Zichru Torat Moshe Avdi Ki Tetze 2009

‫פרשת כי תצא‬

‫ט' אלול תשס"ט‬ ‫פרקי אבות פרק ב'‪-‬גליו תל"ד‬ ‫זמני כניסת ויציאת השבת‬

‫הדה"נ מוצ"ש ר"ת‬ ‫בני ברק‬ ‫ירושלי ‬

‫‪6: 48‬‬

‫‪7: 47‬‬

‫‪8: 21‬‬

‫‪6: 32‬‬

‫‪7: 44‬‬

‫‪8: 24‬‬

‫בארא פארק‬

‫‪7: 16‬‬

‫‪8: 33‬‬

‫‪8: 45‬‬

‫הגיע לזה האד דייקא כי הני נ"ק שייכי לשורש נשמתו ועליו‬ ‫לתקנ‪ ,‬וכמו שאי' ממר הבעש"ט הק' זיע"א עה"פ רעבי ג‬

‫שיחת קודש‬

‫דבר החבורה‬

‫מכ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬

‫צמאי נפש בה תתעט שלכ ברא ה' את בני האד שה‬ ‫רעבי וצמאי למאכל ומשתה משו שנפש היינו ני"ק ששייכי‬ ‫לשורש נפש ונשמת בה תתעט באלו המלאכי‪ ,‬ולכ לכאו'‬ ‫א זה לחמ סימ ששיי לשורש נשמת א"כ אי תתנהו לעני‬ ‫והא עלי דייקא לתק אוכל זה‪ ,‬לכ הוסי לרעב לחמ שא אתה‬ ‫מוצא אותו ברעבונו ליד אות הוא שחלק מלח של יש בו ני"ק‬

‫בפסוק )כא ‪ ,‬י( "כי תצא למלחמה על אויבי‬ ‫האד ע יצרו הרע השוכ בקרבו ‪ .‬ולפי‬

‫" וגו' – דא מלחמת‬

‫לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר וכו'‪ ,‬יל"פ לפימש"כ עבד לווה לאיש‬

‫השייכי לזה הרעב שהרי רעבי וג צמאי נפש בה תתעט‪,‬‬

‫הפשט יש לדקדק‪ ,‬מילת‬

‫מלווה‪ ,‬שהלווה כס מאת המלוה א הלווה הזה חשוב עבד‬

‫א"כ סימ שעל שניה יחד לתק מאכל זה אתה כי זה לחמ והעני‬

‫על אויבי מיותר‪ ,‬אחרי שאמר כי תצא למלחמה לא הי' צרי לומר‬

‫למלווה הזה לפי שהוא משועבד לו עד שיחזיר לו את חובו‪ ,‬והיות‬

‫כי הוא רעב‪ ,‬וא תיקו הלח מוטל על שניכ לכ הלא פרוס‬

‫שא אי לו להשיב אסור לדחוק בו וכמ"ש לא תהיה לו כנושה לכ‬

‫תחתו אותו לשניי ויהא תיקונו ע"י שניכ ע"י לרעב העני ולחמ‬

‫הזהירה כא תוה"ק לא תסגיר עבד אל אדוניו לא להסגיר הלווה אל‬

‫החלק של בזה‪ ,‬וזהו שכ' כא עמ ישב שהעני יתק האוכל עמ‬

‫המלוה להכריחו לשל ג א מצבו דחוק שהוא איסור תורה‪,‬‬

‫ג יחד‪ ,‬ואז עמ ישב בקרב יתקיי ב מ"ש בקרב קדוש שיהא‬

‫והטע כמו שממשי אשר ינצל אלי מע אדוניו שהוא ינצל‬

‫לאלו המאכלי קדושת קרבנות וכשתאכל אות יהיה בקרב‬

‫על אויבי‪ ,‬כי מוב שנלחמי א ע‬

‫אלא‬

‫וייבי‪.‬‬

‫הכתוב ללמדנו באה‪ ,‬כד יוצאי לקרב נגד היצה"ר‪ ,‬והיה א‬

‫יראה האד שלא יוכל לו‪ ,‬ומסובב בקשיי רבי‪ ,‬שווערע מצבי‪,‬‬ ‫עליו להכיר ולדעת כפי שיש כח הרע יש כוח הטוב שהוא "על‬

‫מהתחייבותו שחייב ל לשל ל ע"י אלי מע אדוניו שזה החוב‬

‫קדוש‪ ,‬שאי' בגמ' בזמ שביהמ"ק קיי מזבח מכפר מעכשיו‬

‫שחייב ל יחזור אלי מע אדוניו היינו מהשי"ת שהשי"ת ישל‬

‫שולחנו של אד מכפר המזבח ופירש"י ע"י שנות מסעודתו‬

‫ל במקו זה הלווה משו שאי' לווה רשע ולא ישל וצדיק חונ‬

‫ומשלחנו לעני‪ ,‬נמצא ע"י שיהיו עניי בני בית ופרוס לרעב יהיה‬

‫– גרעסער פו די אוייבי‪ ,‬אוי די אויבי‪ .‬ואי בי הרע לטוב אלא‬

‫ונות שפי' בזה הרשע הלווה כס מהמלווה וכשבא עת הפרעו אז‬

‫שלחנ המזבח ואכילה שעליו הקרבנות‪ ,‬לכ עיד"ז בקרב קדוש‬

‫יגיעת העבודה‪ ,‬דהיינו כי ברע לא שיי עבודה רח"ל‪ ,‬ובכוח הטוב‬

‫הוא רשע ולא ישל משתמט מלשל‪ ,‬והמלווה הצדיק מרח‬

‫וזהו עמ ישב בקרב‪ ,‬וכא שהוא מכפר כמזבח לכ עמ ישב‬

‫אית בי' עבודה ועמל רב לגלות הטוב הצפו בלבבו‪ ,‬והשי"ת נות כח‬

‫עליו וחונ ונות את זו ההלוואה מהפ לנתינה שמוחל לו על החוב‬

‫עיד"ז יזכה לעמ" הסליחה ובחי' ישב לשו תשובה וכפרה ע"י‬

‫ועושהו מתנה במקו הלוואה‪ ,‬ממילא א המלווה רואה שהלווה‬

‫בחי' מזבח שלח שיהא מזבח כפרה וחטא בצדקה פרוק‪ ,‬ג ישב‬

‫עני ואי לו להחזיר אז הוא מהפ זה למתנה ומקיי בעצמו וצדיק‬

‫ר"ת י'שראל ב'על ש' שידוע שזכו הוריו להולידו ע"י שה עמדו‬

‫אויבי"‪ ,‬כי מדה טובה מרובה‪ ,‬ועל ידה יתגבר על האוייב הרע‪ ,‬והוא‬ ‫כוח הטוב הצפו בפנימיות כל אחד ואחד לפי מצבו‪ ,‬והוא על אויבי‬

‫זה במדה טובה מרובה‪ ,‬וז"ש‬

‫"על אויבי"‪.‬‬

‫וצרי האד להתחזק‬

‫במלחמה זו ע יצרו תמיד‪ ,‬וא א נצחו היו ולמחר ישוב אליו אל‬ ‫יתייאש‪ ,‬אלא ילח מלחמה מתמדת ויאבק עמו ללא ליאות וללא‬

‫רפיו ‪ ,‬ויתגלו כוחותיו הטובי ויגביר כוח הטוב על הרע‪ ,‬ואז "ונתנו‬ ‫ה"א ביד" – הבטחת התוה"ק מובטחת לו שיוכל לנצחו‪ ,‬וסו דבר‬

‫חונ ונות‪ ,‬וכיו שהוא נתינה לעני א"כ מקיי בזה מש"כ מלוה ה'‬

‫בניסיו הכנסת אורחי עניי לכ ע"י עמ ישב תזכה א אתה‬

‫חונ דל‪ ,‬שמי שחונ את הדלי במתנות זה כאילו שהלווה להשי"ת‬

‫לבני מהוגני כאלה וא בנ או בת באי לחולי רוחני אני מחיה‬

‫הלוואה זו ועתיד השי"ת לשל לו שכר טוב על זה‪ ,‬ומעי שאי'‬

‫אות בחיי תומ"צ יר"ש ומעש"ט‪ ,‬זהו במקו אשר יבחר שהשי"ת‬

‫בחז"ל א נות אוכל לעני א"ל השי"ת זה העני כמעט יצאה נשמתו‬

‫שהוא מקומו של עול בחר ב באהבה ולכ שלח ל זה העני על‬

‫מגופו מרוב הרעב ואתה החיית אותו חיי למחר בנ או בת באי‬

‫שלחנ כמ"ש בזוה"ק כשמזדמ לו עני יידע שהוא דורו ששלח לו‬

‫" – כמבואר‬

‫לידי חולי ואני מציל לחיי‪ ,‬נמצא א ימחול ההלוואה לעני סופו‬

‫השי"ת‪.‬‬

‫בכתבי האריז"ל כי בחטאו של אדה"ר נפלו הניצוצות הק' בדצח"מ‬

‫שהשי"ת ישיב לו גמולו הטוב‪ ,‬לכ לא תסגיר עבד אל אדוניו‬

‫זהו באחד שערי‪ ,‬באח"ד עולה י"ה כי בי ‪-‬ה ה' צור עולמי עוה"ז‬

‫ועיקר עבודת האד להעלות הרפ"ח ניצוצי קדישי ‪ ,‬וע"י עבודתו‬

‫לדחוק בעבד לווה לאיש מלווה שישיב החוב למלוה והטע אשר‬

‫נברא בה' עוה"ב נברא בי' עוה"ז בחי' גשמיות עוה"ב בחי' רוחניות‬

‫ינצל אלי שהוא ינצל מהחיוב להחזיר ל הכס משו אלי מע‬

‫ואי' מהגה"ק רבי ישראל סלנטר זי"ע גשמיות איז מיינע רוחניות‪,‬‬

‫אדוניו שישוב אלי ההלואה מע אדוניו ית' שהשי"ת הוא ישיב‬

‫לדאוג לגשמיות של השני היא עבודה רוחנית שלי‪ ,‬זהו באחד‬

‫ל זו ההלוואה במקו הלווה כאמר ז"ל אמר השי"ת למחר בנ‬

‫שעולה רוחניות וגשמיות‪ ,‬וזהו במקו אשר יבחר באחד שהשי"ת‬

‫יתגבר עליו וינחול הצלחה מרובה במאבקו ובעמלו‪ ,‬ויכבוש את‬ ‫היצה"ר ויהא נית בידיו‪ ,‬ולא עוד אלא‬

