Vayizra Yishchak Berechit 2009
This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA
Overview
Download & View Vayizra Yishchak Berechit 2009 as PDF for free.
More details
- Words: 1,516
- Pages: 2
בס"ד
הו ה' " )בראשית כו' יב( " וַ יִ ּ זְ ַ ֤רע יִ ְצחָ ֙ק ָּב ָ ֣א ֶרץ הַ ִ֔הוא וַ יִ ּ ְמ ָ ֛צא ַּב ּ ָׁש ָ ֥נה הַ הִ ֖וא מֵ ָ ֣אה ְ ׁש ָע ִ ֑רים ַֽויְ בָ ְר ֵכ֖ ּ
פרשת "בראשית" הפטרה":מחר חודש" כט' תשרי תש"ע
יוצא לאור ע"י מדרשת
"ויזרע יצחק" ע"ש יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל
י" כניסת השבת 16:30 יציאת השבת 17:44 18:17 רבנו תם
ת"א
עלון מס 74
ב"ש
חיפה
16:35 16:47 16:45 17:42 17:44 17:43 18:18 18:19 18:19
הגיגים מפרשת השבוע "בראשית ברא א-לוקים את השמים ואת הארץ"
)בראשית א' א (
"אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' א-לקים ארץ ושמים"
)בראשית ב' ד(
בהתבוננות בשני הפסוקי המתארי את בריאת העול רואי שני הבדלי בולטי .בפסוק הראשו מופיע רק הש "אלוקי" שהוא מידת הדי ,ואילו בפסוק השני מופיעי שני שמות של הקב"ה "ה' אלוקי" שילוב של מידת הרחמי ומידת הדי .הבדל נוס הוא הסדר בו מופיעי השמי והאר כאשר בפסוק הראשו השמי קודמי לאר ובפסוק השני האר קודמת לשמי .ה"אור החיי" הקדוש מסביר הבדלי אלו בדר זו :בפסוק "בראשית ברא אלקי את השמי" ,מופיע הש "אלקי" בלבד ,כלומר מדת הדי ללא שיתו של מידת הרחמי ומתייחס דוקא למה שנוגע לשמי ,ואינו קשור להמש הפסוק שאומר "ואת האר " ,ואילו האר נבראה בשיתו של מידת הרחמי כמאמר הפסוק" :ביו עשות ה' אלקי אר " ,כי אי עול בני האד יכול להתקיי במידת הדי בלבד ללא שיתו של מידת הרחמי ,וסיו הפסוק שאומר "ושמי" אינו נמש לתחילת הפסוק המדבר על בריאת האר , ובזה מוסברי ההבדלי בי הפסוקי .שיטת ביאור זו הבנויה על חלוקת הפסוק לשני חלקי שוני מובאת ג בגמרא בהסבר ההבדלי בי הפסוקי המדברי בעניי השכר לצדיקי "עֹשה חסד לאלפי לאהבי ולשמרי מצותי" )שמות כ' ו( "שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו לאל דור" )דברי ז' ט(" .דתניא רבי שמעו ב אלעזר אומר גדול העושה מאהבה יותר מ העושה מיראה שזה תלוי לאל דור וזה תלוי לאלפי דור" )סוטה לא (.ומסבירה הגמרא הבי" ואילו שכר של שהשכר לעובדי ה' מאהבה נלמד מראשיתו של הפסוק הראשו" :עֹשה חסד לאלפי לאֹ ַ עובדי ה' מיראה נלמד מסופו של הפסוק השני" :ולשמרי מצותיו לאל דור". "ויצר ה' את האדם עפר מן האדמה"
)בראשית ב' ז(
