Vayizra Yischak Ekev 2009
This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA
Overview
Download & View Vayizra Yischak Ekev 2009 as PDF for free.
More details
- Words: 1,493
- Pages: 2
בס"ד
הו ה' " )בראשית כו' יב( " וַ יִ ּ זְ ַ ֤רע יִ ְצחָ ֙ק ָּב ָ ֣א ֶרץ הַ ִ֔הוא וַ יִ ּ ְמ ָ ֛צא ַּב ּ ָׁש ָ ֥נה הַ הִ ֖וא מֵ ָ ֣אה ְ ׁש ָע ִ ֑רים ַֽויְ בָ ְר ֵכ֖ ּ
יוצא לאור ע"י מדרשת
פרשת "עקב"
י"
"ויזרע יצחק"
הפטרה":ותאמר ציו" יח' אב תשס"ט
ע"ש יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל
ת"א
עלון מס 65
חיפה
ב"ש
כניסת השבת 19:12 19:03 19:12 18:55 יציאת השבת 20:08 20:08 20:08 20:10 20:45 20:45 20:45 20:47 רבנו תם
הגיגים מפרשת השבוע "והיה עקב תשמעון"
)דברים ז' יב(
למדונו חז"ל ש"אי והיה אלא שמחה" )ויק"ר יא' ז( ,א כ איזו שמחה יש כא? אומר ה"אור החיי" הקדוש שמ ֶה, אדו הנביאי ,מעיר לנו שאי לאד לשמוח אלא כאשר ישמור לעשות את כל אשר צוה ה' ,רק אז ישמח לבו ויגל כבודו ,אבל כל עוד שיחסר מלקיי אפילו אחת ממצות ה' ,בי מצות לא תעשה בי מצות עשה ,אי לו לשמוח כלל, וא הוא בכל זאת שמח עליו אמר שלמה "ולשמחה מה זה עושה"? )קהלת ב' ב(. "ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך"
)דברים ז' יד(
מה הקשר בי תחילת הפסוק לסופו? אלא ,אמרו חז"ל במדרש שהסיבה שרבקה אמנו היתה עקרה היא מפני ש ָל ָב יה ובני ביתו ברכו אותה "אחותנו את היי לאלפי רבבה" )בראשית כז'( ,וזאת כדי שלא יאמרו שבזכות תפילת רבקה א ִח ַ התברכה בבני .ג כא אמר הכתוב" :ברו& תהיה מכל העמי" ,כל העמי יברכו את ע ישראל בריבוי בני .אבל היה חשש שבעקבות ברכת יגזור הא'ל שבתחילה יהיה בה עקר ועקרה ,כדי שלא יאמרו שבגלל ברכת העמי באה לה ההשפעה הזו של ריבוי הבני ,ויצטרכו ישראל להתפלל עד שיתקיי בה הפסוק" :ואהב& וברכ& ובר& פרי בטנ&" ,כפי שהיה ע יצחק ורבקה ,לכ מרגיע הפסוק ואומר שלמרות ש"ברו& תהיה מכל העמי" ,בכל זאת, )בינה לעתי ' נחל קדומי( "לא יהיה ב& עקר ועקרה ובבהמת&" אלא מיד יהיה לה ריבוי זרע. "וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך"
)דברים ז' טו(
נאמר בפסוק בתחילה לשו שימה" ,לא ישימ" ,ולבסו) נאמר בלשו נתינה" ,ונתנ" .מה הסיבה? אלא שמצינו שבמנחת חוטא נאמר" :לא ישי עליה שמ ,ולא ית עליה לבונה" .ג כא ,בתחילה לשו שימה" ,לא ישי", ולבסו) נאמר בלשו נתינה" ,ולא ית" .ודרשו על כ& בגמרא )מנחות נט (:ששמ פוסל את המנחה במשהו )בכל כמות( , משו שכתוב "לא ישי" ,ושימה ,משמע בכל שהוא .אבל לבונה פוסלת דוקא בכזית ,משו שנאמר "לא ית" ,עד שיהיה שיעור נתינה ,שיעור חשוב .לפי זה יש להבי את הפסוק כ&" :וכל מדוי מצרי הרעי אשר ידעת ,לא ישימ )הנצי"ב( ב&" ,היינו אפילו משהו ,אבל על אויבי&" ,ונתנ בכל שונאי&" ,במדה נכבדה ,כדי שיעור נתינה. "ולא תביא תועבה אל ביתך"