‫"ושבית שביו‬

‫כנ"ל בלי הר‪ ,‬יעשה התיקוני ועליו הנ"ק‪.‬‬

‫או‬

‫יאמר ע"ד פשט‪,‬‬

‫"ושבית שביו‬

‫" – על ידי מעשיו הטובי יזכה‬

‫להוציא יקר מזולל לקרב אחי תועי ולעשות בעלי תשובה‪,‬‬

‫וכו' באי לידי חולי ואני מציל לחיי והרבה דרכי למקו‬

‫בחר בי ונת לי דורו כזה שכולל רוחני וגשמי ובשכר זה ייטיב לי כ‬

‫להשיב ל גמול הטוב לכ לא תסגירו אל אדוניו והשי"ת ישל‬

‫ברוחני וכ בגשמי‪.‬‬

‫גמול הטוב‪.‬‬

‫וכיו שהוא טובה כזו גדולה שעשה עמי השי"ת לכ באחד שערי‬

‫ושוב ממשי עמ ישב בקרב שעני הלוואה נעשית לו חונ ונות‬

‫צרי להודות על זה להשי"ת בחי' שערי בואו שעריו בתודה‬

‫לערו מלחמה וקרב למול יצרו בלי הר והפסק רגע‪ ,‬והייאוש‬

‫ע"י מחילת ההלוואה שהוא שב ואל תעשה ועכ"פ ללא מעשה‬

‫חצרותיו בתהילה חובה להשי"ת ששלח ל זה העני וכ"ש כשהעני‬

‫מתכסיסי מלחמת היצר הרע רח"ל וצריכי לדעת בהחלטה גמורה‬

‫ולהיות זוכה ומזכה את הרבי‪ .‬ליידער ווי וויט איז מע ‪ ,‬שלעכט'ס‬ ‫אוי אלע גויי‪ ,‬לא די שאי נלחמי נגד היצה"ר‪ ,‬אלא עוד רודפי‬ ‫אחריו‪ ,‬ס'איז א ביטערער מצב רח"ל‪ .‬לכ ‪ ,‬ימלא האד את ידו‬

‫שאי ייאוש בעול כלל‪.‬‬

‫דער רבש"ע אליי מיט זיי גרויס רחמנות זאל משפיע זיי אונז אלעמא‬ ‫גיבע זיי גרויס חסדי טובי מגולי עד אי סו‪ ,‬מיר אלע זאלע שוי‬ ‫גיהאלפע ווער מיט א כתיבה וחתימה טובה שנת גאולה וישועה‬ ‫שלימה‪ ,‬תחל שנה וברכותיה שוי יעצט אוי א זיסע אופ אוי אייביג‬ ‫או מיר זאלע אלע גיהאלפע ווער מיט אלע רפואות שלימות או מיט‬ ‫אלע ישועות שלימות‪ ,‬או מיר אלע זאלע שוי גיהאלפע ווער משיח‬ ‫צדקנו זאל שוי יעצט קומע אוי א זיסע אופ אוי אייביג‪) .‬מתו שיחה‬

‫בפועל ונעשה בדיעבד כי לכתחילה היה הלוואה ע"מ שישל ל‬

‫יודה להשי"ת שהזמי אות לו בוודאי ייטיב ל השי"ת עבו"ז וזהו‬

‫ורצית לגבות החוב ומחוסר אמצעי מחלת לו‪ ,‬אבל השי"ת רוצה‬

‫באחד שערי שזה שער של גוי אחד באר שע זו יצרתי ל"י‬

‫ממ שתת צדקה כזו ג לכתחילה ע"י ויהיו עניי בני בית לכ‬

‫תהילתי יספרו‪ ,‬לי ר"ת וס"ת ישראל שה מודי להשי"ת ולא‬

‫עמ ישב לסעודה זה העני ולא רק תמחול לו על החוב אלא תזו‬

‫עכו"‪ ,‬זהו באחד שערי‪ ,‬ששערי הודאה ה של ישראל גוי אחד‬

‫אותו בפועל במאכל ובמשתה‪ ,‬ישב לשו עכבה כמו שבו לכ ע‬

‫באר שזהו פתחו לי ישראל שערי צדק אבוא ב אודה ק ‪-‬ה‪ ,‬וזו‬

‫החמור היינו עכבה שלא תאכילו על שולחנו לפי שעה באופ עראי‬

‫ההודאה היא שממשי ש זה השער לה' צדיקי יבואו בו שעמ‬

‫אלא דר קבע שיהי' עניי בני בית שירגישו כאילו זה בית שלה‬

‫כול צדיקי באי שעריו בתודה‪ ,‬וע"י הודאה נמתקי הדיני לכ‬

‫ולא רק שאכלו והלכו לה‪ ,‬וזהו עמ ישב שתיקוני האכילה הוא‬

‫אודה י ‪-‬ה שזה הש מבחי' הדי ונמתק ע"י ההודאה וע"י זה‬

‫צרי לעשות עמ יחד לפי שאי' הלא פרוס לרעב לחמ ועניי‬

‫הצדקה בחי' מת בסתר יכפה א שאפי' א אינו בסתר ולא כופה‬

‫מרוצי תביא בית ולכאו' למה כ' פרוס לרעב לחמ ולא ת לעני‬

‫שנאמרה ליל שישי פרשת כי תצא תשס"א בארה"ב(‬

‫א עכ"פ הוא ממתיק הדי‪ ,‬שזהו באח"ד שעולה י ‪-‬ה תמתיקו ע"י‬

‫לח‪ ,‬אלא ידוע שבמאכלי יש ני"ק שצריכי עלי' ולכ זה האוכל‬

‫ אותיות מחכימות ‬ ‫מספה"ק תפארת שלמה‬ ‫יש אנשי מעשה העושים מלחמה ביצרם ומנצחין אותו ואח"כ‬

‫העולם הוא רק למען היות לך )תהלים קט ‪ ,‬כב(‬ ‫נוצרת‪ .‬וז"ש ביעקב אבינו )בראשית וז"ש )מלכים א‪ ,‬א(‬

‫היינו שעיקר יציאתך לזה‬

‫ולבי חלל בקרבי ואמרו חכז"ל שהרג היצר‪.‬‬

‫מלחמה כל ימי חייך ולכך‬

‫ומשרתיו‬

‫ז‪ ,‬א‪ ,‬ברש"י(‬

‫כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית‬ ‫שביו‪ .‬הנ"ל לרמז בזה בענין מלחמת היצר מה שאנו רואים כי‬

‫המש בעמוד ב'‬

‫בקש יעקב לישב בשלוה אמר לו הקב"ה לא דיין‬

‫ויכסהו‬

‫בגדים‬

‫ולא‬

‫יחם‬

‫לו‪.‬‬

‫הצדיקים הגדולים הבינו זאת והיו יראים לבל יסתלק ח"ו דוד‬

‫לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב וכו'‪ .‬פי' כי באמת יעקב‬

‫המלך מעוה"ז מחמת שלא הי' לו עוד מלחמת היצר ולזה נתנו‬

‫עתו‬

‫עצה ותחבולה להמציא לו מלחמה חדשה ונתנו לו אבישג‬

‫הי'‬

‫מתקן‬

‫לעה"ב חלקו‬

‫מה‬

‫שיהי'‬

‫צריך‬

‫כאשר‬

‫יבא‬

‫להסתלק מזה העולם‪ .‬אך עוד עת לזה להתמהמה בעוה"ז‬

‫השונמית יותר מי"ח נשים כדי לכבוש היצר שלא יגע בה‬

‫בחיים חיותו וכאשר יגמר לתקן כל ענין מלחמת היצר ההכרח‬

‫ובזאת יתעכב עוד בעוה"ז‪ .‬וזה ענין סמיכת הפרשיות שמסיים‬

‫)דברים כא‪ ,‬ט(‬

‫באיזו ימים הולך ומתגבר עליהם וצריכין לערוך עוד נגדו‬

‫להסתלק‬

‫מלחמה מחדש ובאמת הוא תמי 'גדולה בעיניהם מה זה ועל‬

‫מהצורך לערוך עוד מלחמת היצר מחדש הנה צריך להתעכב‬

‫כי תצא למלחמה וגו' כי זהו הדרך הישר בעיני ה' שיהי'‬

‫עוד בעוה"ז‪ .‬וכיוצא בזה מצינו בדוד המלך ע"ה שאמרו לו‬

‫לאדם תמיד מלחמת היצר כל ימי חייו כי לכך נוצרת‪ .‬וזה הפי'‬

‫יבקשו למלך נערה בתולה ותהי לו סוכנת‪.‬‬

‫כי תעשה בזה הרצון והישר בעיני ה 'כי תצא למלחמה להיות‬

‫מה זה הלא כבר ערכנו מלחמה וכבשנו אותו והי'‬

‫עולה‬

‫בדעתם כי די להם בזה ועתה הנה הוא היצר מתגבר כנגדם‬

‫נעריו‬

‫מעוה"ז‪.‬‬

‫)מלכים א‪ ,‬ב(‬

‫ועי"ז‬

‫שקפץ עליו‬

‫רוגזו‬

‫של‬

‫יוסף‬

‫והי'‬

‫בפ' שופטים‬

‫א‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה א‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫ומה יהי' בסופם על זה באה התורה לרמז‪ .‬כי תצא למלחמה‬

