדה זו הכנסת לסיעת מלאכי המשמשי בקודש‪ ,‬קשיש‪ ,‬שכנראה ניסה לעבור את הכביש לעשות זאת‪ ,‬לטובת של כל היהודי בבלוק‪.‬‬ ‫הוסיפה נופ וחגיגיות לאווירת החגי של פתאו‪ ,‬מתו הדממה הזאת‪ ,‬מתו אווירת הסוא מבלי להביט לצדדי ‪.‬‬

‫אנשי‬

‫מיהרו אול לא נזהרתי די הצור ‪ ,‬לא עשיתי זאת מספיק‬

‫הכפר הקט ‪ ,‬שכול מכירי בו את כול‪ .‬הקודש המיוחדת הזאת‪ ,‬היתה פורצת זעקת‪ -‬לעזור לו‪ ,‬לזק ‪ ,‬ולהעבירו אל המדרכה בשקט‪ ,‬וגערתי הגיעה לאוזניו של קצי ס"ס שעמד‬ ‫איש אחד היה שונה ש מכול ‪ .‬ל א מכיר ולא אימי נוראה מכיוונו של השתק התמהוני‪ .‬זה הסמוכה ‪ .‬לא המשכתי בדרכי‪ .‬זעקתו של בפתח‪ .‬כששמע אותי גוער ביהודי‪ ,‬נכנס לבלוק‪ ,‬ובו‬ ‫מוכר ‪ ,‬לא מעורב ולא מתערב ‪ ,‬מרוחק ‪ .‬מעול היה תמיד באותו הקטע‪ ,‬כשהחז הגיע לפיוט ה איש הוסיפה להדהד באוזני ‪ .‬הצעקה מוכרת במקו ירה בו והרגו‪ .‬מאז מותו של אותו יהודי לא‬ ‫לא חיי אל אחד מאיתנו‪ ,‬א ג לא הזעי "אנא סלח נא‪ ,‬פשע ועוו שא נא‪ ,‬וכוח יגדל נא‪ ,‬לי ‪ ,‬שמעתי אותה פע‪ .‬הקול הזה גר מצאתי מנוח לנפשי‪ .‬עוויתי‪ .‬חטאתי‪ .‬פשעתי"‪.‬‬ ‫את פניו ‪ .‬גופו היה צנו מאוד ‪ .‬שיער שחור קדוש"‪.‬‬

‫לפרפור‪ -‬מה בבטני‪ ...‬מצאתי את עצמי עומד ולפתע זעק את זעקת יו‪-‬הכיפורי שלו‪ .‬כ ‪,‬‬

‫ומדובלל עיטר את פניו המיוסרות ‪ .‬עיניו תמיד באותה שעה היה השתק פור בזעקה נוראה‪ :‬מול הזק ‪ .‬הכרתיו מיד ‪ .‬זה היה השתק בספסל‪ ,‬באמצע הרחוב‪" :‬‬ ‫כמתרוצצות בחוריה ‪ ,‬כמו מפחד מפני דבר‪" -‬קדוש‪ ,‬אנא‪ ,‬פשע ועוו"‪ .‬זו היתה זעקה שכולה מהכפר שלי ‪ .‬הוא עמד לבדו על המדרכה‪ ,‬נרגע מעט‪ ,‬והוסי בלחש‪" :‬ראשי תיבות של המלה‬ ‫קדוש אנא פשע‬

‫ועוו"‪.‬‬

‫מה ‪ .‬ובעיקר תמיד שותק ‪ ,‬שותק ‪ ,‬שותק‪ .‬שברו‪-‬לב‪ ,‬בקול בכי ומלווה באנחות רוויות כאב‪ .‬כולו רועד מפחד‪ ,‬ועיניו מתרוצצות בחוריה‪' ,‬קאפו'"‪...‬‬

‫אסור להזכיר יג' מידות שלא בכוונה )שערי‬

‫תשובה תקפ"א(‪ .‬יש לעשות הפסק בי ה' – ל ‪ -‬ה'‬

‫ה'‬

‫מרח קוד החטא‬

‫ה'‬

‫מרח לאחר החטא כששב בתשובה‬

‫סגולה נפלאה‬ ‫ליו הדי ‬

‫אל‬

‫בעל כח גדול לכבוש כעסו ולרח‬

‫רחו‬

‫מרח על האד ג כשאינו ראוי לרחמי‬

‫וחנו‬

‫מעניק מתנות חינ כמו האב לבנו‬

‫אר אפיי‬

‫אינו ממהר להעניש שמא יעשה תשובה‬

‫ורב חסד‬

‫מרבה לעשות חסדי למי שאי לו זכויות‬

‫ואמת‬

‫משל שכר טוב לעושי רצונו‬

‫נוצר חסד לאלפי‬

‫שומר את החסד שהאד עושה לשני אלפי דורות‬

‫נושא עוו‬

‫סולח על עבירות במזיד‬

‫ופשע‬

‫סולח על עבירות של מרד להכעיס‬

‫וחטאה‬

‫סולח על עבירות בשוגג‬

‫ונקה‬

‫מנקה לשב בתשובה כאילו לא חטא‬

‫‪úîùð éåìéòì çöðåä ïåéìâä‬‬

‫‪úçìöäì‬‬

‫‪ìàøùé éîëç åðá íéé÷ì‬‬

‫‪äùåã÷áù øáã ìëì íçå øò åáì ø÷éä åðéãéãé‬‬

‫‪íéáåøî íéîù éîçø øøåòì àðà‬‬

‫‪,úéð÷ãöäå äáåùçä äùàä‬‬ ‫‪äéùòî íéøòùá äåììäé‬‬ ‫‪úøî‬‬

‫‪àãìòæ àèàìæ‬‬

‫‪ø"øä úá‬‬

‫‪÷çöé‬‬

‫‪ä"ò‬‬

‫‪ì"æ‬‬

‫‪'ø‬‬

‫‪. ä . á . ö . ð . ú‬‬

‫‪éãæé ÷çöé ïñéð‬‬

‫‪÷"äéáø ïøî ð"áãç ö"äâä ìò‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫‪à"òéæ î"îøäåî‬‬

