Tiferet Yisrael Berechit 2009

‫זמני השבת פרשת בראשית תש''ע‬ ‫אנטווערפע ירושלי‬ ‫‪18.‬‬ ‫‪4.30‬‬ ‫‪18.28‬‬ ‫הדה"נ‬ ‫‪5.42‬‬ ‫‪19.35‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫‪19.56‬‬ ‫‪6.22‬‬ ‫ר"ת‬

‫זמני השבת בקלויז‪ :‬שיעור בספר אהלי יעקב‪ - 18.40 :‬מנחה וקבלת שבת‪19.00 :‬‬ ‫אור החיי הק'‪ - 08.45 :‬שחרית‪09.15 :‬‬ ‫ד היומי‪ – 17.30 :‬באר מי חיי‪ – 18.00 :‬מנחה וס"ג‪ - 18.35 :‬מלוה מלכה‪22.45 :‬‬

‫הגליו השבועי של‬

‫קלויז תפארת ישראל טשארטקוב‬

‫בנשיאות כ''ק האדמורי''ם לבית רוז'ין שליט''א‬ ‫‪ itÇ _xÜ|âááàÜA FJ „ gxÄA CFBEFEALHADC‬אנטווערפען‬

‫שבת קודש פרשת בראשית‪ ,‬כ"ט תשרי תש"ע ‪ -‬מברכי חודש מרחשוו‬ ‫ר"ח ביו ראשו ושני ‪ -‬דער מולד איז זינטיג ביינאכט ‪ 23.31‬מיט ‪ 8‬חלקי‬

‫
מילי
זעירי
‬

‫זקני פע"ח הרה"ח ריש"י פרידמ זצ"ל אמר לי פע משפט חכ‬ ‫מאוד‪ ,‬שבחלו" הזמ ראיתי כמה אמת טמו בו‪" :‬בני האד‬ ‫מחולקי לשני קבוצות‪ ,‬אלו שעושי‪ ,‬ואלו שמדברי!‬ ‫הראשוני אינ מדברי‪ ,‬והאחרוני אינ עושי! כשתראה אי‬ ‫מי מתלונ ותוק" את האחר על פעולותיו‪ ,‬דע נאמנה שאד זה‬ ‫מעול לא טבל את אצבעו במי קרי לעשייה כל שהיא!!!"‪.‬‬ ‫וביאר לי כ‪ :‬א" אלו העושי‪ ,‬אינ תמיד מרוצי מפעולותיה‬ ‫של אחרי‪ ,‬א כיו שא" ה נמצאי בעול העשיה‪ ,‬יודעי ה‬ ‫להערי את עצ העשיה‪ ,‬ג כשהתוצאות אינ משביעות את‬ ‫רצונ‪ ,‬מה שאי כ אלו המתלונני תדיר‪ ,‬אי ה מעריכי את‬ ‫עצ העשיה‪ ,‬כיו שמעול לא פעלו ולא עשו מאו‪.‬‬ ‫הוא הוסי" לי על זה ווארט נפלא‪ :‬בחטא ע‪ #‬הדעת‪ ,‬כששאל‬ ‫הקב"ה את אד הראשו מדוע המרה את ציוויו ואכל מע‪#‬‬ ‫הדעת‪ ,‬ענה – "האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מ הע‪#‬‬ ‫ואכל"‪ .‬וברש"י – כא כפר בטובה‪.‬‬ ‫היכ ראינו שאד הראשו כפר בטובה ? הוא הציג את המציאות‬ ‫כפי שהיא‪ ,‬חוה נתנה לו לאכול מע‪ #‬הדעת‪ .‬וכפי שחוה ענתה‬ ‫להקב"ה כששאלה מדוע אכלה מע‪ #‬הדעת "ותאמר האשה‬ ‫הנחש השיאני ואכל"‪ .‬מהו ה"כפר בטובה" של אד הראשו ?‬ ‫עונשו של אד הראשו "בזיעת אפ תאכל לח" א" הוא צרי‬ ‫ביאור‪ ,‬מהי המידה כנגד מידה לחטאו‪ ,‬כמו שאר העונשי‬ ‫שקיבלו הנחש‪ ,‬חוה‪ ,‬ואד הראשו‪ ,‬שרש"י ושאר המפרשי‬ ‫מבארי את המידה נגד מידה לחטא ע‪ #‬הדעת‪.‬‬ ‫מפרשי קדמוני לומדי כ‪ :‬אד הראשו אמר "האשה אשר‬ ‫נתתה עמדי"‪ ,‬נתתה ? א" שאצל השי"ת לא שיי עני של ספק‪,‬‬ ‫ועמל‪ ,‬וכדו'‪ ,‬א חז"ל האריכו להביא את כל דבריו של הקב"ה‬ ‫לפני יצירת האשה‪ ,‬ואת ההתלבטות כביכול אי לברוא אותה‪,‬‬ ‫ובאיזה אופ תשמש את אד הראשו בצורה הכי טובה ונאותה‪.‬‬ ‫לא לחינ האריכו חז"ל להביא זאת‪ ,‬כי אלא לומר לנו‪ ,‬שבריאת‬ ‫האשה היתה יצירה שלימה‪ ,‬ע מחשבה רבה ועמוקה‪ ,‬על כל‬ ‫פרט ופרט‪ ,‬ואד הראשו מסכ את כל היצירה הזו "נתתה‬ ‫עמדי"‪ .‬נתתה‪ ,‬ותו לא !!! זהו הכפר בטובה‪ ,‬חוסר ההערכה‬ ‫למעשי שנעשו עמו‪ ,‬חוסר הכרה בעמל כביכול שנעשה‬ ‫בעבורו‪.‬‬ ‫הסיבה לכפיות טובה זו‪ ,‬פשוטה בתכלית‪ ,‬אד הראשו נולד בג‬ ‫עד‪ ,‬הכל היה מוכ בעבורו‪ ,‬הוא לא ראה אי העול היה נראה‬ ‫ששה ימי קוד לכ‪ ,‬הוא לא ראה אי הקב"ה מפריד בי מי‬ ‫עליוני לתחתוני‪ ,‬תולה מאורות ברקיע‪ ,‬וממלא את האר‪#‬‬ ‫בעצי וצמחי חיות ובהמות‪ ,‬הוא א" לא ראה אי חוה אשתו‬ ‫נבראה‪ ,‬הוא נרד‪ ,‬וכשהתעורר ראה אותה נצבת למולו‪ ,‬והא‬ ‫פשוט לא ידע עשיה מהי‪.‬‬ ‫אמנ ישנה סיבה נוספת לכפיות טובה‪ ,‬א" כשאד יודע כמה‬ ‫היתה הטירחה בעבורו‪ ,‬מנוע הוא מלהביע את רחשי ליבו‪ ,‬עקב‬ ‫מידת הגאוה השוכנת דר קבע בקרבו‪ ,‬גאוותו משכנעת אותו‬ ‫שהעול כולו עומד לרשותו הבלעדית‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬האד‬ ‫מתייחס לכל דבר הנית לו כאל השבת רכוש אבוד לבעליו‬ ‫החוקיי‪ !...‬מעתה נבי מדוע כה נדירה היא מידת הכרת הטובה‪.‬‬ ‫הגאווה מונעת מ האד להכיר בטובת רעהו‪.‬‬ ‫לש כ אמר לו הקב"ה "בזיעת אפ תאכל לח"‪ ,‬ומפרש רש"י‬ ‫על אתר – לאחר שתטרח בו הרבה‪ ,‬תתחיל לעשות‪ ,‬לעבוד‪,‬‬ ‫לעמול‪ ,‬ובמילא אז תתחיל להערי ולהוקיר את כל מה‬ ‫שמתחולל סביב‪ ,‬את כל אשר נברא ונעשה בעבור‪.‬‬ ‫ומאיד גיסא‪ ,‬כשתראה כיצד אנשי כופרי בטובת שעשית‬ ‫עמ‪ ,‬ע"י עמל ויזע‪ ,‬כיצד ה מזלזלי בלח שהינ מביא לה‪,‬‬ ‫שעליו כה יגעת ועמלת‪ ,‬גאוות תישבר קמעה‪ ,‬ותתחיל להבי ולו‬ ‫במעט כמה מגונה היא מידה זו של כפיות טובה ‪!!! ...‬‬ ‫הוא אשר אמרנו‪ ,‬כפויי הטובה ‪ ...‬הינ אלו‪ ,‬ורק אלו‪ ,‬שמעול‬ ‫לא עשו ולא פעלו מאו‪ !!! ...‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫א גיטע שבת‬

‫‪ Q‬תפארת שבמלכות‬

‫כפי ההנהגה בשבת זו כ תהיה כל השנה‬

‫אבי ]הרה"ק מרוזי [ זצ"ל אמר‪ :‬מפני מה נקראת שבת זו‪,‬‬ ‫שבת בראשית‪ ,‬מה שאי קוראי כ לשאר שבתות‬ ‫השנה‪ ,‬כמו ]שבת[ נח‪ ,‬ו]שבת[ ל ל‪ ,‬אלא אומר אני‪,‬‬ ‫לכ נקראה שבת זו בראשית‪ ,‬כי היא ראשונה לשבתות‬ ‫השנה‪ ,‬והיא כללות כל השנה‪] ,‬היינו[ שבת זו היא‬ ‫הראשונה לאחר כל הימי טובי‪ ,‬ולכ כפי שהיא שבת‬ ‫זו‪ ,‬כ ה כל שבתות השנה‪.‬‬ ‫)אמת ליעקב‪ ,‬סאדיגורא‪ ,‬בראשית תרכ"ט(‬ ‫
‬ ‫הכל הוא בחינת חסד‬

‫ויהי ערב ויהי בוקר יו אחד )בראשית א'‪ ,‬ה'(‪ .‬בי א הוא‬ ‫"ויהי ערב"‪ ,‬היינו ששמש הצלחת שוקעת בבחינת‬ ‫"ערב"‪ ,‬ובי "ויהי בוקר" שההצלחה מאירה ל פני‪ ,‬דע‬ ‫ל כי "יו אחד"‪ ,‬הכל הוא בחינת יו‪ ,‬אפילו הלילה‪ ,‬כי‬ ‫אצל הקב"ה הכל חסדי המה‪.‬‬ ‫)עירי קדישי השל‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ו'(‬ ‫
‬ ‫ויבר אלוקי את יו השביעי ויקדש אותו )בראשית ב'‪ ,‬ג'(‬ ‫– ברכו בנשמה יתירה )ב"ר י"א‪ ,‬א'‪ ,‬וביפ"ת ש(‪ .‬ואמר הרה"ק‬ ‫מהר"י מרוז'י זי"ע‪ ,‬בכל ליל שבת מגיעה נשמה מעול‬ ‫האצילות לכל יהודי ויהודי‪ ,‬אלא שמטביעי אותה‬ ‫בצלחת מרק‪] .‬ה"ה‪ :‬אולי הכוונה היא ‪ -‬שיו השבת נית‬

