Vayizra Yischak Souccot 5770
This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA
Overview
Download & View Vayizra Yischak Souccot 5770 as PDF for free.
More details
- Words: 1,357
- Pages: 2
בס"ד
הו ה' " )בראשית כו' יב( " וַ יִ ּ זְ ַ ֤רע יִ ְצחָ ֙ק ָּב ָ ֣א ֶרץ הַ ִ֔הוא וַ יִ ּ ְמ ָ ֛צא ַּב ּ ָׁש ָ ֥נה הַ הִ ֖וא מֵ ָ ֣אה ְ ׁש ָע ִ ֑רים ַֽויְ בָ ְר ֵכ֖ ּ
חג הסוכות קריאה" :שור או כשב" הפטרה":הנה יו בא"
יוצא לאור ע"י מדרשת
"ויזרע יצחק" ע"ש יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל
י"
ת"א
עלון מס 73
חיפה
ב"ש
כניסת השבת 16:53 17:04 17:02 16:46 יציאת השבת 17:59 18:00 18:00 18:01 18:34 18:35 18:35 18:37 רבנו תם
הגיגים לחג הסוכות "כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו"
)במדבר כט' יג(
"ומנינ )בס הכל( תשעי ושמונה ,לכלות מה תשעי ושמונה קללות שבמשנה תורה" )רש"י( וצרי להבי מדוע נעשה התיקו לקללות דוקא בחג הסוכות ולא במועד אחר? אלא שידוע שכל עיקר הקללות לא בא על ישראל אלא על העדר השמחה בעבודת ה' ,וכפי שנאמר בתוכחה עצמה" :תחת אשר לא עבדת את ה' א לקי בשמחה ובטוב לבב" .לכ ,בחג הסוכות שיש בו עניי של שמחה שנאמר" :ושמחת לפני ה' א לוקיכ שבעת ימי" )ויקרא כג' מ( וכל ע ישראל עובדי את ה' בשמחה ,לכ בכח שמחה זו לבטל את הצ"ח קללות שבמשנה תורה. "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר"
)ויקרא כג' מ(
א מעייני בהלכות ארבע המיני מיד מבחיני שוני בי הלכות האתרוג להלכות שאר המיני .שהאתרוג ,רבו בו הדיני ,הפסקי וההלכות יותר מכל שאר המיני האחרי ,וא $דקדוקי ההלכה שבו דקי עד כדי כ שנקודה אחת שחורה על חטמו פוסלת את האתרוג ,ואפילו בכל שהוא ,ומדוע? אלא לפי שחז"ל המשילו את האתרוג ,שיש בו טע וריח ,לתלמיד חכ ובעל מעשי טובי ,וכמו האתרוג כ על התלמיד החכ להיות נקי מכל שמ %רבב או )רבי יצחק רצאבי שליט"א( חסרו ,ובכ ישמש לרבי כאות וכמופת לשלמות בעבודת הש. "ביום השמיני עצרת תהיה לכם"
)במדבר ל' לה(
בראש השנה ,בעשרת ימי תשובה וביו הכיפורי התפללנו למע הנפש בלבד ,התעסקנו רק בענייני רוחניי שמימיי ,ויו שמיני עצרת הוא היו הראשו שבו אנו מתחילי להתפלל על הגש ,לדאוג ג לצרכי הגשמיי, הארציי ,הענייני הנוגעי "לכ" .וזאת הכונה במה שאמרו" :שמיני עצרת רגל בפני עצמו הוא" ,שמיני עצרת הוא )רבי משה לייב מסאסוב( החג ,שבו מתחילי לדאוג "בפני עצמו'' ,בשביל עצמו ובשרו וגופו. "אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנדני"
)תהלים לו' יג(
רבינו האר"י זיע"א ביאר בספר הליקוטי על הפסוק בתהילי" :אל תבואני רגל גאוה" ,ראשי תיבות א'ת'ר'ג ,וידוע, ברמזי הלולב ומיניו ,שדוד המל ע"ה נרמז באתרוג ,ולזה בקש דוד "א'ל ת'בואני ר'גל ג'אוה" ,ראשי תיבות א'ת'ר'ג ,רוצה לומר ,בזכות מצות האתרוג הרמוזה בי ,אבקש "אל תבואני רגל גאוה" שלא אתגאה .