Beth Meir Nitzavim 2009

‫בס"ד‬

‫מתורת רבותינו הקדושים על פרשיות השבוע‬ ‫מכתבי רבותינו ותלמידיהם‬ ‫פרשת נצבים‪-‬וילך‪ ,‬שבת סליחות‪ ,‬ה'תשס"ט‬

‫מאמרי אורייתא‬ ‫אתם נצבים היום כולכם וגו' )כט‪ ,‬ט(‪ .‬איתא במדרש‬ ‫תנחומא בפרשה זו )אות א( למה נסמכה פרשה זו לפרשת‬ ‫קללות‪ ,‬לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים שנאמרו‬ ‫בפרשה זו חוץ מארבעים ותשע שנאמרו בתורת כהנים‪ ,‬מיד‬ ‫הוריקו פניהם ואמרו מי יכול לעמוד באלו‪ ,‬מיד קרא אותן‬ ‫משה והיה מפייסן וכו' לכך נאמר אתם נצבים‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ונראה לבאר דהנה באמת צריך להבין למה בתורת‬ ‫כהנים לא כתיב רק מ"ט קללות ובמשנה תורה כתיב צ"ח‬ ‫קללות‪ .‬רק הנה ידוע דכשהאדם חוטא אפילו בהעבירות שבין‬ ‫אדם למקום הוא גם כן חוטא בין אדם לחבירו יען שגורם‬ ‫הפסד וחימה ח"ו על ישראל‪ ,‬וממילא תשובה לא מהני‪ ,‬דרק‬ ‫על עבירות שבין אדם למקום מהני תשובה ולא על עבירות‬ ‫שבין אדם לחבירו‪.‬‬ ‫ועוד ידוע קושיית המפרשים איך מהני תשובה הא‬ ‫קיי"ל כיון שנדחה נדחה‪ ,‬והואיל והאדם חטא ונדחה לפני‬ ‫הקב"ה איך חוזר ונראה‪ .‬אך תירצו‪ ,‬הואיל ובידו לעשות‬ ‫תשובה לא הוי דיחוי מעיקרא כלל ולכן מהני תשובה‪ .‬אבל כל‬ ‫זה על העבירות הנוגעות לעצמו‪ ,‬אבל כיון שכל ישראל ערבים‬ ‫זה לזה‪ ,‬נמצא דכשהאדם חוטא הוה כאילו גם חבירו חוטא‪,‬‬ ‫וא"כ נמצא דגם חבירו נדחה עבור חטאו‪ ,‬וזה כבר לא הוי‬ ‫בידו שחבירו יעשה תשובה וא"כ הוי נדחה‪.‬‬ ‫ולכן כאשר שמעו ישראל הצ"ח קללות שבמשנה תורה‬ ‫שהיה כפול מהמ"ט קללות שבתורת כהנים‪ ,‬והטעם לזה היה‬ ‫דהואיל שנכנסו בערבות מואב להיות ערבים זה לזה נמצא‬ ‫דחטא של כל אדם הוא כפול דחטא לו ולחבירו ומשום הכי‬ ‫התוכחה גם כן היתה כפולה‪ ,‬מיד הוריקו פניהם ואמרו מי יכול‬ ‫לעמוד באלו‪ ,‬דאפילו אם אדם יעשה תשובה הא במה שגרם‬ ‫היזק לחבירו לא מהני תשובה כנ"ל‪.‬‬ ‫ועל זה ענה להם משה רבינו אתם נצבים היום כולכם‬ ‫לפני ה' אלוקיכם היינו שכמו שחוטא אחד יכול ח"ו לאבד‬ ‫הרבה טוב‪ ,‬אבל מידה טובה מרובה ממידת פורעניות וממילא‬ ‫אם אדם יעשה מצוה ושיהיה להם אחדות ואהבה ביניהם‬ ‫וגורם עי"ז טובה וברכה לכל ישראל ויתקן מה שגרם היזק‬ ‫לישראל‪ ,‬אז מהני תשובה גם על מה שגרם היזק לחבירו‪ ,‬וזהו‬ ‫פירוש מה שאמר משה רבינו אתם נצבים היום כולכם וגו'‬ ‫פירוש ע"י שאתם כולכם באהבה ובאחדות יכולים לתקן ההיזק‬ ‫שגרמתם‪.‬‬