חוקרי תכונות נפש האד )אנטרופולוגי( יחקרו לדעת מהי הסבה לכ שאהבת אב לב היא אי סופית ומגיעה עד כדי מסירת נפש מצד האבות לטובת הבני ,בלי חשבו ובלי גבול ,ולעומת זאת ,אהבת הבני לאבות מצומצמת במדה ובמשקל ,במנוחה וסבלנות ובחשבונות אישיי ונגיעה עצמית ,עד שאמרו בגמרא" :רחמי האב על הב, ורחמי הב ...על הב" )סוטה מט (.בעוד שלפי ההגיו היה צרי להיות היחס שוה לשני הצדדי ,כמו מאבות לבני כ מבני לאבות ,וכלשו הכתוב במשלי "כמי הפני לפני" .אפשר להסביר זאת על פי מה שכתב הרמב" על הפסוק "על כ יעזב איש את אביו ואת אמו" )בראשית ב' כד( ,שטבעי הנפש שהיתה באד הראשו הטביע בתולדותיו לדורות עול .ולפי זה ,הנה רגשי אהבת אבות לבני הנחיל לכל הברואי ,אבל רגשי אהבת בני לאבות לא היה יכול להנחיל ,היות שהאד נוצר מעפר האדמה ולא היו לו הורי לכ היה חסר לו רגש אהבת אבות כי לא חש אותו ולא הרגיש בו ,ולכ נשאר יחס בני לאבות ברגש קל ,ברגש שכלי ,וממילא ג רק בחשבו עצמי ובמדה ובמשקל ובמשורה .ועל פי זה יוב מה שמצינו בתורה צווי לבני על כבוד אב וא ,אבל כנגד זה צווי על האבות לגדל ולכלכל את בניה ,צווי כזה לא בא ,וזאת מפני שהגידול והכלכלה לבני הוא דבר הבא בטבע חזק מוטבע בד בנפש האד עוד מטבעו של אד הראשו ,ולא דרוש צווי על זה ,כי מאליו תבא הבנת החובה הזו ,ולא כ ביחס הבני לאבות ,אותו צרי לחזק בצווי ואזהרה) .תוספת ברכה( "בראשית ברא א-לקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו"
)בראשית א' א -ב(
"בראשית" ,א מיד בראשיתו של יו ,האד זוכר ש"ברא אלוקי את השמי ואת האר " ,ומשגיח על ברואיו ,הרי אחרי הבנה כזו ,במש כל היו האד מבי ש"והאר " ,היינו הענייני הארציי הגשמיי" ,היתה תוהו ובוהו" , נחשבי בעיניו כתוהו ובוהו) .חשבה לטובה( לעילוי נשמת שמעון בן חמו בר אסתר ז"ל מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך? שלח מייל לכתובת[email protected] :
העלו מוקדש לעילוי נשמת : חביבה חיה בנימין בת גורג'יה ז"ל נלב"ע יא' ניסן תשס"ז
יצחק בנימין בר שורין ז"ל יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשל"ג נלב"ע יג' אדר ב' תשס"ה ת.נ.צ.ב.ה גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php הציבורhtm השבוע-ברשת. עלוני-פרשת- החדש/pinchas.net : alonolam.com החרדי החדשות של 0747-300100קו העלון ניתן להורדה באתרים ladaat.net/gilionot.php :בחסות הקו
"ויאמר א-לקים יהי אור"
)בראשית א' ג (
ה"כלי יקר" מציי שביו הראשו מופיעה המילה "אור" חמש פעמי וביו הרביעי מופיעה המילה "מאור" חמש פעמי .לפי זה מסביר ,ה"כלי יקר" ,מחלוקת חכמי בנוגע לבריאת האור .שיטה אחת טוענת שהאור שנברא ביו הראשו נגנז וביו הרביעי נברא אור חדש ושיטה אחרת טוענת כי המאורות נבראו כבר ביו הראשו א לא ניתלו בשמי רק ביו הרביעי .ולכאורה נראה ששתי השיטות סותרות זו את זו ,א ה"כלי יקר" טוע שכול מודי שהאור שנברא ביו הראשו היה אור גדול ונגנז לצדיקי לעול הבא ואלו המאורות שנתלו ביו רביעי אינ עצ האור אלא קבלו אור מניצו של האור העליו שנברא ביו ראשו .לכ הזכיר הפסוק ביו הראשו לשו "אור" כי אח ר הוא היה עצ האור אבל ביו הרביעי הזכיר "מאור" שזהו "אור" בתוספת מ" ללמדנו שקבלו את אור ְמאור ֵ גדול מה .ולפי זה אי המדרשי סותרי זה את זה. "ויאמר א-לוקים ,יהיה רקיע בתוך המים"
