Vayizra Issac Nitzavim 2009
This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA
Overview
Download & View Vayizra Issac Nitzavim 2009 as PDF for free.
More details
- Words: 1,482
- Pages: 2
בס"ד
הו ה' " )בראשית כו' יב( " וַ יִ ּ זְ ַ ֤רע יִ ְצחָ ֙ק ָּב ָ ֣א ֶרץ הַ ִ֔הוא וַ יִ ּ ְמ ָ ֛צא ַּב ּ ָׁש ָ ֥נה הַ הִ ֖וא מֵ ָ ֣אה ְ ׁש ָע ִ ֑רים ַֽויְ בָ ְר ֵכ֖ ּ
יוצא לאור ע"י מדרשת
פרשת "נצבי ויל "
"ויזרע יצחק"
הפטרה":שוש אשיש" כג' אלול תשס"ט
ע"ש יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל
י"
ת"א
עלון מס 70
חיפה
ב"ש
כניסת השבת 18:33 18:22 18:32 18:15 יציאת השבת 19:27 19:26 19:27 19:29 20:04 20:03 20:04 20:06 רבנו תם
הגיגים מפרשת השבוע "אתם נצבים היום כלכם לפני ה' א-לקיכם ...כל איש ישראל"
)דברים כט' ט(
התכנסות של כל ישראל בברית הזו ,השניה ,היא תיקו והשלמה להתכנסות בברית הראשונה במעמד הר סיני ,וזאת מפני שבטלו את הברית הראשונה שבסיני על ידי מעשה העגל באמר" :אלה אלקי ישראל" )שמות לב'( ,לפיכ חזר כא ,באר! מואב ,לכרות עמ ברית אחרת שיקבלו אותה עליה באלה ובשבועה ,וזהו שאומר לה משה" :את נצבי היו כלכ לפני ה' אלקיכ" ,כלומר ,המעמד הזה שאת בברית הזאת" ,נצבי כלכ" לפני הש יתבר הוא כפי שהיו אבותיכ בהר סיני בברית הראשונה ,והמטרה היא שתכנסו בברית ה' ושתקבלו אותה עליכ באלה )רבנו בחיי( ובשבועה מה שלא נעשה בראשונה. "אתם נצבים היום כלכם"
)דברים כט' ט(
אומר משה לישראל ,א תהיו היו כולכ כאיש אחד אי אחד שיכול לשלוט בכ .וכ מצינו בנביאי שאי ישראל נגאלי עד שיהיו באגודה אחת ,שנאמר" :ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבואו יחדו מאר! צפו" )מיכה ו'( ,שא יצטרפו יחד יהודה וישראל ולא יהיה פירוד ביניה ,אז יזכו לבוא יחדו מאר! צפו .ומעשה בזק אחד שהיה נוטה למות ,קרא לכל בניו ואמר לה :הביאו לי אגודה של קני לחי .הביאו לו האגודה .נת את האגודה לכל אחד מה ואמר לה הא את יכולי לשבור הקני האלו? נטל כל אחד מה האגודה והתאמ! בכל כוחו לשברה ולא היה יכול ,אמר לה אביה הזק ,ועכשיו תראו כיצד אני שוברה .תמהו הבני והיו מסתכלי זה בזה בתמיהה .נטל הזק האגודה והתחיל מוציא קנה אחר קנה ושוברה .אמר לה הזק :מזה תלמדו לקח .כל זמ שתהיו באגודה אחת אי )מע לועז( אד יכול להזיק לכ .אבל א תהיו בפירוד ובמחלוקת ,תישברו אחד אחד. "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' א-לקיכם"
