Tiferet Yisrael Noach 5770

‫זמני השבת פרשת נח תש''ע‬ ‫אנטווערפע ירושלי בני ברק לאנדא ניו יארק‬ ‫‪5.45‬‬ ‫‪4.37‬‬ ‫‪18.‬‬ ‫‪5.35‬‬ ‫‪4.23‬‬ ‫‪18.15‬‬ ‫הדה"נ‬ ‫‪6.52‬‬ ‫‪6.39‬‬ ‫‪5.36‬‬ ‫‪5.34‬‬ ‫‪19.22‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫‪7.14‬‬ ‫‪19.44‬‬ ‫‪6.11‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪6.14‬‬ ‫ר"ת‬

‫הגליו השבועי של‬

‫קלויז תפארת ישראל טשארטקוב‬

‫בנשיאות כ''ק האדמורי''ם לבית רוז'ין שליט''א‬ ‫‪ itÇ _xÜ|âááàÜA FJ „ gxÄA CFBEFEALHADC‬אנטווערפען‬

‫
מילי
זעירי
‬

‫כנס מדעני עולמי התכנס באר‪ #‬שנער‪ .‬הוד רוממותו‪ ,‬המל‬ ‫נמרוד‪ ,‬העניק לכנס את חסותו‪ .‬הוא א! נשא דברי פתיחה‪,‬‬ ‫שהתווה בה את הקו והורה את דרכו‪ .‬בהתרגשות עצורה קיבלו‬ ‫המדעני את הכוונתו של שמש העמי ‪ ,‬מנהיג העול הנאור‪.‬‬ ‫"עלינו להתבונ בעול בעיני פקוחות ולהבי את כל‬ ‫ההתרחשויות באופ הגיוני ושכלתני"‪ ,‬אמר המל נמרוד בפני ‬ ‫חמורות סבר‪" .‬המדע אינו יכול להרשות לעצמו לקבל הסברי ‬ ‫מעורפלי ומסתוריי על אודות כח עליו המתערב במהלכי‬ ‫היקו ‪ .‬הוא חייב למצוא הסבר מדעי לכל תופעה"‪.‬‬ ‫ההנחיה היתה ברורה ומוחשית מאד‪ .‬באור כשדי בער כבש‬ ‫ענק המיועד למדעני שאינ הולכי בתל ‪.‬‬ ‫אול היתה לה בעיה‪ .‬המל נמרוד עצמו היה בנו של כוש ונכדו‬ ‫של ח ב נח‪ .‬ח סיפר על השנה שבילה בתיבה‪ ,‬בעוד המבול‬ ‫מוחה את כל היקו ‪ .‬ג הסבא‪-‬רבה נח עדיי חי‪ ,‬והוא סיפר לכל‬ ‫הרוצה לשמוע על אד הראשו‪ ,‬שאביו של נח‪ ,‬למ ‪ ,‬עדיי חי‬ ‫בימיו! סיפוריו של נח היוו עדות ברורה לבריאת העול ‬ ‫ולמציאתו של ג עד שממנו גורש אד הראשו‪ .‬הוא סיפר‬ ‫בהרחבה על דור המבול שהשחית את דרכו ובעט במורשת‪ ,‬על‬ ‫חטא בגזל‪ ,‬על ההוראה לבניית התיבה‪ ,‬ועל התיבה הנחה עתה‬ ‫על פסגת הרי אררט‪ .‬הוא א! סיפר על המזבח שבנה בצאתו מ‬ ‫התיבה‪ ,‬על הקרבנות שהקריב ועל הנבואה שקיבל ממרו ששוב‬ ‫לא יבוא מבול לעול ‪.‬‬ ‫ישבו המדעני ודנו‪ .‬המדע העולמי המתקד בהנחייתו‬ ‫ובהשראתו של נמרוד אוסר להזכיר ש שמי ‪ ,‬מורה להתעל ‬ ‫מההשגחה העליונה ומצווה על עצימת עיניי ‪ .‬אי לנו כל בעיה‪,‬‬ ‫הבה נפטור את דברי נח כסיפורי בדיות וחסל‪ .‬מי הורה לו לבנות‬ ‫תיבה? מי הורה לכל בעלי החיי להתכנס ולהכנס לתוכה? נית‬ ‫להסביר זאת כי היתה לו תחושה כלשהי‪ ,‬חושו השישי לחש לו‪.‬‬ ‫ג לבעלי החיי היה חוש שישי‪ .‬מדוע איפוא באו רק שני ‪ ,‬זכר‬ ‫ונקבה מכל מי? מדוע לא כל בעלי החיי נשמעו לצו החוש‬ ‫הששי ובאו אל התיבה? אלו שאלות שנית איכשהו "להסתדר"‬ ‫אית‪ ...‬אבל אי נסביר את המבול עצמו?! הרי הוא איננו תופעה‬ ‫טבעית! המבול הוא עובדה מוחשית‪ ,‬הרי התיבה לא טיפסה‬ ‫בעצמה למרומי הרי אררט‪...‬‬ ‫א נאמר שהיה זה עונש מ השמי ‪ ,‬הרי זוהי הודאה בשכר‬ ‫ועונש‪ ,‬בגור עליו המפקח על האנושות‪ ,‬מזהיר ומעניש‪ .‬מכא‬ ‫עולה שהמל נמרוד אינו מל עליו‪ ,‬ואי ביכולת המדע להסביר‬ ‫הכול‪ ...‬לא‪ ,‬אי אפשר!‬ ‫ה חיפשו פיתרו לבעיה כיצד להסביר להמו הע את התופעה‬ ‫הפלאית‪ .‬הסכיתו ושמעו‪" :‬אמרו‪ ,‬אחת לאל! ותרנ"ו שנה‬ ‫)‪ (1656‬הרקיע מתמוטט"‪ .‬כה פשוט‪ ,‬תופעת טבע קבועה! המדע‬ ‫ג מציע את פתרונות העתיד‪" :‬בואו ונעשה סמוכות"‪ ,‬פיגומי ‬ ‫שיחזיקו את השמי וימנעו את המבול הבא‪...‬‬ ‫אמנ‪ ,‬נח הצדיק מרגיע‪ ,‬הוא קיבל הבטחה ממרו שלא יבוא‬ ‫עוד מבול‪ .‬אול המדע מצוי במלכוד‪ ,‬הוא הרי אינו מודה בבורא‬ ‫ובנבואה ואינו רשאי להסתמ עליה‪ ...‬מאות אלפי עובדי גוייסו‬ ‫כדי לסמו את השמי במגדל ענק‪ ,‬ובלבד שלא להודות בבורא‪,‬‬ ‫לא להודות בשכר ועונש!‬ ‫זה היה יכול להיות הלצה‪ ,‬אילו זה לא היה כה עצוב‪ .‬אילו לא היו‬ ‫"חכמי בבל" בבואה שלנו עצמנו‪ .‬הבה נתבונ כיצד אנו מתבונני ‬ ‫במאורעות שארעו לנו‪ ,‬בפגעי ובסבל שעברנו‪ .‬הא מביני אנו‬ ‫שה באו כתוצאה ממעשינו‪ ,‬כעונש וכאזהרה? הא משתדלי ‬ ‫אנו להיטיב דר בעקבות אירועי טעוני רמזי ‪ ,‬או שאנו אומרי ‬ ‫שהיתה זו תופעת טבע‪ ,‬ומתכנני פיגו שתפקידו למנוע את‬ ‫השנות התופעה‪?...‬‬ ‫א גיטע שבת‬

‫זמני השבת בקלויז‪ :‬שיעור בספר אהלי יעקב‪ - 18.25 :‬מנחה וקבלת שבת‪18.45 :‬‬ ‫אור החיי הק'‪ - 08.30 :‬שחרית‪09.00 :‬‬ ‫ד היומי‪ – 17.15 :‬באר מי חיי‪ – 17.45 :‬מנחה וס"ג‪ - 18.10 :‬מלוה מלכה‪21.30 :‬‬ ‫שבת קודש פרשת נח‪ ,‬ה' מרחשו תש"ע‬ ‫במוצש"ק פרשת נח )‪ (OKT. 25‬בשעה ‪ 02.00‬בלילה חוזרי
לשעו חור‪ +‬באירופה‬

‫‪ Q‬תפארת שבמלכות‬

‫‪R‬‬

‫אמרות טהורות על פרשת השבוע מרבוה"ק זי"ע‬ ‫המעשי
טובי
ניכרי
בתולדותיה
של צדיקי
‬

‫אלה תולדות נח נח איש צדיק תמי היה בדורותיו‬ ‫)בראשית ו'‪ ,‬ט'( ופרש"י – עיקר תולדותיה של צדיקי ‪,‬‬ ‫מעשי טובי ‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והוא פלא‪ ,‬הלא בקרא כתיב בניו‬ ‫– לתולדותיו ]ולא שהמעשי טובי ה התולדות[ "ויולד‬ ‫נח שלושה בני " וגו' )ש‪ ,‬י'(‪ .‬ושמעתי בש אא"ז מרוזי‬ ‫זצוקללה"ה‪ ,‬שאמר‪ :‬כול עושי חיבורי ‪ ,‬ואני עושה‬ ‫בני ‪ ,‬ונראה למי היתרו‪ .‬ואכ ראינו‪ ,‬אשר אא"ז זי"ע‪,‬‬ ‫הוליד בני צדיקי ‪ ,‬עמודי עול ‪ ,‬ועל יד נתפשט‬ ‫עבודת ה' בלב של ‪ ,‬לא כמצוות אנשי מלומדה‪,‬‬ ‫לשלומי אמוני ישראל‪.‬‬ ‫וזהו "צדיק תמי היה בדורותיו" כי מבני ש היה‬ ‫השתלשלות הדורות לאבות הקדושי ‪ ,‬אשר פרסמו‬ ‫דבר ה' ]וכו'[‪ ,‬וזהו המעשי טובי‪ ,‬והב‪ .‬וכ היה אצל‬ ‫אא"ז מרוזי זי"ע‪ ,‬אשר היו הוא הילולא הקדושה שלו‪,‬‬ ‫כידוע למביני ‪ ,‬אשר א כי יש חיבורי יקרי ער‬ ‫במוסר והנהגות ישרות‪ ,‬לא יפעלו אחד מיני אל! כמו‬ ‫שיתפעלו ע"י אמונת צדיקי כשרואי קדושת‬ ‫ופרישת‪ ,‬כמו שנאמר "והיו עיני רואות את מורי "‪.‬‬ ‫)ב יבור ישראל‪ ,‬אוז'יערנא‪ ,‬לש"ק ג' חשו(‬ ‫
‬ ‫כשה"אני" קוד
לאלוקי
‪ ,‬ולחברו‪ ,‬אזי "ותמלא האר חמס"‬

