Vayizra Yischak Reeh 2009
This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA
Overview
Download & View Vayizra Yischak Reeh 2009 as PDF for free.
More details
- Words: 1,448
- Pages: 2
בס"ד
הו ה' " )בראשית כו' יב( " וַ יִ ּ זְ ַ ֤רע יִ ְצחָ ֙ק ָּב ָ ֣א ֶרץ הַ ִ֔הוא וַ יִ ּ ְמ ָ ֛צא ַּב ּ ָׁש ָ ֥נה הַ הִ ֖וא מֵ ָ ֣אה ְ ׁש ָע ִ ֑רים ַֽויְ בָ ְר ֵכ֖ ּ
יוצא לאור ע"י מדרשת
פרשת "ראה"
"ויזרע יצחק"
הפטרה":עניה סוערה" כה' אב תשס"ט
ע"ש יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל
י"
ת"א
עלון מס 66
חיפה
ב"ש
כניסת השבת 19:05 18:57 19:06 18:48 יציאת השבת 20:00 20:01 20:01 20:03 20:37 20:38 20:38 20:40 רבנו תם
הגיגים מפרשת השבוע "את הברכה אשר תשמעו"
)דברים יא' כז(
בברכה הזכיר בלשו ודאי" ,אשר תשמעו" ,ולא הזכיר בלשו ספק" ,א תשמעו" ,כפי שהזכיר בקללה שאמר )רבינו בחיי( "והקללה א לא תשמעו" לפי שבחסדו יתבר לא רצה להזכיר בעני הטובה לשו ספק. "והקללה אם לא תשמעו"
)דברים יא' כח(
המונע עצמו משמיעת התורה ,הרי הוא מקולל מעצמו ,וזוהי כוונת הכתוב "והקללה א לא תשמעו" זהו עצ הקללה ,ועוד לו שיסובבנו לסור מכללות דר החיי ,כמו שאמר "וסרת מ הדר" ,ולא זו בלבד אלא יחצוב לו )אור החיי( בארות נשברי ,כאמרו "ללכת אחרי."... "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה"
)דברים יא' כו(
פתח הכתוב בלשו יחיד" ,ראה" ,וסיי בלשו רבי" ,לפניכ"? אלא שאמרו חז"ל" :לעול ידמה האד כאילו היה כל העול מחצה על מחצה זכויות ועוונות ,עשה מצוה אחת ,הכריע את עצמו ואת כל העול לכ" זכות ,עבר עבירה אחת ,הכריע את עצמו ואת כל העול לכ" חובה" .ולכ ,נזכר עני זה בפרשה זו המדברת בעני הר גריזי )כלי יקר( והר עיבל ,שש נעשו ישראל ערבי זה לזה ,ומצד הערבות נתפסי הרבי בעוו היחיד. "את הברכה אשר תשמעו"
)דברים יא' כז(
אומר ה"כלי יקר" ,בכל מקו בתורה שהזכיר שמיעה הזכיר אחריו ג עשיה ,שמירה או עבודה .הזכיר "והיה עקב תשמעו" ,כתב אחריו" ,ושמרת ועשית" ,הזכיר "והיה א שמוע" ,כתב אחריו "ולעבדו בכל לבבכ" .וזאת לפי שהשמיעה היא רק קבלת דברי במחשבה בלבד א אי די בזה וצרי ג עשיה בפועל לכ נאמר "והקללה א לא תשמעו" והוסי" אחריו "וסרת מ הדר" .