Zichru Torat Moshe Ki Tavo 2009

‫פרשת כי תבוא‬

‫ט"ז אלול תשס"ט‬ ‫פרקי אבות פרק ג'‪-‬גליו תל"ה‬ ‫זמני כניסת ויציאת השבת‬

‫הדה"נ מוצ"ש ר"ת‬ ‫בני ברק‬ ‫ירושלי ‬ ‫בארא פארק‬

‫שיחת קודש‬

‫חלק שנאמר מוצ"ש כי תבא תשס"ח בארה"ב‬ ‫והיה כי תבואו אל האר אשר ה"א נות ל נחלה וירישתה‬ ‫וישבת בה‪ ,‬דהיינו כי א תהיו שרויי בשלו ובאחדות אזי לא‬

‫יחסר לא אחד מאו ויהיה כאיש אחד בלב אחד ויהי' איש‬ ‫תחת גפנו איש תחת תאנתו ויהיה אחדות ושלו ושלוה ואז‬ ‫הוא כלי מחזיק ברכה ואז זוכי לכל התורה והמצוות ויהיה‬ ‫אשר ה"א נות ל נחלה וירישתה וישבת בה ויוכלו להביא‬ ‫ביכורי ותרומות ומעשרות‪ ,‬אבל תמיד יש לזכור פו די‬ ‫געולדיגע הקדמה שהוא אחדות בי ברוחניות ובי בגשמיות‬ ‫ואז יהא כאיש אחד בלב אחד וכל כלל ישראל בכללות‬ ‫ופרטות‪.‬‬ ‫השי"ת ירח שכולנו זאל פועל אלעס גוט‪ ,‬וברוב רחמיו ית‬ ‫לכולנו א סליחות‪ ,‬וה' יעזור וירח וית לכולנו סליחה ומחילה‬ ‫וכפרה וכתיבה וחתימה טובה שנת גאולה וישועה שלימה תחל‬ ‫שנה וברכותיה‪ ,‬ימי התשובה הרחמי ורצו‪.‬‬ ‫יה"ר שכולנו זאל חוזר זיי בתשובה באמת מאהבה ‪ ,‬השי"ת‬ ‫בגודל רחמיו ישמח את כל השבורי לב וישמור את כל כלל‬ ‫ישראל בכל מקו שה ויהי' שמירה עליונה גדולה בכל מקו‬ ‫בכללות ופרטות‪ ,‬אוי א זיסע אופ אוי אייביג‪ ,‬ה' יתבר ברו"ר‬ ‫יעזרנו לכולנו שיהי' אצלינו תמיד אחדות הגמור באמת ואחוות‬ ‫חברי ושלו ושלוה וצדקה וחסד ולב טוב ומידות טובות שהיא‬ ‫עני ודבר אחד ואותה משפחה כמו שאומרי וקוראי לזאת‪,‬‬ ‫והשי"ת ית לכולנו כלי שנהיה כולנו כלי להחזיק ברכות‪,‬‬ ‫וברו"ר ישפיע לנו שפע קודש של שלו ושלוה מיט אחדות‬ ‫מידות טובות ולב טוב עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬ה' ירח וית לנו‬ ‫שנהי' שטייגע במידות טובות וית לכולנו שמחת וקיו התורה‬ ‫ומצוות מיט א גזונטע אידישע שמחה שטענדיג‪ ,‬שכל התורה‬ ‫והמצוות צריכי להיות בשמחה ובטוב לבב מרוב כל‪ ,‬עבדו את‬ ‫ה' בשמחה בואו לפניו ברננה‪.‬‬ ‫ודר אגב כמו ששוחחנו כמה וכמה פעמי שבפרשתינו כתוב‬ ‫תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב מרוב כל )כח ‪,‬‬ ‫מז(‪ ,‬והספה"ק מדייקי שהיה עבדת את ה"א א זה לא היה‬

‫בשמחה ובטוב לבב מרוב כל‪ ,‬רח"ל לכ מגיע כל התוכחה נאר‬ ‫אוי אלע שלעכטע גויי‪ ,‬והוא חיוב גדול ועצו שיהיה‬ ‫בשמחה ובטוב לבב מרוב כל‪ ,‬והוא כלל גדול מדה טובה‬ ‫מרובה ומכלל לאו אתה שומע ה על אחת כמה וכמה שיהודי‬ ‫שומר התורה ומצוות מתו שמחה וטוב לבב מרוב כל נהיה לו‬ ‫שפע גדול עד בלי די למטה ולמעלה ויוושע בכל הברכות וכל‬ ‫הישועות‪ ,‬ושכרו הרבה מאוד אלו דברי שאי לה שיעור‬ ‫בעוה"ז והקר קיימת לו לעוה"ב‪ ,‬ויכולי להיוושע בכל הברכות‬ ‫עד בלי די שאי לנו שו השגה בזה‪.‬‬ ‫השי"ת ברוב רחמנותו ית לכולנו ולכל ישראל בכללות ופרטות‬ ‫כל הרפואות והבריאות השלימות וישועות שלימות והבריאות‬ ‫הגו והנפש‪ ,‬וברוב רחמיו ית לכולנו רפואות שלימות שמחות‬ ‫שלימות ברכות שלימות וישועות שלימות תורה וגדולה‬ ‫במקו אחד וית הברכה שלימה וישועה שלימה וגאולה‬ ‫שלימה שוי יעצ אוי א זיסע אופ אוי אייביג‪.‬‬

‫מכ"ק מר אדמו"ר זי"ע‬

‫שמעתי בקול ה' אלהי עשיתי ככל אשר צויתני וכו'‬ ‫השקיפה ממעו קדש מ השמי וגו' )כו‪ ,‬יד‪-‬טו(‪.‬‬ ‫הקשה הרה"ק מר רבי דוד מלעלוב זיע"א דלכאורה‬

‫יפלא הדבר‪ ,‬האי אד קרו מחומר בשר וד יאמר‬ ‫לפני מל מלכי המלכי הקב"ה שמעתי בקול ה' אלהי‪,‬‬ ‫הלא ה בקדושיו לא יאמי וגו' )איוב טו‪ ,‬טו( ומי יאמר‬ ‫זכיתי לבי וטהרתיו‪ ,‬ותיר דלזה אמר הכתוב עשיתי ככל‬ ‫אשר צויתני‪ ,‬פי' דהשי"ת ציוה לנו בתורתו הקדושה‬ ‫לומר וידוי מעשרות‪ ,‬ולומר לפניו שמעתי בקול ה' אלהי‬ ‫וגו'‪ ,‬ובאמת לולי ציווי השי"ת לומר כ‪ ,‬לא הי' שו אד‬ ‫מעיז פניו במצח נחושה לומר לפניו ית' שמעתי בקול ה'‬ ‫אלהי‪ .‬וזהו כוונת רש"י באומרו עשינו מה שגזרת עלינו‬ ‫וכו'‪ ,‬דלכאורה נראה כשפת יתר‪ ,‬דהרי כבר כתיב בקרא‬ ‫עשיתי ככל אשר צויתני‪ ,‬ומה מוסי רש"י בביאורו על‬ ‫מה שנכתב בפסוק‪ ,‬אלא דכוונתו הק' לומר עשינו מה‬ ‫שגזרת עלינו לומר לפני שמעתי בקול ה' אלהי‪ ,‬ע"כ‬ ‫תוכ דבריו הקדושי‪.‬‬ ‫ובדר זה יבואר ג" כ המש הכתובי השקיפה ממעו‬ ‫קדש מ השמי ובר וגו '‪ ,‬שלא מצינו דוגמתו כ‪,‬‬

‫שיעמוד איש בו" ד לפני השי " ת בביהמ "ק ויאמר‬ ‫לפניו בלשו של ציווי השקיפה וגו '‪ ,‬והוא דבר פלאי‪,‬‬ ‫אמנ לאחר שכבר ציוני השי "ת לומר לפניו‬ ‫ששמענו בקולו ועשינו ככל מצוותו ‪ ,‬א" כ שפיר ניחא‬ ‫לומר לו השקיפה ממעו קדש מ השמי וגו '‪,‬‬ ‫לאחר שכבר העיד בנו השי" ת בעצמו שאמר ונעשה‬ ‫רצונו לפניו בשלימות ‪ ,‬וממילא מעכשיו ראויי אנו‬ ‫לברכה עפ "י שורת הדי דצדיקי נוטלי בזרוע‪.‬‬ ‫וכמאמר הצדיקי זיע "א על הא דארז "ל )ברכות ו ‪(.‬‬ ‫חשב אד לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה‬ ‫עליו הכתוב כאילו עשאה‪ ,‬דהנה עשיית מצוה‬ ‫בשלימות בדחילו ורחימו כדבעי הרי הוא מעבודות‬ ‫קשות שבמקדש‪ ,‬אמנ א מעלה עליו הכתוב‬ ‫כאילו עשאה‪ ,‬הרי מובטח הוא שבודאי נעשה הדבר‬ ‫בשלימות לשמה בלי פניות וכדומה‪.‬‬

‫ועפי"ז יוב היטב מש"כ רש"י עשינו מה שגזרת עלינו‬ ‫על הפסוק השקיפה ממעו קדש‪ ,‬ולא כתבו במקומו‬ ‫בפסוק הקוד שמעתי בקול ה' אלהי עשיתי ככל אשר‬ ‫צויתני‪ ,‬פי' עשינו מה שגזרת עלינו‪ ,‬ולהנ"ל ניחא‪ ,‬דג‬ ‫אמירת השקיפה הלא הוא כדי חוצפא כלפי שמיא‬ ‫לצוות עליו יתב"ש לבר את עמו ישראל‪ ,‬ובאי אנפי‬ ‫יאמר כ בו"ד כלפי מעלה‪ ,‬לזה קאמר רש"י עשינו מה‬ ‫שגזרת עלינו ‪ -‬פי' לומר ששמענו בקול השי"ת‪ ,‬והרי‬ ‫זה בבחי' אבא כ כתוב בתורה )קידושי לב‪ ,(.‬והשי"ת‬ ‫אמת וחותמו אמת )שבת נה‪ ,(.‬א"כ שפיר י"ל לפניו‬ ‫עשה ג אתה מה שעלי לעשות וכו'‪ .‬מספה"ק באר‬

