Peninim Ki Tetze 2009

‫בסייעתא דשמיא!‬

‫ופרפראות נבחרים לפרשת השבוע‬ ‫"פרשת כי תצא – חודש אלול"‬ ‫**************‬

‫עורך‪ :‬הרב יוסף ברגר‬ ‫לתגובות והנצחות – לשיעורים והרצאות‪ - 054 - 8455798 [email protected] :‬ניתן לקבל את העלון במייל‪.‬‬

‫וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה‬ ‫)כא‪.‬יא(‬ ‫לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע‪ ,‬שאם אין הקב"ה מתירה‪ ,‬ישאנה‬ ‫באיסור‪) ,‬רש"י(‪ .‬שאל הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע – הייתכן? היאך ייתכן‬ ‫לחשוד ביהודי שיהא עושה באיסור דבר שאין עליו היתר? אלא ההסבר‬ ‫הוא כך‪ :‬דהרי בסוף הפרשה הקודמת כתוב‪ :‬שבשעה שיצאו למלחמה‪,‬‬ ‫הכריזו תחילה‪" :‬מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו"‪ ,‬ונאמר על‬ ‫כך‪" :‬הירא מעבירות שבידו"‪ .‬מכאן‪ ,‬שכל היוצאים למלחמה היו בטוחים‬ ‫בעצמם שהם נקיים מעבירות‪ ,‬ויהודי המתהלך בהרגשה שהוא נקי‬ ‫מעבירות‪ ,‬דווקא לגביו יש מקום לחשוש‪ ,‬ש"אם אין הקב"ה מתירה‪ ,‬ישאנה‬ ‫באיסור"‪ ,‬כי הוא מסוגל להכל‪ ...‬כי מי שאין לו כל רגש של חטא‪ ,‬עלול‬ ‫להיכשל בהזדמנות ראשונה!‪..‬‬ ‫בהקשר לכך‪ ,‬מובא בשם צדיקים הסבר למאמר חז"ל‪) :‬ברכות ה‪.‬א(‬ ‫"כשרואה אדם יסורים באים עליו יפשפש במעשיו‪ .‬לא מצא‪ ,‬יתלה בביטול‬ ‫תורה"‪ .‬הכוונה‪ :‬אם אדם הגיע למצב שאינו מוצא שום פגם במעשיו‪ ,‬סימן‬ ‫שכבר ביטל את כל התורה ולכן אינו מצליח לראות שום פגם‪...‬‬ ‫ואילו הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זי"ע הסביר – "לא דברה תורה אלא‬ ‫כנגד יצר הרע" – דהנה דרכו של היצר הרע היא‪ ,‬להסית את האדם נגד‬ ‫כל דבר אשר למצוה יחשב‪ ,‬תמיד מסית הוא לעשות בדיוק ההיפך ממה‬ ‫שאמרה תורה‪ .‬יוצא אם כן‪ ,‬דזה מה שהתירה התורה לקחת אשת יפת‬ ‫תואר מהווה תריס נגד היצר הרע‪ ,‬שכן מעתה יסית את האדם שלא‬ ‫לקחתה‪ ,‬ואילו היתה התורה אוסרת יפת תואר‪ ,‬היה היצר הרע מסיתו‬ ‫לקחתה דווקא‪ .‬וזהו "לא דבר תורה אלא 'כנגד' יצר הרע"‪...