בס"ד
הו ה' " )בראשית כו' יב( " וַ יִ ּ זְ ַ ֤רע יִ ְצחָ ֙ק ָּב ָ ֣א ֶרץ הַ ִ֔הוא וַ יִ ּ ְמ ָ ֛צא ַּב ּ ָׁש ָ ֥נה הַ הִ ֖וא מֵ ָ ֣אה ְ ׁש ָע ִ ֑רים ַֽויְ בָ ְר ֵכ֖ ּ
יוצא לאור ע"י מדרשת
פרשת "כי תצא"
"ויזרע יצחק"
הפטרה":רני עקרה" ט' אלול תשס"ט
ע"ש יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל
י"
ת"א
עלון מס 68
חיפה
ב"ש
כניסת השבת 18:49 18:40 18:50 18:33 יציאת השבת 19:44 19:45 19:45 19:47 20:21 20:22 20:22 20:24 רבנו תם
הגיגים מפרשת השבוע "כי תצא למלחמה על אויבך"
)דברים כא' י(
יש אנשי הנלחמי ביצר ומנצחי אותו ,א מיד רואי ה שהיצר מתעורר מחדש ומנסה להכשיל פע נוספת וה לא מביני מדוע ,הרי כבר ניצחנו אותו מדוע הוא מתעורר שוב למלחמה? עונה לה רבי שלמה מרדומסק: הפסוק אומר" :כי תצא למלחמה" ,תדע ל ,יהודי יקר ,שעיקר יציאת לעול הזה נועדה א ורק בכדי שתילח ביצר תמיד ,ולאו דוקא שתנצחהו תמיד ,אלא בעיקר שתהא תמיד מלחמה נטושה ביניכ ,שלא תחיה עמו בשלו. "ונתנו ה' א-לקיך בידיך ושבית שביו"
)דברים כא' י(
אומר ה"מש חכמה" כי "ונתנו ה' אלקי בידי" הוא תנאי לצור ההיתר של לקיחת אשה יפת תאר .שדוקא א ה ' נות האויב ביד ישראל יהיה מותר לקחת אשה יפת תואר לגיירה ולשאתה לאשה ,אבל לא כדר שאר המלחמות שבה שני הצדדי הנלחמי לוקחי שבויי ,ובסיו המלחמה ישנו שלב של החלפת שבויי הדדית .במצב זה, יתכ שעבור יפת התואר ,שלאחר שגייר אותה ונשא אותה לאשה בעל כרחה ,לא ירצה להחזירה בחילופי השבויי ויגר מזה שישאר ישראלי חשוב ונכבד בשבי .לכ לא הותרה אשה יפת תואר ,רק באופ ש"נתנו ה' אלקי בידי", ואז יוכל לעכבה בעל כרחה. "וראית בשביה אשת יפת תאר"
)דברים כא' יא(
"לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע" )קידושי כא(: לשו חכמינו "אלא" מורה כי חז"ל הגדירו את השבויה יפת התואר ,כאחת שאי בה שו תועלת עצמית אלא רק כנגד "יצר הרע" .הסביר זאת הרב רבי השיל ז"ל ,לאור המסופר בגמרא על רבי חייא שהגיב לגבי אשתו שציערה אותו ,ואמר" :דיינו ,שמצלת אותנו מ החטא ומגדלת בנינו לתלמוד תורה" )יבמות סג .(.נמצא ,שיש באשה שתי מעלות :א .מצילה מ החטא .ב.מגדלת את הילדי לחינו התורה .ואכ ,משו שלקיחת אשה יפת תואר נועדה רק להצלה מ החטא ולא לש גידול הילדי לתורה לכ תוליד האשה ב רע ,ב סורר ומורה ,כפי שדרשו חכמי )סנהדרי קז .(.ובזה יבואר דקדוק הלשו "וראית בשביה אשת יפת תואר" ,והלא פשוט שהיתר זה אינו מוגבל דווקא לנשי יפות תואר בלבד ,והיה צרי לכתוב "וראית בשביה אשה" ,והיה מוב מאליו מה היא הסיבה השכיחה לקחת דווקא אשה שבויה .ואול לפי האמור ,באה התורה להדגיש את העניי כי מטרת לקיחת האשה היא רק משו אחת מהמעלות שבנשי ,המרומז בביטוי "יפת תואר" ,שהכוונה :אשה המעוטרת בתואר אחד ויחיד בלבד שהיא מצילה מ החטא" .ולקחת ל" א ורק לתועלת עצמ ,בלי שו מחשבה לתועלת הבני שיוולדו. כ נראה לפרש ג את פשר דבריה של רחל אמנו באומרה ליעקב אבינו ע"ה "הבה לי בני וא אי מתה אנוכי" )בראשית ל' א( רצונה לומר מאחר שהאשה נועדה לשתי מטרות :מצילה מ החטא ,ומגדלת בני לתלמוד תורה . ובהכירה את גודל קדושתו וצדקותו של יעקב אבינו ע"ה ,אשר כידוע לא נפג בכל 84שנות חייו בלי אשה ,אפילו בחטא קל .