Tiferet Israel Nitzavim 2009

‫זמני השבת פרשת נצבים וילך תשס''ט‬ ‫אנטווערפע ירושלי בני ברק לאנדא ניו יארק‬ ‫‪6.53‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫‪--‬‬‫‪7.09‬‬ ‫‪6.15‬‬ ‫הדה"נ‬ ‫‪7.59‬‬ ‫‪8.12‬‬ ‫‪7.28‬‬ ‫‪7.26‬‬ ‫‪21.54‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫‪8.21‬‬ ‫‪21.15‬‬ ‫‪8.03‬‬ ‫‪8.34‬‬ ‫‪8.06‬‬ ‫ר"ת‬ ‫זמני השבת בקלויז‪ :‬סדר אבות ובני‪ – 18.00 :‬שיעור בספר אהלי יעקב‪18.20 :‬‬ ‫מנחה עש"ק‪ - 18.34 :‬פלג המנחה‪ - 18.44 :‬אור החיי הק'‪ - 08.45 :‬שחרית‪09.15 :‬‬ ‫באר מי חיי‪ - 18.30 :‬ד‪ $‬היומי‪ - 18.30 :‬שיעור פרקי אבות‪19.25 :‬‬ ‫מנחה וסעודה שלישית‪ -20.54 :‬מלוה מלכה‪22.45 :‬‬ ‫שבת קודש פרשת נצבי ויל‪ ,‬כ"ג אלול ‪ -‬פרקי אבות‪ :‬פרק ה'‪-‬ו'‬

‫הגליו השבועי של‬

‫קלויז תפארת ישראל טשארטקוב‬

‫בנשיאות כ''ק האדמורי''ם לבית רוז'ין שליט''א‬ ‫‪ itÇ _xÜ|âááàÜA FJ „ gxÄA CFBEFEALHADC‬אנטווערפען‬

‫‪ -‬המתפלל בפלג המנחה אנא זכור למנות שומר וכדו' לקריאת שמע דאורייתא ‪-‬‬

‫
מילי
זעירי
‬ ‫קטנתי מעש לכ אזחיל‪ ,‬כיו שכ‪ ,‬א! אחד לא יחשוד בי שחלילה‬ ‫מתיימר אני לומר דברי מוסר‪ ,‬או לדרוש על הצור להתחזק‪,‬‬ ‫ידידיי היקרי מתפללי הקלויז הע''י‪ ,‬באמת שלא באתי להטי!‬ ‫חלילה‪ ,‬או לומר קבלו דעתי‪ ,‬לא זו היא מגמתי וכוונתי‪ ,‬אלא רצוני‬ ‫להיות לפה לכולכ‪ ,‬שבסתר ליבכ הינכ חושבי ומסכימי‬ ‫לדברי הבאי ]וג מי אינו מרגיש זאת‪ ,‬לבו רוצה כ‪ ,‬מדי כופי‬ ‫אותו עד שיאמר רוצה אני וכו' וד"ל[‪ ,‬ומדי זכי לאד‪ ,‬אהיה‬ ‫לפה ולמלי&‪ ,‬בשורות ספורות אלו‪.‬‬ ‫כ‪ ,‬תשס''ט חלפה לה‪ ,‬עוד ימי ספורי עומדי אנו בשעריה‬ ‫של השנה החדשה‪ ,‬תש''ע‪ ,‬הבעל''ט‪ .‬בטור השכ‪ ,‬תוכלו לקרוא‬ ‫על החשיבות של השבת האחרונה של השנה‪ ,‬מהרה"ק האור‬ ‫ישראל מסאדיגורא – על גודל התשובה בשבת זו‪ ,‬מהרה"ק‬ ‫עטרת ישרל מטשארטקוב – על חשיבות האחדות בשבת זו‪ .‬א‬ ‫ברצוני להתמקד יותר‪ ,‬בשבת הראשונה של השנה הבעל''ט – א'‬ ‫דראש השנה‪.‬‬ ‫כנראה שלא נמצא אד אחד‪ ,‬שיקו ויאמר‪ ,‬טוב יהיה לי א‬ ‫השנה הבעל''ט תהיה בדיוק כמו השנה שחלפה‪ ,‬מכל הבחינות‬ ‫הייתה זו שנה קשה מאוד לכלל ישראל בכל מקומות‬ ‫מושבותיה‪ ,‬בכלל ובפרט‪ ,‬בעניני רבי ושוני‪.‬‬ ‫כ‪ ,‬אולי יימצאו בינינו אנשי יחידי‪ ,‬שיאמרו טוב יהיה לי א‬ ‫השנה הבעל"ט לא תהיה גרועה יותר‪ ,‬ח''ו‪ ,‬א מלבד שא! המה‬ ‫יחיד ה‪ ,‬ג ה וודאי חפצי משתוקקי ומייחלי‪ ,‬שהשנה‬ ‫הבעל''ט תהיה טובה יותר‪ ,‬כי הרי תכלה השנה‪ ,‬ולא יספיק א!‬ ‫אחד לספר על הקשיי הגדולי והקטני‪ ,‬שעל ראשו חלפו‬ ‫בשנה זו‪.‬‬ ‫יתירה מכ‪ ,‬הבה ונשאל את עצמינו‪ ,‬מה מוכני אנו להקריב‪ ,‬על‬ ‫מנת שהשנה הבעל"ט‪ ,‬תהיה שנה טובה ומתוקה‪ ,‬שנת פרנסה‬ ‫וישועה וכו'‪.‬‬ ‫אי עושי זאת ? הא זה בידינו ? כשנעיי במדרש תנחומא‪,‬‬ ‫בפרשה זו‪ ,‬נראה שכ !!! זה בידינו‪.‬‬ ‫כלי אחד מסייע ועוזר‪ ,‬להיטיב לישראל‪ ,‬תפילה בכוונה ללא‬ ‫שיחה בטילה באמצעה!!!‬ ‫והדברי פשוטי! אי יכול יהודי לעמוד לחנ ולבקש מהשי''ת‪,‬‬ ‫שיטיב עמו‪ ,‬בו בזמ‪ ,‬שבעת הבקשה עצמה‪ ,‬הוא לוחש ליושב‬ ‫מימינו‪ ,‬מרמז בעיניו ליושב ממולו‪ ,‬ומנופ! בידיו לעומד מאחוריו‪.‬‬ ‫ננסה להיות כני ע עצמינו‪ ,‬ולדמיי את אותו משולח הנכנס‬ ‫למשרדו של אחד המתפללי‪ ,‬ובעת ששוטח לפניו את הסיבה‬ ‫שבגינה הגיע‪ ,‬מדבר בפלאפו‪ ,‬מסדר את מסמכיו‪ ,‬רוש את‬ ‫רשימותיו‪ ,‬מנופ! לשלו למכריו ומתחיל לשוחח עמ ונות‬ ‫לבעל המשרד להמתי קמעה ‪! ...‬‬ ‫אי רוצה אד שכזה שתפילותיו יתקבלו לרצו‪ ,‬הוא הרי אינו‬ ‫מבקש ברצינות‪ ,‬היא בושה אינה מכסה את פנינו‪ ,‬היא לא‬ ‫נוקשי אנו בלשונינו לומר 'שמע קולינו ה' אלוקינו אב הרחמי‬ ‫חוס ורח עלינו ‪ ...‬וקבל ברחמי וברצו את תפילתינו" ??? אילו‬ ‫תפילות ? המעורבי בשיחה בטילה‪ ,‬מהעדר כוונה ? אכ אנו‬ ‫מסיימי "כי קל מל חנו ורחו אתה"‪ ,‬א ג לרחמי יש‬ ‫גבול‪!!! ...‬‬ ‫הבה נתחזק בצוותא חדא‪ ,‬הרי ברור לכול איזו התעוררות גדולה‬ ‫בשמי‪ ,‬תעורר קבלה טובה‪ ,‬שבקלויז טשארטקוב יתחילו‬ ‫להקפיד על הנפסק בשו"ע‪ ,‬ולא ידברו בזמני התפילות‪ ,‬לכל‬ ‫הפחות במקומות שאסור מדינא דשו''ע לדבר בה‪ ,‬מברו‬ ‫שאמר עד אחר חזרת הש''&‪ ,‬ובעת קריאת התורה‪ .‬לא צרי‬ ‫להיות נביא‪ ,‬כדי לדעת בבירור‪ ,‬שמעשה כזה יעורר רעש גדול‬ ‫במתיבתא דרקיעא‪ ,‬והשפעות טובות ומבורכות יושפעו לכל מי‬ ‫ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בעת התפילה‪ .‬ומי אינו זקוק‬ ‫להשפעות טובות‪ ,‬בבריאות‪ ,‬נחת‪ ,‬פרנסה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫האלשי" הק' כותב בפרשת עקב ''וצרי אתה לדעת‪ ,‬כי כח‬ ‫התפילה גדול אפילו לשנות הטבע‪ ,‬ולהינצל מ הסכנה‪ ,‬ולבטל‬ ‫הנגזר'' וכו'‪ ,‬א מסיי ש את דבריו הק' ''וכל זה בכוונה גדולה‪,‬‬ ‫ובהשגחה יתירה'‪ .‬המאור ושמש בפרשת כי תצא כותב‪ ,‬שזאת‬ ‫היא ההכנה הראויה למלחמה כנגד הסט'"א ביו הדי‪ ,‬עיי''ש‪.‬‬ ‫ננסה שבת אחת‪ ,‬השבת הראשונה של השנה‪ ,‬יו א' דראש‬ ‫השנה‪ ,‬ונראה כמה ערב שזה ‪! ...‬‬

‫ברכת מזלא טבא‬ ‫למעכש"ת פאמ"ק רבי יצחק אנגלרד שליט"א‬ ‫האדמו"ר מראדז'י‬ ‫ולחותנו הרבני המפואר שלהיו"ח ר' יעקב רבינובי הי"ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו‪-‬נכדו החת המו"מ שליט"א‬ ‫עב"ג‪ ,‬בת הרב אברה יוס! וויינשטאק הי"ו אנטווערפע‬ ‫יה"ר שיזכה לרוות רוב נחת מכל יו"ח ויהיה הבית מעו‬ ‫להשראת השכינה לתפארת בית אבותיו הק'‪ ,‬אמ‬

‫‪ Q‬תפארת שבמלכות‬

‫‪R‬‬

‫אמרות טהורות מרבותינו הקדושי על פרשת השבוע‬ ‫"נצבי" – מעמד ותקומה‪ ,‬א ורק "לפני הש"‬ ‫נצבי היו כולכ לפני ה' אלוקיכ )דברי כ"ט‪,‬‬

‫את‬ ‫ט'(‪ .‬אימתי יהיה לכ מעמד ומצב בעול‪ ,‬כשתהיו לפני‬ ‫ה' אלוקיכ‪ ,‬היינו כשתהיו דבוקי בהקב"ה‪ ,‬כמו‬ ‫שנאמר "ואת הדבקי בה' אלוקיכ חיי כולכ‬ ‫היו"‪ ,‬יהיה לכ החיות האמיתית‪.‬‬ ‫)כ"ק מר הס"ק מרוזי זי"ע‪ ,‬עירי קדישי השל'‪ ,‬ר"פ נצבי'(‬ ‫
‬ ‫כל יהודי יכול לזכות להגיע לתשובה שלימה‬