‫‪äáåùúì ,ç"öåé ìëî úçðì 'éçúù äøù 'âåæå‬‬ ‫‪äîéìù‬‬ ‫‪ïá‬‬

‫‪â"ñùú íéøåôéëä íåé ùåã÷ä íåéá äøèôð‬‬

‫כתב בספה"ק "ישמח ישראל" מ הראוי שילמד כל אחד בחודש אלול‬ ‫את ספר "תומר דבורה" ללמוד ע"מ לקיי בימי הקדושי האלו‪ ,‬כי כל‬ ‫הספר נתייסד על י"ג מידות של רחמי אי שהקדוש ברו הוא מתנהג‬ ‫בה ע בריותיו וכ מחויב כ"א להדמות ליוצרו ויתנהג כ במידות אלו‬ ‫נגד חברו שחטא נגדו ובכ יזכה אפילו המנוער מכל זכויות להיות כלי‬ ‫מוכ ולקבל מהשמי שיתנהגו עמו ב‪-‬י"ג מידות של רחמי‪ .‬וידוע‬ ‫דבריה של הרה"ק בעל דברי חיי מצאנז זי"ע ובעל הישמח ישראל‬ ‫מאלכסנדר זי"ע שהלומד כל יו בספר זה בס"ד לעול לא יחלה‬ ‫במחלה הנוראה‪.‬‬

‫‪ä÷áøì‬‬

‫‪úá‬‬

‫‪ìàåîù ìàøùé ,äøù‬‬

‫‪éëãøî ìàðúð ,äøù‬‬

‫‪íéðùå íéîé úåëéøàìå äîéìù äàåôøì‬‬

‫‪.äøù ïá‬‬

‫‪.ïîàå ïîà íéáø úìéôú ñàîé àì øéáë ì-÷ ïäå‬‬

‫‪áì úåìàùî ìë éåìéîå úçìöäìå‬‬

‫‪íééç ãåã‬‬

‫‪ïá‬‬

‫‪äøù‬‬

‫‪éáø ÷"ë‬‬

‫‪êìîéìà éáö ìàåîù‬‬

‫‪.äáåè äîéúç øîâå äáåèì‬‬

‫‪úîùð éåìéòì‬‬

‫‪äðá é"ò çöðåä‬‬

‫‪– åéçéù õéååøåä úçôùîå‬‬

‫‪á"äøà‬‬

‫‪úçìöäå úàåôøì‬‬ ‫‪ãñçå ä÷ãö óãåø ø÷éä åðéãéãé‬‬

‫‪ãåã‬‬ ‫‪äîéìù äàåôøì‬‬

‫‪ïá‬‬

‫‪äøù‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫‪'ø‬‬

‫‪úîùð éåìéòì‬‬

‫‪. ä . á . ö . ð . ú‬‬

‫‪ïåòîù 'ø ïá äùî ìàøùé 'ø ç"äøä‬‬

‫‪åéçéù åúçôùîå åéðá é"ò çöðåä‬‬

‫‪õéáå÷ùåî ì"æ éìúôð‬‬ ‫‪éøùú 'æ ò"áìð‬‬

‫לקוראינו ואנ"ש היקרי‬ ‫ולכל בית ישראל די בכל אתר ואתר‬

‫‪á"ðùú‬‬

‫הננו לאחל ברכת‬ ‫"גמר חתימה טובה"‬

‫‪, ìàøùé éìåç ìë øàù êåúá‬‬

‫‪ø÷éä åðéãéãé è"çìáéù åðúç é"ò çöðåä‬‬

‫‪,ìòî éîùî òôùå äçìöäå äëøá‬‬ ‫‪.äëøáå äáåèì åáì úåìàùî ìë åàìîúéå‬‬

‫‪ïøäà‬‬

‫‪ø"á‬‬

‫‪ãåã á÷òé‬‬

‫‪ì"æ‬‬

‫‪øáéðéù‬‬

‫‪á"ñùú éøùú 'ç ò"áìð‬‬

‫‪. ä . á . ö . ð . ú‬‬

‫‪,ç"öåé ìëî úçðì‬‬

‫‪ïá à"èéìù‬‬

‫‪ìëéî ìàéçé 'ø ç"äøä‬‬ ‫‪íåáìà‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫‪ñãä‬‬

‫הגליו הבא יצא לקראת חג הסוכות אי"ה ‪.‬‬

‫המערכת‬

‫‪ãåãùà -‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדהד ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫‪-796-2493 :úëøòîä ñ÷ôì çåìùì ïúéð ïéðò ìëå úåøòä úåøàäì‬‬

‫‪057‬‬