‫לישראל‪ ,‬לנוח מעמל ששת ימי המעשה‪ ,‬א לא רק מנוחה‬ ‫גופנית‪ ,‬אלא ג ובעיקר מנוחה נפשית רוחנית‪ ,‬יו השבת‪,‬‬ ‫צרי להיות נעלה יותר משאר ימות החולי‪ ,‬ביו זה אי האד‬ ‫ממהר לעיסוקיו‪ ,‬ולכ יכול וצרי הוא להתפלל במתינות‪,‬‬ ‫בנעימה‪ ,‬ללא שיחה בטילה‪ ,‬ביו זה צרי כל יהודי להרבות‬ ‫בלימוד התורה‪ ,‬מה שנבצר ממנו בששת ימי המעשה‪ ,‬ואז‬ ‫מראה הוא להשי"ת‪ ,‬שמה שבימות החול מתפלל קצת‬ ‫במהירות‪ ,‬ואינו מרבה בלימוד התורה‪ ,‬אינו ח"ו מכיו שאינו‬ ‫חפ! בכ‪ ,‬אלא מחמת טרדותיו‪ ,‬וההוכחה היא שביו השבת‬ ‫שיש לו די זמ‪ ,‬מתנהג אחרת‪ ,‬א בא אינו נוהג כ‪ ,‬הרי הוא‬ ‫מטביע את נשמתו בתו כ" מרק ‪[! ...‬‬ ‫)הרמ"ח מסלאני זצ"ל‪ ,‬מאמר מרדכי ח"א‪ ,‬עמוד עא(‬ ‫
‬ ‫עצבותו של הבל‪ ,‬ושמחתו של קי ‬ ‫ויהי הבל רועה צא וקי היה עובד אדמה וגו' )בראשית ד'‪,‬‬ ‫ב'(‪ .‬זקני הרה"ק מרוז'י זי"ע אמר‪" :‬ויהי" – לשו צער‪,‬‬ ‫מצטער היה הבל מהסיבה שהוא צרי לרעות צא‬ ‫לפרנסתו‪ ,‬אעפ"י שהוא אמנות נקיה וקלה‪ ,‬הרי יעקב‬ ‫אבינו היה רועה צא‪ ,‬עכ"ז היה מצטער‪ ,‬דהלא יותר טוב‬ ‫היה לו א היה יכול לעסוק רק בתורה ובתפילה‪ .‬אמנ‬ ‫קי "היה עובד אדמה"‪" ,‬היה" – לשו שמחה‪ ,‬שמח‬ ‫היה קי לעבוד עבודת אדמה‪ ,‬מלעבוד עבודת הקודש‪,‬‬ ‫עכדה"ק‪.‬‬ ‫ויש להוסי" על זה‪ ,‬כיו שהבל עבד עבודתו רק מתו‬ ‫אונס‪ ,‬בגלל שנפשו חשקה בעבודת הקודש‪ ,‬לכ "וישע‬ ‫ה' אל הבל ואל מנחתו"‪ ,‬ואל קי שעבד עבודתו‬ ‫בשמחה‪ ,‬שעי"ז יכול היה להיפטר מעבודת הקודש‪ ,‬לא‬ ‫שעה‪.‬‬

‫)כ"ק מר אדמו"ר מבוהוש זי"ע‪ ,‬באר יצחק‪ ,‬קוב! א'‪ ,‬עמ' ‪(4‬‬ ‫
‬ ‫נע ונד עונש יותר גרוע מאשר למות ח"ו‬

‫ויאמר קי אל ה' וגו' והייתי נע ונד באר והיה כל מוצאי‬ ‫וגו' )בראשית ד'‪ ,‬י"ג‪-‬י"ד(‪ .‬והקשה הרה"ק מרוז'י זי"ע‪ ,‬הלא‬ ‫בכל מקו שנאמר "והיה"‪ ,‬אינו אלא לשו שמחה )ב"ר‬ ‫מ"ב‪ ,‬ג'‪ ,‬ועוד הרבה(‪ ,‬וקשה‪ ,‬לשמחה זו מה היא עושה‪ ,‬בכא‪,‬‬ ‫הרי קיבל עתה עונש גלות‪ ,‬על הריגת הבל אחיו‪.‬‬ ‫ובתו דברי תירוצו אמר כ‪ :‬שקי אמר לפני השי"ת‪,‬‬

‫לעילוי נשמת‬

‫כוס תנחומים‬

‫הרה"ח ר' שרגא יצחק ז"ל קאופמ‬

‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫נדבת בנו‬ ‫הרה"ח ר' יוס חיי קאופמ הי"ו‬

‫‪R‬‬

‫אמרות טהורות על פרשת השבוע ועניני דיומא ממר הס"ק מרוז'י זי"ע – לרגל יומא דהילולא קדישא‬

‫נשגר לידידנו הנכבד ממתפללי הקלויז‬

‫ב הרה"ח ר' צבי הי"ד‬ ‫נלב"ע ד' מרחשו תשל"ד‬

‫בני ברק לאנדא ניו יארק‬ ‫‪5.56‬‬ ‫‪4.45‬‬ ‫‪5.46‬‬ ‫‪7.12‬‬ ‫‪6.52‬‬ ‫‪5.43‬‬ ‫‪7.24‬‬ ‫‪6.19‬‬ ‫‪7.14‬‬

‫הרה"ג ר' יוסף‬

‫כהן הי"ו‬

‫המתאבל על אחיו הדגול מר"י גייטסעד‬ ‫הגאון רבי זאב כהן זצ"ל‬ ‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון‬ ‫וירושלים‪ ,‬ולא תוסיפו לדאבה עוד‪ ,‬ואך ששון‬ ‫ושמחה ישמע במעונכם כל הימים‬

‫הנה אני מקבל עלי את אשר גזרת שאהיה נע ונד‪ ,‬א‪,‬‬ ‫"והיה"‪ ,‬הייתי יותר שמח ועלז‪ ,‬בא כשאצא לגלותי‪ ,‬אזי‬ ‫כל מוצאי יהרגונו‪ ,‬שאחד מאלו שיראו אותי יהרגני מיד‪,‬‬ ‫ואז לא אצטר להיות נע ונד‪ .‬כי עונש הנע ונד‪ ,‬היה קשה‬ ‫בעיניו יותר מעונש המות‪ ,‬ולכ אמר‪ ,‬שיהיה בשמחה‪ ,‬א‬ ‫אחד מאלו שימצא אותו‪ ,‬יהרוג אותו‪ ,‬ולא יצטר לסבול‬ ‫גלות נע ונד‪.‬‬ ‫)בארות המי החדש‪ ,‬עמ' קל"ה(‬ ‫
‬ ‫צדיק אשר במחשבתו מוש‪ #‬את האד לתשובה‬

‫ויתהל חנו את האלוקי )בראשית ה'‪ ,‬כ"ד(‪ .‬ופי' רש"י צדיק‬ ‫היה וקל בדעתו לשוב ולהרשיע‪ ,‬לפיכ מיהר הקב"ה‬ ‫וסילקו קוד זמנו‪.‬‬ ‫מאמרו האחרו של זקני הרה"ק מרוז'י זי"ע היה בשבת‬ ‫בראשית ]שחל כמו בשנה זו‪ ,‬בכ"ט תשרי[‪ ,‬וביאר‪ ,‬שישנ ג'‬ ‫בחי' בצדיקי‪ ,‬יש צדיק שצרי לדבר ע יהודי‪ ,‬וע"י‬ ‫דיבורו גור לו לשוב בתשובה‪ ,‬ויש בחי' גדולה יותר‬ ‫בצדיקי‪ ,‬שאינ צריכי לדבר אלא בכ שעוברי דר‬ ‫העיר ונמצאי באותו מקו ע היהודי יחד‪ ,‬יש בכוח‬ ‫להכניס בו הרהורי תשובה‪ .‬ויש בחינה עוד יותר גבוהה‬ ‫בצדיקי‪ ,‬שאפילו בישיבת בבית בזה שחושבי על‬ ‫היהודי‪ ,‬גורמי לו הרהורי תשובה‪ .‬וזהו חנו צדיק היה‬ ‫וקל בדעתו לשוב להרשיע‪ ,‬בדעתו לבד יכול היה להשיב‬ ‫אחרי מלהרשיע‪ ,‬ולכ סלקו הקב"ה קוד זמנו‪ ,‬לפי‬ ‫שהיה קטרוג שעי"ז שבדעתו משיב אחרי מלהרשיע לא‬ ‫יהיה בחירה‪ ,‬שכול ישובו באופ קל‪.‬‬ ‫)כ"ק מר אדמו"ר מבוהוש זי"ע‪ ,‬עירי קדישי השל‪ ,‬ש‬ ‫וע"ש שהביא בש כ"ק מר אדמו"ר מסאדיגורא שליט"א בא"א(‬ ‫
‬ ‫רחושי מרחשווי שפתיה מעבודת חודש תשרי‬

‫כמה טעמי והסברי נאמרו לשמו של חודש חשו‪,‬‬ ‫ואכמ"ל בכול‪ .‬ומרגליהבפומיה של כ"ק חו"ז אדמו"ר‬ ‫מבוהוש זי"ע לומר בש זקינו הרה"ק מרוז'י זי"ע‪,‬‬ ‫שהטע שנקרא חודש זה מרחשו‪ ,‬משו שמגודל‬ ‫רוממות עבודת ה' בתפילה שנעשתה ע"י כל אחד‬ ‫מישראל בחודש תשרי‪ ,‬הרי שעדיי רחושי מרחשוו‬ ‫שפוותיה א" בחודש שלאחר מכ‪ ,‬וכעי הא דאי' במגילה‬ ‫)כ"ז‪" (:‬אמר רב אשי כל ד' אמות תפילתו סדורה בפיו‬ ‫ורחושי מרחשוו שפוותיה"‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫)אאמו"ר שליט"א עיוני הלכות ח"א‪ ,‬עמ' שט‪ .‬עי' צמח צדיק‪,‬‬ ‫ויז'ני!‪ .‬וע"ע בעירי קדישי השל ח"א עמ' י"ז הערה ל'‪ ,‬שמביא‬ ‫בש כ"ק מר אדמו"ר מקאפיטשני! שליט"א‪ ,‬בנ"א קצת‪,‬‬ ‫שהס"ק מרוז'י זי"ע אמר זאת על "ראש חודש חשו "‪ ,‬וכו' (‬ ‫
‬ ‫מזונות מתוקי ‪ -‬כשה מסורי בידי השי"ת‬

‫איתא בסידור האריז"ל שצירו" ש הוי"ה של חודש‬ ‫חשו יוצא מהפסוק )דברי כ"ו‪ ,‬ט"ו‪-‬ט"ז( "אר‪ #‬זבת חלב ודבש‬ ‫היו הזה י' אלוקי"‪ .‬ופירש הרה"ק מרוז'י זי"ע‪ ,‬דסמי‬ ‫"אר‪ #‬זבת חלב ודבש" ל"היו הזה ה' אלוקי"‪ ,‬לרמז‬ ‫להא דאמרו חז"ל )עירובי י"ח‪ (:‬עה"פ )בראשית ח'‪ ,‬י"א( "והנה‬ ‫עלה זית טר" בפיה" – אמרה יונה לפני הקב"ה‪ ,‬רבונו של‬ ‫עול יהיו מזנותי מרורי כזית ומסורי ביד‪ ,‬ואל יהיו‬ ‫מתוקי כדבש ותלויי ביד בשר וד‪.‬‬ ‫וזהו "אר‪ #‬זבת חלב ודבש"‪ ,‬אמתי טוב שיהיו לנו מזונות‬ ‫מתוקי‪" ,‬היו הזה ה' אלוקי"‪ ,‬בשעה שה מסורי‬ ‫בידי השי"ת ולא בידי בשר וד‪ ,‬דאל"כ‪ ,‬עדי" שיהיו‬ ‫מרורי כזית‪ ,‬אבל מסורי ביד‪.‬‬

‫)כ"ק מר אדמו"ר מבוהוש שליט"א‪ ,‬עירי קדישי השל‪ ,‬ש(‬

‫כוס תנחומים‬

‫עיצומו של יו מכפר‬

‫נשגר לידידנו הנכבד ממתפללי הקלויז‬

‫ביו שלישי הבעל"ט ‪ -‬אור לג' מרחשו‬ ‫יומא דהילולא קדישא של‬

‫המתאבל על אחותו החשובה‬

‫כ"ק מר הס"ק מרוז'י זי"ע‬

‫הרה"ח ר' דוד‬

‫שפיצר הי"ו‬

‫מרת שרה פייג ע"ה‬ ‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון‬ ‫וירושלים‪ ,‬ולא תוסיפו לדאבה עוד‪ ,‬ואך ששון‬ ‫ושמחה ישמע במעונכם כל הימים‬

‫תתקיי אי"ה סעודת הילולא‬ ‫בשעה ‪ - 20.00‬בקלויז‬ ‫זכותו יג עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמ‬ ‫‪à‬‬