)דברים ז' כו(
המכניס גאווה לליבו עובר ב"לא תעשה" של "ולא תביא תועבה אל בית&" ,שהרי אי ל& תועבה מתועבת הגאווה, שכ כתוב" :תועבת ה' כל גבה לב" )משלי ט"ז ,ה( .והלא דברי קל וחומר :ומה המכניס גאווה לתו& ביתו כ&, )ר' לוי יצחק מברדיצ'ב( המכניס גאווה לתו& ליבו על אחת כמה וכמה. "כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם"
)דברים ח' א(
פסוק זה מתחיל בלשו יחיד" ,מצו&" ,ומסיי בלשו רבי" ,תשמרו לעשות למע תחיו ורבית"? מסביר ה"כלי יקר" שאפילו יחיד שעשה מצוה אחת יכול להכריע את עצמו ואת כל העול לכ) זכות ,וכ יחיד שעשה תשובה מוחלי לו ולכל העול כולו ,לכ אמר הכתוב "אשר אנכי מצו&" ,בלשו יחיד ,והמשי& בלשו רבי" ,תשמרו לעשות למע תחיו" כי שמירת המצוה של היחיד דומה כאלו רבי שמרו את המצות ותגיע התועלת ממצוה זו לכול. לע"נ מרת סימונה בן חמו בת מזל ז"ל לע"נ ר' יוסף שלום בר סמרה ז"ל
נלב"ע כא' אב ת.נ.צ.ב.ה . נלב"ע כג' אב ת.נ.צ.ב.ה .
לעילוי נשמת שמעון בן חמו בר אסתר ז"ל
מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך? שלח מייל לכתובת[email protected] :
העלו מוקדש לעילוי נשמת : יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשס"ה
יצחק בנימין בר שורין ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשל"ג ת.נ.צ.ב.ה
העלון ניתן להורדה באתריםladaat.net/gilionot.php :
alonolam.com
חביבה חיה בנימין בת גורג'יה ז"ל נלב"ע יא' ניסן תשס"ז /pinchas.netעלוני-פרשת-השבוע-ברשתhtm.
"ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם"
)דברים ח' ט(
מעיר ה"אור החיי" הקדוש שיש בני אד שלמרות שה עשירי גדולי מתנהגי ה כעניי ,ויש לכ& שתי סיבות, א' למרות שכעת ה עשירי מקנ בה החשש שמא יתמוטטו עסקיה ויתדרדרו לעוני ,לכ ,כבר עתה מצמצמי את הוצאותיה ,סיבה שניה היא כדי שלא י ָר ֶאה שהוא עשיר וינקר את עיני הסובבי .כלפי סוג זה של עשירי בא הכתוב ואומר" :אר* אשר לא במסכנת תאכל בה לח" ,תוכל לאכול בהרווחה ולא במסכנות היות שאי מקו לחששות שהזכרנו ,מכיו שהעושר באר* אינו נובע מהשתדלות האד ,שאז יש עשירי ויש עניי כי כל אחד משתדל בצורה אחרת ,אלא העושר נובע מהישיבה באר* שנאמר" :לא תחסר כל בה" ,וכיו שהעושר תלוי באר* ונובע ממנה ,לכ הוא מחולק לכול בשוה ,א כ כול עשירי ,ואי חשש לניקור עיני הסביבה וג אי לחוש להתמוטטות עסקיה כל עת היות באר* ,כי הרי ממנה העושר והנכסי ,שנאמר" :כל בה". "ואכלת ושבעת וברכת את ה' א-לוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך"