ובהמש בקש )חיי והשלו לרבינו יוס $חיי( "ויד רשעי אל תנדני" שהרשעי לא יזכו לקיי את הנענועי באתרוג. דפנות הסוכה צריכות לעשות שתיי כהלכת והשלישית אפילו טפח ,ואותו טפח מעמידו בפחות משלושה טפחי סמו לאחד מהדפנות )סוכה ו(: הדפנות מסמלות את העול הזה ,שהרי דרשו חז"ל על הפסוק" :כי בי ה ה' צור עולמי" ,שהקב"ה ברא את עולמו בשתי האותיות משמו ,באות יו"ד ברא את העול הבא ,ובאות ה"א ברא את העול הזה ,ועל כ דפנות הסוכה ה שתי כהלכת ושלישית אפילו טפח כצורת האות ה"א ,לרמז לנו שכש שהסוכה היא בית עראי כ העול הזה, הוא עראי .עוד רמז נית ללמוד מדפנות הסוכה שידוע שעיקר צרכי האד ושאיפותיו ה שלשה" ,בני ,חיי ,ומזוני", )בני ,חיי ופרנסה( ורמז לנו ,שכמו בדפנות הסוכה ,על שניי ,שה "בני וחיי" ,צרי להשתדל ולבקש מאת בורא העול שיהיו כהלכת גדולי וטובי ,א השלישי שהוא כנגד ה"מזוני" אפשר להסתפק אפילו בטפח כלומר לא )תורת משה( ישא $ליותר מדי אלא יסתפק במועט.
ושמחתם לפני ה' לעילוי נשמת שמעון בן חמו בר אסתר ז"ל מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך? שלח מייל לכתובת[email protected] :
העלו מוקדש לעילוי נשמת : יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשס"ה
יצחק בנימין בר שורין ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשל"ג ת.נ.צ.ב.ה
העלון ניתן להורדה באתריםladaat.net/gilionot.php :
alonolam.com
חביבה חיה בנימין בת גורג'יה ז"ל נלב"ע יא' ניסן תשס"ז /pinchas.netעלוני-פרשת-השבוע-ברשתhtm.
שמחת תורה פרשת "וזאת הברכה"
ת"א
י"
ב"ש
חיפה
כניסת השבת 16:44 16:56 16:53 16:38 צאת השבת 17:50 17:52 17:51 17:52 18:26 18:28 18:27 18:28 רבנו תם
"תורת אמת נתן לנו ,ברוך אשר בחר בנו" "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"
)דברים לג' ד(
המלה "מורשה" מיוחסת לאר %ישראל כלומר ,בזכות התורה שצוה לנו משה ,אר %ישראל ,שעליה נאמר" :ונתתי אותה לכ מורשה אני ה'" )שמות ו'( ,תהיה מורשה לקהלת יעקב ,שהרי בקיימנו את התורה אנו זוכי בירושת האר% ובעברנו על חוקי התורה אנו גולי ונדי ממנה ,והלשו "מורשה" היא בעלת שתי משמעויות הפוכות זו מזו ,מצד אחד לשו יורש,בעצמו ,ומצד שני לשו מוריש ,לאחרי ,מלשו "מוריש ומעשיר" )שמואל א ב( ,זאת אומרת שקהילת )רבינו בחיי( יעקב יורשת או מורישה את האר %והכל תלוי במידת קיו מצות התורה. "תורה צוה לנו משה מורשה"
)דברים לג' ד(
"תנו רבנ ,קט היודע לדבר ,אביו מלמדו תורה ,ומפרש ,תורה מאי היא ,תורה צוה לנו משה מורשה" רואי אנו לפי הגמרא שהפסוק הראשו שמלמדי את ילדי ישראל הוא "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" וצרי להבי מדוע נבחר דווקא פסוק זה הלוא ישנ פסוקי אחרי שג מתאימי כגו" :הואיל משה באר את התורה" )דברי א' ה( או הפסוק" :וזאת התורה אשר ש משה לפני בני ישראל" )דברי ד' מד(? מסביר ה"תוספת ברכה" שמכל שאר הפסוקי אפשר להוכיח ,כי רק גדולי ,היודעי מה שלומדי ,חייבי בלמוד תורה ,אבל הקטני, פטורי עד שיגדלו ,לכ מתחילי מפסוק זה שאומר שהתורה היא מורשה ,וכמו שבירושה זוכי בני קטני ביחד ע הבני הגדולי ,כ למוד התורה ,חיובה על הקטני כמו על הגדולי .ואחריות חיוב זה על האב. )סוכה מב(.
"ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך"
)דברים לג' יח(
רואי בפסוק התייחסות שונה בי זבולו ליששכר ,לזבולו השמחה ביציאה" ,בצאת " ,ויששכר השמחה בישיבה, "באוהל " ,ה"כלי יקר" מביא מספר תירוצי ,ראשית ,לפי שיעקב אבינו ברכ" ,זבולו לחו $ימי" ,זבולו עוסק בסחורה ו"יששכר חמור גר" ,יששכר עוסק בתורה ,נמצא זה יוצא לסחורה וזה יושב אוהלי .תירו %שני ,לפי שהממו אי לו שו שלימות כי א על ידי הוצאה )מימוש( ולא הקיבו) %חיסכו( לכ נאמר "שמח זבולו בצאת ", אבל שלימות התורה הוא ג באהולי כי אי שלימותה תלוי בהוצאה לכ נאמר "ויששכר באהלי " .בתירו %אחר מסביר ה"כלי יקר" שקני הממו הוא חיצוני ואינו דבק באד לכ נאמר בו לשו יציאה ,אבל קני התורה הוא פנימי, הוא מתעצ ודבק בלומד "והיו לבשר אחד" לכ נאמר באהול .התירו %האחרו מובא בש יש אומרי ,ובו מסביר ה"כלי יקר" שאד ההול בסחורה אינו שמח עדיי בצאתו לדר ,כי אינו יודע א ירויח או לא ,אבל לזבולו אמר שישמח ג בצאתו לדר כי מובטח לו שיצליח היות ש"יששכר באהל " עוסק בתורה עליו וזכותו תעמוד ג לו יע כי זבולו היה מפרנס את יששכר. "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'"
)דברים לג' כט(
אצל שאר האומות ,המלחמות מתנהלות על ידי שריה של מעלה ,ולכ יש חשש שמא יגבר עליו שרו של האויב ,או יוג $על ידי ה' ,כפי שאומר המדרש בקריעת י סו $על הפסוק" :וירא ישראל את מצרי מת על שפת הי" ל( ,ואמרו חז"ל "שהרא ה' שרו של מצרי מת לפניה" )שמו"ר כא ה( ,אול ,אצל ע ישראל אינו כ ,אלא תשועת )אור החיי( היא בה'" ,ע נושע בה'" ,שהוא בכבודו נלח לה ,ובזה חרב גבוהה ועומדת ללא שו חשש. )שמות יד
"ויבכו בני ישראל"
)דברים לד' ח(
ואילו במיתת אהר נאמר" :כל בית ישראל" )במדבר כ' כט( ,ה"אור החיי" הקדוש תולה את ההבדל בעצ הידיעה שמשה הול למות ,שאצל אהר לא ידעו שהוא הול למות ,ופתאו נודע לה שמת אהרו ,דבר כזה יעורר כל לב לפתוח מקור דמעת עינו ,מה שאי כ משה שכבר ידעו שהול למות ,ובכל דבריו ותוכחותיו אשר עשה היה אומר לה" :כי אנכי מת ...אינני עובר) "...דברי ד' כב( ,ולזה לא הוח הספדו של משה כהספדו של אהר.
