Shalom Laam Shoftim 2009

‫זמני השבת באזור ירושלים ‪ -‬הדלקת נרות‪ 18:41 :‬צאת שבת‪19:53 :‬‬

‫כתיבה ועריכה‪ :‬י‪.‬א‪ .‬בלוך‬

‫© כל הזכויות שמורות‬

‫איורים‪ :‬אריה סנה‬

‫אגדה‬

‫מאוצר אגדות חז"ל‬

‫האש והמים‬

‫האש והמים‪ ,‬שני ניגודים שאינם מתקיימים כאחד‪.‬‬ ‫אולם כשרצו חז"ל להמחיש את כוחה‪ ,‬מעלתה‬ ‫וסגולתה של התורה השתמשו דווקא בניגודים אלו‬ ‫כדימוי לתורה‪ ,‬הנה מקבץ מדבריהם‪:‬‬ ‫דברי תורה נמשלו לאש שנאמר )ירמיה כג‪ ,‬כט(‪:‬‬ ‫ׁ‪ ,‬נְ אֻם ה'"‪.‬‬ ‫ָאש‬ ‫"הֲלוֹא כֹה ְד ָב ִרי ּכ ֵ‬ ‫מה האש – נותנת חיים לעולם )בלעדי השמש לא‬ ‫היינו מתקיימים(‪ ,‬אף דברי תורה הם חיים לעולם‪.‬‬ ‫מה אש ‪ -‬הקרוב אליה ‪ -‬נכוה‪ ,‬והרחוק ממנה ‪ -‬צונן‪,‬‬ ‫ואילו מי שקרוב ולא קרוב ‪ -‬נהנה‪ ,‬כך דברי תורה‪,‬‬ ‫כל זמן שאדם עמל בהם ‪ -‬חיים הם לו‪ ,‬פרש מהם‬ ‫ממיתים אותו )ואילו המתקרב לעסוק בסודותיה‬ ‫יותר מדיי‪ ,‬נכווה(‪.‬‬ ‫מה אש ‪ -‬כל המשתמש בה עושה בגופו רושם‪ ,‬כך‬ ‫דברי תורה כל המשתמש בהם עושה בו רושם‪.‬‬ ‫מה האש ‪ -‬בני אדם שעמלים בה ניכרים הם בין‬ ‫הבריות )הצורפים‪ ,‬הנפחים והאופים המתעסקים‬ ‫באש מסתובבים בין הבריות מפויחים ובגדיהם‬ ‫שחורים(‪ ,‬כך תלמידי חכמים ניכרים בהילוכם‬ ‫ובדיבורם ובעטיפתם‪.‬‬

‫דברי תורה נמשלו למים‪ ,‬שנאמר )ישעיהו נה‪ ,‬א(‪:‬‬ ‫ַמיִם"‬ ‫"הוֹי ּכָל ָצ ֵמא ְלכ ּו ל ַּ‬ ‫מה המים ‪ -‬מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬כך תורה מסוף‬ ‫העולם ועד סופו‪.‬‬ ‫מה המים ‪ -‬מביאים חיים לעולם‪ ,‬כך התורה מביאה‬ ‫חיים לעולם‪.‬‬ ‫מה המים ‪ -‬חינם לעולם‪ ,‬כך תורה חינם לעולם‪.‬‬ ‫מה המים ‪ -‬מן השמים‪ ,‬כך תורה מן השמים‪.‬‬ ‫מה המים ‪ -‬משיבים נפשו של אדם‪ ,‬כך תורה משיבה‬ ‫נפשו של אדם‪.‬‬ ‫מה המים ‪ -‬מטהרים את האדם מטומאה )בטבילה(‪,‬‬ ‫כך תורה מטהרת את הטמא מטומאתו‪.‬‬ ‫ומה המים ‪ -‬יורדים טיפין טיפין ונעשים נחלים‬ ‫נחלים‪ ,‬כך תורה אדם למד שתי הלכות היום ושתים‬ ‫למחר עד שנעשה כנחל נובע‪.‬‬ ‫ומה המים ‪ -‬מניחים מקום גבוה והולכים במקום‬ ‫נמוך‪ ,‬כך תורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו ומדבקת‬ ‫במי שדעתו נמוכה עליו‪.‬‬ ‫ומה המים ‪ -‬אין הגדול מתבייש לומר לקטן‪ :‬השקני‬ ‫מים‪ ,‬כך דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן‪:‬‬ ‫למדני פרק אחד‪ ,‬דבר אחד‪ ,‬פסוק אחד‪ ,‬ואפילו אות‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫)עפ"י ספרי עקב‪ ,‬וזאת הברכה‪ ,‬דברים ל"ג;‬ ‫שיר השירים רבה א‪ ,‬שוחר טוב א(‬

