Shabbat Beshabato Souccot 5770

‫שבת בשבתו‬

‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬

‫ב"ה‪ ,‬שנה י"ד‪ ,‬גליון תש"ס ‬

‫ערב סכות י"ד תשרי תש"ע‬

‫חג הסכות‬

‫הדלקת הנרות‪18.59 :‬‬

‫מעריב ליל ב'‪ 20.05 :‬ר"ת‪20.28 :‬‬ ‫מוצאי יו"ט‪ 20.03 :‬ר"ת‪20.26 :‬‬ ‫‪2 OKTOBER 2009‬‬ ‫‪ r 760‬‬ ‫‪N‬‬ ‫דף היומי בבא בתרא מ"ב ‬

‫נא לשמור על קדושת הגליון‬

‫מפנינים יקרים‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כג‪,‬מ)‬ ‫וכי ראשון הוא והלא חמשה עשר הוא‪ ,‬אלא‬ ‫ראשון לחשבון עונות (מדרש תנחומא)‪.‬‬ ‫לכאורה אם הוא "ראשון לחשבון עונות"‪ ,‬איך‬ ‫נאמר בהמשך הפסוק "ושמחתם"‪ ,‬איזו שמחה‬ ‫שייכת ביום שכזה?‬ ‫וי"ל דבודאי יש לשמוח‪ ,‬כי ממה נפשך‪ ,‬אם‬ ‫שב בתשובה שלימה מאהבה ‪ -‬הרי הזדונות‬ ‫נעשו כזכויות ואין לך שמחה גדולה מזו‪ .‬ואם חס‬ ‫ושלום לא שב כראוי‪ ,‬וצריך ליסורים שימרקו את‬ ‫העונות‪ ,‬מכל מקום עצם זה שמתחשבים בעונותיו‬ ‫היא שמחה גדולה‪ ,‬כי היא מוכיחה שאינו מופקר‬ ‫שנטלה ממנו השגחתו יתברך‪ ,‬כבהמה שאין‬ ‫משגיחים על מעשיה‪ ,‬אלא הוא איש יהודי שיש‬ ‫דין וחשבון על כל תנועה קלה שלו‪ ,‬ועל כך בודאי‬ ‫(בית אברהם)‬ ‫ראוי לשמוח‪ .‬‬ ‫בסכות תשבו שבעת ימים (ויקרא כג‪,‬מב)‬ ‫תשבו כעין תדורו וכו' אוכל ושותה ומטייל‬ ‫בסוכה (סוכה כט‪,‬ב)‪.‬‬ ‫ראש השנה ויום הכפורים ניתן לבני ישראל‬ ‫לקבל עליהם לעשות ולקיים מצות בוראם ולסור‬ ‫מהחטא‪ .‬אחר שצווינו על מועדים אלו‪ ,‬צותה‬ ‫התורה על מצות סוכה‪ ,‬שנתקשר לה' בכל עסק‬ ‫מעסקנו‪ :‬במאכל ובמשתה‪ ,‬בדירה ואף בטיול‪,‬‬ ‫ונקבל על עצמנו שתהיה יראת ה' חופפת על כל‬ ‫מעשינו היום יומיים‪ .‬כי עיקר תפקידו של אדם‬ ‫הוא לעבוד את ה' בעניני העולם הזה‪ ,‬וכך אנחנו‬ ‫מכניסים הארת המצוה גם בענינים גשמיים‪.‬‬ ‫(דברי חיים)‬ ‫ ‬ ‫למען ידעו דרתיכם כי בסוכות השבתי את בני‬ ‫ישראל (ויקרא כג‪,‬מג)‬ ‫על כן אמרו חז"ל (סוכה כה‪,‬ב) המצטער פטור‬ ‫מן הסוכה‪ ,‬שמפאת צערו אין ישוב הדעת ‪ -‬ומצות‬ ‫סוכה יש לקיים בדעת שלמה‪ ,‬שהרי נאמר "למען‬ ‫(חידושי הרי"ם)‬ ‫ידעו"‪ .‬‬ ‫ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש וגו'‬ ‫וחגתם חג לה' שבעת ימים (במדבר כט‪,‬יב)‪.‬‬ ‫ויש לתמוה‪ ,‬שלא נזכרה כאן מצות סוכה‬ ‫בחג זה‪ ,‬כמו שהזכיר לגבי פסח "מצות יאכל"‪,‬‬ ‫ובר"ה "יום תרועה"‪ ,‬וביום כפור "ועניתם את‬ ‫נפשתיכם"‪ ,‬משא"כ בסוכות השמיט לגמרי מצות‬ ‫ישיבת סוכה?‬ ‫ויש לומר‪ ,‬דמבואר בשלחן ערוך (או"ח סי'‬ ‫תר"מ)‪ :‬הולכי דרכים פטורים מן הסוכה‪ .‬לכן כאן‬ ‫כשמדובר בהקרבת הקרבנות שמחוייבים ישראל‬ ‫להקריב במקדש‪ ,‬והיו צריכים לעלות לרגל‪ ,‬אם‬ ‫כן היו הם פטורים מן הסוכה כדין הולכי דרכים‪,‬‬

‫לפיכך לא נזכרה כאן מצות ישיבה בסוכה‪ ,‬אלא‬ ‫בפרשת אמור‪ ,‬כי שם אינו מדבר בקרבנות החג‪ .‬‬ ‫(אור שמח)‬