‫כי אז הי' דוד בבחי' זו שלא הי' לו עוד שום תאוה כמ"ש‬

‫לך מלחמת היצר‪.‬‬

‫כי תעשה הישר בעיני ה'‪ .‬ומתחיל‬

‫ידי מה שלמד והגה בה‪ ,‬והוציאו אותו אל‬ ‫זקני עירו ה החכמי והצדיקי‪ ,‬ואמרו בנינו‬ ‫זה סורר ומורה וגו' והטע אע"פ שלמד‬ ‫בעצמו לא הועיל לו כי הוא זולל וסובא‬

‫תורת אמת‬

‫פניני יקרי על הפרשה‬

‫דבר החבורה‬ ‫המש מעמוד א'‬

‫משוקע בתאוות‪ ,‬לכ צרי להוציאו על ידי‬ ‫הדיבור של הצדיק וזהו ורגמוהו כל אנשי עירו‬ ‫ה החשובי והצדיקי באבני באותיות‬ ‫כמבואר בספר יצירה ובערת הרע מקרב על‬ ‫כי תצא למלחמה על אויבי )כא ‪ ,‬י(‬ ‫ידי השלכת אותיות הצדיקי ודבור מכניס‬ ‫הוה ליה למימר כי תל‪ ,‬והנראה דהתורה‬ ‫בלבו חיות אחר ונעשה בריה חדשה‪) .‬מאור‬ ‫מרמזת דמיד כשיצא האד מאהלו אוהל‬ ‫עיני(‬ ‫תורה‪ ,‬מיד מעותד למלחמה מאויביו ה‬ ‫המטרגי והמתנגדי‪ ,‬כי כל זמ שיושב‬ ‫את הנערה על דבר אשר לא צעקה וגו' )כב ‪,‬‬ ‫באוהל תורה בד' אמות של הלכה וקובע מקו‬ ‫כד(‬ ‫לתורתו‪ ,‬אויביו נופלי תחתיו‪) .‬אגרא דכלה(‬ ‫ונשמע מזה כי אי מחשיבי לאונסי א‬ ‫בטרידת היצר כי מה שיכולי לגבור על ידי‬ ‫כי תצא למלחמה )ש( וברש"י לא דברה תורה צעקה אינו אונס והרי שערי דמעה לא‬ ‫אלא כנגד יצר הרע‬ ‫ננעלו והיינו שכשנוגע הדבר עד הנפש וזה‬ ‫מקשי העול דתיבת לא ותיבת אלא מיותר הדמעה שנדמע ונתערב היגו בעצ הלב‬ ‫)דה"ל למיכתב דיברה תורה כנגד יצר הרע(‪ ,‬ויש ואז מעורר בכיה וא הול באמת נותני לו‬ ‫לפרש על מה דאי' בגמ' )יבמות סג‪ (.‬רב הוה משמי שיוכל לצעוק ובזה מתורצת‬ ‫קמצערא ליה דביתהו וכו' אמרו לו תלמידיו קושיית הרמב "  בא רואי אנו שאינה‬ ‫והא קא מצערא טובא‪ ,‬אמר להו לא די רוצה בשו עני ולא ידעה לצעוק אי‬ ‫שמגדלת את בננו אלא ג מצלת לנו מ להחשיבה כרצו עייי " ש‪ ,‬ולפי הנ "ל א "ש‬ ‫החטא עיי"ש‪ ,‬נמצא האשה מועלת לנו לשני שא הייתה רוצה באמת היו נותני לה‬ ‫דברי לגדל הבני וג להציל מ החטא‪ ,‬והנה‬ ‫את הכח לצעוק ‪ ) .‬שפת אמת (‬ ‫ביפת תואר דסופה שתלד ב סורר ומורה א‬ ‫כ יפת תואר אינה מועלת רק לדבר אחד כי תבא בכר רע ואכלת ענבי כנפש‬ ‫דהיינו להציל מ החטא‪ ,‬וזה מה שפירש רש"י‬ ‫שבע ואל כלי לא תת )כג ‪ ,‬כה(‬ ‫לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע דיפת הרמז כי תבא בכר רעי כר רומז על‬ ‫תואר אינה מועלת רק כנגד יצר הרע‪) .‬חנוכת תפילה כדאי' בגמ' )ברכות ו‪ (:‬על הפסוק‬ ‫התורה(‬ ‫כרו זלות לבני אד אלו דברי שעומדי‬ ‫ברומו של עול ובני אד מזלזלי בה‪,‬‬ ‫כי תצא )ש( וברש"י לא דברה תורה אלא כנגד ותבא לשו יחוד שהיינו שתייחס עת עצמ‬ ‫יצר הרע‬ ‫ותפשוט עצמ ומהגשמיות בעת התפילה‬ ‫קיימת רק עצה אחת ויחידה להתגבר על היצר ואכלת ענבי תשיג השפע מיי המשומר‬ ‫כנגד יצר הרע והוא מה שאמרה תורה דברה )בחינת בינה( המטיפי היורדי מג עד‬ ‫תורה כי התורה תכניע ותבטל אותו‪) .‬חידושי העליו לג עד התחתו כנפש לתק נפש‬ ‫הרי"(‬ ‫שבע ואח"כ ממילא לזה העול ויהיה‬ ‫שובע בעול‪ ,‬והצדיק הממשי שפע צרי‬ ‫כי תצא למלחמה על אויבי )ש(‬ ‫להמשי לכול בלי לדקדק אחריה וזה‬ ‫א שאילולא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו‪ ,‬הפירוש ואל כלי לא תת שלא תת שפע‬ ‫ונמצא שכל נצחונו על היצר הוא בכח ונתנו ה' להכלי של בלבד למי שידמה בעיני‬ ‫ביד‪ ,‬אעפ"י כ מחסדיו של המקו הוא שראוי להשפיע‪ ,‬רק להמשי שפע על כל‬ ‫ושבית שביו שרואה הוא כאילו הוא בעצמו‬ ‫ישראל ‪ ) .‬אור לשמי(‬ ‫זכה בנצחו על היצר ללא עזרת אחרי‪) .‬אהל‬

‫כי תבא בכר רע ואכלת ענבי‬

‫ישכר(‬

‫והיה א לא חפצת בה וגו'‬ ‫הכתוב מבשר שסופ לשנאתה‬ ‫ועיי מזרחי שתמה על זאת וכתב דלא ידע‬ ‫)כא ‪ ,‬יד(‬

‫וברש"י‬

‫מהיכ דרשו חכמינו ז"ל שסופה לגרשה‪ ,‬הא‬ ‫לגופיה הוא דאתא שישלחנה לנפשה ולא‬ ‫ימכרה בכס‪ ,‬והניח בקושיא עיי"ש‪.‬‬ ‫א יש לבאר על פי מה שכתב הלבוש באב‬ ‫העזר )סי' קכ"ו( וכ בב"ש ש‪ ,‬הטע‬

‫שכותבי בגט ירח ובכתובה כותבי חודש‬

‫משו דאצל ירח כתיב לשו גירושי כדכתיב‬ ‫גרש ירחי‪ ,‬ואצל קידושי כתיב לשו חודש‬ ‫כי יקח איש אשה חדשה וקיחה היינו‬ ‫קידושי עיי"ש‪ ,‬א"כ לכאורה קשה דכא גבי‬ ‫יפת תואר דכתיב ולקחת ל לאשה והיינו‬ ‫קידושי א כ למה כתוב אחר כ ובכתה‬ ‫את אביה ואת אמה ירח ימי והוה ליה‬ ‫למימר חודש ימי‪ ,‬והשתא יש לומר דמכח‬ ‫הדיוק הזה הוכיחו חכמינו ז"ל שהכתוב‬ ‫מבשר שסופ לשנאתה ולגרשה‪ ,‬משו‬ ‫הכי אמר לשו ירח כמו בגירושי כי באמת‬ ‫יפה תואר בקושי הותרה לו ‪) .‬ג רוה בש אר‬ ‫החיי(‬

‫שערי ובואו שעריו‪ ,‬וזהו באחד שערי כדכ' פתחו שערי ויבוא גוי צדיק שומר אמוני" שעולה אמונ"ה מ"ה‬ ‫שזה אמונה שע"י ענווה‪ ,‬לכ יבוא גוי צדיק וצדיק באמונתו יחי'‪ ,‬לכ הוא עני צדקה שכא שמחמת שיש לו‬ ‫אמונה מאמי שתעמוד לו זכות הצדקה לו ולזרעו לכ הוא גוי צדיק שהאומר כס זה לצדקה ע"מ שיחי' בני הרי‬ ‫זה צדיק גמור שהוא של באמונה שתעמוד לו זכות הצדקה לכ הוא צדיק גמור וצדיק באמונתו יחי'‪ ,‬ולכ עיד"ז‬ ‫יחיה בנו כנ"ל אמר השי"ת בנ או בת באי לידי חולי ואני יציל‪ ,‬והוא צדיק באמונתו שלכ מפרנס את העני‬ ‫כי מאמי שמזונותיו של אד קצובי לו מר"ה לר"ה ואי אד מעני מ הצדקה‪ ,‬ולכ ע"י אמונה נעשה הכל חסד‬ ‫ומת בסתר יכפה א‪ ,‬וזהו באח"ד שערי ב' אחד שתי דברות שנאמרו באחד שה אנכי ולא יהי' עני אמונה‬ ‫שעבור ישראל ניזוני בעוה"ז‪.‬‬ ‫וזהו אשרי משכיל א"ל דל‪ ,‬אל ר"ת א'נכי ל'א יהי' שעבור אמונתו שהשי"ת ימלא צרכיו לכ משכיל אל דל‬ ‫לפרנסו ובשכר זה ביו רעה ימלטהו ה' שמציל בניו ובנותיו מ החולי למחר וזהו יו"ד חכמה קדומה יו"ד‬ ‫הדברות שנאמרו באח"ד בדיבור אחד יש בה חכמה קדומה להיות חכ ומשכיל אל דל‪ ,‬זהו באח"ד שערי‬

