Vayizra Yishcak Rh 5770
This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA
Overview
Download & View Vayizra Yishcak Rh 5770 as PDF for free.
More details
- Words: 1,370
- Pages: 2
בס"ד
הו ה' " )בראשית כו' יב( " וַ יִ ּ זְ ַ ֤רע יִ ְצחָ ֙ק ָּב ָ ֣א ֶרץ הַ ִ֔הוא וַ יִ ּ ְמ ָ ֛צא ַּב ּ ָׁש ָ ֥נה הַ הִ ֖וא מֵ ָ ֣אה ְ ׁש ָע ִ ֑רים ַֽויְ בָ ְר ֵכ֖ ּ
ראש השנה א' תשרי תש"ע
יוצא לאור ע"י מדרשת
"ויזרע יצחק" ע"ש יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל
י"
ת"א
עלון מס 71
חיפה
ב"ש
כניסת השבת 18:23 18:12 18:23 18:06 יציאת השבת 19:18 19:17 19:17 19:20 19:55 19:54 19:54 19:57 רבנו תם
הגיגים לראש השנה "המכבה את הנר ...כחס על הנר ,כחס על השמן ,כחס על הפתילה ,חיב"
)משנה שבת ב' ה(
מדוע אומרת המשנה " ְחס על הנרְ ,חס על השמ" בכ הדמיו ולא "מפני שחס על הנר ,חס על השמ"? אלא, אומרת הגמרא" :כל מזונותיו של אד קצובי לו מראש השנה חו מהוצאות שבת ויו"ט" )ביצה טז ,(.א כ מה שהוא מכבה את הנר והוא חושב שבזה הוא חוס %נר או שמ ,זה רק נדמה לו ,הוא "כאילו" חוס ,%א %באמת אינו )הגר"א( חוס %כלו שהרי לצור %שבת מזמיני לו הוצאה זו במיוחד. "זה היום תחילת מעשיך ,זכרון ליום ראשון"
)מתפילת ר"ה -זכרונות(
מובא בפסיקתא שבראש השנה נברא האד ,ובריאת העול היתה בכ"ה באלול .ולפי זה נשאלת השאלה אי %אנו אומרי בתפילה שראש השנה "זה היו תחילת מעשי %זכרו ליו ראשו" כאילו היו התחילה בריאת העול בעוד שהיו הראשו של הבריאה היה לפני ראש השנה? אלא ,כא נלמדת גדולתו וחשיבותו של האד ,שכל זמ שעדיי לא נברא האד אי הבריאה כולה כדאית להקרא "מעשי ה'" ורק ביו שנברא האד ,שהוא מטרת הבריאה וכל )אזני לתורה( תכליתה ,רק אז מתחילה הבריאה" ,תחילת מעשי."% "ועקדת יצחק לזרעו ברחמים תזכור"
)מתפילת מוסף של ראש השנה(
מדוע מודגש שעל הזכרו להיות "ברחמי "? אלא ,שעצ הזכרת זכות האבות או הזכרת עקידתו של יצחק יכולה לגרו ג רעה ,שהרי יכול השט לקטרג ולומר שדווקא בגלל שהיו לע ישראל אבות כאלה גדולי שהיו מוכני למסור נפש על קדוש ה' ועל תורתו היה על הבני ,דהיינו בני ישראל ,להדבק בדרכ וללמוד ממעשיה ולא ללכת אחרי יצר הרע ,ולכ יש להחמיר עימ בעבור חטאיה .משו כ ,%אנו מבקשי "ועקדת יצחק לזרעו ברחמי )השל"ה הק'( תזכור" ' שלא תהא עקידת יצחק נזכרת לנו חלילה לרעתינו אלא רק לטובה ולזכות ' "ברחמי ". "ספרי חיים וספרי מתים פתוחים בראש השנה" )ראש השנה טז(
זה שספרי חיי נפתחי בראש השנה ,ברור מדוע ,א %לש מה נפתחי ג ספרי המתי ? אלא שג בשעה שמעמידי את החוטא למשפט ,חייבי להביא בחשבו ,את הרקע והסביבה שבה גדל האיש ואיזה חינו %קיבל .שכ אד הגדל אצל הורי שה בעצמ חוטאי ויוצא לתרבות רעה ,אשמתו אינה גדולה כפי שגדולה אשמת אד הגדל )חמדת שלמה( בבית של תורה וחוטא .לכ נפתחי ספרי המתי לבדוק מי היו אבותיו ומה היתה ירושתו הרוחנית. "כל עמה נאנחים מבקשים לחם"
)איכה א' יא(