‫כבשים בני שנה ארבעה עשר (במדבר כט‪,‬יג)‬ ‫ומנינם תשעים ושמונה‪ ,‬לכלות מישראל‬ ‫תשעים ושמונה קללות שבמשנה תורה (רש"י)‪.‬‬ ‫כי הקללות באות כעונש על אי השמחה‪,‬‬ ‫כמו שנאמר בתוכחה‪" :‬תחת אשר לא עבדת את‬ ‫ה' א‪-‬להיך בשמחה ובטוב לבב" (דברים כח‪,‬מז)‪,‬‬ ‫לפיכך התקון לכך הוא דוקא בחג הסכות‪ ,‬זמן‬ ‫שמחתנו‪ ,‬שנאמר בו (ויקרא כג‪ ,‬מ)‪" :‬ושמחתם לפני‬ ‫(שם משמואל)‬ ‫ה' א‪-‬להיכם"‪ .‬‬ ‫ובחג הסכות (דברים טז‪,‬טז)‬ ‫שיעורה המצומצם של סוכה לפי ההלכה נרמז‬ ‫בתיבת "הסכות"‪ :‬שיעורה באורך ורוחב הם שבעה‬ ‫טפחים על שבעה טפחים‪ ,‬שהם ביחד ארבעים‬ ‫ותשע טפחים‪ ,‬וגובה הסוכה היא עשרה טפחים‪.‬‬ ‫נמצא מכילה הסוכה סך הכל (עשרה פעמים ארבעים‬ ‫ותשע) ארבע מאות ותשעים ‪ -‬גמטריא (עם הכולל)‬ ‫כמנין תיבת "הסכות"‪ .‬‬ ‫(רוקח)‬ ‫סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה‬ ‫ורבי יהודה מכשיר (סוכה פ"א מ"א)‬ ‫בגמרא (סוכה ז‪,‬ב) התבאר ששורש המחלוקת‬ ‫בין חכמים לרבי יהודה הוא בשאלה אם סוכה‬ ‫צריכה להיות דירת עראי או דירת קבע‪ .‬ויש לומר‬ ‫בדרך דרוש דאלו ואלו דברי אלקים חיים‪ ,‬דהנה‬ ‫יוצאים מן הבית לדירת עראי כדי להורות שכל‬ ‫הגורן והיקב וכל עניני העולם הזה הם עראי בלבד‬ ‫ולכן אינם נחשבים בעינינו‪ ,‬וכל מטרתנו ומגמתנו‬ ‫היא ליום שכולו ארוך‪ ,‬שהוא עיקר דירת הקבע‬ ‫שלנו‪ .‬אולם מאחר ואנו יושבים בסוכה רק שבעה‬ ‫ימים בשנה‪ ,‬ואחר כך שוכחים לגמרי את הרמז‬ ‫ההוא‪ ,‬על כן באו ואמרו שעל הסוכה להיות דירת‬ ‫קבע‪ ,‬כלומר שענין זה להיות עראי בעולם הזה‬ ‫יהיה קבוע בלבו כל הימים‪.‬‬ ‫ועוד יש לבאר‪ ,‬דסוכה צריכה להיות "דירת‬ ‫קבע" במובן שהתבאר קודם‪ ,‬כלומר שענין הסוכה‬ ‫ישכון בלבו בקביעות‪ ,‬אך שוב תהיה עראי‪ ,‬כי‬ ‫למחרת יעלה למדריגה יותר גדולה עד שהסוכה‬ ‫של היום לא תחשב למאומה‪ ,‬כי יוסיף לעלות‬ ‫ולהתעלות‪ ,‬וללכת מחיל אל חיל ‪( .‬חת"ם סופר)‬ ‫הושע נא שלש שעות (הושענות)‬ ‫יש לבאר על פי מה שמצאנו בפרקי דרבי‬ ‫אליעזר (פרק מו)‪ ,‬שבשעה הששית קבלו ישראל‬ ‫את הדברות‪ ,‬ובשעה התשיעית חזרו ישראל‬ ‫לאהליהם‪ ,‬נמצא שזמן מתן תורה היה שלש שעות‪.‬‬ ‫ואולי זו הכונה במה שאנו אומרים "הושע נא שלש‬ ‫שעות"‪ ,‬כלומר בזכות שלש שעות שהיה מעמד‬ ‫(אילת השחר)‬ ‫הר סיני‪ .‬‬