)בראשית א' ו(
"יחזק הרקיע שא על פי שנבראו ביו הראשו עדיי לחי היו וקרשו בשני מגערת הקב"ה" )רש"י( הרבי מקוצק לומד מרש"י שזהו המקור לבטוי המוכר "יראת שמי" ,שכש שהשמי שמעו את גערת הקב"ה ומאז התחזקו עד היו ,כ חייב כל אד להתמיד ביראת ה' מכח ציווי הקב"ה לע ישראל במעמד הר סיני. "וירא א-לקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד"
)בראשית א' לא (
ה"מש חכמה" מעיר שעל בריאת האד לא נאמר בפירוש "וירא אלקי כי טוב" כפי שנאמר בשאר הנבראי ,אלא הוא כלול ע שאר הנבראי בפסוק" :וירא אלקי את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" ,האד כלול יחד ע "כל אשר עשה" .דבר זה מרמז על זכות הבחירה החופשית שקיימת לאד .בניגוד לשאר הנבראי ,לאד יש אפשרות לבחור בי הדר הטובה לבי הדר הרעה ולפי זה משתנה טבעו ,לכ בכל הנבראי כתיב "וירא אלקי" כי ה בטבע כפי שנבראו ללא שינוי עד עול ,א האד אינו כ אלא טבעו )טיבו( משתנה בהתא לבחירתו ואי אפשר לדעת בשעת לידתו א הוא טוב או לא טוב לכ לא נכתב בפירוש בשעת בריאת האד "וירא אלקי כי טוב". "אשר ברא א-לקים לעשות"
)בראשית ב' ג(
מדוע בכל הימי נאמר" :ויהי ערב ויהי בקר" ואילו בשבת לא נאמר" :ויהי ערב ויהי בקר"? אלא ,לפי שבכל הימי הלילה הוא זמ המנוחה והבקר הוא זמ המלאכה כמו שנאמר" :תזרח השמש יאספו ...יצא אד לפעלו ולעבודתו" )תהלי קד' כב( כלומר יש הבדל בי הערב לבוקר ,אבל יו השבת הוא שונה ,או כולו מנוחה או כולו מלאכה ,א כ אי בו הבדל בי ערב לבקר כי מצד המלאכה הוא כולו מנוחה ,א מצד עמל התורה הוא כולו מלאכה) .כלי יקר( "האשה אשר נתת עמדי"
)בראשית ג' יב(
לכאורה נראית תשובת האד לקב"ה לא עניינית ואולי אפילו ילדותית משהו" ,היא נתנה לי" ,כי הרי א הוא נצטוה שלא לאכול מאותו הפרי אזי לא היה צרי לאכול ג כשהאשה נתנה לו. הרמב" מסביר את תשובת האד כ " :האשה אשר נתת עמדי" ,כלומר האשה אשר אתה בכבוד נתת אותה שתהיה לי לעזר" ,היא נתנה לי מ הע " ,ואני לתומי חשבתי שכל אשר תאמר אלי האשה יהיה לי לעזר ולהועיל לכ, "ואוכל" ,הרשתי עצמי לאכול מע הדעת. ה"תוספת ברכה" מסביר בדר אחרת :האד חשב שאיסור האכילה מפרי ע הדעת נובע מכ שאחרי שנצטוה להיב ֵדל ממנו נעשה הפרי " ֵה ְקדש" ,והדי ב"הקדש" הוא ,שכאשר ִמשהו מוציא את הדבר מ ההקדש נעשה הדבר ִ חולי ,ושוב אי לו עוד די הקדש א ִמשהו אחר נהנה ממנו ,וכמבואר )מעילה כ" (.לקח מ ההקדש ונתנה לחבירו, הוא מֹ ֵעל וחבירו אינו מֹ ֵעל" ,משו שאצלו הוא חולי .וזוהי טענת האד" ,היא נתנה לי מ הע " ,כלומר האישה הוציאה את פרי הע מהקדש לחולי ,ולכ איני חייב בזה .א האד טעה בעיקר הדבר ,איסור האכילה מהפרי אינו מדי "הקדש" ,כי א כדבר אסור ,שדבר איסור אינו ניתר ביציאתו מיד ליד ,ותמיד עומד באיסורו. "אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך"
