Tiferet Yisrael Shoftim 2009

‫זמני השבת פרשת שופטים תשס''ט‬ ‫אנטווערפע ירושלי בני ברק לאנדא ניו יארק‬ ‫‪7.26‬‬ ‫‪6.56‬‬ ‫‪--‬‬‫‪7.56‬‬ ‫‪6.41‬‬ ‫הדה"נ‬ ‫‪8.33‬‬ ‫‪9.03‬‬ ‫‪7.56‬‬ ‫‪7.53‬‬ ‫‪21.44‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫‪8.55‬‬ ‫‪22.02‬‬ ‫‪8.30‬‬ ‫‪9.21‬‬ ‫‪8.32‬‬ ‫ר"ת‬ ‫זמני השבת בקלויז‪ :‬סדר אבות ובני‪ – 18.40 :‬שיעור בספר אהלי יעקב‪18.55 :‬‬ ‫מנחה עש"ק‪ - 19.12 :‬פלג המנחה‪ - 19.22 :‬אור החיי הק'‪ - 08.30 :‬שחרית‪09.00 :‬‬ ‫באר מי חיי‪ - 19.15 :‬ד‪ $‬היומי‪ - 19.20 :‬שיעור פרקי אבות‪20.15 :‬‬ ‫מנחה וסעודה שלישית‪ -20.44 :‬מלוה מלכה‪23.15 :‬‬ ‫שבת קודש פרשת שופטי
‪ ,‬ב' אלול ‪ -‬פרקי אבות‪ :‬פרק ו'‬

‫הגליו השבועי של‬

‫קלויז תפארת ישראל טשארטקוב‬

‫בנשיאות כ''ק האדמורי''ם לבית רוז'ין שליט''א‬ ‫‪ itÇ _xÜ|âááàÜA FJ „ gxÄA CFBEFEALHADC‬אנטווערפען‬

‫‪ -‬המתפלל בפלג המנחה אנא זכור למנות שומר וכדו' לקריאת שמע דאורייתא ‪-‬‬

‫
מילי
זעירי
‬ ‫הרבי ר' בוני מפשיסחא זי"ע הגיד בקדשו‪ :‬מי ה אלו הראויי‬ ‫להיות "שופטי ושוטרי" על כלל ישראל‪ ,‬הראויי להיות‬ ‫פוסקי ההלכות ומעבירי דר המסורה לע‪ ,‬רק אלו אשר "ה'‬ ‫אלוקי נות ל"‪ ,‬בעלי מסירות נפש להחדיר שיש ה' בקרב‬ ‫הע‪.‬‬ ‫אמרה טהורה זו‪ ,‬מובאת בהרבה מ הספה"ק‪ ,‬א בשבוע האחרו‬ ‫נתחוור לי ביאור אחר לאמרה זו‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' יצחק שלמה רייכר הי"ו אנטווערפע – ירושלי‪ ,‬סיפר‬ ‫לי השבוע מעשה מפעי‪ ,‬אשר הנני העני ממעש אחוז התפעלות‬ ‫ממנו עד כה‪ ,‬וברצוני לשת‪ $‬אתכ ב'גדלות' ו'מופת' זה‪.‬‬ ‫יהודי אשר עסק לפני קרוב לארבעי שנה בקירוב רחוקי מטע‬ ‫ארגוני הפעילי 'לב 'לאחי' וכדו' בארה"ק‪ ,‬סיפר לר' יצחק‬ ‫שלמה כ‪:‬‬ ‫"נשלחתי ע"י ארגו הפעילי לנתניה‪ ,‬לנסות לקרב צעירי צא‬ ‫מבני עדות המזרח‪ ,‬לקבצ בכל ערב לשעת לימוד והחדיר בה‬ ‫מעט יראת שמי‪ ,‬ניסיתי לשכנע את התלמידי לבוא לשיעור‬ ‫משניות‪ ,‬במש זמ רב‪ ,‬א לשוא‪ ,‬לא היה לה כלל חשק‬ ‫ללמוד‪ .‬בצר לי לפני שהרמתי ידי כליל‪ ,‬ניסיתי עוד 'רעיו' אחד‪,‬‬ ‫הבטחתי לה שא ה יבואו ללמוד‪ ,‬אזי רב פלוני שליט"א יבוא‬ ‫לבחו אות‪ .‬ואכ הרעיו עבד‪ ,‬לבני עדות המזרח יש דר אר‬ ‫מרובה לחכמי התורה‪ ,‬והנערי הגיעו"‪.‬‬ ‫ממשי הלה ומספר‪" :‬למדתי עמ פרקי אבות‪ ,‬א ה לא הבינו‬ ‫כמעט כלו‪ ,‬הסתפקתי והתנחמתי בכ‪ ,‬שלכה"פ את הספורי‬ ‫ומאמרי מוסר מחז"ל והספרי הפנימו והבינו‪ .‬הזמ חל‪,$‬‬ ‫והנערי החלו לדרוש את קיו ההבטחה‪ ,‬רב פלוני צרי לבוא"‪.‬‬ ‫"עליתי ירושלימה‪ ,‬נכנסתי אל אותו רב‪ ,‬ואמרתי‪ ,‬כבוד הרב הנני‬ ‫מבקש סליחה ומחילה‪ ,‬הבטחתי בשמו כ וכ‪ ,‬ואיני רואה דר‬ ‫של מוצא‪ ,‬מה הרב יכול לעזור לי בעני ? הרב‪ ,‬לא היסס‪ ,‬ואמר‬ ‫תגיד לי מתי אתה רוצה שאני אבוא לנתניה‪ ,‬ואני אבוא אי"ה‪ .‬לא‬ ‫האמנתי" – ממשי הלה "למשמע אזני‪ ,‬א אמרתי מיד‪ ,‬נקבע‬ ‫תארי‪ ,‬ונעשה חגיגה לכבוד הרב"‪.‬‬ ‫"ביו
המיועד‪ ,‬נקבצו כל הנערי בלבוש חגיגי באול מיוחד‪,‬‬ ‫ביציע למעלה צפו בה בהתרגשות מרובה‪ ,‬ההורי‪ ,‬הרחוקי‬ ‫מאוד מתורה‪ ,‬א התרגשו לרגל המאורע‪ ,‬וכבוד הרב מגיע‪,‬‬ ‫במדרגות כשעלה לאול‪ ,‬שואל אותי הרב‪ ,‬על מה בוחני את‬ ‫הילדי‪ ,‬מה למדת ? עניתי לו בפחד ובחשש‪ ,‬למדתי את שני‬ ‫המשניות הראשונות של פרקי אבות‪ ,‬א ג אות ה אינ‬ ‫מביני‪ ,‬שהרב רק ידע שההורי יושבי למעלה ביציע‪ ,‬ומביטי‬ ‫בעני רב‪ ,‬הרב הניד בראשו‪ ,‬ונכנס לאול בפני רציניות‪ ,‬כאילו‬ ‫הול הוא כעת להתיר עגונה"‪.‬‬ ‫"הוא מתיישב‪ ,‬ומתחיל לקרוא בקול ר‪ ,‬כל ישראל יש לה
חלק‪,‬‬ ‫חלק למה ? וכל הנערי קראו מתו הספר הפתוח לפניה‬ ‫לעול
הבא‪ .‬וכ במש ‪ 15‬דקות‪ ,‬הקריא את המשניות הלו‬ ‫ושוב‪ ,‬כשכל התלמידי קוראי בעקבותיו"‪.‬‬ ‫"כשסיי
הרי עיניו ליציע‪ ,‬ובאזני ההורי תמימי והמאושרי‪,‬‬ ‫נא בתוק‪ $‬רב במש ‪ 20‬דקות‪ ,‬על חכמי התורה שעומדי‬ ‫לגדול מתלמידי מופלאי אלו‪ ,‬ועל החובה של ההורי‬ ‫להעביר למוסדות תורה‪ ,‬כי ה גורמי הפסד למורשת ספרד‬ ‫וכו' וכו'‪ .‬לא נתקררה דעתו‪ ,‬וא‪ $‬ביקש להעניק תעודה אישית‬ ‫לכל תלמיד ותלמיד‪ .‬לפני שיצא‪ ,‬פנה אל היהודי שהזמינו‪,‬‬ ‫ושאלו‪ ,‬הייתי בסדר ?"‪ .‬עכ"ד אותו יהודי לר' יצחק שלמה‪.‬‬ ‫אותו רב‪ ,‬גילה בעוד אלפי מאורעות מסירות נפש בלתי נלאית‪,‬‬ ‫להחדיר בקרב הע שה' אלוקי בקרב‪ ,‬מי יודע יתכ שלכ‬ ‫זכה‪ ,‬וספריו ופסקיו המרובי מתפרשי על פני כל העול‬ ‫היהודי‪ ,‬ורבבות הוגי בתורתו שבכתב – בספריו יביע אומר‬ ‫ויחווה דעת ועוד‪ ,‬ורבבות אחרי בתורתו שבעל פה – בשיעוריו‬ ‫וכדו'‪ .‬כששמעתי זאת‪ ,‬נזכרתי באמרה שפתחנו בה ‪! ...‬‬ ‫א גיטע שבת‬

‫לעילוי נשמת‬

‫‪ Q‬תפארת שבמלכות‬

‫אמרות טהורות מרבותינו הקדושי על פרשת השבוע ועניני דיומא‬ ‫להחדיר בישראל שה' אלקי בקרב ‬ ‫והביא ראיה מ הפסוק מי האיש הירא ור הלבב וגו' ולא‬

‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫נדבת בנו הרה"ח ר' ישראל הולנדר הי"ו‬

‫שופטי
ושוטרי
תת ל בכל שערי אשר ה"א נות‬ ‫ל )דברים ט"ז‪ ,‬י"ח(‪ .‬פי' שהשופטי והשוטרי יורו לכ‪,‬‬ ‫למע דעת כי ה' אלקי בקרב‪.‬‬

‫ימס את לבב אחיו כלבבו‪ ,‬והיינו דאפילו א אינו מדבר‬ ‫עמה כלו משו שלבו נמס בקרבו ממילא ימיס בזה ג‬ ‫את לבב אחיו‪ .‬כמו"כ צדיק שיושב במסיבה בלב שפל‬ ‫ונשבר‪ ,‬ממילא מכניס שבירות לב והכנעה באנשי‬ ‫המקושרי אליו‪.‬‬