‫עשרת הדברות שנאמרו בדיבור אחד וכוללי כל תרי"ג מצוות שלכ ה יו"ד דברות‪ ,‬יו"ד במילואו עולה‬ ‫עשרי" שעולי כת"ר מצוות שזהו דעה חכמה לנפש והיא כתר לראש שע"י יו"ד חכמה תשיג כתר מצוות‪,‬‬ ‫וזהו באחד שערי ע"י יו"ד שנאמרו בדיבור אחד תבוא מזה לפתחו שערי שעולי כת"ר מצוות ויבוא גוי צדיק‬ ‫שמשי אצלינו בטוב לו לא תוננו גוי עולה מס' בטו"ב וזהו נמי באחד שערי שבזכות זה יפתחו בפני באחד‬ ‫בפע אחת כל השערי המנויי בתפילת מוצ"ש שערי אורה וכו'‪ ,‬וכל זה כי פירנסת את העני שליבו שבור‬ ‫שלכ בתהילי כתיב וקרי ענוי ענוי כי העני הוא עניו שליבו נשבר נפש כי תקריב‪ ,‬ואי' ממר הבעש"ט הק'‬

‫זיע"א שאמר שמחה מפלת חומות ושברו לב פותח כל השערי וע"י ששימחת את העני שלבו שבור יהני ל‬ ‫שתתאחד עמו א בפני יפתחו כל שערי טוב לעילא ולתתא‪ ,‬ע שערי ישועת כל הישועות גאולת ישראל‬ ‫שנגאלי בזכות הצדקה ציו במשפט תפדה ושביה בצדקה‪ ,‬זהו בטוב לו לא תוננו בטו"ב עה"א עולה ב" עה"כ‬ ‫שע"י שמפרנסי לעני שאפס כי לא יהיה ב אביו יהיה היטיבה ברצונ את ציו תבנה חומות ירושלי כי ב"‬ ‫לבד בטחנו‪.‬‬ ‫ג בטוב לו לא תוננו בשעה שאתה מיטיב לו שעניי על שולחנ לא תוננו לא תצערו באותה שעה כי הנות‬ ‫צדקה לעני בפני זעופות או פני כבושות בקרקע הפסיד כל שכרו‪ ,‬ג תוננו לשו שקר כמו שפי' לא תונו איש‬ ‫את עמיתו את בחי' אמת שלו‪ ,‬לכ כדי שירגיש העני בנוח אז בטוב לו כשאתה מיטיב לו אז לא תוננו מותר ל‬ ‫להונות אותו לומר לו לא היינו שלא אתה מפרנסו אלא הכל מה' ולא אתה הנות לו וכל זה עבור לא תוננו‪ ,‬ושוב‬ ‫הטע משו לא תוננו שזה לא חשוב אונאה ושקר כי זהו האמת כאמר ז"ל יותר משהבעה"ב עושה ע העני‬ ‫העני עושה ע בעה"ב‪ ,‬א"כ אי זה שקר מה שאמרת לו לא שלא אתה מפרנסו‪ ,‬שכ האמת שהוא מפרנס‬ ‫אות‪ ,‬וזהו בטוב לו לא‪ ,‬שכשאתה נות לו האמת היא לא שלא אתה נות לו אלא הוא ל ולכ כ"ש שלא תוננו‬ ‫שפני כבושות בקרקע שהרי אתה מקבל ממנו וצרי לנהוג בו כבוד ועוד שא תכביד פני תפסיד הזכות ואי‬ ‫יעשה העני עמ לכ משו בטוב לו לא שזה מורה שלא אתה מיטיב לו אלא הוא עמ עבו"ז לא תוננו כדי‬ ‫שתעמוד ל זכות זו ואז הוא יעשה עמ יותר משאתה עושה עמו ותזכה לכל הטוב בזה ובבא אמ‪.‬‬

‫איש חסיד היה‬

‫)ש(‬

‫יש לפרש כי תבא בכר רע היינו כי תבוא‬ ‫אל הצדיק ותרצה לתהות על קנקנו ואכלת‬ ‫ענבי כמו מי שרוצה לעמוד על טיבו של‬ ‫כר ובזה שאוכל הענבי והפירות בזה‬ ‫מבחי מה טיבו של הכר כ הוא בזה שרוצה‬ ‫לאכול ענבי – היינו לשמוע דברי תורה מפי‬ ‫הצדיק‪ ,‬ובזה דומה לו שיבח אותו‪.‬‬ ‫אמנ זה כי כנפש שבע היינו כפי מה שהוא‬ ‫נפש ורצונ כ הוא שבעה פי' כפי מדריגת‬ ‫כ אתה שומע ותבי‪ ,‬לכ אל בינת אל‬ ‫תישע‪ .‬וזהו אל כלי אל תת היינו‬ ‫מחשבותי אל תית כי מחשבות מכווני‬ ‫בש כלי‪ ,‬כלומר אל תסמו על מחשבותי'‬ ‫ותמי תהיה ע ה"א‪) .‬שפתי צדיקי בש‬

‫קוי לדמותו של האי גברא יקירא וחסידא‪,‬‬ ‫ממקורבי מר אדמו"ר זיע"א‬

‫הרה"ח ר' אברה יששכר צוקרמ ז"ל‬

‫למלאות השלושי לפטירתו ביו תשעה באב האי שתא‬

‫והיה אוד מוצל מאש‪ ,‬מש ששה שני עבר סבל בל‬ ‫כל‬

‫גונב מהגוי למטה גור ששרו דעכו" גונב משפע‬

‫תמיד‬

‫א‬

‫עזב‬

‫את‬

‫האמונה‬

‫האיתנה‬

‫בבורא‬

‫הקדושה‬

‫לא‬

‫לעולמי‪,‬‬

‫וזרעו‬ ‫)כד ‪ ,‬ה(‬

‫הסט"א‬

‫אחריו‬

‫במסירות‬

‫נפש‬

‫כדי‬

‫ממנו‬ ‫שהקליפה‬

‫שלו‬

‫קוצו של יוד‪ ,‬וכל‬ ‫דורש‬

‫לב‬

‫ימיו‬

‫היה‬

‫את‬

‫לכ‬

‫ללמוד‬

‫תורת‬

‫ה'‬

‫דא"ח עוד ועוד‪.‬‬

‫שמח‬

‫והודה לדברי יעקב‬

‫רבי אברה יששכר מכובד בכוס של ברכה באחד משוה''ט של רבינו הקדוש זיע''א‬

‫איש ישר דר ונקי כפיי היה בכל הליכותיו‪ ,‬כל ממו‬ ‫שרק הריח ממנו שמ של חוסר יושר היה מתרחק‬ ‫ממנו‪ ,‬שנא שקר וגזל בתכלית השנאה‪ ,‬ג כאשר היה‬ ‫אפשרות של ריוח שאנשי רגילי להורות היתר‬ ‫לעצמ‪ ,‬היה מרחיק עצמו מזה אלפי פרסאות‪ ,‬היה‬ ‫דבוק בספרי הב איש חי הק' שלא משו מעל שולחנו‪,‬‬

‫והיה רגיל לומר מספרו עה"פ )ויצא(‬

‫שיעקב אבינו אמר‬

‫ללב בהסכ על שכרו כל אשר איננו נקוד וטלוא‬

‫ב‬

‫השתוקק‬

‫תגנוב מ הקדושה‪,‬‬

‫ומבקש‬

‫מפרשי(‬

‫שורש‬

‫מאוד שיעקב יגנוב‬

‫להקפיד על כל‬

‫)אמת ואמונה(‬

‫למעלה‪,‬‬

‫לב‬

‫לכ‬

‫וכ חינ את בניו‬

‫כי יהיה לאיש ב סורר ומורה )כא ‪ ,‬יח(‬ ‫יש לפרש הכתוב כי יהיה לאיש הוא הקב"ה ושמח את אשתו אשר לקח‪ ,‬לא יחבול רחיי‬ ‫)כדכתיב ה' איש מלחמה( ב סורר ומורה מדר‬ ‫ורכב כי נפש הוא חובל )כד ‪ ,‬ו(‬ ‫הטוב איננו שומע בקול אביו ובקול אמו ה מכא אזהרה שלא להוציא כספי מרובי‬ ‫תורה שבכתב ושבעל פה )ראה זוהר ח"ב רע"ו להוצאות החתונה ולסעודות‪ ,‬ועל זה נאמר כי‬ ‫ע"ב כבד את אבי דא תורה שבכתב‪ ,‬ואת אמ דא נפש הוא חובל כי בנפשו הוא מפני שישקע‬ ‫תורה שבע"פ( ותפשו בו אביו ואמו ה התורה‬ ‫בחובות ויהרוס את נפשו‪) .‬אמרי שמאי בש יש‬

‫שבכתב ושבע"פ ויש לה תפיסה ואחיזה על‬

‫מלאי סבל וכאב‪ ,‬שכידוע עבר את השואה הנוראה רח"ל‬

‫מאליו שזה שכר מועט‪ ,‬ומבאר ש הבא"ח באריכות‬ ‫שהרי גזל מעכו" חמור מגזל ישראל כי ע"י שיהודי‬

‫יתואר‪,‬‬

‫אבר אחד בא לרבי מקוצק בשנה הראשונה‬ ‫לחתונתו הרבי לא נת לו לשהות הרבה זמ‬ ‫אלא ציווהו לנסוע הביתה מיד‪ ,‬בשעת‬ ‫הפרידה אמר לו האדמו"ר תזכור את דברי‬ ‫רש"י על הפסוק ושמח את אשתו ותרגומו‬ ‫ויחדי ית איתתיה והמתרג ויחדי ע אתתי‬

‫טועה הוא‪.‬‬

‫סגולה‪ ,‬תמיד פניו היו מאירי לכל אד‪ ,‬על א שחייו היו‬

‫יהי כדברי‪ ,‬ופירש"י אי לב שהוא צר עי יודה‬

‫העולמי‬

‫הרה"ק מאפטא(‬

‫נקי יהיה לביתו שנה אחת‬

‫רבי אברה יששכר ז"ל היה מהמיוחדי בקרב ע‬

‫בעיזי וחו בכשבי גנוב הוא אתי‪ ,‬ולב א"ל ה לו‬

‫אע"ה ע"כ‪.‬‬ ‫היה‬

‫קובע‬

‫עיתי‬

‫לתורה ודבוק כל ימיו לשיעורי התורה בביהמ"ד‬ ‫ובביתו במש כל שעות היו ג בימי שמחה או‬ ‫בנסיעה תמיד היו שומעי ממנו איזה ווארט או ד"ת‪,‬‬ ‫היה חי את התורה‪ ,‬ובה מצא נחמה לתלאותיו‪.‬‬ ‫תפילתו היתה בהשתפכות הנפש א כל אשר עבר‬ ‫עליו בימי חייו‪ ,‬א כשהגיע להתפלל כאילו נשכח‬ ‫ממנו הכל‪ ,‬ונהיה בשמחה בהתחדשות‪ ,‬ובה בדברי‬