‫‪6:24‬‬

‫‪7:35‬‬

‫‪8:15‬‬

‫‪7:05‬‬

‫‪8:21‬‬

‫‪8:33‬‬

‫שלושי רמזי‬ ‫ופירושי נפלאי‬ ‫מספה"ק לחודש אלול‬

‫שיחת קודש‬

‫מכ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬

‫‪6: 39‬‬

‫‪7:37‬‬

‫‪8:13‬‬

‫א‪ .‬א'נה ל'ידו ו'שמתי ל' ]שמות כ"א י"ג[‪ ,‬ר"ת אלול‪ ,‬כי חודש אלול מוכ לתשובה‪,‬‬ ‫והכל צריכי לשוב בתשובה בחודש הזה‪ ,‬א מי שחטא שלא במתכוי ]שער‬ ‫הפסוקי פרשת משפטי סי' כ"ג[‪.‬‬ ‫ב‪ .‬א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י ]שה"ש ו' ג'[‪ ,‬ר"ת אלול‪ .‬ר"ל כשישראל חוזרי בתשובה‬ ‫ומרבי במעשי טובי‪ ,‬ומשתדלי בלימוד התורה וקיו המצוות‪ ,‬אז הקב"ה‬ ‫פותח את ידו לקבלנו בתשובה‪ ,‬וכמאמר הכתוב ]מלאכי ג' ז'[ שובו אלי ואשובה‬ ‫אליכ‪ ,‬וכמ"ש רז"ל פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכ פתח כפתחו של‬ ‫אול‪ ,‬ובפרט בחודש זה המסוגל לרחמי‪ ,‬אבל ע זאת חובה עלינו שאנחנו נפתח‬ ‫קוד פתח כחודו של מחט ואח"כ הקב"ה יעזור לנו ויקרבנו אליו‪) ,‬מחזור אמרי פי‬ ‫במבוא לסליחות(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אני' לדודי' ודודי' לי'‪ ,‬ס"ת ה ד' יודי"‪ ,‬שה מ' והיינו מ' ימי הסליחות מר"ח‬ ‫אלול ועד יוה"כ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ומל ה' אלהי א'ת ל'בב ו'את ל'בב זרע ]דברי ל' ו'[‪ ,‬ר"ת אלול‪.‬‬ ‫והגאו ר' חיי פלאג'י בספרו נפש חיי מע' א' אות ע"ו פי' בג' רמזי אלו אי באו‬ ‫לרמוז על התשובה‪ ,‬והוא ע מ"ש רז"ל על פסוק השיבנו ה' אלי ונשובה‪,‬‬ ‫דישראל אומרי כ והשי"ת אומר שובה אלי ואשובה אליכ ]איכה ה' כ"א[‪ ,‬וז"ש‬ ‫]שמות כ"א י"ג[ והאלהי אנה לידו דר"ל ע"ד השיבנו ה' ושמתי ל מקו היינו‬ ‫כמ"ש במנחות דחתיר לגגיה דחי"ת ויעול בהאי ה"א אשר ינוס שמה ע"פ מ"ש‬ ‫במדרש רות דהבעלי תשובה דומי לליסטי שכבש המל בבית האסורי‬ ‫וסתרו הכותל וברחו‪ ,‬ואחד שראה החור פתוח ולא ברח‪ ,‬תפשוהו‪ .‬וכנז' בפסוק‬ ‫אנה לידו ושמתי ל רומז לתשובה‪ ,‬שישיבנו ה' אליו‪ .‬ומהפסוק השני אני לדודי‬ ‫ודודי לי מורה כמ"ש הקב"ה שובו אלי‪ ,‬דישראל ישובו ברישא‪ ,‬ויבא הפסוק‬ ‫השלישי ויכריע ביניה ומל ה' אלהי את לבב ואת לבב זרע ‪ ,‬דוי"ו מוסי לרמוז‬ ‫דאי אית אתערותא לתתא‪ ,‬אית אתערותא דלעילא‪ ,‬כמ"ש את פתחו לי פתח‬ ‫כחודו של מחט‪.‬‬ ‫ה‪ .‬א'חד ל'חטאת ו'אחד ל'עולה ]ויקרא ה' ז'[‪ ,‬ר"ת אלול‪) .‬חומת אנ פרשת ויקרא אות‬ ‫ט"ז בש רבנו אפרי ז"ל( ]וכ"כ בבית אל ד ח' ע"א אות ח'[‪ ,‬וביאר ש דבעוד שהיה בית‬ ‫המקדש קיי כיו שהגיע אלול היה כל אחד מישראל חרד ושב מ העבירות שבידו‬ ‫שנאמר ]עמוס ג' ו'[ א יתקע שופר בעיר וע לא יחרדו‪ ,‬ועכשיו שאי לנו קרבנות‬ ‫ראוי לכל ירא וחרד לשוב ולחדש מעשיו מר"ח אלול ואיל ‪ .‬ועוד פי' ש הגאו‬ ‫רבינו החיד"א דמוסר מעי'ר דחודש אלול מוכ הוא בי לשוב מחטאתו‪ ,‬בי לקנות‬ ‫קדושה ולעלות במעלות תוכיות שכליות‪ ,‬וזהו אחד לחטאת לתק אשר חטא‪,‬‬ ‫ואחד לעולה עליו'ת מרווחי ציצי' ופרחי' כמעלות אח'ז בשערי קדושה ושערי‬ ‫תורה‪ ,‬להוסי תוספת טובה‪ ,‬והבא ליטהר מסייעי אותו‪ .‬ועוד רמז הגאו החיד"א‬ ‫בספרו ברכ"י סי' תקפ"א סק"ה לעני התרת נדרי בר"ח אלול והזהירות בנדר בכל‬ ‫חודש אלול‪ .‬והגאו מהרח"פ בנפש חיי מע' א' אות ע"ו כתב דבא לרמוז דצרי ‬ ‫לשוב בתשובה בי במה שחטא במעשה וע"ז מביא קרב חטאת‪ ,‬ובי במה שחטא‬ ‫במחשבה וע"ז מביא עולה‪ ,‬דעולה באה על הרהור הלב‪ .‬וברמזי אלול אות ל"ה‬ ‫כתב דעולה חטאת סוד ב' ימי דר"ה קשיא ורפיא‪.‬‬ ‫ו‪ .‬לא' יחל' דברו' ככל' ]במדבר ל' ג'[‪ ,‬ס"ת אלול‪ .‬חומת אנ פרשת מטות סו אות‬ ‫ב'‪ ,‬ופירש דצרי לשוב באלול כמ"ש רז"ל‪ ,‬וס"ת היוצא מפיו יעשה‪ ,‬הוא אוה‪,‬‬ ‫דבשמירת הלשו יבא משיח‪ ,‬ויהיה שמו וכסאו של‪ ,‬שהוא אותיות או"ה‪ ,‬דהכל‬ ‫תלוי בלשו‪ .‬והגאו מהרח"פ בנפש חיי מע' א' אות ע"ו פי' דבחודש זה יש‬ ‫להוסי בלימוד התורה‪ ,‬וכמ"ש רז"ל אי תחלת דינו של אד אלא על דברי תורה‪,‬‬ ‫והעיקר הוא שילמד תורה לשמה על מנת לקיי כמ"ש רש"י יומא ד עב‪ ,‬וזהו‬ ‫אומרו לא יחל דברו‪ ,‬שלא ידבר שיחת חולי אלא הכל בתורה‪ ,‬ובתנאי ככל היוצא‬ ‫מפיו יעשה‪ ,‬ר"ל כל דברי התורה היוצאי מפיו שיקיי אות‪ ,‬דהיינו לומד תורה‬ ‫לשמה כאמור‪.‬‬ ‫ז‪ .‬ובא לציו גואל' ול'שבי ]ישעיה נ"ט כ'[‪ ,‬ב' אותיות אחרונות של גואל‪ ,‬וב' אותיות‬ ‫ראשונות של ולשבי‪ ,‬היינו אלול ]רד"א בסדר ר"ה[‪ .‬דידוע דגדולה תשובה שמקרבת‬ ‫את הגאולה‪) .‬נפש חיי פלאג'י מע' א' אות ע"ו(‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אז ישיר משה את השירה הזאת ל'ה' ו'יאמרו ל'אמר א'שירה ]שמות ט"ו א'[‪ ,‬ר"ת‬ ‫אלול למפרע‪) .‬מהר"י צמח בספר נגיד ומצוה(‪ ,‬וכתב ש דאז יצאו מגלות כל הניצוצות‪.‬‬ ‫ובנפש חיי מע' א' אות ע"ו כתב דידוע אומר כל האומר שירה בכונה נמחלי‬ ‫עוונותיו‪ ,‬וביותר בחודש הזה כי הוא זמ כפרה לכל‪.‬‬ ‫ט‪ .‬לולא האמנתי לראות בטוב ה' באר חיי ]תהלי כ"ז י"ג[‪ ,‬לולא אותיות אלול‪,‬‬ ‫קוה אל ה' ]ש י"ד[ באלול‪ ,‬חזק ויאמ לב בעשרת ימי תשובה ]אר חיי תהלי ש ‬ ‫והב"ד בנפש חיי מע' א' אות ע"ו[‪ .‬וברמזי אלול אות סו רמז בזה עוד דנרמז בגימט'‬ ‫של ר"ת ל'ולא ה'אמנתי ל'ראות ב'טוב‪.‬‬ ‫וכתב במחזור בית אל ד ח' ע"א‪ :‬דע אחי אשר כנפשי‪ ,‬כי כל מי שמתק מעשיו‬

‫מנח‬

‫המש בעמוד ד'‬

‫לדבר דברים הרבים האלה לפני הש"י ב"ה‪ .‬אך הנה נודע כי‬ ‫הצדיק יש לו בכחו להעלות כל הדבורים והתפלות לפני הש"י‬ ‫ב"ה ועל ידיו יהיו כולם פורחת לעילא‪ .‬וזהו שצותה התורה לבא‬ ‫לפני הכהן היינו הצדיק הדור אשר יהי' בימים ההם ולקח הכהן‬ ‫הטנא מידך רמז טנ"א הוא מבואר בספרים‪.‬‬ ‫צריך להבין בענין קריאת פרשת בכורים בבהמ"ק אשר איש )ר"ת"טעמים"נקודות"אותיות( והניחו לפני מזבח ד' אלקיך‬ ‫הישראלי הביא שנים ושלשה גרגרים בראש הטנא ועליהם יזכה שיקריב כל תורתך ותפלותיך לפני הש"י ב"ה‪ .‬וענית ואמרת‪ .‬פי'‬

‫ אותיות מחכימות ‬ ‫מספה"ק תפארת שלמה‬

‫א‬

‫אע"פ שהי 'לך עתים שהיית בבחי' הקטנות שאינך יכול ללמוד‬ ‫ולהתפלל כראוי‪ .‬וזהו וענית שהיית בחי 'עני ושפל‪ .‬ואמרת‪.‬‬ ‫אתה תעשה את שלך תלמוד ותתפלל לפני ד'‪ .‬וזה הרמז‬ ‫במצות בכורים אע"פ שלא הביא כי אם איזה שבלים או מעט‬ ‫מהפירות שנים או שלשה לפני ד' ולא עלו לגבוה בכ"ז ובאת‬ ‫אל הכהן שהוא הצדיק הדור והוא יעלה הכל לפני השי"ת‬ ‫ב"ה‪.‬‬

‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה א‬

‫כנגד י"א שבטים‪ ,‬וכנגד שמעון לא כתב ארור לפי שלא‬

‫תורת אמת‬

‫פניני יקרי על הפרשה‬

‫ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצ )כו ‪ ,‬ב(‬

‫יש לפרש הכתוב מראשית כאשר תראה את עצמ תמיד‬ ‫במצב של התחלה וראשית ולקחת אזי תוכל לקבל כל פרי‬ ‫האדמה את כל ההשפעות הטובות אשר ה' אלקי נות ל‬ ‫המוענקות לאד מלמעלה‪) .‬דברי שלו(‬ ‫ולקח הכה את הטנא מיד והניחו לפני ה' אלוקי )כו ‪ ,‬ד(‬

‫טנא הוא כמ"ש ששי מסכתות הש"ס‪ ,‬וכמו שאי' )קידושי ל‪(:‬‬

‫בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלי‪ ,‬שעל ידי הטנא יוכל‬ ‫להיות והניחו את היצר הרע לפני מזבח ה' אלקי‪ ,‬דהיינו‬ ‫שישחוט את היצר הרע‪) .‬אמרי קודש הרה"ק רבי יוחנ‬