)דברים ח' י(
במדרש מסופר שאברה אבינו נטע אשל ,מלו אורחי ,והיה מאכיל את העוברי ושבי ומבקש מה אחר הסעודה להודות לא'לקי על המזו ,ומי שסירב היה מתבקש לשל כס) מלא בדמי הארוחה .לכאורה :אברה האכיל את האורחי ללא שו תנאי ,אלא בתורת צדקה ,וא כ באיזו זכות תבע מה אחר כ& תשלו עבור המזו? אלא שיש בתהילי שני פסוקי הסותרי זה את זה :כתוב אחד אומר "לה' האר* ומלואה" וכתוב שני אומר "והאר* נת לבני אד" ,כיצד? אלא ,מסבירי חז"ל ,שבאמת הכל שיי& לה'" ,לה' האר* ומלואה" ,ומי שאוכל בלא ברכה כביכול גוזל מהקב"ה ,אבל אחר שמבר& על המזו" ,והאר* נת לבני אד" ,הרי נעשה כמי שקנה אותו ורשאי לאכלו .לפיכ& א האורחי של אברה אבינו יברכו על המזו הרי אז נחשב האוכל של אברה ,והוא באמת רשאי לוותר על השכר .א& א האורחי מסרבי לבר& הרי שהמזו שהאוכל מוסי) להישאר בבעלותו של הקב"ה ואי )פרשת דרכי( אברה רשאי לתתו לה במתנה ,ובדי הוא ,איפוא ,שישלמו מהמיטב. "ורם לבבך ושכחת את ה' א-לקיך"
)דברים ח' יד(
הגאוה גורמת לאד להשכיח את העיקר ולהתמקד בטפל ,כי מתו& גודל השפע ורבוי השלוה ,לבו של אד מתגאה ויצר הרע מתגרה בו ועושה את כל חפציו של האד לעיקר ואת חפצי שמי כטפלי ,ועל זה אמר שלמה ע"ה "א )רבינו בחיי( רוח המושל תעלה עלי& מקומ& אל תנח" )קהלת י'(. "לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה"
)דברים ט' ה(
מפסוק זה נראה ,לכאורה ,שאילו הגויי ,יושבי האר* ,היו צדיקי לא היו מגורשי מהאר* ובני ישראל לא היו יורשי אות ,א כ ,מקשה רבינו בחיי ,מה יהיה ע השבועה שנשבע ה' לאבות ובה הבטיח לה את האר*? אלא, מתר* רבינו בחיי ,שג א הגוי הרשעי היו צדיקי גמורי ,בכל זאת היו מגורשי מ האר* לטובת בני ישראל, כי האר* היא רק פקדו ביד מזמ הבטחת האבות ,אלא שצדקת הגויי היתה גורמת לקב"ה להיטיב עמ ולתת לה אר* אחרת בתמורה כי "לה' האר* ומלואה". "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"
)דברים יא' יט(
למדו את בניכ שילכו בדר& התורה לא רק "בשבת& בבית&" ,כאשר ה יושבי בבית& ,רוצי להפיס את דעת& א ו מתביישי מפני& ואינ רוצי לצער& ,אלא ג "בלכת& בדר&" ,תיטע בה תורה ומצות עד שתהא בטוח שישארו )חת סופר( יהודי נאמני ויראי שמי ג כשלא תהיה עוד בחיי ולאחר שתל& בדר& כל האר*. "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה"
)דברים יא' כא (
