Tiferet Yisrael Ki Tetze 2009

‫זמני השבת פרשת כי תצא תשס''ט‬ ‫אנטווערפע ירושלי בני ברק לאנדא ניו יארק‬ ‫‪7.16‬‬ ‫‪6.48‬‬ ‫‪--‬‬‫‪7.41‬‬ ‫‪6.32‬‬ ‫הדה"נ‬ ‫‪8.22‬‬ ‫‪8.47‬‬ ‫‪7.47‬‬ ‫‪7.44‬‬ ‫‪21.27‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫‪8.44‬‬ ‫‪21.47‬‬ ‫‪8.21‬‬ ‫‪9.06‬‬ ‫‪8.24‬‬ ‫ר"ת‬ ‫זמני השבת בקלויז‪ :‬סדר אבות ובני‪ – 18.30 :‬שיעור בספר אהלי יעקב‪18.40 :‬‬ ‫מנחה עש"ק‪ - 19.00 :‬פלג המנחה‪ - 19.10 :‬אור החיי הק'‪ - 08.45 :‬שחרית‪09.15 :‬‬ ‫באר מי חיי‪ - 18.50 :‬ד‪ #‬היומי‪ - 19.00 :‬שיעור פרקי אבות‪19.45 :‬‬ ‫מנחה וסעודה שלישית וסיו מסכת ב"מ‪ -20.15 :‬מלוה מלכה‪23.00 :‬‬ ‫שבת קודש פרשת כי תצא‪ ,‬ט' אלול ‪ -‬פרקי אבות‪ :‬פרק א'‪-‬ב'‬

‫הגליו השבועי של‬

‫קלויז תפארת ישראל טשארטקוב‬

‫בנשיאות כ''ק האדמורי''ם לבית רוז'ין שליט''א‬ ‫‪ itÇ _xÜ|âááàÜA FJ „ gxÄA CFBEFEALHADC‬אנטווערפען‬

‫‪ -‬המתפלל בפלג המנחה אנא זכור למנות שומר וכדו' לקריאת שמע דאורייתא ‪-‬‬

‫
מילי
זעירי
‬ ‫בפרשת נתקשו המפרשי עה"פ "צעקה הנערה המאורשה ואי‬ ‫מושיע לה"‪ ,‬מני לנו הוודאות שאכ צעקה ? ייתכ שלא צעקה‪.‬‬ ‫מר הפחד יצחק זי"ע מבאיא למד משאלה זו‪ ,‬שכשיש לנו ספק‬ ‫על יהודי‪ ,‬אזי צד הזכות הינו וודאי‪ ,‬וצד החובה אינו קיי כלל‪,‬‬ ‫התורה הק' אינה מסתפקת "שמא צעקה הנערה"‪ ,‬אלא "וודאי"‬ ‫צעקה‪ ,‬כי צד הזכות – הינו ודאי‪.‬‬ ‫יתכ שביאור הדברי כ הוא‪ :‬אכ א הנערה צעקה בשעת‬ ‫מעשה בשדה‪ ,‬איננו יודעי ‪ ,‬ייתכ שכ‪ ,‬א אפשר שלאו‪ ,‬ג א ‬ ‫לא צעקה בשעת מעשה‪ ,‬הלא לאחמ"כ ודאי תצעק היא‪,‬‬ ‫וכמאמר הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬כלו תמצא יהודי שיעשה‬ ‫סעודת 'עבירה'‪ ,‬כפי שעושה סעודת 'מצוה' ? ודאי שלא‪ ,‬כי‬ ‫בסופו של דבר זועק היהודי ומתמרמר על חטאו‪ ,‬וא"כ כיו‬ ‫שספק יש לנו מה עשתה הנערה בשעת מעשה‪ ,‬ולאחמ"כ 'ודאי'‬ ‫שתצעק‪ ,‬א"כ יש לנו לדונה כודאי צעקה‪.‬‬ ‫לא המדרש עיקר אלא המעשה‪ !...‬לפני שלושה שבועות חזרתי‬ ‫מארה"ק‪ ,‬ובמטוס נסעו קבוצה גדולה של צעירי יהודי ‬ ‫מארה"ב הרחוקי רח"ל מאוד מדר התורה והמצוות‪ ,‬שהגיעו‬ ‫למספר שבועות לסיור "שורשי " בארה"ק‪ ,...‬ולצידי במטוס‬ ‫ישב אחד מ הקבוצה‪ ,‬בחור צעיר כב ‪ .18‬כה רחוק היה הנער‬ ‫מכל מושג של יהדות‪ ,‬אני התפללתי והוא הביט בתמהו בתפילי‬ ‫אשר היה נראה שהוא רואה אות לראשונה‪.‬‬ ‫כשסיימתי להתפלל החל הנער לשוחח עמי מעט‪ ,‬ורצה בדיוק‬ ‫לדעת מה ה התפילי וכו'‪ .‬לאחמ"כ שאלתי אותו מני לנער‬ ‫אמריקאי מטקסס ידע כה טוב בשפה ? והוא השיב לי‪ ,‬שא"‬ ‫שלומד הוא בבי"ס הממשלתי‪ ,‬א פעמיי בשבוע לומד הוא ע ‬ ‫עוד קבוצת יהודי את שפת העיברו‪ ,...‬ובזאת מסתכמת כל‬ ‫יהדותו‪ ...‬רח"ל‪.‬‬ ‫לפתע פונה אלי הנער בשאלה‪ ,‬אתה מכיר אולי את הקבר של‬ ‫? ‪" Opper rabbiner from Vienna‬לאיזה רב גדול הינ‬ ‫מתכוו ?" השבתי לו בשאלה‪ .‬הוא מתחיל רגע לחשוב‪ ,‬ואומר‬ ‫לי‪ ,‬אני כבר אראה ל‪ ,‬ומוציא את המצלמה מתיקו‪ ,‬ומדפד"‪,‬‬ ‫ומראה לי אהל מוכר מאוד ‪ ...‬את האהל של הרה"ק רבי ישראל‬ ‫מטשארטקוב זי"ע בוויע‪" .‬מה ל ולקבר הזה" שאלתי‪ .‬הנער‬ ‫מתחיל להתרגש מאוד‪ ,‬ושואל אותי "אתה מכיר אותו ?"‪" .‬הוא‬ ‫נפטר לפני שני רבות" – השבתי – "א אני יודע מי קבור ש "‬ ‫ושאלתי – "א מה יש ל" ע קבר זה ?"‪.‬‬ ‫מספר לי הנער כ‪" :‬כשנסענו לישראל לפני חודש‪ ,‬נסענו דר‬ ‫ווינה‪ ,‬ועצרנו ש מספר שעות‪ ,‬כשסבתא שלי ‪ -‬אמא של אבי‬ ‫שמעה שאנו נוסעי דר ווינה‪ ,‬היא הודיעה לי שהיא מצטרפת‬ ‫לנסיעה עד ווינה‪ ,‬והיא רוצה לקחת אותי לבית הקברות‪ .‬אני‬ ‫כמוב ניסיתי להתנגד‪ ,‬א לא עזר שו דבר‪ ,‬היא הגיעה‪ ,‬ולקחה‬ ‫אותי ע איזה מכר מבוגר שחיכה לה בשדה התעופה לבית‬ ‫הקברות‪ .‬כשהגענו לבית הקברות‪ ,‬הגענו לקבר הזה‪ ,‬והיא פרצה‬ ‫בבכי גדול‪ ,‬ואמרה לי‪ ,‬את כל החיי אני חייבת לרבינר שקבור‬ ‫כא‪ ,‬בשנת ‪] 32‬תרצ"ב[ אבי ז"ל לא היתה לו פרנסה בוינה‪ ,‬והוא‬ ‫רצה לעבור לגור בבלגיה‪ ,‬הוא נכנס אל הרבינר הזה‪ ,‬וביקש את‬ ‫ברכתו‪ .‬א הרבי אמר לו לנסוע לארה"ב‪ ,‬באמרו "ענני שחורי ‬ ‫מכסי את שמי אירופה‪ ,‬א אתה כבר נוסע‪ ,‬סע לארה"ב‪.‬‬ ‫ובזכות זה נצלה משפחתנו"‪ .‬א כא פרצה הסבתא בבכי מר‪,‬‬ ‫וטמנה את ראשה בקבר‪ ,‬והחלה לומר "הער רבינר‪ ,‬אני מבקשת‬ ‫ממ סליחה גדולה‪ ,‬אני בטוחה שאתה לא התכוונת שאני אנצל‪,‬‬ ‫ואחיה בצורה שאני חיה‪ ,‬ואקי משפחה שלא כמו בית אבי"‪.‬‬ ‫מוסי הנער ומספר לי ע דמעות בעיניו‪" ,‬סבתי נטלה את ידי‪,‬‬ ‫ואמרה לי‪ ,‬הגעתי אית לכא במטרה אחת‪ ,‬אתה הנצר היחיד‬ ‫שלי‪ ,‬בנו היחיד של בני‪ ,‬אני רוצה שכא במקו הזה תשבע לי‪,‬‬ ‫שאתה תתחת רק ע יהודיה"‪" .‬נשבעתי לה" סיי הנער תו‬ ‫שהוא מוחה את דמעותיו‪ ,‬וכמוהו אני‪" .‬זעקה ‪ ...‬בוודאי"!!!‬ ‫א גיטע שבת‬

‫לעילוי נשמת‬

‫‪ Q‬תפארת שבמלכות‬

‫אמרות טהורות מרבותינו הקדושי על פרשת השבוע ועניני דיומא‬ ‫"קדש עצמ" ‪ -‬תעלה לקדושה‪ ,‬רק "במותר ל"‬ ‫כי תצא למלחמה על אויב" וכו' ושבית שביו )דברי כ"א‪,‬‬ ‫א'(‪ .‬פרש"י במלחמת הרשות הכתוב מדבר‪ .‬א"א‪ ,‬שבכל‬

‫דבר ודבר יש בו גשמיות ורוחניות המחיה אותו‪ ,‬כמש"כ‬ ‫)נחמי' ט'‪ ,‬ו'( "ואתה מחי' את כול "‪ ,‬אפי' באכילה ושתי'‬ ‫וד"א וכו'‪ ,‬יש בו חיות אלוקית‪ ,‬כמש"כ )משלי י"ג‪ ,‬כ"ה(‬ ‫"צדיק אוכל לשובע נפשו"‪ ,‬כי צדיק אוכל בשביל נפשו‬ ‫החיונית‪ ,‬לכ צרי כל אחד מכל דבר שעושה אפי'‬ ‫אכילה ושתי' להוציא חיות אלוקית מאותו דבר‪.‬‬ ‫וא"ת כיו שבכל דבר יש בו חיות אלוקית א"כ מותר‬ ‫לעשות עבירה ח"ו בכדי להוציא החיות מש ג"כ‪ .‬אבל‬ ‫האמת היא כמו שאמז"ל )יבמות כ‪" (.‬קדש עצמ במותר‬ ‫ל" – בדברי המותרי ‪ ,‬אבל בדברי האסורי אסור‬ ‫לעשות כ‪.‬‬ ‫וזה רמזה לנו התוה"ק "כי תצא למלחמה על אויב" –‬ ‫כשאתה רוצה ללחו ע היצר שהוא אויב ל‪" ,‬ושבית‬ ‫שביו" – שצרי אתה להוציא החיות מכל דבר שעושה‪,‬‬ ‫ובזה אתה כובשו‪ .‬וא"ת שג בדבר עבירה יש חיות‬ ‫אלוקית‪ ,‬לזה פירש"י "במלחמת הרשות הכתוב מדבר"‬ ‫– כי הוא במותר ל‪ ,‬ולא בדבר האסור‪ ,‬יע כי יש בו רוב‬ ‫רע פ יפול ח"ו למקו רע אשר בה‪.‬‬ ‫וזהו "וראית בשביה אשת יפ"ת היינו הניצוצות‬ ‫הקדושי שיש בכל דבר‪" ,‬וחשקת בה ולקחת ל‬ ‫לאשה"‪ ,‬היינו להגבי' לשרש בדברי המותרי כנ"ל‪,‬‬ ‫שהוא מלחמת הרשות‪ .‬וזהו שאמר רש"י ז"ל "יכול‬ ‫במחמת ז' עממי" – היינו דברי האסורי ‪ .‬ת"ל "לא‬ ‫תחי' כל נשמה"‪ ,‬כי שא אל תת דעת להגביה‬ ‫ולהתעסק ואי ל להחיות נשמות הניצה"ק הנידחות‪,‬‬ ‫דכי כתיב )משלי ג'‪ ,‬ו'( "בכל דרכ דעהו" – בדברי ‬ ‫המותרי בלבד כתיב‪.‬‬ ‫)כ"ק מר אדמוה"ז מסאדיגורא זי"ע‪ ,‬אמת ליעקב ד‪ #‬ס"ו‪(:‬‬ ‫
‬ ‫תוספת שמירה בעניני הרשות‬