‫‪z‬‬

‫‪àé÷éãöã àìåìéä‬‬

‫‪R‬‬

‫‪Q‬‬ ‫‪'ä / ò"éæ ïé'æåøî ÷"ñä ïøî ÷"ë‬‬ ‫ג' מרחשון תרי"א  עיצומו של יום מכפר‬

‫זקני ]הרה"ק האמרי חיי מויז'ני![ ז"ל סיפר‪ :‬למר הס"ק מרוז'י זי"ע היו ג' בנות שהיו‬ ‫משודכות באותו זמ‪ ,‬בתו הרבנית גיטל'ה שהיתה משודכת להרה"צ רבי יוס" מונזהו‪.‬‬ ‫בתו הרבנית לאה שהיתה משודכת להרה"צ רבי דוד הלפרי‪ ,‬וזקנתי בתו הרבנית מרי‬ ‫מאניע שהיתה משודכת לזקני הרה"ק הצמח צדיק מויז'ני זי"ע‪.‬‬ ‫והנה משפחות מונזהו והלפרי היו נגידי וגבירי אדירי‪ ,‬משא"כ אביו של הצמח‬ ‫צדיק‪ ,‬הרה"ק התורת חיי מקאסוב זי"ע לא היה משופע בממו‪ ,‬ובהגיע יו הפורי‪,‬‬ ‫שלחו שלושת המחותני משלוח מנות ומתנות לכלה כנהוג‪ ,‬והרבנית גיטל'ה והרבנית‬ ‫לאה קיבלו מתנות יקרות ער כמוב‪ ,‬וזקנתי הרבנית מרי מאניע קיבלה מתנה קטנה‬ ‫ולא יקרה כמו אחיותיה‪ .‬והיה נראה שיש לה עגמת נפש מזה‪ ,‬ופנה אליה אביה הס"ק‬ ‫מרוז'י זי"ע‪ ,‬ואמר לה‪" :‬מרי‪ ,‬יש ל עגמת נפש שלא קיבלת משלוח מנות גדול כמו‬ ‫אחיותי‪ ,‬הנני מבטיח שבבוא יו אפריו בנ‪ ,‬תצטרכי להמתי שלושת רבעי שעה עד‬ ‫שתוכלי לעבור על פני הציבור הגדול שיתאס" לכבודכ‪ ,‬כדי להדליק נרות שבת"‪.‬‬ ‫חלפו שני רבות וכשהגיע שבת העליה לתורה של בנה הרה"ק האמרי ברו מויזני‬ ‫זי"ע‪ ,‬חל שבועות ביו רביעי וחמישי‪ ,‬ובשבת שלאחמ"כ התקיי האו"‪-‬רו"‪ ,‬וכ"ק מר‬ ‫אדמוה"ז מסאדיגורא זי"ע‪ ,‬הגיע לויז'ני‪ #‬ביו ו' להשתת" בשבת זו ]ה"ה‪ :‬לכאורה מוכרח‬ ‫שזה היה בשנת תרי"ט‪ ,‬כי ידוע שזה היה בפרשת בהעלות‪ ,#‬ובשני אלו חל שבועות ביו רביעי‬ ‫וחמישי ולאחריו שבת פרשת בהעלות רק בתרי"ז ותרי"ט ותרכ"ב‪ .‬והלא בתרי"ז לא יכול היה כ"ק‬ ‫אדמוה"ז מסאדיגורא זי"ע להגיע לויזני! ‪ -‬הוא עדיי היה חבוש במאסר‪ .‬ואי זה מסתבר שהיה זה‬ ‫בשנת תרכ"ב‪ ,‬כיו שרושמי הרשימות מצייני שהרה"ק רבי ברו מויז'ני! זי"ע היה צעיר מאוד‬ ‫בנישואיו‪ ,‬ובתרכ"ב כבר לא היה צעיר מאוד‪ ,‬אחר והוא נולד בתר"ה‪ ,‬לכ נראה שהיה זה בתרי"ט[‪.‬‬

‫הרבנית מויז'ני‪ #‬הלכה בערב ש"ק להקביל את פני אחיה כ"ק מר אדמוה"ז מסאדיגורא‪,‬‬ ‫והגיעה לבית האכסנייא שלו‪ ,‬ושהתה ש איזה זמ אצלו‪ ,‬וכשהתקרב זמ הדלקת הנרות‬ ‫שלח בעלה הצמח צדיק את המשמש לקרוא לה שתחזור להדליק נרות שבת‪ ,‬והיא‬ ‫יצאה במהרה לחזור למעונה‪.‬‬ ‫א העיירה ויז'ני‪ #‬היתה מלאה בחסידי‪ ,‬מלבד חסידי קאסוב ‪ -‬ויז'ני‪ #‬המרובי‪ ,‬הגיעו‬ ‫א" המוני חסידי סאדיגורא מכל האיזור לשהות בצל רב‪ ,‬וכנראה שהיו עוד יהודי‬ ‫שרצו לראות את שני הצדיקי בהתוועד יחדיו‪ ,‬וכל הרחובות היו מלאי באנשי‪ ,‬ולא‬ ‫יכלו לעבור‪ ,‬וכשיצאה הרבנית מויז'ני‪ #‬מבית אחיה הרה"ק מסאדיגורא‪ ,‬נעמד הרה"ק‬ ‫מסאדיגורא בחלו‪ ,‬והוציא מחיקו את שעונו והתבונ‪ ,‬ואכ שלושת רבעי שעה לקח עד‬ ‫שהגבאי הצליחו לפלס דר בעבור הרבנית‪ ,‬שתוכל להגיע לביתה להדליק את הנרות‪.‬‬ ‫כשראה הרה"ק מסאדיגורא שאחותו הרבנית מויזני‪ #‬נכנסה לביתה‪ ,‬החזיר את השעו‬ ‫לחיקו וחיי ואמר "בדיוק כפי שאמר אבי הקדוש זי"ע שלושת רבעי שעה"‪.‬‬ ‫)שמעתי מפי הרה"צ רבי ישראל הגר שליט"א מויז'ני! ‪ -‬ליל ש"ק פר' בראשית כ"ט תשרי תשנ"ז(‬ ‫
‬ ‫שמעתי מרבי מרדכי אווריטשער‪ ,‬ששמע מזקנו הרה"ק רבי ישראל לייב מאווריטש ]ב‬ ‫אחיו ומ"מ של הרה"ק הבית עי זי"ע[‪ ,‬שבעת שרבי ישראל לייב הגיע לבקר במעונו של‬

‫הרה"ק מרוז'י זי"ע‪ ,‬ביקש מהמשמש בקודש שיספר לו איזה עני שהיה בעת האחרונה‪,‬‬ ‫וסיפר לו המשמש כ‪:‬‬ ‫בעת מלחמת סוויסטופול‪ ,‬נלקחו מרוז'י שבעי ושני אברכי אל הצבא בעל כרח‪,‬‬ ‫ונשלחו אל שדה הקרב הנורא ביותר‪ ,‬ושלחו פתקא דרחמי אל הרה"ק מרוז'י וכה כתבו‬ ‫לו‪" :‬אבי אבי רכב ישראל ופרשיו‪ ,‬חוסה על שארית ישראל‪ ,‬ואל יתערב ד טהור בד‬ ‫טמא"‪ .‬ושלח לה הרה"ק מרוז'י שילכו מעוטרי בתפילי כל עת המלחמה‪.‬‬ ‫ומילאו כול אחר עצת קדשו‪ ,‬וחבשו תפילי קטני‪ ,‬ובאמונת כי רבה חשבו מה לה‬ ‫להתערב במלחמה זו אשר בי העמי הלא ברכת רב שלוחה לה‪ ,‬ולכ בכל עת‬ ‫המערכה רכבו על סוסיה הנה והנה א לא ירו ולא נלחמו כלל‪ .‬וכשמפקדי הצבא ראו‬ ‫זאת‪ ,‬חרה אפ ב וירו עליה להרג כדי מורדי בעת המלחמה‪ ,‬א כל מי שהרי‬ ‫ידו לפגוע בה לרעה‪ ,‬פגעו בו מיד חיצי האויב ונפל שדוד על האר‪.#‬‬ ‫לאחר שעברו כול את המלחמה בשלו‪ ,‬נסעו אל הרה"ק מרוז'י‪ ,‬וכשנכנסו לפניו‬ ‫התפקדו בתוכ‪ ,‬וראו שחסר אחד מה‪ ,‬ומצאהו מסתתר מאחורי הדלת מרוב יראה‬ ‫ובושה‪ ,‬ועליו אמר הרה"ק מרוז'י "אי האב נא נישט געזעה אזא שומר הברית ווי‬ ‫איה‪."...‬‬ ‫)הרה"ק רבי מרדכי חיי מסלאני זצ"ל‪ ,‬מאמר מרדכי ח"ב‪ ,‬עמ' רע"ד(‬ ‫
‬

‫שמעתי מרבי אברה חיי הופטמא ז"ל‪ ,‬ששמע מהרה"צ רבי יעקב מלובלי זצ"ל‪,‬‬ ‫שזקנו הרה"צ רבי יעקב זצ"ל בנו של הרה"ק רבי אלעזר מליעזנסק זי"ע ונכדו של הרה"ק‬ ‫הרבי ר' אלימל מליעזנסק זי"ע סיפר‪ :‬שפע החליט לנסוע 'נסיעה' אל הגה"ק רבי‬ ‫ישראל מרוז'י זי"ע‪ ,‬והגיע לש בעת שהרבי מרוז'י ער את שולחנו‪ ,‬ונעמד בצידי בית‬ ‫המדרש מאחורי התנור‪ .‬והנה הרבי מרוז'י הגביה לפתע את עיניו הטהורות‪ ,‬והביט לכל‬ ‫העברי הנה והנה לכל פינות בית המדרש‪ ,‬ואז אמר להמשמש‪ ,‬ל מאחורי התנור‪,‬‬ ‫ושאל נא את האבר העומד ש לשמו‪ .‬והל המשמש ושאל אותו מה שמו ? ויע לו‬ ‫"יעקב"‪ ,‬וחזר המשמש והגיד להרבי מרוז'י‪ .‬שלח אותו שנית ואמר לו שאל נא לו מה‬ ‫ש אביו ? שב ושאלו‪ ,‬ויאמר "אלעזר"‪ ,‬שב המשמש ויגד לרבו‪ .‬אמר לו הרבי‪ :‬ל נא‬ ‫ושאל אותו שוב מה ש זקנו ? הל המשמש ושאלו‪ ,‬א עתה נתמלא רבי יעקב‬ ‫תרעומת על אותו שמש‪ ,‬ולא רצה להשיבו‪ .‬ויתנצל לפניו המשמש באומרו "לא אני‬ ‫שואל‪ ,‬אלא הרבי"‪ .‬והשיב לו "אלימל"‪ ,‬מיד קרא אותו הרה"ק מרוז'י ואמר לו‪" ,‬מדוע‬ ‫כבודו מסתתר‪ ,‬הלא זה עתה היה אצלי זקינ הרבי ר' אלימל‪ ,‬ואמר לי‪ ,‬מדוע אינ‬ ‫מקרב את נכדי יעקב"‪.‬‬ ‫)הגה"ח ר' נח גד וויינטרויב זצ"ל‪ ,‬בישישי חכמה‪ ,‬עמ' רע"ז(‬ ‫
‬

‫סיפר כ"ק אדמו"ר רבי יצחק מאמשינוב זצ"ל‪ :‬הרה"ק רבי נחמיה מבעכיעוו זי"ע ב זקוניו‬ ‫של היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע היה חסיד גדול של הרה"ק מרוזשי זי"ע‪ ,‬וכיו שהיה‬ ‫עני ואביו היה הול ברגליו עד רוזשי‪ ,‬ורגיל היה לומר שרוצה לעשות "גאלדינע‬ ‫טעפיכער" על הדר שהיה הרה"ק מרוזשי רוכב ש‪.‬‬