‫אלה וגו' את האלוקי התהל נח )ש(‪ .‬וברש"י – עיקר‬ ‫תולדותיה של צדיקי מעש"ט‪ .‬נח איש צדיק‪ ,‬נזכר‬ ‫פה התואר הראשו תואר של צדיק ‪ -‬שהוא באמת‬ ‫צדיק‪ ,‬צדיק הוא זה שצודק במעשיו היו יומיי ‪ ,‬שהוא‬ ‫עושה אות בשלימות שהוא מקיימ ‪ ,‬כמצווה‬ ‫בתורתינו‪ ,‬צדיק הוא דבר של ‪" ,‬תמי היה בדורותיו‪,‬‬ ‫את האלוקי התהל נח"‪ ,‬ובפרשה הקודמת כתוב‬ ‫)בראשית ה'‪ ,‬ד( "ויתהל חנו את האלוקי"‪ ,‬דאצל חנו‬ ‫כתיב "חנו " לפני "האלוקי "‪ ,‬שהוא היה לפני אלוקי ‪,‬‬ ‫ולכ פרש"י‪" ,‬צדיק היה וקל בדעתו לשוב ולהרשיע"‪,‬‬ ‫משא"כ "את האלוקי התהל נח"‪ ,‬קוד היה‬ ‫האלוקי‪ ,‬לכ "צדיק תמי היה בדורותיו"‪.‬‬ ‫וזהו "ויולד נח שלושה בני את ש את ח ואת יפת"‬ ‫)ו'‪ ,‬י'(‪ ,‬והלא יפת היה הגדול שבכול ‪ ,‬אלא מקדי את‬ ‫ש ‪ ,‬שקיבל על עצמו עול מלכות שמי"‪ ,‬תורה ועבודת‬ ‫השי"ת – ביהמ"ד של ש ועבר – כי מלכות שמי ‬ ‫תחילה‪ ,‬ואח"כ יפיפיותו של יפת‪.‬‬ ‫וזהו "ואהבת לרע כמו " )ויקרא י"ט‪ ,‬י"ח(‪ ,‬ההבדל הגדול‬ ‫הוא‪ ,‬איפה נמצא מקומו של ה"כמו"‪ :‬א תיכ! אחרי‬ ‫השקטת רעבונו וצמאונו וצרכי ביתו המצוצמי ‪ ,‬הול‬ ‫הוא למלא את חובתו בשלימות כלפי השני‪ ,‬או שעושה‬ ‫זאת רק אחרי מילוי כל המותרות‪ ,‬והוא מרחיק למרחוק‬ ‫את ה"כמו "‪.‬‬ ‫וזהו "ותשחת האר‪ #‬לפני האלוקי " )ש ו' י"א(‪ ,‬כל‬ ‫השחיתות היא‪ ,‬כי האר הוא לפני אלוקי‪ ,‬מקדימי את‬ ‫הארציות לפני קבלת עול מלכות שמי‪ ,‬ואז התוצאה‬ ‫היא‪" ,‬ותמלא האר‪ #‬חמס" רח"ל‪.‬‬ ‫)חיי שלמה‪ ,‬סאדיגורא‪ ,‬ג' חשוו תשכ"ג(‬

‫להסיר המכסה מהלב‬

‫ויסר נח את מכסה התיבה וירא והנה חרבו פני האדמה‬ ‫)בראשית ח' י"ג(‪ .‬התיבה שבה התמצו אז החיי בעול ‪,‬‬ ‫ושהיתה ב"לב" ַי ִמי ‪ ,‬מרמזת ללב‪" .‬ויסר נח את מכסה‬ ‫התיבה" – כאשר מסירי את המכסה מ הלב בבחי'‬ ‫"ומלת את ערלת לבבכ "‪ ,‬ומלב האב נעש לב בשר‪ ,‬אז‬ ‫"וירא והנה חרבו פני האדמה"‪ ,‬שכל העוה"ז והדברי ‬ ‫הגשמיי ה חרבי והכל הבל‪ ,‬והעיקר הוא הרוחניות –‬ ‫תורה ומעשי טובי ‪.‬‬ ‫)כ"ק מר אדמו"ר מבאיא זי"ע‪,‬‬ ‫"קוב תפארת ישראל"‪ ,‬תשרי תשנ"ה‪ ,‬ע' ‪(19‬‬ ‫
‬ ‫ללכת ע"פ ציווי ה' – ולא מחמת ציווי היצר‬

‫ויקח תרח את אבר בנו וגו' ויצאו מאור כשדי ללכת‬ ‫ארצה כנע ויבואו עד חר וישבו ש וגו'‬ ‫ואמר הרה"ק הרבי ר' בער ]המגיד הגדול[ ממעזריטש זי"ע‪,‬‬ ‫דהנה להל בריש פרשת ל ל )ש י"ב‪ ,‬א'( כתיב "ויאמר ה'‬ ‫וגו' ל ל מארצ וגו' אל האר אשר ארא"‪ ,‬דלכאורה‬ ‫יש להקשות‪" :‬ויבואו עד חר וישבו ש " – מדוע ישבו‬ ‫ש ‪ ,‬והרי יצאו על מנת ללכת לאר‪ #‬ישראל‪ ,‬ומדוע‬ ‫נתעכבו בחר ? ועוד‪ ,‬למה נשא אותו לבו של אברה ‬ ‫לנסוע אל אר‪ #‬ישראל‪ ,‬הלא אברה הודיע ופירס ‬ ‫גדולתו ואחדותו של הקב"ה בעול ‪ ,‬גייר את האנשי ‪,‬‬ ‫וא! שרה גיירה את הנשי ‪ ,‬ולמה לו א"כ לעזוב את אור‬ ‫כשדי ‪ ,‬ולנסוע למקו זר שלא מכירי אותו‪ ,‬דבר‬ ‫שיקשה עליו לפעול ש ולהשפיע על הבריות ? ועוד‬ ‫קשה‪ ,‬למה הוזקק הקב"ה לומר לאברה אבינו ללכת‬ ‫לאר‪ #‬כנע‪ ,‬והרי ממילא הל לש כמו שכתוב בפסוקי ‬ ‫שלפני כ ?‬ ‫וביאר הרבי ר' בער ממעזריטש זי"ע‪" :‬תרח" רומז‬ ‫ליצה"ר‪ .‬היצה"ר ראה מה שאברה אבינו עושה באור‬ ‫כשדי ‪ ,‬שמגייר את הבריות‪ ,‬ולא מצא הדבר ח בעיניו‪ ,‬כי‬ ‫עוד מעט קט לא יהיה לו ל'בעל דבר' מה לעשות‪ ,‬והוא‬ ‫ישב ב'חוסר תעסוקה'‪ ,‬ויהיה ככלי אי חפ‪ #‬בו‪ ,‬על כ יע‪#‬‬ ‫לאברה אבינו ללכת ארצה כנע – ובלבד שייצא‬ ‫מהמקו שבו הוא פעל גדולות ונצורות‪ ,‬א משהגיע‬ ‫לחר‪ ,‬הניח לו ה'בעל דבר' לשבת ש ‪ ,‬כי מה נפקא מינה‬ ‫לו א יל ארצה כנע או שישב בחר‪ ,‬העיקר שיעזוב את‬ ‫אר‪ #‬מגוריו‪.‬‬ ‫לפיכ אמר לו הקב"ה "ל ל מארצ " עד עכשיו היה‬ ‫ה'בעל דבר' מולי אות ‪ ,‬מעתה אתה ברשותי‪ ,‬ואני הוא‬ ‫המולי אות ‪.‬‬ ‫)בראשית י"א‪ ,‬ל"א(‪.‬‬

‫)כ"ק אדמו"ר מויז'ני שליט"א‪ ,‬שיחות ומאמרי קודש‪ ,‬א'‪,‬‬ ‫עמוד קל"ב‪ .‬עעו"ש מעשה נורא בהקשר לזה‪ ,‬שהמגיד הגדול‬ ‫זי"ע אמר דברי
אלו‪ ,‬בעת שעי קדשו היתה צופיה לרומ
‬ ‫יהודי שהיה במרה שחורה במקו
רחוק‪ ,‬על א
הדר והסתפק‬ ‫א
להמשי בדרכו לארה"ק‪ ,‬או להישאר במקו
שעצר בו‪,‬‬ ‫וכששמע זאת משליח‪ ,‬נתחזק להמשי בדרכו לארה"ק ע"ש(‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בתפילה‬ ‫‪0747-300100‬נא‬ ‫עורי נא חלי‬ ‫החרדי‬ ‫והעתירושל הציבור‬ ‫קו החדשות‬ ‫‪ úáãð ïåéìâä‬בחסות הקו החדש‪:‬‬ ‫החל ממוצאי שבת‬ ‫בעבור כ " ק זקני מר אדמו " ר מביאל א‬ ‫הרה"ח ר' שלמה אהר ברכפלד הי"ו‬ ‫פרשת לך לך הבעל"ט‬ ‫לרגל שמחת העליה לתורה לבנו‬ ‫רבי יצחק יעקב שליט " א‬ ‫]המוצאי שבת הראשון של שעון חורף ש‪.‬ז‪[.‬‬ ‫החת כמר שמעו אפרי ני"ו‬ ‫ב חנה פעשא‬ ‫יערך הסדר של "אבות ובנים"‬ ‫שתתקיי
אי"ה בשבת זו ‪ -‬פרשת נח בקלויז‬ ‫מיד אחרי תפילת ערבית במוצאי ש"ק‬ ‫הזקוק לרחמי שמי מרובי‬ ‫בבית שני  בקלויז‬ ‫קידושא רבה אחר התפילה באולמי "עטרת אברה"‬ ‫וה קל כביר בתפילת רבי לא ימאס‬

‫אבות ובנים‬

‫‪à‬‬

‫‪z‬‬

‫‪R àé÷éãöã àìåìéä Q‬‬ ‫‪ò"éæ àöååàìãéùî ãåã ïúð éáø ÷"äøä‬‬ ‫ז' מרחשון תרכ"ו‬

‫הרה"ק רבי נת דוד משילדאווצי זי"ע היה בנו של הרה"ק רבי ירחמיאל מפשיסחא זי"ע‪,‬‬ ‫ב היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע‪ .‬נולד בשנת תקע"ד בפשיסחא‪ ,‬רבותיו היו אביו רבי‬ ‫ירחמיאל מפשיסחא‪ ,‬והס"ק מראדושי‪ ,‬יצא שמו כעובד ה' מנעוריו וכאיש אלוקי ‬ ‫קדוש‪ ,‬רבי מגדולי דורו השכימו לפתחו‪ ,‬עקב צניעותו הרבה הסתיר את גדלו בתורה‬ ‫ואת שגב קדושתו‪ .‬רוח הקודש הופיעה בבית מדרשו‪ ,‬ודבר ה' היה נאמ בפיו‪ ,‬כל דבר‬ ‫שיצא ממנו לא שב ריק ‪ .‬כסאו היתה מונחת בי גדולי דורו‪ ,‬ודבריו היו מכריעי במחוזו‬ ‫ונשא את דגל החסידות ברמה‪ .‬רבי הזכירו שמו בחרדת קודש ובסילודי‪ ,‬הרה"ק‬ ‫החידושי הרי" מגור זי"ע תיארו בתואר "כתר ש טוב‪ ,‬כמו"כ הסתופ! בצל קדושת‬ ‫רבינו הס"ק מרוז'י זי"ע‪ .‬נסתלק בז' מרחשו תרכ"ו‪.‬‬ ‫)נר ישראל‪ ,‬ח"ד‪ ,‬עמ' ער"ה(‬ ‫
‬