‫מרחמסטריבקא(‬

‫וענית ואמרת לפני ה' אלקי ארמי עובד אבי )כו ‪ ,‬ה( וברש"י‬ ‫וענית לשון הרמת‬

‫קול‪.‬‬

‫ונראה כוונת רש"י עפ"י דאי' בגמ' המגביה קולו בתפלתו הרי‬ ‫הוא מקטני אמונה ‪ ,‬לפי שנראה דאינו מאמי שהקב"ה עונה‬ ‫לחש ובוח לבבות‪ ,‬אול א הוא מראה בתפלתו עצמו‬ ‫שהקב"ה בוח מחשבות אזי נראה דהוי שרי להגביה קולו‬ ‫משו דבזה ליכא תו משו חשדא וזהו וענית ואמרת בהרמת‬ ‫קול לפני ה' אלקי ארמי עובד אבי לפי שבתפלה זו עצמה‬ ‫מראה שקב"ה בוח לבבות‪ ,‬לכ שרי שפיר א להגביה קולו‪.‬‬ ‫ולכ בר"ה ויו"כ מותר להרי קולו בתפלתו לפי שאומרי סדר‬ ‫התפלה אתה יודע רזי עול ותעלומות סתרי כל חי וא"כ תו‬ ‫ליכא בזה משו חשדא‪ ,‬וכ בהא דכתיב בפרשת בהעלות‬ ‫ויצעק משה אל ה' קל נא רפא נא לה ש ג לפי שאמר בסדר‬ ‫תפלתו בלשו נסתר רפא נא לה דזה יורה שהקב"ה בוח‬ ‫מחשבות וידע עבור מי הוא מתפלל לפניו וליכא תו נמי בהא‬ ‫משו חשדא‪ .‬ונראה דזה נמי מה שאנו אומרי בתפלת אנא‬ ‫בכח שועתנו קבל ושמע צעקתינו יודע תעלומות דלכאורה‬ ‫יפלא דהאי ירצה הוא ית' להקשיב לצעקתנו ולשועתנו‪ ,‬מכיו‬ ‫דהמרי קולו בתפלתו הוא מקטני אמונה‪ ,‬א מכיו שאומרי‬ ‫יודע תעלומות א"כ תו ליכא משו חשדא‪) .‬זכרו ישראל בש‬ ‫הרבי ר' העשיל זי"ע(‬ ‫ארמי עובד אבי )ש(‬ ‫אפשר לומר כוונת הכתוב ארמי דמי שהוא רמאי ושקר אבד‬ ‫אבי מאבד הוא את זכות האבות‪) .‬ליקוטי יהודה בש החידושי‬ ‫הרי"(‬

‫ואמרת לפני ה' אלקי בערתי הקדש מ הבית וגו' לא עברתי‬ ‫ממצותי ולא שכחתי )כו ‪ ,‬יג(‬ ‫לכאורה קשה מה עני וידוי מה שאומר לא עברתי ממצוותי‬ ‫ולא שכחתי‪ .‬ונראה דהמנהג שעושי מגביות ומתרימי‬

‫העשירי לדבר מצוה‪ ,‬ולפעמי יכול להיות שביו ראשו‬ ‫ייער מגבית עבור ביקור חולי ובשני עבור יתו‪ ,‬ובשלישי‬ ‫עבור פדיו שבויי‪ .‬פ"א שמע שעשיר א' מדבר לחברו "שוב‬ ‫יש היו מגבית‪ ,‬כבר אתמול נתתי"‪ ,‬נענה ואמר זהו עני וידוי‬ ‫מעשרות שאומר ולא שכחתי החטא הוא שלא שכח מה שנת‬ ‫אתמול‪) .‬שיחות קודש ספינקא בש הרה"ק מסאטמר(‬ ‫לא עברתי ממצותי ולא שכחתי )ש(‬

‫ונראה דהנה במדרש אי' מעשה בר' פנחס ב יאיר שבא לעיר‬ ‫אחת שהיו העכברי אוכלי את התבואה‪ ,‬באו ובקשו ממנו‬ ‫ואמר לה לפי שאי את מפרישי מעשרותיכ כראוי‬ ‫הפרישו וכו' והלכו העכברי מש ולא נראו עוד‪ .‬ואי' בהוריות‬ ‫שהאוכל מה שהעכבר אכל משכח תלמודו וזה שאמר הכתוב‬ ‫לא עברתי ממצוות שנתתי מעשר כראוי ולא אכלו מזה‬ ‫העכברי אז ולא שכחתי‪) .‬זכרו ישראל בש מפרשי(‬ ‫עשיתי ככל אשר ציויתני )כו ‪ ,‬יד(‬

‫על זה גופא הוידוי‪ ,‬כי מאחר שהנני חושב שזכיתי לשלמות‬ ‫עשיתי ככל אשר צויתני לפיכ באתי להתודות על כ בבית‬ ‫המקדש‪ ,‬שהרי א נדמה לי שהשגתי כבר שלימות‪ ,‬אות הוא‬ ‫שעדיי רחוק אני מכ‪) .‬הרה"ק רמ"מ מרימנוב זי"ע(‬ ‫ארור מכה רעהו בסתר )כז ‪ ,‬כד( וברש"י י"א ארורים יש כאן‬

‫היה בלבו לברכו‪.‬‬

‫ונראה שהצדיק מקלל ח"ו כוונתו בלבו לברכה לפי שרואה‬ ‫שיש גבורות על האיש או על העיר ח"ו הוא מקלל ובלבו‬ ‫לברכו ולהפ את הקללה לברכה כמו שר' שלח את בנו לברכו‬ ‫וה אמרו בלשו קללה ח"ו וה היו אנשי צורה שהפכו את‬ ‫החומר לצורה כ"כ היו יכולי להפ את הקללה לברכה כי‬ ‫בלב היה כוונת לברכה‪ .‬וזה פירש רש"י שלא היה בלבו‬ ‫לברכו בשעת הקללה ח"ו ועי"ז לא רצה לקלל כי ח"ו א לא‬ ‫היה בלבו לברכ בשעת הקללה לא היה מהפ לברכה‪) .‬תורת‬ ‫חיי(‬ ‫ובאו עלי כל הברכות האלה והשיג )כח ‪ ,‬ב(‬

‫צרי להבי זה שאי לו ביאור‪ ,‬לכאורה היה ראוי לומר‬ ‫להיפו‪ ,‬שהוא ישיג את הברכות‪ ,‬ולא שהברכות ישיגו אותו‪.‬‬ ‫א העני הוא כמו שאמר דוד המל ע"ה א טוב וחסד‬ ‫ירדפוני וכו' והיינו כי לפעמי אד בורח מ הטוב מחמת‬ ‫קוצר דעתו שאינו יודע א הוא טוב ולכ התפלל דוד המל‬ ‫ע"ה א טוב וחסד ירדפוני שה ירדפו אחרי וישיגו אותי א‬ ‫שאיני יודע לרדו אחריה והוא שמרמז ובאו עלי כל‬ ‫הברכות האלה והשיגו‪) .‬דגל מחנה אפרי(‬ ‫תחת אשר לא עבדת את ה' אלקי מרוב כל )כח ‪ ,‬מז(‬

‫מאחר שהחלפת את מדתו של יעקב אבינו שאמר יש לי כל‬ ‫בהסתפקו במה שיש לו‪ ,‬בדרכו הרעה של עשו הרשע שאמר‬ ‫יש לי רב‪ ,‬שחומד ומשתוקק להרבות עד ממו לפיכ לא‬ ‫עבדת את ה' אלקי בשמחה כיו שהעדפת מרב על כל‪) .‬באר‬ ‫משה(‬ ‫תחת אשר לא עבדת את ה' אלקי )ש(‬ ‫ירמוז על אשר לא ענגו את השבת בשמחה‪ ,‬כי אותיות שבת‬ ‫ה תחת אשר היינו אחר אותיות אשר ה אותיות שבת‪) .‬אגרא‬ ‫דכלה(‬

‫בבוקר תאמר מי ית ערב ובערב תאמר מי ית בוקר מפחד‬ ‫לבב אשר תפחד וממראה עיני אשר תראה )כח ‪ ,‬סז(‬ ‫אפשר לפרש בדר רמז ש בוקר רומז על זמני גדלות‬

‫המוחי כשמרגישי חיות והתעוררות בעבודת ה '‬ ‫ו לילה רומז על זמני ק טנות המוחי כשלא מרגישי‬ ‫שו חיות בעבודת ה ' והנה עיקר חשיבות העבודה‬ ‫היא בזמני קטנות המוחי כשלא מרגישי שו חיות‬ ‫דקדושה שאז ישנה התגברות היצר ‪ ,‬כמו שאמרו רז " ל‬ ‫לפו צערא אגרא ‪ ,‬מה שאי כ בזמני גדלות המוחי‬ ‫כשמרגישי חיות ומתיקות בעבודת ה ' וזוכי‬ ‫להרגיש את הא מונה בשלימות ‪ ,‬אז אי לעבודה כל כ‬ ‫חשיבות ‪ ,‬וכמו שאמר הרה " ק רבינו זושא זי " ע שאינו‬ ‫מקוה שיקבל שכר על עבודתו שהיתה בזמ שהרגיש‬ ‫מתיקות בעבודת ה ' אלא רק על עבודתו שהיתה בזמ‬ ‫שהיה צרי להתיגע עליה ‪.‬‬ ‫זהו שאמר הכתוב בבוקר בזמני גדלות המוחי שה בבחינת‬ ‫בוקר תאמר מי ית ערב‪ ,‬שג בזמני קטנות המוחי‪ ,‬בזמני ערב‬ ‫וחשכות אזכה להתחזק בעבודת ה' כמו בזמני הבוקר‪ ,‬ובערב‬ ‫ובזמני חשכות וקטנות המוחי תאמר מי ית בוקר תשתוקק‬ ‫מתי יגיעו כבר זמני גדלות המוחי מפחד לבב שמא תפול‬ ‫ח"ו מעבודתו‪ ,‬וממראה עיני אשר תראה אנשי שנפלו‬ ‫ברשת היצר רח"ל בזמני קטנות‪) .‬דברי אמונה(‬ ‫כרמי תטע ועבדת ויי לא תשתה ולא תאגור כי תאכלנו‬ ‫התולעת )כח ‪ ,‬לט(‬ ‫רמזה לנו התורה בזה כי עיקר הוא התפילה בעקבתא‬

‫דמשיחא ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה ‪ ,‬לזאת‬ ‫אפי ' שע" י התפילה לפעמי מבטל מ התורה ‪ ,‬אל ישגיח‬ ‫על זה כי עיקר העבודה הו א התפילה‪ ,‬והנה דרשו חז"ל‬ ‫על קרא כרו זלות לבני אד אלו דברי שעומדי ברומו‬ ‫של עול ובני אד מזלזלי בה זו תפילה )ברכות ו ‪ (:‬הרי‬ ‫דכר רומז לתפילה‪ .‬יי רומז לתורה ככתוב בסוד הביאנו‬ ‫אל בית היי )שה " ש ב ד ( ודרשו ז" ל זה מרת גדול של יי‬ ‫זה סיני ) מדרש ש ב ‪ ,‬יג( ‪ .‬וזה שרמזה התורה כרמי תטע‬ ‫ועבדת שעיקר תראה לעבוד בתפילה ‪ ,‬וא שעי " ז יי לא‬ ‫תשתה‪ ,‬ולא תאגור היינו שהתפילה תמנע א "ע לפעמי‬ ‫מ התורה‪ ,‬אל תשגיח על זה כי תאכלנו התולעת היינו‬ ‫למה עבדות התפילה עיקרית יותר מהתורה כי בתורה‬ ‫בנקל שתדבק התולעת ‪ ,‬שיהיה בפניות וגאות מצ ד היצר‪.‬‬ ‫אול באשר ג שפ לבו בתפילה לפני המקו אזי ינצל‬ ‫מזה‪) .‬עטרת ישועה(‬