‬‬ ‫הגה"ק בעל החנוכת התורה זי"ע הסביר כך‪" :‬לא דברה התורה אלא כנגד‬ ‫יצר הרע" – התיבות "לא" ו"אלא" נראות כאן מיותרות‪ ,‬ודי היה לומר‬ ‫בקיצור‪" :‬דברה תורה כגד יצר הרע"? אלא שבין המעלות הטובות שמונים‬ ‫באשה נאמר‪" :‬שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא" )יבמות סג(‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬על "אשת יפת תואר" נאמר‪ ,‬שסופה שיצא ממנה "בן סורר ומורה"‬ ‫וממילא אין לומר עליה את השבח "שהן מגדלות את בנינו"‪ .‬ולא נותר בה‬ ‫אלא השבח של "ומצילות אותנו מן החטא" בלבד‪ .‬וכך אפוא משמעם של‬ ‫הדברים‪" :‬לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע" – "אשת יפת תואר"‬ ‫מועילה רק כנגד יצר הרע‪ ,‬היא מצילה מן החטא‪ ,‬ואילו לכך‪" ,‬שהן‬ ‫מגדלות את בנינו" – שיהיו יוצאים ממנה בנים טובים – לכך אין לצפות!‪...‬‬ ‫ואילו הגה"ק בעל הברוך טעם זי"ע אמר‪ :‬שבדברי רש"י הללו – "לא דברה‬ ‫תורה אלא כגנד יצר הרע"‪ ,‬ישנו רמז יקר למצוות ציצית כהלכתה‬ ‫וסגולתה הטמון בתוכה! משום שכידוע‪ ,‬מצוות ציצית היא סגולה להתגבר‬ ‫על יצר הרע )מנחות מג‪ :‬מד‪ ,(.‬אבל זה רק כאשר אין חסר בה שום חוט‪,‬‬ ‫אבל אם חסר בה אפילו חוט אחד‪ ,‬הגם שהיא כשרה‪ ,‬מכל מקום אין לה‬ ‫את הסגולה הזאת‪ .‬והנה בארבע כנפי הציצית ישנם ל"ב חוטים‪ .‬וזהו א"כ‬ ‫הרמז‪" :‬לא" – כאשר נשאר לאדם בארבע כנפי ציציותיו ל"א חוטים‪,‬‬ ‫"דברה תורה" – שהיא עדיין כשרה אך כבר אין בה את הסגולה להתגבר‬ ‫על היצר הרע‪ ,‬ורק אם היא כמספר "אל"א" )ל"ב( שיש בה ל"ב חוטים היא‬ ‫סגולה להועיל כנגד יצר הרע‪ ...‬ועפ"ז הוא גם מפרש את הנאמר )משלי‬ ‫ו‪.‬ב( "נואף אשה חסר לב" – מפני שחסר לו מהל"ב חוטים שבציצית ואין‬ ‫לו כבר את הסגולה להינצל מהיצה"ר הוא הגיע למצב של "נואף אשה"‪...‬‬

‫כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך‬ ‫כי יפול הנופל ממנו )כב‪.‬ח(‬

‫הרה"ק בעל הבית ישראל מגור זי"ע אמר בשם אביו הרה"ק בעל האמרי אמת‬ ‫זי"ע – "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך"‪" ,‬בית חדש" רמז על התחדשות‬ ‫השנה 'ראש השנה' שבו מתחדש הבריאה‪ .‬ועפי"ז הוא ממשיך להסביר‪" :‬ועשית‬ ‫מעקה" – הרמז על אלול קודם ראש השנה‪ ,‬שהוא הכנה לראש השנה משום‬ ‫ש"מעקה" בגימטריא "יראה" הרמז על יראת שמים מקודם בוא יום הדין‪ ,‬וכן‬ ‫"מעקה" הוא ר"ת של הרהורי עבירה קשים מעבירה שזהו חלק מהעבודה בימים‬ ‫אלו להתגבר על כך‪ .‬ולכן ממשיך הכתוב ואומר‪" :‬כי יפול הנופל ממנו" – דאף‬ ‫שיפול‪ ,‬יוכל ע"י ימים אלו להתחזק ולשוב‪ ,‬וממשיך‪ :‬ואולי בשל כך כופל הלשון‬ ‫"יפול הנופל ממנו" דהכוונה שיפול ממנו הנפילה ויתחזק‪...‬‬

