Knesset Yisrael Shoftim 2009

‫בס"ד‬

‫כנסת ישראל‬ ‫‪íéèôåù úùøô ÷"ùøò‬‬

‫‪
‬‬

‫בית כנסת ‪ -‬כולל אברכים‬ ‫בראשות הרה"ג ר' יוסף זילברפרב שליט"א‬

‫‪è"ñùúä ìåìà 'à‬‬

‫מצוות המלך‬ ‫"כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך וירשת וישבת בה‪ ,‬ואמרת אשימה עלי מלך ככל‬ ‫הגוים אשר סביבותי‪ ,‬שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלקיך בו‪ ,‬מקרב אחיך תשים עליך מלך"‪.‬‬ ‫ובתלמוד מובא‪ :‬כל משימות שאתה משים לא יהיו אלא מקרב אחיך‪ .‬במקום אחר נאמר בתלמוד‪:‬‬ ‫הרואה מלכי ישראל אומר‪ :‬ברוך שחלק מכבודו ליראיו‪ .‬מלכי עובדי כוכבים אומר‪ :‬ברוך שנתן‬ ‫מכבודו לבשר ודם‪ .‬ומבאר המהרש"א שלגבי מלכי ישראל אמר‪ :‬חלק מכבודו‪ ,‬שהוא כבוד האמיתי‪,‬‬ ‫דאין כבוד אלא תורה‪ ,‬והיינו שחלק ליראיו‪ ,‬מה שאין כן למלכי עובדי כוכבים שהוא נותן להם כבוד‬ ‫דעלמא‪.‬‬ ‫לפי סדר הרמב"ם מצינו שלש מצוות הקשורות ישירות עם המלך‪ .1 :‬שלא ירבה לו נשים‪.2 .‬‬ ‫שלא ירבה לו סוסים‪ .3 .‬לא ירבה לו כסף וזהב‪ .‬בספר ה"חינוך" מסביר את המצוות לפי סדרן‬ ‫בתורה‪ .1 :‬שלא ירבה לו המלך שימלוך עלינו סוסים זולתי הצריכים למרכבתו ומרכבת פרשיו‪,‬‬ ‫וכמו שכתוב "לא ירבה לו סוסים"‪ ,‬וענין המצוה שלא יהיו לו סוסים שירוצו לפניו – לכבוד בעלמא‪,‬‬ ‫ואפילו על סוס אחד בטל – יהיה עובר על זה‪ .‬ונוסף על הטעם‪" :‬לבל ישיב את העם מצרימה"‪,‬‬ ‫שידוע שאנשי מצרים רעים וחטאים והא‪-‬ל ברוך הוא הוציאנו משם וגאלנו בחסדיו מידם לזכותנו‪,‬‬ ‫ללכת בדרכי האמת‪ ,‬ורצה בטובו הגדול עלינו לבלתי נשוב עוד להטמא בתוכם‪ ,‬כדי שלא נלמד‬ ‫סעיפותיהם ולא נלך בדרכיהם המגונות‪ .‬אצל תורתנו השלמה יש גם טעם שלא ירום לבבו בהרבות‬ ‫לו סוסים וכסף וזהב‪ ,‬כי הסוסים לרוב יפים וקלותם‪ ,‬יתגאו בהם אדוניהם‪ .2 .‬שלא ירבה המלך‬ ‫נשים – וטעם המצוה מבואר בכתוב‪ ,‬כי הנשים מסירות לב בעליהן‪ ,‬כלומר‪ ,‬שמפתות אותם לעשות‬ ‫מה שאינו ראוי בהתמדתם עליהם‪ ,‬כגון‪ :‬תחרות‪ ,‬ריבוי דברים וחלקלקות‪ .3 .‬שלא ירבה המלך כסף‬ ‫וזהב – כלומר‪ ,‬שלא יהיה תחת ידו אלא כשיעור מה שהוא צריך למרכבתו ועבדיו המיוחדים לו‪.‬‬ ‫לדעת ה"חינוך" שרשי המצוה הם היות וכל העם תלויים במלך על כן צריך הוא להשים כל השגחתו‬ ‫בטובת עמו ולא בכבוד עצמו והשלמת תאוותיו‪.‬‬ ‫התורה מגדירה את תפקודו של המלך ב"קום ועשה"‪ .‬עליו לכתוב לעצמו ספר תורה או שניים –‬ ‫"והיתה עמו‪ ,‬וקרא בו כל ימי חייו‪ ,‬למען ילמד ליראה את ה' אלוקיו"‪ .‬מהאמור נלמד שאין המלך‬ ‫חייב להיות מצביא המנהל את המלחמות‪ ,‬אין הוא חייב להיות המנתב את כלכלת המדינה‪ ,‬הצפי‬ ‫מהמלך הוא שיעמוד בראש צבא יראי ה'‪ ,‬וכמלך כזה הוא ישרה יראת ה' על אזרחי מדינתו‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬מצינו בדברי נעים זמירות ישראל המתפלל להצלחת מלכותו של שלמה‪" :‬ירד כמטר על גז‪,‬‬ ‫כרביבים זרזיף ארץ"‪ .