בס"ד
שנה ג' גליון י"א )קי"ז(
עש"ק פ' נצו"י ושבת סליחות תשס"ט
תורת אהל משה ליקוטי ד"ת לפרשת השבוע -יו"ל ע"י ביהמ"ד "אהל משה" ווין ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אתם נצבים .התוס' במס' מגילה כתבו הטעם שקורין פ' נצבים בשבת שלפני ר"ה כדי שלא להסמיך הקללות לר"ה ע"כ מפסיקין בפרשה שלא תהא מדברת בקללות .ובאמת בפ' זו יש גם דברי ניחומין כי בפ' זו מבואר שע"י התשובה יהי'ה לנו תקומה כמשאחז"ל דהקללות והיסורין מציבין אתכם ומקיימין אתכם לפניו כהיום הזה שהוא מאפיל ומאיר כך עתיד להאיר לכם. ופ' זו יש בה התעוררות גדול לתשובה כי כולנו היינו שם באותו מעמד ונכנסנו בברית ומשרע"ה הזהיר כולנו כמ"ש וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל, וע"כ דבר בעתו מה טוב לקרות פ' זו לפני ר"ה שיהא הקריאה מעורר בצירוף הזמן שהוא מסוגל לזה ובצירוף שניהם נזכה להתעורר לשוב בתשובה שלימה לפניו ית' ולתקן כל מעשינו ,ויקויים בנו הבטחת משרע"ה אתם נצבים היום שיהי'ה לנו תקומה וקיום נצחי והקללות יתהפכו לטובה ולברכה ותכלה שנה )דברי יואל( וקללותי'ה ותחל שנה וברכותי'ה אמן. אתם נצבים .מבואר בחז"ל דלאחר שבנ"י שמעו התוכחות הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלה מיד החל משה לפייסן וא"ל אתם נצבים .וביאור הענין דקריאת פ' הקללות יש בו כדי לעורר את הלבבות ולהביא את האדם לידי מורא ופחד מיום הדין שעתיד הוא ליתן בו דין וחשבון על כל פרט ופרט וכשיתבונן בעומק הענין יבא לידי סור מרע ועשה טוב וזה מה שמשרע"ה פייסם בזה שהראה להם את ענין הפנימי הטמון בקללות שאפשר דרך זה )לב ישראל( להתקרב להשי"ת. ראשיכם שבטיכם .ידוע המעשה מהמגיד ממעזריטש זיע"א שבהיותו ילד פרצה שריפה בבית הוריו ונשרף כל הבית וראה שאמו בוכה ושאלה לסיבת הבכי וא"ל שהי'ה להם כתב יוחסין עד לרבי יוחנן הסנדלר וגם זה נשרף א"ל הילד אין לך מה לבכות כי כעת יתחיל היחוס ממני ,וז"ש כאן אימתי אתם נצבים בקומה זקופה אם יהי'ה ראשיכם זקניכם וגו' היינו שהיחוס יתחיל )דברי אליעזר( אצלכם. כל איש ישראל טפכם .וטפכם לא נאמר אלא טפכם בלא ו' לומר כל איש )ספר חסידים( ישראל יהיו בעיניכם כטפכם לתקן כל צרכיהם. מחטב עציך עד שואב מימיך לעברך בברית .חטב עציך זה אברהם שנא' בו ויבקע עצי עולה ועמו הי'ה כריתת ברית הראשונה ושואב מימיך מיירי בימי )עטרת משה( עזרא שכרתו ברית חדש בשער המים כמ"ש בנחמי'ה. לעברך בברית ד' אלקיך .ובאוהחה"ק ביאר כאן דמיירי לענין משאחז"ל כל ישראל ערבין זה לזה וכאן כרת משה ברית על ענין זה .