אמרו ליה לרבי יוחנ איכא סבי בבבל ,תמה והכתיב" :למע ירבו ימיכ וימי בניכ" על האדמה משמע אבל בחוצה לאר* לא .אמרי ליה ה מקדימי ומחשיכי לבי כנשתא .אמר היינו דאהני להו )ברכות ח( ]אמרו לרבי יוחנ שיש זקני בבבל ,תמה הלא כתוב" :למע ירבו ימיכ וימי בניכ על האדמה" משמע דווקא באר* ישראל אבל בחו* לאר* לא .אמרו לו שה מקדימי ומחשיכי לבית הכנסת ,אמר" :א כ& ,זוהי הסיבה"[ מקשה ה"כלי יקר" על תירו* זה ,הרי הפסוק מבטיח אריכות ימי רק "על האדמה" ללא שו הסתייגות ,א כ, מהיכ הבי רבי יוחנ שג לבאי בית הכנסת מובטחת אריכות ימי? ומתר* על פי מה שאמרו חז"ל "שעתידי בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו* לאר* שיקבעו באר* ישראל" )מגילה כט( וא כ& ,האדמה של בתי הכנסיות שבחו* לאר* היא אדמה של אר* ישראל ,שהרי מובטח ,לפי חז"ל ,שבעתיד יקבע ה' את בתי הכנסיות ,ה הבני וה הקרקע, קודש" תפילין באר* ישראל ,וא כ& ,כבר כעת האדמהגמ" יצחקכ"חלק מאדמת אר* ישראל ,ולכ המשכי ידונחשבת היא ההיאחאדמת 052-3268315ומקויי בו נשבע ה' לאבות" האדמה אשר אשכנזי,עומד ספרדי,יו הוא כאילו בכל כנסיות לבתי והמעריב בכל יו בטלפון : איטר"(עללהשאלה דומהרש"י ) תפילין מבחר ברשותינו "למע ירבו ימיכ וימי בניכ על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכ לתת לה". הארות והערות ניתן להפנות לטלפון 052-3268315 :או בדוא"ל[email protected] :
גמ"ח תפילי "יד יצחק"
'052 ברשותנו מבחר תפילי רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפו 052'3268315 :
חברת הבקשות "מאיר השחר" בני ברק ומדרשת "ויזרע יצחק"
14:בית כנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ב"ב לימוד פיוטי ובקשות נוסח מרוקו בהדרכת ע"ה יוס) ב חמו יו שישי 14:00
הו ה' " )בראשית כו' יב( " וַ יִ ּ זְ ַ ֤רע יִ ְצחָ ֙ק ָּב ָ ֣א ֶרץ הַ ִ֔הוא וַ יִ ּ ְמ ָ ֛צא ַּב ּ ָׁש ָ ֥נה הַ הִ ֖וא מֵ ָ ֣אה ְ ׁש ָע ִ ֑רים ַֽויְ בָ ְר ֵכ֖ ּ
יוצא לאור ע"י מדרשת
פרשת "עקב"
י"
"ויזרע יצחק"
הפטרה":ותאמר ציו" יח' אב תשס"ט
ע"ש יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל
ת"א
עלון מס 65
חיפה
ב"ש
כניסת השבת 19:12 19:03 19:12 18:55 יציאת השבת 20:08 20:08 20:08 20:10 20:45 20:45 20:45 20:47 רבנו תם
הגיגים מפרשת השבוע "והיה עקב תשמעון"
)דברים ז' יב(
למדונו חז"ל ש"אי והיה אלא שמחה" )ויק"ר יא' ז( ,א כ איזו שמחה יש כא? אומר ה"אור החיי" הקדוש שמ ֶה, אדו הנביאי ,מעיר לנו שאי לאד לשמוח אלא כאשר ישמור לעשות את כל אשר צוה ה' ,רק אז ישמח לבו ויגל כבודו ,אבל כל עוד שיחסר מלקיי אפילו אחת ממצות ה' ,בי מצות לא תעשה בי מצות עשה ,אי לו לשמוח כלל, וא הוא בכל זאת שמח עליו אמר שלמה "ולשמחה מה זה עושה"? )קהלת ב' ב(. "ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך"