‫לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו‪ .‬גדילים תעשה לך על ארבע‬ ‫כנפות כסותך אשר תכסה בה )כב‪.‬יא‪-‬יב(‬ ‫"גדילים תעשה לך" ‪ -‬אף מן הכלאים‪ ,‬לכך סמכן הכתוב מצוות ציצית ליד‬ ‫כלאים‪ ,‬לומר לך‪ :‬שציצית מותר לעשות משעטנז )רש"י‪ ,‬ומקורו יבמות ה'(‪.‬‬ ‫הרה"ק בעל המנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע הביא על דרך רש"י זה – פירוש‬ ‫נפלא לפסוק מתוך הזמר שאנו מזמרים מידי ליל שבת "אשת חיל" )שמקורו‬ ‫משלי לא‪.‬יג(‪" :‬גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה‪ ,‬דרשה צמר ופשתים"‪ .‬בהקדם‬ ‫ההסבר הידוע של המהרש"א על מאמר חז"ל )עירובין י"ג( "דנמנו וגמרו טוב לו‬ ‫לאדם שלא נברא משנברא"‪ .‬ולמה? מסביר המהרש"א – כי כשאנו מעמידים את‬ ‫האדם מול המצוות והעבירות‪ ,‬יוצא‪ ,‬שהוא קרוב להפסד ורחוק מן השכר‪ .‬כי‬ ‫מצוות עשה ישנן רמ"ח‪ ,‬ולא תעשה ישנן שס"ה‪ ,‬והם לא שווים‪ ,‬מאחר שהמצוות‬ ‫עשה מועטין מהלא תעשה‪ .‬אבל הנה גם ידועים דברי הרמב"ן )פר' יתרו(‬ ‫דכשאדם מקיים מצוות עשה‪ ,‬שכרו גדול יותר משמירת לא תעשה‪ ,‬מכיון‬ ‫דאהבה גדולה מיראה‪ ,‬דכשאדם עושה מצוה מאהבה‪ ,‬זה הרבה יותר חשוב‪,‬‬ ‫מכך‪ ,‬שאדם שומר לא לעבור על לא תעשה שזה מגיע לו מיראת ה'‪ ,‬ממילא‬ ‫הרמ"ח עשין עולין יותר באיכות מהשס"ה לא תעשה‪ ,‬ולכן אנו גם רואים הרבה‬ ‫פעמים שעשה דוחה לא תעשה‪ ,‬כי הוא יותר חשוב‪ .‬ולפי זה מסביר המנחת‬ ‫אלעזר זי"ע‪" :‬גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה" – היינו‪ ,‬שהתורה בחוקותיה‬ ‫ומצוותיה הכתובים בה‪ ,‬גמלתהו טוב לאדם כל ימי חייו‪ ,‬ולא ח"ו רע‪ .‬ואם תקשה‪,‬‬ ‫הרי נמנו וגמרו טוב לו לאדם שלא נברא משנברא‪ ,‬מחמת שמנו הלא תעשה‬ ‫ונמצאו מרובין כדברי המהרש"א‪ ,‬ונמצא עי"ז שהתורה היא רחוק משכר וקרוב‬ ‫להפסד ועונש‪ ,‬ונמצא שהתורה גרמה לו רעב חלילה? אין זו קושיה כלל! דההיפך‪,‬‬ ‫התורה גורמת לו טוב ולא רע‪ ,‬דהרי לפי הרמב"ן מצוות עשה שכרה גדולה‬ ‫הרבה משמירת לא תעשה‪ ,‬ממילא הרמ"ח עשין עולין יותר