‫תמי
תהיה ע
ה' אלקי )י"ח‪ ,‬י"ג(‪ .‬שמעתי ביו ב'‬ ‫האזינו תרפ"ט‪ ,‬מאת הרב משענדישיב רבי אשר ב רבי‬ ‫טוביה נכד הרבי ר' נפתלי מראפשי זצ"ל‪ ,‬שזקנו רבי‬ ‫אברה ב רבי יעקב ממעלי ב רבי נפתלי מראפשי‪,‬‬ ‫היה נוסע להרבי ר' הירש מרימינוב זצ"ל‪ ,‬ופע אחת‬ ‫ערגה נפשו לראות את פני זקני הצדיק מרוזי זצ"ל‪,‬‬ ‫כששמע הרבי ר' הירש את יוזמתו‪ ,‬התרע מעט א‬ ‫אח"כ הסכי‪ ,‬ובכ נסע לסאדיגורא ובא שמה בפרשת‬ ‫שופטי‪.‬‬ ‫בשבת לא ישב הצדיק מרוז'י על השולח ע‬ ‫החסידי כמנהג‪ ,‬יע ב"ב היו עוד ברוזי‪ ,‬ולכ נקראו‬ ‫החשובי ובתוכ רבי אברה לפני התפילה בשבת‬ ‫והצדיק השמיע דברי תורה‪" :‬תמי תהיה ע ה"א‪,‬‬ ‫החובה על היהודי לבלתי שכוח רגע אחד את דר ה'‪,‬‬ ‫אבל טרדות הזמ ועול הפרנסה מפריעי אותו‪ ,‬ע"כ‬ ‫יתאמ למלאות חובתו זו לכל הפחות בשעת התפילה‪,‬‬ ‫"ע ה' אלקי" כלומר בעמד בתפילה‪ ,‬לכל הפחות אז‬ ‫תהיה תמי‪ .‬בית ישראל ברכו את ה'‪ ,‬הרק א ישראל‬ ‫מחוייב לבר את ה'? א לישראל יש זכות אבות‪ ,‬הוא‬ ‫מתפלל בדחילו ורחימו‪ ,‬ובזכות יצחק ובזכות אברה‬ ‫ה תרי גופי ובאמצעות התפילה פורחת לעילא‪.‬‬ ‫בשוב רבי אברה לביתו היה אצל הרבי ר' מאירל‬ ‫מפרימשלא זצ"ל‪ ,‬וסיפר לו את אשר שמע מהצדיק‬ ‫מרוזי זצ"ל‪ ,‬ויע רבי מאירל‪ ,‬תורה כזאת יכול לומר רק‬ ‫הרבי מרוזי‪ .‬התדע רבי אברה‪ ,‬מה כוונת דבריו‬ ‫האחרוני של הרבי מרוזי ? הרבי מרוזי עורר אליכ‬ ‫זכות אבות ולעורר זכות אבות בדברי תורה יכול רק חד‬ ‫בדרא‪ .‬הרב משענידישב שמע את הדברי האלה מפי‬ ‫זקנו רבי אברה‪ ,‬והוא סיפר‪ ,‬כי בשעת אמירת התורה‬ ‫נטה הרבי מרוזי את ראשו לאחוריו בהתפשטות‬ ‫הגשמיות‪ ,‬וחלק גדול מ התורה לא הבינו‪.‬‬

‫)הגה"ח רנ"ג וויינטרויב זצ"ל‪ ,‬בישישי חכמה‪ ,‬עמ' נ"ב(‬

‫)נזר ישראל‪ ,‬טשארטקוב‪ ,‬עמ' ק"א(‬

‫
‬ ‫"תמי תהיה"‪ ,‬לכה"פ "ע ה' אלוקי " בשעת התפילה‬

‫)מרשימות כ"ק מר האהלי יעקב מהוסיאטי זי"ע‪,‬‬ ‫קוב 'מסילות' ‪ -‬סאדיגורא‪ ,‬ניס תשנ"ח עמ' ‪(38‬‬

‫
‬ ‫התחברות הצדיק ע ישראל מעורר באי אומר ודברי‬

‫גיליונות פרשת‬

‫הרה"ח ר' ב ציו ע"ה‬ ‫ב הרה"ח ר' מנח
הלוי הולנדר ז"ל‬ ‫נלב"ע ב' אלול תשס"ב‬

‫‪R‬‬

‫מ העני להוסי‪ $‬ממקו אחר‪:‬‬

‫הרה"ג החסיד רבי דוד אוריטנבארג ]בעמח"ס תהלה לדוד[‬ ‫בפע הראשו שבא לסאדיגורא לפני מר הריזינער‬ ‫שנסע ע אביו הרב י"צ ז"ל‪ .‬וחכמת הקודש נכנס בליבו‪,‬‬ ‫ואמר לאביו שחושק לבוא עוד הפע בזמ הקרוב‬ ‫לסאדיגורא‪ ,‬ואביו אמר לו שהוא חושב שטוב יותר‬ ‫לאבר כמוהו ללמוד בביתו‪ ,‬ולא לבלות את הזמ‬ ‫בנסיעות לרבי‪ .‬ונכנסו אל מר להציע לפניו טענותיה‪,‬‬ ‫וענה מר בפה קדשו‪" :‬א היה לה שכל היו כופתי את‬ ‫בניה להביא אל הצדיק‪ .‬אומר אני‪ ,‬שכל מי שמונע את‬ ‫בניו מלנסוע אל אנערליכי יוד‪ ,‬הרי זה דומה כאילו משליכו‬ ‫לתו האש‪ ,‬לתו האש דייקא ולא לתו המי
‪ ,‬כי מ המי
‬ ‫יכולי
לצאת‪ ,‬ומ האש קע מע ניט ארוס"‪.‬‬ ‫)בית ישראל‪ ,‬ד‪ $‬י"ז ע"א(‬

‫
‬ ‫לימוד מוסר מחיות האיל‬

‫כי האד
ע השדה )כ'‪ ,‬י"ט(‪ ,‬אד אשר נהפ עליו הגלגל‪,‬‬ ‫חלילה‪ ,‬אינו רואה עוד שו אפשרות להחזיק במעמדו‪,‬‬ ‫אפסה כל תקוה‪ ,‬והוא כמתייאש‪ ,‬טוב כי יתבונ באיל‬ ‫ובע השדה בחור‪ :$‬הנה עליו נפלו‪ ,‬לחלוחיתו יבשה‪,‬‬ ‫וכמעט ימות בעפר גזעו‪ ,‬ולפתע יתחיל לינוק מ האדמה‬ ‫לחלוחית ולחנוט מחדש‪ ,‬ולאט לאט יתחיל לפרוח ולהוציא‬ ‫פירות‪ .‬מזה ילמד האד‪ ,‬שלא להתייאש‪ ,‬כי א להבליג‬ ‫על מצבו ולהתעורר‪ ,‬כי ג הוא כמו האיל‪ ,‬וא ירצה‬ ‫הש‪ ,‬ברגע אחד יוכל להתרומ ולהתעלות שוב‪ ,‬רק‬ ‫נחו להאמי בה' כי הכל יכול הוא והכל בהשגחתו‪.‬‬ ‫)גנזי ישראל‪ ,‬טשארטקוב‪ ,‬מועדי‪ ,‬עמ' קמ"ז‪,‬‬ ‫ט"ו בשבט שנת תרצ"א(‬ ‫
‬ ‫בר"ח אלול אפשר לתק הכל‬

‫הנה בראש חודש הוא מיעוט הירח אז בבחינת "ולרש אי‬ ‫כל"‪ ,‬א האד מקשר עצמו לה' שהוא אלופו של עול‬ ‫נקרא אזי ראש חודש‪ ,‬וכמו שבשבת נעשה התחדשות‬ ‫המוחי לכל השבוע‪ ,‬כמו כ נעשה התחדשות המוחי‬ ‫לכל חודש‪.‬‬ ‫ראש חודש אלול הוא סו‪ $‬השנה‪ ,‬ובכל השנה נשל אמת‬ ‫ארצה‪ ,‬כי האד מדובק בתאוות רעות רח"ל‪ ,‬וכשאד‬ ‫עושה תשובה בר"ח אלול הוא מחזיר הכל לשרשו‪.‬‬

‫מי האיש הירא ור הלבב וגו' ולא ימס את לבב אחיו‬ ‫כלבבו )כ' ח'(‪ .‬הרה"ק רבי אברה יעקב אדמוה"ז‬ ‫מסאדיגורא זי"ע‪ ,‬אמר לפרש עני הצדיקי שאינ‬ ‫אומרי תורה ברבי‪ ,‬כי עצ התחברות ע ישראל‬ ‫)כ"ק מר אדמוה"ז מסאדיגורא זי"ע‪ ,‬אמת ליעקב‪ ,‬ד‪ $‬ס"ז ע"א(‬ ‫הדבקי בה נות לה חיות וקדושה‪.‬‬ ‫
‬ ‫הפסוק מי האיש הירא ור הלבב וגו'‬ ‫השבועראיה מ‬ ‫והביא‬ ‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫להורדה‬

‫תזכורת‬

‫כוס תנחומים‬

‫סעודת הילולא‬

‫כפי שסוכ‬ ‫בשם מתפללי ולומדי הקלויז הע"י‬ ‫לפני הוואקאנס‬ ‫הננו משתתפים באבלו של ידידנו היקר‬ ‫החל מהשבוע‬ ‫כ "ק מר אדמו " ר‬ ‫הר"ר מנחם נחום רבינוביץ הי"ו‬ ‫השיעור השבועי ‪ -‬עיו‬ ‫המתאבל על פטירת אמו החשובה‬ ‫רבי משה 'ניו מבאיא קראקא הי "ד‬ ‫בחומש רש"י ומפרשי‬ ‫מרת רבקה רבינוביץ ע"ה‬ ‫תתקיי
" סעודת הילולא ומלוה מלכה " בקלויז‬ ‫יתקיי ביו רביעי‬ ‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון‬ ‫‪23.‬‬ ‫בשעה ‪23. 15‬‬ ‫בשעה ‪20.30‬‬ ‫וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד‬ ‫זכותו יג עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמ‬ ‫ולא ביו חמישי‬ ‫במוצש " ק פרשת שופטי – אור לג ' אלול‬ ‫יומא דהילולא קדישא של‬

‫‪à‬‬

‫‪z‬‬

‫‪R àé÷éãöã àìåìéä Q‬‬ ‫‪ò"éæ ã"éä à÷àø÷ - ïàéàáî äùî éáø ø"åîãà ïøî ÷"ë‬‬ ‫ג' אלול תש"ג‬