א כ לא נותר בידי רחל אשתו כי א תפקיד אחד בלבד :לגדל את הבני לתלמוד תורה "וא אי " לא יהיו לי בני" ,מתה אנוכי" ממילא אי בי שו תועלת ותפקיד ,וכאילו אני מתה. בכ אפשר להסביר ג את המובא בפרשתנו בהמש הפסוקי" :כי יהיה לאיש שתי נשי האחת אהובה והאחת שנואה ,והיה הב הבכור לשניאה" .יתכ ,כי העובדה שרק אחת מנשותיו אהובה לו ,מזכה את האשה האחרת, השנואה ,ללדת לו את הב הבכור .כיו שתפקיד מתחלק בהתא למצב מעלת "מצילה מ החטא" מתקיימת )פניני הב איש חי( באשה אחת )האהובה( ,ומעלת "מגדלת בניה לתלמוד תורה" תתקיי באשה האחרת. לרפואת משה טויטו בר אסתר הי"ו לעילוי נשמת שמעון בן חמו בר אסתר ז"ל
מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך? שלח מייל לכתובת
[email protected] :
העלו מוקדש לעילוי נשמת : יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשס"ה
יצחק בנימין בר שורין ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשל"ג ת.נ.צ.ב.ה
העלון ניתן להורדה באתריםladaat.net/gilionot.php :
alonolam.com
חביבה חיה בנימין בת גורג'יה ז"ל נלב"ע יא' ניסן תשס"ז /pinchas.netעלוני-פרשת-השבוע-ברשתhtm.
"כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' א-לוקיך בידך"
)דברים כא' י(
ישנו פסוק דומה בחומש במדבר ש נאמר" :וכי תבואו מלחמה בארצכ ...והרעות בחצוצרות ונזכרת לפני ה'... ונושעת מאויבכ" )במדבר י' ט( רואי אנו הבדלי בי הפסוקי .בפסוק בפרשתינו מיד אחרי "כי תצא למלחמה" מובטחת ההצלחה" ,ונתנו ה' אלוקי ביד" ,ובפסוק בחומש במדבר צרי קוד" ,והרעות בחצוצרות ,ונזכרת לפני ה'" ורק אחר כ מובטח" ,ונושעת מאויבכ" ,עוד רואי אנו שפרשתינו מדברת בלשו יחיד "כי תצא " ובחומש במדבר מדובר בלשו רבי "וכי תבואו מלחמה"? אלא ,קושיא אחת מתורצת בחברתה ,בפרשתינו נאמר "כי תצא" בלשו יחיד ,כלומר כאיש אחד ובלב אחד באחדות וברעות לכ " ,ונתנו ה' אלוקי ביד" כפי שאמרו חז"ל על דורו של אחאב שהיו עובדי עבודה זרה ,ועל שלא היתה ביניה מחלוקת היו מנצחי במלחמה .אבל )ש משמואל( כאשר" :כי תבואו מלחמה" ,בלשו רבי ,שאת מפולגי ומפורדי ,אז תצטרכו לרחמי גדולי. "כי את הבכר ...לתת לו פי שנים"
)דברים כא' יז(
"יע בכור נוטל פי שני על כ בכר נכתב חסר" )מדרש פליאה(. אחי המהרי"ל מסביר מדרש זה בכ שבכל כ"ב האותיות שב"אל& בית" יש רק שלוש אותיות שה כפולות מהאות שלפניה ,האות ב' כפולה מהאות א' שלפניה ,האות כ' כפולה מהאות י' שלפניה והאות ר' כפולה מהאות ק' שלפניה ,אותיות "בכר" ,מרמז לנו הדבר שבכור נוטל פי שניי ,ולכ באמת כתוב "בכר" חסר בלי ו'. "איננו שומע בקול אביו ובקול אימו"
)דברים כא' יח(