‫מבט אל החיים‬ ‫סיפור‪ ,‬משל‪ ,‬או סתם מבט מרענן‬

‫הפרה הקטנה שלך‬

‫בבית קטן ועלוב בראש ההר התגוררה משפחה קטנה ועלובה‪ ,‬הילדים‬ ‫הסתובבו בחוץ מתפלשים בבוץ בבגדים קרועים שמתוכם הציצו‬ ‫עצמות מחופות בעור ומעט בשר‪ ,‬מראה פניהם העיד שלא יהיה דבר‬ ‫שישמח אותם יותר ממנת אוכל מזינה‪ .‬הבית עצמו היה עשוי אבנים‬ ‫מחופים בבוץ יבש ומתפורר‪ ,‬חלונות לא היו‪ ,‬הדלת הייתה שבורה‪ ,‬וגג‬ ‫הבית היה מחורר כהוגן‪.‬‬ ‫איש חכם טייל שם יחד עם תלמידו‪ ,‬הם העפילו במעלה ההר במסגרת‬ ‫"סיורי החיים" כפי שקרא לזה החכם‪ ,‬סיורים לימודיים של התחככות‬ ‫עם האנושות‪ ,‬בהם היו לומדים להכיר מקרוב את האנשים ואת‬ ‫מצוקותיהם‪ ,‬ללמוד מחכמתם ועוד יותר מטיפשותם‪.‬הם היו הולכים‬ ‫למקומות נידחים‪ ,‬לכפרים רחוקים ולאזורים מוזנחים‪ .‬וכך הגיעו גם‬ ‫לבית העלוב שבקצה ההר‪.‬‬ ‫"ממה אתה מתפרנס?"‪ ,‬שאל החכם את בעל הבית שישב על אבן‬ ‫גדולה ששימשה ככיסא‪" ,‬אני מבין שאין כאן באזור מקומות עבודה‪,‬‬ ‫לא ראיתי כאן שטחים חקלאיים‪ ,‬ולא מצאתי סימנים למקום יישוב‬ ‫קרוב‪" ,‬אז ממה אתם מתקיימים?"‬ ‫"יש לנו פרה אחת"‪ ,‬אמר בעל הבית והתרומם מכיסאו המאולתר‪,‬‬ ‫"הנה היא נמצאת שם‪ ,‬רועה באחו‪ .‬אנחנו חולבים אותה מדי יום‪ ,‬קצת‬ ‫מהחלב אנחנו שותים‪ ,‬וממה שנותר אנחנו מכינים קצת שמנת חמאה‬ ‫וגבינה‪ ,‬ומנסים למכור את התוצרת בכפר הסמוך שנמצא משהו כמו‬ ‫עשרים קילומטר מכאן‪ ,‬וכך אנחנו מצליחים לשרוד"‪.‬‬ ‫החכם הנהן בראשו‪ ,‬מעכל את המידע‪ ,‬ואחר כך נפרד לשלום מבעל‬