)דברים ז' יד(
מה הקשר בי תחילת הפסוק לסופו? אלא ,אמרו חז"ל במדרש שהסיבה שרבקה אמנו היתה עקרה היא מפני ש ָל ָב יה ובני ביתו ברכו אותה "אחותנו את היי לאלפי רבבה" )בראשית כז'( ,וזאת כדי שלא יאמרו שבזכות תפילת רבקה א ִח ַ התברכה בבני .ג כא אמר הכתוב" :ברו& תהיה מכל העמי" ,כל העמי יברכו את ע ישראל בריבוי בני .אבל היה חשש שבעקבות ברכת יגזור הא'ל שבתחילה יהיה בה עקר ועקרה ,כדי שלא יאמרו שבגלל ברכת העמי באה לה ההשפעה הזו של ריבוי הבני ,ויצטרכו ישראל להתפלל עד שיתקיי בה הפסוק" :ואהב& וברכ& ובר& פרי בטנ&" ,כפי שהיה ע יצחק ורבקה ,לכ מרגיע הפסוק ואומר שלמרות ש"ברו& תהיה מכל העמי" ,בכל זאת, )בינה לעתי ' נחל קדומי( "לא יהיה ב& עקר ועקרה ובבהמת&" אלא מיד יהיה לה ריבוי זרע. "וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך"
)דברים ז' טו(
נאמר בפסוק בתחילה לשו שימה" ,לא ישימ" ,ולבסו) נאמר בלשו נתינה" ,ונתנ" .מה הסיבה? אלא שמצינו שבמנחת חוטא נאמר" :לא ישי עליה שמ ,ולא ית עליה לבונה" .ג כא ,בתחילה לשו שימה" ,לא ישי", ולבסו) נאמר בלשו נתינה" ,ולא ית" .ודרשו על כ& בגמרא )מנחות נט (:ששמ פוסל את המנחה במשהו )בכל כמות( , משו שכתוב "לא ישי" ,ושימה ,משמע בכל שהוא .אבל לבונה פוסלת דוקא בכזית ,משו שנאמר "לא ית" ,עד שיהיה שיעור נתינה ,שיעור חשוב .לפי זה יש להבי את הפסוק כ&" :וכל מדוי מצרי הרעי אשר ידעת ,לא ישימ )הנצי"ב( ב&" ,היינו אפילו משהו ,אבל על אויבי&" ,ונתנ בכל שונאי&" ,במדה נכבדה ,כדי שיעור נתינה. "ולא תביא תועבה אל ביתך"
)דברים ז' כו(
המכניס גאווה לליבו עובר ב"לא תעשה" של "ולא תביא תועבה אל בית&" ,שהרי אי ל& תועבה מתועבת הגאווה, שכ כתוב" :תועבת ה' כל גבה לב" )משלי ט"ז ,ה( .והלא דברי קל וחומר :ומה המכניס גאווה לתו& ביתו כ&, )ר' לוי יצחק מברדיצ'ב( המכניס גאווה לתו& ליבו על אחת כמה וכמה. "כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם"
)דברים ח' א(
פסוק זה מתחיל בלשו יחיד" ,מצו&" ,ומסיי בלשו רבי" ,תשמרו לעשות למע תחיו ורבית"? מסביר ה"כלי יקר" שאפילו יחיד שעשה מצוה אחת יכול להכריע את עצמו ואת כל העול לכ) זכות ,וכ יחיד שעשה תשובה מוחלי לו ולכל העול כולו ,לכ אמר הכתוב "אשר אנכי מצו&" ,בלשו יחיד ,והמשי& בלשו רבי" ,תשמרו לעשות למע תחיו" כי שמירת המצוה של היחיד דומה כאלו רבי שמרו את המצות ותגיע התועלת ממצוה זו לכול. לע"נ מרת סימונה בן חמו בת מזל ז"ל לע"נ ר' יוסף שלום בר סמרה ז"ל
נלב"ע כא' אב ת.נ.צ.ב.ה . נלב"ע כג' אב ת.נ.צ.ב.ה .