א כ ,מדוע לא הוסי" הכתוב "והלכת בדר" אחר שכתב "את הברכה אשר תשמעו"? כתב ה"כלי יקר" בפרשת "ל ל" על הפסוק" :ואברכה מברכי ומקלל אאור" שהקב"ה הקדי ברכתו למברכי לפי שמחשבה טובה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה ,ולכ לפני שיבר את אברה הוא עצמו כבר מבור ,אבל מחשבה רעה אי הקב"ה מצרפה למעשה ולכ רק אחר שיקלל יואר על ידי הקב"ה .ולפי זה ג כא, הקללה לא תחול אלא עד אחר ש"לא תשמעו וסרת מ הדר" ממש ,אבל הברכה תחול מיד אחר השמיעה לבד, "אשר תשמעו" ,כדי שקבלת הברכה תהיה לו לעזר שיוכל להוציא את מחשבתו הטובה ללא מניעות. "כי אתם עוברים את הירדן לבא לרשת את הארץ"
)דברים יא' לא (
נסי של ירד יהיו סימ בידכ שתבואו ותירשו את האר) $רש"י(. לא ברור אי נלמד מניסי הירד שעתידי ה לירש את האר ?$הגמרא )חולי ז (.מספרת על רבי פנחס ב יאיר שהל לפדיו שבויי וכאשר הגיע לנהר גינאי אמר "גינאי חלוק מימי ואעבור ב" .השיב לו הנהר" :אתה בדר לעשות רצו קונ ואני בדר לעשות רצו קוני .אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה ,אני ודאי עושה" .הרי שא רבי פנח ס ב יאיר היה "ודאי עושה" ,היה הנהר נחלק לו מיד וללא ויכוח .מכא שכאשר נבקע הירד לבני ישראל ,היתה זו ראיה שהולכי ה בודאי לעשות רצו קונ ולרשת את האר $ולא יגרו החטא למנוע ירושת האר .$כי הרי א היו "ספק עושי" ,לא היה הירד נבקע .א כ מוב ביאורו של רש"י "נסי של ירד יהיו סימ בידכ שתבואו ותירשו )חת סופר( את האר."$ לע"נ ר' אברהם בר טובה ז"ל נלב"ע ל' אב ת.נ.צ.ב.ה .
לע"נ מרת אסתר בת שמחה ז"ל
נלב"ע א' אלול ת.נ.צ.ב.ה .
לעילוי נשמת שמעון בן חמו בר אסתר ז"ל
מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך? שלח מייל לכתובת[email protected] :
העלו מוקדש לעילוי נשמת : יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשס"ה
יצחק בנימין בר שורין ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשל"ג ת.נ.צ.ב.ה
העלון ניתן להורדה באתריםladaat.net/gilionot.php :
alonolam.com
חביבה חיה בנימין בת גורג'יה ז"ל נלב"ע יא' ניסן תשס"ז /pinchas.netעלוני-פרשת-השבוע-ברשתhtm.
"ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי א-לקיהם תגדעון"
)דברים יב' ג(
שינה הכתוב במכוו בי מזבחות ומצבות ,שאות יש לשבור ,ובי האשרות והפסילי ,שאות יש לשרו" ולגדע , וזאת משו שמזבחות ומצבות שאהובי לאבות )ספרי שופטי ו'( ,שראינו שג האבות הציבו מצבות והקימו מזבחות, ויתכ שמה שאנו רואי כעת ה מהאבות שנבנו לש שמי ,לכ רק "ונתצת את מזבחות" ,מכיו שעבדו בה )מש חכמה( לאלילי ,אבל אשרות ופסילי שבוודאי נעשו לאלילי ,אות תיכ" תשרפו ותגדעו. "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' א-לקיכם מכל שבטיכם"