ולכאורה יש להבין דכמו שבגשמיות לא יכול איש עני להיות ערב ללוה מאחר שידוע שאין לו במה לשלם אם הלוה לא יחזיר ,כך גם הכא האיך יכול איש דל במצות להיות ערב עבור גדול שבישראל ומה שייך לומר כל ישראל ערבין זה לזה ,ונ"ל דהנה מבואר בספה"ק דמ"ש התורה אתם נצבים היום כולכם היינו שכל ישראל הם בבחי' קומה אחת שלימה כלומר שבנ"י נחשבים לגוף אחד ,וכשם שהגוף כולל גם הראש וגם רגל ואף שהראש הוא החשוב ביותר אבל בלי הרגלים הוא לא יוכל להגיע ממקום אחד לשני נמצא שגם לרגל יש חשיבות וכך גם עם בנ"י גם להאדם הפשוט ביותר יש מעלה שאינה אצל הגדול ולכן יכול כל אחד להיות )דברי מנחם( ערב אף למי שגדול ממנו. למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהי'ה לך לאלקים .היום הוא בר"ה כידוע ואמר שביום ר"ה יתן לך ד' קימה שתהיו לו לעם ואז והוא יהי'ה לך לאלקים היינו שהשי"ת יהי'ה לך למחסה ולמגן מן האלקים שהם הדינים לבל יוכלו קרוב )דעת משה( אליך. הנסתרות לד' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו .מה שאדם עושה ועובד את ד' בנסתרות ואין רואה זה טוב ומועיל רק מה שנוגע בינו לבין הקב"ה ,אבל לצורך לנו ולבנינו מה שנוגע לחינוך הדור העתיד ,הנגלות ,צריך שיהי'ה גלוי לעין כל )דברי מרדכי( כדי שממנו יראו וכן יעשו. ושב ד' אלקיך את שבותך וגו' והטיבך והרבך מאבותיך .הרי מקרא מלא דבר הכתוב שהשי"ת ייטיב עמך יותר מאבותיך ואבותיך הרי היו צדיקים ומכאן שהבעלי תשובה עומדים במדריגה גבוהה מאבותיהם וזה רמז למשאחז"ל במקום שבע"ת עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. )מזקנים אתבונן(
ומל ד' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך וגו' למען חייך .כי אם ח"ו אין הבנים הולכים בדרך הטוב אז החיים של האבות אינם חיים וז"ש ואת לבב זרעך למען )אהל משה( חייך. למען חייך .והקשו המפרשים א"כ הוי זה ע"מ לקבל פרס .אמנם עפימ"ש בספה"ק דבעת התגברות היצר אזי יש עצה להתגבר עליו עי"ז שמקבל על עצמו מסי"נ שיותר טוב לו למות מאשר להיות רשע לפני הקב"ה ,וז"ש כאן דע"י שאתה תקיים )דברי אמונה( למען חייך דהיינו שתמסור נפשך למות אזי הקב"ה ימול לבבך. לא בשמים היא .מקרא זה נוקב ויורד עד התהום עד כמה מגיע גודל חיוב לימוד התורה כי מבואר ברש"י מדברי חז"ל על הכ' הזה שאילו היתה בשמים היית צריך לעלות אחרי'ה כלומר היינו מחוייבים לחפש אחר איש שיעלה בשליחות כולנו אל השמים לבקש מאת ד' שיורידה לנו דבר שאפשר רק בדרך )חפץ חיים עה"ת( נס. לא בשמים היא .ודרשו רז"ל לא תמצא בגסי הרוח .ונ"ל בדרך רמז דהנה אחז"ל אריב"ל מ"ד וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו וכו' ,והנה זכה הוא בגי' לב והיינו דאם לומד תורה עם כל הלב אזי התורה נעשית לו סם חיים ,לא זכה בגי' ס"ג כמנין גס לומר דאם לומד )זרע דוד( התורה בגסות הרוח אזי נהי'ה ח"ו להיפך. ובחרת בחיים וגו' לאהבה את ד' וגו' .האדם הרוצה להיות לו חיים בעוה"ז יהי'ה על זה הכוונה שיהי'ה זוכה מחמת החיות להיות לו אהבת ד' וכמ"ש דוד )חסד לאברהם( הע"ה לא אמות כי אחי'ה ואספר מעשי קה. לשמוע בקולו ולדבקה בו .וסמיך לי'ה וילך משה ,ויל"ב השייכות .