לעילוי נשמת שמעון בן חמו בר אסתר ז"ל
מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך? שלח מייל לכתובת[email protected] :
העלו מוקדש לעילוי נשמת : יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשס"ה
יצחק בנימין בר שורין ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשל"ג ת.נ.צ.ב.ה
העלון ניתן להורדה באתריםladaat.net/gilionot.php :
alonolam.com
חביבה חיה בנימין בת גורג'יה ז"ל נלב"ע יא' ניסן תשס"ז /pinchas.netעלוני-פרשת-השבוע-ברשתhtm.
"ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם"
)דברים ח' ט(
מעיר ה"אור החיי" הקדוש שיש בני אד שלמרות שה עשירי גדולי מתנהגי ה כעניי ,ויש לכ& שתי סיבות, א' למרות שכעת ה עשירי מקנ בה החשש שמא יתמוטטו עסקיה ויתדרדרו לעוני ,לכ ,כבר עתה מצמצמי את הוצאותיה ,סיבה שניה היא כדי שלא י ָר ֶאה שהוא עשיר וינקר את עיני הסובבי .כלפי סוג זה של עשירי בא הכתוב ואומר" :אר* אשר לא במסכנת תאכל בה לח" ,תוכל לאכול בהרווחה ולא במסכנות היות שאי מקו לחששות שהזכרנו ,מכיו שהעושר באר* אינו נובע מהשתדלות האד ,שאז יש עשירי ויש עניי כי כל אחד משתדל בצורה אחרת ,אלא העושר נובע מהישיבה באר* שנאמר" :לא תחסר כל בה" ,וכיו שהעושר תלוי באר* ונובע ממנה ,לכ הוא מחולק לכול בשוה ,א כ כול עשירי ,ואי חשש לניקור עיני הסביבה וג אי לחוש להתמוטטות עסקיה כל עת היות באר* ,כי הרי ממנה העושר והנכסי ,שנאמר" :כל בה". "ואכלת ושבעת וברכת את ה' א-לוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך"
)דברים ח' י(
במדרש מסופר שאברה אבינו נטע אשל ,מלו אורחי ,והיה מאכיל את העוברי ושבי ומבקש מה אחר הסעודה להודות לא'לקי על המזו ,ומי שסירב היה מתבקש לשל כס) מלא בדמי הארוחה .לכאורה :אברה האכיל את האורחי ללא שו תנאי ,אלא בתורת צדקה ,וא כ באיזו זכות תבע מה אחר כ& תשלו עבור המזו? אלא שיש בתהילי שני פסוקי הסותרי זה את זה :כתוב אחד אומר "לה' האר* ומלואה" וכתוב שני אומר "והאר* נת לבני אד" ,כיצד? אלא ,מסבירי חז"ל ,שבאמת הכל שיי& לה'" ,לה' האר* ומלואה" ,ומי שאוכל בלא ברכה כביכול גוזל מהקב"ה ,אבל אחר שמבר& על המזו" ,והאר* נת לבני אד" ,הרי נעשה כמי שקנה אותו ורשאי לאכלו .לפיכ& א האורחי של אברה אבינו יברכו על המזו הרי אז נחשב האוכל של אברה ,והוא באמת רשאי לוותר על השכר .א& א האורחי מסרבי לבר& הרי שהמזו שהאוכל מוסי) להישאר בבעלותו של הקב"ה ואי )פרשת דרכי( אברה רשאי לתתו לה במתנה ,ובדי הוא ,איפוא ,שישלמו מהמיטב. "ורם לבבך ושכחת את ה' א-לקיך"
)דברים ח' יד(
הגאוה גורמת לאד להשכיח את העיקר ולהתמקד בטפל ,כי מתו& גודל השפע ורבוי השלוה ,לבו של אד מתגאה ויצר הרע מתגרה בו ועושה את כל חפציו של האד לעיקר ואת חפצי שמי כטפלי ,ועל זה אמר שלמה ע"ה "א )רבינו בחיי( רוח המושל תעלה עלי& מקומ& אל תנח" )קהלת י'(. "לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה"
)דברים ט' ה(