‫את נצבי וכו' ראשיכ שבטיכ זקניכ שוטריכ כל‬ ‫איש ישראל‪ ,‬טפכ נשיכ וגו' )דברי כ"ו‪ ,‬א'(‪ .‬היו זה‬ ‫ר"ה‪ ,‬כמ"ש )איוב א'‪ ,‬ו'( "ויהי היו ויבואו" וגו' )זוה"ק ח"ב‪,‬‬ ‫ל"ב‪ ,(:‬א"א‪ ,‬כשבא ראש השנה‪ ,‬אזי עיקר עבודת האד‬ ‫הוא לראות שיעמוד לפני ה' אלוקיו – היינו שיקרב‬ ‫עצמו באמת‪ ,‬וישוב אליו ית' בתשובה שלימה‪ ,‬ושתהיה‬ ‫מגמתו בכל מעשיו א ורק למע השי"ת‪ ,‬לקרב ולהעלות‬ ‫כל דבר להשי"ת‪ ,‬ואז ממילא יעזרהו השי"ת‪ ,‬וישפיע לו‬ ‫כו"ט‪] ,‬וכו'[‪.‬‬ ‫וזהו "את נצבי וגו' לפני ה' אלוקיכ"‪ ,‬כי כשעומד‬ ‫איש ישראל בר"ה‪ ,‬א ורק לפני ה' ואליו כל מגמתו‬ ‫כנ"ל‪ ,‬אזי יכול להפו כל הדיני לרחמי‪ ,‬ואז ממילא‬ ‫יתמלאו כל משאלותיו לטובה‪ ,‬כי הלא הוא ית' מקור‬ ‫הכל‪ ,‬וכשאד דבוק בו ית' אזי נשפע עליו ממילא הכל‬ ‫]וכו'[‪ .‬וא"א‪ ,‬אשר לכ נאמר "ראשיכ שבטיכ וגו'‬ ‫טפכ ונשיכ" וגו' להורות שלא יעלה על לב האד כי‬ ‫מדרגה זו שביארנו שיי רק לצדיקי‪ ,‬ואנשי ה'‪ ,‬יחידי‬ ‫סגולה‪ ,‬אי הדבר כ‪ ,‬רק כל אחד מבני ישראל אשר‬ ‫לבבו פונה באמת להשי"ת – כדאי' בספה"ק את"‬ ‫נצבי אותיות אמ"ת‪ .‬כל א' וא' לפו דרגה דיליה‪ ,‬א‬ ‫רק יתעורר בנקודת לבבו באמת‪ ,‬וישוב בתשובה‬ ‫שלימה ויקרב עצמו להשי"ת‪ ,‬היכולת בידו להיות ניצב‬ ‫לפני ה'‪ ,‬ואז יוושע מאתו בכל המצטר‪.‬‬ ‫)מר אדמוה"ז מסאדיגורא זי"ע‪ ,‬אמת ליעקב נצבי' תרכ"ה(‬ ‫
‬ ‫כפי מעשיכ היו‪ ,‬כ ייגזר בראש השנה‬ ‫את נצבי היו )ש( אומר אני‪ ,‬את מציבי את‬

‫ראש השנה ‪ -‬איר שטעלט דע ר"ה‪ .‬כשישראל‬ ‫מקבלי עליה עול מלכות שמי‪ ,‬ועושי תשובה‪ ,‬אז‬ ‫"כולכ לפני ה' אלוקיכ"‪ ,‬תוושעו כולכ בשנה טובה‬ ‫ויושועות ונחמות‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫)אור ישראל‪ ,‬סאדיגורא‪ ,‬נצבי'‪ ,‬שנת תר"נ(‬ ‫
‬ ‫להיות באחווה ובאחדות‪ ,‬בשבת זו האחרונה של השנה‬ ‫אי' במדרש )תנחומא נצבי א'‪ ,‬ב'( "אמתי בזמ‬

‫ש‪.‬‬ ‫שתהיו כולכ באגודה אחת"‪ .‬להבי למה דווקא בפסוק‬ ‫זה נאמר שהתנאי הוא כשתהיה לכ אחדות‪.‬‬ ‫אכ ידוע‪ ,‬כי בעת שיבוקר פנקסו של אד‪ ,‬לא טוב‬ ‫היות אד לבדו‪ ,‬כי מי יצדק לפניו בדי‪ ,‬אבל בעת‬ ‫שיכלל יחדיו‪ ,‬אז בוודאי יצאו בדימוס‪ ,‬כי כללות‬ ‫ישראל יפי א! נעימי‪ ,‬ע"כ בעת יעמדו למשפט כל‬ ‫יצורי עולמי‪ ,‬יעשה חסד ע ישראל כי יעמדו במשפט‬ ‫יחדיו‪ ,‬למע יגנו אחד על חברו‪ .‬וזה שאנו אומרי )מוס‬ ‫לר"ה( "כי זכר כל המעשי לפני בא ואתה דורש מעשי‬ ‫כול"‪ ,‬יחד‪ ,‬ובזה יצאו זכאי‪.‬‬

‫כול"‪ ,‬יחד‪ ,‬ובזה יצאו זכאי‪.‬‬ ‫ולכ בפר' נצבי‪ ,‬אשר הוא קוד ר"ה‪ ,‬צריכי להיות בלב‬ ‫אחד ובאהבה ורעות‪ ,‬ולזה יאמר הכתוב "את נצבי‬ ‫היו"‪ ,‬שרומז לר"ה )זוה"ק ח"ג‪ ,‬רל"א‪ ,(.‬בקומה ובנשיאת‬ ‫הראש‪ ,‬אימתי ? ואמר המדרש‪ ,‬שתהיו באגודה אחת‪ ,‬אז‬ ‫תצאו בדימוס‪.‬‬ ‫)גנזי ישראל‪ ,‬טשארטקוב‪ ,‬נצבי'‪ ,‬עמ' קע"ה(‬ ‫
‬ ‫"ויל" משה – הביא תיקו אל "כל" ישראל‬ ‫וידבר את הדברי האלה אל כל ישראל )ל"ח‪,‬‬

‫ויל משה‬ ‫א'(‪ .‬ויש להבי אומרו ויל‪ ,‬דלהיכ הל‪ .‬ג אומרו אל כל‬ ‫ישראל‪ ,‬ולא "וידבר אל בני ישראל"‪ ,‬כדכ' בכל התורה‪.‬‬ ‫א אי' בכתבי )הרמח"ל‪ ,‬חומק"ב‪ ,‬פרק י"ח‪ .‬מגלה עמוקות‬ ‫וזאת הברכה‪ .‬רוקח הקדמה לפרק קני! תורה אבות( כי משה רבנו‬ ‫ע"ה השיג ביו פטירתו שער החמישי מנ' שערי בינה‪.‬‬ ‫והנה יש נשמות וניצוצות‪ ,‬אשר אי אפשר שיתעלו‪ ,‬רק‬ ‫ע"י מי שהשיג שער הנ' ]שהוא יכול להעלות[‪.‬‬ ‫וידוע שהמלאכי נקראי עומדי‪ ,‬יע כי באותה בחינה‬ ‫שנבראו עומדי בה לעול‪ .‬משא"כ האד נקרא הול‪,‬‬ ‫כי בכל פע ופע משיג יותר רב קדושת וגדולת הבורא‬ ‫ית"ש‪ ,‬ולכ נקרא הול‪ .‬והנה משרע"ה שזכה להשיג‬ ‫מכבר מ"ט שערי בינה‪ ,‬היה עד עתה בחי' עומד‪ ,‬כי לא‬ ‫הייתה באפשרותו להשיג יותר‪ ,‬משא"כ עתה ביו‬ ‫פטירתו שהשיג שער הנ' היה יכול להקרות בש הול‪.‬‬ ‫וזהו מש"נ "ויל משה" לומר דביו זה היה בבחי' הול‪,‬‬ ‫"וידבר וכו' אל כל ישראל"‪ ,‬דאז זכה להעלות ולתק כל‬ ‫ישראל‪ ,‬א! הנשמות הנדחות‪ ,‬שלא היה יכול להעלות עד‬ ‫כה‪ ,‬נתעלו כול ע"י ביו זה‪ ,‬ולכ דייק בכ' לומר "כל‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫)פאר ישראל‪ ,‬בוהוש‪ ,‬עמ' ר"א(‬ ‫
‬ ‫כוונות לסופר‬

‫ועתה כתבו לכ את השירה הזאת )דברי ל"א‪ ,‬י"ט(‪ .‬סיפר‬ ‫החסיד המופלא רבי לייבצ'י סופר מרוז'י‪ ,‬שנצטווה פע‬ ‫מאת מר הס"ק מרוזי זי"ע לכתוב פרשיות לתפילי עבור‬ ‫אחד מבניו‪ ,‬והוסי! לומר לו‪ ,‬לפני שתתחיל בכתיבה תכנס‬ ‫אלי‪ ,‬והכי עצמו לכתיבה‪ ,‬ונכנס לרבינו זי"ע‪ ,‬ואמר לו‬ ‫שהכל מוכ כבר‪ ,‬שאל רבינו‪" :‬אתה הול כבר לכתוב?"‬ ‫השיב ה‪ ,‬אמר לו רבינו‪ :‬קוד שתתחיל לכתוב תאמר‬ ‫"רבש"ע בוודאי לא הייתי רוצה להיות סופר‪ ,‬אבל מה‬ ‫אעשה שזהו הפרנסה שלי"‪] ,‬היינו‪ ,‬שלא היה ברצונו לעשות‬ ‫פרנסה ממצוה‪ ,‬א זו היא פרנסתו[‪.‬‬ ‫)קוב‪ +‬תורני "מעייני השלו'" שא‪ ,+‬אנטווערפע תשס"ג(‬ ‫
‬ ‫פרו ורבו‪ ,‬המש ללמדה את בני ישראל‬

‫שמעתי מהרה"ח ר' לוי יצחק בריל ע"ה‪ ,‬ששמע מכ"ק‬ ‫מר אדמו"ר מפאשקא זי"ע‪ ,‬בעת שדר בבוקרסט‬ ‫בשנותיו האחרונות‪ ,‬שאמר‪ ,‬שיש לקשר את המצוה‬ ‫האחרונה שבתורה "ועתה כתבו לכ וגו' למצוה‬ ‫הראשונה של התורה"ק שהיא פריה ורביה‪ ,‬כי המצוה פרו‬ ‫ורבו מטרתה היא "ועתה כתבו לכ את השירה וכו'‬ ‫ולמדה את בני ישראל" שיהיה למי ללמד התוה"ק‪.‬‬

‫ברכנוכ מבית ה'‬

‫במוצאי מנוחה קדמנו
‬

‫בשמחה ובהערכה רבה נקביל בברכה את‬

‫במוצאי שבת קודש פרשת נצו"י‬

‫הרה"ח ר' יעקב קאופמ הי"ו‬ ‫מנכ"ל מוסדות בוהוש בארה"ק‬ ‫שהגיע בשליחות קודש‬ ‫למע חיזוק וביסוס המוסדות הק'‬

‫הרבו בזכויות לפני יו הדי‬ ‫והניפו תרומתכ למע החזקת התורה‬

‫מתחילי לומר סליחות‬

‫בשעה ‪24.00‬‬ ‫*‬ ‫זמני אמירת סליחות בימות החול‪:‬‬ ‫מני א'‪ - 06.45 :‬מני ב'‪07.30 :‬‬

‫)כ"ק מר אדמו"ר מפאשקא זי"ע(‬

‫לעילוי נשמת‬ ‫הנערה הצוה"ח בת קדושי‬ ‫מרת רבקה נחמה אסתר ע"ה‬ ‫בת ילח"ט ר' שלו הי"ו‬ ‫נלב"ע כ"ט אלול תש"ס‬

‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫נדבת אביה הרה"ח בנש"ק ר' שלו הלפרי הי"ו‬

‫משפחת קאמפ! הי"ו‬

‫‪à‬‬

‫‪z‬‬

‫‪R àé÷éãöã àìåìéä Q‬‬ ‫‪'á / ò"éæ àæìòáî íåìù øùä ÷"äøä‬‬ ‫כ"ז אלול תרט"ו‬ ‫‪ -‬המש
מגליו צ"ב פרשת נצו"י תשס"ז ‪-‬‬

‫"עיר וקדיש מ שמיא"‪ ,‬כ כותב מר הגה"ק מצאנז בשו"ת דב"ח ח"ב יו"ר סימ קי"ד‪,‬‬ ‫על רבינו‪ .‬מו"ח ]הרה"ק ר' איציקל מפשעווארסק[ זצ"ל היה אומר‪ ,‬שהיה מקובל אצל‬ ‫חסידי‪ ,‬שרבינו ירד לעול הזה להיות רבי‪ ,‬וביאר מו"ח זצ"ל הכוונה‪ ,‬שברדתו להאי‬ ‫עלמא כבר היה מיועד להיות צדיק‪.‬‬ ‫כשהביאו לרבינו מהר"ש מבעלזא ]הגה"ק מהרי"ד‪ ,‬ובנו מהר"א זצ"ל הקפידו שלא לכנות את‬ ‫רבינו בתואר "דער ערשטער בעלזער רב"‪ ,‬מפני כבודו של רבינו הב"ח שהיה רב בבעלזא לפני כ‪.‬‬