‫רבינו נולד בי"ד לחודש אדר – יו הפורי תרמ"א‪ ,‬לאביו כ"ק הרה"צ רבי שלו
יוס&‬ ‫זי"ע ב כ"ק מר אדמוה"ז מהוסיאטי זי"ע‪ ,‬ולאמו הרבנית הצדקנית מרת חיה ע"ה בת‬ ‫הגה"צ רבי אפרי
זלמ מרגליות זצ"ל אבד"ק מאצ'יוב‪ ,‬חתנו של הרה"ק המגיד מטריסק‬ ‫זי"ע‪ .‬שמו בישראל נקרא משה‪ ,‬ע"ש זקנו ]מכמה אנפי[ הגה"ק רבי משה אבד"ק בוטשא‬ ‫זי"ע ]חותנו של כ"ק מר הס"ק מרוז'י זי"ע‪ ,‬וכ חותנו זקנו של כ"ק מר אדמוה"ז מהוסיאטי זי"ע‬ ‫יע חותנו של האדמוה"ז מהוסיאטי היה הגרד"צ קבלנסקי‪ ,‬חתנו של הגה"ק רבי משה[‪.‬‬ ‫בז' טבת תרמ"ג‪ ,‬כשלרבינו עדיי לא מלאו שנתיי ימי‪ ,‬נלב"ע אביו הגדול הרה"צ ר'‬ ‫שלו יוס‪ $‬זי"ע‪ .‬אמו הרבנית חיה חזרה לבית אביה‪ ,‬שהיה סמו על שולח חותנו‬ ‫בטריסק‪ .‬אבי זקנו המגיד מטריסק זי"ע‪ ,‬שנקרא בפולי "דער רבי פו די רבי'ס"‪ ,‬השגיח‬ ‫בעי בוחנת אחרי דרכיה של ניניו‪ ,‬האחי הק' רבי נחומו'ניא ורבינו‪ .‬שני מספר היו‬ ‫סמוכי על שולחנו‪ ,‬ורבינו אצר בקרבו‪ ,‬במש כל ימי חייו‪ ,‬אוצרות מלאי מהקנייני‬ ‫הרוחניי שרכש בטריסק‪.‬‬ ‫כשגדלו במעט‪ ,‬חזרו הנערי להוסיאטי‪ ,‬ש נקשר רבינו בקשר אית‪ ,‬לזקנו הק'‬ ‫אדמוה"ז מהוסיאטי זי"ע‪ .‬רבינו אימ את דרכה של הוסיאטי ודבק בה‪ .‬המח החרי‪,$‬‬ ‫והשכל הבהיר‪ ,‬המידות הנעלות‪ ,‬מתחת מעטה ההסתר הגדול‪ ,‬אשר רבינו הטמינ‪ ,‬היו‬ ‫בבואה מוחלטת‪ ,‬של דר הוסיאטי‪ .‬אול על א‪ $‬ההסתר בתו הסתר‪ ,‬ידעו רבי‪ ,‬על‬ ‫העילוי הנפלא המתהל בשולי הדרכי‪ ,‬ה אמנ לא ידעו ולא שיערו‪ ,‬עד כמה ידרו‬ ‫ויזהיר כוכבו בעול היהודי‪ ,‬עד כמה רבי משה'ניו‪ ,‬יהפו לצדיק יסוד במלוא מוב‬ ‫המילה‪ ,‬יסוד לבני הרוחני של היהדות החרדית בגאליציה‪ ,‬א מהמעט שה הצליחו‬ ‫לראות‪ ,‬ראו והבחינו שגדול בעל שיעור קומה ענק‪ ,‬צומח בחממה ההוסיאטינאית‪.‬‬ ‫אחרי הסתלקותו של זקנו מהוסיאטי בל"ז בעומר תרנ"ד‪ ,‬דבק רבינו בדודו‪ ,‬הרה"ק רבי‬ ‫ישראל מהוסיאטי זי"ע‪ .‬אשר דאגת ומחסור של בני אחיו היו עליו ועל צווארו‪.‬‬ ‫מסופר שהרה"ק מהוסיאטי‪ ,‬פנה לגיסו הרה"ק רבי מנח נחו מבאיא – טשערנאווי‬ ‫זי"ע ]שהיה חתנו של אדמוה"ז מהוסיאטי[‪ ,‬ואמר לו‪" ,‬הבה ונתחלק בירושה שהותיר אחי‬ ‫וגיס רבי שלו יוס‪ ,$‬אתה תיקח אחד מה ואני אקח את השני"‪ .‬וכ הוה‪ ,‬האח המבוגר‬ ‫רבי נחומו'ניא נהיה לחתנו של הרה"ק מהוסיאטי‪ .‬ורבינו נהיה לחתנו של הרה"ק‬ ‫מבאיא ‪ -‬טשערנאווי‪.‬‬ ‫בי"ז לחודש סיו תרס"א‪ ,‬הקי רבינו את ביתו ע הרבנית הצ' מרי ע"ה‪ ,‬החתונה‬ ‫התקיימה בחצה"ק בבאיא‪ ,‬הייתה זו אחת החתונות המדוברות ביותר בעול החסידי‬ ‫דאז‪ ,‬אלפי חסידי מכל קצוות תבל‪ ,‬הגיעו לבאיא לשמחה זו‪ ,‬בלטה במיוחד המשלחת‬ ‫המכובדת של חסידי באיא שהגיעה מעיה"ק ירושלי‪ .‬בראש המסובי עמדו כ"ק מר‬ ‫אדמוה"ז מטשארטקוב זי"ע‪ ,‬כ"ק מר אדמו"ר הפחד יצחק זי"ע סב הכלה‪ ,‬וכ"ק מר‬ ‫אדמו"ר מהר"י מהוסיאטי זי"ע דוד החת‪ ,‬וכל אדמור"י בית רוז'י‪ ,‬כמו כ‪ ,‬א‪ $‬השתתפו‬ ‫בשמחה צדיקי בית טשערנאביל‪ ,‬זמ רב לאחמ"כ‪ ,‬עוד מרחשוו שפתותיה של‬ ‫החסידי‪ ,‬ששחו בהתלהבות יתירה על שמחה זו‪.‬‬ ‫בהכנסו לבית מר הפחד יצחק זי"ע‪ ,‬נפתח פרק חדש בחייו של רבינו‪ ,‬בקשר אדוק‬ ‫נתקשר ע חו"ז‪ ,‬ועד מהרה הפ לאחד מיסודות החצר‪ ,‬הפחד יצחק היה מכנהו "מיי‬ ‫משה'ניו"‪ ,‬ובהזדמנות אחרת אמר עליו "הנני רואה בר' משה'ניו איש קדוש ונשגב כחד‬ ‫מקמאי"‪ .‬רבינו לא זז מחו"ז‪ ,‬ובכל עת מצוא עקב אחרי דרכיו הק'‪ ,‬שיחותיו ואמרותיו‬ ‫נחקקו בליבו‪ ,‬עד כדי כ‪ ,‬שהכותב הראשי בבאיא הרה"ח ר' יוס‪ $‬ביליג ע"ה‪ ,‬היה‬ ‫מעביר את כתביו לרבינו שיעיי בה‪ ,‬וישלי את החסר‪.‬לימי‪ ,‬אחד ממקורביו של‬ ‫רבינו‪ ,‬החל לשיח לפניו מגדולתו וקדושתו של הפחד יצחק זי"ע‪ ,‬נענה רבינו ואמר "פו‬ ‫דע עלטער שווער רעדסט דו מיט מיר‪ ,‬ער איז געווע פו די שיירי כנסת הגדולה"‪.‬‬ ‫שני
אלו‪ ,‬עד פרו מלחמת העול הראשונה‪ ,‬היוו אצל רבינו "שנות השובע"‪ ,‬בה ישב‬ ‫על המנוחה והנחלה בחצר הקודש בבאיא‪ ,‬בשני אלו יכול היה לשקוע בתורה הק'‬ ‫ולהתייגע בה‪ ,‬לא היה ק להתמדתו ושקידתו באות הימי‪ ,‬באות שני נהפכה כל‬ ‫התורה כולה‪ ,‬למונחת בקופסא אצל רבינו‪ ,‬ספרייתו בבאיא הכילה אלפי ספרי‬ ‫תורניי‪ ,‬ובה רכש בקיאות מדהימה‪ ,‬בכל ספרי הגאוני והראשוני והפוסקי‪ ,‬שהיו‬ ‫מצויי אז‪ .‬זכרו כל שהוא לבקיאות מפליאה זו‪ ,‬נית לראות בשו"ת דעת משה‪ ,‬בי‬ ‫בתרי שיירי תשובותיו‪ ,‬מעט מזעיר ממה שהיו‪.‬‬ ‫ע
פרו המלחמה‪ ,‬בשלהי שנת תרע"ד‪ ,‬גלה רבינו ע הגולה אשר הגלתה אדמור"י בית‬ ‫רוז'י‪ ,‬לווינה‪ .‬ש אידק רבינו את קשריו ע שאר האדמורי"‪ ,‬כמו ג ע שאר גאוני‬ ‫הדור שגלו לוינה‪ ,‬כהגאו החרי‪ $‬ר"י ענגיל ראש ב"ד דקרקא‪ ,‬והגאו המופלא ר"מ אריק‬ ‫אבד"ק טורנא ובוטשאטאש‪ ,‬ואחיו הגר"פ אריק‪ ,‬והגה"צ ר' יצחק ירוח אבד"ק‬ ‫אלטשטאט‪ ,‬ועוד רבי‪ .‬חו"ז מר הפחד יצחק זי"ע‪ ,‬עמד על כ שנכדו חביבו ידור עמו‪,‬‬ ‫ועל א‪ $‬הצפיפות היתירה בדירה הצרה בווינה‪ ,‬דר רבינו במעו זקנו‪ ,‬ולא משה ידו מתו‬ ‫ידו עד שנתעלה הפחד יצחק בסערה השמימה בשיבסר אדר תרע"ז‪.‬‬ ‫אחר הסתלקות חו"ז הפחד יצחק זי"ע‪ ,‬הקימו חסידי ואוהדי רבינו 'קלויז' עבורו‪ ,‬ועד‬ ‫מהרה התלכדו סביבו מבקשי ודורשי ה'‪ ,‬ת"ח ובני עליה שחפצו להתבש מאור תורתו‬ ‫וקדושתו‪ .‬א מגאליציה השקיעו חסידי רבינו‪ ,‬כוחות רבי‪ ,‬והפעילו לחצי על רבינו‪,‬‬ ‫שיבוא להאיר את מקומ‪ ,‬ולהתגורר בגאליציה‪ ,‬ואכ כעבור שני ספורות‪ ,‬נשאו‬ ‫המאמצי פרי‪ ,‬ורבינו עבר בשנת תרפ"ה‪ ,‬לקראקא‪ ,‬עיר וא בישראל‪.‬‬ ‫קראקא‪ ,‬שעיר וא בישראל הייתה זה מכבר‪ ,‬עיר שיהודי הבקיאי בש"ס‪ ,‬התהלכו בה‬ ‫לרוב‪ ,‬דר כוכבו של רבינו‪ ,‬רבינו היה בקראקא ראש לאריות‪ ,‬עד מהרה נהפ ביתו לאב‬ ‫שואבת לכל גדולי קראקא‪ ,‬עיר וא בישראל זו הוקירה כ"כ את רבינו‪ ,‬עד כדי כ‬ ‫שלימי אמר אחד מילידי קראקא מו"ר הגה"צ הברכת שמעו זצ"ל ראש ישיבת‬ ‫טשעבי‪ ,‬שהיה תלמיד מובהק לרבינו‪ ,‬וכל ימי חייו דיבר עליו בערגה ובגעגועי עזי את‬ ‫המילי הללו "כשאומרי
קראקא‪ ,‬הרי זה ר' משה'ניו‪ ,‬שהרי הוא היה תפארתה‪ ,‬הוא היה‬ ‫הודה‪ ,‬הוא היה זיווה‪ ,‬והוא היה פארה‪ ,‬כא מצינו תורה וקדושה במקו
אחד"‪.‬‬ ‫ומדאתינא להגה"צ ראש ישיבת טשעבי זצ"ל‪ ,‬מ הצור להוסי‪ ,$‬מעשה ששמעתי‬ ‫מאחד שהיה בעצמו מעורב בפרשה‪ ,‬מעשה נורא‪ ,‬שממנו נראה גודל קדושתו של רבינו‪,‬‬ ‫ודבקות של תלמידיו בו‪ .‬באחד מקבצי מוריה‪ ,‬פירס אחד מפוסקי הדור שליט"א‪,‬‬