‫גליון מס' ‪41‬‬

‫ויש לומר דדבר זה נרמז ביומא דראש השנה יום‬ ‫המשפט והדין‪ ,‬דהנה איתא במסכת ראש השנה )טז‪ (.‬דאדם‬ ‫נידון בכל יום‪ ,‬נמצא דההבדל בין ראש השנה לכל יום הוא‬ ‫דכל יום אדם נידון יחידי אבל בראש השנה ישראל נידונים‬ ‫ביחד בסקירה אחד‪ ,‬ועי"ז כולם נפקדים לטובה דבעבור שיהיו‬ ‫ישראל באהבה ואחדות יתפלל עבור חבירו ואז הוא נענה‬ ‫תחילה ודו"ק‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר מאיר עיני חכמים(‬

‫‪HI‬‬ ‫וחרה אפי בו וגו' ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר‬ ‫ביום ההוא הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות‬ ‫האלה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא וגו' )דברים לא‪ ,‬יז‪-‬‬ ‫יח(‪ .‬והקשה הרמב"ן ז"ל א"כ למה יענש הרי עשה תשובה‬ ‫והתוודה כדמשמע מהפסוק הנ"ל‪.‬‬ ‫ונוכל לומר דהנה כתיב מפי עליון לא תצא הרעות וגו'‬ ‫)איכה ג‪ ,‬לח(‪ ,‬כי האמת היא שאפילו אם ח"ו יענש האיש‬ ‫הישראלי‪ ,‬אם ישים לבו לכך שהייסורים באים לו מן השמים‬ ‫בהשגחה פרטית ויתבונן בחסדי השם‪ ,‬ועי"ז יתקרב אל‬ ‫הבורא‪ ,‬ואז יראה כי הייסורים אינם רעים כלל כי יפה שעה‬ ‫אחת בתשובה בעולם הזה מכל חיי העולם הבא )אבות ד‪ ,‬כב(‬ ‫ועי"ז הייסורים בדלין הימנו‪ .‬אבל אם ח"ו אינו מכיר בזה‬ ‫ותולה הכל במקרי הטבע ואינו שב בתשובה אז הייסורים המה‬ ‫לרעתו ואינם בדלין ממנו‪.‬‬ ‫ודבר זה ראינו בדוד המלך שנאמר מזמור לדוד בברחו‬ ‫מפני אבשלום בנו )תהלים ג‪ ,‬א( ואמרו בגמ' )ברכות ז‪ (:‬כיון שראה‬ ‫שאבשלום בנו הוא הרודף אחריו משום הכי אמר מזמור ולא‬ ‫קינה‪ .‬וצריך להבין מדוע בזה היה שייך שיאמר מזמור‪ .‬ונוכל‬ ‫לומר שכך אמר דוד‪ ,‬כיון שראה שבנו רודף אחריו להרגו שזה‬ ‫הוא חוץ לדרך הטבע‪ ,‬א"כ מוכח הדבר שהוא בהשגחה‬ ‫פרטית‪ ,‬ובאמת זהו לטובתו ואין לתלות את הדבר במקרי‬ ‫הטבע ולכן שמח בייסורים ואמר מזמור ולא קינה‪.‬‬ ‫ומעתה נתנה ראש ונשובה לתרץ את קושיית הרמב"ן‪,‬‬ ‫שאע"פ שהתודה ואמר על כי אין אלוקי בקרבי‪ ,‬כיון שאמר‬ ‫מצאוני הרעות האלה וקרא אותן רעות ותלה הכל במקרה‬ ‫ואמר מצאוני הרעות וא"כ על כרחך דלא שב בתשובה באמת‪,‬‬ ‫ולכן מידה כנגד מידה נאמר ואנכי הסתר אסתיר – והיינו‬ ‫שיסיר המקום השגחתו הימנו‪ ,‬ואמר הכתוב בלשון כפול כי גם‬ ‫על הסתרת פנים יוכל אדם לראות השגחה ‪ -‬שההסתר הוא‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫מהקב"ה‪ ,‬ולכן כתוב שהסתרה גם כן יהיה בהסתר ‪-‬‬ ‫שמהשמים יגרמו שלא יכיר כלל בהשגחה מכל מקום‪.‬‬

