בס"ד
שנה ג' גליון ט"ז )קכ"ב(
עש"ק פ' בראשית תש"ע
תורת אהל משה ליקוטי ד"ת לפרשת השבוע -יו"ל ע"י ביהמ"ד "אהל משה" ווין ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
בראשית .וברש"י מה טעם פתח בבראשית וכו' .ואמר הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זיע"א מה טעם ,איזה טעם מתוק ועונג הוא להתחיל מבראשית. )מזקנים אתבונן( בראשית .ואחז"ל בשביל התורה שנקראה ראשית .פי' שהתורה נקראת ראשית מפני שכל מי שלומד תורה לשמה אזי בכל יום נדמה לו כאילו היום )דעת משה( ראשית לימודו והיום התחיל ללמוד. עיקר התפלה צריך להיות על הישועה השלימה שנזכה בב"א שיהי'ה לעיני כל ישראל בראשית ברא וגו' שנראהו עין בעין שהשי"ת הוא הבורא ומנהיג לכל )תפארת שמואל( הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים. בראשית .האות האחרונה בתורה היא ל' והאות הראשונה היא ב' אותיות לב, רחמנא לבא בעי והלב הוא עיקר חיות האדם וכן התורה היא עיקר חיותינו )עבודת יהודה( והמדבק עצמו בתורה נקרא חי. בראשית .יבואר עפימ"ש בספה"ק נועם אלימלך בפרשה זו שהעובד לש"ש הוא בבחי' שמים והעובד שלא לשמה הוא בבחי' הארץ והכל ברא השי"ת ובכל הי'ה רצונו עכ"ד. ולכאורה קשה שהרי העבודה שלא לשמה היא מדריגה פחותה ומדוע חפץ בה הקב"ה ,ולזה נאמר בראשית וגו' שבחי' זו נצרך לראשית העבודה אשר אז מותר לעבוד מיראת העונש ומאהבת השכר ,וזה הכוונה במשאחז"ל בשביל ישראל שנקראו ראשית היינו שבחי' שלא לשמה המרומז בתיבת הארץ נברא בשביל אותם שנקראו ראשית דהיינו שעומדים עדיין בראשית קבלת עומ"ש, אמנם תכלית העבודה היא להגיע אח"כ למדריגת לשמה דהיינו בחי' שמים. )ברך משה(
ויקרא אלקים ליבשה ארץ .ואי' במדרש למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה .יל"פ כי לא נאמר בתורה התכונה שתהי'ה לארץ ,הרים גבעות בקעים ומישור ,אמנם שר העולם הבין מעצמו איזו תכונה ראוי'ה לארץ ,והיינו שרצתה מלשון ריצה שהקדימה ומיהרה לעשות רצון קונה טרם שנצטווה על )חתם סופר( זאת. תדשא הארץ דשא .אחז"ל במס' חולין ר"א רמי כתיב ותוצא הארץ דשא בתלת בשבתא וכתיב וכל שיח השדה טרם יהי'ה בארץ במעלי שבתא מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע עד שבא אדה"ר ובקש עליהם רחמים וירדו גשמים וצמחו וכו'. ולכאורה י"ל לשם מה נבראו כבר ביום ג' ,ברם ידועים דברי הט"ז באו"ח סי' תר"ע בשם הזוה"ק שאין השי"ת עושה נס ליתן ברכה אלא במה שיש כבר בעולם ואפי' הוא דבר מועט ולא בדבר ריקן ,ולכן ביום ג' צמחו קצת כדי שיהא )מקור ברוך( ביום ו' על מה שתחול הברכה. עץ עושה פרי .וברש"י שיהא טעם העץ כטעם הפרי והיא לא עשתה כן וכו' לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ,ובשפ"ח הקשה ע"ז דלקמן פירש"י שהארץ נתקללה בשביל האדם ולא בשביל עצמה וכמ"ש ארורה האדמה בעבורך .וי"ל דבאמת חטא האדם גרם שהאדמה שינתה תפקידה כמ"ש אצל אאע"ה שרדף עד דן ושם תשש כוחו כי עתידין בניו לחטוא שם וכמו"כ ע"י שהי'ה אדה"ר עתיד לחטוא בעץ הדעת תשש כוחה של האדמה ולא יכלה לקיים ציווי השי"ת שטעם העץ יהי'ה כטעם הפרי ולכן כשנתקלל האדם )אהל משה( נתקללה גם האדמה. נעשה אדם בצלמנו כדמותנו .ר"ל כדי להיות אדם השלם בבחי' בצלמנו כדמותנו צריך לזה בחי' נעשה אני ואתה ביחד כי אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול )צמח צדיק( לו.