‫מאמר הלכתי‪ ,‬ובו הקשה מספר קושיות על תשובה הלכתית שרבינו כתב בעניני ציצית‪.‬‬ ‫אותו גדול שליט"א‪ ,‬שמוצאו ממקו אחר‪ ,‬כנראה לא הכיר ולא שמע דיו על רבינו‪,‬‬ ‫ובעת שהגה"צ ראש ישיבת טשעבי זצ"ל קרא את הערותיו‪ ,‬חש שבי השיטי‪,‬‬ ‫נשתרבבה לה איזו שהיא נימת זלזול‪ ,‬לא ראיתי מעול את התשובה‪ ,‬ואיני יודע מה‬ ‫בדיוק הפריע לו בכתיבת הערותיו‪ .‬עכ"פ מההערות אלו זכינו לשמוע מעשה מדהי‪.‬‬ ‫הגה"צ ר"י טשעבי זצ"ל‪ ,‬ער מכתב למערכת מוריה‪ ,‬ובו יישב את שיטת רבו – רבינו‪.‬‬ ‫המכתב פורס‪ ,‬והכל בא על מקומו בשלו‪ .‬א ר"י טשעבי לא הסתפק בזאת‪ ,‬אלא‬ ‫שלח את תשובתו לההערות לאותו גדול שליט"א‪ ,‬והוסי‪ $‬שורות מספר כהקדמה‪,‬‬ ‫ותמצית דבריו היו בער כ‪:‬‬ ‫"כשהולכי
להקשות על דברי גדולי‪ ,‬צרי תחילה לדעת מי ה היו‪ ,‬וא רואי‬ ‫שהמרחק בי המשיג למושג גדול המה‪ ,‬אי אפשר להקשות כלל‪ !...‬מו"ר הגה"ק מבאיא‬ ‫קראקא הי"ד זי"ע‪ ,‬מלבד שהיה מיחידי הדור בידיעת התורה‪ ,‬ובהתמדת ויגיעת התורה‪,‬‬ ‫מלבד חריפותו הגדולה‪ ,‬ועומק צחות שכלו הבהיר‪ ,‬היה הוא חד בדרא בקדושה‬ ‫ובטהרה‪ .‬ולפו
דרגת קדושתו‪ ,‬תורתו ותשובותיו אינ
כשל אחד מהדור הקוד
‪ ,‬אלא‬ ‫כשל אחד מכמה דורות קודמי
‪ .‬כדוגמא אציי‪ ,‬מעשה שאני הייתי עד לו‪ .‬אל מו"ר‬ ‫הגיעה שאלה‪ ,‬מעשה נורא באיסור אשת איש‪ ,‬שהיה צרי לחוות דעתו על ההשלכות‬ ‫ההלכתיות בעקבות מעשה נורא זה‪ .‬כשמו"ר הוצר לקרא את השאלה‪ ,‬מגודל עדינות‬ ‫נפשו‪ ,‬החל להקיא זמ רב‪ .‬ולא היה מסוגל להתחיל בכתיבת התשובה‪ ,‬ולכ השאיר זאת‬ ‫ליו אחר‪ .‬בפע הבאה שרצה להתחיל בכתיבת התשובה‪ ,‬קרא שוב את השאלה‪,‬‬ ‫והמחזה חזר על עצמו‪ ,‬מו"ר החל שוב להקיא מגודל קדושתו‪ ,‬והוכרח להפסיק‪ .‬וכ היה‬ ‫כמה פעמי
‪ ,‬עד שהצליח לכתוב את התשובה‪ .‬וכי יש היו בדורינו" סיי ר"י טשעבי‬ ‫את הקדמתו למכתב "עוד אחד שנפשו הטהורה תיגעל כ"כ משמיעת שאלה חמורה ‪...‬‬ ‫??? בא לאו ! מי יכול להרשות עליו ?" עכתו"ד ר"י טשעבי זצ"ל‪ ... .‬קודש קדשי‪...‬‬ ‫!!!‬ ‫גאונותו בתורה של רבינו‪ ,‬הפעימה את כל העול היהודי‪ ,‬השאלות ההלכתיות הקשות‬ ‫ביותר שעמדו על הפרק‪ ,‬הופנו לקראקא‪ ,‬לביתו של רבינו‪ ,‬שעמד ושירת את הכלל‪,‬‬ ‫והשיב תשובות לרוב‪ ,‬בכל מקצועות התורה‪ .‬גאו גאליציה ותפארתו רבי מאיר אריק‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שהתכתב רבות ע רבינו‪ ,‬כותב אליו )שו"ת שערי יושר‪ ,‬ח"ב‪ ,‬סימ ג'( "לכבוד הרב‬ ‫הה"ג חרי& ובקי נפלא בכל חדרי התורה" וכו'‪ .‬כמעט בכל ספרי השו"ת היסודיי מגדולי‬ ‫הדור של אות שני‪ ,‬מוצאי אנו איזכור לרבינו‪ ,‬א זה באופ ישיר אליו‪ ,‬או שמזכירי‬ ‫את דעתו‪ .‬הרה"ק האמרי אמת מגור זי"ע‪ ,‬הקפיד בכל פע שהגיע לקראקא למהר‬ ‫ולסור לבקר במעונו של רבינו‪ ,‬באמרו "הוא התורה בעצמה"‪.‬‬ ‫ביטוי כל שהוא‪ ,‬להערכה המקיפה לרבינו‪ ,‬מוצאי אנו בכ‪ ,‬שרבינו הועמד בראשות א‬ ‫הישיבות בפולי ‪ -‬גאליציה‪ ,‬ישיבת חכמי לובלי‪ ,‬אחר הסתלקותו של ראש הישיבה‬ ‫הגה"צ מהר"מ שפירא מלובלי זצ"ל‪ ,‬הוכתר רבינו ע"י חברי ועד השלטו הרוחני‪ ,‬לנשיא‬ ‫השלטו הרוחני של הישיבה‪ ,‬וגדולי עול היו חברי בוועד זה‪ ,‬הגאו ר' מנ זמבא הי"ד‪,‬‬ ‫הגה"צ האר צבי מקאזיקלוב הי"ד‪ ,‬הגאו מפיעטרקוב הי"ד‪ ,‬הגאו מטשעבי זצ"ל‪,‬‬ ‫הגאו הצור יעקב מפרוביזנצא זצ"ל‪ ,‬הגה"ק רבי שלמה אייגר מלובלי זי"ע‪ ,‬ועוד רבי‪.‬‬ ‫רבינו שהה בלובלי מספר שבועות בשנה‪ ,‬בשבועות אלו היו מתכנסי ממקומות‬ ‫מושבותיה‪ ,‬כל חברי הועד‪ ,‬והיו דני בעניני הישיבה‪ .‬בתקופה זו היה רבינו בוח את‬ ‫התלמידי‪ ,‬על לימודיה בכל השנה‪ ,‬והיה משוחח ארוכות‪ ,‬ע האריות שבחבורה‪ ,‬על‬ ‫קושיותיה ומלב עמ את הסוגיות הצריכות ביאור‪ .‬כמו"כ טובי הבחורי בישיבה היו‬ ‫נוסעי למעונו של רבינו בקראקא ולומדי ש תורה מפיו‪.‬‬ ‫הגה"צ ר"י טשעבי זצ"ל סיפר‪ ,‬שבהיותו בגלות בוכרה‪ ,‬עסק למחייתו בהברחות‬ ‫אסורות‪ ,‬כמו שאר היהודי שהוגלו לש‪ ,‬כי באופ אחר לא יכלו להתקיי‪ ,‬לילה אחד‬ ‫בא אליו רבינו בחלו‪ ,‬והזהירו שיראה להתפטר מיד‪ ,‬מכל הסחורה שבביתו‪ .‬ר"י‬ ‫טשעבי נבהל מאוד‪ ,‬ובבוקר השכ ר למכור את כל הסחורה במחיר הפסד‪ .‬כעבור‬ ‫שעה קצרה‪ ,‬פשטה המשטרה הרוסית על מעונו‪ ,‬וערכה חיפוש מדוקדק‪ ,‬א כמוב‬ ‫שבס"ד לא מצאה דבר‪.‬‬ ‫שמעתי מבנש"ק המתגורר בפלטבוש‪ ,‬שבצעירותו נסע לחלות את פניה של כל‬ ‫אדמו"רי גאליציה ופולי‪ ,‬שהיה אצל רבינו שלושה פעמי‪ ,‬וראה בפירוש שקורא הוא‬ ‫מחשבות‪ ,‬כמו שאד קורא מ הספר‪" ,‬הוא ענה לי" אמר לי אותו בנש"ק "על דברי‬ ‫שחשבתי‪ ,‬כאילו ששאלתי"‪.‬‬ ‫יהודי שהיה רחוק מחסידות‪ ,‬ולא זכה להיפקד בזש"ק‪ ,‬בא לרבינו ע קרובו שדר‬ ‫בקראקא‪ ,‬לבקש את ברכתו‪ ,‬הקרוב שחסיד היה הגיש לרבינו קוויטעל‪ .‬רבינו אמר‬ ‫לאותו יהודי‪ ,‬ל לבית המרקחת ותרכוש תרופה פלונית‪ ,‬ותוושע‪ .‬אותו יהודי‪ ,‬שהיה‬ ‫אצל כל הרופאי‪ ,‬גיח בליבו‪ ,‬ומחמת שלא חסיד היה‪ ,‬שאל "הרי ג
לרבי אי ילדי
‪,‬‬ ‫מדוע הוא לא השתמש באותה תרופת פלא ?" הקרוב שבא עמו‪ ,‬רצה לקבור עצמו‬ ‫מבושה‪ .‬א רבינו‪ ,‬חיי חיו רחב‪ ,‬ואמר "וכי באת לתת עצות או לקבל עצה‪ ,‬אתה‬ ‫תעשה כפי שאמרתי ל‪ ,‬ותוושע‪ .‬ומה שאתה שואל עלי‪ ,‬אי בי עפעס אנדערש"‪.‬‬ ‫היהודי כמוב נושע‪.‬‬ ‫בימי המלחמה כשרבינו שהה בגיטו טורנא‪ ,‬הובאה לרבינו שאלה קשה‪ ,‬אשה צעירה‬ ‫החביאה את ילדה אצל שכנתה הנכרית‪ ,‬כשערכו הרשעי ימ"ש חיפוש בי כליה מצאו‬ ‫את המכתב‪ ,‬תבעו ממנה הרשעי שתגלה לה היכ הילד‪ ,‬האשה כמוב לא הסכימה‪.‬‬ ‫ע האשה התגוררו בדירה בגיטו עוד מספר נשי‪ ,‬והרשעי שיערו שא‪ $‬ה יודעות‬ ‫היכ הילד‪ .‬הזהירו הרשעי את הנשי‪ ,‬שא לא יגלו היכ הילד‪ ,‬יהרגו את כול‪.‬‬ ‫הנשי פנו לרבינו בשאלה א מותר לה לגלות‪ ,‬את מקו הימצאו של הילד‪ .‬בא יש‬ ‫חשש לחייו של הילד‪ ,‬וקרוב לודאי שהרשעי יהרגו אותו‪ ,‬אסור למסרו‪ .‬א רבינו בעיניו‬ ‫הצופיות וברוח קודשו ידע שגורלו של אותו ילד נחת בי כה לחיי‪ ,‬ולכ פסק‪ ,‬שמותר‬ ‫לנשי לגלות היכ הילד‪ ,‬ומבטיח הוא נאמנה‪ ,‬שישאר בחיי‪ .‬ואכ הילד נמסר לידי‬ ‫הגאסטפו‪ ,‬המפקד החל להכותו מכות רצח‪ .‬א לאחמ"כ הפסיק‪ ,‬והחליט‪ ,‬להכניסו‬ ‫למוסד יתומי‪ ,‬וש נשאר עד סיו המלחמה‪.‬‬ ‫‪á‬‬