באיכות מהשס"ה‬ ‫לא תעשה‪ ,‬וא"כ‪ ,‬הרי התורה קרובה יותר לטובתו מהפסדו‪ ,‬והראיה לכך הוא‬ ‫מהמשך דברי הפסוק – "דרשה צמר ופשתים" – מכך שהתורה דרשה את שני‬ ‫הפסוקים – "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים" ו"גדילים תעשה לך" האחד ליד‬ ‫השני‪ ,‬למדנו‪ :‬כי מצוות ציצית דוחה את לא תעשה של שעטנז – הוי אומר‪:‬‬ ‫עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬כי כאמור העשה יותר חשוב מהלא תעשה‪ ,‬ולכן גמלתהו‬ ‫טוב ולא רע‪ ...‬הפלא ופלא!‪...‬‬

‫לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' וכו' על דבר אשר לא קדמו אתכם‬ ‫בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן‬ ‫בעור מפתור ארם נהרים לקללך )כג‪.‬ד‪-‬ה(‬ ‫מסופר על המגיד מדובנא זי"ע‪ ,‬שפעם אחת ביקש לצאת מעירו‪ ,‬ולא רצה‬ ‫שידעו אנה פניו מועדות‪ ,‬כדי שלא ירדפו אחריו גם לשם‪ .‬ארז המגיד את את‬ ‫מזוודותיו בהחבא‪ ,‬ויצא‪ .‬בדרכו הגיע לעיירה קטנה‪ ,‬וסר לאכסנייתו של יהודי‬ ‫אחד וביקש רשות לשבת בביתו‪ .‬השיב לו האכסנאי‪ :‬אין לי כעת פנאי להתעסק‬ ‫עמך ואפילו לא לשוחח מילה אחת! נבהל המגיד מתגובתו ושאלו‪ :‬מה קרה?‬ ‫ענהו האכסנאי‪ :‬מה לא שמעת? בעוד מספר דקות ידרוש בבית המדרש שלנו‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫המגיד מדובנא!‪ ...‬המגיד לא האמין למשמע אוזניו‪ .‬כיצד יתכן שכבר ידעו‬ ‫בעיירה על בואו‪ ,‬ומי הזמינו לדרוש‪ ...‬הלך המגיד עם כל הציבור לביהמ"ד‬ ‫והמתין לבאות‪ .‬לפתע נכנס לבית המדרש אדם שהציג את עצמו כהמגיד‬ ‫מדובנא והחל לדרוש‪ .‬המגיד האמיתי יושב בין כל האנשים ומאזין‬ ‫לדרשתו של המגיד מדובנא‪ ...‬בתחילת דברו עוד דיבר 'המגיד' דברי מוסר‪,‬‬ ‫אך לאחר כמה דקות יצאו מפיו שטויות והבלים‪ ...‬לא יכול היה המגיד‬ ‫להחריש יותר והודיע לקהל שהוא‪-‬הוא המגיד מדובנא‪ ,‬ולא מי שעומד ליד‬ ‫הסטנדר‪ ...‬בבית הכנסת קמה סערה גדולה‪ .‬המוני היהודים שבאו לשמוע‬ ‫את הדרשה התווכחו ביניהם מי הוא המגיד‪ ...‬הגבאים העלו רעיון משלהם‪:‬‬ ‫יבקשו משני המגידים לומר רעיון מסוים על פרשת השבוע‪ ,‬ומי שרעיונו‬ ‫יהיה נעים וערב יותר כדרכו של המגיד מדובנא "האמיתי"‪ ,‬הוא 'יוכרז'‬ ‫כהמגיד מדובנא‪ ...