‫ש‪ .‬וברש"י – במלחמת הרשות הכתוב מדבר‪ .‬עוד‬ ‫כתב "נגד יצה"ר דיבר הכתוב"‪ .‬ולכאורה‪ ,‬מה ישמיענו‬ ‫בזה‪ .‬ע"כ נראה לי‪ ,‬לפי מה שאמרתי כבר‪ ,‬דצריכי מאוד‬ ‫שמירה מדבר הרשות‪ ,‬כי ש היא המלחמה הגדולה‬ ‫להתגבר על היצה"ר‪ ,‬וזו כוונת רש"י‪ ,‬דקשה לו הלא‬ ‫בפרשה הקדומת ציוונו להעמיד שופטי ושוטרי בכל‬ ‫שערי‪ ,‬וכבר כתבו הבעלי רמזי ‪ ,‬שצרי כל אד ‬ ‫למנות שומרי בכל שערי גופו‪ ,‬לבלי לית את האויב‬ ‫להיכנס אליו‪ ,‬וקשה לו‪ ,‬א כ הוא עושה‪ ,‬מה מלחמה‬ ‫יש לו עוד ? וע"ז מתר!‪ ,‬כי יש לו מלחמה בדברי‬ ‫הרשות‪ ,‬ונגד יצה"ר דברה תורה‪ ,‬שצרי לשמור עצמו‬ ‫מאוד בדבר שלא יתגנב ע"י היצה"ר‪ ,‬וא יתגבר עליו‪,‬‬ ‫אז ונת ה' א' את אויב ביד‪.‬‬ ‫)גנזי ישראל – טשארטקוב‪ ,‬כי תצא‪ ,‬תרס"ד‪ ,‬עמ' קס"ה(‬ ‫
‬ ‫א יוצא למלחמה‪ ,‬אזי ושבית שביו‬

‫ש‪ .‬מ'דאר" וויסע‪ ,‬זאג אי‪ ,‬אז "כי תצא למלחמה"‪,‬‬ ‫אז מ'מאכט א אתערותא דלתתא‪ ,‬איז "ונתנו ה' אלוקי‬ ‫ביד ושבית שביו"‪ ,‬קע מע דערמיט מעלה זיי או‬ ‫בריינג צו שלימות‪.‬‬ ‫)תפארת מנח – באיא טשערנאווי(‪ ,‬כי תצא תרפ"א(‬

‫סעודת הילולא‬

‫הרה"ח ר' יהודה ב"ר אברה ע"ה אקרמ‬

‫ביו שני פרשת כי תבוא – י"א אלול‬ ‫יומא דהילולא קדישא של‬

‫נדבת בנו הרה"ח ר' מרדכי איסר אקרמ הי"ו‬ ‫הקמת המצבה על קברו תתקיי אי"ה‬ ‫ביו שני י"א אלול תשס"ט בהר תמיר ‪ -‬חלקה ט'‬ ‫בשעה ‪ 09.30‬בבוקר‬

‫תפילת מנחה אחרי ברכהמ"ז בשעה ‪20.40‬‬

‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬

‫ארבעי חסר אחת – להותיר מקו לתשובה‬

‫מסופר מדו"ז כ"ק מר אדמוה"ז מטשארטקוב זיע"א‪,‬‬ ‫שפ"א בא הגה"ק מאוסטרובצא זצוק"ל לקבל פני קדשו‪,‬‬ ‫ואמרו לפניו שעדיי לא בא דו"ז אל חדרו‪ ,‬ויצטר‬ ‫להמתי מעט אצל הדלת‪ ,‬ובנתיי עלה במחשבתו העני‬ ‫שאד עבר עבירה לוקה ל"ט מלקות‪ ,‬אע"פ שנאמר )כ"ה‪,‬‬ ‫ג'( "ארבעי יכנו לא יוסי""‪ ,‬דיש לדעת‪ ,‬הרי בתוה"ק‬ ‫נאמר שיש להלקות מ' מלקות‪ ,‬ולמה בצרו רבנ חדא‬ ‫ואמרו להלקות ארבעי חסר אחת‪.‬‬ ‫בתו" כ נקרא להיכנס אל הקודש‪ ,‬ומיד כשנכנס‪ ,‬אמר לו‬ ‫דו"ז זיע"א‪ ,‬ודאי יקשה לכ העני שלוקי ל"ט מלקות‪,‬‬ ‫דהרי מקרא מפורש בתוה"ק ארבעי יכנו לא יוסי"‪ .‬אכ‬ ‫זה בא להורות לאד שלא יחשוב ש היכוהו מלקות כבר‬ ‫נתכפר עוונו וזהו כלא היה‪ ,‬דהאמת היא שרבנ בצרו‬ ‫חדא‪ ,‬ועדיי יש לו מקו להוסי" בתשובה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫)כ"ק מר אדמו"ר מסאדיגורא שליט"א עקבי אבירי עמ' שנ"ה(‬ ‫
‬ ‫ע"י ריבוי דמעות וצדקה אפשר לכפר על חטא הידוע‬

‫כי ינצו אנשי יחדיו וגו' וקרבה אשת האחד וגו' ושלחה‬ ‫ידיו והחזיקה במבושיו וקצתה את כפה לא תחוס עינ" )כ"ה‪,‬‬ ‫י"א‪-‬י"ב(‪ .‬אמר הרה"ק רבי דוב בער מליעווא זי"ע‪ ,‬המלא‬ ‫מיכאל נקרא איש ]וכו'[‪ ,‬והס"מ נקרא איש ]וכו'[‪ ,‬וזהו‬ ‫שאמר הכתוב‪" :‬כי ינצו אנשי יחדיו" הסנגור והקטגור‪,‬‬ ‫זה מלמד זכות וזה מלמד חובה על נשמות ישראל‪ .‬והנה‬ ‫איתא בספרי קבלה‪ ,‬כי בעת שהסנגור עומד לנצח‪ ,‬באה‬ ‫לילית הרשעה לסייע להס"מ‪ ,‬וזה שאמר הכתוב "וקרבה‬ ‫אשת האחד"‪ -‬הידוע‪ ,‬להציל את אישה – הקטגור‪ ,‬ובמה‬ ‫כוחה גדול לקטרג ח"ו‪ ,‬ע"י המקרה לא טהור רח"ל‪ ,‬וזה‬ ‫שאמר הכתוב "והחזיקה במבושיו" וכו' וד"ל‪.‬‬ ‫וע"ז מייעצת התורה הק' לבני האד כדי שלא יפול לבבו‬ ‫תחת עוו הידוע רח"ל‪" ,‬וקצותה את כפה" די קענסט‬ ‫אפהאקע די הענט פו והחזיקה במבושיו ל"ע‪ ,‬מיט וואס‬ ‫איז כוח יפה ? על ידי "לא תחוס עינ"‪ ,‬זאלסט נישט‬ ‫רחמנות האבי אוי דיינע אויג נאר גיס מיט טרערי‬ ‫מעומקא דליבא‪ .‬ג רש"י הק' פירש‪" :‬וקצותה את כפה"‬ ‫ממו‪ ,‬מיט געלט לצדקה‪ ,‬קע מע אויסלייזע דמי בשתו‪.‬‬ ‫)כתבי הרה"ח רמ"א פישמ ‪ ,‬גליו חסידי באיא ‪ ,‬רמ"ח(‬ ‫
‬ ‫ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא‬

‫אי" האב נעכט ביינאכט גיהערט איבער זאג‪ ,‬פו‬ ‫לעמבערגער פעטער הי"ד זי"ע‪ ,‬ליכא מידי דלא רמיזא‬ ‫באורייתא‪ ,‬י"א אלול‪ ,‬פאלט אויס אדער די ווא פו כי‬ ‫תצא‪ ,‬אדער כי תבוא‪ ,‬כ"י תצ"א‪ ,‬כ"י תבו"א‪ ,‬זענע די‬ ‫סופי תיבות י"א‪.‬‬ ‫מ'קע מוסי" זיי‪ ,‬כי תצא כי תבוא‪" ,‬ברו" אתה בבוא"‪,‬‬ ‫וברו" אתה בצאת""‪ ,‬שתהא יציאת מ העול כביאת‬ ‫לעול ‪ ,‬מה ביאת לעול בלא חטא‪ ,‬א" יציאת מ‬ ‫העול בלא חטא )ב"מ ק"ז‪ .(.‬ביי א צדיק‪ ,‬איז דער כי תצא‬ ‫מעוה"ז‪ ,‬אזוי ווי דער כי תבוא לעוה"ז‪ ,‬אזוי ווי ער קומט‬ ‫אראפ אוי" דער וועלט בלא חטא‪ ,‬אזוי גייט ער אוועק פו‬ ‫דער וועלט בלא חטא‪ .‬או נא מער‪ ,‬ער איז נא מוסי"‬ ‫או ער שטייט העכער‪ ,‬צדיקי גייע ארוי" מדרגה‬ ‫לדרגה‪.‬‬ ‫)כ"ק מר אדמו"ר מבאיא שליט"א‪ ,‬דב"ק ש"ק כי תצא תשמ"ז(‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫נלב"ע י"א אלול תשס"ח‬

‫‪R‬‬

‫הושענא ציו המצויינת‬

‫ביו א' פר' כי תבוא – ערב י"א אלול‬ ‫אחר שחרית‪ ,‬תצא אי"ה תחבורה‬ ‫מהקלויז‪ ,‬לציונו הקדוש של‬

‫סעודת הילולא‬ ‫במוצש"ק פרשת כי תצא – אור לי' אלול‬ ‫יומא דהילולא קדישא של‬

‫כ"ק מר אדמוה"ז מבוהוש זי"ע‬ ‫כ"ק מר אדמו"ר רבינו שלו יוס זי"ע‬ ‫ואחיו כ"ק מר אדמוה"ז מסאדיגורא זי"ע כ"ק מר רבינו שלו יוס זי"ע ובנו כ"ק מר אדמו"ר מפאשקא זי"ע‬ ‫בלייפציג‬ ‫תתקיי "סעודת הילולא ומלוה מלכה"‬ ‫‪19.‬‬ ‫תתקיי "סעודת הילולא" בשעה ‪19.15‬‬ ‫זכות יג עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמ‬