‫המש בעמוד ד'‬

‫בגו צדיקיא‬

‫הגה"ק המקובל האלקי רבינו יוס חיי מבאגדאד ב' הב איש חי זי"ע‬

‫יו מא דהילולא י"ג אלול )תרס"ט( ‪ 100 -‬שנה להסתלקותו‬

‫רבינו יוס חיי מבגדאד‪ ,‬מגדולי האחרוני‪ ,‬פוסק‪ ,‬מקובל‪ ,‬דרש ומנהיג‪.‬‬ ‫ספרו המפורס ביותר הוא ה"ב איש חי" ועל שמו הוא מכונה על פי‬ ‫הרוב‪ .‬כמו כ מכונה "ריש גלותא דבבל"‪ ,‬דהיינו ראש גלות בבל‪ .‬אחד‬ ‫הפוסקי המפורסמי ביותר בקרב היהודי הספרדי בישראל‪.‬‬ ‫רבינו יוס חיי‪ ,‬הידוע בכינויי‪" :‬החכ"‪" ,‬הרי"ח טוב" ו"הב איש חי"‪,‬‬ ‫נולד בבגדאד בכ"ז באב ה'תקצ"ד‪ ,‬לאביו רב אליהו ב הרב משה חיי )רבה‬ ‫הראשי של בגדאד(‪ ,‬אשר היו מחכמי בגדאד‪.‬‬ ‫המו"ל מספרי בהקדמה לספר ההלכה המרכזי שלו‪" ,‬ב איש חי"‪,‬‬ ‫שכאשר היה כב שבע שני הוא שיחק ע אחותו בחצר המשפחה ונפל‬ ‫לתו באר עמוקה‪ .‬לקח זמ רב להוציאו מש ורק בנס הוא ניצל‪ .‬אז‬ ‫החליט רבינו להקדיש את חייו ללימוד תורה והחל את למודו‪ .‬את ראשית‬ ‫לימודיו התחיל רבינו בתלמוד תורה אצל דודו‪ ,‬אחי אמו‪ ,‬הרב דוד חי מאיר‬ ‫יוס ניסי סלמא מעתוק‪.‬‬ ‫בגיל ‪ ,14‬למרות גילו הצעיר‪ ,‬התקבל הרב יוס חיי לבית המדרש לרבני‬ ‫"בית זילכה" בראשותו של הרה"ק ר' עבדאללה סומ‪ ,‬והיה לתלמידו‬ ‫המובהק‪ .‬לאחר זמ לא רב עזב הרב יוס את בית המדרש והמשי את‬ ‫לימודו לבד‪ .‬הרב יוס חיי נמש כבר בגיל צעיר ללימוד הקבלה‪ .‬כשהיה‬ ‫ב ארבע‪-‬עשרה התקבל אצל אביו‪ ,‬הרב אליהו‪ ,‬מכתב מהרה"ק ר' חיי‬ ‫פלאג'י‪ .‬הרב חיי פלאג'י היה אז כבר רבה הראשי של טורקיה ובתו שבע‬ ‫שני נהיה רבה של האימפריה העות'מאנית כולה ובכ רב של כמעט כל‬ ‫יהודי המזרח‪ .‬יוס חיי הנער ענה על המכתב ושלח תשובה מפורטת לרב‬ ‫חיי פלאג'י‪ .‬אחרי כמה ימי הגיע ג המכתב של אביו לידי הרב חיי‬ ‫פלאג'י וזה ענה לו שבנו הקדימו כבר והוא עתיד להיות ענק בתורה‪.‬‬ ‫בשנת ה'תרי"א בגיל שבע עשרה נישא רבינו לרבנית מרת רחל‪ ,‬אחות רבו‬ ‫הק' רבי עבדאללה סומ זי"ע‪ ,‬ולה נולדו ב ובת‪ .‬את פרנסתו מצא רבינו‬ ‫בשותפות ע ארבעת אחיו בעסקיה‪ ,‬וא שרבינו לא התערב במאומה‬ ‫בניהול העסק‪ ,‬הקפיד שהכול יתנהל על פי ההלכה בקפדנות‪ .‬כמו כ‬ ‫הקפיד לא לקבל שכר על פועלו בקהילה‪ ,‬וכל ספריו ומפעלו מומנו מכספו‬ ‫ולא מכספי נדיבי או צדקה‪ .‬רבינו א לא נהנה מכספי מכירת ספריו אלא‬ ‫דאג כי דמי המכירה יעברו לצדקה לעניי וללומדי התורה וכ נת את‬ ‫ספריו חינ אי כס לתלמידי חכמי כדי שיוכלו ללמוד בה‪.‬‬ ‫על יכולתו הפרשנית והדרשנית יוצאת הדופ מובא סיפור מעשה לפיו‬ ‫פע אחת נכנסו אליו אנשי לשאול אותו שאלה‪ ,‬הוא אמר לה שיאמרו‬ ‫לפניו פסוק כלשהו מהתנ"‪ .‬כשעשו כבקשתו הוא דרש על הפסוק מאה‬ ‫ועשרי דרשות במש ארבע שעות ברציפות‪ .‬רבינו החכ יוס חיי היה‬ ‫בקשר רצי ע מקובלי ישיבת המקובלי בית אל בירושלי‪ ,‬אימ‬ ‫ממנהגיה והנחיל אות ליהודי בבל‪.‬‬

‫לרבי יוס חיי מתנגדי מקרב תומכי השיטות הרציונליסטיות בפסיקת‬ ‫הלכה והתפתח פולמוס על דפי ע' "הלבנו"‪ .‬רבי מחכמי ומכובדי בגדד‬ ‫קמו להג על רב ופירסמו תשובות חריפות ב‪' -‬הלבנו' נגד מוציאי הלעז‪,‬‬ ‫וכ החרימו אות ומנעו את כניסת לכל בתי הכנסת בבגדאד‪ ,‬ג רבני‬ ‫שטענו כנגד חידושי רבינו יוס חיי בנוסחאות תפלה וכיוצא בזה‪ ,‬הוחרמו‪.‬‬ ‫רבינו נחשב לגדול לא רק בקרב צא מרעיתו אלא ג בקרב גדולי התורה‬ ‫של זמנו‪ .‬בספר "רוב ברכות" מובא סיפור על כעשרי מרבני עיראק‪,‬‬ ‫ביניה רבי יעקב חיי סופר מחבר כ החיי‪ ,‬שעלו לאר ישראל מבגדד‬ ‫והגיעו לירושלי‪ .‬ש פנו לרבי יעקב שאול אלישר שהיה אז ב ‪ .87‬כאשר‬ ‫שאל מדוע באו אליו אמרו להתיע ולהתבר‪ .‬הוא ענה לה "מדוע‬ ‫באת אלי‪ .‬יש לכ את רבינו יוס חיי בבגדד‪ .‬אי כמוהו בכל העול"‪.‬‬ ‫דרכו בפסיקת הלכה‬

‫דר הפסיקה של רבינו הייתה ייחודית‪ .‬בניגוד לשיטה המקובלת לפסיקת‬ ‫הלכה‪ ,‬שהתבססה בעיקר על השולח ערו והאחרוני‪ ,‬וע"פ תורת הנגלה‪.‬‬ ‫פסק הב איש חי ג מתו תורת הנסתר‪ ,‬הקבלה‪ ,‬ושילב בפסקיו מפסקיי‬ ‫האר"י ז"ל‪ ,‬שימוש רב בדרשה על אותיות‪ ,‬גימטריא וכדומה‪ .‬ספרי‬ ‫הפסיקה של הרב אינ שיטתיי‪ ,‬כשולח ערו‪ ,‬אלא ערוכי לפי סדר‬ ‫פרשות השבוע‪ ,‬כספרי דרשות‪ .‬לשיטתו‪ ,‬קיו המצוות והתפילה מהוי ג‬ ‫פעולה מיסטית‪ ,‬הוא מקפיד על ביצוע מדויק של המצוות‪ ,‬על הגייה‬