‬הפסוק שנבחר היה "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'"‪,‬‬ ‫וכמובן שהמגיד מדובנא אמר כדרכו בקודש רעיון שנקלט היטב בליבות‬ ‫השומעים‪ ,‬והנוכל ההוא סולק מבית המדרש בבושת פנים‪ ...‬אותו רעיון‬ ‫מוסרי נסב על הקושיה‪ ,‬מדוע התורה מדגישה שהסיבה שלא יבוא עמוני‬ ‫ומואבי בקהל ה' היא עקב כך ש"לא קידמו אתכם בלחם ובמים"? וכי זה‬ ‫היה כל חטאם? הרי הם ביקשו גם להרוג את ישראל? אמנם התורה‬ ‫מפרשת לאחר מכן גם את החטא הזה שביקשו להרגם‪ ,‬אך לא זו היתה‬ ‫הסיבה שמנעה אותם מלבוא בקהל ה'‪ .‬התורה מדגישה ותולה את הדבר‬ ‫ב"לא קידמו אתכם בלחם ובמים"‪ ,‬ורק אח"כ "ואשר שכר את בלעם בן‬ ‫בעור לקללך"? אלא ענה והסביר המגיד מדובנא‪ :‬הרי לנו יסוד גדול עד‬ ‫מאוד! תאוות הרצח של האדם היא רק התוצאה של "לא קידמו אתכם‬ ‫בלחם ובמים"‪ ...‬דכאשר האדם עובר את חייו בצורה אגואיסטית ואנוכית‪,‬‬ ‫ואינו חושב על אחרים‪ ,‬הרי הוא מסוגל להגיע למצבים של רציחה‪ ,‬רח"ל‪.‬‬ ‫אם חבירו יחסום לו את הדרך ולא יאפשר לו להגיע להנאות האישיות‬ ‫שלו‪ ,‬הוא לא יחשוב פעמיים‪ ,‬ויעשה את הפשע הגדול ביותר‪ .‬האנוכיות‬ ‫ואהבת העצמיות של האדם היא‪-‬היא המביאה אותו לכך שירצה לקחת‬ ‫את חיי חבירו‪ ...‬ולכן כאשר התורה מזכירה את הסיבה מדוע לא יבואו‬ ‫עמוני ומואבי בקהל ה'‪ ,‬היא אינה מדברת על תאוות הרצח שלהם‪ ,‬כיוון‬ ‫שזו רק התוצאה מכך שלא קידמו את עם ישראל בלחם ובמים‪ ...‬מבהיל על‬ ‫הרעיון!‪...‬‬

‫חודש אלול‬ ‫רמז נחמד אמר הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע על חודש אלול שהוא‬ ‫זמן מחילה‪ ,‬והוא‪" :‬הללוהו בתף ומחול" )תהילים קנ‪.‬ד(‪ .‬כי יש ב' פעמים‬ ‫ת"פ )‪ (480‬שעות מראש חודש אלול עד יום כיפור שאז הוא זמן מחילת‬ ‫עונות‪ ,‬וזהו "הללוהו ב‪-‬תף ומחול" – דהיינו ב' פעמים ת"פ‪ ,‬שאז‪" ,‬ומחול"‬ ‫– הקב"ה מוחל עונותיהם של ישראל‪...‬‬ ‫אמר הכותב‪ :‬חשבתי להסביר‪ ,‬דלא בכדי הוא נרמז בפסוק זה דווקא‪ ,‬כי‬ ‫יש כאן גם רמז לכך‪ ,‬שהתשובה והעבודה בחודש אלול צריכים להעשות‬ ‫מתוך שמחה ‪ -‬בתף ומחול‪ ,‬ולא ח"ו מתוך עצבות ומרה שחורה‪...‬‬ ‫אני לדודי ודודי לי ‪ -‬ראשי תיבות אלול‪ .‬הוסיף על כך הרה"ק רבי שלמה‬ ‫מקרלין זי"ע ‪ -‬וסופי התיבות הם יודי"ם יודי"ם בלבד‪ ...