‫לפרטי והרשמה נית לפנות אל‪:‬‬

‫‪0477.‬‬ ‫‪0477.378.‬‬ ‫הר"ר צבי שלמה רוזנבלט – ‪378.691‬‬

‫בשעה ‪ - 23.00‬בקלויז‬

‫זכות יג עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמ‬ ‫‪à‬‬

‫‪z‬‬

‫‪R àé÷éãöã àìåìéä Q‬‬ ‫‪ò " éæ ùåäåáî ï÷æä ø " åîãà ïøî ÷ " ë‬‬ ‫י' אלול תרנ"ו‬

‫"דיר איז גיט‪ ,‬די האסט אזא רעכטע בחור‪ ,‬ווי וועט ער נעמע אזא רעכטע בחור"‪ .‬כ‬ ‫אמר מר הס"ק מרוזי זי"ע‪ ,‬לבנו הצעיר כ"ק מר אדמוה"ז מהוסיאטי זי"ע‪ ,‬כשיצאו‬ ‫ללוותו בשבת עליה לתורה‪ ,‬וב אחיו‪ ,‬רבינו – אדמוה"ז מבוהוש ]שכבר היה חת ועמד‬ ‫שבועות ספורי לפני נישואיו[‪ ,‬הל לצידו‪ .‬משאלתו של הס"ק מרוז'י זי"ע‪ ,‬ברור ומוב‪,‬‬ ‫שהס"ק ידע וראה‪ ,‬שאי בדורו בחור השווה בגדולתו וקדושתו לרבינו זי"ע‪" ,‬ווי וועט ער‬ ‫נעמע אזא רעכטע בחור" שאל הס"ק‪ ,‬א היה עוד כזה בחור‪ ,‬לא היה מקו לשאלה‪.‬‬ ‫הגאו רבי דוד שפערבער אבד"ק בראשוב זצ"ל בעמח"ס אפרקסתא דעניא‪ ,‬סיפר לבנו‬ ‫הצעיר של רבינו ‪ -‬כ"ק מר האהלי יעקב מהוסיאטי זי"ע‪ ,‬ששמע מהגה"צ אבד"ק‬ ‫טעמעשוואר‪ ,‬שבעצמו ראה מכתב‪ ,‬ששלח הרה"ק הדברי חיי מצאנז זי"ע‪ ,‬לקהילת‬ ‫רומא שברומניה‪ ,‬שפנו אליו בשאלה שהתעוררה בקהילת ‪ ,‬והשיב הרה"ק מצאנז‬ ‫בהאי לישנא "ולמה לא הגשת עצמותיכ‪ ,‬לפני הרבי מבאהוש הגר עמכ במדינתכ‪,‬‬ ‫בהיותי אצל כ"ק הרה"ק קדוש ישראל מריזי זי"ע‪ ,‬ראיתיו ועודו ילד‪ ,‬ופניו כפני מלא"‬ ‫אלוקי ‪." ...‬‬ ‫הגאו רבי משה קאהלענבערג זצ"ל אבד"ק מי!‪ ,‬כותב בספרו 'דרש משה' )ד" נ"ג(‬ ‫"אמרו על רבינו אדמו"ר הזק מבוהוש שהיה לו את המוח של הרב הקדוש וכו' החוזה‬ ‫מלובלי זי"ע" ]עיי"ש עוד מעשי נוראי שהביא ש [‪.‬‬ ‫רבינו זי"ע‪ ,‬נולד ביו ה' אלול שנת תקצ"ה‪ ,‬את ביתו הקדוש הקי ע הרבנית הצדקת‬ ‫מרת שיינא רחל ע"ה‪ ,‬בת הרה"ק רבי דוד מזאבלטוב זי"ע‪ .‬זקנו כ"ק מר הס"ק מרוז'י‬ ‫זי"ע‪ ,‬כבר לא השתת" בנישואי נכדו הגדול אחר שנסתלק זה לא מכבר‪ ,‬א אביו כ"ק‬ ‫מר רבי שלו יוס" זי"ע ]יו"ד י"א אלול‪ ,‬הארכנו אודותיו אשתקדיי בגליו ‪ [90‬עוד הספיק‬ ‫להובילו לחופה‪ .‬כעבור חודשי ספורי ‪ ,‬הושבר בכפליי ‪ ,‬כשאביו זי"ע‪ ,‬נתעלה לגנזי‬ ‫מרומי ‪ ,‬רבינו היה אז ב י"ז שנה בלבד‪ .‬ועל כתפיו הצעירות הוטל עול כבד וקשה‪ ,‬עדת‬ ‫חסידיו דבקה בו בעוז‪ ,‬והעמידהו בראש להדריכ ולהנהיג ‪ ,‬עול פרנסת אמו האלמנה‪,‬‬ ‫וארבעת היתומי הרכי הוטל עליו‪ ,‬כמו ג דאגת חינוכ ‪ .‬א רבינו בכח בטחונו‬ ‫האית‪ ,‬התגבר על המכשולי ‪ ,‬וייסד את חצר הקודש בבוהוש‪ ,‬ושלשלת גדולה יצאה‬ ‫הימנו‪ ,‬בוהוש‪ ,‬פאשקא‪ ,‬אדז'וד‪ ,‬הוסיאטי‪ ,‬וואסלוי‪ ,‬מילינצ'א‪ ,‬שפיקוב‪ ,‬טריסק‪,‬‬ ‫אנטיניא‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫כ"ק זקני מבוהוש‪-‬שפיקוב זי"ע‪ ,‬סיפר‪ :‬שביטוי מיוחד‪ ,‬נת כ"ק מר אדמוה"ז‬ ‫מסאדיגורא זי"ע ]יו"ד י"א אלול‪ ,‬הארכנו אודותיו אשתקד בגליו ‪ [138‬על גודל בטחונו של‬ ‫זקנו רבינו זי"ע‪ ,‬היה זה אחר הסתלקותו של כ"ק מר אדמוה"ז משטעפינעשט זי"ע‪,‬‬ ‫רבינו ]שהיה ב אחיו‪ ,‬ומחותנו‪ ,‬יע כבר היה אחר קשרי השידוכי בי בנו כ"ק מר אדמו"ר ראי"ה‬ ‫מאדז'וד זי"ע‪ ,‬ע בתו של כ"ק מר אדמוה"ז משטעפינעשט זי"ע[ הגיע לנח את בני‬ ‫המשפחה האבלה‪ ,‬ובראש גדול האחי דודו ‪ -‬כ"ק מר אדמוה"ז מסאדיגורא זי"ע‪,‬‬ ‫שהגיע מסאדיגורא‪ :‬ב דודו הרה"ק ר' אברה מתתיהו משטעפינעשט זי"ע‪ ,‬מיא‬ ‫להתנח על אביו‪ ,‬וא" סירב לקבל על עצמו את עול ההנהגה‪ ,‬באומרו שדי לו בעול‬ ‫הכספי הכבד שנפל עליו‪ ,‬לכסות את החובות של הוצאות הרפואה הרבי ‪ ,‬שנוצרו בימי‬ ‫חוליו‪ ,‬ולחת את היתומי הרכי ‪ .‬כששמע רבינו את דבריו‪ ,‬אמר לו בתמיה‪" ,‬מה ?‬ ‫אתה מתאונ ? הלא כ עלה בגורלי‪ ,‬כאשר בצעירותי נסתלקו זקני ואבי באחד‪ ,‬ונשארתי‬ ‫ללא בית וללא חצר‪ ,‬רוב החסידי נסעו אל דודיי הצדיקי ‪ ,‬ולכ א" פרנסה לא הייתה‬ ‫לי‪ ,‬והייתי צרי לשאת בעול הבית והיתומי ‪ ,‬וע כל זה לא עלתה כלל דאגה בליבי‪,‬‬ ‫ובטחתי בה' שיסייע בידי‪ ,‬וכאשר עיני רואות‪ ,‬הוא סייע בידי להקי הכל מחדש כראוי‬ ‫וכיאות‪ .‬ואתה ? מה ל להתאונ ? הלא אבי הק' השאיר ל א פארטיגע ווארסיט ]כסא‬ ‫מלוכה מוכ[ תשב על הכסא‪ ,‬והחסידי יבואו‪ ,‬ותוכל אי"ה לכלכל את הוצאות הבית"‪.‬‬ ‫שמע זאת דודו אדמוה"ז מסאדיגורא‪ ,‬ונענה מיד ואמר לרבינו "מי יכול להידמות אלי"‪,‬‬ ‫הרי אתה ידוע במשפחה כחד בדרא באמונה וביטחו"‪.‬‬ ‫הגיע אליו פע ‪ ,‬אחד מחסידיו‪ ,‬וביקש רשותו לרכוש לעצמו דירה מרווחת חדשה‪ ,‬דעד‬ ‫עתה היה דר בדירה השייכת לחמיו‪ .‬אמר לו רבינו‪ ,‬לא‪ ,‬אל תרכוש בית חדש שב בביתו‬ ‫של חמי‪ .‬כ חזר הדבר פעמי רבות‪ .‬הילדי רבו‪ ,‬והבית נהיה צר מאוד‪ ,‬החליט‬ ‫החסיד לרכוש בית‪ ,‬ולבוא אח"כ לבקש את ברכת הרבי‪ ,‬כשסיפר לרבינו שרכש בית‬ ‫חדש‪ ,‬נאנח רבינו ארוכות‪ ,‬ואמר "דבר אחד אבקש‪ ,‬כשתקבע מזוזה בפתח בית‬ ‫החדש‪ ,‬תבר בכוונה גדולה ברכת לקבוע מזוזה"‪ ,‬נסע החסיד לביתו‪ ,‬שמח שהצליח‬ ‫לקבל רשות וברכה מרבו‪ ,‬וקבע מזוזה בכוונה גדולה‪ .‬כשסיי לקבוע את המזוזה‪ ,‬נשמע‬ ‫רעש בחו!‪ ,‬שפרצה שריפה‪ ,‬החסיד ר! החוצה לראות היכ השריפה‪ ,‬ועגלת הכיבוי‪,‬‬ ‫אשר מיהרה לנסוע למקו ‪ ,‬הפילה אותו לאר!‪ ,‬הסוסי והגלגלי מחצו אותו‪ ,‬והוא‬ ‫נלב"ע ל"ע‪ .‬כשספרו לרבינו מה אירע‪ ,‬אמר "מה אעשה‪ ,‬אני ניסיתי להניעו מלקנות את‬ ‫הבית‪ ,‬האבר" הזה‪ ,‬תיק הכל בגלגול הקוד‪ ,‬היה חסר לו רק מצוה אחת שלא קיימה‬ ‫בגלגול הקוד‪ ,‬והיא קביעת מזוזה‪ ,‬אני ניסיתי לדחות את המועד שבו יקיי את המצוה‪,‬‬ ‫חשבתי שיכול הוא לקיי מצוה זו ג בגיל שבעי או שמוני שנה‪ ,‬ואז להסתלק‪ ,‬א" הוא‬ ‫התעקש לקנות‪ ,‬לכ" לפחות דאגתי‪ ,‬שיקיימה כראוי"‪.‬‬ ‫אל רבינו הגיע פע יהודי‪ ,‬ושח לפניו את דאגתו‪ ,‬בבחרותו עזב שידו‪ ,‬ועתה נישא‬ ‫לאשה אחרת‪ ,‬בימי האחרוני מגיעה לפניו כלתו לשעבר‪ ,‬ואומרת לו‪ ,‬שהיות והוא‬ ‫עזבה‪ ,‬היא נחלתה‪ ,‬ומתה רח"ל‪ ,‬ולכ קוראת היא לו לדי תורה בבי"ד של מעלה‪ .‬רבינו‬ ‫הרגיעו‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬אל תפחד כלל‪ ,‬סע מחר ליריד בעיירה פולטיצ'יע‪ ,‬וש ליד מקומ ‬ ‫של העגלוני ‪ ,‬תמצא את כלת המתה‪ ,‬והיא תיראה כפי שהייתה בחיי חיותה‪ ,‬אל‬ ‫תיבהל‪ ,‬גש אליה ושאל מה רצונה‪ ,‬ותעשה מה שתבקש ממ‪ .‬נסע היהודי‪ ,‬ואכ מצא‬ ‫אותה ש ‪ ,‬ניגש אליה ושאל‪ ,‬מה רצונ ממני ? אמרה לו כלתו לשעבר‪ ,‬שתאמר קדיש‬ ‫לע"נ י"א חודש‪ ,‬ותת לבת הראשונה שתוולד ל‪ ,‬ש לזכרי‪ .‬א תעשה כ‪ ,‬אניח ל‪,‬‬ ‫הבטיח לה היהודי‪ ,‬והכלה נעלמה‪.‬‬ ‫בנו הצעיר כ"ק מר האהלי יעקב מהוסיאטי זי"ע כותב‪ ,‬שבכל ערב היה נכנס לברכו‬ ‫בלילה טוב‪ .‬ואז היה אביו קורא למחנ לשאלו אי היה היו ‪ .‬פע בעת שנכנס אל אביו‬ ‫בערב‪ ,‬חל" הרהור בראשו‪ ,‬הלוואי שהיו לא יקרא אבי למחנ לשאלו אי התנהגתי ‪!...‬‬

‫באותו רגע נת בו אביו רבינו זי"ע מבט חודר ואמר לו‪" :‬עה‪ ,‬עה‪ ,‬כשמאט'ניו ]אדמוה"ז‬ ‫מהוסיאטי‪ ,‬שרבינו היה צעיר ממנו בשנה אחת בלבד‪ ,‬וגדלו ביחד‪ ,‬וא" נסתלקו באותה שנה‬ ‫בהפרש של ד' חודשי בלבד[ ואני‪ ,‬היינו נכנסי לזקני הס"ק מרוז'י‪ ,‬האמנו שהוא קורא‬