‫מנהיגותו‬

‫בז' באלול ה'תרי"ט נפטר אביו‪ ,‬ורבינו חכ יוס חיי‪ ,‬אשר עד אז נמנע‬ ‫מלהתבלט בציבור‪ ,‬קיבל עליו להנהיג את קהילת בגדאד‪ .‬מנהיגותו לא‬ ‫התבטאה בקבלת משרה רבנית רשמית‪ ,‬אלא בכ שכל השאלות הקשות‬ ‫בהלכה היו מובאות אליו ובכ שהיה דורש בפני הציבור‪ .‬את דרשתו‬ ‫הראשונה נשא ביו י"ג באלול‪ ,‬בתו השבעה על אביו‪ ,‬ומאז הנהיג את‬ ‫קהילת בגדאד במש חמישי שנה עד יו מותו‪ .‬הוא היה דורש כל שבת‬ ‫לאחר תפילת מנחה גדולה )יהודי בגדאד התפללו מנחה של שבת תמיד מיד לאחר‬ ‫חצות היו(‪ ,‬ואלפי אנשי נהרו לשמוע את הדרשה הקבועה‪.‬‬ ‫חכ יוס חיי היה רב קהילתי ופנה לכל שכבות הציבור‪ ,‬גדולי כקטני‪,‬‬ ‫עניי כעשירי‪ ,‬חכמי וגדולי תורה כפשוטי ע‪ .‬הוא פעל רבות לקירוב‬ ‫התורה לכל שכבות הציבור על ידי דרשות ציבוריות וכתיבת חיבורי‬ ‫מיוחדי המותאמי לאופי הציבור וצרכיו‪ .‬הוא הנהיג נוסח תפילה‬ ‫המושפע ממנהגי האר"י‪ ,‬בימינו דחה נוסח זה את נוסח הספרדי מארצות‬ ‫המערב כמרוקו ואלג'יר‪ .‬השפעתו של חכ יוס חיי הייתה מכרעת עבור‬ ‫יהודי עיראק‪ ,‬וכ בהודו‪ ,‬פרס‪ ,‬סוריה‪ ,‬וספרדי באר ישראל‪.‬‬ ‫היהודי בבגדאד שהכירו את רבינו הב איש חי העריצו אותו מאוד‪ .‬ה‬ ‫ראו בו לא רק גדול בתורה‪ ,‬הוא נחשב בעיניה כמו מלא‪ .‬עד כדי כ‬ ‫שאמרו שא הב איש חי היה חי בזמ הבית הוא לא היה נחרב‪ ,‬כי ע‬ ‫ישראל היה שומע לו‪ .‬בתקופתו לא היה יהודי שחילל את השבת‪ ,‬לא היה‬ ‫יהודי שאינו שומר מצוות‪ ,‬ובוודאי שלא בפרהסיה‪ .‬כשנפטר‪ ,‬ליוו אותו‬ ‫למעלה ממאה אל איש‪ ,‬וספדו לו כמו על ב יחיד‪.‬‬ ‫ע זאת‪ ,‬על דר פסיקתו הבלתי שגרתית‪ ,‬מנהגיו וחידושיו הקבליי קמו‬

‫רבינו "הב איש חי" הקדוש‬

‫מיוחדת של התפילה ועל פרשנות מילולית‪.‬‬ ‫דרשותיו‬

‫חלק ניכר מפועלו הגדול של רבינו הק' יוס חיי היה בדרשות ושיעורי‪.‬‬ ‫בכל יו נשא רבינו שני שיעורי‪ :‬בכל בוקר לאחר תפילת ותיקי‪ ,‬שיעור‬ ‫ב"שולח ערו"‪" ,‬עי יעקב" ו"חוק לישראל" במש שעה וחצי‪ ,‬לאחר‬ ‫תפילת מנחה ‪ -‬שיעור בפרשת השבוע וענייני דיומא במש שעה‪ .‬שיעורי‬ ‫אלו התקיימו במועד וכסידר במש ‪ 50‬שנה; ומדי ארבע שני‪ ,‬כאשר‬ ‫סיי רבי יוס חיי ללמד את סדר הלכות שולח ערו‪ ,‬היה עור סעודת‬ ‫מצווה רבת משתתפי‪ .‬העידו עליו שכל יו למד‪ ,‬א על פי החו הכבד‪,‬‬ ‫ארבע שעות מוכתר בתפלי ומעוט בטלית‪.‬‬ ‫בכל שבת היה הרב נושא את דרשתו בבית הכנסת הקט של בגדאד‬ ‫"צאלת אל זעירי"‪ ,‬שבו כ‪-‬אל מקומות ישיבה ובמש כשלוש שעות היה‬ ‫דורש בענייני פרשת השבוע; דבריו היה מתובלי תדיר בדברי הלכה‪,‬‬ ‫הגדה‪ ,‬משלי‪ ,‬חידות וסיפורי מעשיות‪ .‬בארבע שבתות בשנה‪ :‬בשבת‬ ‫תשובה‪ ,‬בשבת זכור‪ ,‬בשבת הגדול ובשבת שלפני חג השבועות‪ ,‬היו‬ ‫מתכנסי רבבות מיהודי בגדאד בבית הכנסת הגדול בעיר אשר בו כעשרת‬

‫אלפי מקומות ישיבה‪" ,‬צאלת אל כבירי" ומאזיני לדרשותיו של רבינו‬ ‫יוס‪.‬‬ ‫בדרשותיו היה רבי יוס חיי משלב דברי אגדה ומוסר‪ ,‬וא בהקדמה‬ ‫לספרו הק' "ב איש חי" כתב "ידוע כי לדרוש בהלכות בלבד אי לב המו‬ ‫הע נמש אחריה אלא צרי שיהיה העיקר הדרש ורובו בדברי אגדה‬ ‫ומוסר‪ ."...‬רבי יוס חיי כיוו את דבריו לכל שכבות הע ועל כ‬ ‫השתמש רבות במשלי‪ ,‬סיפורי מעשיות וחידות אשר משכו את הלב‬ ‫לשמוע דברי תורה‪ .‬גדלותו בהלכה ועומק מחשבותיו וידיעתו בכל תורת‬ ‫הנגלה והנסתר קנו לו אוז קשבת ג בקרב חכמי ומקובלי בבל‪.‬‬ ‫ייחוד הגדול של דרשותיו היה חידוש המתמיד ‪ -‬א שרבי יוס חיי‬ ‫דרש קרוב לחמישי שנה מעול לא נשמע חוזר על דבר פעמי‪ .‬בכל‬ ‫דרשה ביאר וחידש פני נוספות ואופני חדשי בתורה‪.‬‬ ‫באר ישראל‬

‫רבינו הזכיר תדיר את אר הקודש בדרשותיו‪ ,‬ודאגתו לשלומ של‬ ‫היושבי בה הייתה רבה‪ .‬ולא רק בדיבורי באה לידי ביטוי אהבה זו אלא‬ ‫ג במעשי‪ .‬חכ יוס חיי נהג לשלוח את ספריו לדפוס בירושלי‬ ‫ובכ לעזור בפרנסת אנשי ירושלי ולהביע את מעלתה וקדושתה של‬ ‫אר ישראל בעיניו‪ .‬כמו כ הקפיד כי כל הכספי אשר נאספו בקופות‬ ‫אר ישראל אכ יגיעו ליעד על ידי שלוחי דרבנ מאר ישראל‪ ,‬ותמ‬ ‫רבות מכספו וא שידל נדיבי מבני קהילתו לבנות באר ישראל‪.‬‬ ‫בהשפעתו תר הגביר יוס אברה מכלכותא את כל הונו להקמת ישיבת‬ ‫פורת יוס בעיר העתיקה בירושלי‪ ,‬וזאת לאחר ששכנע אתו כי עדי‬ ‫להשקיע בדבר לטובת הנשמה היהודית מאשר לגו )במקור רצה הגביר‬ ‫להקי בית חולי(‪ .‬רבינו יוס חיי עצמו רכש לו בית ושדה באר ישראל‪,‬‬ ‫כדי לקיי בה מצוות התלויות באר‪.‬‬ ‫בשנת ה'תרכ"ט ‪ ,‬בכ"ה בניס‪ ,‬יצא חכ רבינו יוס חיי ע אחיו רבי‬ ‫יחזקאל לעלות לרגל לאר ישראל ולהשתטח על קברי הצדיקי שבה‪,‬‬ ‫ביו י"ב באייר הגיעו לדמשק ובה קיבלו את פניה כל גדולי העיר וליוו‬ ‫אות בדרכ לקברי התנאי בגליל‪ .‬ש ישב חכ רבינו יוס חיי ימי‬ ‫מספר בקבר בניהו ב יהוידע‪ .‬נתגלו לו ש "סודות רבי וגדולי"‪ ,‬וא‬ ‫ש"נשמתו באה מנשמתו של בניהו ב יהוידע" ולכ קרא לספריו בשמות‬ ‫של בניהו ב יהוידע ובכינוייו‪ .‬ג בקברו של התנ"א רבינו שמעו בר יוחאי‬ ‫ביקר‪ ,‬ובו חיבר את הפיוט "ואמרת כה לחי"‪ .‬מש המשיכו לירושלי‪,‬‬ ‫בהגיע אליה‪ ,‬לאחר תלאות רבות‪ ,‬התקבלו בכבוד גדול על ידי כל חכמי‬ ‫וגדולי ירושלי‪ .‬אחת הסיבות לנסיעתו של חכ יוס חיי הייתה ללמוד‬ ‫ע תלמידי ישיבת המקובלי בית אל‪ .‬לאחר מכ המשי חכ יוס חיי‬ ‫דרומה לחברו‪ ,‬לפקוד את קברי האבות במערת המכפלה ולבקר את גיסו‬ ‫חכ אליהו מני‪ ,‬אשר כיה בה כרב ראשי‪ .‬בשובו לעירו הביא חכ יוס‬ ‫חיי מאר ישראל עפר‪ ,‬אותו פיזר על רצפת בית הכנסת בו התפלל ואב‬ ‫מירושלי אותה קיבע בראש כותל המזרח שבבית הכנסת‪ .‬ביו ז' באב‬ ‫ה'תרמ"ב נפטרה אמו ומאז במש שבע שני רבינו יוס חיי לא יצא‬ ‫מפתח ביתו אפילו לדרוש ברבי‪.‬‬ ‫בנוס לנטיה לקבל פסקי המקובלי המוזכרי‪ ,‬נטה רבינו יוס חיי‬ ‫רבות אחרי חסידי אשכנז ממזרח אירופה אשר היו ראשי החסידויות‬ ‫הגדולות ש‪ .‬בזאת היה שונה מהחיד"א שג התעניי בכתביה אול לא‬ ‫הכניס ליצירתו הספרותית או הלכתית‪ .‬את פסקיה הוא העדי פעמי‬ ‫מספר על פני פסקי הבית יוס וזאת משו שראה בה פסיקות יתר‬ ‫מתאימות על פי הקבלה‪ .‬פעמי רבות הוא העדי את פסקי רבינו הרמ"א‬ ‫על פסקי הבית יוס‪ .‬בפסיקותיו המנוגדות לבית יוס הוא יצר מעי שלוב‬ ‫בי פסיקה ספרדית‪ -‬קבלית ופסיקה אשכנזית‪ -‬חסידית‪ .‬פעמי הכריע‬ ‫נגד כל עמודי ההוראה כגו הרמב"‪ ,‬השולח ערו והרא"ש ונקט עמדה‬ ‫אחרת‪ .‬הוא כתב באורי על הגמרא והיה בקי בה מאד‪.‬‬ ‫פטירתו‬