רבי שמעלקה מניקלשבורג דרש פע לבית הכנסת בראש השנה לפני תקיעת השופר ,ומתו %סערת נפש קרא את הפסוק" :כל עמה נאנחי מבקשי לח " ,וכ %פירש את הפסוק" :כל עמה נאנחי " ,כול נאנחי בראש השנה, בוכי ומתחנני ,אבל על מה ה בוכי ? "מבקשי לח " ,בוכי על צרכיה הגשמיי והחומריי .למחרת ,ביו השני של ראש השנה ,דרש שוב בבית הכנסת לפני תקיעת השופר ,ומתו %בכי זעק את הפסוק" :מדוע לא בא ב ישי ג תמול ג היו אל הלח " )שמואל א כ' כז( ,וכ %פירש את הפסוק" :מדוע לא בא ב ישי?" ,מדוע עדיי לא בא משיח ב דוד? משו ש"ג תמול ג היו אל הלח " ,ג אתמול ביו א' של ראש השנה וג היו ,ביו ב' של ראש השנה ,ה מתפללי רק "אל הלח " ,על הדברי הגשמיי ,ולא על גלות השכינה ועל הצרכי הרוחניי .
לשנה טובה תכתבו לעילוי נשמת שמעון בן חמו בר אסתר ז"ל
מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך? שלח מייל לכתובת[email protected] :
העלו מוקדש לעילוי נשמת : יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשס"ה
יצחק בנימין בר שורין ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשל"ג ת.נ.צ.ב.ה
העלון ניתן להורדה באתריםladaat.net/gilionot.php :
alonolam.com
חביבה חיה בנימין בת גורג'יה ז"ל נלב"ע יא' ניסן תשס"ז /pinchas.netעלוני-פרשת-השבוע-ברשתhtm.
"אמר הקב"ה :אמרו לפני בראש השנה מלכויות כדי שתמליכוני עליכם"
)ראש השנה לד(
מדוע הדגישה הגמרא "עליכ " הלא די היה לומר "כדי שתמליכוני"? אלא מלמדי אותנו חז"ל על טבעו של האד שהוא מסוגל להמלי %את הקב"ה על כל העולמות ,עליוני ותחתוני ,וג על כל העול כולו ,רק לא על עצמו... )לב אליהו( לכ אומר הקב"ה ,המליכוני "עליכ " שלא תשכחו להמלי %אותי ג עליכ . "תקעו בחודש שופר"
הבעל ש טוב הורה פע לתלמידו רבי זאב קיציס ללמוד את הכוונות של תקיעת השופר ,כי ברצונו שהוא יהיה התוקע בבית מדרשו .למד רבי זאב את הכוונות ,ומאחר שמדובר בהרבה כוונות ,שיש בה פרטי רבי ,רש אות על ד נייר שהניחו בכיס בגדו ,כדי שיוכל להביט ברשימות הללו בעת התקיעות .לא מצא הדבר ח בעיני הבעש"ט ומ השמי גרמו לכ %שגליו הנייר יאבד .כשהגיע רבי זאב לסידור התקיעות ,החל לחפש את ד הנייר ונחרד לראות שהוא איננו עמו .הדבר גר לו שברו לב ,שכ מתו %כ %שסמ %על הרשימות לא שינ כראוי את הכוונות ,ועתה לא ידע מה לכוו .מתו %כאב לב ומרירות עצומה פר בבכי מר ונאל לסדר את התקיעות בלי שו כוונות .אחרי התפילה אמר לו הבעש"ט" :בהיכל המל %יש הרבה חדרי והיכלות ויש מפתחות שוני לכל דלת .א %באמצעות הגרז נית לפתוח את כל השערי .הכוונות ' ה המפתחות לשערי של מעלה ,ולכל שער והיכל דרושה כוונה אחרת כדי לפתחו .אול לב נשבר פותח את כל השערי כמו הגרז. "המלך הקדוש"
בראש השנה ובעשרת ימי תשובה אנו אומרי בתפילה "המל %הקדוש" במקו "הא'ל הקדוש" ו"המל %המשפט" במקו "מל %אוהב צדקה ומשפט" .על פניו זה נראה כירידה בדרגה .שהרי משמעות הדברי היא שאנחנו עבדי למל ,%בעוד שבמש %השנה אנו כבני וידוע שמעלת בני גבוהה ממעלת עבדי .אלא ,מסביר זאת הגאו רבי שלמה קלוגר על פי על הכתוב בעניי עבד עברי" :כי טוב לו עמ) "%דברי טו' טז( אומרי חז"ל" :עמ %במאכל ,עמ% במשתה" )קידושי כ (.כל הקונה עבד עברי כקונה אדו לעצמו .ומכיוו ש"כל מזונותיו של אד קצובי לו מראש השנה" )ביצה טז (.ואנו חפצי שיקצבו לנו בראש השנה מזונותינו לכל השנה ' חוששי אנו שמא אי בינינו זכות לכ :%וג א יש לנו איזושהי זכות שיקצוב לנו בוראנו מזונות ' מי מאיתנו יודע מה ה המזונות שאנו זכאי לה . זו איפוא הסיבה לכ %שבימי אלו מכני אנו את הקב"ה "מל ' "%להודיע שעבדיו אנו ולבקש שית לנו כל השנה מזונות ברווח ,כדי שחייב האדו לתת לעבד העברי שלו.