‫ב‬

‫דבר החבורה‬ ‫והיה כי תבא אל האר וכו' ולקחת מראשית כל פרי האדמה כו' וענית‬

‫ואמרת לפני ה"א ויציאנו ה' כו' ובאותות ובמפתי‪ ,‬לפרש העני תכלית‬ ‫הבריאה שמפורש בתחילת התוה"ק בראשית ברא אלוקי וברש"י הק'‬ ‫בראשית בשביל התורה וישראל שנקראו ראשית שי"ל העני בכל‬ ‫מעשה בראשית כתיב ש אלוקי ולא הוי"ה או אדנ"י כדכ' רש"י‬ ‫שעלה במחשבה לברוא העול במידת הדי שזה בחי' ש אלוקי‪,‬‬ ‫וידוע הטב"ע מס' אלוקי‪ ,‬היינו א חושבי שהעול מתנהג ע"פ טבע‬ ‫ולא מביני שהשי"ת מהווה הכל בכל רגע אז ח"ו ממשיכי דיני כי לא‬ ‫ממשיכי ש חסדי השי"ת שמנהג העול בחסד וברחמי‪ ,‬וזהו‬ ‫בראשית ברא אלוקי‪ ,‬שמה שהעול נברא באופ שנראה שמתנהג‬ ‫ע"פ טבע שממשי דיני ח"ו בחי' אלהי זה בשביל ב' ראשית תורה‬ ‫וישראל‪ ,‬היינו ע"י שישראל עוסקי בתוה"ק הטבע של העול מסור‬ ‫ביד ועיד"ז מביני שהשי"ת הוא שמנהג העול ולא ע"פ טבע מעצמו‬ ‫ולכ נות לישראל לשלוט בטבע שה רוחניות העול ואחוזי ע"י‬ ‫תורת במי שאמר והיה העול‪ ,‬ולכ עיקר תומ"צ בא"י כי ש מתגלה‬ ‫יותר שהשי"ת מנהג העול בעצמו כי א"י אר אשר עיני ה"א בה שג‬ ‫מתגלה בחוש שהשי"ת מנהיג העול כולו שזהו הדר בא"י כמי שיש לו‬ ‫אלו‪-‬ה שש הנהגת השי"ת בגילוי והדר בחו"ל כמי שאי לו אלו‪-‬ה‬ ‫שש ההנהגה בהסתר וחושבי שהוא ע"פ טבע העול‪ ,‬ולכ תיכ ש‬ ‫אצל בראשית ברא אלוקי פי' רש"י שהתחיל בזה ולא בפרשת החודש‬ ‫הזה לכ כדי לומר שא"י שייכת לישראל שהשי"ת נתנה לה כי תכלית‬ ‫בראשית ברא אלהי" מס' הטבע שע"י תוה"ק יגלו ישראל שהשי"ת‬ ‫מנהיג את הטבע עיקר דבר זה בא"י דייקא ולכ ש גופא בפסוק של‬ ‫בראשית ש מרומז שא"י שייכת מהשי"ת לעמו ישראל‪ ,‬ועכ"ז ג בא"י‬ ‫עצמה שלימות ההכרה שהשי"ת מנהג את הטבע ושלימות הדר בא"י‬ ‫כמי שיש לו אלוה זה דווקא בבית המקדש עצמו שש גילוי שכינה יותר‬ ‫בגילוי והשגחת השי"ת על עולמו יותר בגילוי כמ"ש השקיפה ממעו‬ ‫קדש מ השמי מביהמ"ק שלמעלה שמכוו כלפי ביהמ"ק של מטה‬ ‫והנמצא ש כמי שיש לו אלוה שש גילוי ששכינה שורה בישראל וכיו‬ ‫שזהו תכלית בראשית ברא אלהי הנ"ל לכ ראשית הבריאה ממקו‬ ‫ביהמ"ק שש אב השתי' שממנה הושתת העול‪ ,‬ובזה יתבאר הידוע‬ ‫מש"כ דימינו אלהי חסד בקרב היכל‪ ,‬מה שחשבנו שהוא בחי'‬ ‫אלהי בחי' די אז בקרב היכל שש בהיכלו כולו אומר כבוד ש‬ ‫התברר שזה חסד ולא די‪ ,‬ולהנ"ל לכ בביהמ"ק ש התברר שזה חסד‬ ‫ולא די‪ ,‬ולהנ"ל לכ בביהמ"ק ש התברר שזה חסד ולא די‪ ,‬כי הדי‬ ‫נמש מזה שחושבי שהעול מתנהג ע"פ טבע שאז השגחתו ית' לא‬ ‫בגילוי ושיי אחיזת דיני ח"ו משא"כ כשמתגלה שהכל השי"ת מנהג‬ ‫אז נהפ הכל לרחמי וחסדי שמאתו לא תצא הרעות ח"ו ולכ דווקא‬ ‫בביהמ"ק שש תכלית הגילוי שהשי"ת מנהג הכל לכ ש דייקא נעשה‬ ‫הכל חסד בחי' חסד בקרב היכל מה שדימינו אלהי רואי שהוא‬ ‫חסד‪.‬‬ ‫וזה יל"פ כבוד אלוקי הסתר דבר‪ ,‬אלוקי מס' הטבע ובתוכו הסתר‬ ‫דבר בתוכו מוסתר האמת שבדב"ר ה' שמי נעשו וברוח פיו כל צבא‬ ‫ועדיי הוא ית' מחיה אות כל רגע ורגע במאמרו‪ ,‬נמצא בתו הטבע‬ ‫שהוא מס' אלקי בחי' הדי מוסתר בו ש הרחמי שבדבר הוי"ה‬ ‫נעשו שזה ש של רחמי שכנ"ל ע"פ חיצוניות העול הוא טבע ודי‬ ‫ופנימיותו חסד ורחמי כי השי"ת מנהג אותו בחי' ביהמ"ק חסד בקרב‬ ‫היכל שהפנימיות הוא חסד והשי"ת מנהג עולמו בחסד‪ ,‬וזהו מש"כ‬ ‫בהוי"ה אהלל דבר באלקי אהלל דבר‪ ,‬שכבוד אלוקי הסתר דבר‬ ‫ובדבר הוי"ה שמי נעשו שניה חסד ודי של בחי' דבר שזה מורה‬ ‫שהשי"ת מנהיג העול בחסד תו הדי שזהו דבר לשו הנהגה כמו דבר‬ ‫אחד לדור שכפי המנהיג ישראל השי"ת מנהג א הוא מחסד או גבורה‬ ‫או שילוב וחסד‪ ,‬ולכ מצינו ביעקב אע"ה שהי"ל צער גידול בני‬ ‫וסלל הדר לבניו אחריו שבכל מקרי העול שעברו עליו יראו תמיד יד‬ ‫ה' שמנהגת אות חסדי תו די של בחי' הטבע ולכ שמו יעקב‬ ‫ישראל בחי' הוי"ה אדנ"י חסד ודי שזהו שושנת יעקב צהלה ושמחה‬ ‫בראות יחד תכלת מרדכי‪ ,‬שאי' בזוה"ק שושנה יש בה אוד ולב שזה‬ ‫חסד ודי‪ ,‬והרי הנהגת ע"פ טבע היא בחי' די וכשרואי שהשי"ת הוא‬ ‫מנהג את הטבע אז נעשה הכל חסד‪ ,‬לכ נס הפורי היה צירו מקרי‬ ‫טבע אלא שראו אי השי"ת מנהג הטבע ואז זכו לנס‪ ,‬לכ הוא שושנת‬ ‫יעקב כי שושנה חסד ודי ובחי' יעקב היא לראות החסד תו הדי‬ ‫הנהגת השי"ת תו הטבע ואת הטבע שאז נהפ הכל לחסדי שזהו‬ ‫תכלת מרדכי שצבע תכלת בחי' חסדי ורחמי וכמובא באוה"ח הק'‬ ‫זי"ע עה"ת‪.‬‬ ‫וזהו עני הביכורי שתלה זה הכתוב משיכנסו לא"י והיה כי תבוא אל‬ ‫האר שהיות שבא"י השגחתו ית' בגילוי ורואי שפירותיה צומחי ע"י‬ ‫השגחתו ית' לכ מביאי אות ביכורי כמו עשר אעשרנו ל של יעקב‬ ‫אע"ה להורות שאלו הפירות באו לנו ממנו ית' וממ הכל ומיד נתנו ל‬ ‫ולכ מביאי אות מכל א"י לביהמ"ק שכמו שכל א"י ש גילוי‬ ‫השגחתו ית' מ"מ בביהמ"ק הוא יותר ויותר בחי' חסד בקרב היכל‬ ‫כנ"ל‪ ,‬לכ מעלי בקודש שממ הכל כל מה שבא"י ומיד נתנו ל‬ ‫בביהמ"ק שש הוא ממש מיד שש יותר גילוי כאילו מידו ית' לידיי‬ ‫שלנו ואז נתנו ל‪ ,‬ולכ ע"י הכה שמחד הוא שבט לוי בחי' גבורה‬ ‫ומאיד הוא איש חסיד שע"י גילוי ההשגחה נעשה חסד תו הדי‬ ‫הוי"ה אצל אלהי"‪.‬‬ ‫זהו והיה כי תבא אל האר והיה לשו שמחה ואתוו הויה שש תבי‬ ‫שהשי"ת מהווה כל הטבעי מזה תבוא לשמחה שהשי"ת עמ בכל‬ ‫אשר תפנה כי הוא מנהיג את הכל בכל מכל כל‪ ,‬אשר ה"א נת ל‪ ,‬לכ‬ ‫תביא ביכורי משו נות ל כי ממ הכל ומיד נתנו ל נחלה וירשתה‬ ‫וישבת בה עולה ז' אר ז' עממי ומדת מלכות ה"ז ש אחיזת דיני לכ‬ ‫נחלה וירשתה‪ ,‬תירש אותיות נחלה‪ ,‬ואז וישבת בה‪ ,‬תתבונ שתו נחלה‬ ‫ג"כ יש מספר בה שזה ז' של א"י ואז ישאר ל מתיבת נחלה מס' אלהי‬ ‫מס' הטבע כי פ"ו ז' עולה נחל"ה‪ ,‬שבא"י מתגלה שהשי"ת מנהג הטבע‬ ‫לכ תביא הביכורי כנ"ל‪.‬‬