‫סוף זמן ק"ש א' דסכות בבוקר‬

‫מג"א‪ - 10.02/9.49 :‬גר"א‪10.38 :‬‬ ‫סוף זמן ק"ש ב' דסכות בבוקר‬

‫מג"א‪ - 10.03/9.49 :‬גר"א‪10.39 :‬‬

‫מתוך לוח הקהלה‬ ‫א' דסוכות‪ ,‬יום שבת קודש‪ ,‬ט"ו תשרי‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪18.59 :‬‬ ‫הדלקת הנרות‪ :‬מדליקין הנרות בסוכה‪ ,‬ומברכין‬ ‫להדליק נר של שבת ויו"ט ושהחיינו‪ .‬נוהגין לפתוח‬ ‫שלאק ‪ -‬שמעל הסוכה כבר לפני כניסת החג‬ ‫הגג ‪ַ -‬‬ ‫ומשאירו פתוח עד הלילה‪ ,‬אם אין יורדין גשמים‪.‬‬ ‫קבלת שבת‪ ,‬יש בזה מנהגים שונים‪ ,‬יש מתחילין‬ ‫"מזמור לדוד הבו לד' בני אלים" ואחר־כך החרוז‬ ‫הראשון או שני חרוזים מפיוט של "לכה דודי"‪,‬‬ ‫ומדלגין עד החרוז "ימין ושמאל"‪ ,‬ויש מדלגין רק‬ ‫החרוז "התנערי מעפר"‪ ,‬ויש אומרים כל מזמורי לכו‬ ‫נרננה‪ ,‬ויש מתחילין רק "מזמור שיר ליום השבת"‪,‬‬ ‫וכל אחד יחזיק במנהגו‪ .‬ואומרים "ברנה בשמחה‬ ‫ובצהלה"‪ ,‬מזמור שיר ליום השבת‪ ,‬קדיש יתום‬ ‫(והנוהגים לומר במה מדליקין אין אומרים אותו‬ ‫בשבת זו)‪ ,‬אין אומרים כגונא (ויש אומרים)‪.‬‬ ‫ערבית‪ ,‬כנהוג‪ ,‬בנגון המקובל‪ ,‬ברכו‪ ,‬ופרוש‪ ,‬ושמרו‪,‬‬ ‫וידבר משה‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה של שבת‬ ‫ויו"ט‪" ,‬את יום השבת הזה ואת יום חג הסכות‬ ‫הזה"‪ ,‬מקדש השבת וישראל והזמנים‪ .‬אחר שמונה־‬ ‫עשרה ויכולו‪ ,‬מגן אבות עד מקדש השבת‪ ,‬קדיש‬ ‫תתקבל‪ ,‬מזמור לדוד‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬ברכו‪ ,‬עלינו‪( ,‬לדוד‬ ‫ה' אורי)‪.‬‬ ‫קידוש‪ ,‬שלום עליכם‪ ,‬רבון העולמים (ויש אומרים‬ ‫רק עד "מלך תמים דרכו")‪ ,‬אשת חיל‪ .‬אין לעשות‬ ‫קידוש לפני צאת הכוכבים (דהיינו בשעה ‪.)19.58‬‬ ‫בסוכה אומרים אושפיזין‪ ,‬קידוש של שבת ויו"ט‪,‬‬ ‫יום הששי‪ ,‬בורא פרי הגפן‪ ,‬אשר בחר‪ ,‬מקדש השבת‬ ‫וישראל והזמנים‪ ,‬לישב בסוכה‪ ,‬שהחיינו (הסימן‪:‬‬ ‫יקס"ז ‪ -‬יין‪ ,‬קידוש‪ ,‬סוכה‪ ,‬זמן)‪.‬‬ ‫בלילה הראשון צריכים להמתין עד שיפסקו‬ ‫הגשמים‪ ,‬ואם לא פסקו חייב לאכול (לכתחלה‬ ‫כביצה ולכל הפחות כזית) בסוכה ‪ -‬אפילו מצטער‬ ‫ואפילו אם הגשמים יורדים (אבל לא יברך לישב‬ ‫בסוכה אם הגשמים יורדים‪ ,‬והשיעור הוא משתסרח‬ ‫המקפה)‪ .‬בשאר הימים והלילות אם הוא מצטער‬ ‫(מפני הגשמים ומשאר דברים) פטור מהסוכה‪.‬‬ ‫בברכת המזון רצה‪ ,‬יעלה ויבא‪ ,‬ביום חג הסכות הזה‪,‬‬ ‫הרחמן הוא ינחילנו יום שכלו שבת‪ ,‬יום שכלו טוב‪,‬‬ ‫ויש מוסיפים הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד‬ ‫הנופלת (ויש אומרים אותו רק בחול המועד)‪.‬‬ ‫יש מוסיפים "הרחמן הוא יחדש לנו את השנה‬ ‫הזאת לטובה ולברכה" עד אחר הושענא רבה‪ .‬אם‬ ‫שכח "יעלה ויבא" וכבר סיים ברכת "ירושלים"‬ ‫יוסיף הברכה המיוחדת‪ ,‬ואם כבר המשיך עם "הא‪-‬ל‬ ‫אבינו" שבברכה הרביעית חוזר לראש‪.‬‬ ‫כל שבעת הימים אוכל ושותה ומטייל בסוכה‪ .‬אבל‬ ‫אם אוכל אכילת ארעי (דהיינו עד שיעור כביצה)‪,‬‬ ‫או כשאוכל פירות‪ ,‬פטור מסוכה‪ ,‬והמהדר נשכר‪,‬‬ ‫ובפרט בקביעות עם חבורה‪ .‬וישן בסוכה‪.‬‬ ‫(המשך בעמוד ב)‬