)בראשית ג' טז(
עצבונ זה צער גידול בני ,והרונ זה צער העיבור )רש"י( הלא צער העיבור קוד לצער גידול בני ,ולמה נאמר בפסוק עצבונ לפני הרונ ? אלא ,כלולה כא קללה נוספת, שבשעה שתהיה טרודה בצער גידול בני ,תתעבר שוב והטירחה תגדל לאי שיעור .כלומר "הרבה ארבה" ,הצער יהיה מוכפל ,שבשעה שיהיה עוד "עצבונ " ,צער גידול בני ,יתווס לה ג "והרונ " ,צער העיבור) .רבי חיי מוולוז'י(
יצחק" תפיליןעם"יד לרפואת"ח גמ ובכללם: ישראל כל חולי משה טויטו בר אסתר הי"ו הרה"ג מרדכי צמח אליהו בר מזל טוב שליט"א ברשותינו מבחר תפילין רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפון 052-3268315 :
הארות והערות ניתן להפנות לטלפון 052-3268315 :או בדוא"ל[email protected] :
גמ"ח תפילי "יד יצחק"
052 ברשותנו מבחר תפילי רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפו 0523268315 :
חברת הבקשות "מאיר השחר" בני ברק ומדרשת "ויזרע יצחק"
לימוד פיוטי ובקשות נוסח מרוקו בהדרכת ע"ה יוס ב חמו מוצ"ש 20:30בית כנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ב"ב
הו ה' " )בראשית כו' יב( " וַ יִ ּ זְ ַ ֤רע יִ ְצחָ ֙ק ָּב ָ ֣א ֶרץ הַ ִ֔הוא וַ יִ ּ ְמ ָ ֛צא ַּב ּ ָׁש ָ ֥נה הַ הִ ֖וא מֵ ָ ֣אה ְ ׁש ָע ִ ֑רים ַֽויְ בָ ְר ֵכ֖ ּ
פרשת "בראשית" הפטרה":מחר חודש" כט' תשרי תש"ע
יוצא לאור ע"י מדרשת
"ויזרע יצחק" ע"ש יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל
י" כניסת השבת 16:30 יציאת השבת 17:44 18:17 רבנו תם
ת"א
עלון מס 74
ב"ש
חיפה
16:35 16:47 16:45 17:42 17:44 17:43 18:18 18:19 18:19
הגיגים מפרשת השבוע "בראשית ברא א-לוקים את השמים ואת הארץ"
)בראשית א' א (
"אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' א-לקים ארץ ושמים"
)בראשית ב' ד(
בהתבוננות בשני הפסוקי המתארי את בריאת העול רואי שני הבדלי בולטי .בפסוק הראשו מופיע רק הש "אלוקי" שהוא מידת הדי ,ואילו בפסוק השני מופיעי שני שמות של הקב"ה "ה' אלוקי" שילוב של מידת הרחמי ומידת הדי .הבדל נוס הוא הסדר בו מופיעי השמי והאר כאשר בפסוק הראשו השמי קודמי לאר ובפסוק השני האר קודמת לשמי .ה"אור החיי" הקדוש מסביר הבדלי אלו בדר זו :בפסוק "בראשית ברא אלקי את השמי" ,מופיע הש "אלקי" בלבד ,כלומר מדת הדי ללא שיתו של מידת הרחמי ומתייחס דוקא למה שנוגע לשמי ,ואינו קשור להמש הפסוק שאומר "ואת האר " ,ואילו האר נבראה בשיתו של מידת הרחמי כמאמר הפסוק" :ביו עשות ה' אלקי אר " ,כי אי עול בני האד יכול להתקיי במידת הדי בלבד ללא שיתו של מידת הרחמי ,וסיו הפסוק שאומר "ושמי" אינו נמש לתחילת הפסוק המדבר על בריאת האר , ובזה מוסברי ההבדלי בי הפסוקי .