‫והגה"ק משינאווא היה קורא אותו "דער אלטער רב"[ את כתבי המקובל הגה"ק רבי שלו‬ ‫שרעבי – הרש"ש‪ ,‬חרד רבינו לקראת‪ ,‬ויצא לקבל כשהוא מלובש בבגדי שבת‪.‬‬ ‫וחסידי מספרי בש צדיקי‪ ,‬שהוא היה גלגול נשמתו‪.‬‬ ‫שמעתי מפי מו"ח זצ"ל‪ ,‬רבינו שהה פע בשבת קודש בעיר אחת הסמו לבעלזא‪,‬‬ ‫והגבאי ר' אלימל סידר את השולחנות באופ אחר ממה שציוה לו רבינו ]מנהג בעלזא‬ ‫היה להסמי שני שולחנות זו אצל זו לעריכת השולח‪ ,‬ובשינאווא היו מסדרי השולח כציור אות‬ ‫דלי"ת[‪ .‬נענה רבינו‪ :‬כד הוינא טליא כב ד' או ה' שני‪ ,‬הייתי בבראד ]רבינו נולד בבראד[‬

‫והלכתי ע אחותי לדודתי‪ ,‬וכיבדה אותנו בדגי קטני‪ ,‬ובשת אכילת הדגי נודע לי‬ ‫שורש נשמתי ולש מה באתי לעול‪ ,‬והנה אני אומר לעשות השולח באופ פלוני‪,‬‬ ‫ואלימל הול ועושה כרצונו‪.‬‬ ‫)הרה"ק ר' יענקלע מפשעווארסק זצ"ל‪ ,‬י"ג אורות ח"ב‪ ,‬מערכת בעלזא‪ ,‬עמ' רכ"ג(‬ ‫
‬

‫פע בא יהודי לפני הרה"ק רבי שלו מבעלזא ושפ לפניו את מר ליבו‪ ,‬שיש לו שתי‬ ‫בנות שהגיעו לפרק‪ ,‬ואי בידו לתת לה מאומה עבור לנדוניא‪ ,‬וכידוע שבלי נדוניא‬ ‫בימי הה‪ ,‬יכולות היו לישב עד שילבינו שערות ראש ה"י‪ .‬וברכו רבינו שית השי"ת‬ ‫ויהיה לו הרחבה‪ ,‬ונפטר ממנו לשלו‪.‬‬ ‫לפני שיצא היהודי מ החדר‪ ,‬חזר שוב לעמוד לפני הרה"ק‪ ,‬ואמר שיש לו עוד שאלה‬ ‫לפני הרבי‪ :‬הנה הוא שמע שהממשלה הוציאה מכרז לבנות שני מחנות צבא‪ ,‬ומחנה‬ ‫אחד צרי להשקיע שלושת רבעי מליו רובל‪ ,‬ובמחנה השני צרי להשקיע מליו וחצי‬ ‫רובל‪ ,‬והוא רוצה לבחור באחד מה‪ ,‬ומבקש שהרבי יורה לו על איזה עיסקא יל‬ ‫להשקיע‪.‬‬ ‫הביט בו הרה"ק בתמיה עצומה‪ ,‬ואמר לו‪ :‬הלא לפני רגע שפכת את ליב שאי ל כלו‬ ‫לנדוניא‪ ,‬וכעת יש ל מליו רובל להשקיע בעסק ? נענה היהודי‪ ,‬והלא הרבי ברכני‬ ‫בהרחבה‪ ,‬ומה היתה כוונת הרבי ? שיהיה לי הרחבה ב'שנור'‪ ,‬כשאסובב על פתחי נגידי‬ ‫ואבקש את עזרת ? וכי לזה יקרא הצלחה ?‬ ‫שחק הרה"ק‪ ,‬ואמר‪ :‬פאר שטייסטו דא יא א געשעפט‪ ,‬אויב אזוי‪ ,‬נע א טאקע דע‬ ‫גרעסערע געשעפט פו אנדער האלב מליו‪ ,‬או זאלס מצליח זיי‪ .‬ואכ נתעשר מאוד‪.‬‬ ‫)הרה"ק ר' מרדכי חיי מסלאני זצ"ל‪ ,‬מאמר מרדכי ח"ב‪ ,‬עמ' רצ"ז(‬ ‫
‬

‫פע באמצע עריכת השולח הטהור ניכר היה על כ"ק רבינו ]האמרי חיי מויז'ני [ זי"ע‬ ‫שינוי צורה‪ ,‬ולאחר ברכת המזו פתח וסיפר‪ :‬עובדא הוי ביהודי אחד‪ ,‬שנשמתו היתה‬ ‫מטונפת בעוונות ל"ע‪ .‬כאשר הגיעה שעתו והוא נפטר לבית עולמו‪ ,‬החל המלא‬ ‫הממונה לטלטלו ולהוליכו ממקו למקו‪ .‬ביקש אותו יהודי מהמלא שייקחהו דר‬ ‫העיירה בעלזא‪ ,‬והמלא נענה לבקשתו‪ .‬כשהגיעו לבעלזא ועברו על יד ביהמ"ד‪ ,‬ביקש‬ ‫מהמלא שרצונו להיכנס אל ביהמ"ד פנימה‪ ,‬המלא הסכי לבקשתו באמרו שהוא‬ ‫ממתי לו בחו&‪.‬‬ ‫כשעבר זמ ניכר‪ ,‬והמלא ראה שהנשמה אינה חוזרת‪ ,‬נכנס לביהמ"ד לקחתו‪ ,‬ואחז‬ ‫החל הרה"ק רבי שלו מבעלזא זי"ע לזעוק‪" :‬גיט'ס מיר א האק! אני אערו! לו מיד את‬ ‫ראשו! אי ייתכ שיש לה העזה להיכנס לביתי לקחת נשמה שעברה את מפת‬ ‫דלתי?!"‪ .‬ואחר הרה"ק חזר וצעק‪" :‬גיט'ס מיר א האק!"‪.‬‬ ‫וסיי רבינו ]האמרי חיי מויז'ני&[ זי"ע‪" :‬לפי שהיה אותו איש דבוק אל הצדיק‪ ,‬זכה‬ ‫לתיקו"‪.‬‬ ‫)שרפי קודש‪ ,‬עמ' תרס"א‪ ,‬בש נכדו הרה"צ רבי מנח ארנסטר שליט"א ראש ישיבת ויז'ני(‬ ‫
‬

‫סיפר רבינו ]הרה"ק ר' יהודה'לי מדז'יקוב[ זיע"א‪ :‬כאשר קרא הרה"ק רבי שלו מבעלזא‬ ‫זיע"א את המגילה בפורי‪ ,‬היה קורא את הפסוק "להיות כל איש שורר בביתו" ב'‬ ‫פעצי‪ ,‬בפע הראשונה בשי" שמאלית‪ ,‬ובפע השניה בשי" ימנית‪ .‬ואמר‪ ,‬כי תיבת‬ ‫(ורר" – בשי" ימנית‪ ,‬הוא מלשו ראיה והבטה‪ ,‬על דר שנאמר "כי מראש צורי‬ ‫"ש‬ ‫‪%‬ורנו"‪ ,‬והכוונה‪ ,‬מי דאר! אריי קוקע אי שטוב שיהיו כל מעשיה‬ ‫אראנו ומגבעות אש‬ ‫כדת של תורה‪.‬‬ ‫ואמר רבינו זיע"א‪ :‬כי ממאמר זה אנו למדי‪ ,‬שהרה"ק מבעלזא זיע"א‪ ,‬היה זהיר מאוד‬ ‫בבחינה זו‪ ,‬להשגיח בעינא פקיחא על כל בני הבית‪.‬‬ ‫)כ"ק אדמו"ר מתולדות אברה יצחק שליט"א‪ ,‬זכרו יהודה‪ ,‬עמ' כ"ד(‬ ‫
‬

‫פע רצתה הממשלה לפנות חלק מהבית החיי שבעיר בעלזא‪ ,‬וגזרו לאסו! את‬ ‫העצמות מחלק זה‪ ,‬ולקבר במקו אחר‪ .‬ותהו כל העיר‪ ,‬ונכנסו ראשי הקהל אל‬ ‫הרה"ק מהר"ש מבעלזא‪ ,‬וסיפרו לו את כל אשר נעשה‪ ,‬א הוא לא שת לבו להדברי‪,‬‬ ‫ולא התחיל לעסוק בהשתדלות‪ ,‬א! שבדר כלל היה עומד על המשמר בכל דבר קט או‬ ‫גדול‪ ,‬והיה מתק כל פירצה לאלתר‪ .‬ראשי הקהילה בקשו ממנו לבוא עמה למושל‬ ‫העיר לנסות לבטל הגזרה‪ ,‬א הוא סירב לעשות כ‪ ,‬באמרו "מה שאני יכול לפעול ג‬ ‫את יכולי לפעול‪ ,‬וא את לא תוכלו לפעול ג אני לא אוכל לפעול"‪ .‬המה ראו כ‬ ‫תמהו שאי הרב עושה מאומה בדבר‪.‬‬ ‫ויהי היו באו הפועלי ע כלי החפירה לבית החיי‪ ,‬ועשו מה שעשו רח"ל‪ ,‬ונכנסו‬ ‫ראשי הקהל אל הרה"ק מבעלזא לדעת מה זה ועל מה זה שהתעל מהגזרה שכבר‬ ‫יצתה לפועל‪ .‬הרה"ק מבעלזא השתמט מה‪ ,‬אול ה הפצירו בו כ"כ עד שגילה לה‬ ‫העני‪ ,‬וכה אמר‪" :‬קבלה בידי‪ ,‬כי בחלקה זו נקברו היהודי שחלקו ע הגאו הב"ח זצ"ל‬ ‫בהיותו אבד"ק בעלזא‪ ,‬ועל יד הוצר הב"ח לברוח מש‪ ,‬ובצאתו מ העיר הוציא‬ ‫לטותא על בעלי פלוגתתתו‪ ,‬שג לאחר פטירת לא יהיה לה מנוחה‪ .‬וע"כ ידעתי‬ ‫שאי הדבר ביד מושל העיר‪ ,‬רק ביד הב"ח‪ ,‬ולכ לא הלכתי עמכ לנסות לבטל הגזירה‪,‬‬ ‫כי ידעתי שבעל כרחי יצא הדבר אל הפועל‪.‬‬ ‫)כ"ק אדמו"ר רבי נפתלי צבי מבאבוב זצ"ל‪ ,‬בית צדיקי יעמוד‪ ,‬ח"ג‪ ,‬עמ' ק"כ(‬

‫הרה"ק רבי שלו זצוקללה"ה אבד"ק בעלזא‪ ,‬שמע פע אחת הרמת קול אצל אחד‬ ‫מנכדיו‪ ,‬ואמר ששומע קול סירכא‪ .‬ובדקו הדבר‪ ,‬ונתוודע אשר דרכו של הנער היה ליל‬ ‫לאיזה שכ שהיה מוכר בשר‪ ,‬ואכל ש בשר סירכא‪.‬‬ ‫)הרה"ח ר' שלמה זלמ ראפאפרט ז"ל‪ ,‬ויקהל שלמה ד ט"ז‪(:‬‬ ‫
‬