‫ויודע את כל מחשבותינו ‪." ...‬‬ ‫עוד כותב בנו האהלי יעקב זי"ע ששמע מהגאו אבד"ק פונזשטאט זצ"ל‪ ,‬שפע היה‬ ‫צרי לנסוע לקראקא – בפולי‪ ,‬וטר צאתו לדר הארוכה נכנס אל רבינו זי"ע‪ ,‬לקבל‬ ‫ברכת הדר‪ ,‬וסיפר לו רבינו שהגאו רבי יצחק שמעלקיס אבד"ק פשעמישל‪ ,‬שלח לו‬ ‫במתנה את ספרו שו"ת בית יצחק‪ ,‬ולא השיב לו מכתב תודה‪ ,‬כי הרגיש ששליחת הספר‬ ‫במתנה היה כדי לרמזו שיתערב למע חתנו של הגאו מפשעמישל – רבי נת לוי‪ ,‬שהיה‬ ‫אחד מהמעומדי לרבנות פאשקא ]עיר שהיתה נתונה למרות רבינו[‪ .‬הגאו מפוזנשטאט‬ ‫שמע את הדברי ‪ ,‬וקצת נפלא בעיניו מדוע סיפר לו רבינו דברי אלו‪ .‬בדרכו חזרה‬ ‫מקראקא‪ ,‬באחת התחנות עלה על הרכבת הגאו רבי יצחק שמעלקיס אבד"ק‬ ‫פשעמישל‪ ,‬שנבחר אז לכה כאבד"ק לעמברג‪ ,‬וקהל רב ליווהו בדרכו ללעמבערג‪.‬‬ ‫כשראה את הגאו מפוזנשטאט נעצר על ידו והחל לשוחח עמו ארוכות תו כדי הנסיעה‪,‬‬ ‫ובי השיחי נודע שהוא חסיד בוהוש‪ ,‬וכששמע זאת הגאו הבית יצחק‪ ,‬נענה שיש לו‬ ‫תמיהה על הרבי מבוהוש‪ ,‬שלא ענה לו על שליחת ספרו‪ ,...‬והגאו מפונשטאט ביאר לו‬ ‫את אשר שמע מרבינו בברכת הפרידה ‪! ...‬‬ ‫הרה"ק רמ"ח מסלאני זי"ע סיפר‪ ,‬ששמע מיהודי מאר! ישראל‪ ,‬שבאחד השני היה‬ ‫ברומניה בחודש תשרי‪ ,‬ולחג הסוכות נסע לבוהוש‪ ,‬ובערב החג ירדו גשמי זלעפות והכל‬ ‫חששו שלא יוכלו לקיי מצות סוכה בלילה הראשו‪ ,‬בליל החג אחר התפילה – בעוד‬ ‫שהגשמי העזי ירדו בשט"‪ ,‬שלח רבינו זי"ע לקרוא ליהודי מאר! ישראל‪ ,‬והחל לדבר‬ ‫עמו על מזג האויר באר! ישראל בזמ חג הסוכות‪ ,‬והלה אמר שלפעמי יורד גש ‪.‬‬ ‫והעומדי מסביב הבינו שרבינו זי"ע מתכוו להמשי השפעה‪ ,‬ורמזו לאותו יהודי שידע‬ ‫מה לענות‪ !...‬אח"כ שאלו רבינו א הגשמי יורדי ברציפות עד שאי אפשר להיכנס‬ ‫לסוכה‪ ,‬ויאמר היהודי‪" ,‬לא‪ ,‬ה יורדי זמ מועט ואח"כ השמי מתבהרי ואפשר‬ ‫להיכנס לסוכה"‪ .‬כששמע זאת רבינו‪ ,‬ק ממקומו ואמר‪" ,‬נו‪ ,‬השמי מתבהרי ואפשר‬ ‫להיכנס לסוכה"‪ ,‬והיה זה פלא כי ירדו גשמי עזי ‪ ,‬אמנ כשיצא מביתו אל הסוכה‪,‬‬ ‫פסק הגש ‪ ,‬ונתפזרו העבי ‪ .‬וסיי רמ"ח – וברור הוא שהוא המשי אוירא דאר!‬ ‫ישראל לסוכתו בבוהוש‪.‬‬ ‫בנו כ"ק מר אדמו"ר מפאשקא זי"ע )יו"ד י' אלול ראה אודותיו בגליו ‪ ,40‬ברכת משה‪ ,‬עמ'‬ ‫ס"ח( סיפר‪ :‬שפע נסע רבינו זי"ע לבקר את דודו רבינו מליעווא זי"ע‪ ,‬ובעת שישב ש ‪,‬‬ ‫נכנסו אליו אנשי העיר ליעווא ובקשוהו שיתפלל עליה שירדו גשמי בליעווא‪ .‬ובי‬ ‫הנכנסי היה המשכיל ד"ר אבעלס‪ ,‬והוא אמר לרבינו שאי אפשרות ע"פ חוקי הטבע‬ ‫שירדו גשמי בליעווא‪ ,‬כיו שגשמי יורדי רק היכ שיש הרי או יערות‪ ,‬והצומח‬ ‫מוש את הגש ‪ ,‬א היות ואי בכל האזור‪ ,‬לא יערות‪ ,‬ולא הרי ‪ ,‬אי אפשר שירד גש ‪.‬‬ ‫נענה רבינו זי"ע ואמר "אתה חושב‪ ,‬שצומח מוש גש ‪ ,‬אני אומר שמדבר מוש‬ ‫גש ‪ ,"...‬ואכ באותו לילה החלו לרדת גשמי עזי בליעווא‪] .‬החת"ס זי"ע בדרשות‪,‬‬ ‫מארי לבאר שהגשמי יורדי מכח המדבר‪ ,‬וא הדיבורי כהוג‪ ,‬הרי ה גשמי ברכה‪ ,‬וא ח"ו‬ ‫לא‪ ,‬אזי להפ‪ .‬ובזה מבאר מדוע עצר אליהו הנביא את הגש ‪ ,‬כי כל הדיבורי היו דברי ע"ז רח"ל‪,‬‬ ‫א אחר שכל ישראל זעקו ה' הוא האלוקי בהר הכרמל‪ ,‬אמר אליהו הנביא שרואה "עב קל" היינו‬ ‫שנעשה מדיבורי אלו‪ ,‬והינ גשמי ברכה[‪.‬‬

‫שמעתי מזקני פע"ח מוהר"ר רבי ישראל שלו יוס" פרידמ זללה"ה שזקנו כ"ק מר‬ ‫אדמו"ר מפאשקא זי"ע‪ ,‬בנו של רבינו‪ ,‬נהג לספר בכל שנה ושנה ביומא דהילולא של‬ ‫אביו ‪ -‬רבינו זי"ע‪ ,‬את המעשה דלקמ‪ :‬בעת שרבינו הגיע להתגורר בבוהוש‪ ,‬נתוועדו‬ ‫העסקני והחלו לתכנ את בניית הקלויז והחצר המפוארת‪ ,‬לש כ ה גייסו סכו ‬ ‫עתק‪ ,‬ורכשו שטח רחב ידי והחלו לתכנ את בניית הקלויז‪ ,‬הכול הל ב"ה למישרי‬ ‫ללא הפרעות וה התחילו בבניה‪ ,‬אמנ רבינו זי"ע נענה ואמר שלכל דבר שבקדושה‬ ‫צרי שיהיה הפרעות מהס"מ‪ ,‬ושאל א בקשו רשות מהפרי! המקומי‪ .‬אמרו לו‬ ‫העסקני ‪ ,‬שלא‪ ,‬כיו שהוא רשע גדול‪ ,‬ועדי" לסיי את הבניה ללא שידברו עמו על זה‪.‬‬ ‫א רבינו זי"ע אמר לה ‪ ,‬שאדרבא שילכו לבקש את רשותו‪ .‬הלכו מספר עסקני לביתו‬ ‫של הפרי!‪ ,‬וספרו לו על החלטתו של הצדיק לקבוע משכנו בבוהוש‪ ,‬ועל השגשוג‬ ‫הכלכלי שיביאו לו החסידי הרבי שינהרו לחצרו של הצדיק‪ ,‬ובקשו את רשותו לבנות‬ ‫קלויז‪ .‬הפרי! ‪ -‬כצפוי‪ ,‬אמר שאינו מסכי ‪ .‬ניסו העסקני לשחדו במתנות יקרות ער‪,‬‬ ‫א כעסו רק גבר והוא החל לזעוק "איני רוצה לראות את הרבינר בבוהוש"‪ .‬כשחזרו‬ ‫העסקני אבלי ושפופי ראש לביתו של רבינו וספרו לו את הדברי ‪ ,‬נהרו פניו‬ ‫הקדושות‪ ,‬על שהס"מ מתנגד לבניית היכלו‪ ,‬ונענה ואמר "כ? נו‪ ,‬אני לא חפ! שהוא‬ ‫יהיה הפרי! של בוהוש"‪ .‬לאחמ"כ שאל רבינו הא יש יהודי המתעסק ע הפרי! ומכירו‬ ‫היטב ? נענה אחד היהודי שעסק במסחר‪ ,‬שהוא מכיר היטב את הפרי!‪ .‬פנה אליו‬ ‫רבינו‪ ,‬ושאלו‪" ,‬אילו דברי אוהב הפרי! במיוחד ?" נענה הסוחר‪" :‬מאומה"‪ .‬שאלו‬ ‫רבינו‪" :‬אולי לשתות ?" "לא" ‪ -‬ענה היהודי‪ .‬הוסי" ושאל רבינו "אולי לעש"‪" .‬א" זאת‬ ‫לא" ‪ -‬נענה הסוחר‪ .‬החסידי שהבינו שרבינו מתכוו לשמוע 'ה'‪ ,‬רמזו לאותו סוחר‪,‬‬ ‫שידע מה להשיב ‪ ,...‬הוסי" רבינו ושאלו "ואולי אוהב הוא לשחק בקלפי ?"‪" .‬אכ כ‪,‬‬ ‫זאת אוהב הוא" ‪ -‬השיב הסוחר היהודי‪ ,‬שהבי את רמיזות החסידי ‪ .‬נענה רבינו‪" ,‬א כ‬ ‫הכל יסתדר אי"ה על צד היותר טוב"‪.‬‬ ‫למחרת הגיע לבקר את הפרי! ידידו פרי! ממחוז אחר‪ ,‬וכשראוהו הפרי! מבוהוש שמח‬ ‫לקראתו ואמר "ידידי‪ ,‬ברצוני לשחק עמ קלפי "‪ .‬שאלו האורח "ממתי אוהב הינ‬ ‫לשחק בקלפי ? ובכלל‪ ,‬כעת עי" אנכי‪ ,‬ברצוני לנוח מעמל הדר‪ ,‬מחר אשחק עמ"‪.‬‬ ‫א הפרי! מבוהוש התעקש‪ ,‬והחל להפציר בכל כוחו‪ ,‬שיבוא כעת לשחק עמו‪ .‬החלו ה ‬ ‫במשחק‪ ,‬וכל אחד מה הניח סכו גדול של כס" על השולח‪ ,‬והפרי! מבוהוש הפסיד‪,‬‬ ‫את כל הכס" שהניח על השולח‪ ,‬הוא לא היסס ונכנס אל חדר משכיתו והוציא סכו ‬ ‫נוס"‪ ,‬וכ חוזר חלילה הפסיד במש הלילה את הכס" המזומ שהיה עמו בביתו‪ .‬הפרי!‬ ‫האורח הרגיש שלא בנוח‪ ,‬וביקש מרעו הפרי! מבוהוש "די‪ ,‬בא נעצור כא‪ ,‬כבר אי ל‬ ‫)המש בעמוד ד'(‬ ‫‪á‬‬