שיטת ביאור זו הבנויה על חלוקת הפסוק לשני חלקי שוני מובאת ג בגמרא בהסבר ההבדלי בי הפסוקי המדברי בעניי השכר לצדיקי "עֹשה חסד לאלפי לאהבי ולשמרי מצותי" )שמות כ' ו( "שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו לאל דור" )דברי ז' ט(" .דתניא רבי שמעו ב אלעזר אומר גדול העושה מאהבה יותר מ העושה מיראה שזה תלוי לאל דור וזה תלוי לאלפי דור" )סוטה לא (.ומסבירה הגמרא הבי" ואילו שכר של שהשכר לעובדי ה' מאהבה נלמד מראשיתו של הפסוק הראשו" :עֹשה חסד לאלפי לאֹ ַ עובדי ה' מיראה נלמד מסופו של הפסוק השני" :ולשמרי מצותיו לאל דור". "ויצר ה' את האדם עפר מן האדמה"
)בראשית ב' ז(
חוקרי תכונות נפש האד )אנטרופולוגי( יחקרו לדעת מהי הסבה לכ שאהבת אב לב היא אי סופית ומגיעה עד כדי מסירת נפש מצד האבות לטובת הבני ,בלי חשבו ובלי גבול ,ולעומת זאת ,אהבת הבני לאבות מצומצמת במדה ובמשקל ,במנוחה וסבלנות ובחשבונות אישיי ונגיעה עצמית ,עד שאמרו בגמרא" :רחמי האב על הב, ורחמי הב ...על הב" )סוטה מט (.בעוד שלפי ההגיו היה צרי להיות היחס שוה לשני הצדדי ,כמו מאבות לבני כ מבני לאבות ,וכלשו הכתוב במשלי "כמי הפני לפני" .אפשר להסביר זאת על פי מה שכתב הרמב" על הפסוק "על כ יעזב איש את אביו ואת אמו" )בראשית ב' כד( ,שטבעי הנפש שהיתה באד הראשו הטביע בתולדותיו לדורות עול .ולפי זה ,הנה רגשי אהבת אבות לבני הנחיל לכל הברואי ,אבל רגשי אהבת בני לאבות לא היה יכול להנחיל ,היות שהאד נוצר מעפר האדמה ולא היו לו הורי לכ היה חסר לו רגש אהבת אבות כי לא חש אותו ולא הרגיש בו ,ולכ נשאר יחס בני לאבות ברגש קל ,ברגש שכלי ,וממילא ג רק בחשבו עצמי ובמדה ובמשקל ובמשורה .ועל פי זה יוב מה שמצינו בתורה צווי לבני על כבוד אב וא ,אבל כנגד זה צווי על האבות לגדל ולכלכל את בניה ,צווי כזה לא בא ,וזאת מפני שהגידול והכלכלה לבני הוא דבר הבא בטבע חזק מוטבע בד בנפש האד עוד מטבעו של אד הראשו ,ולא דרוש צווי על זה ,כי מאליו תבא הבנת החובה הזו ,ולא כ ביחס הבני לאבות ,אותו צרי לחזק בצווי ואזהרה) .תוספת ברכה( "בראשית ברא א-לקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו"
)בראשית א' א -ב(
"בראשית" ,א מיד בראשיתו של יו ,האד זוכר ש"ברא אלוקי את השמי ואת האר " ,ומשגיח על ברואיו ,הרי אחרי הבנה כזו ,במש כל היו האד מבי ש"והאר " ,היינו הענייני הארציי הגשמיי" ,היתה תוהו ובוהו" , נחשבי בעיניו כתוהו ובוהו) .חשבה לטובה( לעילוי נשמת שמעון בן חמו בר אסתר ז"ל מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך? שלח מייל לכתובת[email protected] :