ונ"ל דהנה הראשונים חקרו בקיום המצות אם עיקר המטרה רק שהמצוה תתקיים או שהקב"ה חפץ לצרף את בריותיו שהאדם יעמול ויטרח בעסק המצוה וכמ"ש במס' סוטה דההיא אלמנה הגם שהי'ה לה ביהמ"ד ליד ביתה הלכה דוקא לביהמ"ד של ר' יוחנן שהי'ה יותר רחוק משום שכר פסיעות ואף שלכאורה לא מגיע לה שכר כי הרי יש לה ביהמ"ד ליד ביתה אבל על הטירחא שיש לה על המצוה יש לה שכר, ולפי"ז יבואר כאן דהנה בש"ך עה"ת כתב דמ"ש וילך משה שהלך הוא בעצמו ולא קיבצם ע"י שליח כי רצה ללמד את בנ"י ענין זה של טירחא דמצוה וז"ש לעיל )יציב פתגם( לשמוע בקולו שעיקר קיום המצוה היא ע"י הטירחא שיש לו. לא אוכל עוד לצאת ולבא .הצדיק בעוה"ז בכל יום ויום יוצא ממדריגה שלו למדריגה אחרת החשובה ממנה ,אבל היום לא אוכל עוד לצאת ממדריגה שלי )חתם סופר( ולבא למדריגה אחרת כי הוא יום אחרון. הקהל את העם .ובמס' סוטה אי' שהמלך הי'ה קורא פ' זו .ואיני יודע אם הלכה למשה מסיני כך הוא דדוקא מלך ואם אין מלך בשראל אין מצוה כלל וא"כ עד שאול המלך ע"ה לא נתקיימה מצוה זו ,ואפשר דלאו דוקא מלך אלא הגדול שבדורו עליו )מנחת חינוך( הי'ה המצוה אם לא הי'ה מלך וכן נראה מצד הסברא. ואנכי הסתר אסתיר פני .וקשה כשיהודי לבבו נשבר בקרבו ואומר הלא כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה א"כ מדוע מגיע לו עונש של הסתרת פנים, וי"ל יהודי צריך להאמין שבכל צרתם לו צר והקב"ה כביכול משתתף בכלל ובפרט ואם הוא אומר על כי אין אלקי בקרבי דהיינו שאין הקב"ה עמו בצרתו )עקידת יצחק( לכן מגיע לו עונש של הסתר פנים. באופן אחר אפ"ל על קושיא זו דהנה הסתלקות השכינה בעצמה היא רעה גדולה והיו צריכים לדאוג על זה אפי' אם לא הי'ה מגיע להם שום רעה אבל הם אמרו זאת רק בגלל שבאו עליהם הרעות ובלי זה לא הי'ה איכפת להם ענין זה )מאמר מרדכי( של הסתלקות השכינה ולכן מגיע להם עונש זה ביותר. וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו .יל"פ הלא כמה אומות אשר חכמתם ולשונם כבר אבדה ואין זכר למו ואנחנו עם ישראל אחר כל הרדיפות ושמדות וגולה אחר גולה מסוף העולם ועד סופו לא נשכח מאתנו התוה"ק לשוננו וכתבנו ומי גרם זאת הלא יד ד' ית' ברחמיו ,וז"ש והי'ה כי תמצאנה אותו רעות וגו' וענתה השירה הזאת דהיינו התורה תעיד על אמיתותה יען כי בכל מה שעבר עלינו לא תשכח מפי זרעו לא נשכח ולא ישכח )שיר מעון( מאתנו עולם ועד. ---------------------------------------------------------------------------------------