‫‪ Q‬ישמע חכ‬

‫כשנצטווה‬

‫‪ Q‬מרגניתא טבא ‪R‬‬

‫‪R‬‬

‫דר" חיי ולקחי מוסר מפרשת השבוע‬

‫פניני יקרי על הפרשה‬

‫פרשת כי תצא  המדריך המלא למלחמת היצר‬

‫פעמי שאתה מתעל ‪ -‬לא נאמר על "ומבשר"‬

‫אימרה מפורסמת היא‪ ,‬שמי שאינו חש כי מצוי הוא בעיצומה של המערכה מול יצרו‪,‬‬ ‫סימ הוא שהיצר כבר הצליח לנצחו‪ ,‬והוא שבוי עתה ברשתו בתנאי מבישי ‪.‬‬ ‫ההבדל בי מלחמה בשדה הקרב למלחמת היצר הוא‪ ,‬שהמלחמות האנושיות הינ‬ ‫מוגבלות בזמ ולא תוכלנה להימש לעול ‪ .‬לעומת זאת מלחמת היצר‪ ,‬מתארכת ונמשכת‬ ‫כל עוד נשמת האד באפו‪ .‬ויותר מכ‪ ,‬אוייב שינוצח‪ ,‬לא ישוב בדר כלל להתמרד‪ .‬ג א ‬ ‫לעתי יפרו! מרד‪ ,‬הוא ידוכא‪ ,‬קיני ההתנגדות ימוגרו והמאבק יסתיי ‪ .‬במלחמת היצר‪ ,‬ג ‬ ‫א יבחר האד בטוב‪ ,‬לעול לא תסתיי המלחמה‪ .‬היצר ימשי לתקו"‪ ,‬וחייליו יסתערו‬ ‫גלי גלי ללא הפסקה‪.‬‬ ‫פסוקי פרשת השבוע המתחילה בפסוק‪" :‬כי תצא למלחמה על אויב""‪ ,‬הינ לימוד‬ ‫כללי הפעולה במלחמה הפנימית שמנהל כל אד ‪ ,‬היא מלחמת היצר‪ .‬הכלל הראשו‬ ‫הקשור לדרכי ניהול מלחמה זו‪ ,‬הוא ג הכלל האנושי היסודי המתבקש במלחמות אנוש‪,‬‬ ‫והוא‪ ,‬להתאזר בגבורה ולא להיתק" בפחד או במור רוח‪ .‬התורה מצווה על יוצא הצבא‪:‬‬ ‫"כי תצא למלחמה על אויבי"‪ ,‬וראית סוס ורכב ע רב ממ"‪ ,‬לא תירא מה" )דברים כ‪ ,‬א(‪ .‬ג ‬ ‫הכה משוח המלחמה הכריז בפתיחת המערכה‪" :‬אל יר" לבבכ‪ ,‬אל תיראו ואל תחפזו ואל‬ ‫תערצו מפניה" )שם‪ ,‬ג(‪ .‬הוא ממשי ומכריז‪" :‬האיש הירא ור" הלבב יל" וישוב לביתו"‪,‬‬ ‫באשר הוא עלול לגרו לתחושת רפיו כללית‪ ,‬שהיא א כל הכשלונות‪ .‬אי כוונת התורה‬ ‫שיתמלא האד בביטחו עצמי מופרז‪ .‬לא למע ההגברה של תחושת השח! והגאווה בא‬ ‫הכתוב‪ .‬ההתעלות מעבר למורא המלחמה ‪ -‬יסודה בהישענות מוחלטת על הבורא‪ ,‬שלא‬ ‫ייבצר ממנו דבר‪ .‬הימצאות הקב"ה בקרב מחנה ישראל היא שנוסכת עידוד ותקוה בלב‬ ‫אנשי הצבא‪ ,‬לבל יירתעו מול כל אוייב אפשרי‪.‬‬ ‫הדרישה שלא להתיירא במערכה‪ ,‬נאמרה ג במלחמת היצר‪ .‬במערכה זו ניצב האד ‬ ‫מול כוחות הגדולי ממנו בעוצמת ‪ ,‬א אל לו ליפול ברוחו‪ .‬ג במצבי הקשי ביותר אי‬ ‫להתייאש‪ .‬הבא להיטהר‪ ,‬מסייעי בידו ממרו לעמוד בכבוד במערכה וג לנצח‪.‬‬ ‫כלל נוס" נאמר בדרכי הלחימה‪ .‬יש להשתמש בתחכו כדי להתגבר על האויב‪.‬‬ ‫התחכו יעיל לא פחות‪ ,‬ולעתי א" יותר מעוצמת הנשק וכלי הלחימה‪.‬‬ ‫שלמה המל‪ ,‬החכ מכל אד ‪ ,‬אמר "כי בתחבולות תעשה ל" מלחמה" )משלי כד‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫ללא נקיטת אמצעי מתוחכמי ‪ ,‬עלולה המערכה להסתיי בכשלו‪ ,‬כמובא ש ‪" :‬באי‬ ‫תחבולות יפול ע" )משלי יא‪ ,‬יד(‪.‬‬ ‫במלחמה הרוחנית‪ ,‬כמו בשאר המערכות‪ ,‬האד זקוק למירב התחכו כדי להצליח‬ ‫לעמוד במשימה הסבוכה העומדת לפניו‪ .‬בענייני אלו אי מרש פשוט וקצר‪ ,‬זקוקי ‬ ‫להרבה יישוב דעת והתבוננות‪ .‬בניהול מלחמה זו‪ ,‬כמו ג בתחומי אחרי ‪ ,‬קיי כלל‬ ‫מפורס ‪" :‬מאויבי תחכמני"‪ .‬מפעולות האוייב‪ ,‬מהתקפותיו ומתחבולותיו נית ללמוד רבות‪.‬‬ ‫אחד העקרונות הראשיי שנית ללמוד מהיצר הרע הוא‪ ,‬שאי לבוז לקטנות‪ .‬לעתי ‬ ‫מופתעי אנו להיווכח אילו מאמצי משקיע היצר כדי להפיל את האד בפח של עבירה‬ ‫אחת‪ ,‬הנראית בעינינו קטנה יחסית‪ ,‬קריאת שמע אחר הזמ‪ ,‬ראיה מיותרת‪ ,‬וכהנה וכהנה‬ ‫עברות 'קלות' שאד דש בעקביו‪ ,‬והיצר מלקט במר! ובחשק‪.‬‬ ‫על הנחש הקדמוני נאמר‪" :‬והוא ישופ" עקב" )בראשית ג‪ ,‬טו(‪ ,‬הנחש מהווה סמל ליצר‬ ‫הרע‪ .‬דרכו להערי על האד על ידי נשיפות בעקבו‪ ,‬על ידי מתקפות על דברי קלי ‬ ‫שהאד דש בעקביו‪ .‬היצר אינו מזלזל בכל אלו‪ ,‬ביודעו‪ ,‬כי א יצליח‪ ,‬נשיפתו עתידה לתת‬ ‫את אותותיה בכל הגו"‪.‬‬ ‫בנוס‪ ,‬אחת התחבולות העיקריות של היצר היא להפיל את האד לעצבות‪ .‬מכא‬ ‫ואיל כל מלאכת היצר כבר עשויה‪ .‬אד עצוב לעול לא יוכל להתנער מחטאיו‪ ,‬ולא יהיה‬ ‫בו העוז לנסות לפתוח ד" חדש‪.‬‬ ‫כלל גדול נוס" מסר בידינו דוד המל‪ ,‬נעי זמירות ישראל‪" :‬פדה בשלו נפשי מקרב‬ ‫לי‪ ,‬כי ברבי היו עמדי" )תהלים נה‪ ,‬יט(‪ .‬אי אפשר לנהל מערכה אלא בשעה שכל החיילי ‬ ‫פועלי במשולב ובאיחוד לבבות‪ .‬כח הרבי הוא המסוגל לעמוד בקרב‪ .‬הקרב נגד היצר‬ ‫א" הוא בכלל זה‪ .‬א חלילה יתגלעו מחלוקות ופירוד לבבות בשורות הלוחמי ‪ ,‬לא יוכל‬ ‫ג צבא מאומ להצליח בקרב‪ .‬זו היא סיבה טובה נוספת להשתדל בכל כוחנו לשמור על‬ ‫אחדותנו‪ ,‬ובזכות זו נשוב מהמערכה כשעטרת הנצחו על ראשנו‪.‬‬

‫הסופר פר ס‪ .‬היה קרוב משפחה של הרבנית מבריסק אשת הגאו בעל בית‬ ‫הלוי זצ"ל‪ ,‬פע ביקר הרב מבריסק בווארשה‪ ,‬ובהיותו ש נודע לו שב משפחתו‬ ‫הסופר פר‪ ,‬שוכב ע מחלת השחפת על ערש דווי‪ ,‬בווארשה‪ ,‬ולכ ביקש‬ ‫ממקורביו שיבררו לו היכ הוא שוהה‪ ,‬היות וברצונו לבקרו‪ .‬פר אחד המקורבי‬ ‫ברוגזא ואמר "רבי‪ ,‬פר זה הינו חוטא ומחטיא את הרבי"‪ .‬נענה הרב ואמר "אכ‪,‬‬ ‫א הוא קרוב משפחה של אשתי"‪ .‬המשי הלה וזעק "מה הקשר לב משפחה‪,‬‬ ‫הלא הוא רשע גמור‪ ,‬ואינו עושה מעשה עמ‪ ,‬ואסור להסתכל בפני אד רשע"‪.‬‬ ‫הסביר לו הרב כ‪" :‬בא וראה‪ ,‬בדי השבת אבידה נאמר בתורה "לא תראה את‬ ‫שור אחי או את שיו נדחי והתעלמת מה השב תשיב לאחי" )דברי כ"ב‪ ,‬א'(‪.‬‬ ‫פשטות הדברי שבשו אופ אסור להתעל מאבידת הזולת‪ ,‬וצריכי לטפל בה‬ ‫ולהשיבה לבעליה‪.‬‬ ‫בר באו חכז"ל והוציאו מקרא מידי פשוטו ודרשו במסכת ברכות )ד י"ט‪(.‬‬ ‫"והתעלמת מה – פעמי שאתה מתעל"‪ .‬אמנ לא כ בדברי הנביא )ישעי' נ"ח‪,‬‬ ‫ז'( "ומבשר אל תתעל"‪ ,‬במקרא זה לא מצאנו בשו תלמודי ומדרשי חז"ל‬ ‫שיוציאו אותו מידי פשוטו‪ ,‬ולדרוש שלפעמי כ מותר להתעל מב משפחה‪,‬‬ ‫ומדלא קבעו חז"ל תחומי בדברי הנביא‪ ,‬הוי אומר‪ ,‬שהציווי "ומבשר על‬ ‫תתעל" נוהג בכל מקו ובכל זמ‪ ,‬ללא שו תנאי‪ ,‬ובכל המצבי‪.‬‬ ‫)הגאו הבית הלוי מבריסק זצ"ל‪ ,‬הראשו לשושלת בריסק‪ ,‬עמ' ‪(22‬‬ ‫
‬

‫כל תביעותי מחבר‪ ,‬אל מול תביעות הקב"ה ממ‪ ,‬הינ מאומה‬ ‫כי תשה ברע משאת מאומה לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו )דברי כ"ד‪ ,‬י"ב(‪.‬‬ ‫ופירש רש"י "משאת מאומה – חוב של כלו"‪ .‬ולכאורה משמע‪ ,‬שרק חוב קט‬ ‫שאי בו ממש‪ ,‬אסור להיכנס לבית הלווה לקחת המשכו‪ ,‬משא"כ חוב גדול של‬ ‫ממו רב‪ ,‬מותר להיכנס לבית לקחת המשכו ? בתמיה !‬ ‫רק הרעיו בזה הוא‪ ,‬שכל התביעות של על מישהו‪ ,‬אפילו הגדולה ביותר‪ ,‬הרי‬ ‫לגבי התביעות של הקב"ה אלי‪ ,‬הרי הוא בבחינת מאומה‪ ,‬ולמד מהקב"ה‪ ,‬הוא‬ ‫אינו צרי לבוא אל בית לקחת משכו‪ ,‬כל לילה נשמת בידיו‪ ,‬מה חסר כדי‬ ‫שימנע מהנשמה לחזור לגופ ? ואעפ"כ הוא מחזירה ל ! צרי הינ ללמוד‬ ‫ממנו‪ ,‬שעבור תביעותי‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬לא תבוא ללחו על בעל החוב ולחטו‪ #‬את‬ ‫המשכו ממנו‪ ,‬רק "בחו תעמוד"‪ ,‬וכו'‪ ,‬וכבוא השמש‪ ,‬צרי הינ להשיב לו‬ ‫המשכו‪.‬‬

‫)הגאו רבי ישראל מאיר הכה מראדי זצ"ל‪ ,‬שיחות החפ! חיי ‪ ,‬עמ' ר"ה‪ ,‬אות מ"ז(‬

‫‪ Q‬תפארת שבאבות ‪R‬‬ ‫פניני יקרי על פרקי אבות ‪ /‬פרק א'‪-‬ב'‬

‫השי"ת מתפאר בנו שעל א המחסור הגשמי עושי רצונו‬

‫ועל פי זה נוכל לבאר המשנה דפרקי אבות )פ"ב משנה א'( 'רבי אומר איזה דר ישרה‬ ‫שיבור לו האד כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מ האד'‪.‬‬ ‫דהנה רבי בא ללמד אותנו דר טוב הנכו לעבוד את הבורא‪ ,‬דהיינו לאחוז במדת‬ ‫התפארת ולהעלות אותה‪ ,‬דהיינו שעיקר מחשבתו של העובד יהיה רק בכדי שיתפאר‬ ‫עמו הש יתבר‪.‬‬ ‫דהיינו שהקב"ה מתפאר ע עבודות בניו‪ ,‬אשר ה מלובשי בגו‪ #‬העב והחומר‪ ,‬וא‪#‬‬ ‫על פי כ נותני את לב בכדי להפשיט את הגשמיות ולהלביש את עצמ ברוחניות‬ ‫ובקדושת הבורא כביכו"ל‪ ,‬ובזה הוא מתפאר עמנו כביכו"ל‪.‬‬ ‫וזהו כל שתפארת לעושיה‪ ,‬דהיינו שהקב"ה הוא עשנו מתפאר עמנו‪ ,‬וגילה לנו רבי‬ ‫במה הוא ההתפארות‪ ,‬ועל זה אמר אחר כ 'ותפארת לו מ האד'‪ ,‬ובזה מגיע תענוג‬ ‫גדול להבורא ברו הוא‪ ,‬ואז הקב"ה נקרא כביכול בבחינת מקבל על קבלת התענוג כמו‬ ‫)הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬קדושת לוי‪ ,‬פרשת תזריע(‬ ‫שכתבנו‪.‬‬