‫‪1‬‬

‫בסכת תשבו שבעת ימים (ויקרא כג‪,‬מב)‬ ‫עובדות וסיפורים מגדולי ישראל בענין מצות ישיבת סוכה‬ ‫נוי סוכה‬ ‫מספרים ממרן הגה"ק מצאנז זי"ע‪ ,‬שפעם אחת‬ ‫בערב סוכות הראו לו בני ביתו איך יפו את הסוכה‬ ‫ברוב פאר והדר‪ ,‬וענה שאין זה נוי סוכה‪ ,‬ובתוך כך‬ ‫באו איזה גבירים ונתנו לו סכום מסוים‪ ,‬ומיד חלק‬ ‫אותם לעניים כדרכו בקודש‪ ,‬ואמר זה הוא נוי סוכה‬ ‫(הקדמה לס' זוהר חי)‬ ‫וזה פארה והדרה‪ .‬‬ ‫השקיפה ממעון קדשך‬ ‫מנהגו של הרה"ק ר' מרדכי מלעכוויטש ז"ל היה‬ ‫להכין הרבה קרשים‪ ,‬כדי להשאיל אותם אחרי יום‬ ‫הכפורים לעניי העיר לשם עשיית סוכותיהם‪ .‬פעם‬ ‫אחת בא אליו בערב סוכות סנדלר עני‪ ,‬והוא צולע‬ ‫ברגלו האחת‪ ,‬בבקשה להשאיל לו כמה קרשים‬ ‫לסוכה‪ .‬הצדיק השיב לו‪ ,‬כי כבר אזלו כל הקרשים‪,‬‬ ‫ואין לו יותר‪ .‬וילך לו העני לחפש קרשים במקום‬ ‫אחר‪ .‬וראה הצדיק מבעד לחלון‪ ,‬שהוא הולך ושב‬ ‫מבית לבית לבקש קרשים‪ .‬נכמרו רחמיו על העני‪,‬‬ ‫פרץ בבכי ואמר‪ :‬רבש"ע! ראה נא עד כמה גדולה‬ ‫וחביבה מצות סוכה לבני ישראל‪ ,‬ועד כמה הם‬ ‫מוסרים נפשם עליה! בחוץ יורד עכשיו גשם‪ ,‬ורפש‬ ‫וטיט ברחוב העיר‪ ,‬ובכל זאת הולך הסנדלר העני‬ ‫הזה‪ ,‬נכה רגל‪ ,‬בנעלים קרועות‪ ,‬ומחפש קרשים כדי‬ ‫שיוכל לקיים מצות סוכה‪ .‬השקיפה אפוא ממעון‬ ‫קדשך מן השמים‪ ,‬וברך את עמך ישראל‪ ,‬ופרוס‬ ‫עליהם סוכת שלומך‪.‬‬ ‫ואחרי זה הלך בעצמו על גג ביתו‪ ,‬חפש ומצא‬ ‫שם כמה קרשים‪ ,‬וצוה למשרתו לרוץ אחרי הסנדלר‬ ‫ולתתם לו‪ .‬ויצוהו גם לעזור לו בבנין הסוכה‪ ,‬כי היה‬ ‫יום ערב שבת‪ ,‬שהטורח מרובה בו ביותר‪.‬‬ ‫(סיפורי חסידים)‬

‫ ‬

‫הידור מצוה‬ ‫מרן החזון איש זצ"ל היה נוהג הידור מיוחד‬ ‫בקרשים אשר לדפנות הסוכה‪ ,‬שיהיו מהוקצעים‬ ‫ונאים ונרכשים על ידו בכסף מלא‪ ,‬והיה אומר‪:‬‬ ‫כמה גדולים דברי חכמים (זוהר ג‪ ,‬קלד) שאמרו‪' :‬הכל‬ ‫תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל' ‪ -‬הנה הורגלו‬ ‫הבריות לטרוח ולהתאמץ בהידורם של ארבעת‬ ‫המינים‪ ,‬וביותר של אתרוג שהתורה קראתו "פרי עץ‬ ‫הדר"‪ ,‬ומפזרים על כך ממון רב‪ ,‬ואילו לצורך סוכתו‬

‫בינו שנות דור ודור‬ ‫ט"ו תשרי‬

‫תרפ"ו‪ :‬רבי מאיר אריק ‪ -‬אב"ד טארנא‪ ,‬אמרי יושר‬

‫ט"ז תשרי‬

‫תנ"ח‪ :‬רבי משה זכותא ‪ -‬קול הרמ"ז‬ ‫תרל"ט‪ :‬רבי יצחק דוב הלוי באמבערגער ‪ -‬הרב‬ ‫דווירצבורג‪ ,‬יד הלוי‬ ‫תקע"ד‪ :‬רבי צבי הירש שפירא ‪ -‬דרכי תשובה‪ ,‬אב"ד‬ ‫מונקאטש‬

‫י"ח תשרי‬

‫תקס"ב ‪ :‬רבי משולם איגרא טיסמניץ ‪ -‬פרעשבורג‬ ‫תקע"א‪ :‬רבי נחמן מברסלב‬ ‫תרע"ג ‪ :‬רבי אהרן מסאדיגורא ‪ -‬קדושת אהרן‬ ‫תש"ג ‪ :‬הקדוש רבי חנה הלברשטאם ‪ -‬הרב‬ ‫דקאלאשיץ‪ ,‬דברי חנה‬

‫י"ט תשרי‬

‫תקנ"ח‪ :‬רבי אליהו ‪ -‬הגאון מוילנא‬ ‫תקע"ד‪ :‬רבי יעקב יצחק מפשיסחא ‪ -‬היהודי הקדוש‬