‬כי זה עיקר כל‬ ‫העיקרים להיות יהודים‪ ,‬ככל האפשר יותר יהודים!‬ ‫על הפסוק שאנו אומרים מידי יום בתפילת שחרית )תהילים ק‪ .‬ג( מזמור‬ ‫לתודה וכו' דעו כי ה' הוא עשנו "ולו אנחנו" עמו וצאן מרעיתו‪ ,‬היה‬ ‫הרה"ק בעל החידושי הרי"ם זי"ע מסביר ‪ -‬דיש קרי וכתיב‪ ,‬הכתיב הוא‬ ‫"ולא" באל"ף‪ ,‬והקרי הוא "ולו" בוא"ו‪ ,‬ולמעשה שניהם עולים כקנה אחד‪,‬‬ ‫דככל שהאדם מרגיש בלבו שהוא בבחינת "לא אנחנו"‪ ,‬שיש לו עוד מה‬ ‫לתקן ולהתעלות‪ ,‬כך הוא נהיה יותר ויותר "ולו אנחנו" ומתקרב להקב"ה‪,‬‬ ‫כי הבעיה מתחילה‪ ,‬כשאדם חושב בלבו שהוא המושלם ביותר‪ ,‬וכי אין לו‬ ‫עוד מה לתקן‪ ,‬אבל ברגע שמכניס בלבו כל הזמן שהוא "ולא" אז הוא‬ ‫נהיה "ולו אנחנו עמו"‪ .‬המשיך הרה"ק בעל החידושי הרי"ם זי"ע והוסיף‪:‬‬ ‫וזה מה שאנו רואים במילה "אלול"‪ ,‬כי היא מורכבת משני המילים –‬ ‫"לא"‪"-‬לו"‪ ,‬וזה עיקר עבודתנו בחודש הזה‪ ,‬לדעת שככל שאנו נרגיש‬ ‫בקרבנו שאנחנו עוד "לא" כל כך מתוקנים‪ ,‬אז נהיה כולנו קרובים "לו"‬ ‫ונצא זכאים בדין!‪...‬‬ ‫הרה"ק בעל הבני יששכר זי"ע כותב‪ :‬ארבעים הימים שמראש חודש אלול‬ ‫ועד יום הכיפורים יש בהם תתק"ס )‪ (960‬שעות ‪ -‬כנגד תתק"ס לוגין‬ ‫שיעור במקוה )והוא על פי הירושלמי תרומות פ"י ה"ה‪ .‬שפסק‪ ,‬שבריה‬ ‫בטלה בתתק"ס(‪ .‬וזהו ששנינו )יומא פ"ח מ"ט(‪" :‬מה מקוה מטהר את‬ ‫הטמאים‪ ,‬אף הקב"ה מטהר את ישראל" – והיינו‪ ,‬כשם שהמקוה מטהר‬ ‫את הטמאים בתתק"ס לוגין ועושה אותם כבריה חדשה‪ ,‬אף הקב"ה מטהר‬

‫את ישראל בתתק"ס שעות שבארבעים ימי הרצון ועושה אותם כבריה חדשה‪...‬‬ ‫עוד כותב הרה"ק בעל הבני יששכר זי"ע‪ :‬מובא בשם האריז"ל שיום ראשון של‬ ‫ראש השנה הוא "דינא קשיא" – דנים בשמים את האנשים באופן קשה‪ ,‬וביום‬ ‫שני של ראש השנה היא "דינא רפיא" – דנים בשמים את האנשים באופן פחות‬ ‫קשה ויותר רפוי‪ .‬ועפ"ז הוא מסביר‪ :‬לכן הקדים לנו השי"ת כמזור ותרופה את‬ ‫חודש אלול‪ ,‬ובו תרצ"ז )‪ (697‬שעות‪ ,‬כמנין 'קש"ה ורפ"ה'‪ .‬ורמז לדבר מה שכתוב‬ ‫)משלי טז‪.‬ז( "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו"‪" .‬ברצות ה' דרכי איש"‬ ‫– ברצות ה' אותנו בתשובה ותפילה באותן רצו"ת )תרצ"ו( שעות שקודם ראש‬ ‫השנה‪" ,‬גם אויביו" – היינו המקטרגים הבאים לקטרג עליו ביום הדין‪" ,‬ישלים‬ ‫אתו" – וימתקו ב' הדינים‪ ,‬הקשה והרפה‪ ,‬וה'צרות' יתהפכו ל'רצות' ולרצון‪...