‫פע אחד כשהיה ברוזשי‪ ,‬בא אצלו אחד מבני הרוזשינער‪ ,‬והוא היה אז ילד כב שמונה‬ ‫שני‪ ,‬וביקש מרבי נחמיה שיורה לו דר בעבודת ה'‪ .‬ושאל אותו רבי נחמיה‪ ,‬למה אתה‬ ‫בא אלי‪ ,‬הלא יש ל את אבי שיורה ל הדר‪ .‬והשיבו‪ :‬נר מדליקי מנר אחר‪ ,‬א אי‬ ‫מדליקי נר מכבש האש‪ ,‬כי אז הנר ימס מיד ויכבה‪ .‬רבי נחמיה התפעל מאוד מ‬ ‫התשובה המחוכמת‪ ,‬והחליט לספר זאת להרוזשינער להנהו מדברי בנו‪.‬‬ ‫ניגש רבי נחמיה לבית הרה"ק מרוזשי‪ ,‬והרוזשינער עמד אז בחלו‪ ,‬וכשראה את רבי‬ ‫נחמיה ניגש אליו‪ ,‬פתח הרה"ק מרוזשי את ה'לופשיק' של החלו‪ ,‬ואמר לו רבי נחמיה‬ ‫את הדבר חכמה של בנו ב השמונה שהשיב כבר דעת גדול‪ .‬נאנח הרוזשינער ואמר‪:‬‬ ‫"היינטיגער וועלט‪ ,‬היינטיגער וועלט‪ ,‬נפילת הדורות‪ ,‬כשאני הייתי ב ששה שני אמרתי‬ ‫תורה להרב הזק ]בעל התניא[‪ ,‬ביזע הר האט מיר גיגעב א קלאפ" אוי" די האנט – גענוג‬ ‫גיזאגט‪.‬‬ ‫)הגה"צ רבי מרדכי מנשה זילבער מסטיטשי שליט"א‪ -‬מפיה ומפי כתב ח"א עמ' י"ב(‬ ‫
‬

‫סיפר לי הרה"ח ר' חיי בוקשפא נ"י‪ :‬ששמע מאחיו הרה"ח ר' משה אהר בוקשפא‬ ‫ז"ל‪ ,‬שהוא עצמו היה בשעת מעשה‪ ,‬כשביקר הרה"ק רבי אברה אלימל מקארלי הי"ד‬ ‫זי"ע אצל הרבנית החשובה פייגל מדראהביטש ע"ה בירושלי‪ ,‬והיא היתה בת הרה"ק‬ ‫רבי אברה יעקב מסאדיגורא זי"ע ונכדת הרה"ק הבית אהר מקארלי זי"ע‪.‬‬ ‫והרבנית פייגא סיפרה כ‪ :‬פע אחת היה שמחת נישואי של נכד הרה"ק מרוז'י‪ ,‬ע‬ ‫נכדת הרבי ר' ברוכל ממעזבוז זי"ע‪ ,‬ובתו של הרבי ר' ברו הייתה הסבתא‪ ,‬והיא הגיעה‬ ‫לחתונה‪ ,‬ובעת החופה עשו לה מקו מיוחד מוגבה מכל הקהל‪ ,‬כדי שלא ידחקו אותה‬ ‫הציבור‪ ,‬אחר והיתה מבוגרת מאוד‪ ,‬והרבנית פייגא שהיתה ילדה היתה שומרת עליה כל‬ ‫העת‪.‬‬ ‫כשהל הרה"ק מרוז'י אל החופה‪ ,‬עבר דר מקו הסבתא הנ"ל בתו של הרבי ר' ברו‬ ‫זי"ע‪ ,‬לברכה במזל טוב‪ ,‬ואמרה לו הרבנית‪ ,‬כבודו הול כעת לחופה‪ ,‬וודאי יראה את‬ ‫זקיני הבעל ש טוב זי"ע‪ ,‬על כ הנני מוסרת לו קוויטעל שימסרנה לזקני‪.‬‬ ‫ולקח הרה"ק מרוז'י את הפתקא‪ ,‬ויתחוב אותה בתו אבנטו‪ .‬אחר החופה עבר שוב על‬ ‫יד מקו הרבנית – בתו של הרבי ר' ברו‪ ,‬ואמר לה "קיימתי את השליחות"‪ .‬כששמע‬ ‫זאת הקארלינער‪ ,‬אמר‪ :‬דאס איז א מעשה !!!‬ ‫)הג"ר ישראל חיי אשרי‪ ,‬שיח זקני ח"א‪ ,‬עמ' קל"ה(‬ ‫
‬

‫פע אחת מסע הרה"ק מהר"י מרוזי זי"ע‪ ,‬ובדר נפגשו הוא ז"ל והרה"ק רבי משה‬ ‫מסאווארא זי"ע‪ ,‬והדבר היה קוד ראש השנה‪ ,‬ולאשר לא היה מקו בהקרעטשמע‬ ‫שעמדו ש להיכנס‪ ,‬ישבו מחו‪ #‬הקרעטשמע לנוח קמעה לפני שהמשיכו במסע‪.‬‬ ‫ושאל הרה"ק מרוזי את הרה"ק מסאווארא‪ ,‬הנה בא ראש השנה‪ ,‬ועול גדול יבוא‬ ‫אליכ על ראש השנה‪ ,‬מה תעשו אית ? ענהו הרה"ק מסאווארא "וכול נסקרי‬ ‫לפניו בסקירה אחת"‪ .‬השיבו הקדוש מרוז'י‪" ,‬אכ זאת אצל הקב"ה‪ ,‬א אני שאלתי מה‬ ‫תעשו את ע כל העול"‪.‬‬ ‫השיבו הרה"ק מסאווארא‪" :‬הנה אליכ ג"כ יסעו עול גדול מאוד‪ ,‬ומה תעשו את‬ ‫עמ בראש השנה ?"‪ .‬ויאמר לו הקדוש מרוזי זי"ע‪ :‬בבוא לפני‪ ,‬כל אחד ואחד מה‬ ‫נחקק על לוח לבי‪ ,‬ובבוא ראש השנה אפתח את לבי לפני הבורא ית"ש‪ ,‬ואומר הא ל כל‬ ‫הצעטיל מהיהודי אשר לפני"‪.‬‬ ‫)שיח שרפי קודש‪ ,‬ח"ד‪ ,‬ער‪ #‬הרה"ק מרוז'י ‪ ,‬אות א'(‬ ‫
‬ ‫]הזק משטעפינעשט זי"ע[ ודיבר מיסורי ישראל‪ ,‬ויאמר‪" :‬דער‬

‫פע אחת ישב אדומו"ר‬ ‫טאטע ]מר הס"ק מרוז'י [ זכרונו לברכה האט אמאהל געשמיסט פי בארדיטשיווער רב‬ ‫זכרונו לברכה‪ ,‬אז ער האט ניט גיוואלט אריי געי אי ג עד אריי ביז מ'וועט אויס לייזע‬ ‫די יודי‪ ,‬האט מע אי אריי גינארט אי ג עד אריי‪ ,‬אי האט האס גילאסט‪ .‬אי ווייס‬ ‫דא שוי אז מ'נארט אריי וועל אי שוי וויסע" ]אאמו"ר ז"ל שוחח פע אודות הרב‬ ‫מבארדיטשוב ז"ל שאמר שלא ירצה להכנס לג עד עד שיגאלו ע ישראל‪ ,‬והצליחו להערי עליו‬ ‫והכניסוהו‪ .‬ואמר אבי ז"ל‪ ,‬אמנ אני כבר יודע שמערימי להיכנס‪ ,‬ואדע כבר מה לעשות[‪.‬‬

‫וסיי אדומו"ר‪" :‬נא‪ ,‬פי דעסט וועגע זעייט מע דא‪ ,...‬נאר דארטע זעייט מע נאר‬ ‫גוט‪ ,‬מאתו לא תצא הרעות‪ ,‬דארט זעייט מע אז ס'איז נא ניט די צייט‪ ,‬דער‬ ‫אייברשטער איז דא עלטער פו איטליכע" ]והנה בכל זאת רואי אנו שעדיי אנו בגלות‪,‬‬ ‫אלא שלמעלה רואי א טוב‪ ,‬כי מאתו לא תצא הרעות‪ ,‬וש רואי שטר הגיע הזמ‪ ,‬והרי השי"ת‬ ‫הוא קד לכל העול[‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬

‫ופע אחת דיבר אדומו"ר מהיסורי העוברי על ישראל‪ ,‬ויאמר אדומו"ר‪" :‬דער טאטע‬ ‫זכרונו לברכה זאל וויסע וואס מיט יודי טיט זי‪ ,‬וואלטע יודי באלד גיהאלפע‬ ‫גיווארע‪ ,‬נאר דער טאטע ווייסט ניט‪ .‬ווי איז דע דער טאטע‪ ,‬דער טאטע איז לייבע‬ ‫כסא הכבוד‪ ,‬דארט זייט ער נאר גיטס‪ ,‬מאתו לא תצא הרעות‪ .‬אי בי מקנא דע וואס‬ ‫ער האט א קלענערע טאטע‪ ,‬קע ער זי אפשר אמאל ביי לעיבע דערשלאגי צי‬ ‫אי‪ ,‬האבער מיי טאטע זכרונו לברכה ער איז לעיבע כסא הכבוד אי צו כסא הכבוד‬ ‫צי דערשלאגי זי ביי לעיבע איז ווייט אי ווייט‪ ,‬אי נא ווייט"‪] ,‬לו היה אאמו"ר ז"ל יודע‬ ‫הצרות שסובלי ישראל בזה העול‪ ,‬ה היו מיד נושעי‪ .‬רק שאאמו"ר אינו יודע מזה‪ .‬היכ הוא‬ ‫נמצא כעת‪ ,‬הוא סמו לכסא הכבוד וש הוא רואה רק טוב‪ ,‬מאתו לא תצא הרעות‪ .‬אני מקנא במי‬ ‫שאביו במדריגה נמוכה יותר‪ ,‬אז יתכ שיתקשר אליו ג בעודו בעול הזה‪ ,‬אבל אבי ז"ל נמצא‬ ‫סמו לכסא הכבוד‪ ,‬ולהתקרב לכסא הכבוד מחיי זה דבר רחוק‪ ,‬רחוק עד מאד[‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫)הגה"ח ר' אברה משה קלאפרפעלד זצ"ל‪ ,‬מילי סתימי ‪ ,‬שטעפינעשט‪ ,‬סי' ל"ג‪ ,‬מ"ז(‬ ‫
‬

‫לאחר שנסתלק הרה"ק מרוזי זי"ע‪ ,‬נתגדל שמו של צדיק אחד ורבי התחילו לנסוע‬ ‫אליו לשחר פניו‪ ,‬ונענה מר הס"ק ]היסוד העבודה[ מסלאני ואמר‪" :‬מיד כשנכבה האור‬ ‫מתחילי הצרצרי לצרצר"‪ .‬וא" שהלה היה גדול‪ ,‬א לעומת הרה"ק מרוז'י ‪! ...‬‬ ‫)הרה"ק רבי מרדכי חיי מסלאני זצ"ל‪ ,‬מאמר מרדכי ח"ב‪ ,‬עמ' רפ"ח(‬

‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמן‬ ‫‪á‬‬

‫‪ Q‬קוראי מאירי ‬

‫‪ Q‬ישמע חכ ‪R‬‬

‫כשנצטווה‬

‫‪R‬‬

‫דר& חיי ולקחי מוסר מפרשת השבוע‬

‫דיוק בפיוטו של הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע‬

‫עונשו של הנחש‪ ,‬מציאות הדברים !‬

‫כ"ה תשרי תש"ע לפ"ק ברוקלי יצ"ו‪ ,‬לכבוד ]וכו'[‪.‬‬ ‫בהאי יומא הראני ידידי את מאמרו‪ ,‬תולדות הרה"ק מבארדיטשוב‪ ,‬ויפה עשה בעטו עט סופר‬ ‫מהיר בעריכת תולדותיו בטוב טע ודעת ובפרט אשר בירר אמיתת של דברי לכבודו של האי‬ ‫צדיק וקדוש והצדיק את הצדיק דמעיקרא‪ ,‬והרשיע את הרשע הסופר המשכיל הנודע‪ ,‬וקיי‬ ‫מקרא שכתוב זכר צדיק לברכה וש רשעי ירקב‪ .‬הנני בזה מאחל מריחוק מקו וקירוב הדעת‬ ‫אשר זכות אבוה"ק והצדיקי ידובבו בקבר שיוכל להרחיב גבולי הקדושה‪.‬‬ ‫והנני בזה להעיר ב' הערות קצרות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מהנכו להביא דברי התפארת שלמה עה"פ ושמחת בכל הטוב בש הרבי מלובלי עיי"ש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לאשר האמת אהוב עליו‪ ,‬הנני בזה להעיר על אשר הביא בסו! המאמר שהדפיס בגליו ‬ ‫הנוכחי הניגו המיוחס להרה"ק רבש"ע ‪ ...‬א בייט‪ ,‬הנה הנוסח הנדפס אינה מקורי ונתפרסמה‬ ‫לפני כארבעי שנה ע"י חצר אחד כבודה במקומה מונח אשר כנראה שלטו בה ידי אחרי‪,‬‬ ‫והנוסח המפורס תמוה משני צדדי‪ ,‬א‪ .‬כל מליצה ישרה יש בה טע ואילו כא מבקש בייט‬ ‫שאינה שווה ובכל התוק!‪ .‬ב‪ .‬הנוסח שמסיי אודות המיני ואפיקורסי קשה להולמו‪ ,‬ועל דר"‬ ‫שפירש הרה"ק שר שלו מבעלזא ובאו כול וכו' ופתחו וענו ה' אחד‪ ,‬והקשה היכ מצינו שאמרו‬ ‫במעמד הנבחר ה' אחד‪ ,‬ופי' שאחז"ל שעל כל דיבור שיצא מפי הקב"ה ענו על ה ה ועל לאו‬ ‫לאו‪ ,‬וכאשר אמר הקב"ה אנכי ולא יהיה ל" בדיבור אחד לא יכלו לענות ה על אנכי‪ ,‬דא"כ‬ ‫משמע שמסכימי לאלהי אחרי‪ ,‬ולא יכלו לענות לאו על לא יהיה ל" דא"כ משמע ג על‬ ‫אנכי‪ ,‬לכ פתחו וענו ה' אחד‪ ,‬עכד"ק‪.‬‬ ‫מוב מזה דלומר "יא זאג אי" דיר" על דברי המיני לא יתכ ‪ ,‬משא"כ לענות לאו על עובדי‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬כל זה היה תמוה לי שני הרבה‪ ,‬עד שבא לידי הנוסח המקובל מזקני החסידי‬ ‫אשר מסר הגה"צ ר' אביש צענווירט שליט"א‪ ,‬שקבלה מזקני חסידי באיא ובראש הגה"צ‬ ‫החסיד המפורס ר' אברה אהרונוביטש‪ ,‬אשר קיבלה ברוסיא לפני בער" כמאה שנה‪ ,‬ואשר‬ ‫לעומת הנוסח החדש המפורס אמיתתה מוכחת מתוכה‪ ,‬לאשר הקושיות דלעיל מעיקרא ליתא‬ ‫ה מצד הקבלה וה מצד הסברה אשר המליצה ישרה מאד‪ ,‬אשר א! שאי אנו ראויי מ"מ הרי‬ ‫בשפע בני חיי ומזוני אנו מקבלי על עצמנו לעבדו יתבר" ויתקדש שמו בעול‪ ,‬וג נוסח‬ ‫האפיקורסי ליכא‪.‬‬ ‫ושמענו על א' הצדיקי מהדור זצ"ל שלא הניח לזמר בשולחנו הטהור נוסח המיני וכו'‪.‬‬ ‫הנוסח המקובל מסרתי להדפיס לידידי הרב יעקב מאיר פעלדשטיי מפה‪ ,‬והדפיסו בסו! ספרו‬ ‫היקר קדושת לוי לימי הרחמי והרצו שי"ל לקראת מאתיי שנה לכבוד נשמתו הק' בגנ"מ והנני‬ ‫שולח העתקתה‪:‬‬ ‫בברכת זכותו הגדול יג עלינו ועל כל ישראל ויושר ילי‪ #‬בעדנו‬ ‫דוד מאיר ישראל רוס‬

‫ויאמר ה' אל הנחש‪ ,‬כי עשית זאת‪ ,‬וגו'‪ ,‬על גחונ תל )בראשית ג' י"ד(‪ .‬והקשה המגיד מדובנא‪,‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬משמע מהפסוק‪ ,‬שבגלל שקרה מה שקרה‪ ,‬לכ צרי הנחש ללכת על גחונו‪ ,‬וכו'‪,‬‬ ‫ומה עני המעשה לעל גחונ תל‪ .‬עוד צרי להבי‪ ,‬את אד הראשו‪ ,‬שאל הקב"ה מדוע‬ ‫חטא‪ ,‬את חוה שאל הקב"ה‪ ,‬מדוע חטאה‪ ,‬א את הנחש לא שאל מאומה‪ ,‬אלא מיד חר‪ #‬לו‬ ‫את דינו‪ ,‬מדוע ?‬ ‫ומבאר כדרכו במשל נפלא‪ :‬זעליג גביר אדיר היה‪ ,‬עסקיו המסועפי חצו ימי ויבשות‪,‬‬ ‫בארצות רבות היו לו משרדי גדולי‪ ,‬במקו אחד היו רוכשי סחורה‪ ,‬ושולחי‬ ‫למשרדי במקומות אחרי‪ ,‬וש היו מוכרי את הסחורה‪ ,‬וההצלחה הייתה מסחררת‪,‬‬ ‫הברכה שרתה במעשי ידיו‪ ,‬והוא גר" הו רב‪.‬‬ ‫תפקידו של זעליג בכל המערכת הגדולה הזו‪ ,‬הייתה‪ ,‬לפקח על המשרדי המרוחקי‪,‬‬ ‫ולהורות לרוכשי איזה סחורה לקנות כעת‪ ,‬ואת זה קבע ע"פ הידיעות שקיבל מהמשרדי‬ ‫שמונו למכור את הסחורה‪ ,‬שראו ובדקו‪ ,‬מה צור קהל הלוקחות‪.‬‬ ‫העסקי גדלו ותפחו‪ ,‬וזעליג לא הצליח להשתלט לבדו‪ ,‬ולאחוז ראש בכל רגע נתו‪ ,‬מה‬ ‫צרי כעת לרכוש‪ ,‬ומה צרי למכור וכו'‪ .‬ולכ מינה את געציל‪ ,‬שיהיה יד ימינו‪ ,‬מזכירו‬ ‫האישי‪ ,‬ונת בידו סמכויות רחבות‪ ,‬להחליט ולקבוע‪ ,‬מה לקנות‪ ,‬ומה למכור‪.‬‬ ‫יו אחד נסעו זעליג ומזכירו האישי לטייל‪ ,‬לפרוק קצת את הלח‪ #‬הקשה‪ ,‬של העבודה‬ ‫המפרכת‪ ,‬ואליה הצטר" בנו היחיד של זעליג‪ ,‬בחור נבו היה‪ ,‬א מעול לא ראה לא שמע‬ ‫ולא הכיר את העול‪ ,‬אהיו מעול לא הוציאו מחות לכתלי בית המדרש‪ ,‬הוא לא רצה‬ ‫לעשותו לסוחר‪ .‬ולכ כל דבר שראו בדרכ‪ ,‬עורר בו רגשות התפעלות וחידוש‪ .‬געציל‬ ‫המזכיר‪ ,‬גיח על הצימצו ששרוי בו‪ ,‬ב אדונו‪ ,‬והחליט לצחוק מעט על חשבונו‪:‬‬ ‫הוא החל לספר לו‪ ,‬סיפורי שוני אשר כביכול מתרחשי בעול‪ ,‬על שדי ומזיקי‪,‬‬ ‫שחוטפי אנשי ומעלימי אות‪ ,‬על בורות שנפערי לפתע‪ ,‬בעת שמרכבה עוברת‬ ‫עליה‪ ,‬ושואבי את המרכבה ע כל תכולתה האנושית‪ ,‬וכהנה וכהנה‪ ,‬דמיונות שלא היו‬ ‫ולא נבראו‪ .‬הנער התמי‪ ,‬האמי לסיפוריו‪ ,‬ונתק" בחרדה‪ ,‬על העול האכזר והמסוב‬ ‫שנגלה לאזניו כעת‪.‬‬ ‫א כששבו לבית‪ ,‬לא הפסיק הנער להרהר בסיפורי ששמע‪ ,‬ומרוב פחד וחרדה‪ ,‬חלה‬ ‫מאוד‪ .‬טובי הרופאי אשר הוזעקו למיטתו‪ ,‬לא הצליחו להחלימו‪ ,‬ה לא גילו מהיכ נובעת‬ ‫מחלתו‪ ,‬א הנער נחלש יותר ויותר‪ ,‬וזעליג ראה שבנו דוע למול עיניו‪ .‬אחד הרופאי‪,‬‬ ‫העלה רעיו מבריק‪" ,‬לדעתי" טע "אי זה מחלה גופנית‪ ,‬אלא נפשית‪ ,‬אתה צרי להביא‬ ‫אליו פסיכולוג מוצלח‪ ,‬שיוכל אולי לרדת לשורש הבעיה‪ ,‬ואז נוכל ביחד למצוא לה מזור"‪.‬‬ ‫הפסיכולוג שהובא אל הנער‪ ,‬לא היה צרי זמ רב כדי לקבוע מה קרה‪ ,‬וא" הסיק מסקנה‪,‬‬ ‫שיכולה לדעתו להועיל לנער‪ ,‬וכ אמר לזעליג אביו‪ :‬הנער שרוי כל העת בפחדיו‪ ,‬בדאגותיו‪,‬‬ ‫וכל זמ שימשי לחשוב רק מדברי אלו‪ ,‬הוא ייחלש עוד יותר‪ ,‬צרי אתה לתת לו עבודה‬ ‫קשה‪ ,‬תפקיד מסוב‪ ,‬שיגרו לו ולמוחו‪ ,‬להיות עסוקי במש כל שעות היממה‪ ,‬בריכוז‬ ‫ובאחריות‪ ,‬ואו אז הוא אט אט ישכח מפחדיו‪.‬‬ ‫לזעליג היה תפקיד כזה‪ ,...‬ידיו של מזכירו האישי‪ ,‬מלאות עבודה כל העת‪ ,‬וראשו צרי‬ ‫להיות מונח בכל רגע במצב העסקי‪ .‬הוא זימ מיד לחדרו את געציל המזכיר‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬ ‫"לאור מה שאירע לבני‪ ,‬הנני להודיע ל כי אתה מפוטר"‪ .‬געציל חשב‪ ,‬שזהו עונש על מה‬ ‫שעולל‪ ,‬והחל להצטדק "לא התכוונתי‪ ,‬לא חשבתי שהוא כזה תמי‪ ,‬ופתי‪ ,‬ויאמי לכל דבר‪,‬‬ ‫סת התלוצצתי"‪ .‬קטע זעליג את דבריו‪ ,‬ואמר " אי שו קשר א אתה אש או לא‪ ,‬לאור‬ ‫מצבו הוא צרי להיות עתה מזכירי‪ ,‬ובמילא איני צרי אות‪ ,‬אי זה רק עונש‪ ,‬אלא זו‬ ‫)המש בעמוד ד'(‬

‫‪ Q‬תפארת החסידות ‪R‬‬

‫ליקוטי אמרי ממאורי החסידות מלוקטי מספרי הקדושי‬ ‫כח מעשיו הגיד לעמו ‪ -‬כוונת הפועל הנפעל‬

‫צדיקי בכל דור ודור‪ ,‬ע"ש‪ .‬ושמעתי מאא"ז ]הבעש"ט[ נ"ע זללה"ה‪ ,‬היכ נגנז האור הזה‪,‬‬ ‫ואמר‪ ,‬שהשי"ת גנזו בתורה בתורה‪ ,‬ולכ משתמשי צדיקי בכל דור ודור באור ההוא‪,‬‬ ‫היינו ע"י התורה שיש בה אותו האור‪ ,‬שיכולי להסתכל מסו" העול ועד סופו‪ .‬וכמו‬ ‫שראו עיני ממש‪ ,‬כמה מעשיות מה שכתב לדו"ז המנוח ר' גרשו קיטובער ז"ל‪ ,‬שנסע‬ ‫לארה"ק‪ ,‬אי שראה אותו בשבת בחו"ל‪ ,‬ומה זה עשה בחו"ל ? והשיב לו דו"ז באגרת‪,‬‬ ‫שבאותו שבת עשה איזה גביר ברית מילה בחו"ל‪ ,‬ושלחו אחריו להיות מוהל אצלו‪.‬‬ ‫וכהנה וכהנה‪ ,‬אשר קצרה היריעה מהכיל אשר הסתכל ממש מסו" העול ועד סופו‪,‬‬ ‫והכל היה ע"י האור שנגנז בתורה‪.‬‬ ‫וי"ל שזה מרומז כא בפסוק‪ ,‬כי הבעל הטורי מפרש‪" :‬את האור" בגימטריא "בתורה"‪,‬‬ ‫נמצא מבואר ממש בפסוק‪" ,‬וירא אלוקי את האור כי טוב" – לגנוז‪ ,‬והיכ גנזו‪ ,‬ב"את‬ ‫האור" ממש – היינו "בתורה" שהיא מספר "את האור"‪ ,‬והב‪.‬‬