‫סיפר הרב החסיד הישיש ר' משה בוי זצ"ל‪ :‬אחרי הסתלקותו של הרה"ק רבי ירחמיאל‬ ‫מפשיסחא זי"ע – בנו הגדול של היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע‪ ,‬הכתירו את בנו הרה"ק‬ ‫רבי נת דוד משידלאווצא זי"ע לממלא מקומו‪ ,‬והנה הרה"ק משידלאווצא היה כל ימיו‬ ‫נסתר מאוד בעבודתו‪ ,‬ולא ידעו העול גדולתו וקדושתו עד החל להאיר לאר‪ #‬בהנהגתו‪,‬‬ ‫והיו איזה חסידי שלא הכירו את רו קדושתו שחשבו בליב מה לנו כי נסע אליו‪,‬‬ ‫עדי! שניסע לאפטא אל הרה"ק רבי יעקב זי"ע בנו של הרה"ק האור לשמי מאפטא‬ ‫זי"ע שעבודת התפילה באפטא היה כידוע באש קודש ובהתגלות גדולה‪ .‬אמנ מאיד‬ ‫חשבו‪ ,‬שאי זה ראוי שכבר בשבת הראשונה יסעו לאפטא‪ ,‬אלא גמרו בליב לנסוע‬ ‫לשבת הראשונה אל הרה"ק משידלאווצא לכבוד בית אבא‪ ,‬ולאחמ"כ ימשיכו לאפטא‪.‬‬ ‫חסידי אלו הגיעו לאפטא לשבת‪ ,‬והרה"ק משידלאווצא התפלל בהסתר גדול‪ ,‬ולא ראו‬ ‫כלפי חו‪ #‬שו התלהבות‪ ,‬כי הכל היה מוסתר בליבו היוקד להשי"ת‪ ,‬והחסידי לא ראו‬ ‫כלו ‪ .‬כמו"כ בשבת בבוקר‪ ,‬התפילה לא ארכה זמ רב‪ ,‬ואחר התפילה התיישב הרה"ק‬ ‫משידלאווצא לעשות קידוש‪ ,‬ולקח את בניו הקטני על ברכיו‪ ,‬ונת לה לאכול קוגל‪.‬‬ ‫והיה לחסידי אלו חלישות הדעת‪ ,‬ואחד לחש לרעהו "מסתמא אי אפטא קאכט יעצט‬ ‫א נשמת! נישט אזוי ווי דא וואס מ'עסט שוי קוגל‪."...‬‬ ‫והנה דרכו של הרה"ק משידלאווצא זי"ע‪ ,‬שקוד שאמר תורה‪ ,‬היה זורק ראשו לאחוריו‬ ‫בדביקות‪ ,‬והיה נראה רק הלוב שבעיני במש איזה זמ‪ ,‬וא! כעת זרק את ראשו‪ ,‬והיה‬ ‫בדביקות זמ ארו ‪ ,‬ואחר ננער מדבקותו‪ ,‬וקרא לאות חסידי ‪ ,‬ואמר לה ‪" :‬פאר מ'איז‬ ‫מקיי א מצוה איז מע דא מכוו 'בש כל ישראל'‪ ,‬וואס מיינט 'בש כל ישראל' ?‬ ‫ווייל א מענטש קע דא נישט מקיי זיי אלע תרי"ג מצוות' איז איינער מקיי די מצוה‬ ‫פאר אנדער או איינער איז מקיי א אנדערע מצוה פאר יענע ! איז לאמיר זי‬ ‫פארשטעל וואס ס'טוהט זי יעצט אי אפטא‪ ,‬אי אפטא קאכט יעצט א 'נשמת'‪ ,‬נו‪ ,‬אי‬ ‫אפטא דאווענע זיי 'נשמת' בלויז פאר זע ? זיי דאווענע פאר אונז אוי ‪ !...‬אונז זעמיר‬ ‫מקיי א מצוה פו 'עונג שבת'‪ ,‬זעמיר דאס נישט מקיי בלויז פאר אונז‪ ,‬מ'איז עס מקיי ‬ ‫פאר זיי אוי ‪ !...‬קומט אויס‪ ,‬אז דא זאגט מע נשמת‪ ,‬או אי אפטא עסט מע קוגל‪."...‬‬ ‫)שמעתי מפי זקני כ"ק אדמו"ר מביאלא יחלימהו ה' ויחזקהו לאויושט"א‬ ‫ששמע זאת מהרה"ח ר' משה בוי
זצ"ל‪ ,‬ששמע זאת מאחד מאלו החסידי
בעצמ
(‬ ‫
‬

‫פע אחת היה הרה"ק רבי נת דוד משידלאווצא זצ"ל בווארשא‪ ,‬וישב באכסנייא שלו‬ ‫אל מול החלו הפונה החוצה‪ ,‬ואנשי שלומו עמדו סביבותיו ודיבר עמה עניני שוני ‪,‬‬ ‫ובתו הדברי הראה באצבעו על איש אחד שהול בקצה הרחוב ושאל מי הוא האיש‬ ‫הלזה ? ולאשר היה המקו רחוק קצת‪ ,‬לא ראו בבירור מי הוא‪ ,‬ואמרו לו בשפה רפה‬ ‫שאינו ניכר וידוע לה ‪ .‬וחזר ושאל הרה"ק כמתפלא "היתכ שאיש כזה לא יהיה נודע‬ ‫לכ תושבי העיר בפה‪ ,‬וכי אי את רואי כלל ? והלא אני רואה הרבה נשמות רצי ‬ ‫אחריו וסובבי אותו בבקשה שיתק אות ‪ ,‬ומאור פניו מאיר מרחוק כאור פני החמה"‪.‬‬ ‫ובשומע זאת‪ ,‬רצו איזה אנשי אחר האיש‪ ,‬לראות אולי יתוודעו מי הוא‪ ,‬ומה טיבו‪ ,‬כי‬ ‫חשבו שאולי אינו מתושבי העיר ווארשא‪ ,‬ואחר איזה רגעי אחדי השיגו אותו וראו כי‬ ‫הוא הרה"צ רבי אברה מרדכי זצ"ל ]ב החידושי הרי"
מגור[‪ ,‬בבוא חזרה אל הרה"ק‬ ‫משידלאווצא‪ ,‬והגידו לו מי הוא‪ ,‬אמר‪ ,‬א כ הדבר אי זהו חידוש אצלי‪ ,‬כי אותו ידעתי‬ ‫לצדיק וקדוש‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫)מאיר עיני הגולה‪ ,‬אות שכ"א(‬ ‫
‬

‫שח לי מורי חמי הר"ר שמואל צבי טייטלבוי זצ"ל‪ ,‬מה שסיפר לו אביו הרה"ג הצדיק‬ ‫מוה"ר דוב בעריל מקינצק זצ"ל‪ :‬כשהיה חמי זצ"ל פעוט ר ב שנה אחת‪ ,‬חלה באופ‬ ‫קשה מאוד‪ .‬ונסע אביו הר"ר דוב בעריל יחד ע חמיו לשידלובצא אל הרה"ק רבי נת‬ ‫דוד זצוק"ל‪ ,‬והנה כשרק דרכו על מפת ביתו בא הרה"ק זצ"ל לקראת ‪ ,‬ומיד אמר לה ‪:‬‬

‫"שובו תיכ! לבתיכ ותלחשו להקט שאני‪ ,‬נת דוד‪ ,‬מצווה להמחלה שתל ממנו"‪ .‬מיד‬ ‫חזרו לבית ‪ ,‬וכשבאו שמה נטה הקט למות ר"ל‪ ,‬וגירשו שניה את האנשי שעמדו‬ ‫ש ‪ ,‬ולחשו באזניו את דברי הרבי זצ"ל‪ ,‬ותיכ! פתח את עיניו וב"ה הבריא וחי עוד‬ ‫שישי שנה‪.‬‬ ‫)הג"ר נח גד וויינטרויב זצ"ל‪ ,‬בישישי
חכמה עמ' שמ"ב(‬ ‫
‬ ‫היילפרי שליט"א ]הגה"צ אבד"ק ראדומישלא[ מלאנדא‪ :‬פע ‬

‫סיפר לי הרה"ג רבי אלחנ‬ ‫אחת הייתי אצל הטשעבינער רב זצ"ל‪ ,‬ואמר לי שאביו הגאו רבי יעקלי ווידענפעלד זצ"ל‬ ‫אבד"ק רימילוב בעל כוכב מיעקב‪ ,‬היה רגיל בכל ליל ש"ק אחר הסעודה להשתעשע ע ‬ ‫בניו‪ ,‬ולספר סיפורי צדיקי ‪.‬‬ ‫פע אחת סיפר הרב מרימלוב‪ ,‬שפע אחת נסע אל הרה"ק מצאנז זי"ע‪ ,‬ומצא את‬ ‫הרה"ק רבי נת דוד משידלאווצא זי"ע באכסנייא‪ ,‬ולקח אותו הרה"ק משידלאווצא אל‬ ‫הרה"ק מצאנז ליקח ברכת שלו ‪ ,‬ובאו אליו בשעה עשר וחצי בלילה‪ .‬אמנ הצאנזער‬ ‫רב ישב ולא הרגיש בה ‪ ,‬וכ עמדו כחצי שעה‪ ,‬היות והרה"ק משידלאווצא היה כבר זק‪,‬‬ ‫אמר‪ ,‬אי לי כח‪ ,‬אני את שלו למחר‪ ,‬א אתה הלא אבר אתה‪ ,‬ע"כ תמתי פה‪,‬‬ ‫והרה"ק הנ"ל הל אל האכסנייא‪ .‬אחרי איזה זמ התעורר הצאנזער רב מדבקותו‪ ,‬ונת לו‬ ‫שלו ודיבר עמו כל הלילה בדברי תורה‪.‬‬ ‫למחרת שאלו הרה"ק משידלאווצא‪ ,‬מה היה ? וסיפר לו‪ ,‬ואחר סיי הגאו ר' יעקלי‬ ‫ואמר‪ ,‬שפלא אצלו הוא שהרה"ק מצאנז דיבר עמו נגלה‪ ,‬כי הוא חשב שהרה"ק מצאנז‬ ‫עוסק בלילה בנסתרות התורה‪.‬‬ ‫אחז אותו הרה"ק משידלאווצא בשתי צידי הבגד לפניו‪ ,‬ואמר לו‪" ,‬דו פרעגסט אויפ'‬ ‫הייליגע רב? מסתמא האט דער הייליגער רב געזע אז דיי שורש הנפש או חסידות‪,‬‬ ‫איז נגלות התורה"‪.‬‬ ‫)הרה"ג ר' ישראל חיי
אשרי‪ ,‬שיח זקני
ח"א‪ ,‬עמ' רכ"א(‬ ‫
‬