)דברים יב' ה(
המקו הזה הר המוריה הוא .ומה שסת הכתוב המקו הזה ולא אמר בפירוש שהוא הר המוריה הנודע והמפורס לכל ,כתב הרמב" ז"ל בספר המורה כי העלמת המקו לשלשה טעמי :האחד אילו ידעו האומות כי ש התפלה מקובלת והקרבנות ש לרצו ,ירצו כל אומה ואומה להחזיק בו ותרבה המריבה וההריגה בי האומות ,והטע השני כי הכנעניי יושבי האר $אלו היו יודעי כי ישראל עתידי לירש את ארצ ולעבוד הש יתבר ולהקריב קרבנותיה באותו מקו היו משחיתי אותו בכל מה שה יכולי ,והטע השלישי כי היו שבטי ישראל רבי זה ע זה כל אחד ואחד מבקש שיהיה המקו ההוא בנחלתו ,ותפול המריבה והמחלוקת ביניה כמו שנפלה בבקשת הכהונה ,ולכ )רבינו בחיי( העלי וסת הכתוב המקו הזה ולא פרסמו. "שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך"
)דברים יב' כח(
היה צרי הפסוק להקדי שמיעה לשמירה ולומר "שמע ושמרת" ,ומדוע הקדי שמירה לשמיעה "שמור ושמעת" ? ועוד ,ידוע שכל מקו שכתוב "כל" ו"את" בה לרבות ,א כ מה ריבה בתיבת "את" ובתיבת "כל"? א הכוונה היא שמשה מצווה את בני ישראל על שני דברי ,ראשית ,מצוה אות על תורת ה' ומצוותיו אשר כבר נודעו לישראל מפי משה ,ובנוס" מצוה משה על מצוות עתידיות אשר יגזרו חז"ל ועל הגדרי והסייגי אשר יחדשו ,לכ ,כנגד תורה ומצות שה ידועי כבר בתורה אמר "שמור" ,וכנגד דברי המתחדשי מרבותינו ז"ל אמר "ושמעת" ,שצרי לקבל כל גזירות רבותינו ז"ל וסייגיה ,וזה מה שרמוז ב"את כל"" ,את" ,בא לרבות את כל הגזירות והגדרי שיחדשו )אור החיי( חז"ל ,ו"כל" ,מבטיח שבאמצעות הגדרי יהיו הדברי נשמרי בשלימות ,כאומרו "כל הדברי". "אחרי ה' א-לקיכם תלכו"
)דברים יג' ה(
וכי אפשר לו לאד להל אחר שכינה? אלא להל אחר מדותיו של הקב"ה )גמרא(. אי אפשר לזכור בתורה כל הנהגות האד ע שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כול ,אבל אחרי שהזכיר מה הרבה ,כגו" :לא תל רכיל"" ,לא תקו ולא תיטור"" ,אל תעמוד על ד רע"" ,לא תקלל חרש"" ,מפני שיבה תקו" וכיוצא באלו .חזר ואמר "ועשית הישר והטוב" בכל דבר ,ואפילו מה שאמרו "פרקו נאה" )הרמב"( ו"דיבורו בנחת ע הבריות" ,עד שייקרא בכל עני ת וישר. "בנים אתם לה' א-לוקיכם" )דברים יד' א(
"בזמ שאת עושי רצונו של מקו את קרוי בני ,ובזמ שאי את עושי רצונו של מקו את קרוי עבדי"
)ב"ב י(.