‬כלומר‪ ,‬השפעתו של שלמה ביראת שמים שבו‪" ,‬תרד" על העם ותתקבל‬ ‫בחיוב‪ ,‬וכשם שהמטר מרווה את הצמחיה לאחר שקצרוה‪ ,‬והרביבים מזרזפים את הארץ ומסייעים‬ ‫לפריונה‪ ,‬כך תהא השפעת המלך על העם ותאפשר לו להתקרב לאביו שבשמים ובכך "יאריך ימים‬ ‫על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל"‪ .‬יראת ה'‪ ,‬איננה נחלת העם בלבד‪ ,‬המלך כמנהיג וכדמות‬ ‫עליונה חייב בה יותר מכל העם‪ ,‬ואולי לפני כל העם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬על המלך להיות "עניו"‪" ,‬לבלתי רום לבבו מאחיו"‪ ,‬כדברי הרמב"ן‪" :‬נרמז בכאן בתורה‬ ‫איסור הגאות‪ ,‬כי הכתוב ימנע המלך מגאות ורוממות הלב וכל שכן האחרים שאינן ראויים לכך‪ ,‬כי‬ ‫בראוי להתרומם ולהתגדל להיות לבבו שפל ככל אחיו הקטנים ממנו‪ ,‬כי הגאוה מדה מגונה ונמאסת‬ ‫אצל האלוקים אפילו במלך‪ ."...‬ומבואר בספר "דרכי מוסר"‪ ,‬שלמרות שמידת הגאוה אסורה היא‬ ‫לכולם‪ ,‬אצל המלך שהוא מנהיג המדינה והוא האחראי לכלל ולפרט‪ ,‬אם הוא מתגאה זהו חסרון‬ ‫במלך שאינו שבור ורצוץ‪ ,‬שהרי ישנם אנשים מתושבי מדינתו ועירו הסובלים צרות ומחלות והוא‬ ‫האחראי על כל העם‪ ,‬וגם על הרוחניות של עמו אחראי הוא‪ ,‬ולכן עליו לנהוג במידת הענוה‪,‬‬ ‫וכדמצינו בחז"ל הנאמר על משה רבינו‪ :‬ימות משה ואלף כיוצא בו ואל יזיז צפורן אחת מישראל‪ .‬רק‬ ‫אדם כזה ראוי להיות מלך‪ ,‬אך מלך שיודע רק לקבל את הכבוד והשררה ולא נשבר לבו ממה שחסר‬ ‫לכלל ולפרט‪ ,‬אינו ראוי להיות מלך‪.‬‬ ‫לפי זה‪ ,‬אין פלא שנאמר על משה‪" :‬והאיש משה עניו"‪ ,‬שלא התגאה בזמן שהרגיש צערם של‬ ‫ישראל‪ ,‬וביחוד שכל כך עמל על דור המדבר לחנך אותם בדרך התורה‪ ,‬ובסוף אמר לו הקדוש ברוך‬ ‫הוא ארבעים שנה אקוט בדור‪ ,‬ארבעים שנה התקוטט אתם הקב"ה‪ ,‬ואחר כך אמר הקב"ה עם תועי‬ ‫לבב הם והם לא ידעו דרכי‪ .‬וברור שמנהיג כמשה לא מצא להתגאות במצב זה‪.‬‬ ‫לכן מדגישה התורה במצות המלך גם את האיסור של "לבלתי רום לבבו מאחיו – למען יאריך‬ ‫ימים על ממלכתו"‪ ,‬אבל מי שהוא בעל גאוה לא יאריך ימים על ממלכתו‪ ,‬מפני שאינו דואג בעד עמו‬ ‫ואפילו מה שעושה לעמו‪ ,‬אינו מתכון לטובת עמו‪ ,‬רק לטובת עצמו‪ ,‬כדי שלא יורידו אותו מגדלותו‪.‬‬ ‫⊳⊳⊳‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪øôù éøîàå äãâà éùøãî‬‬ ‫"ולא תקח שחד"‬ ‫במסכת כתובות מובא‪ :‬מאי "שוחד"‪ ,‬שהוא‬ ‫חד‪ .‬ומפרש רש"י‪ ,‬שהנותן והמקבל נעשים לב‬ ‫אחד‪ .‬ביאור זה נרמז בסופי תיבות של ולא תקח‬ ‫שחד‪ ,‬הוא אחד‪ ,‬ואם לוקח שחד ומסלק את‬ ‫תיבת "ולא"‪ ,‬נמצא שנשאר ראשי תיבות "חד"‪.‬‬ ‫על פי זה מבואר הנאמר בחז"ל‪ ,‬כל הלוקח‬ ‫שוחד אינו נפטר מהעולם עד שמטהר את‬ ‫הטמא‪ ,‬רמז לכך מהכתוב באיוב‪" :‬מי יתן טמא‬ ‫מטהור לא אחד"‪ ,‬היינו‪ ,‬שמשמיט תיבת לא‬ ‫ומשאיר רק תקח שחד‪ ,‬ואז בטל האחד ונשאר‬ ‫חד‪.‬‬ ‫)האר"י הקדוש(‬