יצחק" תפיליןעם"יד לרפואת"ח גמ ובכללם: ישראל כל חולי משה טויטו בר אסתר הי"ו הרה"ג מרדכי צמח אליהו בר מזל טוב שליט"א ברשותינו מבחר תפילין רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפון 052-3268315 :
הארות והערות ניתן להפנות לטלפון 052-3268315 :או בדוא"ל[email protected] :
גמ"ח תפילי "יד יצחק" 052 3268315 ברשותנו מבחר תפילי רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפו 3268315 :
חברת הבקשות "מאיר השחר" בני ברק ומדרשת "ויזרע יצחק" 14:בית כנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ב"ב לימוד פיוטי ובקשות נוסח מרוקו בהדרכת ע"ה יוס $ב חמו יו שישי 14:00
הו ה' " )בראשית כו' יב( " וַ יִ ּ זְ ַ ֤רע יִ ְצחָ ֙ק ָּב ָ ֣א ֶרץ הַ ִ֔הוא וַ יִ ּ ְמ ָ ֛צא ַּב ּ ָׁש ָ ֥נה הַ הִ ֖וא מֵ ָ ֣אה ְ ׁש ָע ִ ֑רים ַֽויְ בָ ְר ֵכ֖ ּ
חג הסוכות קריאה" :שור או כשב" הפטרה":הנה יו בא"
יוצא לאור ע"י מדרשת
"ויזרע יצחק" ע"ש יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל
י"
ת"א
עלון מס 73
חיפה
ב"ש
כניסת השבת 16:53 17:04 17:02 16:46 יציאת השבת 17:59 18:00 18:00 18:01 18:34 18:35 18:35 18:37 רבנו תם
הגיגים לחג הסוכות "כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו"
)במדבר כט' יג(
"ומנינ )בס הכל( תשעי ושמונה ,לכלות מה תשעי ושמונה קללות שבמשנה תורה" )רש"י( וצרי להבי מדוע נעשה התיקו לקללות דוקא בחג הסוכות ולא במועד אחר? אלא שידוע שכל עיקר הקללות לא בא על ישראל אלא על העדר השמחה בעבודת ה' ,וכפי שנאמר בתוכחה עצמה" :תחת אשר לא עבדת את ה' א לקי בשמחה ובטוב לבב" .לכ ,בחג הסוכות שיש בו עניי של שמחה שנאמר" :ושמחת לפני ה' א לוקיכ שבעת ימי" )ויקרא כג' מ( וכל ע ישראל עובדי את ה' בשמחה ,לכ בכח שמחה זו לבטל את הצ"ח קללות שבמשנה תורה. "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר"
)ויקרא כג' מ(
א מעייני בהלכות ארבע המיני מיד מבחיני שוני בי הלכות האתרוג להלכות שאר המיני .שהאתרוג ,רבו בו הדיני ,הפסקי וההלכות יותר מכל שאר המיני האחרי ,וא $דקדוקי ההלכה שבו דקי עד כדי כ שנקודה אחת שחורה על חטמו פוסלת את האתרוג ,ואפילו בכל שהוא ,ומדוע? אלא לפי שחז"ל המשילו את האתרוג ,שיש בו טע וריח ,לתלמיד חכ ובעל מעשי טובי ,וכמו האתרוג כ על התלמיד החכ להיות נקי מכל שמ %רבב או )רבי יצחק רצאבי שליט"א( חסרו ,ובכ ישמש לרבי כאות וכמופת לשלמות בעבודת הש. "ביום השמיני עצרת תהיה לכם"
)במדבר ל' לה(
בראש השנה ,בעשרת ימי תשובה וביו הכיפורי התפללנו למע הנפש בלבד ,התעסקנו רק בענייני רוחניי שמימיי ,ויו שמיני עצרת הוא היו הראשו שבו אנו מתחילי להתפלל על הגש ,לדאוג ג לצרכי הגשמיי, הארציי ,הענייני הנוגעי "לכ" .וזאת הכונה במה שאמרו" :שמיני עצרת רגל בפני עצמו הוא" ,שמיני עצרת הוא )רבי משה לייב מסאסוב( החג ,שבו מתחילי לדאוג "בפני עצמו'' ,בשביל עצמו ובשרו וגופו. "אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנדני"
)תהלים לו' יג(
