בס"ד
הו ה' " )בראשית כו' יב( " וַ יִ ּ זְ ַ ֤רע יִ ְצחָ ֙ק ָּב ָ ֣א ֶרץ הַ ִ֔הוא וַ יִ ּ ְמ ָ ֛צא ַּב ּ ָׁש ָ ֥נה הַ הִ ֖וא מֵ ָ ֣אה ְ ׁש ָע ִ ֑רים ַֽויְ בָ ְר ֵכ֖ ּ
יוצא לאור ע"י מדרשת
פרשת "נח" הפטרה":רוני עקרה" ו' חשו תש"ע
"ויזרע יצחק" ע"ש יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל
י" כניסת השבת 16:22 יציאת השבת 17:37 18:09 רבנו תם
ת"א
עלון מס 75
ב"ש
חיפה
16:27 16:40 16:37 17:35 17:37 17:36 18:12 18:12 18:12
הגיגים מפרשת השבוע "ומכל החי מכל בשר"
)בראשית ו' יט(
ברור ומוב לכול שהתיבה שבנה נח ,אי בגודלה להכיל את כל החיות והבהמות שיש בעול ,שלא לדבר ג את המזו שאמור להספיק לה למש שנה שלמה ,ולכ ,אי ספק שהיתה בתיבה מציאות ניסית בה "החזיק מועט את המרובה" .א כ ,שואל הרמב" ,מדוע הטריח הקב"ה את נח לבנות תיבה גדולה כל כ שבמילא אינה מכילה את הכל? נח היה צרי לבנות תיבה קטנה ולסמו על הנס הנ"ל .אלא ,עונה הרמב"" ,ראה הש יתבר לעשותה גדולה כדי שיראו אותה בני דורו ויתמהו בה ,ויספרו עליה ,וידברו בעני המבול ,וכנס הבהמה והחיה והעו לתוכה ,אולי יעשו תשובה" .כלומר ,אולי בזכות הדיו התקשורתי ותשומת הלב שתמשו התיבה יטיבו אנשי הדור את דרכ ויבוטל המבול .תשובה נוספת של הרמב" הוא הצור למעט בנס" ,כי כ הדר בכל הניסי שבתורה או בנביאי לעשות מה שביד אד לעשות ,והשאר יהיה בידי שמי". "צהר תעשה לתבה"
)בראשית י' טז(
"רבי יהודה ורבי נחמיה ,חד אמר צהר!חלו ,וחד אמר צהר!אבני טובות ומרגליות שהיו מאירות כשמש" )מדרש( ה"תוספת ברכה" מעיר שאות החכמי החולקי כא בבאור הש "צֹהר" חולקי בתחילת הפרשה בבאור הלשו לשבח ,כי א בדור פרו' כדור המבול "בדֹרותיו" בפסוק" :נח איש צדיק תמי היה בדרותיו" ,חד אמר" ,בדורותיו" ַ עמד בצדקתו ולא למד ממעשיה ,כמו שאמרו" :הרבה שכני רעי עושי" )סוטה ז ,(:כל שכ א היה בדורו של אברה היתה צדקתו עוד יותר .וחד אמר" ,בדורותיו" לגנאי ,כי לעומת פריצות בני דורו נחשב הוא לצדיק ,אבל א היה בדור של צדיקי לא היתה צדקתו נחשבת ,וכמו שאמרה האשה הצרפתית אל אליהו" ,מה לי ול איש הא!לקי כי באת אלי להזכיר את ֲע)ני" )מ"א יז' יח( ,שכונתה בזה לומר ,כי עד בואו של אליהו היתה נחשבת בעירה לצדקת, ומשבא הוא לא נחשבה לכלו .עוד מזכיר ה"תוספת ברכה" את מה שאמרו במדרש בפרשת "וירא" ,בעני סדו ולוט ,שאמרו המלאכי ללוט בעת מהפכת סדו" ,אל תבט מאחרי" ,מהסיבה שצדיק גמור יש לו זכות כפולה, האחת ,להנצל בעצמו מתו הסכנה ,והשניה ,לראות באבד הרשעי באותו האסו ,אבל צדיק שאינו גמור דיה לו הזכות להנצל בעצמו ,אבל איננו רשאי לראות ברעת של רשעי ,היות שלוט לא היתה לו זכות עצמית וניצל רק בזכותו של אברה דודו ,כהוראת הכתוב" :ויהי בשחת א!