ביאורי תפילות הימים הנוראים מהספר "שפתי חיים" "ולא שמנו כמשפחות האדמה"
)עלינו לשבח(
האומות קשורות לאדמה ולעניני העול הזה ,ואילו ע ישראל מהות היא רוחנית ושאיפת גילוי מלכות שמי בעול ,וזהו "ולא שמנו כמשפחות האדמה" הקשורי במהות לאדמה. "שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל א-ל לא יושיע"
)עלינו לשבח (
נאמרו כא שלושה ביטויי לאפסיות וחוסר היכולת של העבודה הזרה" ,הבל"" ,וריק"" ,א'ל לא יושיע" ,ואלו ה שלושת סוגי העבודה הזרה מהפחותה שבה עד לעליונה יותר" .הבל" ' "הוא אי בהחלט" והכוונה לאלה העובדי ע ואב ממש שאי בה שו כוח" .וריק" ' "הוא קליפה בלי תו "%דהיינו שנראה כאילו יש בו ממש ובאמת אי בו כלו ,והכוונה לאלה העובדי לשמש ולירח וכדומה שה רק מופעלי על ידי השרי מלאכי מלמעלה" .אל לא יושיע" ' ה הכוחות העליוני ,המלאכי ושרי האומות וכדומה שה אכ "אל" ' תקיפי ובעלי כוח ' ומנהיגי את העול ,א %באמת "לא יושיע" אינ יכולי להושיע כי אי לה יכולת ועצמאות להשפיע כי ה רק צנורות שדרכ משפיע הקב"ה שהוא לבדו היכול והמשפיע. "אשרי איש שלא ישכחך ,ובן אדם יתאמץ בך"
"איש" נקרא בעת שאינו עוסק בדברי גשמיי ,ומחשבתו תפוסה רק בקב"ה וברצונו ,או אז הוא מאושר שאינו מסיח את דעתו מהקב"ה" .ב אד " נקרא בעת עסקו בדברי הגשמיי ,וג אז עושה כל מאמ לבטוח ולהיות דבוק בקב"ה" .כי דורשי %לעול לא יכשלו" אלה שתמיד דורשי את הקב"ה ,זוכי לשמירה תמידית ,לכ "לא יכשלו" לא ברוחניות ולא בגשמיות.