רבינו האר"י זיע"א ביאר בספר הליקוטי על הפסוק בתהילי" :אל תבואני רגל גאוה" ,ראשי תיבות א'ת'ר'ג ,וידוע, ברמזי הלולב ומיניו ,שדוד המל ע"ה נרמז באתרוג ,ולזה בקש דוד "א'ל ת'בואני ר'גל ג'אוה" ,ראשי תיבות א'ת'ר'ג ,רוצה לומר ,בזכות מצות האתרוג הרמוזה בי ,אבקש "אל תבואני רגל גאוה" שלא אתגאה .ובהמש בקש )חיי והשלו לרבינו יוס $חיי( "ויד רשעי אל תנדני" שהרשעי לא יזכו לקיי את הנענועי באתרוג. דפנות הסוכה צריכות לעשות שתיי כהלכת והשלישית אפילו טפח ,ואותו טפח מעמידו בפחות משלושה טפחי סמו לאחד מהדפנות )סוכה ו(: הדפנות מסמלות את העול הזה ,שהרי דרשו חז"ל על הפסוק" :כי בי ה ה' צור עולמי" ,שהקב"ה ברא את עולמו בשתי האותיות משמו ,באות יו"ד ברא את העול הבא ,ובאות ה"א ברא את העול הזה ,ועל כ דפנות הסוכה ה שתי כהלכת ושלישית אפילו טפח כצורת האות ה"א ,לרמז לנו שכש שהסוכה היא בית עראי כ העול הזה, הוא עראי .עוד רמז נית ללמוד מדפנות הסוכה שידוע שעיקר צרכי האד ושאיפותיו ה שלשה" ,בני ,חיי ,ומזוני", )בני ,חיי ופרנסה( ורמז לנו ,שכמו בדפנות הסוכה ,על שניי ,שה "בני וחיי" ,צרי להשתדל ולבקש מאת בורא העול שיהיו כהלכת גדולי וטובי ,א השלישי שהוא כנגד ה"מזוני" אפשר להסתפק אפילו בטפח כלומר לא )תורת משה( ישא $ליותר מדי אלא יסתפק במועט.
ושמחתם לפני ה' לעילוי נשמת שמעון בן חמו בר אסתר ז"ל מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך? שלח מייל לכתובת[email protected] :
העלו מוקדש לעילוי נשמת : יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשס"ה
יצחק בנימין בר שורין ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשל"ג ת.נ.צ.ב.ה
העלון ניתן להורדה באתריםladaat.net/gilionot.php :
alonolam.com
חביבה חיה בנימין בת גורג'יה ז"ל נלב"ע יא' ניסן תשס"ז /pinchas.netעלוני-פרשת-השבוע-ברשתhtm.
שמחת תורה פרשת "וזאת הברכה"
ת"א
י"
ב"ש
חיפה
כניסת השבת 16:44 16:56 16:53 16:38 צאת השבת 17:50 17:52 17:51 17:52 18:26 18:28 18:27 18:28 רבנו תם
"תורת אמת נתן לנו ,ברוך אשר בחר בנו" "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"
)דברים לג' ד(
המלה "מורשה" מיוחסת לאר %ישראל כלומר ,בזכות התורה שצוה לנו משה ,אר %ישראל ,שעליה נאמר" :ונתתי אותה לכ מורשה אני ה'" )שמות ו'( ,תהיה מורשה לקהלת יעקב ,שהרי בקיימנו את התורה אנו זוכי בירושת האר% ובעברנו על חוקי התורה אנו גולי ונדי ממנה ,והלשו "מורשה" היא בעלת שתי משמעויות הפוכות זו מזו ,מצד אחד לשו יורש,בעצמו ,ומצד שני לשו מוריש ,לאחרי ,מלשו "מוריש ומעשיר" )שמואל א ב( ,זאת אומרת שקהילת )רבינו בחיי( יעקב יורשת או מורישה את האר %והכל תלוי במידת קיו מצות התורה. "תורה צוה לנו משה מורשה"
)דברים לג' ד(
"תנו רבנ ,קט היודע לדבר ,אביו מלמדו תורה ,ומפרש ,תורה מאי היא ,תורה צוה לנו משה מורשה" רואי אנו לפי הגמרא שהפסוק הראשו שמלמדי את ילדי ישראל הוא "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" וצרי להבי מדוע נבחר דווקא פסוק זה הלוא ישנ פסוקי אחרי שג מתאימי כגו" :הואיל משה באר את התורה" )דברי א' ה( או הפסוק" :וזאת התורה אשר ש משה לפני בני ישראל" )דברי ד' מד(? מסביר ה"תוספת ברכה" שמכל שאר הפסוקי אפשר להוכיח ,כי רק גדולי ,היודעי מה שלומדי ,חייבי בלמוד תורה ,אבל הקטני, פטורי עד שיגדלו ,לכ מתחילי מפסוק זה שאומר שהתורה היא מורשה ,וכמו שבירושה זוכי בני קטני ביחד ע הבני הגדולי ,כ למוד התורה ,חיובה על הקטני כמו על הגדולי .ואחריות חיוב זה על האב. )סוכה מב(.
"ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך"
)דברים לג' יח(
רואי בפסוק התייחסות שונה בי זבולו ליששכר ,לזבולו השמחה ביציאה" ,בצאת " ,ויששכר השמחה בישיבה, "באוהל " ,ה"כלי יקר" מביא מספר תירוצי ,ראשית ,לפי שיעקב אבינו ברכ" ,זבולו לחו $ימי" ,זבולו עוסק בסחורה ו"יששכר חמור גר" ,יששכר עוסק בתורה ,נמצא זה יוצא לסחורה וזה יושב אוהלי .תירו %שני ,לפי שהממו אי לו שו שלימות כי א על ידי הוצאה )מימוש( ולא הקיבו) %חיסכו( לכ נאמר "שמח זבולו בצאת ", אבל שלימות התורה הוא ג באהולי כי אי שלימותה תלוי בהוצאה לכ נאמר "ויששכר באהלי " .בתירו %אחר מסביר ה"כלי יקר" שקני הממו הוא חיצוני ואינו דבק באד לכ נאמר בו לשו יציאה ,אבל קני התורה הוא פנימי, הוא מתעצ ודבק בלומד "והיו לבשר אחד" לכ נאמר באהול .התירו %האחרו מובא בש יש אומרי ,ובו מסביר ה"כלי יקר" שאד ההול בסחורה אינו שמח עדיי בצאתו לדר ,כי אינו יודע א ירויח או לא ,אבל לזבולו אמר שישמח ג בצאתו לדר כי מובטח לו שיצליח היות ש"יששכר באהל " עוסק בתורה עליו וזכותו תעמוד ג לו יע כי זבולו היה מפרנס את יששכר. "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'"
)דברים לג' כט(
אצל שאר האומות ,המלחמות מתנהלות על ידי שריה של מעלה ,ולכ יש חשש שמא יגבר עליו שרו של האויב ,או יוג $על ידי ה' ,כפי שאומר המדרש בקריעת י סו $על הפסוק" :וירא ישראל את מצרי מת על שפת הי" ל( ,ואמרו חז"ל "שהרא ה' שרו של מצרי מת לפניה" )שמו"ר כא ה( ,אול ,אצל ע ישראל אינו כ ,אלא תשועת )אור החיי( היא בה'" ,ע נושע בה'" ,שהוא בכבודו נלח לה ,ובזה חרב גבוהה ועומדת ללא שו חשש. )שמות יד
"ויבכו בני ישראל"
)דברים לד' ח(
ואילו במיתת אהר נאמר" :כל בית ישראל" )במדבר כ' כט( ,ה"אור החיי" הקדוש תולה את ההבדל בעצ הידיעה שמשה הול למות ,שאצל אהר לא ידעו שהוא הול למות ,ופתאו נודע לה שמת אהרו ,דבר כזה יעורר כל לב לפתוח מקור דמעת עינו ,מה שאי כ משה שכבר ידעו שהול למות ,ובכל דבריו ותוכחותיו אשר עשה היה אומר לה" :כי אנכי מת ...אינני עובר) "...דברי ד' כב( ,ולזה לא הוח הספדו של משה כהספדו של אהר.
יצחק" תפיליןעם"יד לרפואת"ח גמ ובכללם: ישראל כל חולי משה טויטו בר אסתר הי"ו הרה"ג מרדכי צמח אליהו בר מזל טוב שליט"א ברשותינו מבחר תפילין רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפון 052-3268315 :
הארות והערות ניתן להפנות לטלפון 052-3268315 :או בדוא"ל[email protected] :
גמ"ח תפילי "יד יצחק" 052 3268315 ברשותנו מבחר תפילי רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפו 3268315 :
חברת הבקשות "מאיר השחר" בני ברק ומדרשת "ויזרע יצחק" 14:בית כנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ב"ב לימוד פיוטי ובקשות נוסח מרוקו בהדרכת ע"ה יוס $ב חמו יו שישי 14:00
Related Documents
Vayizra Yischak Souccot 5770
June 2020 0
Vayizra Yischak Noach 5770
June 2020 0
Vayizra Yischak Ekev 2009
May 2020 0
Vayizra Yischak Reeh 2009
May 2020 0
Vayizra Yishcak Rh 5770
June 2020 0