‫"צדק צדק תרדף"‬ ‫דין שחוזר על עצמו מספר פעמים‪ ,‬לא תאמר‬ ‫כבר פסקתי בדומה והענין שגור בפי‪ ,‬אלא‬ ‫תשמע אותו מחדש כאילו מעולם לא שמעת‬ ‫טענה זו ותפסוק בעיון מחודש בדין‪ ,‬שמא‬ ‫שיקול הדעת הקודם שלך היה בטעות‪ .‬ופירוש‬ ‫המלים הוא שכל פעם שיבא ענין צדק לפניך‬ ‫תרדף אותו למצאו מחדש‪.‬‬ ‫)שערי שמחה(‬ ‫מוקדש לעילוי נשמת‬ ‫מרת רחל לאה‬ ‫ב"ר שמואל יצחק הלוי נמט ע"ה‬ ‫נלב"ע ב' אלול תש"נ‬

‫מוקדש לעילוי נשמת‬ ‫מרת אסתר‬ ‫בת הר"ר זרח הלוי שוגרמן ע"ה‬ ‫נלב"ע ה' אלול התשמ"ז‬

‫זמני השבוע‬ ‫פרשת שופטים‬ ‫כניסת השבת ‪6:48 -‬‬ ‫יצי את השבת – ‪7:56‬‬

‫זמני התפילות‬ ‫לשבוע הבא )פרשת – כי תצא(‬ ‫שחרית ‪6:15 -‬‬ ‫מנחה ‪6:55 -‬‬ ‫מעריב ‪7:35 -‬‬