‫כ' תשרי‬

‫תכ"ד‪ :‬רבי אברהם יהושע העשיל ‪ -‬הרבי רבי העשיל‬ ‫מקראקא ‪ -‬חנוכת התורה‬ ‫תקכ"ח ‪ :‬רבי אליעזר פאפו ‪ -‬פלא יועץ‬ ‫תקמ"ב‪ :‬רבי יעקב יוסף מפולנאה ‪ -‬תולדות יעקב יוסף‬ ‫(י"א שנפ' בי"א תשרי)‬

‫כ"א תשרי‬

‫תרס"ד‪ :‬רבי דוד משה פרידמאן ‪ -‬אדמו"ר מטשארטקוב‬

‫‪2‬‬

‫מלקט כל אחד צרור שיירי נסרים אשר לא תואר‬ ‫להם ולא נוי‪ ,‬שזכה בהם מן ההפקר‪ ,‬והלא שתיהן‬ ‫מצוות שוות מן התורה‪ ,‬סוכה וד' מינים‪ ,‬וכדינה של‬ ‫כל מצוה חל גם על הסוכה ודפנותיה דין 'זה א‪-‬לי‬ ‫ואנוהו ‪ -‬התנאה לפניו במצוות‪ ,‬עשה לפניו סוכה‬ ‫(פאר הדור ח"א)‬ ‫נאה ואתרוג נאה'‪ .‬‬ ‫נשמתו ממצות סוכה‬ ‫כתב לי ידי"נ הרה"ג מו"ה אברהם סג"ל איטינגא‬ ‫וזה לשונו‪ ,‬שמעתי שצדיקי דורו אמרו על רבינו‬ ‫מרופשיטץ‪ ,‬כי נשמתו היא מן מצות סוכה בתורה‪,‬‬ ‫ובאמת היה עוסק כל השנה במצות סוכה‪ ,‬ובכל יום‬ ‫היה עושה איזה עבודה בסוכה שלו‪ ,‬ביום א' היה‬ ‫נועץ יתד בסוכה‪ ,‬יום אחד למד במסכת סוכה‪ ,‬וכה‬ ‫היה משפטו כל ימי חייו‪ .‬ועכ"פ כל יום מימות החמה‬ ‫היה מזכיר השם סוכה‪ ,‬וסיבב דבוריו עד שבא לדבר‬ ‫(עשר צחצחות)‬ ‫מהסוכה‪ .‬‬ ‫אהבת המצוה‬ ‫על הגאון רבי אברהם אהרן פראג‪ ,‬מטובי חכמי‬ ‫ירושלים‪ ,‬מסופר‪ ,‬כי בטרם שהיה מקים את סוכתו‬ ‫היה רוחץ ביסודיות את הסכך ואת הדפנות‪ ,‬והיה‬ ‫(כמוצא שלל רב)‬ ‫מלטף אותם בחום ובאהבה‪ .‬‬ ‫גן עדן בעלמא הדין‬ ‫הה"ק ר' אליעזר מאזיפאלע זצ"ל היה מספר‬ ‫בכל סוכות המעשה הזה‪ ,‬פעם אחת היה חסיד אחד‬ ‫שהיה לו חיות במצות סוכה‪ ,‬וכאשר עבר חג הסוכות‬ ‫לא היה רוצה לצאת מהסוכה מחמת גודל החיות‬ ‫והשתוקקות של המצוה‪ ,‬והיה יושב בסוכה כמה‬ ‫שבועות עד שנעשה חורף והיה הקור ושלג גדול והיה‬ ‫מוכרח לצאת מהסוכה‪ ,‬והיה עומד ומצפה שיבאו‬ ‫ימי חג הסוכות שילך בחזרה להסוכה‪ ,‬וכאשר הגיעה‬ ‫שנה השניה והלך להסוכה‪ ,‬וקבל על עצמו שלא‬ ‫לצאת מהסוכה ולישב בסוכה אף שיהיה קור ושלג‬ ‫ולמסור ממש נפשו‪ ,‬כי היה מרגיש קדושה גדולה‬ ‫בהסוכה‪ ,‬וכן היה שלא היה רוצה לצאת מהסוכה עד‬ ‫שנפל שלג וקור הולך וגדל‪ ,‬וממש יצאה נפשו ועכ"ז‬ ‫לא היה רוצה לצאת מהסוכה‪ ,‬עד שריחם ה' עליו ובא‬ ‫ענן אחד ונשא אותו עם הסוכה למדינה שחם שם כל‬ ‫השנה‪ .‬וסיים הק' הנ"ל שהוא יושב עוד בסוכה ועובד‬ ‫לה' כי החסיד אמר שאינו רוצה שום גן עדן אך זאת‬ ‫הוא הגן עדן שלו לישב תמיד בסוכה‪.‬‬ ‫ ‬