‫בגו צדיקיא‬

‫הרה"ק רבי יעקב קאפיל חסיד זי"ע תלמיד מר הבעש"ט וראש שושלת קאסוב – ויז'ניצא‬

‫הרה"ק רבינו יעקב קאפיל חסיד‪ ,‬מבני היכלא קדישא דמר האלקי‬ ‫אור שבעת הימי רבינו ישראל בעל ש טוב זיע"א‪ ,‬ואבי שושלת‬ ‫מלכות קאסיב‪-‬ויז'ניצא‪ ,‬נולד לאביו הרה"ק רבי נחמיה פייבל‪ ,‬בנו‬ ‫של הנגיד הנודע אשר תורה וגדולה התאחדו על שולחנו רבי יעקב‬ ‫קאפיל קאמיאל מקולומייא‪ ,‬אשר היתה לו מגילת יוחסי עד בעלי‬ ‫התוספות חכמי פרובינצא ורבינו עובדיה מברטנורא זי"ע‪.‬‬ ‫בהגיעו לפרקו נשא רבנו את זוג' הרבנית חיה ע"ה‪ ,‬בת דודו ‪ -‬אחי‬ ‫אביו הנגיד רבי זלמ זצ"ל‪ ,‬אשר ג הוא זכה לתורה וגדולה‪ ,‬וזוג'‬ ‫מ' בלומא ע"ה היתה נכדת רבנו הט"ז וחותנו רבנו הב"ח זי"ע‪.‬‬ ‫חסיד המתחסד ע קונו היה רבנו‪ ,‬עובד ה' בסילודי‪ ,‬א על‬ ‫צדקותו הגדולה לא ידע איש‪ .‬נחבא היה אל הכלי‪ ,‬ולפרנסתו‬ ‫היתה לו חנות קטנה בקולומייא‪ ,‬בה התגורר בימי חורפו‪ .‬למעשה‬ ‫נוהלה החנות על ידי הרבנית‪ ,‬ואילו רבנו היה עושה את תורתו‬ ‫קבע ומלאכתו עראי‪ ,‬בשבתו רוב היו בעסק עבודת הקודש ‪-‬‬ ‫עבודת הש יתבר‪.‬‬ ‫רק כשהיה שופ שיח לפני קונו‪ ,‬היתה גדלותו יוצאת מעט‬ ‫ממעטה ההצנע‪ .‬באות שעות פרצה התלהבותו חוצה‪ ,‬ודבקותו‬ ‫העצומה בעת התפילה הפליאה את עי כל רואיה‪.‬‬ ‫דרכו בקודש היתה להתענות יו אחד בכל שבוע‪ .‬פע שאלו‬ ‫חסיד אחד‪ :‬יאמר לי כבודו‪ ,‬מדוע אי תפילתי כל‪-‬כ בהתלהבות‬ ‫כמו שלכ‪ ,‬בשעה שאני מתענה משבת לשבת ואילו כבודו‬ ‫מתענה רק יו אחד בשבוע? ענהו רבנו‪ :‬א תואיל בטוב ללו‬ ‫אצלי לפני היו שאערו את תעניתי‪ ,‬ותהיה ניעור אתי כל הלילה‪,‬‬ ‫אזי תתפלל ג אתה כמוני‪ ,‬ושוב לא תתענה משבת לשבת‪.‬‬ ‫החסיד עשה כדבריו‪ ,‬ובא אליו ולמדו יחד כל הלילה‪ .‬לפני‬ ‫התפילה אמר רבנו לזוג' הרבנית‪ :‬הכיני סעודת שחרית לאורח!‬ ‫והל ע החסיד להתפלל‪ .‬באמצע התפילה התעל החסיד‬ ‫ומצבו היה מסוכ‪ .‬מיד הגיש לו רבנו את הסעודה‪ .‬כששב החסיד‬ ‫לאיתנו‪ ,‬אמר לו רבנו‪ :‬מאחר שאי בכוח להחזיק מעמד בדר‬ ‫עבודה זו‪ ,‬חזור נא להרגל הראשו לצו משבת לשבת‪ ,‬כי יו‬ ‫אחד בתענית כשלי‪ ,‬קשה מתעניותי במש שבוע של‪.‬‬ ‫על אחת מהליכותיו בקודש של רבנו‪ ,‬שוחח כ"ק אדמו"ר מויז'ני‬ ‫שליט"א‪ ,‬וזל"ק‪" :‬היו יומא דהילולא של זקני הק' ר' קאפיל חסיד‬ ‫זי"ע‪ ,‬תלמיד מר הבעש"ט ובעל‪-‬התפילה בבית מדרשו‪ .‬הוא‬ ‫עסק בתחילה במסחר‪ ,‬אבל מידי פע היה חוזר ואומר "שויתי ד'‬ ‫לנגדי תמיד"‪ ,‬לכ כינוהו "שויתי'ניק"‪ .‬והסביר רבנו שליט"א‪:‬‬ ‫"שויתי ה' לנגדי" פירושו‪ ,‬שיצייר לנגד עיניו שהשי"ת עומד לנגדו‪,‬‬ ‫כלומר הנגדיות וההיפ ממנו‪ ,‬והיינו שהשי"ת הוא היה הוה ויהיה‪,‬‬ ‫ואילו האד ‪" -‬מאי באת ולא אתה הול"‪ ,‬וג ההוה הוא כהר‬ ‫ֵלד יו המחר‪ ,‬וזה ההיפ‬ ‫עי‪ ,‬באשר אי אד שיודע מה י ֵ‬ ‫והנגדיות מהשי"ת‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫בזמנו של רבנו‪ ,‬החלה המשפחה לכנות עצמה בש המשפחה‬ ‫"האגער"‪ .‬אודות המקור לש זה מסופר‪ ,‬כי כאשר יצא החוק‬ ‫שכל אחד צרי לקבל ש משפחה בנוס לשמו הפרטי‪ ,‬בא‬ ‫הפקיד לבית רבנו ושאלו באיזה ש הוא בוחר‪ .‬רבנו היה שקוע‬ ‫במחשבותיו הטהורות‪ ,‬והפטיר את הפסוק )תהלי קיט‪ ,‬ט( "גר אנכי‬ ‫באר‪ ,"...‬והפקיד הבי מדבריו‪ ,‬כי הוא בוחר בש "הגר"‪ .‬וג יש‬ ‫אומרי‪ ,‬שרבנו היה איש צנו‪ ,‬וכשראה הפקיד את מראה גופו‪,‬‬ ‫העניק לו את הש "האגער" )לשו צנו(‪.‬‬ ‫התקרבותו לחסידות‬

‫באחת מנסיעותיו של מר הבעש"ט להביא את דבר ה' אל הע‪,‬‬ ‫התארח בעיר קולומייא‪ .‬בליל שבת הרגיש מר הבעש"ט אור‬ ‫גדול זורח בתו העיר‪ ,‬ויש פעמיו ויסתובב בתו העיר למצוא‬ ‫את מקו האור הגדול הזה‪ ,‬עד כי בא סמו לחלו בית קט‪,‬‬ ‫והרגיש כי בבית קט זה מאיר אור גדול‪.‬‬ ‫נכנס מר הבעש"ט לתוכו ומצא מרגלית טובה‪ ,‬הוא רבנו‪ ,‬שזימר‬