‫סיפר לי נכדי היקר הב' דוד ירחמיאל צבי רבינובי‪ #‬שליט"א‪ ,‬שסיפר לו ש"ב כ"ק הגה"צ‬ ‫אדמו"ר מקלויזנבורג שליט"א ]זצ"ל[ בעת שהיה אצלו ביוניא סיטי בחודש אייר תשל"ט‪,‬‬ ‫שפע אחת הוזמ הרה"ק רבי נת דוד משידלאווצא זי"ע לסנדקאות אצל אחד מחסידיו‪,‬‬ ‫ובתו הסעודה העמיד אבי הב בקבוקי משקה מעד‪ ,‬ומיד כשהבחי בכ הרה"ק‬ ‫משידלאווצא נתרגש מאוד‪ ,‬והוציא שני בקבוקי מתוכ ושאל את בעל השמחה מני‬ ‫ל שני בקבוקי אלו‪ .‬וסיפר לו‪ ,‬שפע היה אצל הרה"ק מצאנז זי"ע‪ ,‬ובעת עריכת‬ ‫השולח הטהור העמידו ש על השולח כמה מאות בקבוקי מעד‪ ,‬ולקח את שני‬ ‫הבקבוקי האלו למע יעמדו לו למשמרת‪ .‬והרה"ק משידלאווצא נתרגש מאוד ובקשו‬ ‫לקחת ‪ ,‬ואחר שתה את כל המשקה‪ ,‬ונת זאת למשמשו שיקח את הבקבוקי הריקי ‬ ‫לביתו למשמרת‪.‬‬ ‫)כק"ז אדמו"ר הגה"צ רבי אברה
אביש הלוי קנר זי"ע מטשחויב‪ ,‬ע"פ אהל קדושי
‪ ,‬ליקוטי
‬ ‫והוספות עמ' קכא‪ .‬כ"ק האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זי"ע א סיפר זאת‬ ‫בשיעור חורש"י פרשת חיי שרה תשמ"ב‪ ,‬האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זי"ע הפליא עובדה זו‪ ,‬באמרו‪,‬‬ ‫שזהו דבר פלא עד למאוד שהצדיק הריח את קדושת הבקבוקי שעמדו על שולחנו של הרה"ק‬ ‫מצאנז זי"ע‪ .‬כמו"כ הוסי ש בש אביו הרה"ק רבי צבי מרודניק זי"ע‪ ,‬שבכל עת שהרה"ק‬ ‫משידלאווצא היה מגיע לצאנז‪ ,‬כשהיה תופס בידית הדלת‪ ,‬היה שוהה זמ ניכר באימה ורעדה‪,‬‬ ‫ואח"כ כשהתחיל לפתוח הדלת היה נרתע לאחוריו‪ ,‬ולקח זמ רב עד שאזר עוז להיכנס אל הקודש‬ ‫פנימה‪ ,‬ולעומתו הרה"ק מצאנז היה מכבדו ביותר כערכו הר‪ ,‬בכיבודי יתירי ונדירי(‬ ‫
‬

‫שמעתי מאבי אדמו"ר ]משידלאווצא[ ז"ל‪ ,‬שאמר בש זקני הרה"ק היהודי‬ ‫ז"ל זי"ע‪ ,‬לעני צדקה‪ ,‬שמי שרוצה לדקדק דווקא שיעשה המצוות בשלימות ויבדוק‬ ‫אחר הרמאי ‪ ,‬זה אי אפשר שיקיי מצוות צדקה‪ ,‬רק שית סת ‪.‬‬

‫]מפשיסחא[‬

‫)בנו הרה"ק רבי יצחק יעקב מביאלא זי"ע‪ ,‬דברי בינה פר' כי תצא‪ ,‬ד"ה לא יהיה(‬ ‫
‬

‫לאחר פטירת מר הסבא קדישא מראדושי זי"ע נסעו עול גדול מראדושי‪ ,#‬אל‬ ‫תלמידו הרה"ק המפורס רבי נת דוד משידלאווצע זצ"ל‪ ,‬על שבת קודש‪ .‬והיו ביניה ‬ ‫איזה אנשי שהסתפקו בליב א לנסוע לשידלאווצע‪ ,‬או שעדי! לנסוע אל הרה"ק רבי‬ ‫יעקב מאפטא זצ"ל‪ ,‬באמר הלא הרה"ק רבי יעקב הכיר עוד את רבינו הקדוש מלובלי‬ ‫זי"ע‪ .‬ותיכ! שהרהרו אות אנשי זאת בליב ‪ ,‬מיד הרגיש זאת הרה"ק משידלאווצע‬ ‫זצ"ל ברוח קדשו הידועה‪ ,‬וקרא אליה ואמר כהאי לישנא "אמנ לא הכרנו את מר‬ ‫הרה"ק מלובלי זי"ע‪ ,‬אבל הלא הכרנו את הסבא קדישא מראדושי‪ #‬זי"ע‪ ,‬שהוא היה‬ ‫מעי לובלי‪ ,‬ומי שהכיר אותו כאילו הכיר ממש את הרה"ק החוזה מלולבי זי"ע‪.‬‬ ‫)נפלאות הסבא קדישא‪ ,‬פרק מדרגותיו הנוראי
‪ ,‬ד‪ +‬י' ע"א(‬

‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמן‬ ‫‪á‬‬

‫‪ Q‬מרגניתא טבא ‪R‬‬

‫‪ Q‬ישמע חכ ‪R‬‬

‫כשנצטווה‬

‫דר‪ #‬חיי ולקחי מוסר מפרשת השבוע‬

‫פניני יקרי על הפרשה‬

‫יצר לב האדם רע מנעוריו‪!...‬‬

‫'תמי
היה בדורותיו' – ולא בדורו של אברה
‪ ,‬א‪ +‬שחיו יחדיו‬

‫לאחר שו המבול‪ ,‬כאשר נח ובניו יוצאי אל עול חרב ושומ ומייחלי לחיי חדשי ‪,‬‬ ‫ערכיי וזכי ‪ ,‬מבטיח השי"ת ששוב לא יבוא מבול כללי שיכחיד את האנושות כולה‪.‬‬ ‫השי"ת מגלה את אחד הטעמי להבטחה זו‪" :‬כי יצר לב האד רע מנעוריו" )בראשית ח'‪,‬‬ ‫כ"א(‪ .‬ניסיונות האד קשי והדר אל המטרה הרוחנית רצופת קשיי ‪ .‬הפתרו הוא למצוא‬ ‫את הדר החינוכית אשר יש בכוחה לנתב את האד אל יעדו‪.‬‬ ‫האד מורכב מגו! ומנשמה‪ .‬כל אד זקוק לחינו שיעד אותו בכל הקשור לענייני גופו‬ ‫ויהפו אותו לאד מסודר‪ ,‬מנומס ובעל גינוני נאי בחייו הפרטיי והכלליי ‪ .‬נוס! לכ ‪,‬‬ ‫על כל יהודי לקבל חינו הנוגע לנשמתו‪.‬‬ ‫וברור הוא לכל‪ ,‬שמחנ טוב המצליח לחנ ילד שיהיה מסודר וממושמע‪ ,‬למעשה‪ ,‬אינו‬ ‫ממלא תפקיד של מחנ ‪ ,‬אלא תפקיד של שוטר‪ .‬חינו אמיתי מביא את הילד למצב שבו‬ ‫הילד מעוניי מעצמו לנהוג כהלכה‪.‬‬ ‫יתר על זאת‪ ,‬מקו חינו משובח‪ ,‬מצטייר לעתי כמקו שבו שוררת משמעת ברזל‪ ,‬אול ‬ ‫לאמיתו של דבר‪ ,‬מקו זה אינו נחשב כמקו חינו ‪ .‬כאמור‪ ,‬מחנכי המקו ממלאי ‬ ‫תפקידי שיטור בלבד‪ .‬לדאבו לב‪ ,‬מצויי הורי העוסקי בכל תקופת חינו ילדיה רק‬ ‫בתפקידי שיטור‪ .‬אי לה כל מושג בהקניית ערכי נעלי יותר‪ ,‬ואי לה היכולת לפתח‬ ‫צלילי עדיני שיקלוט החני במעמקי נשמתו‪ ,‬ויוסיפו להשפיע עליו כל חייו‪.‬‬ ‫תפקידי החינו העיקריי ה שניי ‪:‬‬ ‫א‪" .‬סור מרע"‪ ,‬כפי שנאמר‪" :‬כי יצר לב האד רע מנעוריו"‪ .‬לנוכח מצב זה יש להשריש‬ ‫בילד שהאד אינו רשאי למלא את תאוות לבו‪ .‬מהגיל הר עליו לנקוט תרגילי ריסו‬ ‫ולהמשי בעבודה זו ג בשנות הבגרות‪.‬‬ ‫ב‪" .‬עשה טוב" ‪ -‬פיתוח המוח והלב‪ ,‬כדי שייקלטו בה ערכי נעלי ומושגי עילאיי ‪.‬‬ ‫כש שבתחו הגופני‪ ,‬א האד אינו מפתח את שרירי ידיו ורגליו‪ ,‬ה אינ מסוגלי ‬ ‫לפעול כהלכה‪ ,‬ואט אט ה מתנווני והולכי ‪ ,‬כ ג בתחו הרוחני‪ .‬א לא יפתח האד ‬ ‫את מוחו ולא יחדיר לתוככי נשמתו רגישות ועדינות‪ ,‬שוב לא יהיה ביכולתו לקלוט מושגי ‬ ‫רוחניי עדיני ‪.‬‬ ‫כל צמח זקוק לסוג אדמה מיוחד שבה‪ ,‬ורק בה‪ ,‬הוא גדל כהלכה‪ .‬באותה מידה ילד זקוק‬ ‫לרקע מתאי שיבטיח את הצלחת חינוכו‪ .‬מרכיבי הרקע החינוכי ה שלושה‪ :‬א‪ .‬סביבה‬ ‫טובה‪ ,‬ב‪ .‬תכונות חיוביות של ההורי ‪ ,‬ג‪ .‬אוירה מתאימה של הבית‪.‬‬ ‫עני זה רמוז בדברי השי"ת לאברה אבינו‪" :‬ל ל מארצ וממולדת ומבית אבי …‬ ‫ואעש לגוי גדול…" )בראשית י"ב‪ ,‬א'‪-‬ב'(‪ .‬לנוכח קריאת הפסוק עולה השאלה‪ :‬מדוע מקדי ‬ ‫הפסוק את המאוחר? והרי בשעה שאד יוצא לדר ‪ ,‬הוא עוזב תחילה את בית אביו‪ ,‬ורק‬ ‫לאחר מכ הוא עוזב את מולדתו ואת ארצו‪.‬‬ ‫אלא כוונת דברי השי"ת לאברה היתה שונה‪ .‬כדי להבטיח את הרקע המתאי לחינוכ ‬ ‫של יצחק ושל יתר הדורות הבאי אחריו‪ ,‬עלי להתרחק מהשפעת האווירה של ארצ ‪.‬‬ ‫בשלב מאוחר יותר תשתחרר ג מהשפעת מולדת ‪ ,‬ולאחר מכ תזכ את נפש מעבר‬ ‫לכ ותתרחק ג מהשפעת האווירה של בית אבי ‪ .‬רק לאחר שתתרחק מכל אלו‪" ,‬אעש‬ ‫לגוי גדול"‪ ,‬רק אז יוולד יצחק‪.‬‬ ‫אותה דר חינוכית שעל תחילתה רומזת התורה בפרשת נח‪ ,‬כאשר האנושות עושה את‬ ‫צעדיה הראשוני לאחר המבול‪ ,‬מגיעה אל שלימותה בתחילת הפרשה הבאה‪ ,‬פרשת ל‬ ‫ל ‪ .‬אברה אבינו‪ ,‬שבחר לצעוד אחרי בוראו ולחנ ע שיל א! הוא באופ מושל בדר‬ ‫ה'‪ ,‬עושה את צעדיו לאר‪ #‬המובטחת‪ .‬בכ הוא ג סולל את הדר החינוכית שבה צועד ע ‬ ‫ישראל עד ימינו‪.‬‬