)דברים כט' ט(
"למה נסמכה פרשת את נצבי לקללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתי ...הוריקו פניה ואמרו מי יוכל לעמוד באלו ,התחיל משה לפייס" ,את נצבי היו" ,הרבה הכעסת למקו ולא עשה אתכ כליה ,והרי את קיימי לפניו" )רש"י מהמדרש( מה ביקש משה בפיוס ,הלא הקללות ניתנו על מנת שימנעו מחטוא ,ומה כא מקו לפייס שהקללות לא יתבצעו כלל? אלא ,לפי שכל מטרת הקללות היתה שייראו ,הרי כיו שהוריקו פניה והגיעו לכלל יראה ,שוב אי צור בקללות גופ .זהו שנאמר להל "והתבר בלבבו לאמר שלו יהיה לי" ,כלומר ,שאינו ירא מהקללות ,לפיכ "ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה" ,כי הוא אכ ראוי ג לקללות עצמ ,אבל מי שכבר ירא מה ,שוב לא יבואו עליו )רבי ליב חסמ( הקללות ,לכ פייס משה. "ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל"
)דברים כט' ט(
יש לדקדק מדוע צרי הכתוב להוסי %ולפרט "ראשיכ שבטיכ "...הלא לאחר שאמר "כולכ" אני מבי שכלל את כול? אלא אמרו חז"ל" :כל מי שיש בידו למחות באנשי ביתו ואינו מוחה נתפס על אנשי ביתו ,וכל מי שיש בידו למחות באנשי עירו ואינו מוחה נתפס על אנשי עירו ,ומי שיש בידו למחות בכל העול כולו נתפס בעוו כל העול כולו" )שבת נד .(.ולכ פירט כא הכתוב "ראשיכ שבטיכ "...שכל אחד יתחייב כפי מה שיש בידו" :ראשיכ" ה הגדולי שבכול שיכולי למחות בכל ישראל יתחייבו על כול" ,שבטיכ" כל שבט ושבט יתחייב על שבטו, "זקניכ ושוטריכ" כל זק יתחייב על משפחתו" ,כל איש ישראל" ה שאר הע כל אחד יתחייב על בני ביתו . ואחר שאמר "כל איש ישראל" אמר "טפכ נשיכ וגר " בנפרד .כי ה לא נתפסי בעוו אחרי ,משו שקטני )אור החיי( אינ בני דיעה ,ונשי וגרי אינ יכולי לשלוט על ישראל. טויטו( בר אסתר הי"ו חולי עם משהכט' יח ובכללםדברי ישראלבי אל " ) בשרירות ל כללי כי רפואתהיה "ותתבר בלבבו לאמורלשלו י מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך? שלח מייל לכתובת[email protected] :
העלו מוקדש לעילוי נשמת : יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשס"ה
יצחק בנימין בר שורין ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשל"ג ת.נ.צ.ב.ה
העלון ניתן להורדה באתריםladaat.net/gilionot.php :
alonolam.com
חביבה חיה בנימין בת גורג'יה ז"ל נלב"ע יא' ניסן תשס"ז /pinchas.netעלוני-פרשת-השבוע-ברשתhtm.
"והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה ...ושבת עד ה' א-לקיך"
)דברים ל' א -ב(
ידוע ומוב שיסורי מעוררי את האד לחזור בתשובה ,א כיצד זה מביאה הברכה את האד לידי תשובה? אלא משל למה הדבר דומה ,לאיש פשוט שמרד במל ,מה עשה המל ? במקו להענישו ,מינהו לתפקיד חשוב ,הכניסו לארמונו ,והעלהו אט אט בדרגה עד שנעשה משנה למל ,וככל שהטיב עימו המל ,כ היה מייסר את עצמו ,כיצד )הבעש"ט( מלאו ליבו למרוד במל כה גדול ורחמ .יוצא שג הברכה והחסד מעוררי לתשובה. "ושב ה' א-לקיך את שבותך ורחמך ושב וקצבך מכל העמים"
)דברים ל' ג (
למה הוכפלה בפסוק המלה "ושב"? אלא ,לפי שיש שני סוגי גלויות ,ושני מיני בני גולה" .ושב ה' אלוקי את שבות " נאמר על יושבי הגולה המרגישי בצער הגלות ומשתוקקי לעלות לאר! ישראל ,אות שב ה' בראשונה. ואילו "ורחמ ושב וקיבצ מכל העמי" ,מכוו לאות מבני ישראל שנשתקעו בשעבוד הגלות ונוח לה בה ובטלה )מש חכמה( מה התשוקה לאר! ישראל .ג אות יקבצ ה' וישיב לארצנו. "ושב ה' את שבותך"
)דברים ל' ג(
לפי כללי הדקדוק היה צרי הכתוב לומר "והשיב את שבות " ,כמו "והשיב לב אבות על בני" )מלאכי ג' כד( ,או "והשיבותי את שבות יהודה" )ירמיה לג' ז( ,א "ושב" מורה שהוא ישוב מעצמו? מסבירי זאת על פי מאמר חז"ל על הפסוק" :עמו אנכי בצרה" שכביכול השכינה תהיה בגלות ִע ישראל .ולכ כאשר ישראל ישובו ,תשוב ג השכינה עמה .ולפי זה תהיה משמעות המילה "את" בפסוק" :ושב ה' את שבות " ,במוב של " ִע" ,כמו "היה רועה את )תוספת ברכה( אחיו בצא" )בראשית לג' ב( או "ושרת את אחיו באהל מועד" )במדבר ה' כו( במשמעות של " ִע אחיו". "ואתה תשוב ושמעת בקול ה"
)דברים ל' ח(
הכתוב מדבר כבר לאחר התשובה ,שנאמר קוד" :ושבת עד ה' אלוקי " ,ומדוע איפוא חזר ואמר כא" :ואתה תשוב"? אלא ,לפני שאד חוזר בתשובה עדיי איננו יודע כמה גדול היה חטאו ,לפי שהיה מרוחק מהש יתבר ושקוע בחטא ,ורק עתה ,לאחר שחזר בתשובה ונתקרב אל ה' יתבר ,הריהו מתחיל להבי מה גדול הוא הפג אשר פג בחטאו .לכ איננו מסתפק עוד בתשובה הראשונה ,אלא חוזר בתשובה מחדש וכ הלאה .ככל שהוא מרבה )תפארת שלמה( לשוב ולהתקרב אל הש יתבר ,כ בא הוא יותר ויותר לידי הבנה שמעתה עליו לחזור בתשובה. "ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ"
)דברים לא' ז(
לפי טעמי המקרא מצטר %המשפט "לעיני כל ישראל" אל המילי "חזק ואמ!" .שכ מל ישראל צרי להיות מחונ בשתי תכונות :עליו להיות עניו בליבו פנימה "לבלתי רו לבבו מאחיו" ,ומאיד כלפי חו! עליו לנהוג בהנהגת "שו תשי עלי מל שתהא אימתו עלי " .כידוע ,היה יהושע עניו מופלג ,החזיק עצמו למשרת ,והיה מסדר את הספסלי בבית המדרש .ולכ כשעמד עתה להיות מנהיג ומל על ישראל ,הורהו משה ואמר לו" :עניו תהיה רק בליב פנימה ,אבל לעיני כל ישראל חזק ואמ!" כלפי חו! עלי להתנהג באומ! ובחוזק יד) .מש חכמה(
פניני אלול בפרשה "הנסתרות לה' א-לקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם"
)דברים כט' כה(