‫הבית ובני ביתו‪.‬‬ ‫"קח את הפרה"‪ ,‬לחש החכם לתלמידו לאחר שהתרחקו קצת מהבית‪,‬‬ ‫"גרור אותה אל קצה ההר‪ ,‬והשלך אותה אל התהום"‪.‬‬ ‫ "אבל הפרה הזו היא מקור הפרנסה היחיד של המשפחה הזו"‪,‬‬‫התקומם התלמיד‪" ,‬אם אזרוק אותה לא יהיה להם‬ ‫ממה להתפרנס"‪.‬‬ ‫ "עשה כדבריי!" אמר החכם והתרחק לדרכו‪.‬‬‫התלמיד היה נסער‪ ,‬נאמנותו למורה שלו עמדה‬ ‫למבחן‪ .‬ממנו למד לרחם על המסכנים ולעזור‬ ‫לאומללים‪,‬ועכשיוהוא מתבקשלעשותמעשהרע‬ ‫שאין לו כל הצדקה‪ .‬הוא היה מדוכא מההחלטה‬ ‫שעליו לקבל‪ ,‬אבל הוא קיבל‬ ‫אותה‪ .‬הוא הלך לקצה‬ ‫ההר‪ ,‬וכשאף אחד לא‬ ‫הבחין הוא דחף את‬ ‫הפרה הקטנה ונתן לה‬ ‫להתגלגל במורד התהום‪.‬‬ ‫הוא ידע שאת המחזה הזה‬ ‫הוא לא יישכח לעולם‪.‬‬ ‫שנים חלפו‪ ,‬ועדיין זכר המעשה שעשה‬ ‫נותר חרוט בזיכרונו‪ ,‬הוא היה אכול מרגשי‬ ‫חרטה‪ ,‬והוא החליט ללכת ולהתוודות בפני‬ ‫אותה משפחה ולעזור להם ככל יכולתו‪.‬‬ ‫הוא העפיל לראש ההר כפי שזכר‪ ,‬אך לא‬ ‫מצא את בית הבוץ המתפורר‪ .‬בסמוך עמד רק‬ ‫בית גדול ורחב ידיים‪ ,‬ומסביבו גינה מטופחת‬

‫וילדים בריאים ומטופחים משתוללים בעליצות‪.‬‬ ‫"היכן המשפחה שהתגוררה כאן לפני כמה שנים?"‪ ,‬שאל‪.‬‬ ‫התברר לו שהיא עדיין גרה שם‪ ,‬אלא שההצלחה האירה להם פנים והם‬ ‫בנו לעצמם את הבית הגדול והיפה שלפניו‪.‬‬ ‫ "איך הצלחת לצאת מהבית העלוב ההוא ולשפר את חייך כל כך?"‬‫שאל האורח את בעל הבית שישב על כורסא נוחה בפתח הבית‬ ‫הממוזג‪.‬‬ ‫ "הייתה לנו פרה קטנה"‪ ,‬פתח בעל הבית בסיפורו‪" ,‬היא היתה מקור‬‫פרנסתנו היחיד‪ ,‬יום אחד היא נפלה לתהום ומתה‪ ,‬לא הייתה לי ברירה‪,‬‬ ‫ויצאתי לחפש פתרון ומוצא איך לפרנס את בני משפחתי‪ .‬התאמצתי‬ ‫וגיליתי שיש דרכים נוספות להתפרנס בהן‪ ,‬פיתחתי מיומנויות שלא‬ ‫ידעתי שאני מסוגל להם‪ ,‬והצלחתי‪ .‬אני מודה לאלוקים שלקח לי את‬ ‫הפרה‪ .‬בלי זה לא הייתי מתקדם"‪.‬‬ ‫•‬ ‫גם לנו יש פרה קטנה בתוכנו‪ ,‬כזו שמגבילה אותנו‪ ,‬שמונעת מאתנו‬ ‫מלהתפתח ומלגלות את היכולות והכישורים שיש בנו‪ ,‬אנחנו בטוחים‬ ‫שמה שיש לנו זה מה שנוכל להשיג‪ ,‬שהדברים שהצלחנו להגיע אליהם‬ ‫בחיינו הם המקסימום שלו אנחנו מסוגלים‪ ,‬אבל אולי גם אנחנו‬ ‫צריכים שמישהו יזעזע את המערכת ידחף את הפרה הקטנה שלנו‬ ‫אל התהום ויסיר את‬ ‫הכיסוי שמסתיר את‬ ‫עינינו ואינו נותן לנו‬ ‫לראות שהדרך פתוחה‬ ‫בפנינולהעפיללגבהים‬ ‫אין סוף‪.‬‬ ‫ובעיקר ברוחנו‪.‬‬