‫ועל זה התפלל אברהם אל ה' שלא יהיה כשחוק בפי הבריות‪,‬‬ ‫ושפיר צודק הלשון מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה וכו'‪.‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬

‫ספר בית מאיר(‬

‫ספר בית מאיר(‬

‫‪HI‬‬

‫‪HI‬‬

‫פרפראות‬

‫שיחות וסיפורים‬

‫ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את‬ ‫יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע‬ ‫ויתיצבו באהל מועד )לא‪ ,‬יד(‪ .‬ובמדרש )דב"ר ט‪ ,‬ט( אותה שעה‬ ‫צעק משה ואמר‪ ,‬מאה מיתות ולא קנאה אחת‪ .‬וקשה‪ ,‬הלא‬ ‫היה משה רבינו העניו מכל אדם‪ ,‬וכיצד באה אליו מידה זו של‬ ‫קנאה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הלא יהושע תלמידו היה ומצינו )סנהדרין קה‪(:‬‬ ‫שבכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו‪.‬‬

‫אתם נצבים היום כולכם וגו' )כט‪ ,‬ט(‪ .‬שמעתי מפיו של‬ ‫מרן הגה"ק זצ"ל מאסטראווצע שאמר כי היה בעיר מעליץ‬ ‫גאליציען אצל מחותנו הרה"ק רבי נפתלי ממעליץ זצוק"ל –‬ ‫חותנו של בנו כ"ק מרן אדמו"ר רבי יחזקאל זצוק"ל הי"ד –‬ ‫שהוא נכד אדמו"ר זצ"ל ממאגלניצע‪ ,‬ושמע שמדובר בעיר‬ ‫בדרך צחות משם אדמו"ר זצ"ל ממאגלניצע "אתם ניצבים –‬ ‫מעליצער גנבים"‪.‬‬

‫אלא שמן השמים בקשו להקל את צערו של משה על‬ ‫היאלצו למות‪ ,‬והכניסו בו במתכוון מעט קנאה‪ .‬נענה משה‬ ‫רבינו וצעק‪ ,‬כל ימי חיי טרחתי ועמלתי על תיקון המידות‪,‬‬ ‫והנה לבסוף על סף מיתתי‪ ,‬הנני מגלה בקרבי את המידה‬ ‫המגונה של קנאה‪ ,‬במקום חיים כאלה מוטב למות ‪ -‬מאה‬ ‫מיתות ולא קנאה אחת‪.‬‬

‫ואמר כי התפלא שאדמו"ר ממאגלניצע יקח איזה‬ ‫תיבות מתורה לעשות מהם מילתא דבדיחותא‪ ,‬ודרש על דבר‬ ‫הדבר שמעשה שהיה כך היה‪ ,‬כי פעם נתארח הגה"ק‬ ‫ממאגלניצע במעליץ שהוא חותן של הרב דמתא‪ ,‬ולא קיבלו‬ ‫הבעלי בתים אותו כפי כבודו והקפיד עליהם‪ ,‬אמנם בשבת‬ ‫אחר הסעודות שבקרו מסובין וראו גודל קדושתו והתלהבותו‬ ‫נהרו אליו כל העיר‪ ,‬אמנם הוא היה בהקפדה והוכיח שעל כל‬ ‫פנים היה נאה להם לכבדו בתור חותנו של הרב דמתא ונתן‬ ‫להם קנס שלא יקבל שום אחד מהם בפתקא רק עם זהוב‬ ‫רענדיל‪ ,‬והעמיד שומר משמש שלא יניח לכנוס אליו בפתקא‬ ‫אם לא בנדר רענדיל‪ .‬והיו שם שני חסידים שרצו לכנוס ולא‬ ‫היה להם היכולת לפזר לכל אחד רענדיל זהב‪ ,‬עשו בערמה‬ ‫וכתבו שני משפחות על פתקא אחת ונכנסו אליו ברענדיל‪,‬‬ ‫וכאשר הביט בפתקא ראה שהם שנים ופתח פיו "אתם נצבים‬ ‫– מעליצער גנבים‪.‬‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר בית מאיר(‬