‬‬ ‫כתב הגה"ק בעל הבן איש חי זי"ע – נ"א יום שיש מן ראש חודש אלול עד‬ ‫הושענא רבא‪ ,‬שהם ימים נוראים וקדושים ימי סליחה וכפרה‪ ,‬והם סימן ועזר לכל‬ ‫ימי השנה‪ ,‬שאם האדם יזהר וישמר באלו הימים מכל חטא‪ ,‬בטוח הוא שיתגבר‬ ‫על יצרו כל ימי השנה כולה שלא ילכד ברשת היצר הרע‪ .‬ואם באלו הימים לא‬ ‫ישמר בהם כראוי‪ ,‬אזי ילכד ברשת היצר הרע וקרוב הוא לחטוא הרבה בכל‬ ‫השנה‪" ...‬כי אלו הימים דוגמת הלב והמוח שבאדם‪ ,‬שאם נזוקו הוא היזק כל‬ ‫היום‪ ,‬ואם הם בריאים אזי יהיה כל הגוף בריא"‪...‬‬ ‫מסופר‪ ,‬שבימיו האחרונים של הרה"ק בעל הדמשק אליעזר מויז'ניץ זי"ע כשהוא‬ ‫כבר שכב על ערש דווי בירושלים‪ ,‬ביקרוהו האחים הקדושים הרה"ק מהר"א‬ ‫מבעלזא זי"ע ואחיו הרה"ק מבילגורייא זי"ע‪ ,‬ובתוך השיחה פירש הרה"ק‬ ‫מבעלזא בשם הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע )מובא בסוף ספר ליקוטי‬ ‫תורה( את דברי האר"י ז"ל בפיוט של ליל שבת‪" :‬יהא רעוא קמיה דתשרי על‬ ‫עמיה" – שתהיה לרצון לפני הבורא יתברך העבודה הגדולה שעם ישראל עושים‬ ‫בחודש תשרי‪ .‬השיב לו הרה"ק בעל הדמשק אליעזר זי"ע מיניה וביה‪ :‬שאפשר‬ ‫לפרש‪" :‬יהא רעוא קמיה דתשרי" – שהרצון יתעורר עוד לפני חודש תשרי על‬ ‫עמו‪ ,‬כלומר עוד בחודש אלול‪ ,‬חודש הרחמים והסליחות‪ ...‬ונהנה מזה מאד הרבי‬ ‫מבעלזא‪ ,‬ואמר כי הוא פירוש נכון!‪...‬‬

‫תשובה!‬ ‫מסופר‪ ,‬על הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע ששאל פעם בימי אלול את אחד‬ ‫ממשמשיו באיזה זמן הוא מתעורר לתשובה? ענה לו השמש‪ :‬ב"מן המיצר"!‬ ‫)הפסוקים שאומרים לפני התקיעות בר"ה(‪ .‬נענה הרבי ואמר‪" :‬או ויי! בייא מן‬ ‫המיצר אי שוין צו שפעט" – במן המיצר זה כבר מאוחר‪ ...‬החסידים פירשו את‬ ‫כוונת הרבי בתרתי משמע‪ :‬בפשט פשוט‪ ,‬שהתשובה צריכה להתחיל מוקדם‬ ‫בחודש אלול‪ ,‬ולא לחכות לרגע האחרון ב"מן המיצר"‪ ...‬ובפשט עמוק יותר‪:‬‬ ‫שיהודי צריך לשוב בעת שהוא נמצא ברווחה‪ ,‬ולא ח"ו להתעכב עד שיהיה בעת‬ ‫צרה ח"ו – במן המיצר‪...‬‬ ‫אל הגה"ק רבי ישראל סלאנטר זי"ע ניגש יהודי אחד אחרי דרשת התעוררות‬ ‫באלול‪ ,‬ושאל לפי תומו‪" :‬וואס מאכט איר אזא בער פון התעוררות ראש השנה"‬ ‫– מה אתה עושה מראש השנה כזה דוב?