‫סיפור לשבת‬

‫הצצה לפרשת השבוע מזווית מעניינת‬

‫הזמיר כבר לא תמים‬

‫מה נעימות היו זמירותיו‪ .‬מדי בוקר היה יושב על עץ האלון הגדול‬ ‫שבחצר‪ ,‬ומיד עם שחר היה פוצח בזמירות‪ .‬צלילי זמירותיו היו‬ ‫מתפשטים באוויר הבוקר הצח‪ ,‬עוברים מחלון לחלון ומעירים את בני‬ ‫המושב עם חיוך על הפנים‪.‬‬ ‫הצלילים היו דקים ועדינים‪ ,‬ממושכים ומסולסלים‪ ,‬פשוטים אך בה‬ ‫בעת מורכבים‪ ,‬צלילים מופלאים שהילכו קסם בנפשו של כל מי ששמע‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫"הזמיר של עץ האלון"‪ ,‬כך קראו לו במושב‪ ,‬ונהנו לפקוד את החצר‬ ‫ולהקשיב לקולות המופלאים‪ ,‬לא פעם זכו גם לשמוע אותו מזמר בדואט‬ ‫נפלא עם עובר אורח נודד שהצטרף לזמירותיו מענף סמוך‪.‬‬ ‫השמועה על הזמיר התפשטה גם למושבים מסביב‪ ,‬ומדי פעם אפשר‬ ‫היה לראות מכונית חונה בצד הדרך חלונותיה פתוחים ויושביה‬ ‫מאזינים בדממה לצלילי הזמיר‪ ,‬ממלאים את נפשם‪ ,‬מרווים את‬ ‫צימאונם המוזיקלי וממשיכים‪ .‬השמועה התפשטה עוד‪ ,‬ועץ האלון הפך‬ ‫לאטרקציה של ממש‪.‬‬ ‫משום מה‪ ,‬הזמיר אהב את העץ‪ ,‬אהב את ענפיו‪ ,‬ולא זז משם‪ ,‬גם בקיץ‬ ‫גם בחורף‪ ,‬בתקופות שהוא אמור להפליג למחוזות רחוקים‪ ,‬הוא לא‬ ‫עזב‪ .‬חבריו הפליגו‪ ,‬ידידיו עזבו‪ ,‬והוא בודד ושמח נותר על העץ האהוב‬ ‫עליו‪ ,‬נהנה מאהדת הקהל‪ ,‬והמשיך להנעים בזמירותיו‪.‬‬ ‫יום אחד‪ ,‬התיישב בצלו של עץ האלון איש ממושקף מצויד בתיק גדול‬ ‫ובמכשיר הקלטה משוכלל‪ ,‬התיישב והקשיב‪ .‬האיש‪ ,‬חוקר מוזיקה‬ ‫מומחה וחובב טבע מושבע‪ ,‬שמע על הזמיר והגיע מרחוק כדי לחקור‬ ‫את שירתו המופלאה‪ .‬הוא הפעיל את מכשיר ההקלטה הוציא דף ועט‬

‫והתחיל לרשום תווים‪.‬‬ ‫הזמיר שנהנה מתשומת הלב‪ ,‬ניפח את חזהו בגאווה והשמיע ממיטב‬ ‫זמירותיו‪ ,‬הוא זימר את הפופולאריים שלו‪ ,‬אחר כך את המבחר של שנות‬ ‫התשעים והשמונים‪ ,‬וכשראה שהחוקר עדיין רושם הוא הוציא מנבכי‬ ‫זכרונו עוד כמה זמירות מהרפרטואר הישן שלו‪.‬‬ ‫"יפה‪ ,‬יפה"‪ ,‬אמר החוקר‪" ,‬אתה מזמר ממש יפה‪ ,‬אני חייב לציין‪ ,‬שירתך‬ ‫מופלאה‪ ,‬מדוייקת ומשובחת‪ ,‬והכי חשוב מקורית ומיוחדת‪ .‬מעולם‬ ‫לא שמעתי שירה כזאת‪ .‬ממש עכשיו אלך לי אל המעבדה‪ ,‬אשמע את‬ ‫ההקלטות‪ ,‬אעבור על הרשימות‪ ,‬אחקור ואבדוק‪ ,‬אשווה ואבחן‪ ,‬ואת‬ ‫המסקנות אגיש לפרופסורים בכל העולם‪ .‬אעשה אותך מפורסם‪ .‬ואתה‬ ‫יודע מה‪ ,‬אולי גם אחזור לכאן ואספר לך את מסקנותיי‪ ,‬אשתף אותך‬ ‫בתוצאות המחקר שלי"‪.‬‬ ‫הזמיר פצח באקורד סיום מהדהד ונפרד מהחוקר‬ ‫לשלום‪.‬‬ ‫שבועות וחודשים חלפו‪ ,‬ושוב יום אחד התיישב לו‬ ‫האיש הממושקף תחת עץ האלון והתחיל להקריא‬ ‫את מסקנות המחקר‪" :‬שמתי לב שכל שיריך הם‬ ‫בסולם דו מז'ור‪ ,‬אם כי לפעמים אתה משתמש‬ ‫גם ברה מינור‪ ,‬אורך כל בית כארבע פעימות‪,‬‬ ‫שמתי גם לב שפעמים רבות אתה‬ ‫משתמש במקצב מנוגד‪.‬‬ ‫שלך‬ ‫הפתיחות‬ ‫במינן‬ ‫מיוחדות‬ ‫ומנעד הצלילים שלך‬ ‫רחב במיוחד…"‬ ‫הזמיר היה מאושר‪,‬‬ ‫המוח הקטן שלו רשם‬