‫יומא דהילולא ט" ו באלול )תקמ"ז ‪ -‬תשס " ט( ‪,‬‬

‫רכ"ב שני להסתלקותו‬

‫ורקד לכבוד שבת בהתלהבות עצומה בלי הפוגות שעה ושעתיי‪ ,‬קאפיל זי"ע‪ ,‬הפסיק פע באמצע תפילת "ויבר דוד"‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫ועל השולח היו ערוכי מאכלי השבת‪ .‬במש כל הזמ לא הבחי "והעושר והכבוד מלפני ‪ -‬דאס איז מיי כבוד או מיי עשירות‪,‬‬ ‫רבנו בבעש"ט‪ ,‬ורק כשסיי לזמר ולרקוד נת לבעש"ט זי"ע וואס אי בי זוכה צו שטיי פאר דיר" )עושרי וכבודי ה ‪ -‬עצ הזכייה‬ ‫שלו‪ .‬שאל אותו הבעש"ט מה פשר הריקודי והזמירות לפני לעמוד לפני (‪.‬‬ ‫תחילת הסעודה? השיב לו המארח‪ :‬הרי בזמר "יו שבת קודש רבי יעקב קאפיל היה איש ישר מאד במשא ומת וג הערלי‬ ‫הוא" נאמר "וא שלש אלה 'לפניו' צגי"‪ ,‬דהיינו שמציגי החזיקוהו לאיש נאמ‪ ,‬לצדיק וקדוש‪ ,‬עד כי כאשר לא ראוהו‬ ‫ומעמידי תחילה את המאכלי על השולח עוד לפני הסעודה‪ ,‬ביריד – ביומא דשוקא‪ ,‬היו הנכרי אומרי‪" :‬יאק ניעמא 'שויתי'‪,‬‬ ‫בכדי ליהנות מרוחניות המאכלי ומהחיות דקדושה שבה‪ ,‬ורק טא ניטשווא ני ניזנאטשיט"‪ ,‬כלומר‪" ,‬א השויתי'ניק לא בא‪ ,‬אי‬ ‫היריד שווה מאומה"‪ .‬הנכרי אהבו לקנות אצלו‪ ,‬וכינוהו‬ ‫אחר‪-‬כ אוכלי‪.‬‬ ‫בעקבות שבת זו‪ ,‬הפ רבנו להיות מתלמידיו המקושרי אל "ספראוויעדליווי" )נאמ – ישר‪ ,‬על ש ישרותו במסחר(‪.‬‬ ‫הבעש"ט הק'‪ .‬לשמו של רבנו נוס התואר 'חסיד'‪ ,‬ובקרב כל‬ ‫ישראל נקרא שמו "ר' קאפיל חסיד"‪ ,‬תואר שלא מצאנוהו אצל א כי א ליד‬ ‫בספרו הקדוש של בנו הרה"ק ה"אהבת שלו" זי"ע )פרשת ראה‬ ‫אחד מתלמידי מר הבעש"ט הק'‪.‬‬ ‫רבינו הצטר אל מפיצי תורת החסידות‪ .‬בספר "דור דעה" )חלק ד'( ד"ה כי לא יחדל( מובאת אימרה מהרה"ק רבי יעקב קאפיל זי"ע‪,‬‬ ‫מסופר‪ ,‬כי שני מספר לאחר הסתלקות מר הבעש"ט זי"ע‪ ,‬הגיע המשקפת ג היא את ה"שויתי" ואת האמונה בהשגחה הפרטית‪,‬‬ ‫לעיר טיסמני אחד מתלמידיו‪ ,‬הוא הה"צ המקובל מו"ה יעקב וכי הכל בכל מאתו יתבר‪.‬‬ ‫קאפיל‪ ,‬שהיה נקרא בש "ר' קאפיל חסיד"‪ .‬הוא הנהיג שיתפללו וזה לשו קדשו‪" :‬הנה לכאורה קשה על הנוסח "ברכת המזו"‬ ‫בנוסח ספרד לפי שיטת הבעש"ט‪ ,‬שיתפללו בהתלהבות שאנו מתפללי "ונא אל תצריכנו לא לידי מתנת בשר וד וכו' כי‬ ‫ובשמחה‪ ,‬הורה לא לאחר זמ קריאת שמע‪ ,‬ושיהיו החסידי א ליד המלאה הפתוחה"‪ .‬הא כיוו שהיא גזרת המקו ב"ה‪,‬‬ ‫טובלי שחרית לפני התפילה‪ .‬הוא הרגיל את השו"בי שישחיזו האי שיי תפלה על זה‪ .‬והלא דוד המל ע"ה התפלל על זה‬ ‫)תהלי סא‪ ,‬ח( "ישב עול לפני אלהי"‪ ,‬והשיב לו השי"ת "חסד‬ ‫את סכיניה משני הצדדי‪ ,‬חד וחלק על צד היותר טוב‪.‬‬ ‫הוא הגיע כנראה בשנת תק"מ‪ ,‬והמשי אליו עדה קטנה‪ ,‬אשר ואמת מ ינצרוהו"‪ ,‬כנודע )תנחומא משפטי ט'(‪.‬‬ ‫התפללו בביתו במני מיוחד לפי נוסח הבעש"ט‪ ,‬וג כמה שו"בי והנה אדוני אבי מורי ורבי פירש הנוסח של "ברכת המזו" על דר‬ ‫זה‪ ,‬והיינו שאנו מתפללי לפני השי"ת שקבלתינו תהא באופ זה‪,‬‬ ‫סרו למשמעתו והחלו להשחיז סכיניה בדר החסידות‪.‬‬ ‫סיפר הגה"צ רבי דוד שנעבאלג זצ"ל‪ ,‬דומ" דויז'ניצא‪ ,‬בש זקני שהמקבל והנות יאמינו כי מה שהבשר וד נות אי זה כי א‬ ‫הדור הקוד‪ ,‬שכאשר שבת הרה"ק בעל "באר מי חיי" נתינת יד‪ .‬וקאי ג כ על הנות‪ ,‬והיינו שהנות צרי לבקש ג כ‬ ‫מטשערנובי זי"ע בעיר מגורי רבנו‪ ,‬והתעניי היכ המקו בו מהשי"ת שיהא בבחינה זו‪ ,‬שיאמי שנתינתו היא מתת אלקי‬ ‫מתאספי החסידי בליל ש"ק ל"שבת אחי"‪ ,‬נענה‪ ,‬כי ביתו של ולא נתינתו שהוא בשר וד"‪ ,‬עד כא דבריו ודברי פי חכ ח‪.‬‬ ‫רבנו הוא מקו האסיפה בעיר‪ .‬הרה"ק אכ הל לש‪ ,‬והאסיפה‬ ‫נעמה לו עד מאוד‪ .‬כ ניטעה הנטיעה של שבת‪ ,‬אשר נותרה הסתלקותו‬ ‫בהיכלי צאצאיו הקדושי של רבנו לדורי דורות‪ ,‬כמקו אש בשעת הסתלקותו של רבינו מ העול‪ ,‬כשהתאספו אליו אנשי‬ ‫ה"חברא קדישא"‪ ,‬דיברו אודות הכנת תכריכי עבורו‪ .‬נענתה‬ ‫להבת שלהבת לכבוד השי"ת ושבת קדשו‪.‬‬ ‫הרבנית ואמרה‪" :‬תכריכיו מוכני ומזומני כבר כמה שני ואי‬ ‫צור בתכריכי חדשי"‪ .‬לשאלת אנשי ה"חברא קדישא" היכ‬ ‫בעל תפילה‬ ‫מפע לפע היה רבנו נוסע למעז'בוז'‪ ,‬להסתופ בצל רבו הקדוש‪ .‬ה‪ ,‬השיבה לה הרבנית שירדו למרת‪ ,‬ש ה נמצאי‪.‬‬ ‫כא נמנה על חשובי התלמידי‪ ,‬והבעש"ט‪ ,‬אשר חיבבו מאוד‪ ,‬ברדת למרת אכ מצאו את התכריכי כדבריה‪ ,‬אשר היו‬ ‫היה מכבדו לעתי קרובות לעבור לפני התיבה‪ ,‬באשר היה לו מונחי ליד בור ארו בצורת קבר‪ ,‬שנכרה באדמה‪ .‬בעלות שוב‬ ‫לרבנו קול ערב‪ ,‬וכאמור‪ ,‬היה מתפלל בדבקות עצומה‪ .‬הרה"ק לבית ושאלו את הרבנית לפשר הקבר שראו במרת‪ ,‬התייפחה‬ ‫בעל "אמרי חיי" זי"ע התבטא פע‪ ,‬כי את הנוסח בו התפלל רבנו‪ ,‬היא בבכי מר‪ ,‬וסיפרה‪ :‬מאז נישאתי לבעלי זוכרת אני‪ ,‬שבכל יו‬ ‫ויו היה נוהג לרדת למרת‪ ,‬ללבוש את התכריכי ולשכב בקבר‬ ‫גילו לו מ השמי‪.‬‬ ‫עוד אמר רבינו זי"ע‪ ,‬כי הניגו שמזמרי בו בחצרות קדשנו "עוד זה כשעתיי‪ ,‬ש למד ואמר פרקי תהלי )"זכרו אשר" עמ' ז(‪.‬‬ ‫יזכור" בתפילת נעילה של יו הכיפורי‪ ,‬הוא מזקנו הרה"ק רבי בטיסמני‪ ,‬ש התגורר רבנו בעשר שנותיו האחרונות‪ ,‬נסתלק‬ ‫יעקב קאפיל חסיד זי"ע‪ .‬והגה"צ רבי יודא'לי הורווי זצ"ל סיפר‪ ,‬כי ביו ט"ו באלול תקמ"ז‪ .‬על קברו הוקמה מצבה‪ ,‬וכדרכו של רבנו‬ ‫את הלח המושר על הזמר "בני היכלא" בסעודה ג' רעווא דרעווי כל ימיו בצניעות ובהסתר‪ ,‬כ ג מצבתו צנועה‪ ,‬ועליה נחרת‬ ‫דשבת קודש‪ ,‬וכ את הלח על הזמר "יו ליבשה" המושר בקצרה‪" :‬תקמ"ז לפ"ק‪ ,‬פה נחצב קבר ללינה‪ ,‬בא יבא צדיק ברינה‪,‬‬ ‫בלישב"ק "שירה"‪ ,‬בליל שביעי של פסח‪ ,‬ובסעודת ברית‪-‬מילה‪ ,‬הרבני המופלא מו' יעקב קאפיל ב"ר נחמיה פייבל‪ ,‬נפטר יו ד'‬ ‫שלח הרה"ק רבי ישעי' מדינאווי זי"ע‪ ,‬מתלמידי מר הבעשטה"ק‪ ,‬ט"ו אלול"‪.‬‬ ‫רבינו יעקב קאפיל השאיר אחריו שני בני ובת‪ .‬א‪ .‬הרבני רבי‬ ‫במתנה אל רעו הרה"ק רבי יעקב קאפיל חסיד זי"ע‪.‬‬ ‫מסופר‪ ,‬שכאשר הגיע רבנו הק' בעל "צמח צדיק" זי"ע לבקר יצחק מקולומייא זצ"ל‪ ,‬אשר היה מסתופ בצל אחיו הרה"ק בעל‬ ‫במעז'בוז'‪ ,‬לרגל נישואי נכדו הרה"ק רבי משה משא זצ"ל ע בת "אהבת שלו"‪ .‬ב‪ .‬הרה"ק רבי מנח מענדיל מקאסיב זי"ע‪,‬‬ ‫הרה"ק רבי אברה יהושע העשיל ממעז'בוז' זצ"ל‪ ,‬נכנס להתפלל בעמחסה"ק "אהבת שלו"‪ .‬ג‪ .‬הרבנית הצדקת בלומא ע"ה‪,‬‬ ‫ש בבית‪-‬מדרשו של מר הבעש"ט‪ ,‬ועבר לפני התיבה כשליח‪ -‬שהיתה בזיוו"ר אשת הרבני ר' צבי הירש זצ"ל‪ ,‬ובזיוו"ש אשת‬ ‫ציבור‪ ,‬באמרו‪" :‬יש לנו 'חזקה' על המקו הזה‪ ,‬כי זקני ר' קאפיל הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זי"ע‪ .‬ע"כ‪ .‬תודתנו לארכיו‬ ‫"התאחדות תלמידי וחסידי ויזני"‬ ‫חסיד היה הבעל‪-‬תפילה אצל הבעל‪-‬ש הקדוש זי"ע"‪.‬‬ ‫ראינו אצל רבותינו הקדושי‪ ,‬שנהגו לפרש לעצמ לעתי את‬ ‫זכותו יג עלינו ועל כל ישראל אמ‬ ‫התיבות באמצע התפילה בלשו אידיש )ראה ג בספר "נזר החיי" על‬ ‫הרה"ק ב' ה"תורת חיי" זי"ע(‪ .‬כ סיפר אחד מנכדיו‪ ,‬שרבנו יעקב‬

‫רבי עבדאללה ב"ר אברה סומ ב' זבחי צדק חזו למועד ורבו של ה"ב איש חי" )תרמ"ט(‬

‫יו ג' י"ט אלול –‬

‫הילולא דצדיקיא‬

‫נעקה"ש רבי יעקב מאורלייאנש תלמיד ר"ת )תתקמ"ט(‬

‫רבי חיי ב"ר ישראל בנבנישתי ב' כנסת הגדולה )ה' תל"ג(‬

‫רבי זאב נחו ב"ר אהר בורנשטיי ב' אגודת אזוב מבייאלא )תרמ"ה(‬

‫יו ד' כ' אלול –‬

‫רבי יוס שלמה ב"ר יהודה ליב כהנמ מפוניבז' )תשכ"ט(‬

‫רבי אליהו ב"ר יעקב לופיא ב' לב אליהו )תש"ל(‬

‫רבי משה אריה ב"ר ישראל פריינד גאב"ד העדה החרדית בירושלי ב' עטרת יהושע )תשנ"ו(‬

‫יו שב"ק ט"ז אלול –‬ ‫יו א' י"ז אלול –‬ ‫יו ב' י"ח אלול –‬

‫יו ה' כ"א אלול –‬ ‫יו ו' כ"ב אלול –‬

‫רבי אברה אביגדור נחו ב"ר יעקב יצחק ד מסטריקוב‪-‬ב"ב )תשס"א(‬

‫רבי יוס ב"ר יצחק הלוי ב' יסוד יוס מראוונא )תק"ס(‬

‫רבי יעקוב קופל ב"ר יחזקאל ריי‪ ,‬אב"ד בודפסט )תרפ"ט(‬

‫רבי יהונת ב"ר נת נטע אייבשי ב' יערות דבש ועוד )תקכ"ד(‬

‫רבי יעקב ב"ר משה סג"ל מהרי"ל )מהר"י מולי( אבי מנהגי אשכנז )קפ"ז(‬

‫רבי מרדכי דוב ב"ר משול זושא יצחק אויערב מהורנוסטייפל ב' עמק החכמה )תרס"ג(‬

‫רבי בערצ'י לייפר מסטמר ב"ר מרדכי מנדבורנא )תרס"ו(‬

‫רבי יהודה ליווא ב"ר בצלאל‪ ,‬המהר"ל מפראג )שס"ט(‬

‫ג‬

‫רמזי לחודש אלול‬ ‫המש מעמוד א'‬

‫י ‪ -‬טו‪ .‬אלול‪ ,‬שיהיה לישראל א'רו ל'וחות ו'שברי ל'וחות‪.‬‬ ‫א'מת ל'יעקב ו'חסד ל'אברה‪ ,‬ב' כסאות למשפט א'חד ל'ו‬ ‫ו'אחד ל'דוד‪ ,‬ונאבד זה החוב מ העשוי א'וי ל'רשע א'וי‬ ‫ל'שכנו‪ ,‬ויהיה האד אהוב למטה ואהוב למעלה לעשות‬ ‫תשובה וכו'‪ ,‬כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו ]שמות י '‬ ‫א'[‪ ,‬והיינו אפילו רשעי החסומי בפני התשובה‪ ,‬בימי‬ ‫אלה הזדמנות יש לה ] מגלה עמוקות פרשת עקב‪ ,‬ד פ"ח ע"ד‬ ‫ונפש חיי מע' א' אות ע"ו‪ ,‬עש"ע ובבית אל ד ח' ע"א אות ח'[‪.‬‬