‫ברש"י )בראשית א'‪ ,‬א'( ומה טע פתח בבראשית‪ ,‬משו "כח מעשיו הגיד לעמו לתת לה‬ ‫נחלת גוי"‪ ,‬שא יאמרו אומות העול לישראל‪ ,‬לסטי את‪ ,‬שכבשת אר‪ #‬שבעה‬ ‫אומות‪ ,‬ה אומרי לה‪ ,‬כל האר‪ #‬של הקב"ה היא‪ ,‬הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪,‬‬ ‫ברצונו ניתנה לה‪ ,‬וברצונו נטלה מה וניתנה לנו‪.‬‬ ‫ואמר מו"ר הגה"ק מסאטמער זצוק"ל‪ ,‬בלמדי אצלו בק"ק קראלי בשת תרפ"ט לפ"ק‬ ‫הכוונה‪ ,‬כי מבואר שכוונת הפועל בנפעל‪ ,‬וא כ‪ ,‬א א"י היתה ביד עד הנה בתורת גזילה‪,‬‬ ‫יאמרו שעתה יקבלו בנ"י תכונה זו להיות לסטי‪ ,‬כיו שמיד בא לה וכוונת הפועל‬ ‫בנפעל ?‬ ‫אכ מבואר בספה"ק אגרא דכלה עה"פ )דברי י"ח‪ ,‬י"ד( "ואתה לא כ נת ל ה' אלוקי"‪,‬‬ ‫שבנ"י לא יחשבו כיו שאר‪ #‬ישראל באה לה מידי כנע יקבלו ג ה את תכונת‪ ,‬דהיינו‬ ‫מידת גזל ושאר כל ערכי רעות שלה‪ ,‬לכ מפרש הכתוב שאר‪ #‬ישראל ניתנה לה ע"פ‬ ‫ציווי ה'‪ ,‬וממילא פסק כח הרע שהיה להכנעני באר‪ #‬ישראל‪ ,‬והטע – כי נת ל ה'‬ ‫אלוקי‪ ,‬ובמילא נתחלפה תכונה קדושה לטובה‪.‬‬ ‫וזה שאמר רש"י – שלא יאמרו לסטי את שכבשת אר‪ #‬ז' עממי ולפי דבריכ בגזילה‬ ‫הוא בידינו‪ ,‬א"כ ג את תהיו לסטי כי כוונת הפועל בנפעל‪ ,‬לזה אמר "כח מעשיו" דייקא‪,‬‬ ‫"הגיד" והמשי "לעמו"‪ ,‬כיו שברצונו ית"ש ניתנה לנו‪ ,‬וא"כ כח קדושתו יתעורר אז לה‪,‬‬ ‫ואח"כ אדרבא כח הפועל על ידי ית"ש – בהנפעל ע בני ישראל‪ ,‬לעשות א טוב וישר‬ ‫בעיני ה' עכדפח"ח‪.‬‬

‫ויהי האד לנפש חיה )ש‪ ,‬ז'(‪ .‬בתרגו – והות באד לרוח ממללא‪ .‬מכא רמז‪ ,‬עד היכ‬ ‫צרי האד לשמור פיו ולשונו‪ ,‬כיו שנפש חיה שלו הוא רוח ממללא‪ ,‬פירוש‪ ,‬לשו‬ ‫המדברת הוא רוח חיי שלו‪ ,‬לכ צרי לית החיות שלו בתורה ובתפילה בלבד‪ ,‬ואז יהיה‬ ‫נפש חיה ממש‪.‬‬

‫שגנזו לצדיקי‪ ,‬ובו משתמשי‬

‫)הרה"ק הרבי ר' צבי הירש מרימינוב זי"ע‪ ,‬מבשר טוב‪ ,‬ד( א' ע"ב‪.‬‬ ‫וידוע מ"ש הרה"ק הרבי ר' משה לייב מסאסוב זי"ע‪ ,‬עה"פ "נפשי יצאה בדברו"‪ ,‬שיש לאד ס‪#‬‬ ‫מסוי של מילי שיכול לדבר‪ ,‬וכשמסתיי מה שקצבו לו‪ ,‬צרי‪ #‬לעזוב את העול‪ ,‬או שח"ו נהיה‬ ‫איל‪ ,‬א‪ #‬כשמדבר תורה ותפילה לא יורד לו ממה שקצוב לו‪ ,‬וזהו "נפשי יצאה" – "בדברו"(‬

‫)הגה"צ רבי יהושע דייטש אבד"ק קטמו זצ"ל‪ ,‬בית הלחמי‪ ,‬פרשת שופטי‪ ,‬עמ' רפ"ז(‬ ‫
‬ ‫באור הגנוז בתורה הקדושה אפשר לראות מקצה העול עד סופו‬

‫וירא אלוקי את האור כי טוב‬

‫)א'‪ ,‬ד'(‪.‬‬

‫ואיתא‬

‫)חגיגה י"ב‪(.‬‬

‫)הרה"ק רבי משה חיי אפרי מסאדליקוב זי"ע‪ ,‬דגל מחנה אפרי‪ ,‬ר"פ בראשית‬ ‫יש לציי‪ ,‬שבספר נדפס כ‪" :‬ואיתא במדרש שגנזו לצדיקי" וכו'‬ ‫וזה טעות המדפיס‪ ,‬שלא תוקנה א" במהדורות החדשות‪ ,‬יע זו היא גמרא בחגיגה‪ ,‬וכנ"ל(‬ ‫
‬ ‫נפש האד מונחת בתו‪ #‬הדיבור שלו‬