‫את כל הפרטים שאמר החוקר‪ ,‬הוא שם לב לכל פרט‪ ,‬והחליט להקדיש‬ ‫ממחר מחשבה כדי ששירתו תהיה הרבה יותר מדויקת‪ ,‬לפי כל הכללים‬ ‫ובהתאם לאפיון המיוחד שנתן לו החוקר‪ ,‬לשמור על הפתיחה ועל‬ ‫הקצב‪ ,‬לדאוג שהבתים יהיו בני ארבע פעימות‪ ,‬ולתת את הסיומות‬ ‫בצורה הכי טובה‪ .‬ממחר הוא יחשוב לפני שהוא שר‪ .‬כך החליט‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר פתח הזמיר את פיו‪ ,‬השמיע צליל אחד‪ ,‬ופסק‪ ,‬הוא ניסה‬ ‫שוב‪ ,‬אך גם הצליל השני לא מצא חן בעיניו‪ ,‬הוא ניסה בשלישית אך‬ ‫נדמה היה לו שזה לא בסולם המתאים‪ ,‬אז הוא שתק והפסיק לשיר‪.‬‬ ‫יש דברים שזורמים אצלנו בטבעיות‪ ,‬הם נמצאים‪ ,‬הם פועלים‪ ,‬אנחנו‬ ‫מחוברים אליהם כמו שצריך‪ .‬אם נתחיל להתפלסף‪ ,‬ולאבחן אותם‪,‬‬ ‫נאבד את החיבור הטבעי והברור‪.‬‬ ‫•‬ ‫""ת ִמים ִּת ְהיֶה ִעם ה' ֱאל ֶֹהיךָ""‪ .‬להיות‬ ‫התורה מצווה עלינו בפרשה זו ָּ‬ ‫תמים‪ ,‬בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים‪ ,‬זה לא להיות טיפש‪ ,‬זה‬ ‫דווקא להיות ישר ופשוט‪ .‬שלמה המלך בספר קהלת מתאונן‪ֲ " :‬א ֶׁשר‬ ‫ַבים"‪ ,‬לאדם יש‬ ‫ׂה ָה ֱאל ִֹהים ֶאת ָה ָא ָדם ָי ָׁשר‪ ,‬ו ְֵה ָּמה ִב ְקׁש ּו ִח ְּׁשבֹנוֹת ר ִּ‬ ‫ָע ָש‬ ‫יושר פנימי טבעי‪ ,‬נשמתו יודעת ומכירה באמת‪ ,‬אבל במהלך חייו הוא‬ ‫מתרחק מן היושר הפנימי‪ ,‬מן האמת הפשוטה ומחפש לו דווקא דרכים‬ ‫ונקודות של התחכמות‪ ,‬ופתאום הוא מאבד את אותו דבר שהיה לו כל‬ ‫כך טבעי וכל כך פשוט‪.‬‬ ‫האמונה היא כלי נפלא‪ ,‬היא יונקת מבפנים‪ ,‬היא שוכנת בעמקי נשמתנו‪,‬‬ ‫היא פשוט שם‪ ,‬אנחנו מרגישים את זה‪ ,‬אנחנו מרגישים שזה נכון‪.‬‬ ‫ובהחלט שאנחנו יכולים לחזק את זה‪ ,‬לאמת את זה‪ ,‬להגדיר את זה‪.‬‬ ‫אבל חובה עלינו להזהר שמרוב חקירות ושאלות לא נאבד את התחושה‬ ‫הפשוטה והטבעית של האמת שבתוכנו‪.‬‬ ‫"ת ִמים ִּת ְהיֶה ִעם ה' ֱאל ֶֹהיךָ"‪.‬‬ ‫ָּ‬