‫‪äùòîì äëìä‬‬

‫ ‬ ‫ספרי חסידים מסבירים את הקשר בין כתיבת ספרי התורה למידת הענוה‪ ,‬לפי הסברו של רש"י שעל‬ ‫המלך לכתוב שתי ספרי תורות‪ ,‬אחת המונחת בבית גנזיו ואחת שנכנסת ויוצאת עמו‪ ,‬ואומרים‪ ,‬כי המלך‬ ‫צריך להתנהג בשתי הנהגות‪ ,‬אחת‪ ,‬כלפי העם – באומץ ומעט התנשאות כדי שדבריו יהיו נשמעים‪ ,‬ואחת‬ ‫בביתו – בתוך תוכו שיהיה עניו ושפל רוח‪ .‬ככל שאדם גדול יותר‪ ,‬צריך הוא לקבל עליו יותר את עול‬ ‫התורה כדי להכניע את עצמו‪ ,‬ולכן היה גם על המלך לכפוף קומתו במשך כל התפילה‪ ,‬שכן היה עליו‬ ‫להשקיע יותר עמל כדי לבוא לידי הכנעה‪ ,‬וכדברי הרמב"ם‪ :‬כדרך שחלק לו הכתוב הכבוד הגדול‪ ,‬וחייב‬ ‫הכל בכבודו‪ ,‬כך ציוה להיות בקרבו שפל וחלל‪ ,‬ולא ינהג גסות לב בישראל יותר מדאי‪ ,‬ויהי חונן ומרחם‬ ‫לקטנים ולגדולים‪ ,‬וכשמדבר אל הקהל בלשון רבים ידבר רכות‪ ,‬ויסבול טרחם ומשאם ותלונתם וקצפם‬ ‫כאשר ישא האומן את היונק‪" ,‬כרועה עדרו ירעה‪ ,‬בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא"‪ .‬והלואי שנזכה לכך‬ ‫במהרה בימינו‪.‬‬

‫‪ìåìà ùãåç éâäðî‬‬ ‫‬

‫‬

‫‪ì " öæ èðìñ ìàåîù áøä‬‬ ‫‪åéúåãìåúî‬‬ ‫נולד בב' שבט תקע"ו בעיר קידאן‪ ,‬והתפרסם בכינוי 'העילוי מקיידן'‪ .‬בגיל שלוש עשרה נשא לאשה‬ ‫את בתו של הרב אברהם שמעון טרויב‪ ,‬אך הזיווג לא עלה יפה‪ ,‬ולאחר כשלוש שנים התגרש‪ .‬הרב סלנט‬ ‫המתין עד שגרושתו תינשא לאחר‪ ,‬ולאחר מכן חיפש שידוך לעצמו‪ .‬כאשר אביו הזדמן לעיירה סלנט‪,‬‬ ‫פנה אליו הרב יוסף זונדל מסלנט וביקש את ר' שמואל לבתו‪ ,‬והאב הסכים‪ .‬כאשר חותנו עלה לירושלים‪,‬‬ ‫לא רצה הרב סלנט להצטרף אליו‪ ,‬אולם כעבור כשנתיים כאשר חלה במחלת ריאה המליצו לו הרופאים‬ ‫לעבור לגור בארץ חמה יותר כאיטליה‪ .‬בעקבות זאת החליט לעלות לארץ ישראל‪.‬‬ ‫עם הגיעו לירושלים בשנת תר"א‪ ,‬כיהן כאב בית הדין של העדה האשכנזית בירושלים‪ ,‬תחת חסותו‬ ‫של חותנו שהיה מורה הוראה של העדה האשכנזית בירושלים‪ .‬במתחם חורבת רבי יהודה החסיד שבעיר‬ ‫העתיקה‪ ,‬התגורר כל חייו בדירה קטנה ודלה ללא חלונות‪ .‬במתחם זה שכנה גם ישיבת עץ חיים בראשה‬ ‫עמד מאוחר יותר‪ .‬כאשר נבנתה שכונת משכנות שאננים‪ ,‬נבנתה שם דירה מיוחדת לרב סלנט‪ ,‬אך הוא‬ ‫העדיף להישאר לגור בעיר העתיקה‪.‬‬ ‫בין השנים תר"ח – תרי"א גייס כספים למען יהודי ירושלים בערי ליטא ופולין וייסד את כולל וילנא‪.‬‬ ‫בשנת תר"כ אסף כספים בגרמניה‪ ,‬הולנד ואנגליה לשם בנייתו מחדש של בית הכנסת החורבה‪ .‬הוא גם‬ ‫הביא לחלוקה שווה של כספי החלוקה בין האשכנזים והספרדים‪ ,‬לאחר שנים שבהם נטתה החלוקה‬ ‫לטובת הספרדים‪.‬‬ ‫בשנת תרכ"ו נפטר חותנו – הרב יוסף זונדל מסלנט‪ ,‬והרב סלנט התמנה במקומו למורה הוראה לעדת‬ ‫האשכנזים בירושלים‪ ,‬ובשנת תרמ"ח התמנה כאב בית הדין במקומו של הרב מאיר אויערבך ז"ל‪.‬‬ ‫לעת זקנותו‪ ,‬נחלשה ראייתו‪ ,‬ולבקשתו עלה הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים )האדר"ת( לירושלים‬ ‫על מנת לשמש כעוזרו וכמחליפו בבוא הזמן של הרב סלנט‪ ,‬אולם הרב האדר"ת נפטר עוד בחייו של הרב‬ ‫סלנט בשנת תרס"ה‪.‬‬ ‫הרב סלנט נפטר בכ"ט באב תרס"ט בגיל ‪ .93‬באותו יום בו נקבר היה יום קיץ לוהט וכשחזרו המלווים‬ ‫מהלוויתו התקדרו לפתע השמים וממטרים עזים נתכו ארצה‪ .‬הכל הרגישו שאף שמי ירושלים לבשו‬ ‫קדרות והורידו "דמעותיהם" לנוכח הסתלקותו של הרב הנערץ‪.‬‬ ‫בחייו הקים את נחלת שבעה‪ ,‬את ועד כללי "כנסת ישראל"‪ ,‬ממייסדי בית החולים "ביקור חולים"‪,‬‬ ‫והקים את ישיבת "עץ חיים"‪.‬‬