‫‪ Q‬ישמע חכ‬

‫‪ Q‬מרגניתא טבא ‪R‬‬

‫‪R‬‬

‫דר חיי
ולקחי מוסר מפרשת השבוע‬

‫פניני
יקרי
על הפרשה‬

‫הפירות מעידים בגלוי על טיב האילן‬

‫כשבתו ‪ -‬התחלת הנהגת רב בישראל‬

‫בפרשת כתיב )דברי כ‪ ,‬יט( "כי האד
ע השדה"‪ ,‬פסוק זה משמש למאמרי מוסר רבי‬ ‫בספרי החסידות והמוסר‪ ,‬נתמקד בס"ד באחד מה‪.‬‬ ‫נפתח בסיפור שהתרחש ברומניה בשני שלפני המלחמה‪ .‬באות שני התפשטה בקרב‬ ‫חוגי רבי ברומניה תופעה כאובה מאוד מבחינה רוחנית‪ .‬יהודי שומרי מצוות לא הקנו‬ ‫תשומת לב ראויה לחינו היהודי של ילדיה‪ .‬מסיבות חברתיות ה העדיפו לשלוח אות‬ ‫ללמוד במסגרות נטולות חינו יהודי‪ .‬התוצאות ניכרו מיידית‪ .‬הצעירי התרחקו ממסורת‬ ‫אבותיה וחדלו לקיי מצוות‪ .‬באחד ממקרי אלו התרחש האירוע הבא‪:‬‬ ‫יהודי שלא עמד בלחצי החברה‪ ,‬שלח את בניו ללמוד במסגרות מרוחקות מבחינה רוחנית‪.‬‬ ‫רבו של אותו יהודי הוכיחו על כ ותבע ממנו במפגיע להוציא מש את בניו‪ ,‬א הלה לא‬ ‫נענה‪ .‬הקפיד הרב על הסירוב ועל חוסר ההתחשבות‪ ,‬וציוה עליו לבל יראה את פניו עד‬ ‫שיציית לדבריו‪ .‬חשב הלה בלבו‪ :‬אסע לויז'ני‪ .‬ה הרבי הוא אוהב ישראל‪ ,‬ולא יוכיח אותי‪.‬‬ ‫עשה כ‪ ,‬ואמנ הרה"ק רבי ישראל מויז'ני זי"ע האהבת ישראל קיבלו בסבר פני יפות‬ ‫וקרבו ביותר‪ .‬נמצא מי שסיפר לרבי כי יהודי זה גורש מחצר רבו בגלל החינו המרוחק‬ ‫מיהדות שהוא מעניק לילדיו‪ ,‬א הרבי לא הגיב ולא שינה את הנהגתו כלפיו‪ .‬להיפ‪ ,‬הוא‬ ‫הזמינו שיצטר‪ $‬אליו לטיולו היומי‪ ,‬היהודי זק‪ $‬את קומתו בכבוד‪ ,‬ובחיו של סיפוק הצטר‪$‬‬ ‫לטיולו של הרבי‪.‬‬ ‫ה
טיילו בשדה‪ .‬הרבי הצביע על העצי וסיפר‪:‬‬ ‫בילדותי‪ ,‬בפרוס חג הפסח‪ ,‬יצאנו ללמוד בחצר‪ ,‬א תשומת ליבנו הוסחה מ הלימודי‪.‬‬ ‫ראה זאת המלמד‪ ,‬והחליט לרתק את תשומת ליבנו לנפלאות הבריאה‪.‬‬ ‫העצי
סביבנו החלו להוציא עלי לאחר החור‪ $‬המושלג‪ ,‬והמלמד הסביר לנו כיצד נית‬ ‫להכיר את סוג הע לפי צורת הגזע והעלי‪ .‬הנה‪ ,‬עלי אלו ה של ע התפוח‪ ,‬ועלי אלו‬ ‫ה של ע השזי‪ .$‬אנחנו הילדי‪ ,‬בקושי הבנו את דבריו‪ ,‬קשה היה לנו להבחי בי סוגי‬ ‫העלי‪.‬‬ ‫מתי ידענו כל ע מהו? כאשר הגיעה השעה‪ ,‬והע הוציא את פירותיו! אז ידענו שע‬ ‫שגדלי עליו תפוחי ‪ -‬ע תפוח הוא‪ ,‬וע שגדלי עליו שזיפי ‪ -‬ע שזי‪ $‬הוא‪.‬‬ ‫הרבי לא הוסי‪ $‬כל הסבר‪ ,‬אול ללבו של אותו אד חדר מסר ברור‪ .‬הפירות מעידי על‬ ‫הע‪ ,‬והבני מעידי על האב‪ .‬א הוא מחנ אות בדר כה מרוחקת מיהדות‪ ,‬סימ שג‬ ‫הוא מרוחק‪ ,‬אלא שהדבר עדיי לא ניכר‪ ,‬כי טר צמחו הפירות המנוכרי של עצו‪ .‬אותו‬ ‫יהודי הבי‪ ,‬שאי כל אפשרות שבניו יתחנכו בהשראתו בחינו רחוק ומנוכר‪ ,‬ואילו ליבו‬ ‫שלו יחשב ללב ז ונקי‪ .‬מסתבר מאד שהפג מתחיל בלבו פנימה‪.‬‬ ‫הרבי‪ ,‬לא הזכיר את עני חינו הבני‪ ,‬אול אותו אד שב לביתו והוציא את בניו ממסגרות‬ ‫לימוד אלה‪ .‬חפ היה שפירותיו יהיו פירות הראויי לאכילה‪ ,‬שהרי הוא עצמו נקרא על‬ ‫ש פירותיו‪.‬‬ ‫רעיו זה‪ ,‬הכלול בפסוק‪" :‬כי האד
ע השדה"‪ ,‬מדגיש את העובדה שאישיותו של האד‪,‬‬ ‫מגמותיו ונטיותיו‪ ,‬מעלותיו וחולשותיו‪ ,‬ניכרות היטב בדמות של בני הדור הבא‪ .‬חינו אינו‬ ‫מתמצה בדיבורי נאותי או במת ציוויי‪ .‬החינו הינו בראש וראשונה מת דוגמה‬ ‫אישית מצד ההורי‪ ,‬והליכת הבני והבנות בדר שסללו ההורי בחייה‪.‬‬ ‫הרבי ר' צדוק הכה מלובלי זי"ע שבשבוע זה יחול יומא דהילולא דיליה‪ ,‬מגדיר זאת‬ ‫בקצרה ובחריפות כדרכו "הבני ה הגילוי‪ ,‬להסתר של האב‪."...‬‬ ‫לכ‪ ,‬ככל שההורי יבנו את בית על יסודות יהודיי איתני יותר‪ ,‬באותה מידה ילבלבו‬ ‫בבית זה עצי צעירי ורענני ועליה יגדלו פירות לתפארת‪.‬‬

‫שמעתי משמיה דרבינו המנחת חינו ‪ ,‬שפירש הקרא "והיה כשבתו על כסא‬ ‫ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת למע ילמד ליראה וגו' )דברי י"ז‪ ,‬י"ח‪-‬‬ ‫י"ט(‪ .‬קשה למה נכתב כשבתו בכ"‪ ,‬בשבתו הוי לי למימר‪ ,‬דבמדרש אסתר אמרו‬ ‫על זה שנאמר במגילה "כשבת המל " ולא בשבת המל ‪ ,‬משו דישיבת המל ‬ ‫מאומות העול אינה ישיבה‪ ,‬ע"כ נכתב כשבת בכ" הדמיו עיי"ש‪.‬‬ ‫ונראה על דר משל‪ ,‬א דאנו רואי כשנבחר רב בקהילה הכל מחבבי אותו‬ ‫והבחירה בו נעשה בהתלהבות גדולה‪ ,‬אבל זה רק בתחילת ישיבתו ש‪ ,‬ואח"כ‬ ‫כשנתייש אצל האהבה מתקררת מיו ליו‪ ,‬עד שלפעמי נהפכי לו הקהילה‬ ‫לאויבי‪ ,‬וזה מעשי שבכל יו ויו‪ ,‬ע"כ בא התורה ונתנה עצה אי להישאר‬ ‫באהבה הראשונה‪ ,‬שמתחילה א ית מחשבתו רק להפצת התורה והיראה‪ ,‬ולא‬ ‫לאיזה תועלת גופני וגשמיי‪ ,‬אז יוכל להיות בטוח שהאהבה הראשונה תישאר‪,‬‬ ‫כמו שהיה בתחילה‪ ,‬ואדרבא רק יתווס עליו עוד ועוד‪.‬‬ ‫וזה שאמר הכתוב "והיה כשבתו על כסא ממלכתו" א רצונו שחשיבותו ויקרתו‬ ‫יהיה במעמד שוה כפי שהיה כשבתו על כסא ממלכתו‪ ,‬אז "יכתוב את משנה‬ ‫התורה הזאת"‪ ,‬היינו שידע מיו שבתו על כסא הרבנות נכפל חיובו לתורה‪ ,‬למע‬ ‫ילמד ליראה וגו' ולא לאיזה תועלת עצמי‪ ,‬אז ישאר קיי אהבתו‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫כשנצטווה‬

‫)הג"ר יצחק ווייס אבד"ק ווערבוי זצ"ל‪ ,‬אל‪ $‬כתב‪ ,‬עמ' קנ"ט‪ ,‬אות תל"ט(‬ ‫
‬

‫שני ספרי תורה ‪ -‬דר! הממוצע בהנהגה לע‪ ,‬ודר! החומרה לעצמו‬

‫רגיל היה על לשונו של זקני הגאו בעל כתב סופר זצ"ל לפרש מה דכתיב‬ ‫בפרשת המל "וכתב לו את משנה התורה הזאת"‪ ,‬ואמרו חז"ל בסנהדרי משנה‬ ‫תורה – שני ספרי תורה יהיו לו למל ‪ ,‬אחת שהיתה מונחת בבית גנזיו‪ ,‬ואחת‬ ‫שהיתה תלויה לו בצווארו כמי קמיע‪ .‬ונראה שרמז בזה‪ ,‬כי המנהיג לע ה' צרי ‬ ‫להורות לפניה דר הממוצע‪ ,‬א הוא בפני עצמו צרי להחמיר ולהיות מוסי‬ ‫והול כאשר לבו חפ! לפני משורת הדי‪ ,‬וכל המוסי מוספי לו מ השמי‪.‬‬ ‫ורמזה התורה זה למל שיכתוב לו שני ספרי תורה‪ ,‬אחת שהיה מניחה בבית‬ ‫גנזיו‪ ,‬מרמז לאוצר נחמד בהפלגת תורה ומעש"ט – מונחת בבית גנזיו‪ ,‬כי כל‬ ‫חפציה לא ישוו בה‪ ,‬ואחת שהיתה תלויה בצווארו‪ ,‬ענקי לגרגרותיו לקרות בה‬ ‫בגרונו למע ישמעו לפניה מדר ממוצע‪ ,‬והיינו ואחת תלויה לו בצווארו כמ‬ ‫קמיע‪ ,‬שהיה יוצא ונכנס בה לפני הע‪ ,‬קמיע המומחה לרבי המרפא כול‪,‬‬ ‫ומשווה לכול‪ ,‬זה לע‪ ,‬ואנו בדר המל נל ‪.‬‬ ‫)הג"ר שלמה סופר אבד"ק בערגסאס זצ"ל‪ ,‬חוט המשולש החדש‪ ,‬עמ' ר"מ(‬ ‫
‬

‫דרשת הרב לפני צא" מרעיתו ‪...‬‬

‫הרה"ק רבי אליעזר מדז'יקוב זי"ע נתקבל כאבד"ק דז'יקוב בפרשת שופטי‪,‬‬ ‫ובדרשתו הראשונה פתח ואמר‪" :‬כי תקרב אל עיר להלח עליה‪ ,‬וקראת אליה‬ ‫לשלו" – אני קרבתי אל העיר הזאת להלח עליה מלחמתה של תורה‪ ,‬והריני‬ ‫קורא לה לשלו – ללכת בדר התורה הק' אשר דרכיה דרכי נוע וכל נתיבותיה‬ ‫שלו‪" ,‬והיה א שלו תענ ופתחת לה‪ ,‬והיה כל הע הנמצא בה יהיו ל למס‬ ‫ועבדו "‪ ,‬כול ישמעו בקול הרב והמורה דר אי פר! ואי צווחה‪" ,‬וא לא‬ ‫תשלי עמ " אזי ראו מה כתיב בתריה ‪! ...‬‬