‫(דגל מחנה יהודא)‬

‫בכל לבבו‬ ‫הגאון רבי יצחק אלחנן אב"ד קובנא זצ"ל‪,‬‬ ‫כאהבתו את התורה כן אהב את מצוותיה‪ ,‬בכל לבבו‬ ‫ובכל נפשו ובכל מאודו‪ ,‬ואך למותר לתאר זהירותו‬ ‫וזריזותו ושמחתו הגדולה בעת שקיים המצות ועשה‬ ‫אותן בשלימות‪ ,‬לדוגמא במצות סוכה‪ ,‬אשר כמעט‬ ‫לא מש ממנה‪ ,‬ולא חדל לישון בה גם בלילות הקרים‬ ‫מאד‪ ,‬ובבכי ובדמעות יצא ממנה מפני הגשם‪ ,‬ובכל‬ ‫עת צאתו מהסוכה היה מביט כה וכה אם אין רואה‬ ‫ונשק את דופניו‪ ,‬כפי שהתבוננו מקורביו שהיו רואים‬ ‫(תולדות יצחק)‬ ‫ואינם נראים במעשהו זה‪ .‬‬ ‫כמסמר נטוע‬ ‫הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים בעל‬ ‫האדר"ת כותב‪ :‬מצות סוכה היתה חביבה עלי עד‬ ‫מאוד‪ ,‬כל קור וכל רוח לא הרפוני ולא גרשוני מן‬ ‫הסוכה‪ ,‬אשר היתה לי עונג רב‪ ,‬לא יתואר‪ ,‬בשבתי‬ ‫בה תמיד לילה ויום בלי הרף‪ ,‬וכמסמר נטוע הייתי‬ ‫בה‪ .‬באין רואים הייתי מנשק עצי הסוכה ביומו של‬ ‫שמיני עצרת‪ .‬לא תתואר באומר ודברים עצבות לבי‬ ‫בעת פנות היום של שמיני עצרת‪ ,‬בזכרי שקרוב העת‬ ‫להפרד ממצוה חביבה זאת שנה שלמה ולפעמים גם‬ ‫י"ג חודש‪ ,‬ולצאת מן המצוה שנכנסתי בתוכה שאין‬ ‫(נפש דוד)‬ ‫דומה לה בכל התורה כולה‪ .‬‬

‫ברוכים הבאים‬ ‫הנה מה טוב ומה נעים בשוב בנים ובני‬ ‫בנים לחוג את חג הסכות בחיק משפחתם‬ ‫בשמחה ובטוב לב‪.‬‬ ‫מאחלים אנו ברכת מועדים לשמחה לכל‬ ‫האורחים החשובים‪ ,‬שנזכה כולנו יחד‬ ‫לעלות לציון ברנה בב"א‪.‬‬ ‫הנהלת הקהלה‬ ‫מגיני ומצלי‬ ‫בספר מיכל המים‪ ,‬שצוה הקדוש הרב רבי‬ ‫מאיר מפרעמישלאן זי"ע להרב החסיד ר"מ קאנר‬ ‫מטוסמניץ‪ ,‬בשעת מגיפה רח"ל‪ ,‬שיקבע ישיבתו‬ ‫(עשר עטרות)‬ ‫בתוך הסוכה‪ .‬‬

‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫בימים שאין עושין קידוש (כגון בחוה"מ)‪ ,‬מברך‬ ‫"לישב בסוכה" אחר ברכת "המוציא"‪ ,‬ויכוין לפטור‬ ‫כל מה שיעשה בסוכה עד סעודה שניה‪.‬‬ ‫שחרית‪ ,‬של שבת ויו"ט כנהוג‪ ,‬הא־ל בתעצומות‪,‬‬ ‫ברכו‪ ,‬הכל יודוך‪ ,‬א־ל אדון‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬חזרת‬ ‫הש"ץ‪ ,‬פיוטים‪ ,‬הלל שלם‪.‬‬ ‫הושענות‪ ,‬פותחין הארון ואין מוציאין ס"ת ואומרים‬ ‫"הושענות"‪ ,‬אום נצורה כבבת‪ ,‬כהושעת אדם יציר‬ ‫כפיך‪( ,‬ויש אומרים הושענות אחר תפלת מוסף)‪,‬‬ ‫קדיש תתקבל‪ ,‬שיר של יום‪ ,‬קדיש יתום (ויש אומרים‬ ‫פה לדוד ה' אורי‪ ,‬קדיש יתום)‪.‬‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬אתה הראת‪( ,‬אין אומרים י"ג מדות‬ ‫ותפלת רבש"ע) ומוציאין ב' ס"ת‪ ,‬בריך שמיה‪ ,‬שמע‪,‬‬ ‫גדלו וכו'‪ .‬בראשון קורין ז' גברי בפרשת אמור "שור‬ ‫או כשב" (ויקרא כב פסוק כו)‪ ,‬ומניח את הס"ת השני‬ ‫על הבימה‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬מפטיר בס"ת השני בפרשת‬ ‫פינחס "ובחמשה עשר יום" עד "ונסכה"‪ ,‬הפטרה‬ ‫"הנה יום בא לה'" (זכריה יד) עד סוף הנביא‪ ,‬ברכות‬ ‫ההפטרה של שבת ויו"ט‪ ,‬יקום פרקן‪ .‬אומרים י־ה‬ ‫א־לי ויש שאין אומרים אותו‪ .‬אשרי‪ ,‬יהללו‪ ,‬מזמור‬ ‫לדוד‪ ,‬ומכניסין ס"ת להיכל‪.‬‬ ‫מוסף‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה של יו"ט ומזכירין‬ ‫של שבת‪ ,‬וביום השבת‪ ,‬ובחמשה עשר יום לחודש‬ ‫השביעי‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ ,‬ותערב‪ ,‬נשיאת כפים‬ ‫(ואיןאומרים רבש"ע ויה"ר)‪ ,‬ויש מקומות שאין‬ ‫נושאין כפים בשבת‪ ,‬שים שלום‪( ,‬ויש נוהגין לומר‬ ‫הושענות אחר מוסף לפני קדיש)‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬אין‬ ‫כאלקינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‪ ,‬אנעים זמירות‪.‬‬ ‫קידוש‪ ,‬ושמרו‪ ,‬זכור את יום השבת‪ ,‬אלה מועדי ה'‪,‬‬ ‫וידבר משה‪ ,‬בורא פרי הגפן‪ ,‬לישב בסוכה‪.‬‬ ‫סעודה שלישית‪ :‬יש מחלקים סעודתם ובאמצע‬ ‫הסעודה מברכין ברכת המזון ולאחר הפסקה (טיול‬ ‫או שיעור בד"ת וכדומה) נוטלין ידים לסעודה‬ ‫שלישית‪ ,‬ויש הולכין אז להתפלל מנחה מוקדמת‬ ‫ואחר התפלה נוטלין ידים לסעודה שלישית‪ ,‬ויש‬ ‫שיוצאין במזונות‪ ,‬ויזהר לכתחלה לאכול קודם שעה‬ ‫עשירית‪ ,‬דהיינו ‪16.23‬‬ ‫מנחה‪ ,‬כנהוג‪ ,‬קרבנות‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫ואני תפלתי‪ ,‬וקורין ג' גברי בפרשת וזאת הברכה‪,‬‬ ‫יהללו‪ ,‬שמונה־עשרה של יו"ט ומזכירין של שבת‪,‬‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‬ ‫(לאומרים במנחה)‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫ב' דסוכות‪ ,‬יום א'‪ ,‬ט"ז תשרי‪ .‬מאחרין להדלקת‬ ‫הנר וכל ההכנות ליו"ט שני עד שעה ‪( 20.05‬ר"ת‪:‬‬ ‫‪ ,)20.28‬ואומרים ברוך המבדיל בין קודש לקודש‬ ‫קודם שעושין ההכנות‪.‬‬ ‫בהדלקת הנרות מברכין להדליק נר של יו"ט‪,‬‬ ‫ושהחיינו (ויש נוהגות לחכות ולהדליק אחר תפלת‬ ‫מעריב לפני קידוש)‪.‬‬ ‫ערבית‪ ,‬כנהוג של יו"ט‪ ,‬ברכו‪ ,‬וידבר‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫שמונה־עשרה של יו"ט‪ ,‬ותודיענו‪ ,‬קדיש שלם‪ ,‬עלינו‪,‬‬ ‫(לדוד ה' אורי)‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫קידוש‪ ,‬בסוכה (יקנהז"ס ‪ -‬יין‪ ,‬קידוש‪ ,‬נר‪ ,‬הבדלה‪,‬‬ ‫זמן‪ ,‬סוכה)‪ ,‬בורא פרי הגפן‪ ,‬אשר בחר‪ ,‬מקדש‬ ‫ישראל והזמנים‪ ,‬בורא מאורי האש‪ ,‬ברוך המבדיל‬ ‫(המשך בעמוד ג)‬

‫מודעה חשובה‬

‫א יידיש ווארט‬

‫‪GASTHUISBERG - LEUVEN‬‬

‫ושמחת בחגך‬ ‫דער נאטור פון א מענטש איז‪ ,‬אז פונקט ווי‬ ‫ער דארף עסן און שלאפען‪ ,‬דארף ער זיך‪ ,‬פון צייט‬ ‫צו צייט‪ ,‬פרייען אויך‪.‬‬ ‫האט דער רבונו של עולם אונז געוואלט‬ ‫מזכה זיין און געבען א געלעגענהייט מען זאל זיך‬ ‫קענען פרייען לשם שמים‪ ,‬האט ער אונז געגעבען‬ ‫ימים טובים אויף געוויסע צייטען אין יאהר‪ ,‬מיר‬ ‫זאלען דאן דערמאנען די נסים וואס ער האט אונז‬ ‫געטוהן‪ ,‬און זיך מיט דעם פרייען‪.‬‬ ‫און דורך דעם וואס די שמחה איז לשם‬ ‫שמים‪ ,‬וועט מען זיך קענען איינהאלטען און נישט‬ ‫ארויסגיין פון די גלייזען דורך די שמחה‪.‬‬