‫בשנת ה'תרס"ח ‪ ,‬נסע חכ רבינו יוס חיי לכפר כפיל שבעיראק‪,‬‬ ‫להשתטח על קבר יחזקאל הנביא‪ ,‬וש חיבר את ספרו "מראות יחזקאל"‪.‬‬ ‫כעבור יותר משנה יצא שוב לקברו של יחזקאל הנביא א לא הגיע למחוז‬ ‫חפצו‪ ,‬בדרכו ליד הכפר ג תקפה אותו מחלה‪ ,‬וביו י"ג באלול ה'תרס"ט‪,‬‬ ‫נסתלק לשמי מרומי‪ .‬ארונו של רבינו הובא במסע ב יומיי מהכפר ג‬ ‫לעיר בגדאד‪ .‬לאחר פטירתו נהגו יהודי בבל לפקוד את קברו של רבי יוס‬ ‫המש בעמוד ד'‬

‫רבי יצחק מבוהוש ב"ר שלו יוס מרוז'י )תרנ"ו( ובנו רבי משה יהודה מפאשקא ב' ברכת משה‬

‫הילולא דצדיקיא‬

‫יו ב' י"א אלול –‬

‫רבי שלו יוס )תרי"א( רבי אברה יעקב מסדיגורה )תרמ"ג( בני הרה"ק ר"י מרוז'י‬

‫יו ג' י"ב אלול –‬

‫רבי יעקב יהודה ב"ר אברה לוי ראב"ד י‪-‬‬ ‫רבי שמעו ב הרא" ש )ה' ק"ב (‬ ‫רבי שמחה בונ ב"ר צבי הירש מפשיסחה‬

‫)תרמ"ט (‬

‫) תקפ"ז(‬

‫רבי משה אליקי בריעה ב' באר משה ב המגיד רבי ישראל מקוז'ני‬ ‫רבי אלעזר ב"ר צבי אלימל שפירא מלאנצהוט )תרכ"ה(‬ ‫יו ד' י"ג אלול –‬

‫רבי יעקב ישראל מצ'רקס ב"ר מרדכי מצ'רנובל ב' עמק תפלה‬

‫)תקפ"ח (‬

‫)תרל"ו(‬

‫רבי אברה יששכר דב ב"ר שלמה הכה ב' חסד לאברה מרדומסק‬ ‫הגה"ק רבי יוס חיי ב"ר אליהו מבגדד ב' ב איש חי‪ ,‬רב פעלי ועוד‪ ,‬ורבי ירחמיאל משה ב"ר יחיאל יעקב מקוז'ני )תרס"ט(‬ ‫)תרנ"ב(‬

‫יו שב"ק ט' אלול –‬

‫נולד ונפ' ד ב יעקב אבינו ע"ה‬

‫)ב'קצה ‪-‬ב'ש(‬

‫רבי צדוק ב"ר יעקב הכה מלובלי‬ ‫רבי יהונת ב"ר צבי שטיי ראב "ד בודפשט וב' שו "ת חדשי ג ישני ) תשי"ח(‬

‫רבי יהושע אשר אורי אלחנ ב"ר יעקב צבי מקולביעל‪-‬פוריסוב ב' אמרי יהושע‬

‫)תר"ס(‬

‫רבי יצחק ב"ר יעקב מהוסיאטי‬ ‫יו א' י' אלול –‬

‫רבי אברה יחיאל ב"ר יוס חיי פיש מת"א‬ ‫רבי עקיבא אייגר ב' משנת ר' עקיבא מפרשבורג‬

‫)תשנ"ח(‬

‫יו ו' ט"ו אלול –‬

‫)תשכ"ח(‬

‫רבי פינחס ב"ר אברה אבא שפירא מקורי‬

‫) תש"ז(‬

‫) תקי"ח(‬

‫רבי יעקב קופל חסיד ב"ר נחמיה פייבל אבי שושלת קוסוב‪ -‬ויזני‬

‫)תקנ"א(‬

‫ג‬

‫) ת" ש(‬

‫)תש"א(‬

‫מתו‬

‫בגו צדיקיא‬

‫איש חסיד היה‬

‫המש מעמוד ג'‬

‫המש מעמוד ב'‬

‫חז ‪,‬‬

‫תלמידו‬

‫הועלתה‬

‫של‬

‫גופתו‬

‫יוס‬

‫של‬

‫חיי‪,‬‬

‫הרב‬

‫וחכ‬

‫אברה‬

‫עדס‪,‬‬

‫לירושלי‬

‫ונטמנה‬

‫בבית‬

‫הקברות בהר הזיתי‪ ,‬בחלקה שעל יד רבינו הרש"ש‪.‬‬

‫זכותו יג עלינו ועל כל ישראל אמ‬

‫תאווה‬

‫בבורא‬

‫העולמי‬

‫אוריי כר'‬

‫בתמימות‪.‬‬

‫ועוד דכירנא היה זה‬

‫אברה יששכר‪,‬‬

‫היה בוער אצלו אהבה לכל יהודי באשר הוא‪ ,‬ממילא‬

‫בשבת האויפרו שהתקיי בביהמ"ד‪ ,‬והוא עומד‬

‫עי"ז היה מגיע ג"כ לידי אהבת ה'‪ ,‬היה מקורב למר ‬

‫בתפילתו ללא נוע‪ ,‬לפתע נפל ילד קט וקיבל מכה‪,‬‬

‫רבינו הקוה"ט אדמו"ר זיע"א ב' "באר מנח" ותמיד‬

‫והחל לבכות בקול ר‪ ,‬ר' אברה מיד הרי את הילד‬

‫נהנה ר' אברה יששכר להתבש מאורו הטהור‪ ,‬וא‬

‫נישקו על לחיו כאילו הוא נכדו ובנו‪ ,‬ונת לו מיני‬

‫אצל‬

‫מתיקה עד שהילד נרגע ופסק מלבכות‪ ,‬ולא רצה‬

‫רביה"ק‪ ,‬וא רביה"ק החזיר לו אהבה והיה מרעי‬

‫לעזוב את הסבא הטוב שכ התייחס אליו באהבה‬

‫רוחניי מצא לנפשו פורק לכל התלאות‪ ,‬לא פע‬

‫עליו שפע ברכות וישועות‪ ,‬וא רבינו היה מדבר עמו‬

‫וחיבה‪ ,‬וכ יכל היה האב שעמד אותה עת בתפילה‬

‫היה מתבטא שאינו מבי אי אפשר להתפלל תפילת‬

‫בפשטות והיה נראה זה כדבר ידיד אל רעהו‪ ,‬ורבינו‬

‫להתפלל באי מפריע כי הסבא הטוב ר' אברה‬

‫את‬

‫חיי בכל יו שישי‪ .‬על פי דבריה של חכ ב ציו ‬

‫עזה‬

‫להתדבק‬

‫כל‬

‫שעבר את השואה‪ ,‬וכ"ש בפני יהודי חשוב זה בר‬

‫בניו‬

‫שולח‬

‫היה‬

‫להתקבל‬

‫ועצה‬

‫לברכה‬

‫שחרית בלי הכנה קוד לכ‪ ,‬כשעה קוד התפילה‬

‫אהבו אהבה עזה‪ ,‬ותמיד אמר עליו בלשו ר' אברה‬

‫יששכר כבר דאג לבנו‪.‬‬

‫היה כבר מתחיל את כל סדר התפילות‪ ,‬תהילי‪,‬‬

‫יששכר תראו למה שזכה על א כל מאורעות השואה‬

‫יעזור השי"ת שיהיה למלי יושר עבור כל בניו ויוצ"ח‪,‬‬

‫תחנוני‪ ,‬בקשות‪ ,‬הכנות ואח"כ התפילה בלי שו‬

‫והאימה הנוראות‪ ,‬וא היה ק לפניו מתו כבוד‪,‬‬

‫ובפרט לבנו ידידינו מחשובי אנ"ש הר"ר חיי שיבדלט"א‪,‬‬

‫תנועה רק בפשטות כמונה מעות הכל במתיקות‪,‬‬

‫שכידוע אמר הגה"ק החזו"א שיש לקו בפני כל מי‬

‫ועבור כל בית ישראל להיוושע בביאת גוא"צ אכי"ר‪.‬‬

‫שמחת הברית‬ ‫לנכד כ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬

‫מהנעשה‬ ‫ונשמע‬ ‫בחצר קדשינו‬

‫ציו קבר הב איש חי בבגדאד‬

‫שמחת‬ ‫של‬

‫הוואכט נאכט התקיי בבית מעונו‬ ‫רבינו‬

‫שליט"א‬ ‫הרבי‬

‫בהשתתפות‬

‫בליל‬

‫שישי‪,‬‬

‫שליט"א‪,‬‬

‫ובבוקר‬

‫שלמחרת התקיימה הברית מילה בבית‬ ‫מדרשינו‪,‬‬

‫כשמאות‬

‫וקהל‬

‫חסידי ‬

‫רב‬

‫משתת בשמחה הגדולה‪ ,‬המוהל היה כ"ק‬ ‫אדמו"ר מנחלת אהר גיסו של כ"ק מר‬ ‫אדמו"ר‬

‫שהגיע‬

‫שליט"א‬

‫שמש‪,‬‬

‫מבית‬

‫הסנדק היה כ"ק מר אשדמו"ר שליט"א‪,‬‬ ‫בברכות‬

‫כובד‬

‫אדמו"ר מסטריקוב‬

‫כ"ק‬

‫שליט"א‪ ,‬ובעמידה לברכות כובד הגה"צ‬ ‫אב"ד דקהילתינו שליט"א אחיו של הרבי‬ ‫שליט"א‪.‬‬

‫נקרא שמו בישראל‪ :‬שמעו נת נטע חיי ‬ ‫ני"ו ע"ש ב רבינו שליט"א שיבדלט" א‬ ‫הבה"צ‬