‫‪ Q‬תפארת החסידות‬

‫‪R‬‬

‫ליקוטי אמרי ממאורי החסידות‪ ,‬על פרשת השבוע‪ ,‬מלוקטי מספרי הקדושי‬ ‫במלחמת היצר הכתוב מדבר ‪ -‬זהו פשוטו של מקרא‬ ‫פירוש הכתוב "לא יעשה כ במקומינו לתת הצעיר לפני הבכירה"‪ ,‬עיי"ש בכתביו כתבי‬ ‫כי תצא למלחמה על איב" )דברים כ"א‪ ,‬א'(‪ .‬כמדומה לי שפע אחת אמר לי הגה"ק הרבי ר' הקודש‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי משה אליקים בריעה מקאזניץ זי"ע‪ ,‬באר משה‪ ,‬ויצא‪ ,‬עמ' ס"ה(‬ ‫בוני מפשיסחא ז"ל‪ ,‬כי הרמז שכתוב בזוהר הק' על זה הפסוק‪ ,‬שהוא מדבר בעני‬ ‫
‬ ‫מלחמת היצר‪ ,‬אי זה רמז אל זהו הפשט האמיתי‪ ,‬כיו שבשעה שהיה נוהג מלחמות‪ ,‬היה‬ ‫טע שלא יבוא מואבי בקהל – כי היצר הרע שלה גדול מאוד‬ ‫זה רק רמז‪ ,‬אבל עכשיו שאי מלחמה נוהגת‪ ,‬נקרא זה פשט‪ ,‬כמ"ש בזוהר הק' בכמה‬ ‫מקומות כיוצא בו‪ .‬ואיני זוכר א שמעתי זאת בעצמי מפיו הקדוש‪ ,‬או שאולי שמעתי לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'‪ ,‬על דבר אשר לא קדמו אתכ בלח ובמי )דברים כ"ג‪ ,‬ד'‪-‬‬ ‫ה'(‪ .‬ופירש רש"י בש הספרי‪ ,‬דמשו חטא דבנות מואב נצטוינו על ההרחקה מע מואב‪.‬‬ ‫זאת מפי תלמידו הרבי מקאצק ז"ל שדברתי עמו על זה העני‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי שמואל שינאווער זי"ע‪ ,‬רמתיים צופים‪ ,‬ח"א‪ ,‬דף פ"ב‪ (:‬ולכאורה יוקשה‪ ,‬דהרי בפסוק כתוב טע אחר‪.‬‬ ‫ויבואר העני ע"פ מאמז"ל )שבת י"ז‪ (:‬דגזרו על פית ושמנ משו יינ‪ ,‬ועל יינ משו ‬ ‫
‬ ‫האהובה והשנואה ‪ -‬שני בחינות בעבודת ה'‬ ‫בנותיה ‪ ,‬וזה שאמר הכתוב "על דבר שלא קדמו אתכ בלח ובמי "‪ ,‬וע כל זה חטאו‬ ‫כי תהיי לאיש שתי נשי האחת אהובה ואחת שנואה וילדו לו בני האהובה והשנואה וגו' עמכ ‪ ,‬דאילו היו מקדמי אתכ בלח ובמי ‪ ,‬ובזה היית נלכדי עמ בחטא‪ ,‬הרי‬ ‫לא יוכל לבכר את ב האהובה על פני ב השנואה הבכור כי את הבכור ב השנואה יכיר לתת שהיה החטא מוב‪ ,‬שהקירוב ע"י האכילה ושתיה גירר אתכ לבנותיה ‪ ,‬אבל מכיו שלא‬ ‫לו פי שני וגו' )שם‪ ,‬ט"ו‪-‬ט"ז(‪ .‬מובא אצלינו בש הרב הקדוש מו"ה ברו" זצ"ל נכד היה קירוב דהלא לא קדמו אתכ ‪ ,‬הרי מוכח שגירוי היצר שלה כה גדול‪ ,‬שלא הוצרכו‬ ‫הבעש"ט הקדוש‪ ,‬שפירש הוא ז"ל‪ ,‬שפסוקי אלו קאי על ב' בחינות העבדות‪.‬‬ ‫לקירוב‪ ,‬ולכ נאסרו מלבוא בקהל דיש לה יצר הרע כ"כ גדול‪.‬‬ ‫יש שהוא עובד את השי"ת ב"ה בתורה ובתפילה לבד‪ ,‬והוא בבחינת אהובה‪ ,‬שזאת‬ ‫)הרה"ק רבי ברוך מקאמרנא זי"ע‪ ,‬אמרי קודש ‪ -‬קאמרנא‪ ,‬עמ' של"א‪ ,‬אות ד'(‬ ‫העבודה היא אהובה ונחמדת בעיני כל רואיה‪ .‬ויש צדיק שג בעניני ארציות מאכילה‬ ‫
‬ ‫בשבת מעלה את כל מעשיו הטובי והיפוכ של ימי השבוע‬ ‫‪ 1‬לו חק ומשפט עבודה להבורא ב"ה‪ ,‬ומעלה מכל‬ ‫‪ 2‬ש‬ ‫ושתיה ושאר צרכי הגו"‪ ,‬ג ש‬ ‫הארציות כל הניצוצות הקדושי ‪,‬והוא בבחינת שנואה‪ ,‬שאי יד הכל שוי להשיג בעניני ביומו תת שכרו )דברים כ"ד‪ ,‬ט"ו(‪ .‬נוטריקו ש'ב'ת‪ .‬כל המעשי טובי והעבדות של איש‬ ‫אלו‪ ,‬בחינת עבודה להבורא ית"ש‪ ,‬ורוב ככול יחשבו שהצדיק עושה צרכיו הגשמיי יהודי יש לה עליה בש"ק‪ ,‬וכ המעשי רעי ועניני רשות שנכשל בה כל השבוע‪ ,‬וזאת‬ ‫ע"י שמתבונ במה שעשה ומתחרט עליה בלב נשבר בשבת כמרומז ש'בת ב'ו ת'שוב‪.‬‬ ‫בלי כוונה לשמי ‪ ,‬רק כשאר פשוטי הע ‪ ,‬ועל כ הוא בבחינת שנואה בעיני העול ‪.‬‬ ‫ואמר הכתוב "לא יוכל לבכר את ב האהובה וגו' כי את הבכור ב השנואה יכיר לתת לו פי וזהו "ביומו" – ביו המיוחד והמקודש מכל הזמני ‪" ,‬תת שכרו" – מתעלי כל מעשי‬ ‫שני "‪ ,‬שעבודת הצדיק הזה בצרכי הגשמיות‪ ,‬הוא נחשב בעיני השי"ת ב"ה פי שני השבוע ביו הקדוש הזה‪ ,‬והוא בבחי' סול מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי שמואל מסלאנימא זי"ע‪ ,‬דברי שמואל‪ ,‬ליקוטים‪ ,‬עמ' ר"ז‪ ,‬ה'(‬ ‫מעבודת האהובה‪ .‬ועל פי זה פירש כבוד קדושת אאמו"ר ]המגיד הק' מקאזני![ זצ"ל‪,‬‬ ‫‪â‬‬