‫סיפר לי רבי מנח בנימי גלברג‪ :‬מעשה בדו"ז הרה"ח המופלג בתורה וחסידות מוהר"ר‬ ‫ישעי' קאמינסקי מהעיר שפערב‪ ,‬שהיה עוסק בצביעת צמר ]והיינו‪ ,‬שהיו מביאי לו אנשי‬ ‫את הסחורה שלה לצביעה[‪ .‬ביו בהיר בא גוי אחד לעיר שפערב והחל להתחרות ע‬ ‫דודי רבי ישעי' ז"ל‪ .‬הימי היו בתחילת ימי נשיאותו של של כ"ק מורי ורבי הרב הגה"ק‬ ‫בעל ישמח ישראל מאלכסנדר זצוק"ל‪ ,‬שלח איפוא דודי רבי ישעי' את בנו המופלג‬ ‫החסיד רבי אביגדור ז"ל‪ ,‬להזכיר לפניו את העובדה‪ .‬באותו זמ שהה באלכסנדר מחותנו‬ ‫של רבי ישעי'‪ ,‬ה"ה הגה"צ רבי אלטר משטעקיצי‪ ,‬ושניה נכנסו יחד אל רבינו הקדוש‬ ‫לדבר עמו מעני ההתחרות של הגוי‪ ,‬כששמע רבינו את העני פתח ואמר לה‪:‬‬ ‫"יש הבדל בי איש מופת‪ ,‬לבעל מופת‪" .‬בעל מופת" נקרא זה שבאי לפניו ע דבר‬ ‫קשה והוא פועל בתפילתו לטובה‪" .‬איש מופת" נקרא כמו המעשה שאירע אצל הרה"ק‬ ‫איש אלוקי נורא מוהר"ר שלו זצוק"ל מבעלז‪ ,‬אשר פע נכנס הרבי מבעלז לביהמ"ד‪,‬‬ ‫והגיד מאמר שמצינו ברש"י בש הספרי )דברי י"ב‪ ,‬י"א(‪ ,‬מעשה בגוי שכפתו לאביו לפני‬ ‫כלבו ואכלו‪ .‬ומיד אח"כ סגר הרבי מבעלז את הדלת והל לו‪ .‬כעבור ימי אחדי הגיע‬ ‫יהודי מכפר סמו לבעלז‪ ,‬וסיפר על נס שאירע לו‪ ,‬בכפר שלו התגורר גוי שונא ישראל‪,‬‬ ‫וזמ להרוג את היהודי‪ ,‬והוא חשש ממנו כל העת פ יהרגנו‪ ,‬יו אחד בא בנו של אותו‬ ‫גוי‪ ,‬וכפת את אביו לפני הכלבי‪ ,‬וה אכלו אותו"‪.‬‬ ‫והמשי הישמח ישראל‪ ,‬ואמר לשני החסידי שעמדו לפניו‪ :‬א כ‪ ,‬המשנה בבבא‬ ‫קמא )ד! ק‪" (:‬הנות צמר לצבע והקדיחו יורה" טוב ג במקרה הזה‪ .‬ואכ‪ ,‬אותו גוי‬ ‫בשפערב קיבל הרבה סחורה לצבוע‪ ,‬והקדיח הצבע‪ ,‬ונתקלקלה כל הסחורה‪ ,‬והוכרח‬ ‫לברוח מהעיר בבושת פני‪.‬‬ ‫)הגה"ח ר' נח גד וויינטרויב‪ ,‬בישישי חכמה‪ ,‬ער" אלכסנדר‪ ,‬עמ' רמ"ו(‬ ‫
‬

‫שמעתי מהראש ישיבה הג"ר שלו בראנדער שליט"א ]זצ"ל[‪ :‬פע אחת אחזו להרה"ק‬ ‫ר' שלו מקאמניקא סטרא"ק ]שיתוק[ ל"ע‪ ,‬ושלח להרה"ק מהר"ש מבעלז שרוצה לבא‪,‬‬ ‫אמר הרה"ק מבעלז "אי לי רפואה בשביל‪ ,‬כשיהיה לי רפואה בשביל אשלח אחרי"‪.‬‬ ‫פע אחת שלח לקרוא להרה"ק מקאמינקא שיבוא עכשיו‪ ,‬ועד שהספיק לבוא‪ ,‬בא אל‬ ‫הרה"ק מבעלז איזה חולה מלעמבערג‪ ,‬והיה שוכב ממש כבול ע&‪ ,‬והורידו אותו‪ ,‬וצוה‬ ‫הרה"ק מבעלז שיושיבו אותו על כסאו עד כמה שיכולי‪ ,‬וצוה שכל אחד יצא לחו&‬ ‫החדר‪ ,‬והיה ש אחד – זקנו של רבי געציל שי!‪ ,‬שהטמי עצמו וראה שהרה"ק מבעלז‬ ‫הול אנה ואנה ציקאכט‪ ,‬ונגש אל החולה ומשמש אבר אחד‪ ,‬אח"כ הל עוד פע אנה‬ ‫ואנה ציקאכט‪ ,‬ומשמש אבר אחר‪ ,‬עד שהבריא בכל הגו!‪ ,‬והחולה פחד כ"כ מהרה"ק‬ ‫מבעלז עד שברח מש ועלה על המרכבה ונסע‪.‬‬ ‫אח"כ הגיע הרה"ק מקאמניקא‪ ,‬ואמר לו הרה"ק מבעלז‪" ,‬היה פה איזה חולה אחד וכו'"‬ ‫– כוונתו שהוא כבר השתמש ברפואה – "ואי לי רפואה בשביל"‪ ,‬וצוה לו שימתי‪.‬‬ ‫אח"כ הגיע שבת פרשת יתרו‪ ,‬וצוה הרה"ק מבעלז לקרוא את הרה"ק מקאמניקא ללוי‪,‬‬ ‫וקרא הרה"ק מבעלז בניגו "וצו אלוקי ויכלת עמוד"‪ ,‬והבריא‪.‬‬ ‫ופע ספרו את המעשה הזה להרה"ק ר' משה מראזוואדוב‪ ,‬ועמד ש איש אחד ואמר‬ ‫"אני הייתי החולה שהבריא"‪.‬‬ ‫)הרה"ג ר' ישראל חיי אשרי‪ ,‬שיח זקני‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' קע"א(‬ ‫
‬

‫שמעתי מהרה"ח ר' יצחק דייטש נ"י‪ ,‬ששמע מדו"ז הרה"צ ר' יוזע!‪ ,‬ששמע מתלמיד‬ ‫חכ שהיה דיי בחוסט‪ ,‬שלמד בנעוריו ע הגאו מהרש" זצ"ל‪ ,‬והלה היה חסיד של‬ ‫הרה"ק משינאווא‪ ,‬והמהרש" ידע שהרה"ק משינאוווא מדבר מאוד על שהוא מיקל‬ ‫ביותר בהלכה‪ .‬פע אחת כשנסע אותו דיי לשינאווא‪ ,‬ביקש ממנו המהרש"‪ ,‬שיגלגל‬ ‫שיחה ע הרה"ק משינאווא אודותיו‪ ,‬ובוודאי יתחיל להרעי ולצעוק אודות שהוא‬ ‫מיקל‪ ,‬אז יאמר לו שהשר שלו מבעלזא‪ ,‬צוה לו להקל‪ .‬והחבר עשה כנ"ל‪ ,‬ואכ הרה"ק‬ ‫משינאווא רגז מאוד‪ ,‬ואמר החבר כדברי האלה‪ ,‬ואמר הרה"ק משינאווא בתמיה "השר‬ ‫מבעלז ‪ ,"!...‬ומאז והלאה לא דיבר עליו יותר‪.‬‬ ‫)הרה"ג ר' ישראל חיי אשרי שיח זקני‪ ,‬ח"א עמ' קס"ד(‬

‫להשלמת הדברי‪ ,‬יש להביא את אשר כתב כק"ז אדמו"ר מביאלא שליט"א‪ ,‬בהקדמתו‬ ‫לספרו של אאמו"ר שליט"א "עיוני הלכות" ח"א‪ ,‬וז"ל‪ :‬שמעתי מכ"ק חותני אדמו"ר רבי‬ ‫אברה אביש מטשחויב זצ"ל‪ ,‬ששמע מש"ב כ"ק אדמו"ר רבי ברו מסערט‪-‬ויזני זצ"ל‪,‬‬ ‫שחותנו ]בזוו"ר[ כ"ק אדמו"ר הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זצ"ל הראה לו קונטרס בכת"י של‬ ‫המהרש" מבערזא זצ"ל‪ ,‬שכתבו ונתנו לאחד מתלמידיו הקרובי ביותר‪ ,‬ובו נו"נ‬ ‫בהלכה ומיישב אחת לאחת את כל מה שהוקשה עליו בדרכי תשובה‪ ,‬ובסו! קונטרס זה‪,‬‬ ‫הוסי! המהרש" וכתב "ומה שאני מיקל יש לי טע בזה‪ ,‬וידוע לו הטע"‪.‬‬ ‫ושאל כ"ק אדמו"ר מסערט‪-‬ויזני& "מהו הטע הידוע ?"‪ .‬והשיבו הרה"ק מהרי"ד‬ ‫מבעלזא‪ ,‬דכוונת המהרש" הייתה לכ‪ ,‬שכשהיה אבר בא לזקנו הרה"ק שר שלו‬ ‫מבעלזא זצ"ל להתבר מפ"ק‪ ,‬ויחד עמו נכנסו עוד ב' אברכי‪ ,‬ומנהג הרה"ק מבעלזא‬ ‫היה שחגר חגורה מיוחדת לפני קבלת הקוויטלע‪ ,‬כשנכנסו שלושת האברכי ק‬ ‫הרה"ק מבעלזא לחגור עצמו כמנהגו‪ ,‬ובעת שהידק את החגורה נאנח ואמר בזה"ל "מה‬ ‫יהיה‪ ,‬כל אחד מוסי! חומרות על חומרות‪ ,‬מתי יבוא אבר ת"ח שיפסוק שמעתתא אליבא‬ ‫דהלכתא ע"פ האמת בלי חומרות יתירות"‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולאחר מכ התיישב לקבל הקוויטלע‬ ‫ובירכ לשלו ונפטרו ממנו‪.‬‬ ‫כשיצאו החוצה‪ ,‬שאל המהרש" את אחד האברכי לעיסוקו ופרנסתו‪ ,‬והשיב לו‬ ‫שהוא סוחר בעצי‪ ,‬אז פנה לשני ושאל ג"כ את אותה שאלה‪ ,‬והשיב לו האבר השני‬ ‫שהוא סוחר בתבואה‪ ,‬כששמע זאת הרהר המהרש"‪ ,‬א"כ צריכי לומר שדברי הרה"ק‬ ‫מבעלזא כוונו אלי‪ ,‬שכ אני היחידי המכה כמו"& ותורתי אמונתי‪ ,‬ע"כ גופא דעובדא‪.‬‬ ‫ומיני אז קיבל עליו המהרש" מבערזא לייגע עצמו לברר ההלכה‪ ,‬לאסוקי שמעתתא‬ ‫בכחא דהיתרא‪.‬‬ ‫)עיוני הלכות‪ ,‬ח"א עמ' כ"ה(‬

‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמן‬ ‫‪á‬‬

‫‪ Q‬ישמע חכ‬

‫כשנצטווה‬

‫‪ Q‬מרגניתא טבא ‪R‬‬

‫‪R‬‬

‫פניני יקרי על הפרשה‬

‫דר חיי ולקחי מוסר מפרשת השבוע‬

‫פונה "היו'" דייקא‪ ,‬א
בהר סיני לא פנה‬

‫רגע לפני הסוף‪ ,‬הדרך נכונה ?‬ ‫מל גדול‪ ,‬ר ונישא‪ ,‬הרחיב את גבולות ממלכתו‪ ,‬ועושרו גדל עד לאי שיעור‪ .‬יכול היה לוותר‬ ‫על מיסי בני ארצו‪ ,‬ובד בבד להעניק לה חיי רווחה ביד רחבה‪.‬‬ ‫אול המל קבע‪ :‬אי זה הוג להרעי! על הבריות רוב טובה ללא הבחנה‪ .‬ה יש הראויי לה‬ ‫יותר‪ ,‬ויש הראויי לה פחות‪ .‬ויותר מכ‪ ,‬יש נתיני חרוצי שהעושר יהיה לה לברכה ויוסי!‬ ‫תנופה לפועל‪ ,‬ויש עצלי ונרפי‪ ,‬שהעושר ינוו אות וא! ישחית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הלא מ‬ ‫הראוי‪ ,‬שהנתיני הנאמני יזכו לגמול רב יותר מאלו שאינ כה מסורי‪.‬‬ ‫מה עשה? קבע את מטהו בפאתי הממלכה והכריז‪" :‬כל מי שיבוא לפני המל‪ ,‬יעשירהו המל‬ ‫עושר רב!"‬ ‫ההכרזה עוררה הדי‪ .‬הנתיני הנאמני שמחו על עצ הזכות לבוא לפני המל‪ ,‬ולקבל מידו‬ ‫את התשורה‪ .‬ברוב להיטות יצאו לכיכר העיר ושכרו את העגלות‪ ,‬את הכירכרות ואת כל‬ ‫אמצעי התחבורה שעמדו לרשות‪ .‬כול נהרו לכיוו אחד‪ :‬אל מטה המל אשר בפאתי‬ ‫הממלכה‪ .‬שמח המל לקראת שמחה גדולה‪ ,‬ער לה משתה‪ ,‬האיר לה פני והעשיר‬ ‫עושר רב‪.‬‬ ‫היו רבי אחרי שאמרו לנפש‪ ,‬ובמידה רבה של צדק‪ :‬הרי אוצרותיו של המל כה רבי‬ ‫ובלתי נדלי‪ ,‬מדוע עלינו להיות הראשוני? תחילה הסדירו את עסקיה השוני‪ ,‬ויצאו‬ ‫במתינות‪ .‬כשהגיעו לכיכר העיר‪ ,‬כבר לא מצאו אמצעי תחבורה נאותי‪ ,‬אלא עגלות משא‬ ‫רתומות לסוסי עצלי‪ .‬באי ברירה‪ ,‬שכרו אות והתנהלו לאיט בדר העולה אל מטה‬ ‫המל‪.‬‬ ‫היו כאלו שאמרו לעצמ‪ :‬למה למהר? ה לא נפסיד דבר‪ .‬נהפו את המסע לטיול מהנה‪ ,‬מסע‬ ‫רגלי להכרת האר& הגדולה‪ .‬ארזו חבילות והחלו לצעוד להנאת‪ ,‬עקב בצד אגודל‪ ,‬נהני‬ ‫מרוח היו ומהדר הבריאה‪.‬‬ ‫היה אחד שראה את כול יוצאי‪ ,‬ויצא ג הוא‪ .‬ראה שנוהרי לכיכר העיר‪ ,‬ופנה ג הוא‬ ‫לש‪ .‬ראה שמסתערי על כל אמצעי תחבורה‪ ,‬יש וחורק ועיק את אפו‪ .‬לפתע הגיעה‬ ‫כרכרה הדורה‪ ,‬נוחה‪ ,‬רתומה לסוסי אבירי ‪ -‬ואיש אינו מסתער לעברה‪ .‬עצר אותה‬ ‫והתמק עליה בנוחות‪ ,‬מחיי בעליונות ובזחיחות דעת‪ .‬הפרט השולי‪ ,‬שהמרכבה נוסעת‬ ‫לכיוו ההפו‪ ,‬לא נראה בעיניו חשוב דיו‪...‬‬ ‫ואז‪ ,‬באחד הימי‪ ,‬ציוה המל על כול לעצור‪ ,‬לעמוד על עומד‪ :‬העושר והאושר ינתנו לה‬ ‫לפי דירוג! אלו שמיהרו והזדרזו‪ ,‬יכתבו ויחתמו לאלתר בספר הזכרונות המיועד לרישו‬ ‫אישי מעלה‪.‬‬ ‫השאר יתוגמלו לפי מיקומ‪ ,‬המאמצי שהשקיעו וזריזות‪ .‬בנוס!‪ ,‬תנת לה ארכה של‬ ‫עשרה ימי כדי לשפר את מעמד‪ ,‬לנסות ולהגיע‪ .‬הסיכויי גדלו‪ ,‬א מה יעשה זה‪ ,‬אשר‬ ‫נוסע‪ ...‬בכיוו ההפו?!‬ ‫מובא בתחילת פרשת השבוע‪" :‬את ניצבי היו כולכ לפני ה' אלקיכ‪ .‬ראשיכ‪ ,‬שבטיכ‪,‬‬ ‫זקניכ ושוטריכ‪ ...‬מחוטב עצי עד שואב מימי"‪" .‬היו" ‪ -‬אומר הזוהר הקדוש ‪ -‬כוונתו‬ ‫לראש השנה‪ .‬כול ניצבי ביו זה לפני ה'‪ ,‬מגדול ועד קטו‪ ,‬מהזריז ועד העצל‪ .‬כול יעברו‬ ‫בברית‪ ,‬מלבד החריגי‪:‬‬ ‫"פ יש בכ שורש פורה ראש ולענה‪ ,‬והתבר בלבבו לאמר שלו יהיה לי כי בשרירות ליבי‬ ‫אל" )דברי כט‪ ,‬יט(‪ .‬לדעתו‪ ,‬יכול הוא לבחור בכיוו אחר‪ ,‬לנסוע ליעד אחר‪ .‬עליו נאמר‬ ‫בהמש הפסוק‪" :‬לא יאבה ה' סלוח לו"‪ .‬ההולכי בדר המל‪ ,‬בדר מלכו של עול‪ ,‬יזכו‬ ‫לרוב טובה‪ .‬לעומת‪ ,‬הצועד לבדו‪ ,‬הבוחר בכיוו אחר‪ ,‬לא יוכל להגיע אל המטרה‪.‬‬ ‫ג א תינת לו ארכה עד ליו הכיפורי‪ ,‬ג א ימתינו לו שישנה את דרכו ויצפו לבואו‪ ,‬א‬ ‫ימשי בדר שהתווה לעצמו‪ ,‬בדר הנגדית‪ ,‬לעול לא יגיע‪!!!...‬‬

‫פ יש בכ וגו' אשר לבבו פונה היו וגו' לא יאבה ה' סלוח לו )דברי כ"ט‪ ,‬י"ז(‪.‬‬ ‫וקשה נהי דקיבל עליו בפיו מ"מ הלא בלבבו לא קיבל ולגבי הקב"ה שיודע לבבו‬ ‫של זה לא שיי דברי שבלב אינ דברי‪ ,‬א כ מ"ט לא יאבה ה' סלוח לו כיו‬ ‫שלא היה בלבבו לקבל‪.‬‬ ‫ולפע"ד לפמ"ש רמב" ספ"ב מגירושי ]ה"כ[ דכיו שהוא ישראל ורק יצריה‬ ‫אונסיה‪ ,‬א"כ ]וכו'[ ה"נ מי שהיה לבבו של בשעת קבלת התורה בהר סיני‪ ,‬אפילו‬ ‫לא יהיה לבבו של בערבות מואב‪ ,‬נימא יצרו אונסיה והעיקר אחר דברי פיו‬ ‫אזלינ שמקבל עתה אלה ושבועה‪ ,‬והיינו דקאמר מרע"ה אשר לבבו פונה היו"‬ ‫דייקא אבל בהר סיני לא פנה לבבו‪ ,‬א כ נימא כמ"ש רמב" הלא ישראל אתה‬ ‫וקבלת ברצו בהר סיני שוב יצר אונס וכנ"ל‪ .‬ואמנ תינח בערבות מואב‪ ,‬אבל‬ ‫בעיקר קבלת התורה בהר סיני אפילו נימא מחמת אונס מיתה אורחיה להיות‬ ‫גומר ומקנה‪ ,‬מ"מ מי שלבבו פונה ואמר ידעתי בנפשי שלא גמרתי והקנתי יש לו‬ ‫מודעה רבה‪ ,‬דאי לומר כסברת רמב"‪ ,‬דהא עדיי לא קיבל עליו בשו פע‬ ‫להיות ישראל‪ ,‬ושפיר הוה מודעא רבה לאורייתא‪ ,‬ואי להארי עוד וק"ל‪.‬‬ ‫)שו"ת חתם סופר‪ ,‬חלק ז'‪ ,‬סימן כ"ח(‬

‫
‬ ‫שני שגגות נחשב כמזיד‬

‫הנה בפ"ב דביצה גבי האי סמיא ששכח לעשות עירוב תבשילי‪ ,‬דא"ל מר‬ ‫שמואל סמו על דידי‪ ,‬ולשנה דחזר ושכח‪ ,‬השיב לו שמואל לכ"ע שרי לדיד‬ ‫אסור‪ ,‬ונלמד מש בפוסקי ששתי פעמי שגגה נחשב למזיד‪ ,‬ואי לו תקנה‬ ‫עוד‪ ,‬והרה"ג מהר"א ביק ז"ל בע"ס ביכורי אביב וכמה חי' מפוארי‪ ,‬הסביר לי‬ ‫שזה עני התרגו בפ' נצבי בפסוק "למע ספות הרוה את הצמאה"‪ ,‬שתירג‬ ‫אונקלוס ואוספה ליה חטאי שלותא על זדנותא‪ ,‬דמיירי באשר שגג ב' פעמי‪,‬‬ ‫ואז השגגות השתי נחשבות כזדו‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫)הג"ר יצחק ווייס אבד"ק וווערבוי זצ"ל‪ ,‬שו"ת שיח יצחק‪ ,‬סימן נ"ג(‬

‫
‬ ‫שימה בפיה' – תורה שבע"פ‬ ‫לכ את השירה הזאת וגו' )דברי ל"א‪ ,‬י"ט(‪– .‬‬

‫הנה מה שאמר "שימה‬ ‫ועתה כתבו‬ ‫בפיה" נראה דזה מרמז על תורה שבע"פ‪ ,‬כי תורה שבכתב בלי תורה שבע"פ‬ ‫אינו כלו‪ ,‬ולכ אמר ועתה כתבו לכ את השירה הזאת היא התורה שבכתב‪,‬‬ ‫ולמדה את בני ישראל שימה בפיה" זה תורה שבע"פ‪ ,‬כי דברי שבע"פ אי‬ ‫אתה רשאי לכותב‪.‬‬ ‫)‪(êìéå úùøô ú"äò øôù éøîà – ì"öæ øâåì÷ äîìù 'ø ïåàâä‬‬

‫‪ Q‬תפארת שבאבות ‪R‬‬ ‫פניני יקרי על פרקי אבות ‪ /‬פרק ה'‪-‬ו'‬

‫הול
ואינו עושה שכר הליכה בידו )‪ .(„"È ,'‰‬י"ל‪ ,‬הול
‪ ,‬אד שהול ונוסע אל צדיק‪ ,‬א‬ ‫אינו עושה‪ ,‬מחמת פשטותו וריקותו אי הצדיק יכול לעשות לו כל תיקו‪ .‬א בכל אופ‬ ‫מה יהיה שכר נסיעתו אל הצדיק ? הליכה בידו‪ ,‬כשיבוא לעול האמת יוכל א! כא‬ ‫לדרוש‪ ,‬שיוליכהו אל הצדיק‪ ,‬וש ישאר‪.‬‬ ‫)כ"ק מר! הס"ק מרוז'י! זי"ע‪ ,‬עירי! קדישי! השל‪ ,‬ח"ב(‬

‫
‬

‫ונהני ממנו עצה ותושיה )‪ .('‡ ,'Â‬רצ"ל כי כשהאד נות עצה‪ ,‬עדיי איננו יודע בא‬ ‫יצליח בה‪ .‬אבל כשהצדיק מייע"‪ ,‬היא עצה‪ ,‬והיא תושיה גופא‪ ,‬כי הקב"ה מסכי‬ ‫לעצתו אשר יע"‪ ,‬ובודאי יצליח בה‪ .‬והיא עצה‪ ,‬ותושיה‪ ,‬לשו ישועה‪.‬‬