‫רבי‬

‫נת‬

‫שמעו‬

‫זצוק" ל‬

‫נטע‬

‫שנסתלק לפני כשנתיי לאחר יסורי ‬

‫מר שליט''א וכ''ק אדמו''ר מסטריקוב שליט''א‬

‫בוואכט נאכט ע הרה''צ רבי אהר ב מר''ש‬

‫קשי בקדושה ובטהרה‪ .‬כמו"כ לשמחה‬ ‫הגיע‬

‫מצבת הב איש חי בהר הזיתי בירושלי‬

‫קנדה‬

‫ממדינת‬

‫שליט" א‬

‫הרה" צ‬

‫שליט"א‬

‫שהגיע‬

‫בשמחת‬

‫בריתו‬

‫במהל‬

‫סעודת‬

‫בנו‬

‫רבי‬

‫של‬

‫אהר‬

‫במיוחד‬ ‫של‬

‫רבינו‬

‫בידרמ‬

‫להשתת‬

‫אברה ‬ ‫עברו‬

‫הברית‬

‫אבינו ‪.‬‬ ‫המוני ‬

‫לקבלת ברכה עצה וישועה מכ"ק מר‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ ,‬כשהרבי מבר את‬ ‫כול ברוב ע הדרת מל ‪.‬‬

‫ביו ‬

‫א' בערב התקיימה סעודת השלישי‬

‫למילה בבית מעונו של הרבי שליט" א‬

‫יוצא לאור לרגל‬

‫בהשתתפות‬

‫קהל‬

‫חסידי ‬

‫מצומצ ‪,‬‬

‫כשבמהלכו‬

‫נשא‬

‫אדמו"ר‬

‫שליט" א‬

‫מדברות קדשו בעני חשיבות סעודת‬

‫‪ 100‬שנה לפטירתו‬ ‫חתימת יד קדשו‬

‫של ה"ב איש" חי"‬

‫מר''ש בסעודת הברית‬

‫‪ùã÷åî äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪úîùð éåìéòì‬‬ ‫‪ìôùå ïúååðò ,àøé÷é àøáâ éàä‬‬ ‫‪ìöåî ãåà ,åéðòå ãéñç éä êøá‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬ ‫‪ïåùàøå ùàø ,äìòðäå áåùçä åðéãéãéì‬‬ ‫‪,úåîåöòúå æåòá äùåã÷áù øáã ìëì‬‬

‫‪à "èéìù åðéáø ïøîå åðééç úéá‬‬

‫‪íåìù ïåðîà‬‬

‫‪'ø ç"äøä‬‬

‫‪áøå úåëéìä íéòð ,åéðôì êìåä áåèä‬‬

‫‪,ïùéä øåã éãéøùî ùàî‬‬

‫‪úîùð éåìéòì‬‬ ‫‪äáåùçä äùàä‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫‪ïàãðàì‬‬

‫‪ø"øä ä"ä‬‬

‫‪ïîø÷åö íééç‬‬

‫‪– éñðàî‬‬

‫‪à"òéæ "íçðî øàá" 'á‬‬

‫‪øëùùé íäøáà 'ø ç"äøä‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫‪úçð áåøì äëæéù ø"äé‬‬

‫‪ïîø÷åö éáö óñåé‬‬

‫‪â "ñùú ìåìà á"é íåéá‬‬

‫‪. ñ"èëå úåçîù òáåùå‬‬

‫‪ø÷éä åðá éàåùéð úçîù ìâøì‬‬

‫‪. ä . á . ö . ð . ú‬‬

‫‪â" áò å"éä‬‬

‫‪ö"îåèòùá‬‬

‫‪åðé÷åìà úéá úôéøù íåéá ò"áìð‬‬

‫‪úîùð éåìéòì‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫‪ìëîå íäî úçð áåøì äëæéù ïåöø éäé‬‬

‫‪è"ñùú áàá äòùú‬‬

‫‪. ñ "èëå øùåòå øùåà úåàéøá êåúî ç "öåé‬‬

‫‪åðá é"ò íéùåìùä ìâøì çöðåä‬‬

‫‪úéð÷ãöä úéðáøä‬‬

‫‪ãñçå ä÷ãö óãåø ,ø÷éä åðéãéãéì‬‬ ‫‪'ø‬‬

‫‪øâøá ïîì÷ äîìù‬‬

‫‪éáåùçî ç"åöåø ãáëðä åðéãéãé‬‬

‫‪å "éä‬‬

‫‪è "äå÷ä åðéáø ïøî ìù‬‬

‫‪úçð äðîî úçð úååøì äëæéù ø"äé‬‬

‫‪à "éëòå åðéìò ïâú äúåëæ‬‬

‫‪ø÷éä åðéãéãé íã÷ äëøá øâùì éððä‬‬

‫‪á"äøà‬‬

‫‪ìëá âìôåî ,äëøá ÷éæçî éìë ,øàåôîäå‬‬

‫‪,ú "áðî‬‬

‫‪ùãå÷ä úøáçî ,ä"ò àöîé éî ìéç úùà‬‬

‫‪úáä úãìåäì‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫‪å"éä ïîø÷åö íééç ø"øä ù"ðà‬‬

‫‪äððî‬‬

‫‪'ø úá‬‬

‫‪éëãøî‬‬

‫‪ä "ò‬‬

‫‪äøèôðå íéøîå íéù÷ íéøåñéá äëëãæð‬‬

‫‪ö"îåèòùá åãëðì ä"òààùáá‬‬

‫‪á "äøà‬‬

‫‪óñåé äùî áàæ‬‬

‫‪úøî‬‬

‫‪åúñðëäå úãìåä úçîù ìâøì‬‬

‫‪,äìòðå ø÷é ,á"äøàá‬‬

‫‪ãñç úìîåâ‬‬

‫‪' ä úàøé äùà ,äùôð ìëá‬‬

‫‪íéø÷éä ù"ðà éøé÷éå éáåùçî ,úåðåáú‬‬

‫‪è"äå÷ä åðéáø ïøîì áøå÷î‬‬

‫‪– éñðàî‬‬

‫‪ùã÷åî‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬

‫‪,åúðåîàá êæå åúãåáòá íéîú‬‬

‫‪'ø ç" äøä ïá‬‬

‫מר''ש בסעודת השלישי למילה‬

‫‪ïøîì ð"åìá ø"åñîä áåùçä åðéãéãéì‬‬

‫‪åîù ,úåáéãðáå áì õôçá äùòîå äùåò‬‬

‫שלישי למילה ‪.‬‬

‫‪åðéãéãé é"ò çöðåä‬‬

‫‪ñ "èëå øùåàå øùåòå‬‬ ‫‪ø"øä‬‬

‫‪ììéøá ìàåîù‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫‪,ììîé éî åçáù ,äðåëð äìòîå äãéî‬‬

‫‪úçìöäå úàåôøì‬‬

‫‪ãñçå ïç úååðò ,úåéìâøî ÷éôî äô‬‬ ‫‪ïåàâ åðéáø ïøî ÷"ë ð"áãç ,äøåù åéðô ìò‬‬

‫‪ãñçå ä÷ãö óãåø ø÷éä åðéãéãé‬‬ ‫‪å"éä äøù ïá ãåã‬‬

‫‪'ø ö"äøä‬‬

‫‪äîéìù äàåôøì‬‬

‫‪à"èéìù‬‬

‫‪ä"òààùáá åúñðëäá åúçîù ìâøì‬‬ ‫‪øîë ø÷éä åðáì‬‬

‫‪,ìàøùé éìåç ìë øàù êåúá‬‬

‫‪íééç òèð ïúð ïåòîù‬‬

‫‪è"ùéåàì è"æîáå ö"îåèòùá‬‬

‫‪,ç"öåé ìëî úçðì‬‬

‫‪äëæúù åðéááì ÷îåòî åðéúëøá úàæå‬‬

‫‪,ìòî éîùî òôùå äçìöäå äëøá‬‬ ‫‪åáì úåìàùî ìë åàìîúéå‬‬ ‫‪.äëøáå äáåèì‬‬

‫‪åðîî äùåã÷ã úçð áåø úååøì‬‬ ‫‪äùåãâ äãéîá ç"öåé ìëîå‬‬ ‫‪. úòãä úáçøä êåúî‬‬

‫‪úîùð éåìéòì‬‬ ‫‪úéð÷ãöä úéðáøä‬‬

‫‪íùì úîñøåôî ,‬‬

‫‪ìë äìáé÷ ,äáåèå äãñç éùòîá äìéäúå‬‬

‫‪ä "ä à"èéìù åðæåò‬‬

‫‪øòâéìéå øæòéìà‬‬

‫‪ùåáèòìô‬‬

‫‪úîùð éåìéòì‬‬

‫‪ùãå÷ä úøáçî ,úåôé íéðô øáñá ãçà‬‬ ‫‪à "òéæ è"äå÷ä åðéáø ïøî ÷"ë ìù‬‬ ‫‪úøî‬‬

‫‪à÷ìò äéç‬‬

‫‪éáø ö"äâä úá‬‬

‫‪ïøäà ïåòîù‬‬

‫‪è "äå÷ä åðéáø ïøî ìù ùãå÷ä úøáçî‬‬ ‫‪ì "öæ‬‬

‫‪íúìáé÷ øùà íéù÷ íéøåñé øçàì ä÷ìúñð‬‬ ‫‪å"ñùú ìåìà à"é äáäàå äéîåãá‬‬ ‫‪. ä . á . ö . ð . ú‬‬ ‫‪é"ò äçöðåä‬‬

‫‪õéååøåä úçôùî‬‬

‫‪– ÷øàô àøàá‬‬

‫‪ú÷ ãöä úéðáøä‬‬

‫‪,ä"ò áåìòìî‬‬

‫‪à "éëòå åðéìò ïâú äúåëæ‬‬

‫‪åðéãéãé é"ò çöðåä‬‬

‫‪ø"øä‬‬

‫‪èåâ 'éìà‬‬

‫‪' éçéù‬‬

‫‪á"äøà‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ד‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪ùåáèòìô‬‬

‫‪å"éä‬‬