‫נח איש צדיק תמי היה בדורותיו )ו'‪ ,‬ט'(‪ .‬פרש"י‪ ,‬אילו היה בדורו של אברה לא היה‬ ‫נחשב לכלו ‪ .‬תימה לי‪ ,‬שהרי הוא היה בדורו של אברה ‪ ,‬דאברה ב נ"ח שנה היה‬ ‫כשמת נח ?‬ ‫ונראה לפרש‪ ,‬דהנה אמרו ז"ל )סנהדרי צ"ז‪" (.‬שית אלפי שנה הוה עלמא‪ ,‬שני אלפי ‬ ‫תוהו‪ ,‬שני אלפי תורה‪ ,‬שני אלפי ימות המשיח"‪ .‬והנה הצדקות והתמימות של שני‬ ‫אלפי תורה‪ ,‬אינה דומה כלל לצדקות והתמימות של שני אלפי תורה‪ ,‬שאז‬ ‫התמימות צריכה להיות נעלית יותר ע"פ התורה‪.‬‬ ‫ובזה יוב מה שמצינו שאמרו ז"ל )קידושי פ"ב‪" (.‬קיי אברה אבינו את כל התורה כולה‬ ‫עד שלא ניתנה"‪ ,‬וכשנת לו הקב"ה מצות מילה הוסי! לו ה' בשמו כדאי' בנדרי ‬ ‫)ל"ב‪ ,(:‬כנגד רמ"ח מצוות עשה של תורה‪ ,‬ואז אמר לו השי"ת "התהל לפני והיה‬ ‫תמי " )בראשית י"ז‪ ,‬א'(‪ ,‬כי התמימות הקודמת אינה שוה כלל לתמימות של תורה‪ ,‬וזה‬ ‫היה בשנת צ"ט לאברה‪ ,‬מ"א שנה לאחר פטירת נח‪ .‬וזהו "תמי היה בדורותיו"‪ ,‬היינו‬ ‫שבדורותיו שהיו בב' אלפי תוהו היה תמי ‪ ,‬אבל אילו היה בדורותיו של אברה ‬ ‫אבינו שהיינו בב' אלפי תורה‪ ,‬לא הייתה תמימותו נחשבת לתמימות ראוייה‪.‬‬ ‫)פרדס מנח
‪ ,‬פרשת נח‪ ,‬עמ' ל"ג(‬ ‫
‬

‫'תמי
' – בדורו יכול היה ללכת בתמימות ולהתרחק מהרע‬

‫איש צדיק תמי היה בדורותיו" )ו'‪ ,‬ט'(‪ .‬במלבי" כתב על הפסוק "אשרי תמימי דר "‬ ‫)תהילי קי"ט(‪ ,‬שהכוונה‪ ,‬שאינ נוטי לא ימינה ולא שמאלה אלא הולכי תמיד בדר‬ ‫הישרה‪ ,‬וזה נקרא "תמימי דר " – הולכי בתורת ה' – כי מצוות ה' לא ישתנו אלא‬ ‫לעול יישמר ערכ ‪.‬‬ ‫ושמעתי על מה שאמרו חז"ל )עדויות ח'‪ ,‬משנה ז'( אי אליהו בא לא לרחק ולא לקרב‬ ‫אלא לעשות שלו בעול ‪ ,‬שאמר "הנה אנכי שולח לכ את אליהו הנביא וכו' והשיב‬ ‫לב אבות על בני ולב בני על אבות "‪ .‬ומקשי העול ‪ ,‬היא ייתכ שלא יקרב ולא‬ ‫ירחק‪ ,‬הלא ישנ צדיקי ‪ ,‬וישנ רשעי ‪ ,‬ואי יתכ שבמסילה אחת ילכו‪ .‬והתירו‪#‬‬ ‫הוא‪ ,‬שאליהו אכ לא בא לרחק או לקרב‪ ,‬אלא לעשות שלו בי האבות והבני ‪,‬‬ ‫שבדר אחת ילכו‪ ,‬ואלו הרשעי שאינ רוצי בשלו ‪ ,‬ואינ רוצי ללכת בדר‬ ‫התורה‪ ,‬במילא יתרחקו‪.‬‬ ‫וע"פ זה י"ל שזהו הפשט פה‪ ,‬דהיות שנח חי בדורתיו‪ ,‬שהיו כול רשעי ‪ ,‬לא היה‬ ‫הכורח אלא להיות תמי ‪ -‬ללכת ישר‪ ,‬לא לנטות ימי ושמאל‪ ,‬והרשעי במילא‬ ‫יתרחקו ממנו‪.‬‬ ‫)דברי נבוני
‪ ,‬פרשת נח‪ ,‬עמ' כ"ז(‬

‫‪ Q‬מורא מקדש ‪R‬‬

‫ילקוט אמרי בעוו החמור של השיחה בעת התפילה‬ ‫לימוד מוסר מעובדי אלילי ‪ -‬להבדיל‬ ‫ואסור לספר שיחה‪ ,‬ולנהוג קלות ראש בבית הכנסת‪ ,‬בעמדינו לפני מלכינו אדון כל‬ ‫הארץ יתברך שמו‪ ,‬ואוי להם לרשעים הנוהגים קלות ראש אשר לא אימת ה' עליהם‪,‬‬ ‫ולא פחדו‪ ,‬ולא מוראו על פניהם‪ ,‬ולא יבינו ולא יקחו משל‪ ,‬כי עברו איי כיתים‪ ,‬וראו‬ ‫והתבוננו‪ ,‬כי בכל הארצות ההם‪ ,‬המלכים של עכו"ם‪ ,‬כורעים על ברכיהם בבית‬ ‫תפלותם‪ ,‬ועומדים באימה ובפחד‪ ,‬וכפיהם פרושות לאלוהיהם מעשי ידי אדם‪ ,‬אשר לא‬ ‫יראו ולא ישמעו‪ .‬אמנם אנחנו העומדים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה חי וקיים רם‬ ‫ונישא יתברך שמו ויתעלה זכרו‪ ,‬אליו כל דומיות תהילות‪ ,‬על אחת כמה וכמה‪ ,‬שיש‬ ‫לנו לעמוד לפניו באימה ביראה בפחד ורעד וברתת‪.‬‬ ‫)רבינו יהודה החסיד‪ ,‬ספר חסידי ‪ ,‬סימ י"ח(‬

‫‪ Q‬תפארת החסידות ‪R‬‬

‫ליקוטי אמרי ממאורי החסידות מלוקטי מספרי הקדושי‬ ‫השאיפות לראות את הבני
לתפארה‪ ,‬אינ
צריכי
לבוא ח"ו על חשבו עבודת עצמו‬

‫אלה תולדות נח‪ ,‬נח איש צדיק )בראשית ו'‪ ,‬ט'(‪ .‬פירש"י "תולדותיה של צדיקי ה מעשיה ‬ ‫הטובי "‪ .‬עד"צ יש לפרש‪ ,‬ע"פ מה ששמעתי בש מחותני אדמו"ר הרב הקדוש היהודי‬ ‫הק' מפשיסחא זצ"ל‪ ,‬שאמר תוכחת מוסר על מנהגי בני אד עלי תבל‪ ,‬שכל אחד אומר‬ ‫שכל יגיעותיו ועסקיו עלי אר‪ #‬הוא בעבור בנו‪ ,‬להספיק לו תורה וירא"ש‪ ,‬וכאשר נתגדל ב‬ ‫זה‪ ,‬הוא שוכח למה ועל מה היה מייגע אביו עבורו לגדלו לתורה ומעש"ט‪ ,‬וא! הוא אומר‬ ‫ג"כ שכל עמלו ויגיעו הוא עבור בנו שיהיה תלמיד חכ ועובד ה'‪ .‬וכ הוא מנהגי בני אד ‬ ‫בעווה"ר דור אחר דור‪ .‬ואמר הרה"ק היהודי מפשיסחא זצ"ל "ווע וועט מע שוי זעהי‬ ‫דאס רעכטי קינד"‪.‬‬ ‫וע"ז העידה התורה הק' "אלה תולדות נח‪ ,‬נח"‪ ,‬שלא עזב עצמו לפעול ולייגע בעבור בניו‪,‬‬ ‫א הוא בעצמו היה הב האמיתי‪ ,‬והיה עובד השי"ת תמיד‪ ,‬והיינו "תולדותיה של‬ ‫צדיקי " – הוא עצמו "ה מעשיה הטובי "‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫)הגה"צ רבי יעקב אהר אבד"ק אלכסנדר זצ"ל‪ ,‬בית יעקב‪ ,‬פרשת נח‪ ,‬ד"ה א"י אלה(‬ ‫
‬ ‫"היה" לשו שמחה‪ ,‬כוחו של נח היה שהתגבר על העצבות‬ ‫תמי היה בדורותיו )ש(‪ .‬נראה ע"פ פשוטו‪ ,‬דהנה עיקר עבודת ה'‪ ,‬שיהיה‬