מפסוק זה נראה ,לכאורה ,שאילו הגויי ,יושבי האר* ,היו צדיקי לא היו מגורשי מהאר* ובני ישראל לא היו יורשי אות ,א כ ,מקשה רבינו בחיי ,מה יהיה ע השבועה שנשבע ה' לאבות ובה הבטיח לה את האר*? אלא, מתר* רבינו בחיי ,שג א הגוי הרשעי היו צדיקי גמורי ,בכל זאת היו מגורשי מ האר* לטובת בני ישראל, כי האר* היא רק פקדו ביד מזמ הבטחת האבות ,אלא שצדקת הגויי היתה גורמת לקב"ה להיטיב עמ ולתת לה אר* אחרת בתמורה כי "לה' האר* ומלואה". "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"
)דברים יא' יט(
למדו את בניכ שילכו בדר& התורה לא רק "בשבת& בבית&" ,כאשר ה יושבי בבית& ,רוצי להפיס את דעת& א ו מתביישי מפני& ואינ רוצי לצער& ,אלא ג "בלכת& בדר&" ,תיטע בה תורה ומצות עד שתהא בטוח שישארו )חת סופר( יהודי נאמני ויראי שמי ג כשלא תהיה עוד בחיי ולאחר שתל& בדר& כל האר*. "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה"
)דברים יא' כא (
אמרו ליה לרבי יוחנ איכא סבי בבבל ,תמה והכתיב" :למע ירבו ימיכ וימי בניכ" על האדמה משמע אבל בחוצה לאר* לא .אמרי ליה ה מקדימי ומחשיכי לבי כנשתא .אמר היינו דאהני להו )ברכות ח( ]אמרו לרבי יוחנ שיש זקני בבבל ,תמה הלא כתוב" :למע ירבו ימיכ וימי בניכ על האדמה" משמע דווקא באר* ישראל אבל בחו* לאר* לא .אמרו לו שה מקדימי ומחשיכי לבית הכנסת ,אמר" :א כ& ,זוהי הסיבה"[ מקשה ה"כלי יקר" על תירו* זה ,הרי הפסוק מבטיח אריכות ימי רק "על האדמה" ללא שו הסתייגות ,א כ, מהיכ הבי רבי יוחנ שג לבאי בית הכנסת מובטחת אריכות ימי? ומתר* על פי מה שאמרו חז"ל "שעתידי בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו* לאר* שיקבעו באר* ישראל" )מגילה כט( וא כ& ,האדמה של בתי הכנסיות שבחו* לאר* היא אדמה של אר* ישראל ,שהרי מובטח ,לפי חז"ל ,שבעתיד יקבע ה' את בתי הכנסיות ,ה הבני וה הקרקע, קודש" תפילין באר* ישראל ,וא כ& ,כבר כעת האדמהגמ" יצחקכ"חלק מאדמת אר* ישראל ,ולכ המשכי ידונחשבת היא ההיאחאדמת 052-3268315ומקויי בו נשבע ה' לאבות" האדמה אשר אשכנזי,עומד ספרדי,יו הוא כאילו בכל כנסיות לבתי והמעריב בכל יו בטלפון : איטר"(עללהשאלה דומהרש"י ) תפילין מבחר ברשותינו "למע ירבו ימיכ וימי בניכ על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכ לתת לה". הארות והערות ניתן להפנות לטלפון 052-3268315 :או בדוא"ל[email protected] :
גמ"ח תפילי "יד יצחק"
'052 ברשותנו מבחר תפילי רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפו 052'3268315 :
חברת הבקשות "מאיר השחר" בני ברק ומדרשת "ויזרע יצחק"
14:בית כנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ב"ב לימוד פיוטי ובקשות נוסח מרוקו בהדרכת ע"ה יוס) ב חמו יו שישי 14:00
Related Documents
Vayizra Yischak Ekev 2009
May 2020 0
Vayizra Yischak Reeh 2009
May 2020 0
Vayizra Yischak Souccot 5770
June 2020 0
Vayizra Yischak Noach 5770
June 2020 0
Vayizra Yischak Ki Tetze 2009
May 2020 0