‫‬

‫‬

‫‬ ‫‬

‫‪åéùòîå åéúåøîàî‬‬

‫מובא בספר מטה אפרים שמראש חודש‬ ‫אלול ואילך הם ימי הרחמים והסליחות‬ ‫וימי רצון‪ ,‬ויש לכל אדם לעורר לבו‬ ‫בתשובה לכפר את אשר חטא על הנפש‬ ‫מיום היותו על האדמה למען יזכה בהשפטו‬ ‫כשבת המלך על כסא דין ביום הרת עולם‪.‬‬ ‫נוהגים בכל יום מראש חודש אלול עד‬ ‫שמיני עצרת במנחה‪ ,‬לומר לאחר התפילה‬ ‫בוקר וערב המזמור שבתהילים כ"ז‪:‬‬ ‫"לדוד ה' אורי וישעי"‪ .‬יש הנוהגים לומר‬ ‫בשחרית אחר שיר של יום ובימים‬ ‫שקוראים בתורה אומרים בשעת פתיחת‬ ‫ארון הקודש‪ ,‬ויש האומרים לאחר לאחר‬ ‫"עלינו לשבח"‪.‬‬ ‫בחודש אלול מרבים בסליחות ותחנונים‪.‬‬ ‫מנהג אשכנז לומר סליחות מיום א' בשבוע‬ ‫שחל בו ראש השנה‪ ,‬ואם חל ראש השנה‬ ‫ביום ב' או ג'‪ ,‬מתחילים באמירת סליחות‬ ‫ביום א' שלפניו‪ .‬הספרדים נוהגים לומר‬ ‫סליחות מתחילת חודש אלול‪.‬‬ ‫תוקעים בשופר בכל חודש אלול עד ערב‬ ‫ראש השנה )ולא עד בכלל(‪ ,‬אחר תפילת‬ ‫שחרית‪ ,‬שכן קול השופר מזכיר לעם‬ ‫להתעורר לתשובה וכדברי הרמב"ם‪:‬‬ ‫"אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת‬ ‫הכתוב‪ ,‬רמז יש בו כלומר עורו ישנים‬ ‫משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם‬ ‫וחפשו מעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו‬ ‫בוראכם"‪ .‬המנהג לעמוד בשעת התקיעות‪.‬‬ ‫אין מדקדקים בתקיעת שופר של חודש‬ ‫אלול בכל הדינים של התקיעות של ראש‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫אם עומד באמצע שמונה עשרה‪ ,‬אין לו‬ ‫להפסיק לשמוע התקיעות‪.‬‬ ‫נוהגים לומר מיום ב' באלול בכל יום‪,‬‬ ‫עשרה מזמורי תהילים ומתכוונים לגמור‬ ‫כל התהילים פעמיים לפני ראש השנה‪,‬‬ ‫כמנין כפ"ר )‪ 150 – 300‬פרקי תהילים‬ ‫כפול ‪.(2‬‬ ‫כשכותב אדם אגרת לחבירו בחודש אלול‬ ‫עד יום הכפורים – נכון שירמז בו‬ ‫בתחילתו או בסופו שיזכה בימים הבאים‬ ‫לכתיבה וחתימה טובה‪.‬‬ ‫נוהגים לבדוק בחודש זה תפילין ומזוזות‪.‬‬ ‫כמו כן מרבים בצדקה בחודש אלול‪.‬‬