‫נח איש צדיק‬ ‫תמיד בשמחה‪ ,‬כי מידת העצבות מזיק מאוד לעבודת הבורא‪ ,‬ועי' בספר הישר לר"ת גנות‬ ‫מידה זו של עצבות‪ .‬ומטבע האד ‪ ,‬הרוצה לעבוד את ה' באמת‪ ,‬שיש לו מעט עצבות‪,‬‬ ‫מחמת שמעשיו אינ ישרי בעיניו תמיד‪ ,‬שממעט מעבודת ה'‪ ,‬ע"כ צרי להתחזק עצמו‬ ‫נגד מדה זו‪ ,‬להיות תמיד בשמחה‪.‬‬ ‫וביותר יש לאד עצבות‪ ,‬כשהול בתו ושוקד בעבודת ה' באמת‪ ,‬ורצונו ותשוקתו תמיד‬ ‫להרבות כבוד שמי ‪ ,‬בראותו שח"ו בני דורו אינ הולכי בדר הישר לה'‪ ,‬אזי מעשיה ‬

‫של אותו הדור מעציבי מאוד את הצדיק‪ ,‬ובפרט שרואה שבני דורו מכעיסי נגד ה'‪ ,‬אזי‬ ‫ביותר הוא נעצב‪ ,‬וצרי אז התחזקות יותר ויותר לעבוד את ה' בשמחה‪ ,‬שלא יפול ח"ו‬ ‫במידת העצבות‪ ,‬ח"ו‪.‬‬ ‫וזה פי' הפסוק‪" ,‬איש צדיק תמי היה בדורותיו"‪ ,‬ר"ל‪ ,‬שמשבח את הצדיק נח‪ ,‬אע"פ‬ ‫שהיו רשעי ומכעיסי נגד רצונו ית"ש‪ ,‬היה מתחזק בצדקתו לעבוד את ה' בשמחה‪ ,‬וזה‬ ‫נרמז במילת "והיה"‪ ,‬כדאי' בכמה קומות במדרש‪ ,‬שכל מקו שנאמר "והיה" הוא לשו‬ ‫שמחה‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי קלונימוס קלמיש מקראקא זי"ע‪ ,‬מאור ושמש‪ ,‬ר"פ נח(‬ ‫
‬ ‫טריפות החי ‪ -‬ע"פ התנהגות ישראל‬

‫שני מכל תביא אלי להחיות את )בראשית ו'‪ ,‬י"ט(‪ .‬שמעתי בש המגיד הקדוש מקאזני‪,‬‬ ‫מהראוי להבי שבכל יצורי הבעלי חיי לא ימצא רק שני שלא חטאו‪ ,‬וא"כ מדוע לא‬ ‫ינצלו יותר משני שהלא לא חטאו ?‬ ‫וביאר בהקד ‪ ,‬מה שראוי להבי מאמר הגמרא "רוב בהמות כשרי ה "‪ ,‬והרי עתה‬ ‫רואי בהיפו שרוב טריפות ? א הכל נברא בשביל ישראל‪ ,‬וכאשר כול צדיקי אז‬ ‫ג הבעלי חיי המתוקני לה המה כשרי ‪ ,‬ולזאת בימי התנאי שהיו רוב צדיקי ‬ ‫היו ג הבהמות כשרי ‪ .‬ועתה בעווה"ר שרוב רשעי שאז ממשיכי על הבעלי חיי ‬ ‫שלא יהיה ראוי בכשרות‪ .‬והנה בימי נח‪ ,‬שהיו חוטאי כול ‪ ,‬לבד מנח ואשתו‪ ,‬כי בניו היו‬ ‫נחשבי לקטני עד מאה‪ ,‬ע"כ לא היו רק זוג אחד שלא חטאו‪.‬‬ ‫וכעת מחמת שהעול אי יכולי לעמוד בכ ‪ ,‬ראוי להתיר מ השמי לקלו! הסירכא‪,‬‬ ‫א! שלדעת כמה המה טריפות גמורות‪ ,‬כי מוסכ כ מ השמי ‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי שמואל שינאווער זי"ע‪ ,‬רמתי
צופי
‪ ,‬ח"ב ד‪ +‬ט'‪ ,‬אות קי"א(‬ ‫
‬ ‫‪â‬‬