‫‪ w‬חסידי מספרי‬

‫‪N‬‬ ‫‪ïäëä .á‬‬

‫"איננו שומע בקול אביו" ‪ /‬מעשה שהיה‬ ‫אּל ֶה‬ ‫הּצַּדִ יק ּבִי ּפִינְחָס מִּקֹויץ נָהַג לַעֲ ְּבעַצְמֹו אֶת ׁשִימַת הַּתֹו מִים ל ַ' ַּמ ֲעמָדֹות'‪ֵ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫ְּדמֵי הַחְזָקַת חֲצַר הַּקֹדֶׁש‪ּ ,‬בֵיתהַ ִּמדְ‪ׁ2‬ש וְהַּלֹו ְמדִים ּבֹו‪ .‬הַּׁשְלּוחִים ׁשֶּיָצְאּו לְקַּבֵץ אֶת הַּכֶסֶף‬ ‫ּפָעֲלּו עַלּפִי ׁשִימֹותָיו‪.‬‬ ‫ּבֵין הַּתֹו מִים הַּקְבּועִים הָיָה ּג ַם הַּגְבִיר ר' ׁשָאּול‪ׁ ,‬שֶהִתְּגֹו@ר ּבִסְבִיבֹות אֹוסְטְ‪2‬אָה‪ִ .‬מּדֵי‬ ‫ׁשָנ ָה ּפָקְדּו ַהּׁשְלּוחִים אֶת מְעֹונֹו הַ ְּמפֹאָר וְז ָכּו לִתְרּומָה נְדִיבָה‪.‬‬ ‫אחַת הֻפְּתְעּו הַּׁשְלּוחִים לְג ַּלֹות ּכִי ׁשְמֹו ׁשֶל ר' ׁשָאּול נ ֶ ֱעדָר ֵמהָ ׁשִימֹות ׁשֶ ָּמסַר לָהֶם‬ ‫ׁשָנ ָה ַ‬ ‫ּבָם‪ .‬ל ְ ֻעּמַת זֹאת נֹוסַף ל ָ ׁשִימָה ׁשֵם חָדָׁש‪ ,‬יִצְחָק ָּדוִד‪ׁ ,‬שֶ‪F‬א הָיָה ֻמּכָר לָהֶם‪.‬‬ ‫עַד ְמהֵ‪2‬ה נִפְּתְ‪2‬ה הַחִידָה‪ּ .‬בְהַּג ִיעָם לִמְקֹום מְגּו@י ַהּגְבִיר נֹודַע לָהֶם‪ּ ,‬כִי הַּל ָה ׁשָבַק חַּיִים‬ ‫לְכָל חַי וְכִי ּכַסְּפֹו ּו כּוׁשֹו ָעבְרּו ל ִידֵי ּבְנֹו‪ ,‬יִצְחָק ָּדוִד‪ .‬הַּׁשְלּוחִים ‪H‬א הֻפְּתְעּו ִּב ְמיֻחָד‬ ‫ֵמהַ ִּמקְ‪I‬ה‪ׁ ,‬שֶּכֵן ‪H‬א הָיְתָה זֹו הַ ַּפעַם הָאׁשֹונ ָה ׁשֶּנ ִ ְתקְלּו ּבְרּוחַקָדְׁשֹו ׁשֶל ּבָם‪.‬‬ ‫אחָדֹות‪ּ .‬בְכָל‬ ‫ׁשְמֹו ׁשֶל יִצְחָק ָּדוִד הֹוסִיף ל ְהֹופִי ַע ּבִ ׁשִימַת נֹו ְתנ ֵי הַ' ַּמ ֲע ָמדֹות' ּבְ ֶמׁשֶ ׁשָנ ִים ֲ‬ ‫ּפַעַם ׁשֶהָיּו הַּׁשְלּוחִים מֹופִיעִים ּבְבֵיתֹו‪ ,‬נָהַג לְקַּבְל ָם ּבְכ ָבֹוד ב וְהֶ ֱענ ִיק לָהֶם ּתְרּומָה הֲגּונ ָה‪.‬‬ ‫אחַת נ ִ ְמחַק ׁשְמֹו ׁשֶל יִצְחָק ָּדוִד ֵמהָ ׁשִימָה‪ .‬הַּׁשְלּוחִים ׁשֶּז ָכְרּו אֶת ׁשֶאֵע‬ ‫פתְאֹום‪ׁ ,‬שָנ ָה ַ‬ ‫ּו ִ‬ ‫ּכַּמָה ׁשָנ ִים קֹדֶם לָכֵן‪ ,‬נֶחְ דּו‪ .‬הַאִם ָמוֶת ּפִתְאֹומִי ּפָקַד אֶת הַּבֵן הַּצָעִיר?!‬ ‫אּל ָא ׁשֶ‪F‬א מִיתַת הַּגּוף‬ ‫אכֵן‪ֶ ,‬‬ ‫הּג ִיעּו לִמְקֹום מְגּו‪2‬יו ׁשֶל יִצְחָק ָּדוִד ִקּבְלּו אֶת הַּתְׁשּובָה‪ָ :‬‬ ‫ּכְׁשֶ ִ‬ ‫אנְׁשֵי הַּמָקֹום סִּפְרּו לָהֶם‪ּ ,‬כִי ּבַּׁשָנ ָה ׁשֶחָלְפָה הֵחֵל ַהּגְבִיר‬ ‫אּל ָא מִיתַת הַּנֶפֶׁש‪ַ .‬‬ ‫ּפָקְדָה אֹותֹו‪ֶ ,‬‬ ‫ל ָסּור ִמּדֶ‪ I‬הַּיָׁשָר וְכָל ִמׁשְּפַחְּתֹו הָלְכָה ּבְ ִעּקְבֹותָיו‪.‬‬ ‫נ ִ‪0‬אֶה ּכִי הָעֹׁשֶר הָב ׁשֶּנָפַל ּבְחֶל ְקֹו סִחְ@ר אֶת אׁשֹו וְהִׁשְּפִי ַע ָעל ָיו ל ָ‪2‬עָה‪ַּ .‬תהֲל ִי ּפְנ ִימִי‬ ‫אנְׁשֵי הַ ְּקהִּל ָה‬ ‫ׁשֶּנ ִ ְמׁשַ ּכַּמָה ׁשָנ ִים ּפָץ לְפֶתַע הַחּוצָה וְסִי ָמנ ֵי ּפְיקַתהָעֹל נ ִ אּו לְעֵיןּכֹל‪ַ .‬‬ ‫הֵחֵּלּו לְהַּדִיר אֶת גְל ֵיהֶם ִמּסְבִיבָתֹו ׁשֶל יִ ְצחָק ָּדוִד‪.‬‬ ‫אפְׁשָר לְהִתְּׁשֵם ּכִי ּבְ ִמּדָה‬ ‫העָׁשִיר ַעצְמֹו ‪H‬א נ ִ אָה ׁשֶהִצְ ַטעֵר עַל ּכָ ‪ .‬לְהֶפֶ ‪ ,‬הָיָה ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ְמסֻּיֶמֶת נֹוחַ לֹו הַּנ ִּתּוק ֵמהַּקְהִּל ָה‪ּ .‬בִהְיֹותֹו ְמנֻּתָק ִמּסְבִיבָתֹו הַּיְהּודִית יָכֹול הּוא לַעֲׂשֹות ּכְכָל‬ ‫הָעֹול ֶה עַל רּוחֹו‪ּ ,‬בְ‪H‬א ׁשֶּיִצְטָ@ לַחְׁשֹׁש ִמ ְּפנ ֵי ּבִּקֹ‪I‬ת ּכָלְׁשֶהִי‪.‬‬ ‫ּכָ‪ 2‬נ ִ ְמׁשַ הַ ָּדבָר ּכַּמָה ׁשָנ ִים‪ּ .‬בְכָל ּפַעַם ׁשֶהָיּו הַּׁשְלּוחִים עֹובְים עַליַד ּבֵיתֹו ׁשֶל יִצְחָק‬ ‫ָּדוִד‪ ,‬הָיָה לִּבָם נֶחְמָץ ּפַ ֲע ַמיִם – ּפַעַם ּבְׁשֶל ִה ַּד ּדְרּותֹו הָרּוחָנ ִית ּופַעַם ּבְׁשֶל הֶפְסֵד הַּתְרּומָה‬ ‫הַּנָאָה‪.‬‬ ‫אחַת הִׁשְּתֹומְמּו הַּׁשְלּוחִים לְג ַּלֹות ׁשּוב אֶת ׁשְמֹו ּבֵין הַּתֹו מִים הַ ְּמיֹ ָעדִים‪ .‬הֵם‬ ‫ׁשָנ ָה ַ‬ ‫ׁשִפְׁשְפּו אֶת עֵינ ֵיהֶם ּבְ ַת ְדהֵמָה‪H .‬א חָל ַף זְמַן ב עַד ּבֵרּור הָ ִענְיָן‪ּ .‬בְעֵינַיִם ּבֹו קֹות סִּפְרּו‬ ‫אפְׁשָר‬ ‫אנָׁשִים עַל חֲז ָ‪2‬תֹו הַּפִתְאֹומִית ׁשֶל יִצְחָק ָּדוִד לְדֶ‪ַ I‬הּיָׁשָר‪" .‬ז ֶה ּכַּמָה ׁשָבּועֹות אִי ֶ‬ ‫הָ ֲ‬ ‫א ִמּתִי‪ ,‬וְיִ אַת הַּׁשָ ַמיִם ׁשֶּלֹו נִּכֶ‪I‬ת ִמּכָל‬ ‫לְהַּכִיר אֹותֹו‪ .‬הּוא נ ִ אֶה ּו ִמ ְתנַהֵג ּכְבַעַלּתְׁשּובָה ֲ‬ ‫אמְרּו‪.‬‬ ‫צַעַד ּותְנּועָה"‪ָ ,‬‬ ‫נ ִ‪ּ0‬גָׁשִים וְסַקְ‪2‬נ ִים הִ ְתיַּצְבּו הַּׁשְלּוחִים עַל ִמפְּתַן ִמׁשְּכָנֹו ׁשֶל יִצְחָק ָּדוִד‪ּ .‬כְׁשֶּנִפְ ְּתחָה הַ ֶּדל ֶת‪,‬‬ ‫אחַר ׁשֶהִּצִי ַע לָהֶם ַמׁשְקֶה ּומִינ ֵי‬ ‫קִּבְל ָם ּבַעַלהַּבַיִת ּבְמָאֹורּפָנ ִים ְמיֻחָד וְהִזְמִינ ָם ּפְנ ִימָה‪ .‬ל ְ ַ‬ ‫אחַי‪ ,‬מִי הֹו‪2‬ה לָכֶם ָמתַי לְהִּכָנ ֵס לְבֵיתִי‬ ‫אמְרּו ל ִי ַ‬ ‫אל ָה‪ִ " :‬‬ ‫ׁש ֵ‬ ‫אל ֵיהֶם לְפֶתַע ּבִ ְ‬ ‫אפֶה‪ּ ,‬פָנ ָה ֲ‬ ‫ַמ ֲ‬ ‫אחֵר נ ִ ְת ַקּבְל ָה‬ ‫אּתֶם ּבְ ַעצְ ְמכֶם הֶחְל ַ ְטּתֶם עַל ּכָ ‪ ,‬אֹו ׁשֶּמָא ִמּמָקֹום ַ‬ ‫ּו ָמתַי ‪H‬א‪ַ ,‬האִם ַ‬ ‫הַהֹו‪2‬אָה ?"‪.‬‬ ‫סִּפְרּו לֹו ַהּׁשְלּוחִים הַ ֻּמפְ ָּת ִעים אֶת ַה ְּדבָים ּכַהֲוָיָתָם‪ .‬הֵם ּגֹול ְלּו ּבְאָזְנ ָיו אֶת ּכָל‬ ‫אבִיו‪ .‬ק ּכְׁשֶּסִּיְמּו אֶת סִּפּו‪2‬ם הִבְחִינּו ּכִי‬ ‫הִׁשְ ַּתלְׁשְלּות הַּסִּפּור‪ֵ ,‬מאָז נָהֲגּו ל ִ ְפקֹד אֶת ּבֵית ָ‬ ‫עֵינ ָיו ׁשֶל יִצְחָק ָּדוִד זֹול ְגֹות ְּדמָעֹות‪.‬‬ ‫אמַר יִצְחָק ָּדוִד ּבְקֹול‬ ‫"יֹוׁשֵב לֹו הַּצַּדִיק ּבְבֵית ִמדְ‪ׁ2‬שֹו ּומְצּודָתֹו ּפְרּוסָה עַל עֹול ָם ּומְלֹואֹו!"‪ָ ,‬‬ ‫חָנּוק ִמּבְכִי‪.‬‬ ‫ׁשאִיפָה ֲע ֻמּקָה וְהֵחֵל לְפָ@ׁש אֶת ְּדבָ‪2‬יו‪" :‬לִפְנ ֵי ּכַּמָה ׁשָבּועֹות‪ּ ,‬בְעֹודִי יָׁשֵן עַל‬ ‫ׁשאַף ְ‬ ‫הּוא ָ‬ ‫אנ ִי נֹוהֵג‬ ‫אחָד ִמּמְלֹונֹות הַּפְאֵר ׁשֶּבָהֶם ֲ‬ ‫אנ ִי ּבְ ֶ‬ ‫ִמ ָּטתִי ּבַּלַיְל ָה‪ ,‬חָל ַ ְמּתִי חֲלֹום‪ּ .‬בַחֲלֹומִי יֹוׁשֵב ֲ‬ ‫לְהִ ְתאָ@חַ‪ ,‬וְסֹועֵד סְעּודָה ְּדׁשֵנ ָה‪ .‬מּובָן ׁשֶהַּסְעּודָה הִיא טְ@פָה ּג ְמּו‪2‬ה‪.‬‬ ‫ּפתְאֹום הֹופִי ַע מּול ִי אִיׁש הֲדּורצּו‪2‬ה‪ׁ ,‬שֶהִּצִיג ַעצְמֹו ּכִׁשְל ִיחַ ּבֵיתּדִין‪ ,‬וְקָ‪2‬א ל ִי לְהִ ְתלַּוֹות‬ ‫" ִ‬ ‫אל ָיו לִמְקֹום מֹוׁשַב ּבֵיתהַּדִין‪ּ .‬בְהַּג ִיעִי לְבֵיתהַּדִין‪ ,‬הִבְחַנְּתִי ּבִׁשְ‪ׁH‬שָה יְהּודִים ּבַ ֲעל ֵי ּפָנ ִים‬ ‫ֵ‬ ‫אחָד ֵמהֶם הָיָה הַּצַּדִיק ּבִי ּפִינְחָס מִּקֹויץ‪.‬‬ ‫קֹו נֹות‪ֶ .‬‬ ‫"ּבּוׁשָה ִמּלְאָה אֶת לִּבִי ּבְׁשָעָה ׁשֶהַּתֹובֵ ַע ִה ְתחִיל לִמְנֹות ּולְפָ@ט אֶת הָ ׁשִימָה הָאֲ‪ּZ‬כָה ׁשֶל‬ ‫אחֲז ָה ּבִי ּבְהַבְחִינ ִי ּכִי ּבֵית‬ ‫חֲ ָטאַי‪ּ .‬בְתֹם ְּדבָ‪2‬יו ּבִּקֵׁש הַּתֹובֵ ַע ל ָדּון אֹותִי ל ְ ָמוֶת‪ .‬חַלְחָל ָה ָ‬ ‫אכֵן ִמתְּׁשֵם ֵמהַ ְּטעָנֹות וְנֹוטֶה לְקַּבֵל אֶת ַּדעַת הַּתֹובֵ ַע‪.‬‬ ‫הַּדִין ָ‬ ‫"אּול ָם אָז קָם לְפֶתַע הַּצַּדִיק מִּקֹויץ ִמּמְקֹומֹו‪ .‬הּוא הִּבִיט ל ְ ֶעבְי ּבְ ַמּבָט ָמל ֵא חֲמִים‬ ‫א ְמנ ָם ׁשִימַת חֹובֹותָיו ׁשֶל יְהּודִי ז ֶה אֲ‪ּZ‬כָה ִמּנ ִי אֶ‪I‬ץ‪ ,‬אַ ּג ַם זְכֻּיֹות ‪H‬א‬ ‫ּופָתַח ּבִ ְדבָ‪2‬יו‪ָ ' :‬‬ ‫ְמעַּטֹות יֵׁש לֹו‪ּ .‬בְ ֶמׁשֶ ּכַּמָה ׁשָנ ִים הִ ְתיַּצְבּו ׁשְלּוחַי ּבְבֵיתֹו וְהּוא קִּבְל ָם ּבְסֵבֶר ּפָנ ִים יָפֹות‬ ‫וְאַף הֶ ֱענ ִיק לָהֶם נ ְ ָדבָה הֲגּונ ָה‪ּ .‬כְסָפִים אֵּלּו ׁשִּמְׁשּו לְהַחְזָקַת לֹו ְמדֵי ּתֹו‪2‬ה ּובְנ ֵי‬ ‫ִמׁשְּפְחֹותֵיהֶם‪ .‬סְבּונ ִי‪ּ ,‬כִי יְהּודִי ז ֶה זַּכַאי לְהִז ְ ַּדּמְנּות נֹוסֶפֶת'‪.‬‬ ‫"ּכְׁשֶּסִּיֵם הַּצַּדִיק אֶת ְּדבָ‪2‬יו הֵקַצְּתִי ִמּׁשְנָתִי‪ְ ,‬מבֹהָל ּו ְמבֹעָת ּכֻּל ִי"‪.‬‬ ‫אחֲ@י ‪I‬ג ַע קָם ִמּמְקֹומֹו‪ ,‬יָצָא‬ ‫יִצְחָק ָּדוִד נָׁשַם נְׁשִימָה ֲע ֻמּקָה וְנִּג ֵב אֶת עֵינ ָיו הַּל ַחֹות‪ַ .‬‬ ‫א נ ָק ׁשָמֵן‪ּ" .‬תְנּו זֹאת לַּצַּדִיק ּו ִמסְרּו לֹו אֶת ּתֹו ָדתִי‬ ‫ֵמהַּטְקְל ִין וְׁשָב ִמּיָד‪ּ .‬בְיָדָיו הֶחְז ִיק ַ‬ ‫אמַר ּוׁשְּתֵי ְּדמָעֹות ּג ְדֹולֹות נָׁשְרּו עַל לְחָיָיו‪.‬‬ ‫הָ ֲע ֻמּקָה"‪ָ ,‬‬