‫‪ Q‬תפארת החסידות‬

‫)הרה"ח ר' יוס‪ $‬ליפשי‪ ,‬החכמה מאי‪ ,‬עמ' כ"ה(‬ ‫
‬

‫‪R‬‬

‫ליקוטי אמרי ממאורי החסידות‪ ,‬על פרשת השבוע‪ ,‬מלוקטי מספרי הקדושי‬ ‫ושפט"ו נעשה שות‪ $‬בא"ת‪ ,‬ע"י משפט צדק‬ ‫שנקראי בני למקו‪ ,‬ובוודאי האב ממלא חסרו בנו קוד שיצטר‪ ,‬ובודאי אד אשר‬ ‫אמת‬ ‫די‬ ‫שד‬ ‫דיי‬ ‫כל‬ ‫ושפטו את הע
משפט צדק‪ .‬י"ל הרמז בזה‪ ,‬מה דאי' בש"ס )שבת י‪(.‬‬ ‫יש לו אמונה כזאת בהבורא‪ ,‬בודאי ממלא לו חסרונו‪ .‬וזהו הרמז‪ ,‬תמי תהיה ע ה'‪,‬‬ ‫לאמיתו נעשה שות‪ $‬להקב"ה במעשה בראשית‪ ,‬והוא שרמזו ושפטו את היינו דייני‬ ‫במשפט ששופטי נעשי שותפי להקב"ה במעשה בראשית שנברא בכ"ב אותיות כלומר שכשאתה על זה הבחינה‪ ,‬בחינת השלימות‪ ,‬שיש ל אמונה בבורא ב"ה שבודאי‬ ‫מא' – עד – ת'‪ ,‬ולכ ושפט"ו )‪ (401‬הוא מספר א"ת )‪ ,(401‬כי כיו שהגיעו למדריגת ימלא ל חסרונ‪ ,‬אז תדע שבודאי ע
ה"א‪ ,‬שבוודאי ה' עמ‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬קדושת לוי‪ ,‬שופטים‪ ,‬הדיבור החמישי(‬ ‫ושפטו אז נעשו שותפי שמסייעי במעשה בראשית מא' – עד – תי"ו‪ ,‬והוא שאמר‬ ‫
‬ ‫הפסוק ]שנהיה שות להקב"ה[ אבל אי זה כי א משפט צדק‪ ,‬היינו על די אמת וצדק‬ ‫מקרב אחי דווקא – ירדה תורה לסו דעת של אנשי ‬ ‫שדני‪ ,‬אז נעשו שותפי וכו'‪ ,‬כמאמר ז"ל הד די אמת וכו'‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי משה חיים אפרים מסאדליקוב זי"ע‪ ,‬דגל מחנה אפרים‪ ,‬שופטים‪ ,‬הדיבור הראשון( שו
תשי
עלי מל אשר יבחר ה"א בו‪ ,‬מקרב אחי תשי
עלי מל‪ ,‬לא תוכל לתת‬ ‫עלי איש נכרי אשר לא אחי הוא‪ .‬צרי ביאור כפל לשו הפסוק‪ ,‬מקרב אחי וגו' לא תוכל‬ ‫
‬ ‫בכל גשמיות יש הארה קדושה שצרי לחפשה‬ ‫וגו'‪ .‬אלא ירדה תורה לסו‪ $‬דעת של בני אד‪ ,‬שטבע להעדי‪ $‬איש נכרי‪ ,‬ובלבד שלא‬ ‫ושפטו את הע
משפט צדק‪ .‬ע"פ מ"ש בס' נוע
אלימל‪ ,‬פי' ע האר – מלשו גחלי למנות לתפקיד נכבד מי שהוא מקרב אחי – מחמת קנאה – לכ כפלה התורה בהדגשה‬ ‫עוממות וכו' ע"ש‪ .‬כ י"ל כא‪ ,‬שעיקר המשפט וההשגחה ]היא[ על הגשמיות‪ ,‬שאי ניכר יתירה‪ ,‬מקרב אחי דווקא תשי עלי מל‪ ,‬לא תוכל לתת עלי איש נכרי‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא זי"ע‪ ,‬דברי יחזקאל‪ ,‬עמ' פ"ח(‬ ‫ונגלה הארה הקדושה שנגנז בה ]בגשמיות עצמה‪ ,‬מחמת החומריות העוטפת אותה[‪ ,‬וכ מ"ש‬ ‫צדק צדק תרדו‪] ,$‬היינו[ מקו שצרי רדיפה למצוא הצדק הוא בעניני עוה"ז‪ ,‬שנקרא‬ ‫
‬ ‫א אינו משלי מה שקיבל ע"ע מוכרח להתגלגל שנית ח"ו‬ ‫עלמא דשיקרא‪ ,‬עכ"ז צרי האד
להאמי שיש בכל דבר הארה גנוזה כנ"ל‪ ,‬וע"י הרדיפה‬ ‫למצוא הצדק מתגלה לו בכל מקו ]ההארה והצדק[‪ ,‬והוא בתנאי של להתדבק בגשמיות‪ ,‬מי האיש אשר בנה בית חדש‪ .‬פי' שהתחיל להנהיג את עצמו בהנהגה חדשה בעבודתו‬ ‫וזה לא תקח שחד כו'‪] ,‬היינו[ שע"י הנאות עוה"ז מתכסה האמת והצדק ומתחזק כח ית"ש‪ ,‬ולא חנכו‪ ,‬שלא גמרו כמו שעושי חנוכת הבית אחר גמר‪ ,‬יל וישוב וגו'‪ ,‬כי‬ ‫השקר וחיצוניות‪ ,‬כמ"ש והחש יכסה אר כו'‪.‬‬ ‫המתחיל במצוה אומרי לו גמור )ירושלמי פסחים פ"י‪ ,‬ה"ה(‪ ,‬ומוכרח להתגלגל כמה פעמי‬ ‫)הרה"ק רבי יהודה ארי' מגור זי"ע‪ ,‬שפת אמת‪ ,‬שופטים תרל"ב(‬ ‫לגמור מה שהתחיל‪ ,‬וזה שאמר פ ימות וגו' ואיש אחר יחנכנו‪ ,‬פי' שיהיה מוכרח להיות‬ ‫
‬ ‫איש אחר ]ע"י שיתגלגל[ כדי לחנכו‪.‬‬ ‫כשיש שלימות באמונה‪ ,‬אז וודאי השי"ת ע האד‬ ‫)הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע‪ ,‬זרע קודש‪ ,‬דף קל"ח‪(.‬‬ ‫תמי
תהיה ע
ה"א‪ .‬הכלל הוא‪ ,‬כי הבורא ב"ה דרכו להיטיב‪ ,‬ובפרט לישראל ע קרובו‬ ‫‪â‬‬