"ל'ה' א'לקינו ו'הנגלות ל'נו" ראשי תיבות אלול .והעני ,שעיקר התשובה היא בעבירות שנעשו בצנעא ,לפי שעבירות שנעשו בפרהסיא אד שב עליה שהרי לבו יודע שהבריות יודעי בדבר ,אבל עבירות שעבר עליה בצנעא כסבור הוא שאינו צרי לשוב עליה כלל ,הלכ הזהירה תורה ואמרה" ,הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו" ,כש שכל אד שב על העבירות שנעשו בפני הבריות ובפני בניו ,כ חובה עליו לשוב מעומק הלב על העבירות שנעשו בינו לבי עצמו .לפיכ נאמר בראש הפרשה "את נצבי היו כולכ לפני ה'" ,ואמרו חכמי היו זה ראש השנה ,ואמרו עוד "ראשיכ שבטיכ" א %על פי שמניתי לכ ראשי זקני ושוטרי כולכ שוי לפני שנאמר "כל איש ישראל" ,ע"כ .מה טע ,להודיע שבשעה שישראל שבי בתשובה כל ישראל שוי לפניו ,ודי חוטב עצי כדי ראש השבט ,שהרי כול נקיי מ החטא ,הלכ נאמר "את נצבי היו כולכ" ,אימתי כול )פחד דוד( נצבי לפני המקו ואינ בושי מלפניו ,בראש השנה בשעה שכול עשו תשובה. "פן יש בכם שרש פורה ראש ולענה"
)דברים כט' יז(
" שתקיעות השופר מעוררות את האד יצחקלנו התורה לרמז שופ"ר ,באה ש'רש פ'רה ר'אש ו'לענה ראשי תיבות תפילין "יד גמ"ח מעיינה של תורה( ) . ולענה ראש פורה שרש שה הרעי הכוחות כל את מבחרהשופר תקיעות לתשובה ויש בכוח לעקור"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפון 052-3268315 : תפילין רש ברשותינו לעילוי נשמת שמעון בן חמו בר אסתר ז"ל
הארות והערות ניתן להפנות לטלפון 052-3268315 :או בדוא"ל[email protected] :
גמ"ח תפילי "יד יצחק" 052 ברשותנו מבחר תפילי רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפו 0523268315 :
חברת הבקשות "מאיר השחר" בני ברק ומדרשת "ויזרע יצחק" 14:בית כנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ב"ב לימוד פיוטי ובקשות נוסח מרוקו בהדרכת ע"ה יוס %ב חמו יו שישי 14:00
הו ה' " )בראשית כו' יב( " וַ יִ ּ זְ ַ ֤רע יִ ְצחָ ֙ק ָּב ָ ֣א ֶרץ הַ ִ֔הוא וַ יִ ּ ְמ ָ ֛צא ַּב ּ ָׁש ָ ֥נה הַ הִ ֖וא מֵ ָ ֣אה ְ ׁש ָע ִ ֑רים ַֽויְ בָ ְר ֵכ֖ ּ
יוצא לאור ע"י מדרשת
פרשת "נצבי ויל "
"ויזרע יצחק"
הפטרה":שוש אשיש" כג' אלול תשס"ט
ע"ש יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל
י"
ת"א
עלון מס 70
חיפה
ב"ש
כניסת השבת 18:33 18:22 18:32 18:15 יציאת השבת 19:27 19:26 19:27 19:29 20:04 20:03 20:04 20:06 רבנו תם
הגיגים מפרשת השבוע "אתם נצבים היום כלכם לפני ה' א-לקיכם ...כל איש ישראל"
)דברים כט' ט(
התכנסות של כל ישראל בברית הזו ,השניה ,היא תיקו והשלמה להתכנסות בברית הראשונה במעמד הר סיני ,וזאת מפני שבטלו את הברית הראשונה שבסיני על ידי מעשה העגל באמר" :אלה אלקי ישראל" )שמות לב'( ,לפיכ חזר כא ,באר! מואב ,לכרות עמ ברית אחרת שיקבלו אותה עליה באלה ובשבועה ,וזהו שאומר לה משה" :את נצבי היו כלכ לפני ה' אלקיכ" ,כלומר ,המעמד הזה שאת בברית הזאת" ,נצבי כלכ" לפני הש יתבר הוא כפי שהיו אבותיכ בהר סיני בברית הראשונה ,והמטרה היא שתכנסו בברית ה' ושתקבלו אותה עליכ באלה )רבנו בחיי( ובשבועה מה שלא נעשה בראשונה. "אתם נצבים היום כלכם"
)דברים כט' ט(