‫‪HI‬‬ ‫מנהג אשכנז כשחל ראש השנה ביום ה' או בשבת‬ ‫מתחיל ביום ראשון שלפניו לעמוד באשמורת הבוקר‬ ‫ואומרים סליחות ותחנונים )טור או"ח סי' תקפא(‪ .‬וכתב הב"ח‬ ‫שם הטעם דעומדים באשמורת הבוקר הוא מהא דאיתא בפרק‬ ‫קמא דעבודה זרה )ג‪ (:‬דהקב"ה שט בי"ח אלף עולמות ובג'‬ ‫שעות אחרונות שט בעולם הזה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ונראה לבאר הענין‪ ,‬דידוע שהמלאכים אינם אומרים‬ ‫שירה בלילה כמו שמבואר במדרש )בר"ר עח‪ ,‬ג( על הפסוק‬ ‫"ויאמר שלחני כי עלה השחר" )בראשית לב‪ ,‬כז( – הגיע זמן‬ ‫קילוסי לקלס להקב"ה‪ ,‬אבל לא כן ישראל שמהללים ומשבחים‬ ‫להקב"ה אפילו בלילה‪ ,‬ולכן זה לימוד זכות גדול על ישראל‬ ‫שבתחילת הלילה הקב"ה שט בכל עולמות העליונים ואינו‬ ‫שומע שירה ובסוף הלילה שט בעולם הזה ושומע שירה רק‬ ‫מישראל ועי"ז נתעורר רחמים רבים על ישראל‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר מאיר עיני חכמים(‬

‫וסיים כ"ק הגה"ק הנ"ל‪ ,‬פירוש דברי הרבי ממאגלניצע‬ ‫נראה לי‪ ,‬כי איתא )נדרים סד‪ (:‬כל מקום שנאמר נצב נצבים‬ ‫אינו אלא דתן ואבירם‪ ,‬משמע כי הלשון נצבים אינו לשון‬ ‫מעליותא‪ ,‬ומדוע נכתב כאן אתם נצבים לפני ה' אלקיכם‪.‬‬ ‫אמנם משה רבינו ע"ה המליץ בעד ישראל‪ ,‬שאף כשיש‬ ‫ביניהם מעשה בלתי מהודר גם בזה נצבים לפני ה'‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫אחד אין נזהר כל כך בגניבה ובמשא ומתן‪ ,‬ובכסף הזה הוא‬ ‫נותן בניו לתלמוד תורה או צרכי שבת ויו"ט וכדומה‪ .‬ואת זה‬ ‫הפירוש עוררו האנשים שהלכו אליו‪ ,‬כי באמת הוא גניבה‬ ‫שלא קיבל רק משפחה עם זהוב‪ ,‬אמנם הם רצו להקביל פני‬ ‫הצדיק וכוונתם לשמים‪ ,‬וזה הפירוש של אתם נצבים והבן‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫ספר בית מאיר(‬

‫‪HI‬‬ ‫מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו‬ ‫)סליחות(‪ .‬ולכאורה צריך ביאור מה התפלל אברהם אבינו‬ ‫בשעת העקידה שיענה לו הקב"ה לתפלתו‪ ,‬הלא היה מוכן‬ ‫ומזומן לשחוט את בנו כאשר צוה אותו ה'‪.‬‬ ‫אמנם יתכן‪ ,‬כי ידוע שאברהם אבינו היה מזהיר בני‬ ‫אדם שימנעו מלעבוד לע"ז או להעביר באש את הבנים למולך‪,‬‬ ‫שהיה נפרץ אז בימיו לעשות כן‪ ,‬ועכשיו שציוהו השי"ת‬ ‫לשחוט את בנו‪ ,‬חשש אברהם שמא ילעגו לו האנשים‪ ,‬באמרם‬ ‫הלא גם אתה שוחט את בנך לאלקיך‪ ,‬וזה היה נסיון העקידה‪.‬‬

‫‪HI‬‬ ‫יו"ל ע"י‬

‫המכון להוצאת תורת רבוה"ק מאסטראווצא‬ ‫רח' הרבי מנדבורנא ‪ ,20/6‬ביתר עילית ‪90500‬‬ ‫לתגובות‪ ,‬הערות‪ ,‬הארות‪ ,‬תרומות‪ ,‬הנצחות ושאר פרטים‪,‬‬ ‫ניתן ליצור קשר בטל'‪ ,02-580-3479 :‬או בפלא'‪,052-764-6601 :‬‬

‫‪U.S.A office: 1718-854-0700‬‬ ‫או באי מייל‪:‬‬

‫‪[email protected]‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