‫‪ w‬חסידי מספרי‬

‫‪N‬‬ ‫‪ïäëä .á‬‬

‫"שופטים ושוטרים תתן לך" ‪ /‬מעשה שהיה‬ ‫ּבָעִיר ּתּונ ִיס ּפָ'צָה ַמחֲ‪%‬קֶת עַּז ָה ּבֵין ּכַּמָה ִמּפַ'נְסֵי הָעִיר לְבֵין ‪ּ-‬בָּה‪ּ- ,‬בִי יִצְחָק‬ ‫אלְחַּיִיק‪ .‬הַ ַּמחֲ‪%‬קֶת הָיְתָה עַל ‪8‬קַע ְּתבִי ָעתָם ׁשֶל ּפַ'נְסֵי הָעִיר ּכִי הָ‪-‬ב ְיפַּנ ֶה אֶת ּבֵיתֹו‪ׁ ,‬שֶּבֹו‬ ‫ֶ‬ ‫הּוא ִמתְּגֹו<ר ּכְבָר ֶעׂשְרֹות ׁשָנ ִים‪...‬‬ ‫אחַר ׁשֶּנֹודַע ּכִי ּבַיִת ז ֶה הֻ ְקּדַׁש לִפְנ ֵי ּכַּמָה ּדֹורֹות לְקֻּפַת הַ'הֶקְּדֵׁש'‪,‬‬ ‫ּמחֲ‪#‬קֶת ּפָ'צָה ל ְ ַ‬ ‫ַה ַ‬ ‫הַ ְּמפַ'נֶסֶת אֶת ֲענִּיֵי הָעִיר‪ּ .‬פַ'נְסֵי הָעִיר ָטעֲנּו‪ּ ,‬כִי הַּבַיִת הָ ֳענ ַק ּבִׁשְעָתֹו ל ָ‪-‬ב ׁשֶ‪B‬א ּכַּדִין‪,‬‬ ‫ּמתָם סָבַר‬ ‫אּל ָא ל ַ' ֶה ְק ֵּדׁש'‪ ,‬וְלָכֵן ָעל ָיו לְפַּנֹות אֶת הַּבַיִת‪ .‬ל ְ ֻע ָ‬ ‫ׁשֶּכֵן הּוא ‪%‬א הָיָה ׁשַּיָ‪ F‬לַּקְהִּל ָה ֶ‬ ‫הָ‪-‬ב ּכִי הּוא ‪ּׁ-‬שַאי ל ְהֹוסִיף ּולְהַחְז ִיק ּבַּבַיִת ׁשֶהָ ֳענ ַק לֹו ּכַּדָת וְכַּדִין ִמ ַּטעַם הַּקְהִּל ָה‪.‬‬ ‫העִנְיָן הּובָא לִפְנ ֵי ּבֵיתהַּדִין ּבְקִירּואָן‪ ,‬אַ‪ּ F‬ג ַם חֲכָמָיו הִ ְתקַּׁשּו לְהַּג ִי ַע ל ְ ֵעמֶק הַּׁשָוֶה‬ ‫ָ‬ ‫ּולְהַחְלָטָה ֻמסְּכֶמֶת‪ּ .‬בְהַ ְמלָצַת חַכְמֵי קִירּואָן הֻחְל ַט לְהָבִיא אֶת הַ ַּמחֲ‪%‬קֶת לִפְנ ֵי ּבֵיתהַּדִין‬ ‫אל ַץ ‪ּ-‬בָּה הַ ָּיׁשִיׁש ׁשֶל ּתּונ ִיס‬ ‫הַּג ָדֹול ׁשֶל ּבָבֶל‪ .‬וְכָ‪ּ ,F‬בִגְל ַל ַעקְׁשָנּותָם ׁשֶל אֹותָם ּפַ'נָסִים נ ֶ ֱ‬ ‫לְהִ ַּטלְטֵל עַד ּבָבֶל ּכְדֵי ל ְהֹוכִיחַ אֶת צִ ְדקָתֹו ּולְהָג ֵן עַל ּבֵיתֹו‪.‬‬ ‫אַבּבֵיתהַּדִין הַּג ָדֹול נֹודַע ּבְיַ ְדעָנּותֹו הָ‪ּ-‬בָה ּובַּדְ‪Q‬כִים הַחֲכָמֹות ׁשֶּבָהֶן הֹוצִיא אֶת‬ ‫אמֶת ל ָאֹור‪ .‬אַףעַלּפִי ׁשֶהָיָה צָעִיר ּבְהַ'ּבֵה מֵ‪ּ-‬בָּה ׁשֶל ּתּונ ִיס‪ ,‬הִקְׁשִיב לִׁשְנ ֵי הַּצְ ָדדִים‬ ‫הָ ֱ‬ ‫אחָד‪.‬‬ ‫ּבְ‪%‬א מַּׂשֹואּפָנ ִים‪ּ ,‬בֵ<ר‪ּ ,‬דָ‪ׁ-‬ש וְחָקַר הֵיטֵב אֶת הַּתֹובְעִים וְאֶת הַּנ ִ ְתּבָע ּכְ ֶ‬ ‫לְבַּסֹוף קָ‪Q‬א אַבּבֵיתהַּדִין לְׁשַּמָׁשֹו וְלָחַׁש ְּדבַרמָה עַל אָז ְנֹו‪ .‬הַּׁשַּמָׁש יָצָא ִמ ֶּדל ֶת‬ ‫צְ ָדדִית וְכַ ֲעבֹר ּכַּמָה 'גָעִים ׁשָב וְהֹופִי ַע ּובְיָדָיו ֵּתבָה‪ .‬אַבּבֵיתהַּדִין ּפָתַח אֶת הַ ֵּתבָה‪ּ ,‬ולְנֶג ֶד‬ ‫עֵינ ֵיהֶם הַ ִּמׁשְּתָאֹות ׁשֶל הַּנֹוכְחִים ָמנ ָה ּכֶסֶף ּכִסְכּום ׁשָוְיֹו ׁשֶל ּבֵית הָ‪-‬ב‪ ,‬וְהֹוׁשִיטֹו‬ ‫ל ַּתֹובְעִים‪.‬‬ ‫"ּבַּזֹאת נִסְ ַּתּיְמָה הַ ַּמחֲ‪%‬קֶת"‪ ,‬הֹודִי ַע ֲחג ִיג ִית‪" .‬הִּנ ֵה קִּבַלְּתֶם אֶת הַּכֶסֶף ׁשֶ ְּתבַ ְעּתֶם‬ ‫ּבַעֲבּור ֲענִּיֵי הַּקְהִּל ָה‪ ,‬וְ‪%‬א יִ ְתּבַּז ֶה ּכְבֹוד הַּתֹו‪Q‬ה ּבְהֹוצָאַת הָ‪-‬ב הַּג ָאֹון ִמּבֵיתֹו"‪ .‬הַּפַ'נָסִים‬ ‫הֹוׁשִיטּו יָ ַדיִם ְמבֻּיָׁשֹות ַמּׁשֶהּו וְנָטְלּו אֶת הַּכֶסֶף ׁשֶהֻּג ַׁש לָהֶם‪.‬‬ ‫אּתֶם‬ ‫אַבּבֵיתהַּדִין קָ‪Q‬א אֶת ַמּבְטֵי הַהִׁשְּתֹומְמּות ׁשֶעַל ּפְנ ֵי הַּנֹוכְחִים‪" .‬וַּדַאי ַ‬ ‫אּתֶם‬ ‫אמַר‪ּ" .‬ובְכֵן ּכָעֵת‪ּ ,‬כְׁשֶּנִסְ ַּתּיֵם הַּדִּיּון‪ּׁ- ,‬שָאִים ַ‬ ‫ְמבַּקְׁשִים ל ָ ַדעַת אֶת סִּבַת נְדִיבּותִי"‪ָ ,‬‬ ‫לְהִ ְתיַּׁשֵב ּולְהַאֲז ִין לְסִּפּו‪V‬י‪...‬‬ ‫אבִי‪ַ ,‬י ֲעקֹב חָדִידָא‪,‬‬ ‫"הַּדָ בָר הָיָה לִפְנ ֵי ׁשָנ ִים ‪ּ-‬בֹות מְאֹוד‪ .‬הָיִיתִי אָז יֶל ֶד ‪ּ ,F-‬כְבֵן ֶעׂשֶר‪ָ .‬‬ ‫יְהּודִי ָּתמִיםל ֵב אַ‪ּ F‬פָׁשּוט ּבְ ַתכְל ִית‪ָ ,‬עסַק לְפַ'נָסָתֹו ּבְנ ִּקּוי ּבֹורֹות ׁשֹופְכִין‪ּ .‬בְׁשֶל הַכְנ ָסֹותָיו‬ ‫אל ָיו ּכְדֵי ל ְ ַסּיְעֹו ּבִ ְמל ַאכְתֹו הַּקָׁשָה‪.‬‬ ‫אל ַץ לְצָ'פֵנ ִי ֵ‬ ‫הַּדַּלֹות נ ֶ ֱ‬ ‫אלְחַּיִיק‪ ,‬הַּיֹוׁשֵב ּכָאן‪.‬‬ ‫אחָד‪ּ ,‬בְלֶכְתֵנּו ּבָ'חֹוב‪ ,‬הֹופִי ַע מּול ֵנּו מֹו<נּו וְ‪ּ-‬בֵנּו ‪ּ-‬בִי יִצְחָק ֶ‬ ‫"יֹום ֶ‬ ‫ּמזֹהָמִים‪ׁ ,‬שֶּבָהֶם הִׁשְ ַּתּמֵׁש לְנ ִּקּוי הַּבֹורֹות‪ ,‬וְאָז‪ּ ,‬בְדִּיּוק‬ ‫אחַז ּבְיָדָיו אֶת הַּכֵל ִים הַ ְ‬ ‫אבִי ָ‬ ‫ָ‬ ‫אבֶן וְהּוא נָפַל מְ‪%‬א קֹומָתֹו אַ'צָה‪.‬‬ ‫אבִי ּבְ ֶ‬ ‫אל ֵינּו‪ ,‬נ ִ ְתקְל ָה ‪-‬ג ְלֹו ׁשֶל ָ‬ ‫ּכְׁשֶהִּג ִי ַע הָ‪-‬ב סָמּו‪ֵ F‬‬ ‫הַּכֵל ִים ׁשֶּבְיָדָיו ּפָג ְעּו ּבִגְל ִימָתֹו הַהֲדּו‪Q‬ה ׁשֶל הָ‪-‬ב וְ ִטּנ ְפּוהָ‪.‬‬ ‫אג ָה ‪ּ-‬בָה לְנ ַּקֹות אֶת ּגְל ִימָתֹו‬ ‫מּכָל ֵעבֶר זִּנ ְקּו ל ְ ֶעבְ<נּו עֹובְ‪V‬ים וְׁשָבִים‪ּX .‬בָם ִמהֲרּו ּבִ ְד ָ‬ ‫" ִ‬ ‫אבִי ל ָקּום עַל ‪-‬גְל ָיו וְלָלֶכֶת ִמּׁשָם‪.‬‬ ‫ׁשֶל הָ‪-‬ב ֵמהַּלִכְלּו‪ ,F‬וְ‪-‬ק ׁשְנַיִם ֵמהֶם‪ ,‬סִּיְעּו ל ְ ָ‬ ‫אּמִי‪,‬‬ ‫אּמָא'‪ּ ,‬פָנ ִיתִי ל ְ ִ‬ ‫אמְ‪V‬י ל ִי ִ‬ ‫אל ָה ּג ְדֹול ָה‪ִ ' .‬‬ ‫הּגַעְנּו לְבֵיתֵנּו הִתְעֹו'‪Q‬ה ּבְלִּבִי ׁשְ ֵ‬ ‫"ּכְׁשֶ ִ‬ ‫אּבָא‪ ,‬נִּג ְׁשּו אַ‪ְ F‬מתֵי ְמעַט? ּבַּמֶה יִתְרֹונֹו ׁשֶל‬ ‫'מַּדּו ַע נ ִזְעֲקּו הַּכֹל לִכְבֹודֹו ׁשֶל הָ‪-‬ב וְאִּלּו אֶל ַ‬ ‫הָ‪-‬ב ָעל ֵינּו?'‪...‬‬ ‫אּמָא חִּיְכָה ל ִ ְתמִימּותִי וְהִסְּבִי‪Q‬ה‪ּ' :‬כְלּום אֵינ ְ[ יֹו ֵד ַע ּכִי ּג ָדֹול ּבַּתֹו‪Q‬ה הּוא ‪ּ-‬בֵנּו?! וְכִי‬ ‫ִ‬ ‫‪%‬א ׁשָ ַמ ְע ָּת ׁשֶּכָל יָמָיו וְל ֵילֹותָיו ׁשֹוקֵד הּוא עַל ל ִּמּוד ּתֹו‪Q‬תֵנּו הַּקְדֹוׁשָה?!'‪.‬‬ ‫אמַ'ּתִי ּבְלִּבִי‪ :‬אִם ּכָ‪ְ F‬מכַּבְדִים‬ ‫"ּבְאֹותֹו הָ‪8‬ג ַע ּג ָ ְמל ָה ּבְלִּבִי הַחְלָטָה ל ִלְמֹד ּתֹו‪Q‬ה‪ָ .‬‬ ‫הַּבְ‪ּV‬יֹות אֶת לֹו ְמדֵי הַּתֹו‪Q‬ה‪ ,‬רֹוצֶה ּג ַם ֲאנ ִי לִהְיֹות ַּתלְמִידחָכָם‪ .‬אַ‪ּ F‬דָא ָעקָא‪ ,‬הַּל ִּמּוד‬ ‫אבִי ְמסֻּג ָל לְׁשַּל ֵם‪.‬‬ ‫ּבְ ַתל ְמּודהַּתֹו‪Q‬ה ׁשֶּבְעִי<נּו ָעל ָה ּכֶסֶף ‪-‬ב‪ׁ ,‬שֶאֹותֹו‪ּ ,‬כָ‪ F‬יָ ַד ְעּתִי‪% ,‬א הָיָה ָ‬ ‫יָמִים ‪ּ-‬בִים הִסְּתֹובַבְּתִי עָצּוב וַחֲסַר מְנּוחָה‪.‬‬ ‫אחָד נֹודַע ל ִי ּכִי ּבְבָבֶל יָכֹול ּכָל הֶחָפֵץ ּבְכָ‪ F‬ל ָבֹוא וְלִלְמֹד ּתֹו‪Q‬ה ּבְ‪%‬א ַּתׁשְלּום‪,‬‬ ‫"יֹום ֶ‬ ‫ׁשֶּכֵן אֶת ׂשְכָ‪Q‬ם ְמקַּבְל ִים הַ ְּמל ַ ְּמדִים ִמּקֻּפַת הַּקְהִּל ָה‪ .‬חִּפַׂשְּתִי ּדֶ‪ F8‬לְהַּג ִי ַע לְבָבֶל‪ ,‬וַה' זִּמֵן ל ִי‬ ‫אבִי‬ ‫אלְּתִי ל ְ ַהסְּכָמָתֹו ׁשֶל ָ‬ ‫אֹותָּה ּבִ ְמהִירּות‪ּ .‬בְעִי<נּו ָעבְ‪Q‬ה ׁשַּיֶ‪8‬ת ּג ְ ַמּל ִים ׁשֶּפָנ ֶיהָ לְבָבֶל‪ׁ .‬שָ ַ‬ ‫וְהּוא נָתַן ל ִי אֶת ּבִ'ּכַת הַּדֶ‪.F8‬‬ ‫אחָד‬ ‫"ּכַעֲבֹר ׁשָבּועֹות ׁשֶל נ ְדּודִים הִ ְתּגַלְּגַלְּתִי לְבֵיתֹו ׁשֶל ְמכֻּבָדִי‪ ,‬עֹובַ ְדיָה ּבֶן ָעל ִי‪ֶ ,‬‬ ‫ֵמ ֲעׁשִי<י הָעִיר‪ .‬נָׂשָאתִי חֵן ּבְעֵינ ָיו וְהּוא ּפָ‪ׂ-‬ש ָעל ַי אֶת חָסּותֹו‪ .‬הִ ְתחַלְּתִי לִלְמֹד ּתֹו‪Q‬ה‬ ‫וְ‪Q‬אִיתִי ּבְ‪Q‬כָה ּבַ ֲע ָמל ִי‪.‬‬ ‫אצְלֹו ּכְבֵן ַמּמָׁש‪ּ .‬כָל‬ ‫ׁשהָיִיתִי ֶ‬ ‫"ּבִמְרּוצַת הַּזְמַן הֵחֵל ְמאָ'חִי ל ִ'וֹות ִמ ֶּמּנ ִי נַחַת‪ ,‬עַד ֶ‬ ‫ּבֵיתֹו וְכָל אֹוצְרֹותָיו נִפְּתְחּו לְפָנ ַי‪ .‬וְהִּנ ֵה"‪ ,‬סִּיֵם אַבּבֵיתהַּדִין אֶת סִּפּורֹו‪" ,‬עֵינ ֵיכֶם הָרֹואֹות‪,‬‬ ‫אנֹכִי ּכָעֵת עַל ּכִּסֵא נִכְּבָד ז ֶה"‪.‬‬ ‫יֹוׁשֵב ָ‬ ‫אמִין ּכִי אַבּבֵיתהַּדִין‪,‬‬ ‫הָ‪4‬ב וְהַּפַ'נָסִים הִּבִיטּו ּבַּיֹוׁשֵב מּול ָם ּבְ ִתּמָהֹון‪ .‬הֵם הִ ְתקַּׁשּו לְהַ ֲ‬ ‫אבִיו יַ ֲעקֹב הַּׁשְ‪-‬בְ‪-‬ב‪...‬‬ ‫ּבִי נַפְ ָּתל ִי חָדִידָא‪ ,‬הּואהּוא ּבֶן עִי‪Q‬ם‪ ,‬הַּנַעַר נַפְ ָּתל ִי הַ ְּמסַּיֵ ַע עַליַד ָ‬‫אנ ִי חַּיָב ּתֹודָה ל ְ‪ּ-‬בָּה ׁשֶל‬ ‫אל ֵיהֶם‪" .‬הַאִם ָּתבִינּו אֹותִי ּכָעֵת? הָאֵין ֲ‬ ‫אַבּבֵיתהַּדִין חִּיֵ‪ֲ F‬‬ ‫ּתּונ ִיס? הֲלֹוא ּתִ'אּו ּכִי ּכַּמָה טִּפֹות ‪8‬פֶׁש ׁשֶּנִּתְזּו לִפְנ ֵי ׁשָנ ִים עַל ּגְל ִימָתֹו‪ ,‬הֱבִיאּונ ִי לְחַּיֵי‬ ‫עֹול ָם!‬ ‫אּתֶם ְמכֻּבָדַי‪ ,‬קַּבְלּו נ ָא מּוסַרהַׂשְּכֵל ּבְ ִענְיַן ּכְבֹוד חֲכָמִים‪ ,‬מֵאֹותָם עֹובְ<יאֹ‪-‬ח‬ ‫"וְ ַ‬ ‫ְּתמִימִים ׁשֶּנ ִזְעֲקּו לְנ ַּקֹות אֶת ּגְל ִימַת ‪ּ-‬בָם‪ .‬הֵם ּבְוַּדַאי ׁשֶ‪B‬א הָיּו ְמ ַטל ְ ְטל ִים אֶת הָ‪-‬ב עַד‬ ‫לְבָבֶל ּבְׁשֶל מְקֹום מְגּו‪Q‬יו"‪...‬‬