‫‪ Q‬תפארת החסידות‬

‫)הרה"ק המגיד מקאזני" זי"ע‪ ,‬עבודת ישראל‪ ,‬עמ' שס"ח – מהדו' שפ"צ(‬

‫‪R‬‬

‫ליקוטי אמרי ממאורי החסידות‪ ,‬על פרשת השבוע‪ ,‬מלוקטי מספרי הקדושי‬ ‫חוטב עצות לישראל‪ ,‬קוד' למשפיע מי' עליה'‬ ‫לעלות בכח השי"ת‪ ,‬שהוא המשלח‪ ,‬והוא כל יכול‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי שמואל מסוכוטשוב זי"ע‪ ,‬שם משמואל‪ ,‬פרשת ויקרא תרע"ו‪ ,‬עמ' ל"ד(‬ ‫את נצבי היו כלכ וגו' )דברי כ"ט‪ ,‬ט'(‪ .‬ופי' רש"י – החשוב חשוב קוד וכו'‪ .‬שמעתי‬ ‫
‬ ‫בש הרה"ק מווארקא זצ"ל שהקשה‪ ,‬למה יוקד "חוטב עצי" ל"שואב מימ"‪ ,‬במה‬ ‫ויל
משה וידבר ‪ -‬בהליכות החיי' מחווי' דר
מוסר לאד'‬ ‫עדי! זה מזה‪.‬‬ ‫ויל משה וידבר וגו' )דברי ל"א‪ ,‬א'(‪ .‬שמעתי מאדמו"ר הקדוש בעל "זכרו יעקב" מדעעש‬ ‫‪,‬‬ ‫טובות‬ ‫עצות‬ ‫לייעצ‬ ‫כדי‬ ‫ישראל‬ ‫בני‬ ‫עבור‬ ‫עצות‬ ‫שחוטב‬ ‫היינו‬ ‫–‬ ‫עצי‬ ‫דחוטב‬ ‫וביאר‬ ‫הי"ד‪ ,‬שפירש הפסוק‪" ,‬ויל משה" ‪ -‬לפעמי הת"ח והצדיק בחינת 'משה' – "משה שפיר‬ ‫ושואב מימ – היינו שמשפיע תורה לישראל‪ ,‬דאמרו חז"ל )ב"ק י"ז‪" (.‬אי מי אלא קאמרת" )שבת ק"א‪ ,(:‬ע"י הליכה ברחוב בנעימות הליכותיו‪ ,‬בדרכי מידות ומוסר‪ ,‬אזי‬ ‫תורה"‪ ,‬וקמ"ל קרא דהנות עצות לישראל‪ ,‬הוא קוד למי שמלמד תורה‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫"וידבר"‪ ,‬משפיע על הע כאילו היה מדבר לפניה‪.‬‬ ‫)הג"ר משה זאב פרידמן זצ"ל אבד"ק יפו‪ ,‬קרבן משה‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' רפ"א(‬ ‫ומצאתי ראיה לזה בגמ' שבת )פ"ב‪ :(.‬א"ל הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במיליה‬ ‫
‬ ‫דעלמא‪ ,‬כל שכ זיל גבה – עיי"ש היטב‪ ,‬משמע דזה עדי! מתורה‪.‬‬ ‫תוכחה נהפכת לשירה ‪ -‬ע"י שימה בפיה'‬ ‫)הגה"צ רבי צבי ארי' פרומר אבד"ק קאזיגלאב זצ"ל‪ ,‬ארץ צבי‪ ,‬אמרי חג הסוכות תרפ"ה‪ ,‬עמ' ק"ח(‬ ‫ועתה כתבו לכ את השירה הזאת למדה את בני ישראל שימה בפיה )ש‪ ,‬י"ט(‪ .‬ופי' רש"י‬ ‫
‬ ‫– את השירה הזאת – האזינו השמי עד וכפר אדמתו עמו‪ .‬ודקדק א"א ]מהרי"ד מבעלזא[‬ ‫עשיית המצוות בכח המשלח ‪ -‬השי"ת‬ ‫ז"ל‪ ,‬אי אפשר לקרא דברי תוכחה אלו בש 'שירה'‪.‬ואמר עפ"ד אא"ז ז"ל‪ ,‬דאיתא במס'‬ ‫הגיד כ"ק אבי אדומו"ר ]האבני נזר[ זצללה"ה‪ ,‬שלכאורה יש לתמוה אי מעשה בשר וד מנחות "כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה" ע"כ‪ ,‬וכ בדברי תוכחות הכתובי‬ ‫קרו& מחומר יפעל בעולמות העליוני‪ .‬א התירו& הוא‪ ,‬שהאד הוא שליח מהש בתורה‪ ,‬שאי התכלית ח"ו שיהיו בפועל‪ ,‬אלא כשלומדי אות בתורה‪ ,‬וממשיכי על‬ ‫יתבר לקיי מצוותיו‪ ,‬ושליח לעול יש בו כח המשלח‪ ,‬ומעשה שליח מתייחס למשלח‪ ,‬עצמ פחד ה' ויראתו‪ ,‬עוזר השי"ת להישמר ממה שצריכי להישמר‪ ,‬אלו דברי קדשו של‬ ‫ע"כ המצוות שהאד עושה בשליחות הש"י נחשב שהקב"ה עצמו הוא העושה‪ .‬וא"כ אי אא"ז ז"ל‪.‬‬ ‫תימה מה שהמצוות פועלי בעולמות העליוני‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫וזהו "ועתה כתבו לכ את השירה הזאת"‪ ,‬דמפרשיות של תוכחה נעשה שירה‪ ,‬ואי ?‬ ‫וכבר הגדנו לפרש בזה דרש"י בפ' נצבי על הפסוק "לא בשמי היא" – כתב‪ :‬שאילו "ולמדה את בני ישראל" ‪ -‬ע"י לימוד התורה‪" ,‬שימה בפיה" – דהתכלית היא רק שיהיו‬ ‫היתה בשמי היית צרי לעלות אחריה וללומדה‪ .‬ולכאורה אינו מוב‪ ,‬הא אי ביד האד בפיה‪ ,‬ובזה יכולי להשלי שלא יהיו ח"ו בפועל‪ ,‬אלו דברי קדשו ז"ל‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע‪ ,‬מהר"א‪ ,‬פרשת ויגש‪ ,‬עמ' מ"ג(‬ ‫לעלות לשמי‪ .‬א לפי דברינו הנ"ל מוב‪ ,‬דא היה הציווי לעלות לשמי‪ ,‬היינו יכולי‬ ‫‪â‬‬

‫‪ w‬חסידי מספרי‬

‫‪N‬‬ ‫‪ïäëä .á‬‬

‫"אתם ראיתם‪ / "...‬מעשה שהיה‬ ‫לרגל יומא דהילולא של השר! מסטרעליסק זי"ע החל בשבת זו כ"ג אלול‬