לקי את ערי הככר ויזכור את אברה וישלח את לוט מתו ההפכה" )בראשית יט' כט( הרי שלוט ניצל רק בזכות אברה ,לכ די לו שניצל ,אבל אי לו זכות לראות במפלת של הרשעי ,אנשי סדו ,ולכ ,בהוצאת המלאכי אותו מחו' לעיר אמרו לו "המלט על נפש" והזהירו אותו יחד ע זה "אל תבט מאחרי" ,כי אינ שוה לראות באבד אנשי סדו. לאחר הקדמה זו נית להסביר את מחלוקת החכמי בפירוש המילה "צֹהר" :התנא הסובר שהציו "בדורותיו" היה לשבח כלומר ,נח היה צדיק גמור והגיעה זכותו ג לראות באבד רשעי ,סובר שמוב המילה "צהר" הוא חלו ממש ,שאפשר לראות דרכו ג מה שבחו' ,והיה יכול לראות בטביעת הרשעי שבדור ,ואילו התנא שסובר ש"בדורותיו" זהו לגנאי ,אזי לפי מדרגת צדקתו של נח היה מגיע לו שינצל בעצמו ,אבל לא מגיע לו שיראה באבד הרשעי ,ולכ סובר הוא ,שהמוב של "צהר" הוא זהר אבני טובות ומרגליות שמאירי רק בתו התיבה ,א אי אפשר לראות דרכ מה שקורה מחו' לתיבה. "והמים היו הלוך וחסור"
)בראשית ח' ה(
התיבה "הלו" מופיעה ארבעה פעמי במסורה" :הלו ונסוע"" ,הלו ושוב"" ,הלו וגדול"" ,הלו וחסור". מי שחושב שהוא "הלו ונסוע" לבית עולמו ,אזי "הלו ושוב" בתשובה" ,ישוב היו שמא ימות למחר" )שבת קנג( אבל מי שחושב שהוא רק "הלו וגדול" הרי הוא בבחינת "הלו וחסור" ,ו"אשרי אד מפחד תמיד" )ד ידי ואל המג( לעילוי נשמת שמעון בן חמו בר אסתר ז"ל מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך? שלח מייל לכתובת
[email protected] :
העלו מוקדש לעילוי נשמת : יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשס"ה
יצחק בנימין בר שורין ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשל"ג ת.נ.צ.ב.ה
העלון ניתן להורדה באתריםladaat.net/gilionot.php :
alonolam.com
חביבה חיה בנימין בת גורג'יה ז"ל נלב"ע יא' ניסן תשס"ז /pinchas.netעלוני-פרשת-השבוע-ברשתhtm.
"ופתח התיבה בצדה תשים"
)בראשית ו' טז(
בא הכתוב להורות שהקב"ה פותח פתח לתשובה ,לפי שהגמרא אומרת )מנחות כט (:שהעול הזה נברא באות ה"א, ושואלת הגמרא" :מפני מה נברא העול הזה בה"א? מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא" ,דר הפתח התחתו ,וממשיכה הגמרא ושואלת" :מאי טעמא תליא כרעיה" ,מדוע תלויה רגל האות ה"א ,כלומר מדוע הפתח העליו באות ה"א? ומשיבה הגמרא" :דאי הדר בתשובה מעיילי ליה" ,שא יחזור בתשובה יכנס מהפתח הזה, ומקשה שוב הגמרא" :וליעייל בה" ,מדוע שלא יכנס מהפתח התחתו דרכו יצא? והתשובה" :לא מסתייעא מילתא, כדריש לקיש דאמר ריש לקיש מאי דכתיב "א ללצי הוא ילי' ולענוי ית ח"? בא לטהר מסייעי אותו בא לטמא פותחי לו" ,כלומר על מנת לחזור בתשובה צרי עזרה מיוחדת ,ולכ "פתח התיבה בצידה תשי" כמו באות ה"א. )תפארת יהונת( וזה להורות לבעלי תשובה. "כל רומש על הארץ למשפחותיהם יצאו מן התיבה"
)בראשית ח' יט (
ידוע שהמבול נמש שני עשר חודש" ,משפט דור המבול י"ב חודש" )עדיות( .וכל עני המבול היה שלא על דר הטבע ,אלא נח ובעלי החיי אשר היו אתו בתיבה נהנו מהשגחה א!לוקית מיוחדת על מנת להתקיי באויר כזה משחית ומכלה ,וכמאמר הכתוב" :ויזכור א!לקי את נח ואת כל אשר אתו בתבה" שכונתו שבהיות בתיבה זכר אות בהשגחה מדויקת .ודרשו במדרש "מה זכירה נזכר לו? ש ָז ופרנס אות כל י"ב חודש שבתיבה" ,שואל ה"מש חכמה" ,מדוע אר המבול כל כ הרבה זמ ,י"ב חודש ,כלו אי ביכולת ההשגחה למחות כל היקו ברגע אחד? אלא ,ידוע שהסיבה למבול היא" :כי השחית כל בשר את דרכו על האר'" ,כלומר נשחתה תכונת בעל החיי לגמרי ,עד כדי כ שטבע היה לאהוב את הרע והחמס ,ולכ ,היו צריכי לעבור "חנו מחדש" י"ב חודש בתנאי אלו של הסגר וצימצו ,ולהיות ניזוני מידו של אד ,ויהיה מוראו עליה ,ולא יטרפו טר .