‫והוא‬

‫‪â‬‬

‫‪ w‬חסידי מספרי ‬

‫‪N‬‬ ‫‪ïäëä .á‬‬

‫"יצר מחשבות לבו" ‪ /‬מעשה שהיה‬ ‫ּבָעִיר ֶּדנֶנ ְּבּו‪#‬ג )לְיָמִים ְּדוִינְסְק(‪ׁ ,‬שֶעַל ּג ְדֹות הַּנָהָר ְּדוִינ ָה‪ּ ,‬כִהֵן ‪3‬ב‪ֲ ,‬ענ ָק ּבַּתֹו‪6‬ה‪ ,‬צַ ִדיק‬ ‫אל ָה ּותְׁשּובָה הִל ְכָתִית אֶל‬ ‫ׁשּג ֵר ׁשְ ֵ‬ ‫אחַת ִ‬ ‫וְחֲסִיד‪ּ3 ,‬בִי לֵיְּב ּבַ ְטל ָן ׁשְמֹו‪ְ .‬מסַּפְ;ים‪ּ ,‬כִי ּפַעַם ַ‬ ‫הַּג ָאֹון ‪ּ3‬בִי יֹוסֵף ּתֹומַ‪#‬קִין‪ּ3 ,‬בָה ׁשֶל קְ> ֶמנ ְצ'ּוג‪ׁ ,‬שֶהָיָה ִמּג ְאֹונ ֵי ּדֹורֹו‪ּ .‬כְׁשֶ ִעּיֵן ז ֶה ּבַ ִּמכְּתָב‪,‬‬ ‫אל ַי אֶת חִּדּוׁשָיו? ּכְדֵי ל ְהֹוכִיחַ ל ִי ׁשֶהּוא ל ַ ְמדָן ּג ָדֹול ִמ ֶּמּנ ִי? זֹאת‬ ‫הֵג ִיב‪" :‬לְׁשֵם מָה הּוא ׁשֹולֵחַ ֵ‬ ‫אנ ִי ִמּכְבָר!"‪...‬‬ ‫יֹו ֵד ַע ֲ‬ ‫ּכָל יְמֹות הַּׁשָבּו ַע יָׁשַב ר' לֵיְּב ּבְחֶדֶר צְ ָדדִי ּבְבֵית‪J‬הַ ִּמדְ‪ׁ6‬ש וְהָג ָה ּבַּתֹו‪6‬ה‪3 .‬ק לִקְ‪3‬את‬ ‫ׁשַּבַת‪J‬קֹדֶׁש הָיָה ׁשָב לְבֵיתֹו‪ .‬ל ְר' לֵיְּב הָיָה ּבֵן יָחִיד‪ׁ ,‬שֶהִצְל ִיחַ ּבַ ֲעסָקָיו וְנ ַ ֲעׂשָה ָעׁשִיר ּג ָדֹול‪.‬‬ ‫הַּבֵן הָיָה ִמּסַ ָּפקֵי הַ ֶּט ְקסְטִיל הַּג ְדֹול ִים ׁשֶל ְצבָא רּוסְיָה וְג ַם קַּבְל ַן‪ּJ‬בִנְיָן ׁשֶהֶ ֱעמִיד אֶת ׁשֵרּותָיו‬ ‫לַּצָבָא‪.‬‬ ‫אחַת הֵקִים ּבִנְיָן ּבְ ֶדנֶנ ְּבּו‪#‬ג‪ׁ ,‬שֶּנֹועַד לְׁשַּמֵׁש אֶת ִמ ְפקֶדֶת הַּצָבָא הָאֲזֹו;ית‪ .‬ז ֶה הָיָה‬ ‫ּפעַם ַ‬ ‫ַ‬ ‫ּבִנ ְיָן ּג ְדֹול‪ְ J‬מ ַמּדִים‪ּ ,‬בַעַל אּול ַּמֹות ‪ּ3‬בִים וַחֲדָ;ים ל ָ‪P‬ב‪.‬‬ ‫אנְׁשֵי הַּצָבָא נִצְטַּוּו‬ ‫אחַר ׁשֶהּוקַם הַּבִנְיָן נ ִז ְ ַּדּמֵן ל ְ ֶדנֶנ ְּבּו‪#‬ג הַּקֵיסָר נ ִיקֹול ַאי‪ ,‬וְ ַ‬ ‫זְמַן קָצָר ל ְ ַ‬ ‫לְהַּצִיג לְפָנ ָיו אֶת ּבִנְיַן הַ ִּמפְקָדָה הֶחָדָׁש‪ .‬הַּקֵיסָר צָעַד ּבָ‪P‬אׁש ּולְצִּדֹו ‪P‬אׁש הַ ִּמפְקָדָה‪ ,‬קָצִין‬ ‫אנְׁשֵי צָבָא ּופָ ַמלְיַת הַּקֵיסָר‪ .‬לְצַד הַּגֶנ ֶ‪6‬ל ּפָסַע ּג ַם‬ ‫אחֲ‪U‬יהֶם ׁשֹבֶל אָ‪ׁ SP‬שֶל ַ‬ ‫ּבְדַ‪ּ#‬ג ַת ּגֶנ ֶ‪6‬ל‪ ,‬וְ ַ‬ ‫אל ָה ַהּקְׁשּו‪6‬ה ּבַּבִנְיָן וְהַּגֶנ ֶ‪6‬ל ‪V‬א יֵדַע‬ ‫ׁש ֵ‬ ‫ׁש ִּתּׁשָאֵל ְ‬ ‫ֵמקִים הַּבִנְיָן‪ּ ,‬בְנֹו ׁשֶל ר' לֵיְּב‪ ,‬ל ְ ִמקְ>ה ֶ‬ ‫לְהָׁשִיב ָעל ֶיהָ‪.‬‬ ‫אג ַף‬ ‫הּקֵיס ָר הָיָה ׁשָרּוי ּבְ ַמּצַב‪J‬רּוחַ קֹודֵר‪ּ ,‬כְדַ‪ּ#‬כֹו‪ּ .‬בְׁשֵבֶט ּבִּקָ‪ּ#‬תֹו הַּקָׁשָה ּבָחַן ּכָל חֶדֶר וְכָל ֲ‬ ‫ַ‬ ‫ּבַּבִנְיָן‪ּ .‬פֹה וְׁשָם הֵעִיר הֶעָרֹות‪ ,‬סִּנ ֵן ּתְגּובֹות‪ ,‬אַ‪ּ S‬בְסַ‪JS‬הַּכֹל נ ִ‪#‬אֶה הָיָה ׁשֶהַּבִּקּור עֹובֵר‬ ‫ּבְׁשָלֹום‪.‬‬ ‫אחַד הַּקִירֹות וְהִתְּבֹונ ֵן ּבֹו אֲ‪ּW‬כֹות‪.‬‬ ‫‪,‬ג ַע ּבְטֶ>ם ּכְבָר ָעמַד לָצֵאת ֵמהַּבִנְיָן‪ָ ,‬עצַר הַּקֵיסָר לְיַד ַ‬ ‫אפְפּו אֶת ַהּגֶנ ֶ‪6‬ל‪ּ .‬כְמִי ׁשֶהִּכִיר הֵיטֵב אֶת הַּקֵיסָר‪ ,‬הָיָה הַּגֶנ ֶ‪6‬ל מּודָע הֵיטֵב‬ ‫ּפַחַד וַחֲ‪6‬דָה ָ‬ ‫לְׁשִג ְיֹונֹותָיו וְהִתְּכֹונ ֵן לַּג ָרּו ַע ִמּכֹל‪" .‬הַּקִיר עָקּום!"‪6 ,‬טַן הַּקֵיסָר וְנָעַץ עֵינַיִם נֹוקְבֹות ּבַּגֶנ ֶ‪6‬ל‪.‬‬ ‫הַּגֶנ ֶ‪6‬ל ‪V‬א יָדַע אֶת נַפְׁשֹו ִמּפַחַד ּול ְׁשֹונֹו נ ֶ ֶע ְתקָה ִמּפִיו‪.‬‬ ‫אׁשֶר ִהׁשְ ַּתּמְׁשּו ּבִכְל ֵי ְמדִידָה ְמ ֻדּיָקִים ּבְיֹותֵר"‪,‬‬ ‫הּבְנִּיָה נ ֶ ֶעׂשְתָה עַל‪J‬יְדֵי טֹובֵי הַּבַּנָאִים‪ֲ ,‬‬ ‫" ַ‬ ‫אמִין ל ְ ֵעבֶר הַּקֹול‪ׁ ,‬שֶ‪Y‬א הָיָה‬ ‫נִׁשְ ְמעָה לְפֶתַע הַּתְׁשּובָה‪ .‬הַּקֵיסָר ִהּטָה אֶת ‪P‬אׁשֹו ּכְ‪V‬א ַמ ֲ‬ ‫אּל ָא קֹולֹו ׁשֶל הַּקַּבְל ָן הַּיְהּודִי‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫אפְיֹו ׁשֶל הַּקֵיסָר‪ ,‬נָׁשַם ַעּתָה ל ִ‪#‬וָחָה‪V .‬א ִמּפְנ ֵי ׁשֶהָיָה ּבִתְׁשּובָה‬ ‫הּגֶנ ֶ‪/‬ל‪ׁ ,‬שֶהִּכִיר הֵיטֵב אֶת ָ‬ ‫ַ‬ ‫אבָל הַּזַעַם ֶהעָצּום‬ ‫זֹו ּכְדֵי לְהָנ ִיחַ אֶת ַּדעְּתֹו ׁשֶל ַהּקֵיסָר‪ .‬לְהֶפֶ‪ ,S‬זֹו ‪3‬ק ִהגְּבִי‪6‬ה אֶת זַעֲמֹו‪ֲ .‬‬ ‫אחַת אֶת הַּבִּקֹ>ת ׁשֶאַ‪S‬‬ ‫עַל הַּיְהּודִי ׁשֶ ֵהעֵז לִסְּתֹר אֶת קְבִיעַת הַּקֵיסָר ‪ J‬יָדַע ַהּגֶנ ֶ‪6‬ל ‪ָ J‬מחַק ּבְ ַ‬ ‫לִפְנ ֵי >ג ַע הֻפְנְתָה ל ְ ֶעבְרֹו‪.‬‬ ‫ּבְתֹו‪ּ 2‬פָחֹות ִמ ַּדּקָה ָמצָא אֶת ַעצְמֹו הַ ַּקּבְל ָן הַּיְהּודִי הֶ ָעׁשִיר‪ּ ,‬בְנֹו ׁשֶל ‪3‬ב הָעִיר‪ּ ,‬בְדַ‪ּ#‬כֹו‬ ‫לְבֵית‪J‬הַּכֶל ֶא‪.‬‬ ‫אסַר ּבְנֹו ׁשֶל ר' לֵיְּב ָּפׁשְטָה חִיׁש ַמהֵר וְ ִהּג ִיעָה ּג ַם לְאָזְנ ֵי אִּמֹו‪ .‬הָאֵם‬ ‫הּׁשְמּועָה עַל ַמ ֲ‬ ‫ַ‬ ‫הַהֲמּומָה ִמהֲ‪6‬ה אֶל ּבֵית‪J‬הַ ִּמדְ‪ׁ6‬ש‪ ,‬הִ ְתּפָ‪#‬צָה לְחַדְרֹו ׁשֶל ּבַ ֲעל ָּה וְסִּפְ‪6‬ה לֹו ּבְבֶהָל ָה אֶת‬ ‫אדָם‬ ‫אגָתָּה ‪V‬א הָיְתָה לַּׁשָוְא‪ּ .‬כְׁשֶהַּקֵיסָר ּבִכְבֹודֹו ּובְ ַעצְמֹו ׁשָל ַח ָ‬ ‫ׁשֶאֵ‪3‬ע לִבְנ ָם‪J‬יְחִידָם‪ַּ .‬ד ֲ‬ ‫אבָל ל ְעֹול ָם ‪V‬א יָכְלּו ל ָ ַדעַת ָמתַי יִסְ ַּתּיֵם‪.‬‬ ‫אסָר הֵחֵל‪ֲ ,‬‬ ‫לַּכֶל ֶא‪ ,‬יָדְעּו ָמתַי הַ ַּמ ֲ‬ ‫מ ַעּטָה ׁשֶל קֹצֶר‪J‬רּוחַ‪ּ ,‬כְאִּלּו אֵין הַ ְּדבָ;ים נֹוגְעִים‬ ‫אׁשְּתֹו ּבְ ִמּדָה ‪V‬א ְ‬ ‫ר' לֵיְּב הִקְׁשִיב ל ְ ִדבְ‪U‬י ִ‬ ‫א ְּת מַ‪#‬עִיׁשָה עֹול ָמֹות"‪ ,‬הֵג ִיב ּכְׁשֶּסִּיְמָה אֶת ְּדבָ>יהָ‪ַ " ,‬האִם אֵינ ֵ‪ַ S‬מ ֲאמִינ ָה‬ ‫לֹו ּכָל‪ּJ‬כָ‪" .S‬מָה ַ‬ ‫ּבְהַנְהָג ַת הַּקָדֹוׁש‪ּJ‬בָרּו‪JS‬הּוא ּובְהַׁשְּגָחָתֹו עַל ּכָל הַ ִּמתְ‪3‬חֵׁש ּבְעֹול ָמֹו?!"‪.‬‬ ‫אׁשְּתֹו‪ ,‬הַ ַּמּבִיטֹות ּבֹו ּבִמְבּוכָה ּובִ ְתחִּנ ָה‪6 ,‬כַן ל ְ ֶעבְ‪6‬ה וְלָחַׁש‬ ‫אּול ָם ּבִ‪#‬אֹותֹו אֶת עֵינ ֵי ִ‬ ‫ּכְ ַמ ְמּתִיק סֹוד‪ְּ " :‬דעִי‪ּ ,‬כִי ל ְגֹוי אֵין ּבְחִי‪6‬ה חָפְׁשִית וְל ֵב ְמלָכִים וְׂשָ;ים ּבְיַד ה' הּוא"‪ּ .‬ובְ ַדּבְרֹו‬ ‫ׁשָב ל ְ ַתל ְמּודֹו‪ּ ,‬בְחֵׁשֶק ּובְהִ ְתלַהֲבּות‪ּ ,‬כְאִּלּו ‪V‬א אֵ‪3‬ע ָּדבָר‪.‬‬ ‫אחָד ִמ ְּמלַּוָיו ל ָׁשּוב הָעִי‪6‬ה ּולְׁשַחְ‪U‬ר אֶת‬ ‫אחַר ׁשֶּיָצָא הַּקֵיסָר ִמ ֶּדנֶנ ְּבּו‪#‬ג‪ ,‬הֹו‪6‬ה ל ְ ֶ‬ ‫זְמַן קָצָר ל ְ ַ‬ ‫אנְׁשֵי ּפָ ַמלְיַתֹו נ ִ ְדהֲמּו ִמּצַעַד ּכֹה ּבִלְּתִי‪J‬צָפּוי ׁשֶל הַּקֵיסָר‪" .‬מַּדּו ַע ‪V‬א‬ ‫הַּקַּבְל ָן הַּיְהּודִי ִמּכִל ְאֹו‪ַ .‬‬ ‫הִ ְמּתִין הֹוד רֹומְמּותֹו לְפָחֹות עַד ּבֹואֵנּו אֶל הַ ַּתחֲנ ָה הַּבָאָה‪ׁ ,‬שֶ ִּמ ֶּמּנ ָה יָכֹל הָיָה לִׁשְ‪V‬חַ צַו‬ ‫אחַד הַ ְּמקֹ‪6‬בִים לִׁשְאֹל אֶת הַּקֵיסָר‪.‬‬ ‫א ְמצָעּות הַּדֹאַר!"‪ ,‬הֵעֵז ַ‬ ‫ּכָתּוב וְחָתּום‪ּ ,‬כַ ְּמקֻּבָל‪ּ ,‬בְ ֶ‬ ‫אּתָה אֶת ַהּגֶנ ֶ‪6‬ל ּפְלֹונ ִי?"‪,‬‬ ‫ּכָל אֹותָּה ׁשָעָה נ ִ‪#‬אֶה הָיָה ַהּקֵיסָר ׁשָקּו ַע ּבְהִ‪#‬הּו;ים‪" .‬הֲזֹוכֵר ַ‬ ‫נ ֵעֹור לְפֶתַע הַּקֵיסָר ֵמהִ‪#‬הּו‪6‬יו‪.‬‬ ‫אנ ִי"‪ ,‬הֵׁשִיב הַּׁשֹואֵל‪" .‬לִפְנ ֵי ׁשָנ ִים ִמסְּפָר‪ּ ,‬בְעֵת ׁשֶהֹוד רֹומְמּותֹו סָקַר ִמסְּדַר‬ ‫"וַּדַ אי‪ ,‬זֹוכֵר ֲ‬ ‫אחַד‬ ‫צְבָאִי ּבֹו הִׁשְ ַּתּתְפּו נְצִיג ֵי ּכ ָל הַחֵילֹות‪V ,‬א הָיָה ׂשְבַע‪6J‬צֹון ִמּתַ‪ּ#‬ג ִיל ֵי הַּסֵדֶר ׁשֶל ַ‬ ‫הַחֵילֹות ּובֹו ּבַּמָקֹום ׁשָל ַח אֶת הַּגֶנ ֶ‪6‬ל"‪...‬‬ ‫"יָפֶה"‪ ,‬קָטַע אֹותֹו הַּקֵיסָר‪ּ" .‬ובְכֵן‪ ,‬לִפְנ ֵי זְמַן קָצָר‪ּ ,‬כְׁשֶּבִּקַ‪ּ#‬תִי ּבַּכֶל ֶא‪ ,‬הֻפְ ַּת ְעּתִי לְג ַּלֹות ּבֹו‬ ‫אֶת הַּגֶנ ֶ‪6‬ל‪ׁ ,‬שֶ ֲע ַדיִן הָיָה ּכָלּוא‪ּ .‬בִּקַׁשְּתִי ׁשֶּיַזְּכִיר ל ִי עַל מָה נִכְל ָא ּולְכַּמָה זְמַן‪ּ ,‬וכְׁשֶהִזְּכִיר ל ִי‬ ‫אֶת הַ ַּמ ֲעׂשֶה‪ ,‬הֶחְל ַ ְטּתִי ׁשֶּכְבָר ּבָא עַל ָענ ְׁשֹו וְׁשִחְ‪ּ#3‬תִי אֹותֹו"‪.‬‬ ‫ּבְעֹוד הַּׁשֹואֵל ְמנַּסֶה לִתְהֹות עַל ַהּקֶׁשֶר ּבֵין הַ ְּדבָ;ים‪ׁ ,‬שָקַע לְפֶתַע ַהּקֵיסָר ׁשֵנ ִית‬ ‫ּבְהִ‪#‬הּו‪6‬יו‪ּ" .‬ובְכ ֵן‪ְ ,‬מ ַענְיֵן מְאֹוד"‪ ,‬הִ ְמׁשִי‪ S‬הַּקֵיסָר‪" ,‬אֹותֹו ּגֶנ ֶ‪6‬ל חָׁשּוב וְנִכְּבָד ּבִצְבָאִי נִׁשְּכַח‬ ‫אחַר ׁשֶּנִׁשְל ַח עַל‪J‬יָדִי לַּכֶל ֶא‪ׁ .‬שָנ ִים אֲ‪ּW‬כֹות נָמַק ּבַּכֶל ֶא וְזִכְרֹונֹו‬ ‫אחָד ּבִלְבַד ל ְ ַ‬ ‫מִּתֹו ָד ָעתִי >ג ַע ֶ‬ ‫‪V‬א ָעל ָה לְפָנ ַי ּכְל ָל‪ ,‬עַד ׁשֶ‪Y‬א נ ִז ְ ַּד ַּמנְּתִי ּבְ ַעצְמִי לְׁשָם ּו‪#‬אִיתִיו ּבְמֹו‪J‬עֵינ ַי‪ .‬ל ְ ֻעּמַת זֹאת‪ ,‬יְהּודִי‬ ‫אחֲרֹונֹות‪,‬‬ ‫ְמחֻּצָף ז ֶה‪ׁ ,‬שֶהֵעֵז לִסְּתֹר אֶת ְּדבָ‪3‬י ‪ּ J‬דְמּותֹו ‪V‬א ָמׁשָה ִמּנֶג ֶד עֵינ ַי ּכָל הַּׁשָעֹות הָ ַ‬ ‫אּל ָא לְׁשַחְ‪#‬רֹו"‪...‬‬ ‫וְאֵינֶּנ ִי ַמצְל ִיחַ לְהַּסִיחַ ִמּמֶּנּו אֶת ַּד ְעּתִי‪ .‬אֵין ל ִי ּבְ‪6U‬ה ֶ‬