העלו מוקדש לעילוי נשמת : חביבה חיה בנימין בת גורג'יה ז"ל נלב"ע יא' ניסן תשס"ז
יצחק בנימין בר שורין ז"ל יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשל"ג נלב"ע יג' אדר ב' תשס"ה ת.נ.צ.ב.ה גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php הציבורhtm השבוע-ברשת. עלוני-פרשת- החדש/pinchas.net : alonolam.com החרדי החדשות של 0747-300100קו העלון ניתן להורדה באתרים ladaat.net/gilionot.php :בחסות הקו
"ויאמר א-לקים יהי אור"
)בראשית א' ג (
ה"כלי יקר" מציי שביו הראשו מופיעה המילה "אור" חמש פעמי וביו הרביעי מופיעה המילה "מאור" חמש פעמי .לפי זה מסביר ,ה"כלי יקר" ,מחלוקת חכמי בנוגע לבריאת האור .שיטה אחת טוענת שהאור שנברא ביו הראשו נגנז וביו הרביעי נברא אור חדש ושיטה אחרת טוענת כי המאורות נבראו כבר ביו הראשו א לא ניתלו בשמי רק ביו הרביעי .ולכאורה נראה ששתי השיטות סותרות זו את זו ,א ה"כלי יקר" טוע שכול מודי שהאור שנברא ביו הראשו היה אור גדול ונגנז לצדיקי לעול הבא ואלו המאורות שנתלו ביו רביעי אינ עצ האור אלא קבלו אור מניצו של האור העליו שנברא ביו ראשו .לכ הזכיר הפסוק ביו הראשו לשו "אור" כי אח ר הוא היה עצ האור אבל ביו הרביעי הזכיר "מאור" שזהו "אור" בתוספת מ" ללמדנו שקבלו את אור ְמאור ֵ גדול מה .ולפי זה אי המדרשי סותרי זה את זה. "ויאמר א-לוקים ,יהיה רקיע בתוך המים"
)בראשית א' ו(
"יחזק הרקיע שא על פי שנבראו ביו הראשו עדיי לחי היו וקרשו בשני מגערת הקב"ה" )רש"י( הרבי מקוצק לומד מרש"י שזהו המקור לבטוי המוכר "יראת שמי" ,שכש שהשמי שמעו את גערת הקב"ה ומאז התחזקו עד היו ,כ חייב כל אד להתמיד ביראת ה' מכח ציווי הקב"ה לע ישראל במעמד הר סיני. "וירא א-לקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד"
)בראשית א' לא (
ה"מש חכמה" מעיר שעל בריאת האד לא נאמר בפירוש "וירא אלקי כי טוב" כפי שנאמר בשאר הנבראי ,אלא הוא כלול ע שאר הנבראי בפסוק" :וירא אלקי את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" ,האד כלול יחד ע "כל אשר עשה" .דבר זה מרמז על זכות הבחירה החופשית שקיימת לאד .בניגוד לשאר הנבראי ,לאד יש אפשרות לבחור בי הדר הטובה לבי הדר הרעה ולפי זה משתנה טבעו ,לכ בכל הנבראי כתיב "וירא אלקי" כי ה בטבע כפי שנבראו ללא שינוי עד עול ,א האד אינו כ אלא טבעו )טיבו( משתנה בהתא לבחירתו ואי אפשר לדעת בשעת לידתו א הוא טוב או לא טוב לכ לא נכתב בפירוש בשעת בריאת האד "וירא אלקי כי טוב". "אשר ברא א-לקים לעשות"
)בראשית ב' ג(
מדוע בכל הימי נאמר" :ויהי ערב ויהי בקר" ואילו בשבת לא נאמר" :ויהי ערב ויהי בקר"? אלא ,לפי שבכל הימי הלילה הוא זמ המנוחה והבקר הוא זמ המלאכה כמו שנאמר" :תזרח השמש יאספו ...יצא אד לפעלו ולעבודתו" )תהלי קד' כב( כלומר יש הבדל בי הערב לבוקר ,אבל יו השבת הוא שונה ,או כולו מנוחה או כולו מלאכה ,א כ אי בו הבדל בי ערב לבקר כי מצד המלאכה הוא כולו מנוחה ,א מצד עמל התורה הוא כולו מלאכה) .כלי יקר( "האשה אשר נתת עמדי"