בראשית .אחד אמר לחבירו שהוא מיוחס א"ל החבר בך מסתיים היחוס ואילו אצלי מתחיל היחוס וזש"ה לעיני כל ישראל שכל אחד מבנ"י יהי'ה תמיד לנגד עיניו בראשית שיתחיל אצלו היחוס ולא ח"ו שיסתיים היחוס אצלו. )דברי אליעזר(
פרו ורבו .על כל יהודי מוטל חוב לראות שיהי'ה עוד יהודי בעולם ולכן המצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל היא מצות פרו ורבו. )הרה"ק מהרש"ב מליובאוויטש זיע"א(
את האור כי טוב .וברש"י שגנזו לצדיקים לעתיד לבא .אין הפי' לעוה"ב אלא לצדיקים העתידים לבא בכל דור ודור שישיגו את האור ע"י מעשיהם הטובים. )בית אהרן(
וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד .היינו ע"י וירא אלקים נעשה כל אשר עשה טוב מאד שבראייתו הוא מטיבם ומקיימם לכן הם טובים. )מאמר מרדכי(
לאור יום .אי' במדרש ויקרא אלקים לאור יום אלו מעשיהם של צדיקים ולחשך קרא לילה אלו מעשיהם של רשעים איני יודע באיזה מהן חפץ יותר כשהוא אומר וירא אלקים את האור כי טוב הוי אומר במעשיהן של צדיקים חפץ ואינו חפץ במעשיהן של רשעים. והוא פליאה דכי ס"ד שהבוי"ת חפץ במעשיהן של רשעים אתמהה ,וגם למה הי'ה צורך לקריאת מעשיהן של רשעים בכלל ומה תועלת בהם. אמנם אמרה תורה לא תלמד לעשות כתועבת הגוים וגו' ואחז"ל אבל אתה למד שלא לעשות ,ועד"ז אפשר ללמוד מוסר השכל גם מעשה הרשעים כשרואים האיך נסוגו אחור וירדו אחורנית ממעשה אבותיהם וכשיתבונן האדם במעשיהם יתרחק מדרכיהם שלא יארע לו ככה ,והנה באמת לא יצטרך אדם לזה אלא צריך ללמוד ממעשה הצדיקים ולשמוע דבריהם ולעשות כמעשיהם, אבל ישנם חכמים בעיניהם שיאמרו אף אם לא אעשה כמו שאומר ועושה הצדיק לא אהי'ה צדיק גדול כמוהו אבל עכ"פ יהודי חרד אני. ע"כ אומרים לו לך נא וראה מעשיהם של רשעים אף הם אמרו כמותך ובאו בטענה זו עצמה וראו מה עלתה בידם ועד היכן נסוגו אחור שבתחילה השליכו רק מעט מן הגדרים והסייגים באמרם שזה רק הוספה ומדת חסידות שנו כאן ואח"כ הלכו מדחי אל דחי עד שעורטלו מכל זיק של יהדות ח"ו. וז"ש המדרש שבאמת אפשר ללמוד מוסר גם ממעשיהם של רשעים כמבואר אבל בכ"ז השי"ת חפץ יותר שילמדו מוסר ממעשיהם של צדיקים ולא להסתכל כלל על מעשיהם של רשעים כי מי שילמד מוסר רק ממעשיהם של רשעים לא )דברי יואל( יגיע לעולם למדריגת הלומד ממעשה הצדיקים.