‫‪ Q‬פניני אבות‬

‫‪R‬‬

‫ילקוט אמרי על פרקי אבות‪ /‬פרק ו'‬ ‫ורגיל אני לפרש מה שמנו חז"ל בפרקי אבות )פ"ו מ"ה( בי מ"ח דברי שהתורה נקנית בה‪ :‬פלפול‬ ‫התלמידי
ואמונת חכמי
‪ .‬ולכאורה ה סותרי זה את זה‪ .‬ובכלל מה שיי אמונת חכמי לקני‬ ‫התורה?‬ ‫אבל זהו הדבר‪ :‬א אינ מאמיני בחכמי‪ ,‬אז עוברי על דבריה בקלות דעת וביהירות של‬ ‫שטות‪ ,‬לומר בזחיחות הדעת‪ :‬ה לא הבינו‪ ,‬ונמצא שאי אד יגע כלל להתעמק ולהעמיד דבריה‬ ‫ז"ל‪ ,‬וסו‪ $‬הדבר מתברר שאנחנו טעינו ולא ה‪ .‬ולכ מדרכי החכמה הוא להאמי שה לא טעו‪,‬‬ ‫ח"ו‪ ,‬ורק אנחנו קצרי ראות ומעוטי דעת‪ .‬אבל להאמי סת ולא להוגיע את המוח בעיו‬ ‫ובמחשבה‪ ,‬אלא לומר סת‪ :‬ה ידעו ויכולי אנחנו לסמו עליה בלא מחשבה ‪ -‬ג"כ לא נכו‪,‬‬ ‫אלא צרי לפלפל בסתירה ובספיקות כאלו היו אנשי משלנו‪ ,‬ועי"ז באי להעמקה יתירה‬ ‫ולחדירה עיונית‪ .‬נמצא ששתי המידות יחד‪ ,‬אמונת חכמי
ופלפול עד קצה האחרו‪ ,‬מביאי
לקני‬ ‫)˘‪(‚"Ș 'ÈÒ ,‡"Á ,˘‡ Ȅȯ˘ ˙"Â‬‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫
‬

‫א א ירצה אד להלל את חברו וכעני שאמר רבי יוסי ב קיסמא להאיש שאמר לו רצונ שתדור‬ ‫עמנו במקומנו ואני את ל אל& אלפי
דינרי זהב וכו' ואמר לו איני דר אלא במקו
תורה כו'‪ ,‬ולא‬ ‫עוד אלא שבשעת פטירתו של אד
אי מלוי לו לאד
לא כס& ולא זהב כו' אלא תורה ומעשי
‬ ‫טובי
)אבות פ"ו מ"ט(‪ .‬ובודאי אי כוונתו שיולי עמו לקברו כס‪ $‬וזהב‪.‬‬ ‫אלא כוונתו שבשעת לוויה אזי דר העול לומר שבחיו של מת‪ ,‬ומעול
לא שמענו שיאמרו עליו‬ ‫שהיה עשיר גדול‪ ,‬דמה מעלה היא העשירות‪ ,‬אלא אומרי
שהיה עוסק בתורה ומעשי
טובי
‪ .‬וזה‬ ‫שכתוב‪ ,‬שא ירצה אד להלל לחברו אל יתהלל בעשרו או בגבורתו או בחכמתו‪ ,‬כי בכל אלה‬ ‫הדברי אי כדאי להללו‪ ,‬אלא א
כ היה הכל להשכיל וידוע אותי‪ .‬כמו שמבואר לעיל‪ .‬והנה בודאי‬ ‫מי שיש לו מח לא יאמר שיתגאה בעשירות לבד א לא שמשתמש ע העושר לעבודת הבורא‬ ‫לפזר ממו על מצוות להחזיק לומדי תורה‪ ,‬כאמר ז"ל )שמו"ר פרק ל"ה( לא נברא זהב אלא לבני‬ ‫)‪(¯ÙÒ‰ ˙Ó„˜‰· ,Ì„‡ ÈÈÁ‬‬ ‫בית המקדש‪ ,‬רצה לומר לעבודת ה'‪.‬‬

‫‪ Q‬הילולא דצדיקיא‬

‫‪R‬‬

‫הרהק רבי משה ניו מבאיא קראקא היד – המש מעמוד ב ‬ ‫רבינו לא הסכי שיצילו אותו לבדו מגיא ההריגה‪ ,‬וכששאלוהו א הסרוב להצלה אינו‬ ‫נכנס בשאלה של גדר של מאבד עצמו לדעת ? ענה‪ ,‬שאכ זו היא שאלה גדולה‪ ,‬א‬ ‫לעזוב עדה במצב כזה א& היא שאלה גדולה‪ ,‬וייתכ שא& חמורה יותר‪.‬‬ ‫ביו שישי ג' אלול תש"ג‪ ,‬נשלח רבינו ע הרבנית‪ ,‬לאושווי‪ ,‬המחנק היה נוראי בקרו‬ ‫זה‪ ,‬ומעטי
הגיעו לאושווי חיי
‪ .‬על סמ זה נקבע היארצייט לג' אלול‪ .‬הרה"ק רבי‬ ‫מרדכי שלמה מבאיא זי"ע‪ ,‬דודו של רבינו אמר כששמע שנעקד עקד"ה "עליו אי אפשר‬ ‫לנו לקבל תנחומי עד ביאת גוא"צ במהרה בימינו אמ"‪.‬‬ ‫כ"ק מר אדמו"ר מסאדיגורא שליט"א אמר לי‪ ,‬שהוא בעצמו שמע אי שדודו הקדוש‬ ‫מר אדמו"ר מהר"י מהוסיאטי זי"ע נשאל בשנתו האחרונה ע"י מא דהוא‪ ,‬על דבר‬ ‫גדלותו המופלאה בתורה של ב אחיו הרה"ק רבי משה'ניו זי"ע‪ ,‬מה שלא היה נראה אצל‬ ‫שאר צדיקי בית רוז'י‪ .‬וכ"ק מר אדמו"ר מהוסיאטי זי"ע השיבו בהאי לישנא‪" :‬וייל‬ ‫ס'איז געוווע א'זעלעכע וואס האב' געזאגט אוי‪ $‬אונזערע רעבי'ס אז זיי קעני נישט‪...‬‬ ‫איז ר' משה'ניו‪ ,‬לא ללמד על עצמו יצא‪ ,‬אלא ללמד על הכלל כולו יצא"‪.‬‬

‫‪ïîà ,ìàøùé ìë ìòå åðéìò ïâé åúåëæ‬‬

‫‪ Q‬תפארת אבות‬

‫‪R‬‬

‫זכות יג עלינו ועל כל ישראל אמ ‬ ‫שבת קודש פרשת שופטי
– ב' אלול‪ :‬תש"ב – כ"ק מר אדמו"ר רבי אברה יעקב מבאיא –‬ ‫לעמבערג הי"ד 'נחלת יעקב'‪ .‬תש"ו – הרה"ק ר' אליעזר מויז'ני 'דמשק אליעזר'‪ .‬תשכ"ו –‬

‫הרה"ק ר' ישראל אלעזר מקוזני 'עבודת אלעזר'‪.‬‬ ‫יו
ראשו – ג' אלול‪ :‬תקי"ח – הג"ר משה חרי אבד"ק פרעשבורג‪ .‬תר"ח – הרה"ק ר' ישכר בער‬ ‫מנדבורנה‪ .‬תרכ"ד – הרה"ק ר' משול זוסיא מזינקוב‪ .‬תש"ג – כ"ק מר אדמו"ר רבי משה'ניו‬ ‫מבאיא – קראקא הי"ד 'דעת משה'‪ .‬הרה"ק ר' ישעי' מטשחויב הי"ד‪ .‬תש"ח – הג"ר שרגא‬ ‫פייביל מענדלאוויטש ראש ישיבת תורה ודעת‪.‬‬ ‫יו
שני – ד' אלול‪ :‬של"ו – הג"ר משה פרובינצאלו אבד"ק מונטובה‪ .‬תקצ"א – הרה"ק ר' ישעי'‬ ‫מפשעדבורז'‪ .‬תרנ‪,‬ד – הג"ר משה עידא אבד"ק ג'רבה‪ .‬תרפ"ו – הג"ר מאיר שמחה הכה אבד"ק‬ ‫דווינסק 'אור שמח' 'מש חכמה'‪ .‬תקי"ח – הגה"צ ר' יוס מאיר פולק אבד"ק בערגסאס הי"ד‪.‬‬ ‫תשמ"ו – הג"ר יצחק ידידי' פרנקל ראב"ד תל אביב יפו‪.‬‬ ‫יו
שלישי – ה' אלול‪ :‬תרע"ח – הרה"ק ר' דוד צבי שלמה בידרמא מלעלוב‪.‬‬ ‫יו
רביעי – ו' אלול‪ :‬תי"ד – רבנו גרשו יו טוב ליפמ הלוי הלר אבד"ק קראקא 'תוס' יו"ט'‪.‬‬ ‫תרמ"ג – הרה"ק ר' יקותיאל יהודה אבד"ק סיגעט 'ייטב לב'‪ .‬תשכ"ט ‪ -‬הג"ר יחזקאל סרנא ר"י‬ ‫חברו‪ .‬תשס"ד – הג"ר אברה דוד הורווי אבד"ק שטראסבורג וחבר הביד" ירושלי 'קני‬ ‫תורה'‪.‬‬ ‫יו
חמישי – ז' אלול‪ :‬תשל"א – הג"ר ראוב מרגליות 'מרגליות הי' ועוד הרבה‪ .‬תשל"ט – הג"ר‬ ‫ארי' לייב לופיא 'נאות אריה'‪.‬‬ ‫יו
שישי – ח' אלול‪ :‬תקנ"ט – הרה"ק ר' אברה שמשו מראשקוב‪ .‬תרצ"ו – הג"ר אלטר אליקי‬ ‫שרגא פיוויש שפירא אבד"ק ויקנא וטשערנאווי 'ש משמעו' 'אהלי צדיקי'‪.‬‬

‫‪ Q‬שהשמחה‬

‫במעונם ‪R‬‬

‫ברכת מזלא טבא מעומקא דליבא לידידינו הנכבדים‬ ‫פע"ח הרב יצחק מאיר ברייער שליט"א  לאנדאן  להולדת הבת‬ ‫הר"ר שלום אנגלשטיין הי"ו  להולדת הנכדה‬ ‫הר"ר משה בנימין הלוי דאפפאלט הי"ו  להולדת הנכד‬ ‫הר"ר עזרא שטיינבאך הי"ו – לנישואי הבן‬ ‫הר"ר יהושע העשיל ברים הי"ו  להולדת הבן‬ ‫הבה"ח רפאל שטיינבאך הי"ו  לנישואיו בשעטומ"צ‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫כל הזכויות שמורות © להערות והנצחות ולקבלת הגליו או רשות העתקה‪[email protected] - 00.32.486.738.104 :‬‬ ‫‪ã‬‬