)בראשית ג' יב(
לכאורה נראית תשובת האד לקב"ה לא עניינית ואולי אפילו ילדותית משהו" ,היא נתנה לי" ,כי הרי א הוא נצטוה שלא לאכול מאותו הפרי אזי לא היה צרי לאכול ג כשהאשה נתנה לו. הרמב" מסביר את תשובת האד כ " :האשה אשר נתת עמדי" ,כלומר האשה אשר אתה בכבוד נתת אותה שתהיה לי לעזר" ,היא נתנה לי מ הע " ,ואני לתומי חשבתי שכל אשר תאמר אלי האשה יהיה לי לעזר ולהועיל לכ, "ואוכל" ,הרשתי עצמי לאכול מע הדעת. ה"תוספת ברכה" מסביר בדר אחרת :האד חשב שאיסור האכילה מפרי ע הדעת נובע מכ שאחרי שנצטוה להיב ֵדל ממנו נעשה הפרי " ֵה ְקדש" ,והדי ב"הקדש" הוא ,שכאשר ִמשהו מוציא את הדבר מ ההקדש נעשה הדבר ִ חולי ,ושוב אי לו עוד די הקדש א ִמשהו אחר נהנה ממנו ,וכמבואר )מעילה כ" (.לקח מ ההקדש ונתנה לחבירו, הוא מֹ ֵעל וחבירו אינו מֹ ֵעל" ,משו שאצלו הוא חולי .וזוהי טענת האד" ,היא נתנה לי מ הע " ,כלומר האישה הוציאה את פרי הע מהקדש לחולי ,ולכ איני חייב בזה .א האד טעה בעיקר הדבר ,איסור האכילה מהפרי אינו מדי "הקדש" ,כי א כדבר אסור ,שדבר איסור אינו ניתר ביציאתו מיד ליד ,ותמיד עומד באיסורו. "אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך"
)בראשית ג' טז(
עצבונ זה צער גידול בני ,והרונ זה צער העיבור )רש"י( הלא צער העיבור קוד לצער גידול בני ,ולמה נאמר בפסוק עצבונ לפני הרונ ? אלא ,כלולה כא קללה נוספת, שבשעה שתהיה טרודה בצער גידול בני ,תתעבר שוב והטירחה תגדל לאי שיעור .כלומר "הרבה ארבה" ,הצער יהיה מוכפל ,שבשעה שיהיה עוד "עצבונ " ,צער גידול בני ,יתווס לה ג "והרונ " ,צער העיבור) .רבי חיי מוולוז'י(
יצחק" תפיליןעם"יד לרפואת"ח גמ ובכללם: ישראל כל חולי משה טויטו בר אסתר הי"ו הרה"ג מרדכי צמח אליהו בר מזל טוב שליט"א ברשותינו מבחר תפילין רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפון 052-3268315 :
הארות והערות ניתן להפנות לטלפון 052-3268315 :או בדוא"ל[email protected] :
גמ"ח תפילי "יד יצחק"
052 ברשותנו מבחר תפילי רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפו 0523268315 :
חברת הבקשות "מאיר השחר" בני ברק ומדרשת "ויזרע יצחק"
לימוד פיוטי ובקשות נוסח מרוקו בהדרכת ע"ה יוס ב חמו מוצ"ש 20:30בית כנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ב"ב
Related Documents
Vayizra Yishchak Berechit 2009
June 2020 0
Vayizra Issac Nitzavim 2009
June 2020 0
Vayizra Yischak Ekev 2009
May 2020 0
Vayizra Yischak Reeh 2009
May 2020 0
Vayizra Yischak Ki Tetze 2009
May 2020 0