תימה היא ,א אינ עושי רצונו של מקו מדוע נקראו עבדי ,שמשמעו היות עובדי את ה' .אלא שכאשר ציוה הקב"ה למשל להניח תפילי ,אי הכונה רק שיניח את הבתי והרצועות ,ואילו מחשבותיו ישוטטו בעניני הבל .אלא שיניח ויחשוב ויתבונ במה שכתוב בה ,ויקבל עליו עול מלכות שמי .וכיוצא בזה בשאר מצוות" .אי עושי רצונו של מקו" הכונה היא שעובדי את ה' בקיו מעשה המצוה ,אבל באמת אינ עושי "רצונו של מקו". אמנ מניחי ה תפילי ,א זאת משו שקבלה ביד מאבותיה שאסור לאכול קוד תפילה והנחת תפילי .ואילו ה מבקשי ומשתוקקי לאכול ,לא למצוה ,לכ נקראי עבדי .כי לא כ נוהגי בני למקו ,אלא ,ה מבקשי )תולדות אד( ומשתדלי לעשות רק "רצונו של מקו". "עשר תעשר"
)דברים יד' כב(
עשר תעשר ,זהו שאמר הכתוב":נבהל להו איש רע עי ,ולא ידע כי חסר יבואנו" )מדרש( הפסוק אומר" :צדקה תציל ממות" )משלי י' ב( ,ונאמר "טוב עי הוא יבור" .הכוונה שכאשר אד נות צדקה בעי טובה ,נכנסת האות ע' לתו המילה "מות" ,ונוצרת המילה "מעות" .זהו "טוב עי ההוא יבור" ,שהמפזר לצדקה מתבר במעות ובחיי ,בזכות הע' הוא ניצל מ"מות" .אבל א ,ח"ו ,ירע עינו באחיו האביו ,או אז תוסר האות ע ' מהמילה "מעות" ,ומה שישאר זה "מות" .וכ יש להבי את הפסוק" :נבהל להו" וקופ $ידו מלתת צדקה ,הוא "איש )רבי משה שלמה טולוצ'י( "ת'. מעו האות"ע'ידמתיבת ' יגרוחשתחסר יצחק תפילין רע ע'י" ,ולכ "לא ידע כי חסר יבואנו",גמ" דברים יד' כה בידך" ) "וצרת הכסף תפילין( רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפון 052-3268315 : מבחר ברשותינו
"הצילני מדמי א לקי" – אומר דוד המל" :הצילני ,א לוקי ,לבל אחשוב את הממו לא לקי.
)רבי משה מקוברי(
הארות והערות ניתן להפנות לטלפון 052-3268315 :או בדוא"ל[email protected] :
גמ"ח תפילי "יד יצחק" 052 ברשותנו מבחר תפילי רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפו 052 3268315 :
חברת הבקשות "מאיר השחר" בני ברק ומדרשת "ויזרע יצחק" 14:בית כנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ב"ב לימוד פיוטי ובקשות נוסח מרוקו בהדרכת ע"ה יוס" ב חמו יו שישי 14:00
הו ה' " )בראשית כו' יב( " וַ יִ ּ זְ ַ ֤רע יִ ְצחָ ֙ק ָּב ָ ֣א ֶרץ הַ ִ֔הוא וַ יִ ּ ְמ ָ ֛צא ַּב ּ ָׁש ָ ֥נה הַ הִ ֖וא מֵ ָ ֣אה ְ ׁש ָע ִ ֑רים ַֽויְ בָ ְר ֵכ֖ ּ
יוצא לאור ע"י מדרשת
פרשת "ראה"
"ויזרע יצחק"
הפטרה":עניה סוערה" כה' אב תשס"ט
ע"ש יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל
י"
ת"א
עלון מס 66
חיפה
ב"ש
כניסת השבת 19:05 18:57 19:06 18:48 יציאת השבת 20:00 20:01 20:01 20:03 20:37 20:38 20:38 20:40 רבנו תם
הגיגים מפרשת השבוע "את הברכה אשר תשמעו"
)דברים יא' כז(
בברכה הזכיר בלשו ודאי" ,אשר תשמעו" ,ולא הזכיר בלשו ספק" ,א תשמעו" ,כפי שהזכיר בקללה שאמר )רבינו בחיי( "והקללה א לא תשמעו" לפי שבחסדו יתבר לא רצה להזכיר בעני הטובה לשו ספק. "והקללה אם לא תשמעו"
)דברים יא' כח(
המונע עצמו משמיעת התורה ,הרי הוא מקולל מעצמו ,וזוהי כוונת הכתוב "והקללה א לא תשמעו" זהו עצ הקללה ,ועוד לו שיסובבנו לסור מכללות דר החיי ,כמו שאמר "וסרת מ הדר" ,ולא זו בלבד אלא יחצוב לו )אור החיי( בארות נשברי ,כאמרו "ללכת אחרי."... "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה"