והנה טוב מאד .אחז"ל זה המות וכן אחז"ל זה היצה"ר והיינו כי ב' דברים אלו )דברי מנחם( מביאים את האדם לידי תשובה ולכן הם טוב מאד.
אעשה לו עזר כנגדו .פי' שאעשה לו עזר כנגד יצרו וכמ"ש אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו. )דברי אמונה(
יהי רקיע בתוך המים .ידוע מצדיקים כי מים מרמז לגשמיות ותאוות העוה"ז ואילו רקיע מורה על רוחניות והתרוממות ,והתוה"ק באה לומר לנו בזה שאפי' כשאדם נמצא במקום נמוך ושפל מאד בתוך המים צריך גם שם לעשות רקיע דהיינו לזכור מהשי"ת ובזכות זה יתרומם ויתקרב להשי"ת. )אמרי קודש(
ותתן גם לאישה עמה ויאכל .יבואר עפימ"ש בספה"ק כי לשורש הדבר יש השפעה על כל תוצאותיו ומכיון שאדם יסודו מעפר והאדמה היתה הראשונה שלא קיימה מצות ד' כמבואר שהאדמה נצטוותה שיהא טעם העץ כטעם הפרי והיא לא עשתה כן לכן גם האדם שיסודו מן האדמה נכשל ואכל. )לב ישראל(
יום הששי .כל הנקבר ביום הששי אחר ה' שעות ביום ושעה ה' בכלל אינו רואה חיבוט הקבר כי קדושת השבת מפרידה ממנה כל צער וזה סודו יום הששי ה' יתירה. )כוונת האריז"ל( ויקדש אותו .כמה נואלו המה קטני אמנה המאחרים לקבל את השבת וממהרים לצאת ,כי הלא כל ששת ימי המעשה יונקים מן הקללה שנתקלל אדם הראשון ורק השבת לבדה יצאה מכלל הקללה והקב"ה בכבודו ובעצמו ברך וקדש את היום הזה ,ותחת אשר בעלי השכל ממהרים להכנס אל השבת לקבל ברכתה ומאחרים לצאת בשביל שלא להכנס כ"כ מהר אל קללת ששת ימי המעשה מהפכים הם את הסדר מאחרים הם להכנס אל הברכה ונחפזים הם לצאת ממנה ולהכנס במהרה אל הקללה של ששת ימי המעשה אשרי מי )חפץ חיים עה"ת( שזוכה להבין זאת. ואדם אין לעבוד את האדמה .רמז כי לא נברא האדם לעבוד אדמה אל לעבודת )תורת יחיאל( ד'.
כתנות עור .ובמדרש בתורתו של רבי מאיר מצאנו כתוב כתנות אור ,וכבר האריכו בזה מדוע בתורתו של ר"מ דייקא .ונ"ל לפימ"ש בספר צפנת פענח חדש לבאר דאדה"ר לא חטא כלל משום שהי'ה אריס בג"ע ואכל מדין פועל שאוכל בשעת מלאכתו ,אלא שהדין הוא דאם התנה הבעה"ב בתחילה שלא לאכול אינו אוכל והרי הקב"ה התנה כך עם אדה"ר וא"כ שוב י"ל שאדה"ר חטא. אמנם אליבא דר"מ דס"ל דגם בדבר שבממון אם התנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל וא"כ אין שום מקום לתנאי זה שלא לאכול בשעת עבודתו וא"כ אדה"ר לא חטא ולכן דווקא בתורתו של ר"מ הי'ה כתוב כתנות אור לרמז שלא )יציב פתגם( חטא.
הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זצוק"ל הי'ה פעם עם בניו במקום קייט בעת שהי'ה שם הרה"ק רד"מ מטשורטקוב זיע"א ובעת פגישתם שתו יין והרה"ק מטשורטקוב שיבח מאד את היין ואילו בנו של הרה"ק מאלכסנדר בעל התפארת שמואל זצוק"ל עשה תנועה כאילו היין לא משובח כ"כ והרגיש הרה"ק מאלכסנדר שדעת הרה"ק מטשורטקוב אינה נוחה מכך ואמר שיש קו הממוצע בין אמת לשקר ,שקר אסור לומר ואמת אין מוכרחים לומר וזה הקו הממוצע וכשאוחזים בקצה האחרון מוכרחים להגיד האמת וזו היא מדתו של )שיח זקנים( בני שהוא אוחז בקצה האחרון. )יום ההילולא של בעל התפ"ש כ"ט תשרי(
ויהי הבל רועה צאן וקין הי'ה עובד אדמה .ויהי לשון צער היינו שלהבל הי'ה צער על שהוצרך להיות רועה צאן ולא יכול הי'ה לישב באהלה של תורה ,אמנם בקין נאמר הי'ה ל' שמחה שקין הי'ה שמח ע"ז שהוא עובד אדמה ולא הוצרך )הרה"ק מרוזין זיע"א( לעמול בתורה.
סיפר לי גאב"ד פאיע שליט"א כשהייתי בימי המלחמה בלאגער הי'ה שם קאפו אחד שהי'ה מכה אותי מאד ופ"א כשניגש אלי להכות אותי זימרתי לעצמי איזה תנועה ששמעתי ממרן בעל הדברי יואל זיע"א וכששמע הקאפו את התנועה שאל אותי מאיפה הנך יודע ניגון זה עניתי לו ואם תדע תהרוג עוד יהודים? הפציר בי הקאפו שאגיד לו ואמרתי לו ששמעתי זאת בסאטמער בעת שמרן אמר ד"ת ,שאל אותי הקאפו אתה מתכוון לרבי יואליש חתן הרה"ק מפלאנטש זצוק"ל? אני הייתי נוסע לבנו הרה"צ רבי אלעזר מגרודזיסק זצוק"ל ,ואמנם מאז והלאה נהפך הקאפו לאיש אחר הניח תפילין וחזר בתשובה ולבסוף נהרג, וכשסיפרתי זאת פעם למרן בעל הדברי יואל זיע"א אמר לי אודות חותנו )שיח זקנים( בזיוו"ר הרה"ק מפלאנטש זצוק"ל כוחו הי'ה גדול בנגינה. )יום ההילולא כ"ט תשרי(
ויחר לקין מאד .יבואר עפ"י משאחז"ל עה"פ והנה טוב מאד זה יצה"ר וזה שחרה לקין מדוע כשאדם רוצה לעסוק בעבודת ד' מיד קם עליו היצה"ר הנקרא מאד ,וע"ז א"ל הקב"ה הלא אם תטיב שאת היינו שזה טובה גדולה לאדם שיש לו יצה"ר ועליו להלחם עמו וע"ז יש קבלת שכר. )כנסת יחזקאל( אם תטיב שאת .י"ל לשון נשיאות כי יתנשא ע"י שיטיב ויעשה תשובה )שיר מעון( שיתהפכו עוונותיו לזכיות. ביום ברא אלקים אדם .פי' אם אדם עושה דבר טוב בפני רבים אז יזדמן שיהי'ה לו פניות משא"כ אם עושה בהצנע לכת אז יהי'ה נזהר בודאי מפניות ולכך יראה אדם כאילו הוא לבד בעצמו בעולם ,וז"ש ביום ברא אלקים אדם )אמרי פנחס( לבדו על הארץ. וירא ד' כי רבה רעת האדם בארץ .