‫טז‪ .‬ראה אנכי נות ]דברי י"א כ"ו[‪ ,‬ר"ת ר'אש א'לול ה'בט‪,‬‬ ‫א'שר נ'גד כ'ל י'שראל‪ ,‬נ'ושא ת'שובה נ'כונה‪ .‬ולכ לא ימתי‬ ‫לשוב בתשובה עד יוה"כ אלא כבר בר"ח אלול ישוב‬ ‫בתשובה ]סופי ענבי סי' לה ומועד לכל חי סי' י' אות ה'[‪.‬‬ ‫יז‪" .‬אלול" בגימטריא "בינה"‪ ,‬דמש באה התשובה ולבבו‬ ‫יבי ושב ורפא לו ]עמודי שמי ‪ -‬מועד לכל חי סי' יא אות ט'[‪.‬‬ ‫יח‪ .‬ארי"ה שאג מי לא יירא‪ ,‬נוטריקו א'לול‪ ,‬ר'אש השנה‪,‬‬ ‫י'ו הכפורי‪ ,‬ה'ושענא רבא‪ .‬מי לא יירא מפחד ה' ומהדר‬ ‫גאונו‪ ,‬כי נית החודש כולו לתשובה‪ ,‬כי הלואי שבזה יוכל‬ ‫האד לנקות עצמו וימצא עצמו נקי יו ראש השנה ]בית אל‬

‫בחודש אלול בטוח לבו לא יירא ויזכה לראות בטוב ה' כמ"ש‬ ‫לולא האמנתי לראות‪ ,‬כי לולא אותיות אלול‪ ,‬כי ע"י אלול‬ ‫האמנתי לראות בטוב ה' באר חיי‪ .‬ועוד כתב ש ד ל"ח‬ ‫ע"א‪ ,‬כי עתה לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמי‪ ,‬הכוונה‬ ‫היא כי כשהאד עובר עבירה ואינו שב עליה כל השנה‪ ,‬עדיי‬ ‫אי בידו רק גו העבירה‪ ,‬אבל מניעת התשובה לא נחשב לו עו‬ ‫אשר חטא‪ ,‬כי היחיד אינו יכול לעשות תשובה כי א בימי‬ ‫אלו‪ ,‬ולא תיק את עצמו‪ ,‬אזי צרי לעשות שני פעמי תשובה‬ ‫כי יש בידו ב' עונות‪ ,‬דהיינו גו העוו ומה שלא עשה תשובה‬ ‫ד ח' ע"א אות ו' בש הקדמוני[‪.‬‬ ‫נחשב לו לעוו‪ ,‬וזהו שאמר כי לול'א שה אותיות אלול‪ ,‬יט‪ .‬ו'ית א'ות ל'רחמי ל'פני‪ ,‬ר"ת אלול שהוא מסוגל‬ ‫והתמהמנו‪ ,‬ר"ל א אחרנו את עצמנו כל ימי הרצו מלעשות‬ ‫לתשובה לכל שוביה ]בית אל ד ח' ע"א אות ח'[‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬אזי כי עתה שבנו זה פעמי‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫כ‪ .‬א'הוב ל' מעלה ו'נחמד ל'מטה‪ ,‬ר"ת אלול ]בית אל ש[‪.‬‬

‫כא‪ .‬ו'יאמרו ל'אמר א'שירה ל'ה'‪ ,‬ר"ת אלול למפרע‬

‫]בית אל‬

‫ש[‪.‬‬

‫כב‪ .‬ו'יבא א'ברה ל'ספוד ל'שרה‪ ,‬ר"ת אלול‬ ‫ועוד כתב ש ד ח' סע"ב אות טו"ב בש ספר חושב‬ ‫מחשבות דידוע מאמר הזהר שהנשמה נקראת אברה והגו‬ ‫נקרא שרה‪ ,‬ורמזו על זה ויבא אברה לספוד לשרה ר"ת‬ ‫אלול‪ ,‬הכוונה דהנשמה הנקראת אברה בוכה על הגו‬ ‫שנקרא שרה על אשר חטא וישוב בתשובה בזכרו יו הדי‪.‬‬ ‫כג‪ .‬א'וכל ל'חמו ו'נות ל'דל‪ ,‬ר"ת אלול‪ ,‬ומכא להורות נת‬ ‫לעשות צדקה כפי נדבת לבו בכל יו בחודש הזה כאשר תשיג‬ ‫ידו ובה ימצא כדי גאולתו ]בית אל ד י' ע"א אות לא[‪ .‬וע"ש שכתב‬ ‫אוכל מלחמו‪ ,‬וככל הנראה הוא ט"ס וצ"ל אוכל לחמו‪.‬‬ ‫כד‪ .‬הנסתרות ל'ה' א'להינו ו'הנגלות ל'נו‪ ,‬ר"ת אלול‪ ,‬שבזה‬ ‫החודש מכפר על הנסתרות שה השגגות‪ ,‬והנגלות לנו‬ ‫ולבנינו ה לעשות תשובה עליה כהוג ]שער המל ד ט' ע "א‬ ‫]בית אל ש[‪.‬‬

‫]מחזור אמרי פי במבוא לסליחות בש מהר"א מליזענסק‬

‫והב"ד בבית אל ד י' ע"א אות לב[‪.‬‬

‫זי"ע[‪.‬‬

‫כה ‪ -‬כו‪ .‬א'וי ל'י ו'י ל'י‪ ,‬ר"ת אלול‪ ,‬וכ א'וי ל'ו ו'וי ל'נפשו‪ ,‬ל‪ .‬ו'ישאלו א'יש ל'רעהו ל'שלו ]שמות י"ח ז'[‪ ,‬ר"ת אלול‪,‬‬ ‫וביאור לזה כתב במחזור בית אל ]ד י' ע"א אות לב[ דכל אשר וישאלו בלשו שאלה ובקשה‪ ,‬שמבקש איש לרעהו‬ ‫נגע יראת אלהי בלבו‪ ,‬בבוא אלול הנית לישראל לשוב בו לשלו והיינו באלול ]ליקוטי מהרי"ח והב"ד במנהג ישראל‬ ‫כמש"כ בזה"ק בש מדרש הנעל פרשת כי תצא‪ ,‬הבעל תורה‪ ,‬ועי' לעיל סשגיאה! מקור ההפניה לא נמצא‪ ..‬וע"ע ספר רמזי‬ ‫נפש אומר אוי לי ווי לי‪ ,‬ר"ל אוי לנו מיו הדי אוי לנו מיו אלול שכתב ק"כ רמזי הקשורי לעני חודש אלול[‪) .‬מתו הספר‬ ‫התוכחה‪ ,‬ואשר לא שת לבו אומר אלול אלול למה‪ ,‬מועדי ה' באדיבות הוצאת מכו תורת אר צובה(‬

‫בשבוע שעבר ה' אלול נער שוה"ט בבית מדרשינו לרגל יו"ד‬ ‫דמר הרדצ"ש מלעלוב זיע"א‪ ,‬רבינו דיבר אמרות קדשו על גודל‬ ‫קדושת זקינו בעל ההילולא‪ .‬זיעועכי"א‬

‫מהנעשה‬ ‫ונשמע‬ ‫בחצר קדשינו‬

‫התשובה למה‪ ,‬א אתה הקהה את שיניו ואמור לו אלול‪ ,‬אוי‬ ‫לו ווי לנפשו‪.‬‬ ‫כז‪ .‬קמתי א'ני ל'פתוח ל'דודי ו'דודי חמק עבר‪ ,‬ר"ת אלול‪,‬‬ ‫דבחודש הזה השי"ת מצוי אצלינו ומצפה לשוב אליו בלב‬ ‫של ובנפש חפצה ]בית אל ד ל"ח ע"א אות ד'[‪.‬‬ ‫כח‪ .‬ו'אני א'תנהלה ל'איטי ל'רגל המלאכה ]בראשית ל"ג י"ד[‪,‬‬ ‫ר"ת אלול‪ ,‬דא יתחיל בתשובה מר"ח אלול עד הושענא‬ ‫רבא הרמוז בתיבת לאט"י דהיינו ל' שלשי אלול‪ ,‬א' דר"ה‬ ‫דב' ימי כיומא אריכתא‪ ,‬ט' ימי שבי ר"ה ליוה"כ‪ ,‬יו"ד‬ ‫ימי מ יוה"כ עד הושע"ר‪ .‬עד אשר אשוב אל אדוני‪ ,‬שע"י‬ ‫התשובה מתקרבת הגאולה‪ ,‬ואזי ועלו מושיעי בהר ציו‬ ‫וכו' ]בית אל ש אות ו'[‪.‬‬ ‫כט‪ .‬מזל חודש אלול הוא "בתולה"‪ ,‬ופי' בזה במש"נ ]ירמיה‬ ‫ל"א י"ב[ "אז תשמח בתולה במחול"‪ ,‬דבחודש אלול שמזלו‬ ‫בתולה תשמח במחול כשימחול עוונותיה של ישראל‬

‫ביו‬

‫י"א אלול בלילה נער שוה"ט בבית מדרשינו לרגל היארצייט לאמו מרת‬

‫הרבנית הצדקנית ע"ה‪ ,‬ש דיבר מדברות קדשו על גודל צדקתה ומסירות‬ ‫נפשה לתורה לצדקה וחסד ולכל דבר שבקדושה מתו יסורי קשי ומרי‬ ‫שקבלת באהבה‪ .‬למחרת התפלל רבינו תפילת שחרית ע הקהל ובסיומה‬ ‫ער לחיי וחילק לכל אחד לעקע מיט ברונפע‪ ,‬ואח"כ עלה לקברה בב"ב‪,‬‬ ‫יה"ר שנשמתה תהא מליצת יושר לכל ישראל אכי"ר‪.‬‬ ‫ביו י"ג אלול השבוע "צאתכ לשלו" לכ"ק מר אדמו"ר שליט"א שחזר‬

‫מצות שילוח הק‬

‫חזרה למעונו בארה"ב ‪.‬‬

‫במוצאי שבת זכינו שקיי רבינו את מצות שילוח‬ ‫הק‪ ,‬ועל זה אמר בקדשו בל"ק‪ :‬אמר הרה"ק רבי‬ ‫יואל מסאטמאר זי"ע‪ :‬היו בזמנינו אי יודעי כל‬ ‫כ אי לקיי את מצות שילוח הק‪ ,‬דהרי כשלא‬ ‫עשה ולא קיי כראוי את מצות שילוח הק הרי‬ ‫עלול הוא חלילה לבוא לידי אכזריות ולא די שלא‬ ‫קיי שו מצוה אלא ציער בעלי חיי‪ ,‬מי יודע כמה‬ ‫דורות לא קיימו כראוי המצוה‪.‬‬ ‫כ אמר הרה"ק מסאטמר להרב ר' ד שוואר‬ ‫שחיבר ספר "ק ציפור" על כל ענייני שילוח הק‪,‬‬ ‫והיה מאוד בדיחא דעתיה בזמ קיו המצוה‬ ‫ולאחרי'‪.‬‬ ‫רבינו שליט"א ג"כ היה שרוי בהתרוממות הנפש‬ ‫והיה מלא שמחה על שזכה לקיי את המצוה‬ ‫הנשגבה של שילוח הק בהידור רב‪ ,‬ואמר רבינו‬ ‫שידוע שיש סגולות גדולות על מי שזוכה לקיי‬ ‫המצוה הנשגבה‪ ,‬ואחד מהסגולות שיכולי לזכות‬ ‫לזש"ק‪.‬‬ ‫לאחר ששלח רבינו את היונה במקל מצא בק‬ ‫ביצי‪ ,‬ולקח הביצה עמו ובבואו למעונו רח רבינו‬ ‫את הביצה עד שנעשתה זוהרת‪ ,‬ואז ש זאת בארו‬ ‫הספרי במקו המכובד )ויטרינה( ואמר שהוא ליופי‬ ‫ונוי‪.‬‬