)דברים יא' כו(
פתח הכתוב בלשו יחיד" ,ראה" ,וסיי בלשו רבי" ,לפניכ"? אלא שאמרו חז"ל" :לעול ידמה האד כאילו היה כל העול מחצה על מחצה זכויות ועוונות ,עשה מצוה אחת ,הכריע את עצמו ואת כל העול לכ" זכות ,עבר עבירה אחת ,הכריע את עצמו ואת כל העול לכ" חובה" .ולכ ,נזכר עני זה בפרשה זו המדברת בעני הר גריזי )כלי יקר( והר עיבל ,שש נעשו ישראל ערבי זה לזה ,ומצד הערבות נתפסי הרבי בעוו היחיד. "את הברכה אשר תשמעו"
)דברים יא' כז(
אומר ה"כלי יקר" ,בכל מקו בתורה שהזכיר שמיעה הזכיר אחריו ג עשיה ,שמירה או עבודה .הזכיר "והיה עקב תשמעו" ,כתב אחריו" ,ושמרת ועשית" ,הזכיר "והיה א שמוע" ,כתב אחריו "ולעבדו בכל לבבכ" .וזאת לפי שהשמיעה היא רק קבלת דברי במחשבה בלבד א אי די בזה וצרי ג עשיה בפועל לכ נאמר "והקללה א לא תשמעו" והוסי" אחריו "וסרת מ הדר" .א כ ,מדוע לא הוסי" הכתוב "והלכת בדר" אחר שכתב "את הברכה אשר תשמעו"? כתב ה"כלי יקר" בפרשת "ל ל" על הפסוק" :ואברכה מברכי ומקלל אאור" שהקב"ה הקדי ברכתו למברכי לפי שמחשבה טובה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה ,ולכ לפני שיבר את אברה הוא עצמו כבר מבור ,אבל מחשבה רעה אי הקב"ה מצרפה למעשה ולכ רק אחר שיקלל יואר על ידי הקב"ה .ולפי זה ג כא, הקללה לא תחול אלא עד אחר ש"לא תשמעו וסרת מ הדר" ממש ,אבל הברכה תחול מיד אחר השמיעה לבד, "אשר תשמעו" ,כדי שקבלת הברכה תהיה לו לעזר שיוכל להוציא את מחשבתו הטובה ללא מניעות. "כי אתם עוברים את הירדן לבא לרשת את הארץ"
)דברים יא' לא (
נסי של ירד יהיו סימ בידכ שתבואו ותירשו את האר) $רש"י(. לא ברור אי נלמד מניסי הירד שעתידי ה לירש את האר ?$הגמרא )חולי ז (.מספרת על רבי פנחס ב יאיר שהל לפדיו שבויי וכאשר הגיע לנהר גינאי אמר "גינאי חלוק מימי ואעבור ב" .השיב לו הנהר" :אתה בדר לעשות רצו קונ ואני בדר לעשות רצו קוני .אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה ,אני ודאי עושה" .הרי שא רבי פנח ס ב יאיר היה "ודאי עושה" ,היה הנהר נחלק לו מיד וללא ויכוח .מכא שכאשר נבקע הירד לבני ישראל ,היתה זו ראיה שהולכי ה בודאי לעשות רצו קונ ולרשת את האר $ולא יגרו החטא למנוע ירושת האר .$כי הרי א היו "ספק עושי" ,לא היה הירד נבקע .א כ מוב ביאורו של רש"י "נסי של ירד יהיו סימ בידכ שתבואו ותירשו )חת סופר( את האר."$ לע"נ ר' אברהם בר טובה ז"ל נלב"ע ל' אב ת.נ.צ.ב.ה .
לע"נ מרת אסתר בת שמחה ז"ל
נלב"ע א' אלול ת.נ.צ.ב.ה .
לעילוי נשמת שמעון בן חמו בר אסתר ז"ל
מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך? שלח מייל לכתובת[email protected] :
העלו מוקדש לעילוי נשמת : יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשס"ה
יצחק בנימין בר שורין ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשל"ג ת.נ.צ.ב.ה
העלון ניתן להורדה באתריםladaat.net/gilionot.php :
alonolam.com
חביבה חיה בנימין בת גורג'יה ז"ל נלב"ע יא' ניסן תשס"ז /pinchas.netעלוני-פרשת-השבוע-ברשתhtm.
"ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי א-לקיהם תגדעון"
)דברים יב' ג(
שינה הכתוב במכוו בי מזבחות ומצבות ,שאות יש לשבור ,ובי האשרות והפסילי ,שאות יש לשרו" ולגדע , וזאת משו שמזבחות ומצבות שאהובי לאבות )ספרי שופטי ו'( ,שראינו שג האבות הציבו מצבות והקימו מזבחות, ויתכ שמה שאנו רואי כעת ה מהאבות שנבנו לש שמי ,לכ רק "ונתצת את מזבחות" ,מכיו שעבדו בה )מש חכמה( לאלילי ,אבל אשרות ופסילי שבוודאי נעשו לאלילי ,אות תיכ" תשרפו ותגדעו. "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' א-לקיכם מכל שבטיכם"
)דברים יב' ה(
המקו הזה הר המוריה הוא .ומה שסת הכתוב המקו הזה ולא אמר בפירוש שהוא הר המוריה הנודע והמפורס לכל ,כתב הרמב" ז"ל בספר המורה כי העלמת המקו לשלשה טעמי :האחד אילו ידעו האומות כי ש התפלה מקובלת והקרבנות ש לרצו ,ירצו כל אומה ואומה להחזיק בו ותרבה המריבה וההריגה בי האומות ,והטע השני כי הכנעניי יושבי האר $אלו היו יודעי כי ישראל עתידי לירש את ארצ ולעבוד הש יתבר ולהקריב קרבנותיה באותו מקו היו משחיתי אותו בכל מה שה יכולי ,והטע השלישי כי היו שבטי ישראל רבי זה ע זה כל אחד ואחד מבקש שיהיה המקו ההוא בנחלתו ,ותפול המריבה והמחלוקת ביניה כמו שנפלה בבקשת הכהונה ,ולכ )רבינו בחיי( העלי וסת הכתוב המקו הזה ולא פרסמו. "שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך"
)דברים יב' כח(
היה צרי הפסוק להקדי שמיעה לשמירה ולומר "שמע ושמרת" ,ומדוע הקדי שמירה לשמיעה "שמור ושמעת" ? ועוד ,ידוע שכל מקו שכתוב "כל" ו"את" בה לרבות ,א כ מה ריבה בתיבת "את" ובתיבת "כל"? א הכוונה היא שמשה מצווה את בני ישראל על שני דברי ,ראשית ,מצוה אות על תורת ה' ומצוותיו אשר כבר נודעו לישראל מפי משה ,ובנוס" מצוה משה על מצוות עתידיות אשר יגזרו חז"ל ועל הגדרי והסייגי אשר יחדשו ,לכ ,כנגד תורה ומצות שה ידועי כבר בתורה אמר "שמור" ,וכנגד דברי המתחדשי מרבותינו ז"ל אמר "ושמעת" ,שצרי לקבל כל גזירות רבותינו ז"ל וסייגיה ,וזה מה שרמוז ב"את כל"" ,את" ,בא לרבות את כל הגזירות והגדרי שיחדשו )אור החיי( חז"ל ,ו"כל" ,מבטיח שבאמצעות הגדרי יהיו הדברי נשמרי בשלימות ,כאומרו "כל הדברי". "אחרי ה' א-לקיכם תלכו"
)דברים יג' ה(
וכי אפשר לו לאד להל אחר שכינה? אלא להל אחר מדותיו של הקב"ה )גמרא(. אי אפשר לזכור בתורה כל הנהגות האד ע שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כול ,אבל אחרי שהזכיר מה הרבה ,כגו" :לא תל רכיל"" ,לא תקו ולא תיטור"" ,אל תעמוד על ד רע"" ,לא תקלל חרש"" ,מפני שיבה תקו" וכיוצא באלו .חזר ואמר "ועשית הישר והטוב" בכל דבר ,ואפילו מה שאמרו "פרקו נאה" )הרמב"( ו"דיבורו בנחת ע הבריות" ,עד שייקרא בכל עני ת וישר. "בנים אתם לה' א-לוקיכם" )דברים יד' א(
"בזמ שאת עושי רצונו של מקו את קרוי בני ,ובזמ שאי את עושי רצונו של מקו את קרוי עבדי"
)ב"ב י(.