‫אני בחור דתי‪ ,‬ומתחילת‬ ‫החופש הגדול אני לא מצליח להתפלל בכוונה‪ ,‬האם יש‬ ‫איזו סגולה שתעזור לי להתרכז?‬ ‫אף שלא פירטת את הסיבה שדווקא בחופש הגדול אתה לא מצליח‬ ‫להתפלל בכוונה‪ ,‬ננסה לענות על השאלה ככל יכולתנו )רק נזכיר שעל‬ ‫כוונת התפילה עצמה והדרכים שיכולים לעזור לכוונה כבר כתבנו בעבר‬ ‫במדור זה‪ ,‬אם הנך מעוניין נשמח לשלוח לך את התשובה במייל(‪.‬‬ ‫חז"ל מדברים על חשיבות המקום הקבוע לתפילה‪ ,‬הם ממליצים לכל אדם‬ ‫לייחד לעצמו מקום קבוע ולהתפלל באותו מקום‪ .‬את הסיבה לדברי חז"ל‬ ‫אפשר לראות כחלק מהגורמים המסייעים לכוונת התפילה‪ ,‬כאשר אדם‬ ‫עומד במקום קבוע‪ ,‬ומתפלל בנוסח קבוע מדי יום‪ ,‬הוא יכול להרגיל‬ ‫את עצמו לכוונה‪ ,‬הוא מצליח להתרכז במה שהוא אומר והוא מסוגל‬ ‫להתמקד ולכוון את דעתו ומחשבתו אל התפילה‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬בהחלט ייתכן שזו הסיבה שעומדת מאחורי הקושי שלך לכוון‬ ‫בתפילה‪ .‬יש להניח כי אינך מתפלל באותו מקום שבו אתה מתפלל‬ ‫במשך תקופת הלימודים‪ ,‬וממילא ייתכן שהמקום שבו את מתפלל ואינך‬ ‫רגיל אליו גורם לך להסחת דעת וממילא לקושי בתפילה‪.‬‬ ‫נערים רבים שרגילים להתפלל בכל ימות השנה במקום הלימודים‪,‬‬ ‫במקום שקט ובצורת תפילה קבועה ומוכרת‪ ,‬מגיעים בימי החופש לבית‬ ‫הכנסת המקומי‪ ,‬ושם התפילה מהירה‪ ,‬הדמויות מגוונות‪ ,‬אנשים נכנסים‬ ‫ויוצאים‪ ,‬ולא תמיד דווקא בתחילת התפילה ובסיומה )ושלא לדבר על‬ ‫המהומה המתרחשת בשטיבלאך למיניהם(‪ ,‬לא פלא שהם מתקשים‬ ‫לכוון‪ ,‬חסרה להם האווירה השקטה הרגועה והאיטית המאפיינת את‬

‫בית המדרש‬ ‫שאלות וסוגיות מבית המדרש‬

‫התפילה במוסדות הלימוד השונים‪ .‬ולכן חשוב גם בימי החופש למצוא‬ ‫מקום תפילה דומה ככל האפשר לתפילה הרגועה והנינוחה במוסדות‬ ‫החינוך‪ ,‬ולהשתדל להתמקם במקום קבוע ושקט‪ ,‬זה יכול לעזור‪.‬‬ ‫סיבה נוספת שיכולה להפריע לכוונת התפילה היא חוסר הסדר הפנימי‪.‬‬ ‫בכל ימות השנה סדר היום שלך ברור ומוגדר‪ ,‬אתה יודע באיזו‬ ‫שעה אתה קם‪ ,‬מתי אתה מתפלל‪ ,‬באיזו שעה אתה אוכל )ואולי‬ ‫אתה אפילו יודע מראש מה אתה אוכל בכל יום(‪ ,‬מתי‬ ‫הלימודים ומתי ההפסקות‪ .‬הכול ברור מוגדר ומסודר‬ ‫במערכת מתוכננת מראש‪.‬‬ ‫אבל אז מגיע החופש הגדול ומבלבל את הכול‪ .‬שעת‬ ‫הקימה גמישה‪ ,‬וממילא גם שעת התפילה אינה ברורה‪,‬‬ ‫אתה לא יודע איזה מניין תתפוס‪ ,‬מה תאכל לארוחת בוקר‬ ‫והיכן‪ ,‬מה תעשה היום ועם מי תבלה‪ .‬פתאום שום דבר‬ ‫במערכת היום אינו מוגדר ומובנה‪ ,‬יש בכך גם הרבה מן‬ ‫היופי‪ ,‬אבל בודאי שחוסר סדר זה תורם גם לבלבול‪ ,‬ובלי‬ ‫ספק מפריע גם לכוונה בתפילה‪.‬‬ ‫ולכן אין ספק כי ככל שתשתדל למצוא נקודות עוגן‬ ‫ברורות במהלך היום‪ ,‬שעות קבועות ככל האפשר‬ ‫לפחות לדברים מסוימים כמו שעת השכמה‪ ,‬שעת‬ ‫תפילה שעת לימוד וכו' )ואל תשכח להשאיר מקום‬ ‫גם לספונטאניות‪ ,‬זה חשוב לנפש(‪ ,‬כך יקל עליך לקבוע‬ ‫מקום לתפילה ולפנות את לבך לעבודה הגדולה של‬ ‫התפילה‪.‬‬