בעמדינו בפתח ימי הרחמים והסליחות לדפוק על שערי רחמים ,בושה וכלימה תכסה פנינו בזכרינו איך עבר עלינו כל השנה בהבל וריק ,הי תורה והי מצוה דמגנו עלן ואין לנו צדקה לבא לפני המלך לבקש על נפשינו ,ובכן עלינו לעשות ולקיים הני תרי עצות טובות וישרות אשר נתן לנו רבינו הק' הרבי רבי אלימלך זיע"א בספרו נו"א עה"פ אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וכתב שם שנרמז בזה עצה לעם ד' איך לבא אל אמיתת עבודת השי"ת כי הלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא אך התיקון לזה הוא במה שכולל עצמו עם כללות ישראל כי יש עולם הנקרא כל ישראל והעולם ההוא שלם בלי פגם וכשמתכללים בעולם ההוא שנקרא כל ישראל אזי אותו האבר שנפגם ע"י עבירה נתקן בקדושה עליונה ויכול לקיים כל המצוות ,ויש עוד עצה היות ששורש כל החטאים באים מכח עץ הדעת שנתקללה האדמה בל"ט קללות ומהם באה הזוהמא לאדם אבל ע"י שמירת שבת כהלכתו בל"ט מלאכות מתקנים הל"ט קללות וז"ש אלה בגי' ל"ט עכדה"ק .ולפי"ז יובן מה שתיקנו חכמי אשכנז להתחיל באמירת הסליחות דוקא במוצאי מנוחה כדי שזכות קדושת השבת בצירוף תפלת הרבים בשם כל ישראל יעמוד בעדינו לטהרנו מעוונותינו ולסלוח חטאותינו ושיאזין הקב"ה לקול תפלתנו ותחנונינו לשמוע אל )ברך משה( הרנה ואל התפלה. --------------------------------------------------------------------------------------כל השוכח דבר אחד ממשנתו וכו' .פי' ששוכח באמצע לימודו מהאחד דהיינו הקב"ה שהוא יחידו של עולם מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו יכול אפי' תקפה עליו משנתו פי' ששכח מחמת זה שהי'ה שקוע במשנתו ברוב עמקות ת"ל ופן יסורו מלבבך פי' רק כשיושב ומשכיחו מלבו רק אז מתחייב )הרה"ק רי"מ מזלוטשוב זיע"א( בנפשו. יוסף ד' עליכם עליכם ועל בניכם .נראה לפרש כפל הלשון עליכם עליכם שאם תוסיפו עליכם קדושה תסובב הקדושה לא עליכם בלבד אלא עליכם ועל בניכם. )מרן מוהר"ש מבעלזא זיע"א( קול ד' יחיל מדבר יחיל ד' מדבר קדש .יחיל הוא מל' המתנה שהלא כדור הארץ נחלק לג' חלקים שליש יישוב שליש ים ושליש מדבר ,והנה בשליש יישוב ישנו לימוד התורה גם בשליש ים יש תורה באיי הים אבל במדבר אין תורה כלל והמדבר מייחל שגם בו ישמע קול תורה ,וזה שמצינו שהשי"ת מזמן במשך )מהנ"ל( הדורות מפעם לפעם ת"ח למדבר בכדי שגם שם תהי'ה תורה. --------------------------------------------------------------------------------------מרן מוהרי"ד מבעלזא זיע"א סיפר שאצל הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זיע"א הי'ה בעל מקריא בר"ה ופ"א נודע להרה"ק שהבעל מקריא יודע לקרא לשונות )שיח זקנים( הגויים אזי סילקו מכהונתו. )יום ההילולא כ"ג אלול( הגאון בעל שואל ומשיב זצוק"ל בהספדו על הגאון בעל המנחת חינוך זצוק"ל כותב אם אמרתי אספרה כל צדקותיו אשר עשה תכלה היריעה מהכיל אחת אשר אזכיר שמיום עמדו על דעתו לא הסתכל מחוץ לד' אמותיו. כמו"כ ידוע שהי'ה לבעל המנ"ח חדר פנימי וכל מי שרצה להכנס לחדר זה הי'ה צריך לנקוב בשמו ורק כשהכירו הי'ה מרים עיניו אליו וכאשר לא הכירו לא הי'ה מביט בפניו רק הי'ה מדבר עמו בלי לראותו וזאת מזהירותו שלא לראות אדם )שר התורה( רשע. הגאון רבי יעקב מהרמילוב זצוק"ל נסע פעם לטארנפול לישב בדין תורה עם הגאון בעל המנ"ח וכשחזר