‫‪ w‬חסידי מספרי ‬

‫‪N‬‬ ‫‪ïäëä .á‬‬

‫"כנועם שיח" ‪ /‬מעשה שהיה‬ ‫אחָד ִהּג ִי ַע לָעִיר סְלֹונ ִים ַמּג ִיד ְמפֻ‪$‬סָם‪ׁ ,‬שֶּנֹודַע ּבִיכָל ְּתֹו הַ ְּמיֻחֶדֶת ל ְהֹוכִיחַ אֶת הַּצִּבּור‬ ‫יֹום ֶ‬ ‫ּול ְעֹו‪$‬רֹו ל ְ ַתּקֵן אֶת ְּד‪8‬כָיו‪ .‬הַ ַּמּג ִיד נָהַג לְׁשַּל ֵב ּבִדְ‪ׁ8‬שֹותָיו ַמ ֲעׂשִּיֹות ּו ְמׁשָל ִים‪ׁ ,‬שֶ ָּמׁשְכּו אֶת‬ ‫אָזְנ ֵי הַּׁשֹו ְמעִים וְכָבְׁשּו אֶת לִּבָם‪ ,‬וְאָז הָיָה ֵמפִיק אֶת הַּלֶקַח ּו ַמ ְמטִיר עַל ‪8‬אׁשֵיהֶם אֶת אֵׁש‬ ‫ּתֹוכַחְּתֹו‪.‬‬ ‫אּסֵף קָהָל‬ ‫אׁשֶר נֹודַע ּבָעִיר סְלֹונ ִים ּכִי הַ ַּמּג ִיד הַּיָדּו ַע יִדְ‪ׁE‬ש ּבְבֵית‪H‬הַּכְנֶסֶת הַּמֶ‪ּ$‬כָז ִי‪ ,‬הִ ְת ַ‬ ‫ּכַ ֲ‬ ‫אּיְז ִיק ׁשַּפִי‪8‬א )ׁשֶּנֹודַע ְּבכִּנּויֹו‬ ‫אתְ‪8‬א‪ּK ,‬בִי יְהֹוׁשֻ ַע‪ַ H‬‬ ‫ּג ָדֹול לְהַ ְקׁשִיב לִדְ‪ׁ8‬שָתֹו‪ּ .‬ג ַם הַּמָ‪8‬א‪ְּ H‬ד ַ‬ ‫אּיְז ִיל חָ‪N‬יף'(‪ּ ,‬בָא לְבֵית‪H‬הַ ִּמדְ‪ׁ8‬ש‪ּ ,‬בְבַּקְׁשֹו לִתְהֹות ִמּקָרֹוב עַל קַנְקַּנֹו ׁשֶל הַ ַּמּג ִיד‬ ‫'‪ּK‬בִי ַ‬ ‫הַּנֹודָע‪ׁ ,‬שֶ‪ּK‬בִים הִּל ְלּו וְׁשִּבְחּו אֶת ּדְ‪ׁ8‬שֹותָיו‪.‬‬ ‫מּׁשֶ)אָה הַ ַּמּג ִיד אֶת ‪K‬ב הָעִיר ּבְתֹו‪ P‬הַּקָהָל‪ ,‬הֶחְל ִיט ׁשֶ‪Q‬א לְסַּפֵר ׁשּום ַמ ֲעׂשִּיָה ּבִדְ‪ׁ8‬שָתֹו‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫אמְ‪R‬י חֲז ַ"ל‪ּ ,‬וכְדַ‪ּ$‬כֹו ּבַּקֹדֶׁש הֵחֵל ל ִז ְ‪E‬ק מָ‪8‬ה ּבַּׁשֹו ְמעִים‬ ‫אּל ָא ּפָתַח אֶת ְּדבָ‪8‬יו ּבְכַּמָה ַמ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫אדָם לַּמָקֹום‬ ‫וְל ִירֹות ּבָהֶם ִּדבְ‪R‬י ּתֹוכָחָה קָׁשִים ּכְג ִידִים‪ ,‬עַל ׁשֶאֵינ ָם נ ִזְהָ‪N‬ים ּבְ ִמצְוֹות ׁשֶּבֵין ָ‬ ‫אדָם ל ַחֲבֵרֹו‪ ,‬וְעַל ׁשֶהֵם נִכְׁשָל ִים ּבְל ָׁשֹון‪H‬הָ‪K‬ע ּו‪$‬כִילּות‪ ,‬מֹוצִיאִים לַעַז אִיׁש‬ ‫ּובִ ְדבָ‪N‬ים ׁשֶּבֵין ָ‬ ‫עַל ‪R‬עֵהּו‪ ,‬וְעֹוד ּכָהֵנ ָה וְכָהֵנ ָה‪.‬‬ ‫ה ָּקהָל ׁשֶּגָדַׁש אֶת ּבֵית‪H‬הַ ִּמדְ‪ׁ8‬ש הִקְׁשִיב ל ַ ְּדבָ‪N‬ים ּבְ‪E‬אׁש מֻ‪ּ$‬כָן‪ּ ,‬כְמִי ׁשֶ ְּמקַּבֵל נ ְז ִיפָה‬ ‫ַ‬ ‫אתְ‪8‬א עַל מְקֹומֹו ּבְאִי‪H‬נֹוחּות‪.‬‬ ‫חֲמּו‪8‬ה וְיֹו ֵד ַע ׁשֶהַ ָּדבָר ַמּג ִי ַע לֹו‪ּ .‬כָל אֹותָּה ׁשָעָה ז ָע הַּמָ‪8‬א‪ְּ H‬ד ַ‬ ‫אמְרּו‪.‬‬ ‫ַּדעְּתֹו ‪V‬א הָיְתָה נֹוחָה ִמּסִג ְנֹון הַ ְּדבָ‪N‬ים הֶחָ‪N‬יף ּו ֵמהַּטֹון הַּקָׁשֶה ׁשֶּבֹו נ ֶ ֶ‬ ‫אחַר ׁשֶּסִּיֵם הַ ַּמּג ִיד אֶת ּדְ‪ׁ8‬שָתֹו‪ ,‬נִּג ַׁש אֶל הָ‪K‬ב ּכְדֵי לִׁשְמֹ ַע אֶת חַּוַת‪ַּ H‬דעְּתֹו עַל ְּדבָ‪8‬יו‬ ‫לְ ַ‬ ‫אּיְז ִיל ַמּבָט נֹוקֵב‪.‬‬ ‫אל ָיו ‪ּK‬בִי ַ‬ ‫חֹוצְבֵי הַּלֶהָבֹות וְעַל הָ‪ׁE‬שֶם ׁשֶעָׂשּו עַל הַּׁשֹו ְמעִים‪ .‬הֵיׁשִיר ֵ‬ ‫אמַר‪ּ" ,‬ו ִמּכֵיוָן ׁשֶהַּפַעַם‬ ‫"ׁשָ ַמ ְעּתִי ּכִי ּכְבֹודֹו ‪8‬ג ִיל ל ְ ַסּפֵר ַמ ֲעׂשִּיֹות ּבְתֹו‪ּ P‬דְ‪ׁ8‬שֹותָיו"‪ּ ,‬פָתַח וְ ָ‬ ‫אנ ִי לֹו ַמ ֲעׂשִּיָה"‪:‬‬ ‫אסַּפֵר ֲ‬ ‫ׁשהִי‪ֲ ,‬‬ ‫ׁשִּנ ָה ִמ ִּמנְהָגֹו וְנ ִ ְמנ ַע ִמּלְסַּפֵר ַמ ֲעׂשִּיָה ּכָל ְ ֶ‬ ‫אדָם‪ .‬נ ִז ְ ַּדּמֵן‬ ‫אכֵי ַמ ְעל ָה ׁשֶּיָ‪K‬ד ל ָעֹול ָם הַּז ֶה‪ּ ,‬בִ‪$‬צֹותֹו לְהַּכִיר אֶת ּבְנ ֵי‪H‬הָ ָ‬ ‫אחָד ִמ ַּמל ְ ֲ‬ ‫מעֲׂשֶה ּבְ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫לְעִיר ּג ְדֹול ָה; ‪8‬אָה אֶת ּבָּתֶיהָ ַהּיָפִים‪ ,‬אֶת ּבָּתֵי‪H‬הַחֲ‪ׁE‬שֶת‪ ,‬אֶת ּג ִּנֹותֶיהָ ּופַ‪ֵּ $‬דסֶי ָה וְאֶת ּכָל‬ ‫ׁשְאָר ַּתעֲנּוגֹות הָעֹול ָם‪ָ .‬מצְאּו הַ ְּדבָ‪N‬ים חֵן ּבְעֵינ ָיו וְנֶהֱנ ָה הֲנָאָה מְ\ּבָה‪.‬‬ ‫א‪ּ P‬כַּמָה יְהּודִים‪ ,‬וְהּוא סִּפֵר לָהֶם ּכִי הּוא ׂשָ ֵמחַ מְאֹוד לְהַּכִיר‬ ‫אסְפּו סְבִיב הַ ַּמל ְ ָ‬ ‫תיִם נ ֶ ֶ‬ ‫ּבֵינ ְ ַ‬ ‫אנָׁשֶיהָ‪.‬‬ ‫אֶת הָעִיר הַּזֹאת‪ ,‬לְהִ ְת ַעּנ ֵג ִמ ָּיפְיָּה וְלִפְּגֹׁש אֶת ֲ‬ ‫פתַע נִּג ַׁש אֶל הַ ַּמלְאָ‪ּ P‬גֹוי ּג ַס ּופָׁשּוט‪ְּ ,‬ב ַמּדֵי ׁשֹוטֵר‪ ,‬וְדָ‪ׁK‬ש ִמּמֶּנּו לְהַּצִיג ְּתעּודָה מְזַהָה‪.‬‬ ‫לְ ֶ‬ ‫הַ ַּמלְאָ‪V P‬א הִּכִיר אֶת ׂשְפָתֹו ׁשֶל הַּׁשֹוטֵר‪ְ ,‬ועַל‪ּH‬כֵן ‪V‬א הֵבִין אֶת ּדְ‪N‬יׁשָתֹו‪ּ .‬פָנ ָה אֶל הַּיְהּודִים‬ ‫סְבִיבֹו ּובֵ‪R‬ר מָה ‪$‬צֹונֹו ׁשֶל הַּׁשֹוטֵר‪ .‬הִסְּבִירּו לֹו הַּיְהּודִים ּכִי הּוא ְמבַּקֵׁש ל ִ‪$‬אֹות ּתְעּודָה‬ ‫מְזַהָה‪ּ ,‬כְדֵי ל ָ ַדעַת מַה ּׁשְמֹו וְׁשֵם‪ִ H‬מׁשְּפַחְּתֹו‪ֵ ,‬מהֵיכָן ּבָא ּולְאָן ּפָנ ָיו מּועָדֹות‪.‬‬ ‫ׁשאַל אֶת הַּיְהּודִים הַ ַּמּקִיפִים אֹותֹו לְׁשֵם‪H‬מָה צָ‪N‬י‪ P‬הַּגֹוי ל ָ ַדעַת אֶת ׁשְמֹו‬ ‫ּתמַּה הַ ַּמלְאָ‪ P‬וְ ָ‬ ‫ָ‬ ‫וְאֶת סֵדֶר ַמּסָעֹו‪.‬‬ ‫אּל ֶה הֵם חֻּקֵי הַ ִּמׁשְטָר‪ּ" .‬בְאַ‪$‬צֵנּו סֹובְבִים ‪V‬א‪ְ H‬מעַט ּגַּנָבִים‪,‬‬ ‫הׁשִיבּו לֹו ּכִי ז ֶה הַּסֵדֶר וְ ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫אדָם‪ּ ,‬כְדֵי‬ ‫ּג ַזְלָנ ִים וְרֹוצְחִים‪ּ ,‬וכְדֵי ׁשֶּיֵדְעּו הַּבְ‪ּN‬יֹות לְהִּזָהֵר ֵמהֶם‪ּ ,‬דְרּוׁשָה ּתְעּודָה מְזַהָה לְכָל ָ‬ ‫ל ָ ַדעַת אֶת ִמּדַת יָׁשְרֹו"‪ ,‬הֹוסִיפּו הַּיְהּודִים וְהִ ְטעִימּו‪.‬‬ ‫"וְגֹוי ז ֶה הּוא‪H‬הּוא הַ ֻּמפְקָד עַל ּכָל ִענְיְנ ֵי הַחֹק וְהַּיֹׁשֶר?!"‪ּ ,‬בִּטֵא הַ ַּמלְאָ‪ּ P‬בְקֹול אֶת ְּתהִּיָתֹו‪.‬‬ ‫אחֲ‪8‬יּות‬ ‫"‪8‬א"‪ ,‬נַעֲנּו הַּסֹובְבִים‪ֵ " ,‬מעַל ׁשֹוטֵר ז ֶה עֹומֵד ְמפַּקֵד הַ ִּמׁשְטָ‪8‬ה‪ ,‬וְהּוא הַּנֹוׂשֵא ּבָ ַ‬ ‫לְסִדְ‪R‬י‪H‬הַחַּיִים ּבְאַ‪$‬צֵנּו"‪.‬‬ ‫‪8‬א נָחָה ַּדעְּתֹו ׁשֶל הַ ַּמלְאָ‪ P‬וְהּוא הֹוסִיף לִתְהֹות ּג ַם עַל טִיבֹו ׁשֶל ְמפַּקֵד הַ ִּמׁשְטָ‪8‬ה‪ .‬הֻסְּבַר‬ ‫ׁשטָ‪8‬ה עֹומֵד ׂשַר‪H‬הַּמָחֹוז הַּנִכְּבָד‪.‬‬ ‫לֹו ּכִי ֵמעַל ְמפַּקֵד הַ ִּמ ְ‬ ‫"ּומִיהּו אֹותֹו ׂשַר‪H‬הַּמָחֹוז?"‪ ,‬חָקַר הַ ַּמלְאָ‪.P‬‬ ‫"ׂשַר‪H‬הַּמָחֹוז הִ ְת ַמּנ ָה עַל‪H‬יְדֵי ַהּקֵיסָר יָרּום‪H‬הֹודֹו ּבִכְבֹודֹו ּובְ ַעצְמֹו!"‪ ,‬הֵׁשִיבּו לֹו‪.‬‬ ‫"ּומַה ּטִיבֹו ׁשֶל הַּקֵיסָר יָרּום‪H‬הֹודֹו ּבִכ ְבֹודֹו ּובְ ַעצְמֹו‪ׁ ,‬שֶעַל‪ּH‬פִיו יִּׁשַק ָּדבָר ּובְ ִמצְוָתֹו יְמֻּנּו‬ ‫ׂשָ‪N‬ים וְׁשֹוטְ‪N‬ים ׁשֶ ַּתפְקִידָם לְהַׁשְּג ִיחַ עַל הַּסֵדֶר וְהַּיֹׁשֶר ּבַ ְּמדִינ ָה?"‪ ,‬הֹוסִיף הַ ַּמלְאָ‪ P‬לַחְקֹר‬ ‫וְלִדְ‪ׁE‬ש‪.‬‬ ‫אל ָה הַּיְׁשִי‪8‬ה‪ּ ,‬ובְגִמְּגּום קַל הֵׁשִיבּו ּכִי "'הַּקֵיסָר‪ ...‬הַּקֵיסָר‬ ‫תּבַלְּבְלּו ְמעַט הַּסֹובְבִים ֵמהַּׁשְ ֵ‬ ‫ִה ְ‬ ‫אׁשֶר ּבְכֹוחֹו ּובִג ְבּו‪8‬תֹו נִהֵל ִמלְחָמֹות ּג ְדֹולֹות‪ ,‬הָ‪K‬ג אֶת ׂשֹונְאָיו‪ ,‬עַד‬ ‫הּוא ּג ִּבֹור ִמלְחָמָה‪ֲ ,‬‬ ‫ׁשֶּכָבַׁש אֶת הַ ְּמדִינ ָה ּכֻּל ָּה"‪.‬‬ ‫אׁשֶר ‪8‬צַח ‪N‬בְבֹות ּבְנ ֵי‪H‬‬ ‫אמַר‪ַ " :‬האִם נ ִ ְס ַּתּתְ‪8‬ה ּבִינ ַ ְתכֶם?! אִיׁש ֲ‬ ‫מּל ֵא הַ ַּמלְאָ‪ּ P‬פִיו ׂשְחֹוק וְ ָ‬ ‫ִ‬ ‫אדָם ְמ ַמּנ ֶה ׂשַר‪H‬מָחֹוז הַ ְּמ ַמּנ ֶה אֶת ְמפַּקֵד הַ ִּמׁשְטָ‪8‬ה‪ ,‬הָעֹומֵד ֵמעַל הַּׁשֹוטְ‪N‬ים‪ׁ ,‬שֶ ַּת ְפקִידָם‬ ‫ָ‬ ‫לְהַבְטִיחַ חַּיִים ְמ ֻתּקָנ ִים ׁשֶל יֹׁשֶר וְצֶדֶק ּבַ ְּמדִינ ָה?!"‪.‬‬ ‫ּכָל אֹותָּה ׁשָעָה ָעמַד הַ ַּמּג ִיד קָפּוא ּבִמְקֹומֹו וְהֶאֱז ִין ל ַ ְּדבָ‪N‬ים ּבְפָנ ִים חֲתּומֹות‪ּ .‬וכְאִּלּו צָ‪N‬י‪P‬‬ ‫אּיְז ִיל ּפֵרּוׁש‪ ,‬הִׁשְל ִים ּג ַם אֶת הַּנ ִ ְמׁשָל‪:‬‬ ‫הָיָה ְמׁשַל הַּתֹוכָחָה הַּנֹוקֵב ׁשֶל ‪ּK‬בִי ַ‬ ‫"ּכְבֹודֹו ּבָא לְהַּטִיף מּוסָר ל ִיהּודֵי סְלֹונ ִים‪ ,‬עַל ׁשֶהֵם מֹוצִיאִים ִמּפִיהֶם ִּדבְ‪R‬י ִּדּבָה‪$ ,‬כִילּות‬ ‫וְל ָׁשֹון‪H‬הָ‪K‬ע‪ּ ,‬בְעֹוד הּוא‪ַ H‬עצְמֹו נִכְׁשָל ּבְ ִענְיָן ז ֶה ַמּמָׁש‪ּ ,‬בְהֹוצִיאֹו לַעַז עַל קְהִּל ָה ׁשְלֵמָה!"‪...‬‬