‫‪ Q‬דברי ערבי ‬

‫‪R‬‬

‫פניני הלכה ומנהג בעניני דיומא‬

‫משיב הרוח במדינות שבחודש חשוו הוא קי‬ ‫שאלה‪ :‬אנו תושבי זילאנדיא החדשה שהיא בחלק הדרומי של כדור הארץ ומשונה‬ ‫אצלנו זמני הקיץ והחורף משל מדינות אירופה‪ ,‬כי הקיץ מתחיל מימי חג הסוכות‪,‬‬ ‫והחורף מתחיל מחג הפסח ואילך‪ ,‬ואנו מזכירים גשם אחרי הסוכות כמו בארץ ישראל‪.‬‬ ‫אבל לענין שאלת הגשמים אנו מסופקים אימתי לומר ותן טל ומטר‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬שאלה מעין זה נמצאת בתשובת הרא"ש )כלל ד אות י(‪ ,‬ודעת הרא"ש היא כי‬ ‫במדינה כזאת יאמרו אחרי הפסח ותן טל ומטר‪ ,‬אבל הוא בעצמו אומר‪ ,‬אע"פ שכן‬ ‫דעתו אבל דבריו בזה לא נתקבלו‪.‬‬ ‫והב"י כתב נהי דלכתחילה לא קיי"ל כוותיה כיון שנתפשט בתפוצות ישראל דלא‬ ‫כוותיה‪ ,‬מ"מ בדיעבד אם יחיד טעה ושאל מטר בברכת השנים אינו מחויב לחזור‬ ‫ולהתפלל אלא בתורת נדבה‪ ,‬וכן הסכימו האחרונים‪.‬‬ ‫ולכן במדינת ניו זילאנד אל תשנו ממנהג ישראל בכל התפוצות שאחרי סוכות תאמרו‬ ‫ותן טל ומטר‪ ,‬ואחרי הפסח תאמרו ותן ברכה ולא ותן טל ומטר‪ ,‬וכן לא תזכירו משיב‬ ‫הרוח ומוריד הגשם כמבואר בשו"ע )סימן קי"ז(‪ ,‬וכן הוא בערוך השלחן )ולא כמו‬ ‫שכתבתם שבעל ערוך השלחן פסק שיש לומר אחרי סוכות ותן ברכה ואחרי פסח ותן‬ ‫טל ומטר(‪ ,‬וכתב עוד שכל המפקפק בזה ראוי לעונש‪ ,‬ורק אם יחיד טעה ואמר אחרי‬ ‫הפסח ותן טל ומטר‪ ,‬אינו חוזר‪ ,‬כי לענין בדיעבד חוששין לדעת הרא"ש‪ ,‬ואין מחזירין‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫)שו"ת הר צבי‪ ,‬אורח חיי א'‪ ,‬סימ נ"ו(‬

‫‪ Q‬ישמע חכ ‪R‬‬

‫דר& חיי ולקחי מוסר מפרשת השבוע – המש& מעמוד ג'‬

‫המציאות‪ ,‬שאתה מיותר"‪.‬‬ ‫חז"ל )סנהדרי נ"ט‪ (.‬אמרו‪ ,‬שתפקידו מלכתחילה של הנחש היה‪ ,‬לשמש את האד‪,‬‬ ‫להביא אליו את כל הצטרכויותיו‪ ,‬להביא לו מזו ומחיה בידו האחת‪ ,‬וזהב וכס" בידו‬ ‫השניה‪ ,‬ועפר לגינתו תחת זנבו‪ ,‬וכל אשר יצטר האד‪ ,‬והאד היה אמור לשבת וליהנות‬ ‫מזיו השכינה‪ .‬וזה אמר הקב"ה לנחש‪ ,‬עד עתה היית צרי את הידיי‪ ,‬והרגלי‪ ,‬והזנב‪,‬‬ ‫לשמש את האד‪ ,‬א אחרי שאירע מה שקרה‪ ,‬האד ייענש שיצטר לעמול קשה על‬ ‫פת לחמו‪ ,‬ובמילא אתה מיותר‪ ,‬אי ל צור ברגלי ובידי‪ .‬הקב"ה לא היה צרי‬ ‫לשמוע מה יש בפיו לומר‪ ,‬ולתר‪ ,#‬כי לא היו עוזרי לו התירוצי‪ ,‬אחר והוא נהפ לבריה‬ ‫מיותרת‪ ,‬לאור המצב של האד‪.‬‬ ‫)אמרי שבח‪ ,‬הרה"ח ר' שלמה מאייער ז"ל‪ ,‬פרשת בראשית(‬

‫‪ Q‬תפארת אבות‬

‫‪R‬‬

‫זכות יג עלינו ועל כל ישראל אמ ‬ ‫שבת קודש פרשת בראשית – כ"ט תשרי‪ :‬ג' תמ"ט ‪ -‬שמעו הצדיק – כה גדול משיירי כנסת‬ ‫הגדולה‪ .‬ה' תר"א – הרה"ק ר' אברה דוד מבוטשאטש 'דעת קדושי' 'אשל אברה' ועוד‪.‬‬ ‫תרמ"ה – כ"ק מר אדמו"ר רבי מנח מנדל מויזני( 'צמח צדיק'‪ .‬תרמ"ד – הרה"ק ר' שמואל‬ ‫צבי מאלכסנדר 'תפארת שמואל'‪ .‬תש"ג – כ"ק מר אדמו"ר רבי ישראל מגראדז'ינסק הי"ד‬ ‫'בינת ישראל' ועוד‪.‬‬ ‫יו ראשו – ל' תשרי‪ -‬א' דר"ח מרחשוו‪ :‬תרט"ז – הג"ר צבי הירש חיות אבד"ק זאלקאווא‬ ‫'מהרי"‪ #‬חיות"‪.‬‬ ‫יו שני ‪ -‬א' מרחשו – ב' דר"ח‪ :‬תכ"א – הג"ר מנח מנדל קרוכמל בעמח"ס "צמח צדק"‬ ‫]הקדמו [‪ .‬תרל"ח – הרה"ק ר' ישכר דב טורנהיי מוואלברוז "עבודת יששכר"‪ .‬תרע"ט – הרה"ק‬ ‫ר' עקיבא מאיר טורנהיי ]ב רבי ישכר דוב[ מליקאווא ‪ -‬וואלברוז "דברי הע"‪ .‬תר"פ – הג"ר יוס!‬ ‫ענגיל 'גליוני מהר"י'‪ .‬תש" – הרה"ק ר' ישראל מבלוזוב‪.‬‬ ‫יו שלישי ‪ -‬ב' מרחשו‪ :‬תרכ"ז – הרה"ק ר' יוס! מדאמבראווא‪ .‬תרצ"ז – הרה"ק ר' מרדכי‬ ‫חודורב מקאלאמייא‪ .‬תשכ"ד – הרה"ק ר' ברו" מסערט ויזני‪" #‬מקור ברו""‪.‬‬ ‫יו רביעי – ג' מרחשו – עיצומו של יו מכפר‪ :‬תרי"א – כ"ק מר הסבא קדישא רבי ישראל‬ ‫מרוז'י זיעוכי"א‪ .‬תרכ"א – הרה"ק ר' אליעזר מדז'יקוב‪ .‬תרכ"ו – הג"ר יוס! זונדל מסלנט‪.‬‬ ‫תרכ"ז – הרה"ק ר' יהודה לייב מקאפוסט‪ .‬ת"ש – הרה"ק ר' יצחק זעליג מסוקולוב‪.‬‬ ‫יו חמישי – ד' מרחשו‪ :‬תרפ"ג ‪ -‬הג"ר יואב יהושע אבד"ק קינצק "חלקת יואב"‪.‬‬ ‫תש"ד – הרה"ק ר' קלונימוס קלמיש מפיאסצנא הי"ד 'חובת התלמידי' 'הכשרת האברכי' 'דר"‬ ‫המל"' ועוד‪ .‬הרה"ק ר' יעקב יצחק ד מסטריקוב הי"ד‪ .‬תשמ"ג – הג"ר לייב גורבי‪ #‬ר"י גייטסעד‪.‬‬

‫‪ Q‬שהשמחה‬

‫במעונם ‪R‬‬

‫ברכת מזלא טבא מעומקא דליבא לידידינו הנכבדי‬ ‫הר"ר צבי פינק הי"ו – להולדת הנינה‬ ‫הר"ר יו"ט ליפמ פערל הי"ו ‪ -‬לאירוסי הנכדה‬ ‫הר"ר דוד דאמב הי"ו – להולדת הנכד ולהכנס הנכד בעותו"מ‬ ‫הר"ר רפאל וורנר הי"ו – להולדת הנכדה‬ ‫הר"ר ישראל משה דרענגער הי"ו – לנישואי הבת‬ ‫הר"ר משה מרדכי וורנר הי"ו ‪ -‬לאירוסי הבת‬ ‫הר"ר ד משה אדלר הי"ו – להולדת הבת‬ ‫הר"ר אלי' ראבר הי"ו – להולדת הב‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫הציבור‪ruzien‬‬ ‫כל הזכויות שמורות © להערות והנצחות ולקבלת הגליו או רשות העתקה‪@gmail.com - 00.32.486.738.104 :‬‬ ‫החרדי‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של‬

‫‪ã‬‬