‫אחָד ֵמחֲסִידָיו‪ׁ ,‬שֶּכְבָר הִ ְתקָ‪0‬ב לִג ְבּורֹות‪,‬‬ ‫אחַר ּפְטִי)ת הַחֹוז ֶה מִּלּוּבְל ִין‪ֶ .‬‬ ‫ז ֶה הָיָה זְמַן"מָה ל ְ ַ‬ ‫אִיׁש"צּו‪1‬ה‪ ,‬סָפּוג ּתֹו‪1‬ה וַחֲסִידּות וְעֹובֵד ה' ּבִ ְמסִירּות‪ ,‬הִתְּגֹו‪0‬ר ּבַ ֲעיָ‪1‬ה ׁשֶ)ּבִים ִמּבָנ ֶיהָ נ ָהּו‬ ‫אבְ‪0‬כִים‬ ‫אחַר הַּצַּדִיק )ּבִי אּו‪9‬י ִמ ְּסטֶ‪7‬ל ִיסְק‪ ,‬הַ ְּמכֻּנ ֶה 'הַּׂשָ‪1‬ף'‪ּ .‬בֵינ ֵיהֶם הָיּו ‪B‬א" ְמעַט ַ‬ ‫ַ‬ ‫אחַר ְּפטִי‪1‬תֹו ' ָעבְרּו' לִּסְטֶ‪7‬ל ִיסְק‪.‬‬ ‫צְעִי‪9‬ים‪ׁ ,‬שֶהָיּו קְׁשּו‪9‬ים ּבַ ְּתחִּל ָה אֶל 'הַחֹוז ֶה' וְ)ק ל ְ ַ‬ ‫אל ָיו ּבְכָל נ ִימֵי‬ ‫ֶה ָחסִיד הַ ָּיׁשִיׁש‪ׁ ,‬שֶהִסְּתֹופֵף ׁשָנ ִים )ּבֹות ּבְצִּלֹו ׁשֶל 'הַחֹוז ֶה' וְהָיָה קָׁשּור ֵ‬ ‫נַפְׁשֹו‪ ,‬הִ ְתקַּׁשָה לְהַׁשְל ִים עִם ּפְטִי)ת )ּבֹו ּובְוַּדַאי ‪B‬א הָיָה ְמסֻּג ָל ל ַ ֲעבֹר ל ְ ַמנְהִיג חָדָׁש‪ִ .‬מּצַד‬ ‫ׁשֵנ ִי‪ּ ,‬בְכָל ּפַעַם ׁשֶהָיּו חֲסִידִים ׁשָבִים ִמּסְטֶ‪7‬ל ִיסְק ּובְפִיהֶם סִּפּו‪9‬ים נִלְהָבִים עַל הַּנ ַ ֲעׂשֶה‬ ‫אבַק"אֵי ָתנ ִים הִתְחֹול ֵל ּבְנַפְׁשֹו ּפְנ ִימָה‪.‬‬ ‫ּבַחֲצַר )ּבָם‪ ,‬הָיָה ל ִּבֹו יֹוקֵד ִמּקִנְאָה‪ַ .‬מ ֲ‬ ‫חַג"הַּׁשָבּועֹות הִ ְתקָ‪0‬ב ּובָא‪ְּ .‬תפִּל ָתֹו ׁשֶל 'הַּׂשָ‪1‬ף' ּג ַם ּבִסְתָם יֹום ׁשֶל חֹול הָיְתָה נִלְהֶבֶת‬ ‫וְסֹועֶ‪L‬ת ּבִ ְמיֻחָד‪ּ .‬בְאֵׁש ְּתפִּל ָתֹו הִצְל ִיחַ לְהַבְעִיר אֶת ל ֵב ּכָל מִי ׁשֶּנ ִ ְמצָא ּבִסְבִיבָתֹו‪ .‬קֹולֹות‬ ‫הַ ְּתפִּל ָה ׁשֶּבָקְעּו וְעָלּו ִמּבֵית" ִמדְ‪ׁ1‬שֹו ׁשֶל ' ַהּׂשָ‪1‬ף' נִׁשְמְעּו לְמֵ‪1‬חֹוק‪ .‬אִם ּבְכָל הַּׁשָנ ָה ּכָ‪ּ ,M‬בְחַג‬ ‫אקְדָמּות' ׁשֶל הָ)ּבִי!"‪ ,‬הָיּו חֲסִידָיו ְמסַּפְ‪9‬ים ּבְ‪L‬טֶט;‬ ‫אחַת"ּכַּמָה"וְכַּמָה‪" .‬הָ' ַ‬ ‫הַּׁשָבּועֹות עַל" ַ‬ ‫" ֲעׂשֶ‪L‬ת"הַ ִּדּבְרֹות ׁשֶּלֹו!"‪ ,‬הִתְ)ּפְקּו ּבְעֵינַיִם ְמל ֵאֹות עֶ‪ּ7‬ג ָה‪.‬‬ ‫אחָדִים לִפְנ ֵי חַג"הַּׁשָבּועֹות‪ּ ,‬בְעֹוד הַ ֲחסִידִים ִמ ְתאַ‪ּ7‬גְנ ִים לַּנְסִיעָה לִּסְטֶ‪7‬ל ִיסְק‪ ,‬הִבְחִינּו‬ ‫יָמִים ֲ‬ ‫אחֲ‪0‬יהֶם‪ .‬חִיׁש" ַמהֵר ּפִּנּו לֹו מָקֹום נֹוחַ‬ ‫לְהַפְ ָּת ָעתָם ּבֶחָסִיד הַּיָׁשִיׁש הַ ְּמׂשָ‪ M0‬אֶת )גְל ָיו ַ‬ ‫אחַת הָ ֲעג ָלֹות ׁשֶּבַּׁשַּיָ‪1‬ה‪ .‬הִצְטָ‪7‬פּותֹו הַ ַּמפְּתִיעָה ׁשֶל הֶחָסִיד הַּיָׁשִיׁש‪ִ ,‬מ ַּתלְמִידָיו‬ ‫ּומְ‪ּR‬וָח ּבְ ַ‬ ‫הַ ֻּמבְהָקִים ׁשֶל 'הַחֹוז ֶה'‪ ,‬עֹו‪17‬ה חֶ ְדוָה ּבְל ֵב הַחֲסִידִים הַּצְעִי‪9‬ים‪.‬‬ ‫ּג ַם ּבְהַּג ִיעֹו לִּסְטֶ‪7‬ל ִיסְק זָכָה הֶחָסִיד הַּיָׁשִיׁש לְיַחַס ְמיֻחָד ׁשֶל חִּבָה וְכ ָבֹוד‪ .‬הּוא קֻּדַם ל ְ‪S‬אׁש‬ ‫ּתֹור הַּנִכְנָסִים אֶל 'הַּׂשָ‪1‬ף'‪ ,‬לָתֵת לֹו ּולְקַּבֵל ִמּמֶּנּו ּבִ‪ּ7‬כ ַת ׁשָלֹום‪' .‬הַּׂשָ‪1‬ף' קִּבְלּו ּבִמְאֹור ּפָנ ִים‬ ‫וְהֶחְל ִיף עִּמֹו ִּדבְ‪0‬י ּתֹו‪1‬ה ּובְ‪1‬כָה‪ .‬הּוא ‪B‬א ׁשָאַל וְ‪B‬א הֵעִיר ָּדבָר עַל ֶעצֶם ּבֹואֹו ׁשֶל הֶחָסִיד‬ ‫אּל ָא ִענְיָן ‪1‬ג ִיל וְ ִטבְעִי‪.‬‬ ‫הַּיָׁשִיׁש ל ִ ְּסטֶ‪7‬ל ִיסְק‪ָ ,‬מׁשָל אֵין ז ֶה ֶ‬ ‫ל ֵיל הִ ְתקַּדֵׁש הַחַג‪ .‬הַ ְּתפִּל ָה ּבְבֵית" ִמדְ‪ׁ1‬שֹו ׁשֶל 'הַּׂשָ‪1‬ף' הִ ְתנַהֲל ָה ּבִתְחּוׁשָה עַּז ָה ׁשֶל‬ ‫הִתְרֹומְמּות"רּוחַ‪ּ .‬כ ְמֹו קַּבַ‪7‬נ ִיט הַ ֵּמׁשִיט ּבְיָד ּבֹו ַטחַת אֶת סְפִינ ָתֹו ּבֵין הַּגַּל ִים‪ ,‬הִנְהִיג ' ַהּׂשָ‪1‬ף'‬ ‫אֶת הֲמֹונ ֵי חֲסִידָיו‪ּ ,‬בְבִ ְטחָה‪ ,‬עַל ּגַּל ִים ּג ְבֹוהִים ׁשֶל ׂשִ ְמחָה וְהִ ְתלַהֲבּות‪ּ .‬ג ַם הֶחָסִיד ַהּיָׁשִיׁש‬ ‫אוִי‪1‬ה הַּכְלָל ִית‪.‬‬ ‫נִׁשְאַב אֶל ּתֹו‪ָ M‬ה ֲ‬ ‫אמִי)ת הַ'ּתִּקּון' ּבְ ֶמׁשֶ‪ M‬הַּלַיְל ָה נ ֶ ֶעׂשְתָה אַף הִיא מִּתֹו‪ּ M‬תְחּוׁשָה חַּמָה ּולְבָבִית‪.‬‬ ‫ֲ‬ ‫ַהּׁשַחַר הִפְצִי ַע וְעִּמֹו ָעל ָה ּג ַם הַ ֶּמתַח ּבְבֵית"הַ ִּמדְ‪ׁ1‬ש‪ .‬הַחֲסִידִים ָּתפְסּו מְקֹומֹות טֹובִים‪,‬‬ ‫ׁשקִיף ֵמהֶם אֶל הַּבִימָה‪ׁ ,‬שֶ ָעל ֶי ָה יֹאמַר הָ)ּבִי אֶת הָ' ַא ְקדָמּות'‬ ‫אִיׁש"אִיׁש ּכְפִי יְכָל ְּתֹו‪ּ ,‬כְדֵי לְהַ ְ‬ ‫אחַד‬ ‫אחַר ִמּכֵן אֶת ֲעׂשֶ‪L‬ת הַ ִּדּבְרֹות‪ .‬הֶחָסִיד הַּיָׁשִיׁש הִ ְתּכַּבֵד ל ַ ֲעמֹד ְּב ַ‬ ‫ּו ִמּׁשָם יִקְ‪1‬א ל ְ ַ‬ ‫הַּמְקֹומֹות הַּטֹובִים – ּבַ ַּמ ְעּג ָל הַּקָרֹוב ּבְיֹותֵר אֶל הָ)ּבִי‪.‬‬ ‫אּמְתּו ּתֵאּו‪0‬יהֶם ׁשֶל‬ ‫א ְמנ ָם יִ ְת ַ‬ ‫לְפֶתַע נ ִזְּכַר ּבְ)ּבֹו 'הַחֹוז ֶה' ּו ַמחֲׁשֶבֶת"חּוץ חָלְפָה ּבְ‪S‬אׁשֹו – הַ ֻ‬ ‫הַחֲסִידִים? ַהאִם יַ ֲעמֹד 'הַּׂשָ‪1‬ף' ּבַּצִּפִּיֹות ַהּג ְבֹוהֹות ׁשֶ ָּתל ָה ּבֹו? ִמּיָד סִּל ֵק ֵמ ָעל ָיו ַמחְׁשָבָה זֹו‪.‬‬ ‫"ׁשֹוטֶה ׁשֶּבָעֹול ָם"‪ּ ,‬גָעַר ּבְ ַעצְמֹו‪" ,‬וְכִי ּבָא ָת לְכָאן ּכְדֵי לִהְיֹות צֹופֶה ֵמהַּצַד אֹו ּכְדֵי לְקַּבֵל‬ ‫אֶת הַּתֹו‪1‬ה?!"‪.‬‬ ‫ּׁשעָה‪ּ ,‬גָבְרּו הַּדֹחַק וְ ַהּצִּפִּיָה‪ּ .‬כְׁשֶהִּג ִי ַע ּובָא הָ‪L‬ג ַע‪ ,‬הִׂשְּתָ‪17‬ה ְּבבֵית"‬ ‫ּכְכָל ׁשֶהִ ְתקָ‪7‬בָה הַ ָ‬ ‫א ְפׁשָר לַחְּתֹ‪ּ M‬בְסַּכִין‪ .‬הֶחָסִיד הַ ָּיׁשִיׁש‬ ‫אוִיר הָיָה ֶ‬ ‫הַ ִּמדְ‪ׁ1‬ש ְּד ָממָה ֻמחְלֶטֶת‪ .‬אֶת הַ ֶּמתַח ּבָ ֲ‬ ‫אּמֵץ לִקְ‪B‬ט וְלִסְּפֹג ּכָל ּתְנּועָה וְכ ָל‬ ‫נ ִ ְדחָק ּבֵין ּכֻּל ָם‪ּ ,‬פֹוקֵחַ אֶת עֵינ ָיו‪ַ ,‬מּטָה אֶת אָזְנ ָיו‪ִ ,‬מ ְת ַ‬ ‫ִמּל ָה‪.‬‬ ‫ׁשקִילְנ ָא הַ‪7‬מָן ּו‪ׁ7‬שּותָא"‪...‬‬ ‫אוְל ָא ָ‬ ‫א ְקדָמּות ִמּל ִין וְׁשָ‪1‬יּות ׁשּותָא‪ַ ,‬‬ ‫ּפֹותֵ ַח 'הַּׂשָ‪1‬ף' וְאֹומֵר " ַ‬ ‫אַ‪ M‬מָה זֹאת? הֶ ָחסִיד ַהּיָׁשִיׁש אֵינֶּנּו ׁשֹו ֵמ ַע ִמּל ִים‪ָ 7 .‬עׁשִים ׁשֹו ֵמ ַע הּוא‪ָ 7 ,‬עׁשִים ּגֹובְ‪9‬ים‬ ‫וְהֹולְכִים‪ .‬וְהַּקֹולֹות ַמחְ‪9‬יׁשִים אֶת אָזְנ ָיו ּו ְמעַ‪ּ7‬פְל ִים אֶת חּוׁשָיו‪ .‬לְפֶתַע הּוא חָׁש ּכְמִין ִעּוָרֹון‬ ‫ַמּכֶה ּבְעֵינ ָיו‪ .‬הַּקֹולֹות הָרֹו ֲעמִים אֵינ ָם ּפֹוסְקִים וְהּוא ַמּבִיט סְבִיבֹו ּכְסּומָא ּבָאֲ‪ּR‬בָה‪.‬‬ ‫אנ ִי לְעֹנ ֶׁש ז ֶה עַל ׁשֶהִ‪7‬הַ‪ּ7‬תִי ַאחַר הַּצַּדִיק וְחָׁשַבְּתִי ַמחְׁשֶבֶת ּפִּגּול ּבָ‪7‬גָעִים‬ ‫"‪2‬אּוי ֲ‬ ‫הַּנִׂשְּגָבִים ּבְיֹותֵר"‪ ,‬הִלְקָה הַּיָׁשִיׁש אֶת ַעצְמֹו‪.‬‬ ‫אּיָתֹו‬ ‫אחַת ׁשָקְטּו הָ‪ָ 7‬עׁשִים ּו‪ִ 7‬‬ ‫אקְדָמּות'‪ּ ,‬בְבַת" ַ‬ ‫וְ ִהּנ ֵה ז ֶה ּפֶל ֶא‪ ,‬אַ‪ M‬סִּיֵם 'הַּׂשָ‪1‬ף' אֶת סֵדֶר הָ' ַ‬ ‫אּבִיט עֹוד אֶל ּתֹו‪M‬‬ ‫אל ָיו ּבִמְ‪B‬א צְל ִילּותָּה‪ִ " .‬מּכָאן וְהָלְאָה ‪B‬א ַ‬ ‫ׁשֶל הֶחָסִיד הַ ָּיׁשִיׁש ׁשָבָה ֵ‬ ‫אבְחַן אֹותֹו"‪ ,‬הֶחְל ִיט הַחְלָטָה נ ְחּוׁשָה וְהִתְ)ּכֵז ּבַּסִּדּור ׁשֶּבְיָדָיו‪.‬‬ ‫עֵינ ֵי הַּצַּדִיק וְ‪B‬א ֶ‬ ‫ּכַעֲבֹר ‪L‬ג ַע אֹו ׁשְנַיִם ַמ ְתחִיל 'הַּׂשָ‪1‬ף' לִקְ‪S‬א ּבַּתֹו‪1‬ה ּו ַמּג ִי ַע ל ַ ֲעׂשֶ‪L‬ת"הַ ִּדּבְרֹות‪ּ" :‬בַחֹדֶׁש‬ ‫הַּׁשְל ִיׁשִי‪ּ ...‬ומֹׁשֶה ָעל ָה אֶל הָאֱ‪B‬קִים‪ ...‬וַיְהִי ּבַּיֹום הַּׁשְל ִיׁשִי‪ ...‬וַּיְ ַדּבֵר אֱ‪B‬קִים אֶת ּכָל הַ ְּדבָ‪9‬ים‬ ‫אוִיר ּומַ‪7‬עִיד‬ ‫אנֹכִי ה' אֱ‪B‬קֶי^‪ּ ."...‬פְנ ֵי 'הַּׂשָ‪1‬ף' לְהָבִים‪ .‬קֹולֹו הָ‪1‬ם ְמהַ ְדהֵד ּבָ ֲ‬ ‫אּל ֶה ל ֵאמֹר‪ָ ,‬‬ ‫הָ ֵ‬ ‫אֶת ּכָ ְתל ֵי ּבֵית"הַ ִּמדְ‪ׁ1‬ש‪ .‬אַ‪ M‬אֵין עֹוד ‪ָ 7‬עׁשִים‪ ,‬אֵין ִעוְרֹון עֵינַיִם וְאֵין עִ‪ּ7‬פּול חּוׁשִים‪ .‬ל ְ‪L‬ג ַע‬ ‫‪1‬וַח לֶחָסִיד הַּיָׁשִיׁש‪.‬‬ ‫ׁשהִּג ִי ַע ֶהחָסִיד‬ ‫אחֵל לֹו "חַג ׂשָ ֵמחַ"‪ּ .‬כְ ֶ‬ ‫הַּתְ ִפּל ָה הִסְ ַּתּיְמָה וְהַּכֹל עֹובְ‪9‬ים עַל ּפְנ ֵי 'הַּׂשָ‪1‬ף' ל ְ ַ‬ ‫הַּיָׁשִיׁש אֶל 'הַּׂשָ‪1‬ף'‪ ,‬נָעַץ ּבֹו ז ֶה ַמּבָט חַד וְחֹודֵר‪" .‬חַג ׂשָ ֵמחַ!"‪ ,‬אֹומֵר ' ַהּׂשָ‪1‬ף' ּו ַמ ְמׁשִי‪ִ M‬מּיָד‬ ‫אל ָה‪" :‬מַּדּו ַע נִבְהַל ְ ָּת! ּכְלּום אֵינ ְ^ יֹו ֵד ַע ּכִי ּג ַם ּבְ ַמ ֲעמַד הַר"סִינ ַי הֶחְ‪9‬ידּו קֹולֹות ּובְ‪1‬קִים‬ ‫ּבִׁשְ ֵ‬ ‫אׁשֶר‬ ‫ׁש ָעׁשָן ָסמִי‪ M‬הִ ַּתּמֵר ִמּמֶּנּו‪ּ ,‬כַ ֲעׁשַן הַּכִבְׁשָן‪ִ ,‬מּפְנ ֵי ה' ֲ‬ ‫אֶת הַּיְקּום וְ ָענ ָן ּכָבֵד נ ָח עַל הָהָר‪ֶ ,‬‬ ‫יָ)ד ָעל ָיו?!"‪...‬‬ ‫אמַר‪:‬‬ ‫מ ַּת ְדהֵמָה‪ .‬הִ ְמׁשִי‪' M‬הַּׂשָ‪1‬ף' וְ ָ‬ ‫את נַפְׁשֹו ֵמהֶל ֶם ּו ִ‬ ‫ִהּבִיט הֶחָסִיד הַּיָׁשִיׁש ּבַּצַּדִיק וְ‪B‬א יָדַע ֶ‬ ‫"לּו הִׂשְּכַל ְ ָּת וְחָכַ ְמ ָּת וְ‪B‬א ּתָׁש ּכֹוחֲ^ ֵמהָ‪ָ 7‬עׁשִים ּומִן הָעֲ‪1‬פֶל ׁשֶ ָאפַף אֹותְ^‪ּ ,‬כִי אָז ֶאפְׁשָר‬ ‫ׁשֶהָיִי ָת זֹוכֶה ּג ַם ל ִ‪7‬אֹות ּבְאֹור קַּבָל ַת הַּתֹו‪1‬ה‪ ...‬וְ ַעּתָה‪ ,‬חַג ׂשָ ֵמחַ"‪.‬‬