‫‪ Q‬דברי ערבי ‬

‫‪R‬‬

‫מתו' גנותו אתה בא לידי שבחו ‪! ...‬‬

‫הר"ר אברה
מאיר גלאנצר הי"ו‬ ‫בעמח"ס "מעייני אג
" על לעזי רש"י‬ ‫אנטווערפע‬

‫בפסוק "בדורותיו" )בראשית ו'‪ ,‬ט'(‪ ,‬פי' רש"י" "יש מרבותינו דורשי אותו לשבח וכו'‬ ‫ויש דורשי אותו לגנאי וכו'"‪ ,‬והוא מהתנחומא וב"ר‪ ,‬ויסודו בדברי ר' יוחנ‪ ,‬בדורותיו‬ ‫ולא בדורות אחרי )סנהדרי ק"ח‪.(.‬‬ ‫והשאלה המפורסמת כדברי העיו יעקב‪" :‬וקשה לכאורה‪ ,‬א אפשר לדרוש לשבח‪,‬‬ ‫למה דורש ר"י לגנאי‪ ,‬והלא צריכי לדו לזכות"‪.‬‬ ‫ומרגלא בפומייהו דאינשי‪ ,‬ואיכא דאמרי בש גדולי ישראל‪ ,‬שעל הדרשה לגנאי אי‬ ‫רש"י אומר מלת "רבותינו"‪ .‬ולדידהו עוד יותר יש לדייק‪ ,‬אחרי שהתורה כתבה "ונח מצא‬ ‫ח בעיני ה'‪ ,‬אלה תולדות נח נח איש צדיק"‪ ,‬ופירש"י‪" :‬הואיל והזכירו סיפר בשבחו"‪,‬‬ ‫למה בכלל מביא רש"י את הדרש לגנאי‪ ,‬א ראה לא להזכיר שהוא ג"כ מרבותינו‪] ,‬עמד‬ ‫על זה בבכור שור בסנהדרי ש ‪ .‬ובדרשות מהר"י מינ‪ #‬דרוש ד' כתב‪" :‬אלא למ"ד גנאי‪,‬‬ ‫למאי נ"מ בא הכתוב לגלות מומי נסתרי "‪ ,‬ועיי"ש מה שתירצו בזה[‪.‬‬ ‫ועלה בדעתי לפרש בדר מליצה‪ ,‬שהגנאי הזה הוא ג"כ לשבחו של נח – לפי מאמר אביי‬ ‫)כתובות ק"ה‪" :(:‬האי צורבא מדרבנ‪ ,‬דמרחמי ליה בני מתא לאו משו דמעלי טפי‪,‬‬ ‫אלא משו דלא מוכיח להו במילי דשמיא"‪ .‬והנה נח הוי מוכח להו במילי דשמיא מאת‬ ‫ועשרי שני‪ ,‬אולי יחזרו בתשובה‪" ,‬מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח אות ואמר לה ‬ ‫דברי שה קשי כלפידי ‪ ,‬והיו מבזי אותו וכו'" )סנהדרי ק"ח‪ ,(.‬והליצי שנאוהו‬ ‫כמאמר הכתוב "אל תוכח ל‪ #‬פ ישנא " )משלי ט'‪ ,‬ח'(‪ ,‬ולא מרחמי ליה‪" ,‬לא יאהב ל‪#‬‬ ‫הוכח לו" )ש ט"ו‪ ,‬י"ב(‪.‬‬ ‫ולפי זה הדרשה לגנאי הוא שבח‪ ,‬ומראה דמעלי טפי‪.‬‬

‫‪ Q‬תפארת אבות‬

‫‪R‬‬

‫זכות יג עלינו ועל כל ישראל אמ ‬ ‫שבת קודש פרשת נח – ו' חשו‪ :‬תס"א – רבי יהודה החסיד מירושלי‪ .‬תש"ד – הרה"ק ר' שלמה‬ ‫דוד יהושע מסלאני הי"ד‪.‬‬ ‫יו ראשו – ז' חשו‪ :‬תר"ח – הרה"ק ר' יהודה צבי מראדוויל‪ .‬תרכ"ו – הרה"ק ר' נת דוד‬ ‫משידלאווצא‪ .‬תרס"ו – הרה"ק ר' ירחמיאל צבי מביאלא ‪ -‬שעדלי‪ .‬תרע"ה – הרה"ק ר' דוד‬ ‫מסאוורא‪ .‬תרצ"ד – הג"ר מאיר שפירא אבד"ק וראש ישיבת לובלי‪.‬‬ ‫יו שני ‪ -‬ח' חשו‪ :‬תר"מ – הג"ר נחו מהוראדנא‪.‬‬ ‫יו שלישי ‪ -‬ט' חשו‪ :‬פ"ח – רבינו אשר הרא"ש‪ .‬תקנ"ד – הרה"ק ר' אברה משה‬ ‫מפשעווארסק‪ .‬ת"ש ‪ -‬הג"ר שמעו יהודה הכה שקאפ ר"י גרודנא "שערי יושר"‪ .‬תש"ז – הג"ר‬ ‫חיי מרדכי ראללער אבד"ק ניאמ "שו"ת באר חיי מרדכי"‪ .‬תשמ"ב – הרה"ק ר' יהודה‬ ‫מסטיטשי‪.‬‬ ‫יו רביעי ‪ -‬י' חשו‪ :‬א'תרנ"ז – מתושלח ב חנו‪ .#‬ב'שכ"א – גד ב יעקב אבינו‪ .‬ה'תק"י – הרה"ק‬ ‫ר' ארי' לייב אויערבא‪ #‬מסאניסלאב 'נחלת אריה'‪ .‬תרפ"ט – הג"ר מנח מנדל מנדלזו ר"י‬ ‫פלאצאק‪ .‬תשכ"ו – הג"ר דוב בעריש וויידענפעלד אבד"ק טשעבי "דובב מישרי"‪.‬‬ ‫יו חמישי ‪ -‬י"א חשו‪ :‬ב'ר"ח – רחל אמנו‪ .‬ב'שי"ז – בנימי ב יעקב אבינו‪ .‬ה'תקנ"ח ‪ -‬הרה"ק ר'‬ ‫מנח נחו מטשערנאביל "מאור עיני"‪ .‬תקע"ה – הג"ר יעקב דוד גינזבורג מפראג 'זרע יעקב'‪.‬‬ ‫תרמ"ד – הרה"ק ר' אברה מסלאנימא "יסוד העבודה"‪ .‬תרצ"ו – הג"ר יהודה לייב חסמ משגיח‬ ‫ישיבת חברו 'אור יהל'‪.‬‬ ‫יו שישי ‪ -‬י"ב חשו‪ :‬תקמ"ח – הרה"ק ר' זאב וואל‪ %‬קיצ'עס מטולטשי ]מתלמידי הבעש"ט[‪.‬‬ ‫תרכ"ו – הג"ר נחו משאדיק ‪ -‬ירושלי‪ .‬תרכ"ט – הג"ר אהר זינגר אבד"ק מאטרסדור‪%‬‬ ‫"תפארת אהר"‪ .‬תשנ"ב – הג"ר יהודא יהושע צדקה ר"י פורת יוס‪.%‬‬

‫‪ Q‬שהשמחה‬

‫במעונם ‪R‬‬

‫ברכת מזלא טבא מעומקא דליבא לידידינו הנכבדי‬ ‫הדומ"‪ #‬הג"ר יצחק זעקל הלוי פאללאק שליט"א – להכנס הב בעתו"מ‪ ,‬ולהולדת הנכדה‬ ‫הר"ר יוס‪ #‬הלל ברכפלד הי"ו – לנישואי הנכד‬ ‫הר"ר נפתלי כהנא הי"ו – להולדת הנכד‬ ‫הר"ר שלו יוס‪ #‬רובינשטיי הי"ו – להולדת הנכדה‬ ‫הר"ר שלמה אהר ברכפלד הי"ו – לנישואי הב‬ ‫הר"ר עזרא שטיינבא הי"ו – לנישואי הבת‬ ‫הרב חיי נת הלפרי הי"ו – י" – להולדת הבת‬ ‫הר"ר משה שמעו נויברגר הי"ו – להולדת הב‬ ‫הר"ר יהושע זעליג רובינשטיי הי"ו ‪ -‬לאנדא – להולדת הבת‬ ‫הבה"ח שמעו אפרי ברכפלד ני"ו – לנישואיו בשעטומ"צ‬ ‫הב' זכריה הלוי פאללאק ני"ו – להכנסו בעותו"מ‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫הציבור‪ruzien‬‬ ‫‪@gmail.com‬‬ ‫‪00.32.486.738.104‬‬ ‫הגליו או רשות העתקה‪:‬‬ ‫הקו ולקבלת‬ ‫והנצחות‬ ‫כל הזכויות שמורות © להערות‬ ‫החרדי‬ ‫החדשות‪ -‬של‬ ‫‪ 0747-300100‬קו‬ ‫החדש‪:‬‬ ‫בחסות‬

‫‪ã‬‬