יצחק" תפיליןעם"יד לרפואת"ח גמ ובכללם: ישראל כל חולי משה טויטו בר אסתר הי"ו הרה"ג מרדכי צמח אליהו בר מזל טוב שליט"א ברשותינו מבחר תפילין רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפון 052-3268315 :
הארות והערות ניתן להפנות לטלפון 052-3268315 :או בדוא"ל[email protected] :
גמ"ח תפילי "יד יצחק"
'052 ברשותנו מבחר תפילי רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפו 052'3268315 :
חברת הבקשות "מאיר השחר" בני ברק ומדרשת "ויזרע יצחק"
14:בית כנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ב"ב לימוד פיוטי ובקשות נוסח מרוקו בהדרכת ע"ה יוס ב חמו יו שישי 14:00
הו ה' " )בראשית כו' יב( " וַ יִ ּ זְ ַ ֤רע יִ ְצחָ ֙ק ָּב ָ ֣א ֶרץ הַ ִ֔הוא וַ יִ ּ ְמ ָ ֛צא ַּב ּ ָׁש ָ ֥נה הַ הִ ֖וא מֵ ָ ֣אה ְ ׁש ָע ִ ֑רים ַֽויְ בָ ְר ֵכ֖ ּ
ראש השנה א' תשרי תש"ע
יוצא לאור ע"י מדרשת
"ויזרע יצחק" ע"ש יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל
י"
ת"א
עלון מס 71
חיפה
ב"ש
כניסת השבת 18:23 18:12 18:23 18:06 יציאת השבת 19:18 19:17 19:17 19:20 19:55 19:54 19:54 19:57 רבנו תם
הגיגים לראש השנה "המכבה את הנר ...כחס על הנר ,כחס על השמן ,כחס על הפתילה ,חיב"
)משנה שבת ב' ה(
מדוע אומרת המשנה " ְחס על הנרְ ,חס על השמ" בכ הדמיו ולא "מפני שחס על הנר ,חס על השמ"? אלא, אומרת הגמרא" :כל מזונותיו של אד קצובי לו מראש השנה חו מהוצאות שבת ויו"ט" )ביצה טז ,(.א כ מה שהוא מכבה את הנר והוא חושב שבזה הוא חוס %נר או שמ ,זה רק נדמה לו ,הוא "כאילו" חוס ,%א %באמת אינו )הגר"א( חוס %כלו שהרי לצור %שבת מזמיני לו הוצאה זו במיוחד. "זה היום תחילת מעשיך ,זכרון ליום ראשון"
)מתפילת ר"ה -זכרונות(
מובא בפסיקתא שבראש השנה נברא האד ,ובריאת העול היתה בכ"ה באלול .ולפי זה נשאלת השאלה אי %אנו אומרי בתפילה שראש השנה "זה היו תחילת מעשי %זכרו ליו ראשו" כאילו היו התחילה בריאת העול בעוד שהיו הראשו של הבריאה היה לפני ראש השנה? אלא ,כא נלמדת גדולתו וחשיבותו של האד ,שכל זמ שעדיי לא נברא האד אי הבריאה כולה כדאית להקרא "מעשי ה'" ורק ביו שנברא האד ,שהוא מטרת הבריאה וכל )אזני לתורה( תכליתה ,רק אז מתחילה הבריאה" ,תחילת מעשי."% "ועקדת יצחק לזרעו ברחמים תזכור"
)מתפילת מוסף של ראש השנה(
מדוע מודגש שעל הזכרו להיות "ברחמי "? אלא ,שעצ הזכרת זכות האבות או הזכרת עקידתו של יצחק יכולה לגרו ג רעה ,שהרי יכול השט לקטרג ולומר שדווקא בגלל שהיו לע ישראל אבות כאלה גדולי שהיו מוכני למסור נפש על קדוש ה' ועל תורתו היה על הבני ,דהיינו בני ישראל ,להדבק בדרכ וללמוד ממעשיה ולא ללכת אחרי יצר הרע ,ולכ יש להחמיר עימ בעבור חטאיה .משו כ ,%אנו מבקשי "ועקדת יצחק לזרעו ברחמי )השל"ה הק'( תזכור" ' שלא תהא עקידת יצחק נזכרת לנו חלילה לרעתינו אלא רק לטובה ולזכות ' "ברחמי ". "ספרי חיים וספרי מתים פתוחים בראש השנה" )ראש השנה טז(
זה שספרי חיי נפתחי בראש השנה ,ברור מדוע ,א %לש מה נפתחי ג ספרי המתי ? אלא שג בשעה שמעמידי את החוטא למשפט ,חייבי להביא בחשבו ,את הרקע והסביבה שבה גדל האיש ואיזה חינו %קיבל .שכ אד הגדל אצל הורי שה בעצמ חוטאי ויוצא לתרבות רעה ,אשמתו אינה גדולה כפי שגדולה אשמת אד הגדל )חמדת שלמה( בבית של תורה וחוטא .לכ נפתחי ספרי המתי לבדוק מי היו אבותיו ומה היתה ירושתו הרוחנית. "כל עמה נאנחים מבקשים לחם"
)איכה א' יא(
רבי שמעלקה מניקלשבורג דרש פע לבית הכנסת בראש השנה לפני תקיעת השופר ,ומתו %סערת נפש קרא את הפסוק" :כל עמה נאנחי מבקשי לח " ,וכ %פירש את הפסוק" :כל עמה נאנחי " ,כול נאנחי בראש השנה, בוכי ומתחנני ,אבל על מה ה בוכי ? "מבקשי לח " ,בוכי על צרכיה הגשמיי והחומריי .למחרת ,ביו השני של ראש השנה ,דרש שוב בבית הכנסת לפני תקיעת השופר ,ומתו %בכי זעק את הפסוק" :מדוע לא בא ב ישי ג תמול ג היו אל הלח " )שמואל א כ' כז( ,וכ %פירש את הפסוק" :מדוע לא בא ב ישי?" ,מדוע עדיי לא בא משיח ב דוד? משו ש"ג תמול ג היו אל הלח " ,ג אתמול ביו א' של ראש השנה וג היו ,ביו ב' של ראש השנה ,ה מתפללי רק "אל הלח " ,על הדברי הגשמיי ,ולא על גלות השכינה ועל הצרכי הרוחניי .