‪ ...‬השיבו רבי ישראל‪ :‬מה אתה רוצה!‬ ‫הרי אפילו דוד המלך שאמר "גם את הארי גם הדוב הכה עבדך" )שמואל א'‬ ‫יז‪.‬לו(‪ ,‬כלומר שמהאריה והדוב הוא לא פחד – עם כל זאת היה ירא וחרד מפני‬ ‫יום הדין‪ ,‬כמו שהעיד על עצמו בתהילים )קיט‪ ,‬קכ( "סמר מפחדך בשרי‬ ‫וממשפטיך יראתי"‪...‬‬ ‫מספרים על אחד מנקיי הדעת שבירושלים ה"ה הרה"צ רבי יצחק דוד גוטפארב‬ ‫זי"ע‪ ,‬שהופיע באחד מימי אלול בחדר ההמתנה של הבד"ץ העדה החרדית‪ ,‬וישב‬ ‫והמתין שם כשעה שעתיים‪ .‬שאלוהו הנוכחים‪ ,‬מה מעשיך כאן‪ ,‬האם צריך אתה‬ ‫למסור עדות כלשהי‪ ,‬או שיש לך דין תורה‪ .‬אמר להם‪ :‬באתי להתבונן איך נראה‬ ‫אדם לפני שדנים אותו‪ .‬הנה עומדים כאן ממתינים רבים‪ ,‬האחד מעשן‬ ‫בעצבנות‪ ,‬השני מסתובב מקיר לקיר ומשנן לעצמו שוב ושוב את הטענות שהוא‬ ‫עתיד לטעון בדין תורה‪ ,‬השלישי מורט את שערות זקנו מרוב מתח‪ ,‬והרביעי‬ ‫אומר תהילים בדמעות ממש‪ .‬ובמה מדובר כאן בסך הכל‪ ,‬הרי לא דנים כאן דיני‬ ‫נפשות‪ ,‬וגם לא פוסקים ליתן מלקות‪ ,‬אלא מדובר בסך הכל בכמה אלפי דולר‬ ‫לכאן או לכאן‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬אנשים יוצאים לגמרי משלוותם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מגיע‬ ‫אני כעת מהרחוב‪ ,‬ביום מימי אלול‪ ,‬כשכולם עומדים בפני יום הדין של דיני‬ ‫נפשות‪ ,‬של חיים ומוות‪ ,‬ואף אחד לא עצבני‪ ,‬לא מורט שערות זקנו‪ ,‬ולא משנן‬ ‫לעצמו שום טענות של סניגוריה‪ ,‬אלא החיים זורמים כרגיל‪ ,‬והנושאים המדוברים‬ ‫לא נוגעים כלל ליום הדין הקרב ובא‪ ...‬לכן באתי לכאן‪ ,‬להרגיש מעט אווירה של‬ ‫פחד לפני פסק דין‪ ,‬ומזה ללמוד קל וחומר לפחד הנדרש מאתנו‪ ,‬כעת בעמדנו‬ ‫לדין בפני מלך מלכי המלכים הקב"ה‪...‬‬ ‫הרה"ק רבי נחום מטשערנוביל זי"ע היה אומר‪ :‬העולם אומרים‪ ,‬כשמגיע חודש‬ ‫אלול אז אפילו הדגים רועדים מגודל פחד יום הדין‪ .‬אבל זה לא אמת! כי לא רק‬ ‫הדגים רועדים‪ ,‬כי הים עצמו גם כן רועד מפחד יום הדין‪...‬‬

‫‪íéìùåøé äîìù úîø – åîù íåìéòá õôçä ãáëðä åðãéãé úáãð ïåìòä úöôäå úñôãä‬‬ ‫‪.íéø÷éä åúìéä÷ éðáe åúçôùî éðá úçìöäìå åúçìöäì‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