‫עוגה עוגה עוגה‪...‬‬

‫)שאלה מס' ‪(59‬‬

‫העוגות עמדו על מדפי הזכוכית‬ ‫הבוהקים מדיפים ריח עז של‬ ‫מאפים טריים‪ ,‬מוכרים במדים‬ ‫בוהקים שירתו את הלקוחות‬ ‫שבחרולהיכנס לקונדיטוריה‬ ‫הכי יקרה בעיר‪" .‬כאן תמצא‬ ‫רק את הטוב ביותר" אמר‬ ‫השלט שמעל לפתח החנות‬ ‫והזמין את הלקוחות להיכנס לחנות‬ ‫היוקרתית‪.‬‬ ‫דרור הסתובב בין המדפים‪ ,‬הוא נגע באחת העוגות בחוסר זהירות והיא‬ ‫נפלה על הרצפה‪.‬‬ ‫אף אחד לא הבחין‪ ,‬ודרור מיהר להרים את העוגה היקרה‪ ,‬לא הייתה לו שום‬ ‫כוונה לקנות עוגת שמרים בשמונים וחמישה שקלים‪ ,‬הוא העביר עליה את‬ ‫ידו לנקות אותה והחזיר אותה אל המדף‪.‬‬ ‫כשניגש לשלם עבור העוגה האישית שקנה‬ ‫לכבוד היומולדת של אחיו‪ ,‬הוא שמע את‬ ‫המוכר אומר לאחד הלקוחות‪" :‬אצלנו‬ ‫לא מרימים מהרצפה כלום‪ ,‬מה שנופל‬ ‫הולך לפח‪ ,‬לא נקלקל את האיכות‬ ‫שלנו!"‬ ‫דרור מתלבט האם עליו לספר למוכר‬ ‫על העוגה שהפיל על הרצפה? האם‬

‫עליו לשלם תמורתה? הרי בסך הכול לא קרה לה כלום‪.‬‬ ‫מה הייתם מייעצים לו?‬ ‫כתבו את עצתכם לדרור‪ ,‬שלחו לכתובת הרשומה מטה והשתתפו בהגרלה‪.‬‬ ‫מקורות לעיון והרחבה‪ :‬גיטין דף נ"ג ע"א ‪ -‬אמר חזקיה‪ .‬רמב"ם ‪ -‬הלכות‬ ‫חובל ומזיק פרק ז'‪ ,‬ג'‪ .‬שולחן ערוך חושן משפט סימן שפ"ה‪ ,‬א'‪.‬‬ ‫כתבו ל‪ [email protected]‬או לפקס ‪) 02-5022771‬כתבו שם מלא‪ ,‬גיל‪,‬‬ ‫כתובת‪ ,‬טלפון‪ ,‬מקום לימודים( והשתתפו בהגרלה הגדולה על שלושה תלושי קנייה‬ ‫בשווי‪ 600‬ש"ח כל אחד )ההשתתפות בהגרלה מגיל ‪ 14‬ומעלה(‪.‬‬