אומר משה לישראל ,א תהיו היו כולכ כאיש אחד אי אחד שיכול לשלוט בכ .וכ מצינו בנביאי שאי ישראל נגאלי עד שיהיו באגודה אחת ,שנאמר" :ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבואו יחדו מאר! צפו" )מיכה ו'( ,שא יצטרפו יחד יהודה וישראל ולא יהיה פירוד ביניה ,אז יזכו לבוא יחדו מאר! צפו .ומעשה בזק אחד שהיה נוטה למות ,קרא לכל בניו ואמר לה :הביאו לי אגודה של קני לחי .הביאו לו האגודה .נת את האגודה לכל אחד מה ואמר לה הא את יכולי לשבור הקני האלו? נטל כל אחד מה האגודה והתאמ! בכל כוחו לשברה ולא היה יכול ,אמר לה אביה הזק ,ועכשיו תראו כיצד אני שוברה .תמהו הבני והיו מסתכלי זה בזה בתמיהה .נטל הזק האגודה והתחיל מוציא קנה אחר קנה ושוברה .אמר לה הזק :מזה תלמדו לקח .כל זמ שתהיו באגודה אחת אי )מע לועז( אד יכול להזיק לכ .אבל א תהיו בפירוד ובמחלוקת ,תישברו אחד אחד. "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' א-לקיכם"
)דברים כט' ט(
"למה נסמכה פרשת את נצבי לקללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתי ...הוריקו פניה ואמרו מי יוכל לעמוד באלו ,התחיל משה לפייס" ,את נצבי היו" ,הרבה הכעסת למקו ולא עשה אתכ כליה ,והרי את קיימי לפניו" )רש"י מהמדרש( מה ביקש משה בפיוס ,הלא הקללות ניתנו על מנת שימנעו מחטוא ,ומה כא מקו לפייס שהקללות לא יתבצעו כלל? אלא ,לפי שכל מטרת הקללות היתה שייראו ,הרי כיו שהוריקו פניה והגיעו לכלל יראה ,שוב אי צור בקללות גופ .זהו שנאמר להל "והתבר בלבבו לאמר שלו יהיה לי" ,כלומר ,שאינו ירא מהקללות ,לפיכ "ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה" ,כי הוא אכ ראוי ג לקללות עצמ ,אבל מי שכבר ירא מה ,שוב לא יבואו עליו )רבי ליב חסמ( הקללות ,לכ פייס משה. "ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל"
)דברים כט' ט(
יש לדקדק מדוע צרי הכתוב להוסי %ולפרט "ראשיכ שבטיכ "...הלא לאחר שאמר "כולכ" אני מבי שכלל את כול? אלא אמרו חז"ל" :כל מי שיש בידו למחות באנשי ביתו ואינו מוחה נתפס על אנשי ביתו ,וכל מי שיש בידו למחות באנשי עירו ואינו מוחה נתפס על אנשי עירו ,ומי שיש בידו למחות בכל העול כולו נתפס בעוו כל העול כולו" )שבת נד .(.ולכ פירט כא הכתוב "ראשיכ שבטיכ "...שכל אחד יתחייב כפי מה שיש בידו" :ראשיכ" ה הגדולי שבכול שיכולי למחות בכל ישראל יתחייבו על כול" ,שבטיכ" כל שבט ושבט יתחייב על שבטו, "זקניכ ושוטריכ" כל זק יתחייב על משפחתו" ,כל איש ישראל" ה שאר הע כל אחד יתחייב על בני ביתו . ואחר שאמר "כל איש ישראל" אמר "טפכ נשיכ וגר " בנפרד .כי ה לא נתפסי בעוו אחרי ,משו שקטני )אור החיי( אינ בני דיעה ,ונשי וגרי אינ יכולי לשלוט על ישראל. טויטו( בר אסתר הי"ו חולי עם משהכט' יח ובכללםדברי ישראלבי אל " ) בשרירות ל כללי כי רפואתהיה "ותתבר בלבבו לאמורלשלו י מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך? שלח מייל לכתובת[email protected] :
העלו מוקדש לעילוי נשמת : יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשס"ה
יצחק בנימין בר שורין ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשל"ג ת.נ.צ.ב.ה
העלון ניתן להורדה באתריםladaat.net/gilionot.php :
alonolam.com
חביבה חיה בנימין בת גורג'יה ז"ל נלב"ע יא' ניסן תשס"ז /pinchas.netעלוני-פרשת-השבוע-ברשתhtm.
"והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה ...ושבת עד ה' א-לקיך"
)דברים ל' א -ב(
ידוע ומוב שיסורי מעוררי את האד לחזור בתשובה ,א כיצד זה מביאה הברכה את האד לידי תשובה? אלא משל למה הדבר דומה ,לאיש פשוט שמרד במל ,מה עשה המל ? במקו להענישו ,מינהו לתפקיד חשוב ,הכניסו לארמונו ,והעלהו אט אט בדרגה עד שנעשה משנה למל ,וככל שהטיב עימו המל ,כ היה מייסר את עצמו ,כיצד )הבעש"ט( מלאו ליבו למרוד במל כה גדול ורחמ .יוצא שג הברכה והחסד מעוררי לתשובה. "ושב ה' א-לקיך את שבותך ורחמך ושב וקצבך מכל העמים"
)דברים ל' ג (
למה הוכפלה בפסוק המלה "ושב"? אלא ,לפי שיש שני סוגי גלויות ,ושני מיני בני גולה" .ושב ה' אלוקי את שבות " נאמר על יושבי הגולה המרגישי בצער הגלות ומשתוקקי לעלות לאר! ישראל ,אות שב ה' בראשונה. ואילו "ורחמ ושב וקיבצ מכל העמי" ,מכוו לאות מבני ישראל שנשתקעו בשעבוד הגלות ונוח לה בה ובטלה )מש חכמה( מה התשוקה לאר! ישראל .ג אות יקבצ ה' וישיב לארצנו. "ושב ה' את שבותך"
)דברים ל' ג(
לפי כללי הדקדוק היה צרי הכתוב לומר "והשיב את שבות " ,כמו "והשיב לב אבות על בני" )מלאכי ג' כד( ,או "והשיבותי את שבות יהודה" )ירמיה לג' ז( ,א "ושב" מורה שהוא ישוב מעצמו? מסבירי זאת על פי מאמר חז"ל על הפסוק" :עמו אנכי בצרה" שכביכול השכינה תהיה בגלות ִע ישראל .ולכ כאשר ישראל ישובו ,תשוב ג השכינה עמה .ולפי זה תהיה משמעות המילה "את" בפסוק" :ושב ה' את שבות " ,במוב של " ִע" ,כמו "היה רועה את )תוספת ברכה( אחיו בצא" )בראשית לג' ב( או "ושרת את אחיו באהל מועד" )במדבר ה' כו( במשמעות של " ִע אחיו". "ואתה תשוב ושמעת בקול ה"
)דברים ל' ח(
הכתוב מדבר כבר לאחר התשובה ,שנאמר קוד" :ושבת עד ה' אלוקי " ,ומדוע איפוא חזר ואמר כא" :ואתה תשוב"? אלא ,לפני שאד חוזר בתשובה עדיי איננו יודע כמה גדול היה חטאו ,לפי שהיה מרוחק מהש יתבר ושקוע בחטא ,ורק עתה ,לאחר שחזר בתשובה ונתקרב אל ה' יתבר ,הריהו מתחיל להבי מה גדול הוא הפג אשר פג בחטאו .לכ איננו מסתפק עוד בתשובה הראשונה ,אלא חוזר בתשובה מחדש וכ הלאה .ככל שהוא מרבה )תפארת שלמה( לשוב ולהתקרב אל הש יתבר ,כ בא הוא יותר ויותר לידי הבנה שמעתה עליו לחזור בתשובה. "ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ"
)דברים לא' ז(