אמר למקורביו שלא ראה אצלו שום גדלות וכשיצא לאור אח"כ הספר מנ"ח יצא הגאון מהרמילוב מכליו בהתפעלות ואמר כ"כ הרבה תורה יש בו והי'ה יכול לעצור עצמו. כשהי'ה הגאון בעל המנ"ח הולך על קברי אבותיו שבעיר טארנפול הי'ה מקדים לגשת תחילה לקבר אמו ואח"כ ניגש אל אביו ואמר הטעם ע"ז דדרכן של נשים שמקפידין על כבודם יותר מאנשים ע"כ הקדים לגשת לאמו תחילה. )שיח זקנים( )יום ההילולא כ"ג אלול( כשהי'ה הרה"צ רבי יצחק מנחם מאלכסנדר הי"ד אומר בליל הסדר את ההלל והי'ה מגיע לפסוק להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו הי'ה מפרש ואומר יעזרני השי"ת שאזכה לעולם שכולו טוב להיות בצוותא חדא עם אותם נדיבי לב שהתנדבו לטבח למען קדושת הבורא כל עולמים וכן הי'ה שנהרג על קידוש ד'. כמו"כ פעם בליל הסדר כשהגיע הרה"צ לפיסקא כל דצריך ייתי ויפסח החל לבכות בדמעות שליש וצעק מה גדול צערם של אחב"י במדינת רוסיא שאין ביכלתם לאכול מצה. בהיות הרה"צ מאלכסנדר פעם בימות הקיץ בעיר קרעניץ נגש אל חלון ביתו ואמר למשמשו אזא פינצטערניש אזא חשכות אזא הסתר פנים איז נישט גיווען )שיח זקנים( מששת ימי בראשית. )יום ההילולא כ"ג אלול(
כמו"כ ידוע מה שענה בעל הח"ח למרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל על שאלתו על סמך מה פסק את פסקיו במ"ב וענה לו שלמד כל שיטה בראשונים ל"ו פעמים. )הרב מבריסק( בעל הח"ח עמד פעם עם עוד כמה אנשים ואמר בתוך דבריו שעוד מעט יבא משיח צדקינו ועמד שם ת"ח אחד ואמר להח"ח אבל הלא עדיין לא בא אמר הח"ח לשאר האנשים אל תטו אוזן לדבריו כי הוא מר נפש שאיבד עתה את אשתו. בעל הח"ח שהה פעם במקום נופש והי'ה שם שאלה על העוף ששחטו עבורו והלכה הרבנית לרב של אותה העיר לשאול מה דינו של העוף א"ל הרב שהעוף כשר אבל לבעלה הח"ח שלא תתן לאכול מזה חזרה הרבנית לביתה ובישלה את העוף ושכחה מה שא"ל הרב ונתנה את העוף להח"ח כעבור זמן הבחינה הרבנית שהח"ח אינו אוכל מהעוף וא"ל שיאכל כי זה יתקרר ולא ענה לה כלום ולאחר כמה פעמים ששאלה אותו למה אינו אוכל שאל אותה האם אפשר לאכול ואז נזכרה הרבנית שהרב א"ל שלא תתן מזה להח"ח לאכול. בעל הח"ח אמר פעם על ענין החסידות שכשרוצים לשלוח לעוה"ז דבר גדול נעשה למעלה התנגדות לזה וכדי שהסט"א לא תעכב מלעבור אזי מעקמים קצת את הדבר וע"כ גם בענין החסידות עקמו זאת ע"י איחור זמן התפלה )שיח זקנים( וכדומה. )יום ההילולא כ"ד אלול( הרה"ק בעל הבית אהרן מקארלין זצוק"ל הי'ה פעם אצל הרה"ק רבי מרדכי מזוויהל זצוק"ל וראה הרה"ק מזוויהל שהבית אהרן מתפלל שחרית מאוחר ושאלו על כך וא"ל הלא זקינכם הרה"ק רי"מ מזלוטשוב זיע"א גם הי'ה מתפלל מאוחר ענה לו הרה"ק מזוויהל יש לנו בקבלה שהזמן המאוחר הי'ה בשעה תשע אמר הבית אהרן הלא הוא מתכוין ברצינות ועל כן נציית לו ומאז קבע הבית אהרן את זמן התפלה לשעה תשע וכן כתב ג"כ בסדר היום לחסידיו