"שיהיה קול שווה" )סנהדרי עא( . צריכי ההורי שיהיו שוי בדעת לגבי דר חינו ילדיה ואז א הב נהיה "ב סורר ומורה" זוהי אשמתו של הב .אבל א ההורי מושכי ,בדר חינו הילדי ,כל אחד לצד אחר ,למשל זה דורש יותר קודש והאחר דורש יותר חולי אי זו אשמת הב א בסופו של דבר יהיה "ב סורר ומורה" כי ההורי ה האחראי לכ) .רש"ר הירש( "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך"
)דברים כב' ז(
יש בקיו מצות שילוח הא התעוררות של מידת הרחמי על כל העול ,כי כאשר האד משלח את הא ומשאיר את הבני ,אותה הא מצטערת ודואגת על חרב הק וה ִרח(ק מבניה ומגודל הצער הזה היא רוצה לאבד את עצמה, וכשרואה השר הגדול הממונה על העופות את גודל צערה הוא ניגש ומבקש רחמי מלפני הקב"ה ,ואז הקב"ה, שכתוב בו" :ורחמיו על כל מעשיו" )תהלי קמה'( ממשי שפע הרחמי על הא ואגב כ נמש שפע הרחמי על כל המצטערי והצריכי רחמי באותה השעה בעול ומרח עליה .יוצא שהמקיי מצוה זו ומשלח את הא הוא הגור להתעוררות רחמי על כל העול ובזכות זה תגר לו טובה ,שנאמר" :למע ייטב ל והארכת ימי" ,כלומר )רבינו בחיי( אותו השלוח יהיה לטוב ל והארכת ימי עליו ,כי אריכות הימי באה מסבת הרחמי. "ולא אבה ה' א-לוקיך לשמוע אל בלעם ...כי אהבך ה'"
)דברים כג' ו(
בלע הרשע ידע לפרט את ענפי החטאי של בני ישראל ובזה בא לקטרג עליה ,ובאמת ,מצד הדי ,היה מקו לשמוע אליו ולקבל את הקטרוג היות שמצד עצמו היה נכו ,א& על פי כ נתרצה ה' בלא טע ,ולפני משורת הדי , "ולא אבה לשמוע אל בלע" ,והסיבה היא רק" ,כי אהב ה'" ,כלומר ,לא מצד שהיית ראוי לדבר זה ,אלא רק משו )אור החיי( אהבת ה' אלי. "כי תדור נדר ...לא תאחר לשלמו"
)דברים כג' כב(
התורה מייעצת לאד אשר נדר נדר למהר לשלמו ,שא יאחר לשלמו כי רע בעיניו לחסר מממונו ,על האד לדעת "כי דרוש ידרשנו ה' מעמ" ,בסופו של דבר יגבה הקב"ה את סכו הנדר כפי שהתחייב האד בדרכי אחרות ,כ )כלי יקר( שג נחסר ממונו ,שכל כ דאג מזה ,וג "והיה ב החטא" ,נרש בשמי שהאד חטא .הא כדאי? "ארבעים יכנו לא יוסיף ...ונקלה אחיך"
)דברים כה' ג(
אחי" בגימטריא ,39ומרמז הכתוב כי כיו שקבל הרשע מלקות כמני "אחי" הרי הוא שב ונהיה אחי. "אשר קרך בדרך"
)רבינו בחיי(
)דברים כה' יח(
"אשר קר" בדר מקרה ,ונשאלת השאלה ,הרי נאמר בגמרא )ר"ה ג( שהענ היה מכסה על ישראל ולא היה מקומ ידוע לעול ,א כ ,כיצד ידע עמלק את מקומ של בני ישראל? אלא ,מסביר ה"אור החיי" הקדוש ,נאמר ג יצחק" תפיליןע"יד גמ"ח לשאלת מני ידע עמלק את מקו חניית של ישראל ,ו הכנעני וילח שכאשר מת אהר נסתלקו ענני הכבוד ובא 052-3268315נסתלקו ענני עמלק :היה ש כאשר קר", ספרדי",אשר אמר"יה)כתוב עמ? להלח ישראל עד שבא במקרהבטלפון כלומר,השאלה איטר( ל אשכנזי, לזה רש תפילין מבחר ברשותינו הכבוד וכ ידע את מקו חניית. הארות והערות ניתן להפנות לטלפון 052-3268315 :או בדוא"ל
[email protected] :
גמ"ח תפילי "יד יצחק" 052 ברשותנו מבחר תפילי רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפו 0523268315 :
חברת הבקשות "מאיר השחר" בני ברק ומדרשת "ויזרע יצחק" 14:בית כנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ב"ב לימוד פיוטי ובקשות נוסח מרוקו בהדרכת ע"ה יוס& ב חמו יו שישי 14:00