‫ מעשה וסוחר ביצים בעיר העתיקה בא לפני רבי שמואל והתלונן בפניו כי מדי יום הוא רואה שחסר‬ ‫בחנותו כמות ניכרת של ביצים‪" .‬האם אתה סוגר היטב את חנותך בלילה?" – שאלו רבי שמואל‪.‬‬ ‫‬ ‫"בודאי"‪ ,‬השיב האיש‪" ,‬שלשה מנעולים אני תולה על פתח חנותי כל ערב כשאני סוגר את החנות‪,‬‬ ‫וכשאני מגיע בבוקר עדיין המנעולים סגורים כפי שהשארתים‪ ,‬ובכל זאת חסר כל יום כמות גדולה של‬ ‫ביצים"‪" .‬שמע נא‪ ,‬הכן מבעוד יום כחמישים ביצים מבושלות היטב‪ ,‬עד שיהיו הביצים קשות‪ ,‬והנח את‬ ‫הביצים הללו מעל כל הביצים"‪ ,‬אמר הרב‪ .‬הסוחר עשה כמצוות הרב ולמחרת מצא נחש גדול מונח מת‬ ‫ליד פתח הדלת‪ .‬הנחש שאכל את הביצים הקשות נחנק ומת‪.‬‬ ‫‬ ‫ באחד הימים פרצה מחלת עיניים קשה בעיר העתיקה‪ .‬רבים לקו בעיוורון חלקי בעקבות המחלה או‬ ‫שאיבדו לגמרי את מאור עינם‪ .‬בערב יום הכפורים חלה נער בן ‪ 14‬במחלת העיניים‪ .‬אביו לקחו אל רופא‬ ‫העיניים האנגלי שהיה באותה תקופה הרופא היחידי‪ .‬הרופא בדק את עיניו של הנער ונתן לו משחה‬ ‫מסויימת‪ .‬בגמר הטיפול שאל האב את הרופא‪" :‬האם מותר לבני לצום מחר ביום הכפורים?"‪" .‬חס‬ ‫וחלילה‪ ,‬הצום עלול לגרום לבינך חלילה עיוורון מוחלט‪ ,‬ועליך לבוא עם בינך אלי מחר לבדיקה נוספת"‪,‬‬ ‫אמר הרופא‪ .‬האב פנה לרבי שמואל מסלנט ותינה לפניו את מרירות נפשו‪ .‬אמר לו הרב‪" :‬בנך יכול לצום‬ ‫מוקדש לעילוי נשמת‬ ‫מחר ללא כל חשש‪ ,‬ואולם בהשכימך קום מחר עם שחר לתפילה עם הנץ החמה‪ ,‬אל נא תעיר את בינך‬ ‫מרת רבקה ב"ר אברהם לוי ע"ה‬ ‫משנתו‪ ,‬ורק כשיתעורר מעצמו יכול הוא ללכת לבית הכנסת ומבטיח אני לך נאמנה שהוא יבריא‬ ‫נלב"ע א' אלול תשס"ב‬ ‫לחלוטין"‪ .‬דברי הרב הרגיעו את האב שכך אמנם עשה‪ ,‬ולמחרת – ביום הכפורים בא הבן לבית הכנסת‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫בעיינים פקוחות ובריאות לחלוטין‪.‬‬ ‫למחרת כשהלך האב עם הבן לרופא וסיפר לו את אשר אמר הרב‪ ,‬הגיב הרופא האנגלי‪" :‬אם ידו של ר'‬ ‫שמואל בדבר‪ ,‬הרי הכל יתכן"‪.‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫יוצא לאור ע"י "מדרשה לחקר ולימודי היהדות" רחוב רש"י ‪ ,1‬חיפה‬ ‫ניתן להקדיש את העלון לעילוי נשמת‪ ,‬או לרפואה של יקירכם או קרוביכם‪,‬‬ ‫‪ 050‬ההכנסות קודש לכולל האברכים‪.‬‬‫ניתן לפנות לטלפון‪050-6267052 :‬‬