שזמן התפלה לא יאוחר משעה תשע. הרה"ק רי"מ מזלוטשוב זיע"א הי'ה פעם בעיר אחת ובע"ש כשהלך הרב דמתא להתפלל מנחה ראה שהרה"ק יושב עדיין בטלית ותפילין וחרה לו מאד והגיף את התריסין על החלון ,למחרת שכח הרב ששבת היום והגיע לביהכ"נ עם )שיח זקנים( הטו"ת. )יום ההילולא כ"ה אלול( הרה"ק רבי דוד מקשאנוב זצוק"ל הי'ה פעם אצל המגיד מטריסק זיע"א ולאחר שנפרד ממנו אמר המגיד איך האב דאך עפעס גיקענט אלטע צדיקים ,דעם צאנזער רב'ם זון איז דא גיווען דאכט זיך ר' דוד הייסט הער האט ער דעם צלם )שיח זקנים( אלקים אזוי ווי מען האט אים געגעבן. )יום ההילולא כ"ה אלול( הגה"צ רבי עמרם בלום זצוק"ל בעל הבית שערים בא פעם לעיר אחת והתאכסן בבית ראש הקהל ולכבוד האורח הזמין ראש הקהל את הת"ח שבעיר לביתו וערך לפניהם סעודה והניח לפני הגאון אווז לעוט וכד יין שאלו הגאון האם זה בשבילו ואמר כן והיתה כוונתו שהגאון יאכל מעט והשאר יניח שיריים אמנם הגאון החל לשוחח עם הת"ח בד"ת ולא שם לב לכך שהוא גמר לאכול ולשתות את הכל לאחר שסיים את הפלפול שאל הגאון את מארחו אם יש לו שטענדער וענה כן והראה לו היכן הוא עומד הניח הגאון את ידיו הק' על בטנו ואמר בויך בויך איך האב דיר גיגעבען דיינס יעצט גיב דו מיר מיינס וכך )שיח זקנים( עמד כל הלילה על רגליו ולמד. )יום ההילולא כ"ו אלול( איש אחד שהי'ה חולה מסוכן בא לפני מרן מוהר"ש מבעלזא זיע"א ומרן שם את ידו הק' על מקום המכה וברכו ושלח אותו אל פרופסור ידוע בעיר לעמבערג והרופא בדק אותו וראה שאין לו כלום והאיש הראה לו המכתבים מהרופאים שיש לו חולי מסוכן א"ל הרופא בודאי היית אצל הרבי מבעלז א"ל כן א"ל הרופא כך היא דרכו של הרבי הוא מרפא את החולאים ואח"כ שולח אותם אלי למען לא יראו שזה מופת ממנו. מרן מוהר"ש זיע"א העיד על עצמו שבהיותו בן שבע שנים כבר ידע את שורש נשמתו. מרן מוהר"ש זיע"א אמר פעם שכאשר בא לידו ספר חדש בקנין או במתנה אינו מניח את הספר מידו עד שאינו מחדש דבר מה עפימ"ש בספר. מרן מוהר"א זיע"א הי'ה מספר על זקינו מרן מוהר"ש זיע"א שאף באמצע השינה היו יכולים לשוחח אתו בד"ת כי דביקותו בתורה היתה יוצאת מן הכלל ואף שהי'ה ישן באמת.
מרן מוהרי"ד זיע"א אמר פעם בשם זקינו מרן מוהר"ש זיע"א שאמר עס איז גיווען בנו של הגה"ק בעל החפץ חיים זיע"א כותב בספרו על אביו שבתקופה שחיבר אזוינע מחברים וואס בשעת זיי האבען גישריבען די ספרים זענען זיי פארברענט גיווארען פאר יראת שמים ואעפי"כ איז דא אין זייערע ספרים ווערטער וואס אז א את ספרו הגדול משנה ברורה הי'ה סדר לימודו שקודם למד את הפרשה בחומש והמשיך בדברי התורת כהנים והספרי ובסוגיית הגמ' ועבר לספרי )אור הצפון( איד גלייבעט ווי דארט שטייט איז ער אן אפיקורס. הח"ח( )מכתבי הראשונים והאחרונים ורק כך פסק הלכה במשנה ברורה. )יום ההילולא כ"ז אלול( www.ladaat.net/gilionot.php פרשת השבוע להורדה גיליונות