לפי טעמי המקרא מצטר %המשפט "לעיני כל ישראל" אל המילי "חזק ואמ!" .שכ מל ישראל צרי להיות מחונ בשתי תכונות :עליו להיות עניו בליבו פנימה "לבלתי רו לבבו מאחיו" ,ומאיד כלפי חו! עליו לנהוג בהנהגת "שו תשי עלי מל שתהא אימתו עלי " .כידוע ,היה יהושע עניו מופלג ,החזיק עצמו למשרת ,והיה מסדר את הספסלי בבית המדרש .ולכ כשעמד עתה להיות מנהיג ומל על ישראל ,הורהו משה ואמר לו" :עניו תהיה רק בליב פנימה ,אבל לעיני כל ישראל חזק ואמ!" כלפי חו! עלי להתנהג באומ! ובחוזק יד) .מש חכמה(
פניני אלול בפרשה "הנסתרות לה' א-לקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם"
)דברים כט' כה(
"ל'ה' א'לקינו ו'הנגלות ל'נו" ראשי תיבות אלול .והעני ,שעיקר התשובה היא בעבירות שנעשו בצנעא ,לפי שעבירות שנעשו בפרהסיא אד שב עליה שהרי לבו יודע שהבריות יודעי בדבר ,אבל עבירות שעבר עליה בצנעא כסבור הוא שאינו צרי לשוב עליה כלל ,הלכ הזהירה תורה ואמרה" ,הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו" ,כש שכל אד שב על העבירות שנעשו בפני הבריות ובפני בניו ,כ חובה עליו לשוב מעומק הלב על העבירות שנעשו בינו לבי עצמו .לפיכ נאמר בראש הפרשה "את נצבי היו כולכ לפני ה'" ,ואמרו חכמי היו זה ראש השנה ,ואמרו עוד "ראשיכ שבטיכ" א %על פי שמניתי לכ ראשי זקני ושוטרי כולכ שוי לפני שנאמר "כל איש ישראל" ,ע"כ .מה טע ,להודיע שבשעה שישראל שבי בתשובה כל ישראל שוי לפניו ,ודי חוטב עצי כדי ראש השבט ,שהרי כול נקיי מ החטא ,הלכ נאמר "את נצבי היו כולכ" ,אימתי כול )פחד דוד( נצבי לפני המקו ואינ בושי מלפניו ,בראש השנה בשעה שכול עשו תשובה. "פן יש בכם שרש פורה ראש ולענה"
)דברים כט' יז(
" שתקיעות השופר מעוררות את האד יצחקלנו התורה לרמז שופ"ר ,באה ש'רש פ'רה ר'אש ו'לענה ראשי תיבות תפילין "יד גמ"ח מעיינה של תורה( ) . ולענה ראש פורה שרש שה הרעי הכוחות כל את מבחרהשופר תקיעות לתשובה ויש בכוח לעקור"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפון 052-3268315 : תפילין רש ברשותינו לעילוי נשמת שמעון בן חמו בר אסתר ז"ל
הארות והערות ניתן להפנות לטלפון 052-3268315 :או בדוא"ל[email protected] :
גמ"ח תפילי "יד יצחק" 052 ברשותנו מבחר תפילי רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפו 0523268315 :
חברת הבקשות "מאיר השחר" בני ברק ומדרשת "ויזרע יצחק" 14:בית כנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ב"ב לימוד פיוטי ובקשות נוסח מרוקו בהדרכת ע"ה יוס %ב חמו יו שישי 14:00
Related Documents
Vayizra Issac Nitzavim 2009
June 2020 0
Vayizra Yischak Ekev 2009
May 2020 0
Vayizra Yishchak Berechit 2009
June 2020 0
Vayizra Yischak Reeh 2009
May 2020 0
Beth Meir Nitzavim 2009
June 2020 0