‫‪÷éãö ùàøì áåè ìæî úëøá‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫‪øæðì åðéúåëøá òéáð àú ééøåàã àø÷éá‬‬ ‫‪é÷áå óéøç ,ø÷éä åðéãéãéì êøáì åððä‬‬ ‫‪òæâî øèåç ,íééç õò ÷éãö éøô úøàôú‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬ ‫‪ìë ìòå áäæä áì åáì ,áåùçäå ø÷éä éãéãéì‬‬

‫‪àáéìã à÷îåòî‬‬

‫‪øåñî ,íãà ìëì íéðô øéàî ,ììåäîå áåäà åéøéëî‬‬ ‫‪ììëä ïî úàöåé äøåöá úìåæä ïòîì ð"åìá‬‬

‫‪,åúìéôúá åáì êôåù ,äøåúä éðîëîá‬‬

‫‪ø"øä‬‬

‫‪,íééç õò éøô ,íéùéùøúå íéìàøà‬‬

‫‪ïîãéøô äùî‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫‪åéøéëî ìë ìò ,øàåôîäå ø÷éä åðéãéãé úìòîì‬‬ ‫‪éøé÷éî ,åðéðéîéì ïëä ãéîú ãîåò ,áéáçå áåäà‬‬

‫‪,úåãéîä øàôå ùôðä ïéãò ,ìë éôá çáåùî‬‬

‫‪á " äøà – ÷øàô àøàá‬‬

‫‪,äùåã÷áù øáã ìëì íçå øò åáì ,ù"ðà éáåùçå‬‬

‫‪,äøåù åéðô ìò ãñçå ïç úååðò‬‬

‫‪åðá ä"òààùáá åúñðëäå úãìåä úçîù ìâøì‬‬

‫‪, äìòîå äãéî ìëá âìôåî ,äëøá ÷éæçî éìë‬‬

‫‪ìëá é÷áå óéøç ,àùéøôå àãéñç ,î"àô‬‬ ‫‪ìëì íéðô øéáñîå øéàî ,äøåúä éøãç‬‬ ‫‪,ú"åùì òãåð ,î"àôå ç"åéäìù‬‬

‫‪øîë ø÷éä‬‬

‫‪ìãðòî íçðî‬‬

‫‪ö "îåèòùá å"éð‬‬

‫‪,äìéîá ììîé éî åçáù‬‬

‫‪øùåà êåúî ç"öåé ìëîå åðîî úçðì äëæúù ø"äé‬‬

‫‪,äãîç éìëå äîëçå äååðò øöåà ,ùøåã‬‬ ‫‪, åì íéëéøö íéáøå íéáøî íéîù àøé‬‬

‫‪àáè àìæî úëøá‬‬

‫‪ìëéî ìàéçé éáø â"äøä‬‬ ‫‪ïéøôìä‬‬

‫‪íéìùåøé - à"èéìù‬‬

‫‪ø"øä‬‬

‫‪äôåçì äøåúì åìãâìå ,äìñ áåè ìëå øùåòå‬‬

‫‪á " äøà – ÷øàô àøàá‬‬

‫‪íå÷î ÷åçéøîå áì áø÷î êøáîä .è"ùòîìå‬‬

‫‪è"äå÷ä ø"åîãà ïøî ÷"ë ïá‬‬

‫‪– äáø úåãéãéá‬‬

‫‪ö "îåèòùá ïáä úãìåä úçîù ìâøì‬‬

‫‪áì óñåé‬‬

‫‪âìôåîä ïééåöîäå ø÷éä ïáä éàåùéð úçîù ìâøì‬‬ ‫‪ïúçä ù"øéå äøåúá‬‬

‫‪ä"ä ,à"òéæ ä"äìì÷åöæ‬‬ ‫‪úåëøá íéîåøîî åì òôùåéù ø"äé‬‬ ‫‪ö" äâä‬‬

‫‪ïîøãéá‬‬

‫‪ïîçð éáø åðéøåî‬‬

‫‪äìòé âååéæäå ç"öåé ìëîå íäî úçðì äëæéù ø"äé‬‬ ‫‪÷éæçî éìë ,äëìäë ïúçä åðéøáçå åðéãéãéì‬‬

‫‪äøåúä éòåáî ìò åëðçìå åìãâì äëæéå‬‬

‫‪ïîàð úéá úåðáì åëæéå ,úøàôúìå íùì äôé‬‬ ‫‪ø"åîãà ïøî ÷"ë ïòîì ð"åìá øåñî ,äëøá‬‬

‫‪íéìùåøé 'éøôåùã àúø÷á‬‬

‫‪áåè êàå ,äáåùçä äçôùîä úøàôúì ìàøùéá‬‬

‫‪äçîù êåúî ÷"äåáà úøàôúì úåãéñçäå‬‬

‫‪åðééç úéáå à"èéìù‬‬

‫‪ö"îåèòùá ãëðä úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪úååöîìå äøåúì ,úøàôúå íùì äøåàå‬‬ ‫‪,äìòðäå ø÷éä êøáàä åðúçì ïá‬‬ ‫‪.ø "éëà íéáåè íéùòîìå‬‬ ‫‪åöôç 'ä úøåúá ,äãîç éìë øöåà‬‬

‫‪ïéøôìä‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫‪úáãðá çöðåä‬‬

‫‪úøî‬‬

‫‪ãìòôðééèù‬‬

‫‪– ÷øàô àøàá‬‬

‫‪. è"éùòîìå äôåçì äøåúì åëðçìå‬‬

‫‪'ôùîå 'éçú‬‬

‫‪á"äøà‬‬

‫‪úîùð éåìéòì‬‬ ‫‪,äìòðäå ø÷éä íäéáà äçôùîä ùàø‬‬

‫‪úçìöäå úàåôøì‬‬

‫‪íãà ìëì íéðô øéàî ,íéîúå åéðò‬‬

‫‪ãñçå ä÷ãö óãåø ø÷éä åðéãéãé‬‬

‫‪áåäà ,úåìåëùàä ùéà ,ãñçå ä÷ãö óãøå‬‬

‫‪ãåã‬‬

‫‪ïá‬‬

‫‪äøù‬‬

‫‪ù"ðà éøé÷éå éáåùçî ,äèîì ãîçðå äìòîì‬‬

‫‪äîéìù äàåôøì‬‬

‫‪ø"øä‬‬

‫‪, ìàøùé éìåç ìë øàù êåúá‬‬ ‫‪,ç"öåé ìëî úçðì‬‬ ‫‪,ìòî éîùî òôùå äçìöäå äëøá‬‬ ‫‪åáì úåìàùî ìë åàìîúéå‬‬

‫‪á "äøà – éñðàî – å"éä‬‬

‫‪ö "îåèòùá â"áò åéàåùéð úçîù ìâøì‬‬

‫‪úáãð‬‬

‫‪.ñ"èëå úåëøáä ìëå øùåòå øùåà êåúî‬‬

‫‪ø"øä ïá‬‬

‫‪óñåé äùî‬‬

‫‪øéàî äîìù‬‬

‫‪ãìòôðééèù‬‬

‫‪ì "æ‬‬

‫‪à"èìãáéù å"éä‬‬

‫‪íìáé÷å íéøåñéá êëãæðù -‬‬

‫‪ç "ñùú ìåìà à"ë íåéá øèôðå äáäàá‬‬

‫‪. äëøáå äáåèì‬‬

‫‪êøòä ø÷é ãñçå ä÷ãö óãåø ,ø÷éä êøáàä åðéãéãé‬‬ ‫‪ç"äøä‬‬

‫‪ãñçå ä÷ãö úôãåø äáåùçä äùàä‬‬

‫‪åìãâì åîàå åéáà åëæéå ,ç"öåé ìëîå‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫‪'ø ïúçä‬‬

‫‪ïééåãðøá éùøòä‬‬

‫‪. ø"éëà íéîéä ìë å÷ìç úðî åéäé ãñçå‬‬

‫‪,úøàôúìå íùì ãò éãò ïéðá úåðáì åëæéù ø"äé‬‬

‫‪ìëéî ìàéçé 'ø â"äøä‬‬

‫‪åðîî úçð úåàøì äëæéù ïåöø éäé‬‬

‫‪æòåá ãåã‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫‪ö " îåèòùá â"áò‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫‪,àøéãúá åäåâéùé äçîùå ïåùùå ,úåòôùäå‬‬

‫‪åðéúìéä÷ã áø - à "èéìù‬‬

‫‪âéøôòìù éáö äîìù‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫‪ïîñééå á÷òé ìàøùé 'ø‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫‪' ÷ä ïåéìâä úåàöåäì áãðì øåäèä åáì åáãðù‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫‪÷"ùæì äëæ àìù åãåã úîùð éåìéòì‬‬

‫‪áäæä áì åáì ,áåùçäå ø÷éä åðéãéãéì‬‬ ‫‪'ø‬‬

‫‪íéðô øéàî ,ììåäîå áåäà åéøéëî ìë ìòå‬‬

‫‪å "ðùú ìåìà è"é ò"áìð‬‬

‫‪úìåæä ïòîì ð"åìá øåñî ,íãà ìëì‬‬

‫‪. ä . á . ö . ð . ú‬‬

‫‪ììëä ïî úàöåé äøåöá‬‬

‫‪ùèéáòøè ñçðô ø"øä‬‬

‫‪– ÷øàô àøàá‬‬

‫===========‬

‫‪ð"òìå‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫‪á"äøà‬‬

‫‪(ïàîøòä) éáö‬‬

‫‪ø"á‬‬

‫‪øñéà‬‬

‫‪ì"æ‬‬

‫‪÷"äøä‬‬

‫‪ö "îåèòùá úáä éàåùéð úçîù ìâøì‬‬ ‫‪ç"öåé ìëîå äðîî úçðì äëæéù ø"äé‬‬ ‫‪åëæéå ,äìñ áåè ìëå øùåòå øùåà êåúî‬‬

‫‪ãéñç ìéôà÷ á÷òé 'ø‬‬

‫‪ãéîìú ò"éæ‬‬

‫‪à"òéæ '÷ä è"ùòáä ïøî‬‬ ‫‪÷éðéúéåùä õéð'æéå áåñå÷ úìùåùä éáàå‬‬ ‫‪(æ"î÷ú) ìåìà å "è àìåìéäã àîåé‬‬ ‫‪ïâîä óìàá åéìò ïâú '÷ä åúåëæ‬‬

‫‪. ø"éëà ïîàð úéá úåðáì‬‬

‫‪. ä . á . ö . ð . ú‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדהד ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪. äìñ áåè ìëá êøáúäì‬‬