‫‪ Q‬דברי ערבי‬

‫‪R‬‬

‫פניני הלכה ומנהג בעניני דיומא והפרשה‬ ‫לתרג' הש"ס ללשו זר‬ ‫ע"ד שאלתו אי להדפיס בלשון האנגלי מסכת ב"ק ‪ ...‬בהשקפה ראשונה היה נראה‬ ‫לומר שאין לתרגם תורה שבעל פה ללשון העמים‪ ,‬דהא בקושי התירו לכתוב אותה‬ ‫בכתב דילפינן )גיטי! ד ס'‪ (:‬מקרא כי על פי הדברים האלה‪ ,‬דברים שבעל פה אי אתה‬ ‫רשאי לאומרן בכתב‪ ,‬ורק משום עת לעשות לה' הפרו תורתך התירו כדי שלא תשתכח‬ ‫תורה מישראל‪ ,‬ומעתה מאן יימר לן שמותר להעתיקה גם בלשון העמים דהא מסתברא‬ ‫לחלק ביניהון… הרי שלך לפניך לפי דברי ר"י בר שלום ור' אבין עיקר איסור כתיבת‬ ‫תורה שבע"פ הוא שלא יאמרו הגוים שגם להם ניתנה התורה‪.‬‬ ‫ואמרתי לפרש בזה מקרא כתוב )דברי ל"א פסוק י"ט( "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת‬ ‫ולמדה את בני ישראל לעד בבני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד‬ ‫בבני ישראל"‪ .‬כתבו לכם את השירה הזאת זה תורה שבכתב‪ ,‬ולמדה את בני ישראל‬ ‫זה פירושה של תורה‪ ,‬ועל חלק זה השני אמרה תורה "שימה בפיהם" שיהיה בעל פה‬ ‫למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל ולא יאמרו האומות אשר גם הם בניו‬ ‫של הקב"ה המה וזה וודאי שהעתקת התורה שבע"פ ללשונותיהם גורמת יותר אשר‬ ‫כמו זר נחשבו ויאמרו אשר גם המסטורין של הקב"ה בידם המה‪ ,‬וא"כ יש לומר‬ ‫שאעפ"י שהתירו חכמים לכתוב תורה שבע"פ כדי שלא תשתכח תורה מישראל מכל‬ ‫מקום להעתיק אותה בלשונות העמים באיסורו עומד‪.‬‬ ‫)‪ä"ë ïîéñ éëãøî ãé ú"åù – ïòôøòååèðà ÷"ãáà ã"éä âøòáðòèèàø éëãøî 'ø ïåàâä‬‬ ‫‪(øñåàù ñ"úç úáåùú àöîù øçà ,åá øæç ä"äâäáå .øúéäì óåñáì ÷éñîù ù"òò‬‬

‫‪ Q‬קול דודי דופק‬

‫‪R‬‬

‫אמרות צדיקי בעיני תשובה שלימה‬ ‫'מלפני משפטי יצא'' ע''י שיסתכל במעלות חברו‬

‫עוד יש לומר ]על דברי המדרש את נצבי היו – הוא ראש השנה[‪ ,‬דשמעתי ממורי ]הבעש"ט[ פירוש הפסוק‬ ‫)תהילי ק"ב( תפלה לעני כי יעטו! ולפני ה' ישפו שיחו‪ ,‬על פי משל‪ ,‬שצוה המל שיבקש כל אחד‬ ‫]מנתיני מלכותו[ מבוקשו בעת שמחת המל‪ ,‬והיה חכ אחד שביקש ]שרצונו הוא[ שידבר ע המל ג'‬ ‫פעמי ביו‪ ,‬והוטב בעיני המל‪ ,‬ונת לו ]המל[ ג מה שלא ביקש‪ .‬וזה שאמר ולפני ה' ישפו שיחו‬ ‫]היינו – שזאת בקשתו מהשי"ת שיוכל תמיד לשפו שיחו לפני ה'‪ ,‬ולדבר עמו בכל עת שירצה[‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫ובזה יוב‪ ,‬את נצבי היו ]אי תוכלו לפעול[ שיהיה לכ תקומה ]היו – בראש השנה‪ ,‬ע"י[ כשתהיו‬ ‫נצבי לפניו יתבר לבדו‪ ,‬שנשפו שיחו לפניו יתבר‪ ,‬שזהו נציבה וקימה לאד‪ ,‬והב‪.‬‬ ‫ובזה נראה לי ]לבאר הכתוב[ מלפני משפטי יצא עיני תחזינה מישרי )תהילי י"ז(‪ ,‬דכתב בחסד‬ ‫לאברה‪ ,‬שיהיה ]האד[ מרכבה למדת נשא עו ועובר על פשע )מיכה ז'(‪ ,‬שיעבור מנגד פניו הפשע‪,‬‬ ‫רק הטוב הוא רואה ולא הפשע ]היינו – שע"י שיראה רק טוב חברו ולא את פשעיו‪ ,‬ינהג עמו כ א! השי"ת‪ ,‬ויביט‬ ‫במעלותיו ולא בעוונותיו חלילה‪ ,‬ע"כ דברי החסד לאברה[ וכו'‪ .‬ובזה יוב‪ ,‬מלפני וגו'‪ ,‬כי עיני תחזינה מישרי‪,‬‬ ‫ולא ]את[ הפשע ]ולכ אנו מבקשי שהמשפט יהיה אצל השי"ת בדווקא – מלפני[‪ ,‬מה שאי כ לפני בית דינו‪,‬‬ ‫וק"ל‪.‬‬ ‫)תולדות יעקב יוס‪ ,‬סו פר' נצבי(‬

‫''א העוו פני מלכ'' ‪ -‬החוטא חושב שעשה זאת לש ‪'' -‬צור מלכי וקדושי''‬

‫שמעתי מר' שמעלקא בלומנפעלד הי"ד‪ ,‬שהוא הי' בצאנז אצל הרה"ק רבי משה משינאווא זי"ע‪,‬‬ ‫וקוד אמירת הפזמו בסליחות של "א העוו פני מלכ צור מלכי וקדושי"‪ ,‬הסתובב רבי משה'לע‬ ‫ואמר לציבור‪ ,‬יתכ לפעמי שאד צרי לעשות תשובה על מצווה שהוא חשב שעושה‪ ,‬ולמעשה‬ ‫עשה עבירה‪ ,‬וכגו‪ :‬שהוכיח את חברו‪ ,‬וחשב שמקיי בכ מצוות "הוכח תוכיח"‪ ,‬א היות ועשה‬ ‫זאת בפני רבי וביישו‪ ,‬עבר על "המלבי פני חברו ברבי"‪ ,‬וכ ישנ עוד כאלו "מצוות"‪ ,‬והרי ה‬ ‫בבחינת "א העוו פני מלכ" – שחטאו כלפי השי"ת‪ ,‬וחשבו שעושי זאת "לש צור מלכי‬ ‫וקדושי"‪ ,‬וזה חמור יותר משאר עבירות‪ ,‬כי בזה לא יודעי שצרי לעשות תשובה‪ ,‬ולכ כל אחד‬ ‫ידקדק א יש בידו "מצוות" כאלו‪ ,‬וישוב עליה‪.‬‬ ‫)כ"ק אדמו"ר רבי יענק'לה מפשעווארסק זצ"ל‪ ,‬קונטרס עניני לראש השנה – מהרה"צ ר' יעקב כהנא שליט"א(‬

‫‪ Q‬תפארת אבות‬

‫‪R‬‬

‫זכות יג עלינו ועל כל ישראל אמ ‬ ‫שבת קודש פרשת נצבי ויל – כ"ג אלול‪ :‬תקע"ח – הרה"ק ר' ישראל דערבארמדיקער‬ ‫מפיקוב‪ .‬תקפ"ו – הרה"ק ר' אורי מסטרעליסק‪ .‬תרל"ד – הג"ר יוס באב"ד אב"ד טערנופול‬ ‫'מנחת חינו'‪ .‬תש"ב ‪ -‬הרה"ק ר' יצחק מנח מאלכסנדר הי"ד 'עקידת יצחק'‪.‬‬ ‫יו ראשו – כ"ד אלול‪ :‬תקע"ה – הרה"ק ר' יוס משה מזאלאווי 'ברית אבר'‪ .‬תרל"ו – הג"ר‬ ‫הג"ר מנשה מטלוב סתהו! אב"ד חלב‪ .‬תרע"ח – הרה"ק ר' אברה יוס מזאשילי!–קראקא‪.‬‬ ‫תרצ"ג – הג"ר ישראל מאיר הכה! מראדי! 'חפ חיי–שמירת הלשו!' 'משנה ברורה' ועוד‪ .‬תרצ"ו‬ ‫– כ"ק מר אדמו"ר רבי דוב בער מטשארטקוב‪ .‬תשל"ו – הג"ר יחזקאל אברמסקי אב"ד סלוצק –‬ ‫לונדו! 'חזו! יחזקאל'‪.‬‬ ‫יו שני – כ"ה אלול‪ :‬ג' תתס"ב – התנא רבי אלעזר ב! רבי שמעו! בר יוחאי‪ .‬ה' תקמ"א –‬ ‫הרה"ק ר' יחיאל מיכל 'המגיד מזלאטשוב'‪ .‬תרנ"ד – הרה"ק ר' דוד מקשאנוב‪ .‬תרס"א – המלוב"!‬ ‫רבי אהר! אבוחצירא‪.‬‬ ‫יו שלישי – כ"ו אלול‪ :‬תקס"ה – הג"ר אליהו צרפתי דומ" פאס 'אליהו זוטא'‪ .‬תרנ"ז – הרה"ק‬ ‫ר' אהר! מקוידינוב‪ .‬תרס"ז – הג"ר עמר בלו אב"ד באוויפאלו 'שו"ת בית שערי'‪.‬‬ ‫יו רביעי – כ"ז אלול‪ :‬תק"ס – הג"ר נת! הכה! אדלר אבד"ק פפד"מ‪ .‬תקצ"ג – הרה"ק ר' יעקב‬ ‫אריה מקאוולי ]נעשכיז[‪ .‬תרט"ו – הרה"ק ר' שלו מבעלזא‪ .‬תרמ"ט – הג"ר משה נת! נטע‬ ‫יונגרייז אב"ד טיסה‪-‬פירד‪.‬‬ ‫יו חמישי – כ"ח אלול‪ :‬ב' תתפ"ב – שאול המל בחיר ה' ובניו הי"ד‪.‬‬ ‫יו שישי – כ"ט אלול‪ :‬תש"ג – כ"ק מר אדמו"ר רבי אברה יעקב מגוואדזי – סטאלי הי"ד‪.‬‬

‫‪ Q‬שהשמחה‬

‫במעונם ‪R‬‬

‫ברכת מזלא טבא מעומקא דליבא לידידינו הנכבדי‬ ‫הר"ר מנח רעי הי"ו ‪ -‬להכנס נכדו בעותו"מ‬ ‫הר"ר חיי דוב אנגלשטיי הי"ו ‪ -‬להולדת הנכד‬ ‫הר"ר יוס! הלר הי"ו ‪ -‬לונדו ‪ -‬לאירוסי הבת‬ ‫הר"ר פנחס ראוב שרמ הי"ו ‪ -‬להולדת הב‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫כל הזכויות שמורות © להערות והנצחות ולקבלת הגליו או רשות העתקה‪[email protected] - 00.32.486.738.104 :‬‬ ‫‪ã‬‬