כלומר שראה שהרעות מצד העבירות מרובים על השכר וכי תימא דעל ידי מחשבות הטובות דהמצות הטובות מרובים על הרעה גם זה אינו שראה ג"כ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום שגם בעשות אחת ממצות ד' מעורב במחשבתו מחשבה זרה כמו מחשבת פיגול שהיא הגאוה או שארי פניות א"כ ההפסד מרובה על השכר מש"ה וינחם )חות יאיר החדש( ד' כי עשה את האדם שטוב לו שלא נברא. --------------------------------------------------------------------------------------כשאני אוכל כסנין אחר קידושא רבא שעל יין איני אומר רק על המחי'ה ואיני כולל בהברכה גפן ג"כ כיון שלא הי'ה שתי'ה רק רוב כוס שיש ספק בזה לברכה אחרונה ,לפעמים אני שותה כל הכוס כדי לכלול עם על המחי'ה וזה כשהסעודה מתאחרת עד חשש עיכול דשתיית היין ,אך כשהסעודה היא תיכף אינני שותה רק רוב הכוס ואינני כולל ,והספק דגפן דהיין אני יוצא יד"ח ע"י ברכת המזון כי קידוש טפל להסעודה תמיד ונגרר להברכת המזון לכו"ע ,וגם שיצאתי יד"ח הסעודה שבמקום קידוש ע"י הכסנין וע"י על המחי'ה נבדל )אשל אברהם רפ"ט א'( הכסנין מהסעודה שאח"כ. --------------------------------------------------------------------------------------כשישב הרה"ק מרוזין זיע"א בבית המאסר עשה חשבון בנפשו על מה הגיעה אליו הצרה הזאת ותלה הצרה במעשה דלהלן שפ"א הי'ה סכסוך באיזה קהילה ברומניא באיזה ענין ונסעו להרה"ק מבוטשאטש זיע"א שהוא יבא לעירם ויסדר את הענין ובעת שדיברו עמו נפלט מפיהם שיכבדוהו כראוי א"ל הרה"ק בוד קען איך נישט נעמען פארט קיין רוזין ונסעו להרה"ק מרוזין והסכים לבא לעירם. וכשבא הרה"ק מרוזין לעיר נאספו אלפי איש והכריזו שאף אחד לא יהין להצקרב למרכבה של הרה"ק ליתן לו שלום והעמידו שם שוטרים על כך ,אמנם איש אחד התאמץ בדוקא ליתן שלום והשוטרים היכוהו מאד ואחר זמן נסתלק מן העולם רח"ל ,והרה"ק שלח אחד מאנשיו שיתן מוכה סכום כסף גדול ונודע לו שהאיש נסתלק רח"ל וסיים הרה"ק שזו היא סיבת ישיבתו במאסר אף שלא ידע מכלום )שיח זקנים( וגם לא ציוה שיכריזו כנ"ל מ"מ תלה סיבת העונש בזה. )יום ההילולא של הרה"ק מבוטשאטש זיע"א ביום כ"ט תשרי( הרה"ק רי הלל מקאלאמיי זצוק"ל שאל פעם את הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויזניץ זצוק"ל למה אינו אומר מוסר לחסידיו וא"ל דכתיב גם אויל מחריש מה שהאויל חורש היינו שעושה במעשה ודיבור חכם יחשב עושה החכם במחשבה הוא מקשר עצמו ומשפיע לחסידיו במחשבה. מרן בעל ד"ח מצאנז זיע"א אמר פעם כי הוא מתבטל בפני מדת צדקתו של הרה"ק מוויזניץ והסביר אנכי יש לי רחמנות ומתעורר בי מדת הרחמנות ולכן הנני נותן צדקה אבל אצלו הוא כהנחת תפילין. הרה"ק רבי שלמה )הראשון( מבאבוב זצוק"ל חזר פעם מעיר לעמבערג מאסיפת רבנים שהיתה שם אודות מחזיקי הדת ואמר שעל כל אחד מהאדמורי"ם הי'ה ניכר מבחוץ שהוא רבי זולת הרה"ק מוויזניץ שלא הי'ה נראה מבחוץ כרבי ,אבל כשאמר ד"ת התנפחו הגידים שעל ערפו כמו בני מעיים מחמת הפחד. )שיח זקנים( )יום ההילולא כ"ט תשרי(