ואחרי שיהיו מגודלי שמ המבול ואיל בחנו טוב וישר כזה ,אז יצאו לאויר העול וישובו לנהוג בהנהגות ישרות וכמו שאמרו חז"ל " ִ גדרו עובדי כוכבי מ העריות" .ועל מנת להפ את הטבע ולהעשות על ידי הפחד וההרגל טבע שניתִ ,ש ַערה החכמה העליונה שצרי י"ב חודש ,וזהו שאמר "למשפחותיה יצאו מ התבה"" ,כי קבלו עליה להדבק במינ" )רש"י( .והוא מפני שנשתנה טבעיה ומזג מהחינו והפחד הא!לקי הבלתי טבעי. "ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה"
)בראשית ו' כא (
תחילה אומר הכתוב" :ל" ורק אחר כ אומר "לה"? שואל המהרי"ל דיסקי בש בנו רבי יצחק ירוח ,הרי למדנו :ש"אסור לאד שיאכל קוד שית מאכל לבהמתו ,שנאמר" :ונתתי עשב בשד לבהמת" קוד ,ואחר כ: "ואכלת ושבעת" )דברי יא' טו(" )ברכות מ .(.ומתר' לפי הגמרא בסנהדרי )נט (.שאומרת שלא הותר לאד הראשו הבשר לאכילה ,ממה שכתוב" :לכ יהיה לאכלה ,ולכל חית האר'" )בראשית א' כט( ,ולא "חית האר' לכ לאכלה", ולאחר המבול הותרה אכילת בשר לנח ולבניו שנאמר" :כירק עשב נתתי לכ את כל" )בראשית ט' ג( .לפי זה יוצא שבעת שהיו בתיבה ,לא היה לנח קני הגו בבעלי החיי ,כי א קני פירות ,כלומר לא היו שלו ממש רק היתה לו זכות להשתמש בה למלאכה .וקני פירות אינו כקני הגו .ולפי זה לא נקראו בעלי החיי בהמתו כדי שיהיה מחויב להקדי אכילת לאכילתו .ולכ מדוייק סדר הכתוב בפסוק" :והיה ל" קוד ,ואחר כ" :ולה לאכלה". "שנים שנים באו אל נח אל התיבה"
)בראשית ז' ט (
"שני שני באו אל נח אל התיבה ! אילי אינו יומי דמשלימי בהו הלל") .מדרש הנעל( מסביר רבי שמשו מאוטסרופולי שהימי שבה גומרי את ההלל במש השנה ה :פסח ! שני ימי )בחו"ל(, שבועות ! שני ימי )בחו"ל( ,סוכות ! תשעה ימי )בחו"ל( וחנוכה שמונה ימי .ובפסוק "שני שני באו אל נח", רמוזי ימי אלו" :שני שני" רומז לשני ימי של פסח ,ולשני ימי של שבועות" ,באו" בגימטריה ,9רומז )ניצוצי שמשו( לתשעה ימי של חג הסוכות" .אל נח" בגימטריה 89אותה גימטריה של "חנוכה".
ידידות" ! שירת בקשות בנוסח יהודי מרוקו "שיר ידידות" "שיר
!ברק "מאיר השחר" בני!ברק הרינו שמחי לבשר לציבור כי ג השנה תקיי חברת הבקשות "מאיר "ל ל" שירת בקשות בהדרכת יוס ב חמו הי"ו החל משבת פרשת "ל ( 20:0בבית הכנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ! רחוב אברמסקי 26 בערבי שבת בשעה שמונה )20:00
יצחק" תפיליןעם"יד לרפואת"ח גמ ובכללם: ישראל כל חולי משה טויטו בר אסתר הי"ו הרה"ג מרדכי צמח אליהו בר מזל טוב שליט"א ברשותינו מבחר תפילין רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפון 052-3268315 :
הארות והערות ניתן להפנות לטלפון 052-3268315 :או בדוא"ל
[email protected] :
גמ"ח תפילי "יד יצחק"
!052 ברשותנו מבחר תפילי רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפו 052!3268315 :
חברת הבקשות "מאיר השחר" בני ברק ומדרשת "ויזרע יצחק"
לימוד פיוטי ובקשות נוסח מרוקו בהדרכת ע"ה יוס ב חמו מוצ"ש 20:30בית כנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ב"ב גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php בחסות הקו החדש 0747-300100 :קו החדשות של הציבור החרדי