לשנה טובה תכתבו לעילוי נשמת שמעון בן חמו בר אסתר ז"ל
מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך? שלח מייל לכתובת[email protected] :
העלו מוקדש לעילוי נשמת : יצחק בן חמו בר אסתר ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשס"ה
יצחק בנימין בר שורין ז"ל נלב"ע יג' אדר ב' תשל"ג ת.נ.צ.ב.ה
העלון ניתן להורדה באתריםladaat.net/gilionot.php :
alonolam.com
חביבה חיה בנימין בת גורג'יה ז"ל נלב"ע יא' ניסן תשס"ז /pinchas.netעלוני-פרשת-השבוע-ברשתhtm.
"אמר הקב"ה :אמרו לפני בראש השנה מלכויות כדי שתמליכוני עליכם"
)ראש השנה לד(
מדוע הדגישה הגמרא "עליכ " הלא די היה לומר "כדי שתמליכוני"? אלא מלמדי אותנו חז"ל על טבעו של האד שהוא מסוגל להמלי %את הקב"ה על כל העולמות ,עליוני ותחתוני ,וג על כל העול כולו ,רק לא על עצמו... )לב אליהו( לכ אומר הקב"ה ,המליכוני "עליכ " שלא תשכחו להמלי %אותי ג עליכ . "תקעו בחודש שופר"
הבעל ש טוב הורה פע לתלמידו רבי זאב קיציס ללמוד את הכוונות של תקיעת השופר ,כי ברצונו שהוא יהיה התוקע בבית מדרשו .למד רבי זאב את הכוונות ,ומאחר שמדובר בהרבה כוונות ,שיש בה פרטי רבי ,רש אות על ד נייר שהניחו בכיס בגדו ,כדי שיוכל להביט ברשימות הללו בעת התקיעות .לא מצא הדבר ח בעיני הבעש"ט ומ השמי גרמו לכ %שגליו הנייר יאבד .כשהגיע רבי זאב לסידור התקיעות ,החל לחפש את ד הנייר ונחרד לראות שהוא איננו עמו .הדבר גר לו שברו לב ,שכ מתו %כ %שסמ %על הרשימות לא שינ כראוי את הכוונות ,ועתה לא ידע מה לכוו .מתו %כאב לב ומרירות עצומה פר בבכי מר ונאל לסדר את התקיעות בלי שו כוונות .אחרי התפילה אמר לו הבעש"ט" :בהיכל המל %יש הרבה חדרי והיכלות ויש מפתחות שוני לכל דלת .א %באמצעות הגרז נית לפתוח את כל השערי .הכוונות ' ה המפתחות לשערי של מעלה ,ולכל שער והיכל דרושה כוונה אחרת כדי לפתחו .אול לב נשבר פותח את כל השערי כמו הגרז. "המלך הקדוש"
בראש השנה ובעשרת ימי תשובה אנו אומרי בתפילה "המל %הקדוש" במקו "הא'ל הקדוש" ו"המל %המשפט" במקו "מל %אוהב צדקה ומשפט" .על פניו זה נראה כירידה בדרגה .שהרי משמעות הדברי היא שאנחנו עבדי למל ,%בעוד שבמש %השנה אנו כבני וידוע שמעלת בני גבוהה ממעלת עבדי .אלא ,מסביר זאת הגאו רבי שלמה קלוגר על פי על הכתוב בעניי עבד עברי" :כי טוב לו עמ) "%דברי טו' טז( אומרי חז"ל" :עמ %במאכל ,עמ% במשתה" )קידושי כ (.כל הקונה עבד עברי כקונה אדו לעצמו .ומכיוו ש"כל מזונותיו של אד קצובי לו מראש השנה" )ביצה טז (.ואנו חפצי שיקצבו לנו בראש השנה מזונותינו לכל השנה ' חוששי אנו שמא אי בינינו זכות לכ :%וג א יש לנו איזושהי זכות שיקצוב לנו בוראנו מזונות ' מי מאיתנו יודע מה ה המזונות שאנו זכאי לה . זו איפוא הסיבה לכ %שבימי אלו מכני אנו את הקב"ה "מל ' "%להודיע שעבדיו אנו ולבקש שית לנו כל השנה מזונות ברווח ,כדי שחייב האדו לתת לעבד העברי שלו.