‫תשובה לשאלה מס' ‪ - 57‬שלושה נוסעים במבשרת‬ ‫תקציר השאלה‪ :‬מיקי רצה לנסוע מירושלים לתל אביב במונית שרות‪,‬‬ ‫אולם נהג המונית לא רצה לצאת עד שיהיו לו די נוסעים‪ .‬מיקי הלך‬ ‫הצידה והתקשר לחברת המוניות ואמר שיש עוד שלושה נוסעים שמחכים‬ ‫במבשרת ציון‪ .‬נהג המונית יצא לדרך וכשגילה שאין נוסעים במבשרת הוא‬ ‫כעס אך המשיך בדרכו‪ .‬האם מיקי צריך לפצות את נהג המונית?‬ ‫תשובה בקצרה‪ :‬נראה כי מיקי אכן חייב לפצות את נהג המונית‪ ,‬וכפי‬ ‫שיבואר בהמשך‪.‬‬ ‫תשובה בהרחבה‪:‬‬ ‫המשנה במסכת בבא מציעא )דף ע"ה ע"ב( כותבת כי אדם ששכר פועלים‬ ‫לעבודה והם הטעו אותו וחזרו בהם מההסכם שהיה ביניהם‪ ,‬או שהוא‬ ‫הטעה אותם‪" ,‬אין להם אלא תרעומת"‪ ,‬כלומר‪ ,‬מכיוון שלא היו כאן אלא‬ ‫"דיבורים"‪ ,‬אי אפשר לתבוע אף אחד והוא יכול להגיד לפועלים ששכר‬ ‫"תלכו לחפש עבודה אחרת"‪ ,‬ולכן אין כאן אלא תרעומת‪.‬‬ ‫אמנם הלכה זו נאמרה רק כאשר הפועלים עדיין לא הגיעו למקום העבודה‪,‬‬ ‫אבל אם הם כבר הגיעו למקום העבודה וגילו שהם לא יכולים לבצע את‬ ‫העבודה שסוכם עליה‪ ,‬חייב בעל הבית‪ ,‬מזמין העבודה‪ ,‬לפצות את הפועלים‪,‬‬ ‫‪12‬‬

‫שהרי אילו לא היו באים אליו היו יכולים למצוא עבודה אחרת‪.‬‬ ‫סכום הפיצוי אינו שכר של יום עבודה מלא‪ ,‬כיוון שבסופו של דבר הפועלים‬ ‫לא עבדו‪ ,‬ולכן משלמים להם משכורת של "פועל בטל"‪ ,‬כלומר שכר‬ ‫שתמורתו אדם עובד מוכן להתבטל ממלאכתו ולשבת בידיים שלובות‪.‬‬ ‫הלכה זו נפסקה גם בשולחן ערוך )חושן משפט סימן של"ג סעיף ז'( והוסיף‬ ‫על כך הש"ך )ס"ק ז'( כי גם במקרה שבו לא היו הפועלים יכולים למצוא‬ ‫עבודה אחרת בכל אופן‪ ,‬והם היו מובטלים באותו היום גם בלעדיו‪ ,‬הוא‬ ‫עדיין צריך לשלם להם משכורת של פועל בטל‪ ,‬וזאת משום שהליכתם‬ ‫לעבודה אצלו היא "תחילת העבודה"‪ ,‬ולכן הוא חייב לשלם להם‪.‬‬ ‫ומכאן לנידון שלנו‪ .‬כשמיקי הזמין את המונית לצורך העלאת נוסעים )שלא‬ ‫היו( במבשרת הרי זה כאילו ששכר פועל לעשות לו מלאכה שלא הייתה‬ ‫קיימת‪ ,‬וכיון שנהג המונית כבר יצא לדרך הרי שמיקי חייב לשלם לנהג‪ .‬אבל‬ ‫לא ישלם לו שכר מלא של נסיעה רגילה‪ ,‬אלא צריך לבדוק האם הנהג היה‬ ‫מוכן לנסוע לתל אביב גם אם היה יודע שיש עוד נוסע אחד במבשרת‪ ,‬או‬ ‫שניים‪ ,‬ולפי זה ייתן לו מיקי את הפיצוי‪.‬‬ ‫לתשומת לב‪ :‬השאלות והתשובות נועדו אך ורק לעיון ולהיכרות עם הסוגיות‪,‬‬ ‫אך לא לשם פסיקת הלכה המצריכה בירור של כל פרט לעומקו‪.‬‬

‫ההגרלה הבאה תיערך בכ"ח באלול )‪(17.9‬‬

‫הפעם זה יכול להיות שלך!‬

‫‪13‬‬