הגה"צ רבי יוסף ענגל זצוק"ל אמר פעם שלמד ארבעים פעם ש"ס במהירות בלי רש"י ותוס' והרבה פעמים פירש הפשט בגמ' דלא כרש"י ורק אח"כ נתיישב ללמוד. כשהי'ה הגר"י ענגל זצוק"ל מספיד ת"ח בעת ההלוי'ה הי'ה קושר נימא בנימא ומפלפל בהספדו והי'ה קשה לו לגמור ההספד והי'ה מבקש שיקחו המטה וילכו )שיח זקנים( עם הנפטר ועי"ז יהי'ה מוכרח לגמור ההספד. )יום ההילולא א' מרחשון( כשהי'ה הרה"צ רבי ברוך מסערעט וויזניץ זצוק"ל סמוך על שולחן חותנו בזיוו"ר מרן מוהרי"ד מבעלז זיע"א בא אליו פעם המשמש בשעה אחת בלילה וא"ל שמרן קורא לו וכשבא ראה שאין אף אחד בחדר מלבד מרן והרבנית וא"ל מרן שמדברים שידוך עבור בנו הרב מבילגוריי זצוק"ל והוא בעלבתישע זאך עם מעות אבל אינו רביש ומה דעתו ע"ז שאלו הרה"צ מדוע שואל אותו דוקא וא"ל מרן די וועלט זאגט אויף דיר אז די ביסט אחכם וויל איך מיך באראטן מיט דיר ובתחילה ניסה שלא לענות אולם מרן הפציר בו שיאמר את דעתו ואמר שלדעתו אין זה שידוך מתאים למרן אמר מרן להרבנית את שומעת הוא אומר )שיח זקנים( כמוני. )יום ההילולא ב' מרחשון( הרה"צ רבי משה מבויאן-קראקא הי"ד סיפר שמנהגו של הרה"ק מרוזין זיע"א הי'ה לנסוע בכל יום ה' לקנות דגים מן השוק לכבוד שב"ק ופ"א כשחזרו מן השוק הגבי'ה הרה"ק את רגלו על הספל שהיו הדגים מונחים שם ודג אחד החל לצעוק אוי אוי ,וסיים הרה"צ מבויאן אם לא הי'ה יושב כאן נכד של הדג הנ"ל הייתי אומר מי הי'ה. הרה"ק מרוזין זיע"א אמר פעם להרה"ק רבי מרדכי מנאדבורנא זיע"א רבי אינו )שיח זקנים( זה שיש לו חסידים הרבה אלא מי שעובד את ד' באמת. )יום ההילולא ג' מרחשון( איש אחד השתוקק לנסוע לא"י ושאל את פי הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זצוק"ל אם יסע וא"ל הרה"ק אם האדם ראוי לכך מובילים אותו לשם ואם לאו מחזירים אותו משם ,ובעיני בנו הרה"ק בעל האמרי נועם הי'ה הדבר פלא מדוע ענה לו אביו כך ובסוף הי'ה שאותו איש לא נסע ולאחר הסתלקותו בא האיש אל בעל האמרי נועם לשאול על נסיעתו והסכים לכך ונסע ולאחר זמן שלח הנ"ל מכתב מא"י לבעל האמרי נועם והי'ה כתוב בראש המכתב אחרון של פסח אחר אכילת הבייגעל כי שם הי'ה כבר אסרו חג ואמר אז האמרי נועם אם הוא יכול לעשות שחוק מיו"ט שני של גלויות סימן שאבי צדק. )שיח זקנים( )יום ההילולא ג' מרחשון( יהודי אחד דיברו לו שידוך בשנת תש"ב ונסע אל הגה"ק רבי שבתי שעפטיל משימאני זצוק"ל להתיעץ עמו וא"ל הגה"ק השידוך הוא שלך ורק צריך אתה להמתין עד אחר המלחמה ואותו יהודי לא הבין איזה מלחמה הלא הוא סוחר והכל הולך כרגיל סגר הגה"ק את הגמ' שהיתה פתוחה לפניו ויצא עם האיש לחצר וטייל עמו וא"ל הנך רואה עננים כבדים על השמים א"ל לא אין אני רואה והי'ה הדבר בחדש תמוז ושום ענן לא נראה בשמים א"ל הגה"ק אין אני אשם בזה שהנך לא רואה אבל אני אומר לך ששניכם תחזרו בשלום מן המלחמה )שיח זקנים( ואז שניכם תנשאו ויהי'ה לכם כל טוב ,וכן הי'ה. )יום ההילולא ג' מרחשון(
גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php בחסות הקו החדש 0747-300100 :קו החדשות של הציבור החרדי