‫‪ Q‬הילולא דצדיקיא‬

‫‪R‬‬

‫כ"ק מר אדמוה"ז מבוהוש זי"ע ‪ -‬המש מעמוד ב'‬ ‫מה להפסיד יותר"‪ .‬א הפרי! מבוהוש אחוז בתאוות המשחק‪ ,‬זעק בקול‪ ,‬יש לי נכסי !‬ ‫והחל למשכ בעבור המשחק את אחוזותיו‪ ,‬משרתיו‪ ,‬ארמונו‪ ,‬וכל אשר לו‪ ,‬עד שהטיל‬ ‫על השולח א" את מעילו העשוי מפרווה‪ .‬לאחר שעות ארוכות מאוד של משחק‪,‬‬ ‫הוכרח הפרי! מבוהוש לחתו לרעהו על מסמ‪ ,‬שכל רכושו עבר אליו‪ ,‬אחר שניצח בכל‬ ‫המשחקי ‪ ,‬ללא כל טענה‪.‬‬ ‫הפרי‪ .‬החדש‪ ,‬שבי יו נתווס" לו עוד עושר אגדי שכזה‪ ,‬הבי שיש דברי בגו‪ ,‬ומשהו‬ ‫מסתורי התרחש כא‪ .‬בבירור קצר נודע על כל המעשה ע הצדיק שהגיע להתגורר‬ ‫בבוהוש‪ ,‬וכמוב שהעניק מיד את רשיונו לבני הקלויז והחצר‪ .‬בי העניי שהסתובבו‬ ‫בבוהוש‪ ,‬התווס" עוד אחד‪ ,‬הפרי! לשעבר ‪ -‬שרבינו זי"ע התבטא עליו‪ ,‬שאינו חפ!‬ ‫שיהיה הפרי! של בוהוש‪.‬‬ ‫רבי מנערי ישראל אשר הונ" על ראש חרב הגיוס לצבא‪ ,‬היו מגיעי לבוהוש אל רבינו‬ ‫זי"ע‪ ,‬ולבקש את ברכתו ועצתו אמונה כיצד להיפטר מ הגיוס‪ .‬בדר כלל היתה העצה‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהיו "שוכרי " עדי ‪ ,‬שיבואו להעיד על גיל המתגייס‪ ,‬והיו העדי מוסיפי לו‬ ‫כמה שני טובות לגילו‪ ,‬ובמקו לומר שהוא ב ‪ ,20‬היו אומרי שהוא ב ‪ 25‬גיל שכבר‬ ‫אי חובת גיוס‪ .‬היתה עצה נוספת‪ ,‬לשחד את הרופא‪ ,‬א זו היתה עצה מסוכנת‪ ,‬יע‬ ‫לפרקי היו נופלי ביד רופא רשע‪ ,‬אשר היה בדווקא מגייס את נות השוחד‪.‬‬ ‫פע הגיעו לפני רבינו קבוצת בחורי חסידי בוהוש‪ ,‬וביניה החסיד ר' ירחמיאל‬ ‫מאהליווער ז"ל‪ ,‬שהיו כול בגיל הגיוס‪ ,‬והגיעו לקבל את ברכת רבינו ועצתו‪ .‬כל‬ ‫הבחורי עברו לפני רבינו‪ ,‬ורבינו הושיט את ידו ובר כל אחד‪ ,‬ואמר לכל אחד בנפרד‪,‬‬ ‫שישכור עדי להעיד על גילו המבוגר‪ .‬כשהחסיד ר' ירחמיאל עבר‪ ,‬עצר רבינו קמעה‪,‬‬ ‫ואמר‪" ,‬ול" אני אומר ללכת לרופא ולשחדו"‪ .‬הבחור ירחמיאל‪ ,‬נבהל אחר שלכול אמר‬ ‫הרבי אחרת‪ ,‬והתחיל 'להסביר' לרבי‪ ,‬עד כמה הסיכו גבוה אצל הרופאי הרומני ‬ ‫הרשעי ‪ ,‬והוא רוצה ללכת יחד ע כול לשכור עדי ‪ ...‬הביט בו רבינו ואמר כהאי‬ ‫לישנא‪" :‬אי" האב איינמאהל געזאגט‪ ,‬מעהר זאג אי" נישט"‪ ,‬והושיט את ידו אל הבא‬ ‫בתור אחריו‪ .‬כמוב שר' ירחמיאל‪ ,‬הל אל הרופא‪ ,‬שיחדו‪ ,‬וב"ה הרופא קיבל את‬ ‫השוחד ושחררו‪ ,‬וכ הבחורי האחרי 'שכרו' עדי ‪ ,‬ושוחררו א" ה ‪.‬‬ ‫כעבור שני ‪ ,‬החסיד ר' ירחמיאל הקי את ביתו‪ ,‬והחל לסחור בתבואה‪ ,‬אחד מלקוחותיו‬ ‫הנכריי נשאר חייב לו סכו כס" גדול בעבור הסחורה שלקח‪ ,‬א התחמק מהתשלו ‪,‬‬ ‫אחר שהתרה בו מספר פעמי ‪ ,‬ניגש ע המסמכי החתומי שהיו בידו אל השופט‬ ‫המקומי‪ ,‬והוציא צו עיקול על ביתו של אותו נכרי‪.‬‬ ‫הנכרי שזעמו עלה‪ ,‬ניגש אל ר' ירחמיאל ואמר לו‪ ,‬אני זוכר היטב כשנולדת‪ ,‬כל השני ‬ ‫הכרתי אות‪ ,‬ואני א" זוכר היטב כיצד אתה ע כל חברי נפטרת מ הצבא‪ ,‬שכרת ‬ ‫עדי שקר להעיד שגיל מופלג יותר‪ ,‬אני עכשיו יל להוכיח בבית משפט ששיקרת וגיל‬ ‫צעיר יותר‪ ,‬ולשני רבות תל אל הכלא‪ .‬ר' ירחמיאל לא הגיב‪ ,‬ובחיו רגוע על שפתותיו‬ ‫הבי עד כמה עיניו של רבינו זי"ע היו צופיות‪ ,‬כשדווקא לו‪ ,‬ושלא כדרכו‪ ,‬הורה ללכת‬ ‫לרופא‪ ,‬ולא לשכור עדי שקר‪! ...‬‬ ‫ואכ הנכרי הל לבית המשפט‪ ,‬והעיד שר' ירחמיאל שכר עדי שקר ובכ נפטר מהצבא‪,‬‬ ‫א כשהשופט לקח את תיקו האישי מהצבא לעיי בו‪ ,‬ראה שר' ירחמיאל כלל לא שיקר‬ ‫בקשר לגילו‪ ,‬וא" לא הביא עדי ‪ ,‬אלא מסיבות אחרות‪ ,‬הקשורות למחלות מה סבל‬ ‫באותה עת שוחרר מהצבא‪ ,‬ולכ ציוה על הנכרי המתלונ לשל את הוצאות המשפט‪,‬‬ ‫ותשלומי פיצויי לר' ירחמיאל על עלילת השוא וההטרדה בחינ ‪.‬‬

‫‪ïîà ,ìàøùé ìë ìòå åðéìò ïâé åúåëæ‬‬

‫‪ Q‬תפארת אבות‬

‫‪R‬‬

‫זכות יג עלינו ועל כל ישראל אמ ‬ ‫שבת קודש פרשת כי תצא – ט' אלול‪ :‬תר"ס ‪ -‬הרה"ק ר' צדוק הכה מלובלי 'פרי צדיק' ועוד‪.‬‬ ‫תשי"ח – הג"ר יהונת שטיי ראב"ד בודעפסט 'שו"ת חדשי וג ישני'‪ .‬תשכ"ח – כ"ק מר‬ ‫אדמו"ר רבי יצחק מהוסיאטי 'שיח יצחק'‪.‬‬ ‫יו ראשו – י' אלול‪ :‬תקנ"א – הרה"ק ר' פינחס מקארי‪ .‬תרנ"ו – כ"ק מר אדמוה"ז רבינו יצחק‬ ‫מבוהוש‪ .‬תש"ז – כ"ק מר אדמו"ר רבי משה יהודה לייב מפאשקא 'ברכת משה'‪.‬‬ ‫יו שני – י"א אלול‪ :‬תרי"א – כ"ק מר אדמו"ר רבינו שלו יוס מרוז'י ‪ -‬סאדיגורא‪.‬‬ ‫תרמ"ג – כ"ק מר אדמוה"ז רבינו אברה יעקב מסאדיגורא 'אמת ליעקב'‪ .‬תרמ"ט – הג"ר יעקב‬ ‫יהודה לייב לוי ראב"ד ירושלי‪ .‬תרצ"ג – הג"ר אברה יהושע פריינד אבד"ק נאסויד‪.‬‬ ‫יו שלישי – י"ב אלול‪ :‬תק"ב – רבנו שמעו ב הרא"ש‪ .‬תקפ"ז – הרה"ק ר' שמחה בוני‬ ‫מפשיסחא‪ .‬תקפ"ח – הרה"ק ר' משה אליקי בריעה אבד"ק קאזני 'באר משה' ועוד‪.‬‬ ‫תרכ"ח – הרה"ק ר' אלעזר מלנצהוט‪.‬‬ ‫יו רביעי – י"ג אלול‪ :‬תרל"ו – הרה"ק ר' יעקב ישראל מטשערקאס 'עמק תפלה'‪.‬‬ ‫תרל"ח – הג"ר יעקב געזונדערהייט דומ" וורשה 'תפארת יעקב'‪ .‬תרנ"ב – הרה"ק ר' אברה‬ ‫ישכר בער הכה רבינובי מראדאמסאק 'חסד לאברה'‪ .‬תרס"ו – הג"ר יהושע צבי הירש שפירא‬ ‫דומ" ירושלי 'צי הקודש'‪ .‬תרס"ט – הרה"ק ר' ירחמיאל משה מקאזני‪ .‬הג"ר יוס חיי ראש‬ ‫רבני בגדד 'ב איש חי' 'רב פעלי' 'ב יהוידע' 'מקבצאל' 'תורה לשמה' ועוד‪ .‬תש"א – הרה"ק ר'‬ ‫יהושע אורי אלחנ מקוליבעל 'אמרי יהושע'‪ .‬תשנ"ח – המלוב" רבי אברה פיש מתל אביב‪.‬‬ ‫יו שישי – ט"ו אלול‪ :‬תקי"ח – הג"ר עקיבא אייגר ]הראשון[ דומ" פרעשבורג 'משנת רבי‬ ‫עקיבא'‪ .‬תקמ"ז – הרה"ק ר' יעקב קאפיל חסיד‪ .‬ת"ש ‪ -‬כ"ק מר אדמו"ר רבי אברה יהושע‬ ‫העשיל מאדז'וד‪ .‬תש"ב – הג"ר אברה יעקב הלוי הורבי אבד"ק פרוביז'ינצא 'צור יעקב'‪.‬‬

‫‪ Q‬שהשמחה‬

‫במעונם ‪R‬‬

‫ברכת מזלא טבא מעומקא דליבא לידידינו הנכבדים‬ ‫הר"ר משה בנימין דאפפאלט הי"ו  להולדת הנכד‬ ‫הר"ר נפתלי הערץ מייזלר הי"ו  להולדת הנכדה‬ ‫הר"ר נחמן יצחק פרייליך הי"ו  להולדת הנכד‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫כל הזכויות שמורות © להערות והנצחות ולקבלת הגליו או רשות העתקה‪[email protected] - 00.32.486.738.104 :‬‬ ‫‪ã‬‬