תימה היא ,א אינ עושי רצונו של מקו מדוע נקראו עבדי ,שמשמעו היות עובדי את ה' .אלא שכאשר ציוה הקב"ה למשל להניח תפילי ,אי הכונה רק שיניח את הבתי והרצועות ,ואילו מחשבותיו ישוטטו בעניני הבל .אלא שיניח ויחשוב ויתבונ במה שכתוב בה ,ויקבל עליו עול מלכות שמי .וכיוצא בזה בשאר מצוות" .אי עושי רצונו של מקו" הכונה היא שעובדי את ה' בקיו מעשה המצוה ,אבל באמת אינ עושי "רצונו של מקו". אמנ מניחי ה תפילי ,א זאת משו שקבלה ביד מאבותיה שאסור לאכול קוד תפילה והנחת תפילי .ואילו ה מבקשי ומשתוקקי לאכול ,לא למצוה ,לכ נקראי עבדי .כי לא כ נוהגי בני למקו ,אלא ,ה מבקשי )תולדות אד( ומשתדלי לעשות רק "רצונו של מקו". "עשר תעשר"
)דברים יד' כב(
עשר תעשר ,זהו שאמר הכתוב":נבהל להו איש רע עי ,ולא ידע כי חסר יבואנו" )מדרש( הפסוק אומר" :צדקה תציל ממות" )משלי י' ב( ,ונאמר "טוב עי הוא יבור" .הכוונה שכאשר אד נות צדקה בעי טובה ,נכנסת האות ע' לתו המילה "מות" ,ונוצרת המילה "מעות" .זהו "טוב עי ההוא יבור" ,שהמפזר לצדקה מתבר במעות ובחיי ,בזכות הע' הוא ניצל מ"מות" .אבל א ,ח"ו ,ירע עינו באחיו האביו ,או אז תוסר האות ע ' מהמילה "מעות" ,ומה שישאר זה "מות" .וכ יש להבי את הפסוק" :נבהל להו" וקופ $ידו מלתת צדקה ,הוא "איש )רבי משה שלמה טולוצ'י( "ת'. מעו האות"ע'ידמתיבת ' יגרוחשתחסר יצחק תפילין רע ע'י" ,ולכ "לא ידע כי חסר יבואנו",גמ" דברים יד' כה בידך" ) "וצרת הכסף תפילין( רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפון 052-3268315 : מבחר ברשותינו
"הצילני מדמי א לקי" – אומר דוד המל" :הצילני ,א לוקי ,לבל אחשוב את הממו לא לקי.
)רבי משה מקוברי(
הארות והערות ניתן להפנות לטלפון 052-3268315 :או בדוא"ל[email protected] :
גמ"ח תפילי "יד יצחק" 052 ברשותנו מבחר תפילי רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפו 052 3268315 :
חברת הבקשות "מאיר השחר" בני ברק ומדרשת "ויזרע יצחק" 14:בית כנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ב"ב לימוד פיוטי ובקשות נוסח מרוקו בהדרכת ע"ה יוס" ב חמו יו שישי 14:00
Related Documents
Vayizra Yischak Reeh 2009
May 2020 0
Vayizra Yischak Ekev 2009
May 2020 0
Vayizra Yischak Souccot 5770
June 2020 0
Vayizra Yischak Noach 5770
June 2020 0
Vayizra Yischak Ki Tetze 2009
May 2020 0