ביאורי תפילות הימים הנוראים מהספר "שפתי חיים" "ולא שמנו כמשפחות האדמה"
)עלינו לשבח(
האומות קשורות לאדמה ולעניני העול הזה ,ואילו ע ישראל מהות היא רוחנית ושאיפת גילוי מלכות שמי בעול ,וזהו "ולא שמנו כמשפחות האדמה" הקשורי במהות לאדמה. "שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל א-ל לא יושיע"
)עלינו לשבח (
נאמרו כא שלושה ביטויי לאפסיות וחוסר היכולת של העבודה הזרה" ,הבל"" ,וריק"" ,א'ל לא יושיע" ,ואלו ה שלושת סוגי העבודה הזרה מהפחותה שבה עד לעליונה יותר" .הבל" ' "הוא אי בהחלט" והכוונה לאלה העובדי ע ואב ממש שאי בה שו כוח" .וריק" ' "הוא קליפה בלי תו "%דהיינו שנראה כאילו יש בו ממש ובאמת אי בו כלו ,והכוונה לאלה העובדי לשמש ולירח וכדומה שה רק מופעלי על ידי השרי מלאכי מלמעלה" .אל לא יושיע" ' ה הכוחות העליוני ,המלאכי ושרי האומות וכדומה שה אכ "אל" ' תקיפי ובעלי כוח ' ומנהיגי את העול ,א %באמת "לא יושיע" אינ יכולי להושיע כי אי לה יכולת ועצמאות להשפיע כי ה רק צנורות שדרכ משפיע הקב"ה שהוא לבדו היכול והמשפיע. "אשרי איש שלא ישכחך ,ובן אדם יתאמץ בך"
"איש" נקרא בעת שאינו עוסק בדברי גשמיי ,ומחשבתו תפוסה רק בקב"ה וברצונו ,או אז הוא מאושר שאינו מסיח את דעתו מהקב"ה" .ב אד " נקרא בעת עסקו בדברי הגשמיי ,וג אז עושה כל מאמ לבטוח ולהיות דבוק בקב"ה" .כי דורשי %לעול לא יכשלו" אלה שתמיד דורשי את הקב"ה ,זוכי לשמירה תמידית ,לכ "לא יכשלו" לא ברוחניות ולא בגשמיות.
יצחק" תפיליןעם"יד לרפואת"ח גמ ובכללם: ישראל כל חולי משה טויטו בר אסתר הי"ו הרה"ג מרדכי צמח אליהו בר מזל טוב שליט"א ברשותינו מבחר תפילין רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפון 052-3268315 :
הארות והערות ניתן להפנות לטלפון 052-3268315 :או בדוא"ל[email protected] :
גמ"ח תפילי "יד יצחק"
'052 ברשותנו מבחר תפילי רש"י )ספרדי ,אשכנזי ,איטר( להשאלה בטלפו 052'3268315 :
חברת הבקשות "מאיר השחר" בני ברק ומדרשת "ויזרע יצחק"
14:בית כנסת "תורת ישראל" קרית הרצוג ב"ב לימוד פיוטי ובקשות נוסח מרוקו בהדרכת ע"ה יוס ב חמו יו שישי 14:00
Related Documents
Vayizra Yishcak Rh 5770
June 2020 0
Vayizra Yischak Noach 5770
June 2020 0
Vayizra Yischak Souccot 5770
June 2020 0
Toratecha Shaashuay Rh 5770
June 2020 2
Sichat Hashavua Rh 5770
June 2020 1