‫בבית החולים‬

‫הוקמה סוכה כשרה למבקרים‪.‬‬ ‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫בין קודש לקודש‪ ,‬שהחיינו ואח"כ לישב בסוכה‪ .‬יש‬ ‫אומרים גם ביום השני שהחיינו לאחר לישב בסוכה‬ ‫כדאתמול‪ .‬ואם יורדין גשמים צריכים לחכות‪.‬‬ ‫שמחת בית השואבה‪ ,‬בליל ב' דסוכות ובכל לילות‬ ‫דחוה"מ סוכות נוהגין לעשות זכר לשמחת בית‬ ‫השואבה ואומרים ט"ו "שיר המעלות" בשירים‬ ‫ובשמחה‪.‬‬ ‫סוף זמן קידוש לבנה‪ :‬ליל מוצאי שבת‪ ,‬ב' דיו"ט‪,‬‬ ‫עד שעה ‪4.37‬‬ ‫ד' מינים‪ ,‬בבוקר (מזריחת השמש ואילך‪ ,‬דהיינו‬ ‫משעה ‪ ,7.48‬ובשעת הצורך מעמוד השחר דהיינו‬ ‫משעה ‪ .)6.10‬מברכין על הלולב ומיניו "אקב"ו על‬ ‫נטילת לולב" ו"שהחיינו" ‪ -‬ונוהגין ליטול האתרוג‬ ‫עם הפיטם למטה ולאחר הברכות הופכו למעלה‪.‬‬ ‫מחזיק האתרוג בשמאלו והלולב ומיניו בימינו‬ ‫(ואטר־יד מחזיק הלולב בשמאלו) ומקרבן עד‬ ‫שנוגעין זה בזה‪ ,‬ומנענע כולם ג' פעמים בהולכה‪,‬‬ ‫וג' פעמים בהבאה כשפניו למזרח כסדר הזה‪ :‬לצד‬ ‫ימין‪ ,‬לשמאל‪ ,‬לפנים‪ ,‬למעלה‪ ,‬למטה ולאחור‪ .‬ולפי‬ ‫מנהג אשכנז מנענע לפנים‪ ,‬לימין‪ ,‬לאחור‪ ,‬לשמאל‪,‬‬ ‫למעלה ולמטה‪( .‬ויש נוהגין לברך על ד' המינים לפני‬ ‫הלל)‪ ,‬ואם אפשר יברך בסוכה‪.‬‬ ‫שחרית‪ ,‬של יו"ט כנהוג‪ ,‬הא־ל בתעצומות‪ ,‬ברכו‪,‬‬ ‫המאיר לארץ‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ ,‬יוצרות‪,‬‬ ‫הלל שלם ‪ -‬יש נוהגין ליטול ד' מינים ולברך עליהם‬ ‫לפני הלל‪ ,‬ואם אפשר יברך בסוכה ‪ -‬נוטלין הלולב עם‬ ‫האתרוג קודם אמירת הלל ומנענעין כנ"ל‪ ,‬ב"הודו‬ ‫קמא" פעם אחת‪ ,‬ב"אנא ה' הושיעה נא" ב' פעמים‪,‬‬ ‫וב"הודו בתרא" פעם אחת‪ ,‬ויש נוהגין לנענע בכל‬ ‫"הודו" שבהלל‪ ,‬וב"אנא ה' הושיעה נא"‪.‬‬ ‫הושענות‪ ,‬מוציאין ספר תורה אחד והמחזיקו‬ ‫עומד על הבימה‪ .‬החזן וכל המתפללים (עם הד'‬ ‫מינים) מקיפים פעם אחת ואומרים "הושענות"‬ ‫למען אמיתך (ויש אומרים הושענות לאחר מוסף‬ ‫ומקיפים)‪ ,‬ומחזירים הספר תורה להיכל‪ ,‬קדיש‬ ‫תתקבל‪ ,‬שיר של יום‪ ,‬קדיש יתום (ויש שאומרים‬ ‫פה לדוד ה' אורי‪ ,‬קדיש יתום)‪.‬‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬אתה הראת‪ ,‬י"ג מדות‪ ,‬תפלת‬ ‫רבוש"ע של שלש רגלים‪ ,‬בריך שמיה‪ ,‬ומוציאין‬ ‫ב' ספרי תורה‪ ,‬שמע‪ ,‬גדלו‪ .‬בראשון קורין ה' גברי‪,‬‬ ‫בפרשת אמור "שור או כשב" (ויקרא כב פסוק כו)‪,‬‬ ‫ומניח את הס"ת השני על הבימה‪ ,‬חצי קדיש על‬ ‫שניהם‪ ,‬מפטיר בספר התורה השני‪ ,‬בפרשת פינחס‬ ‫"ובחמשה עשר יום" עד "ונסכה"‪ ,‬ההפטרה "ויקהלו‬ ‫אל המלך שלמה" (מלכים־א‪ ,‬ח) עד "מארץ מצרים"‪,‬‬ ‫ברכות ההפטרה‪ ,‬י־ה א־לי‪ ,‬אשרי‪ ,‬יהללו‪ ,‬לדוד‬ ‫מזמור‪ ,‬ומכניסים ספרי התורה להיכל‪.‬‬ ‫מוסף‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬ובחמשה עשר יום‬ ‫לחודש השביעי‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ ,‬ותערב‪ ,‬הטוב שמך‬ ‫ולך נאה להודות‪.‬‬ ‫נשיאת כפים‪ ,‬ותערב‪ ,‬הטוב שמך ולך נאה להודות‪,‬‬ ‫הכהנים אומרים "יהי רצון"‪ ,‬החזן אומר בלחש‬ ‫"או"א ברכנו בברכה המשולשת וכו'" וכשמגיע‬ ‫ל"כהנים" אומר בקול רם (וכשיש רק כהן אחד‬ ‫אינו אומר "כהנים" בקול רם) והקהל עונים "עם‬ ‫קדושיך כאמור"‪ ,‬אחר זה הכהנים מברכין "אשר‬ ‫קדשנו בקדושתו של אהרן וכו'"‪ ,‬החזן מקריא‬ ‫להם מלה במלה והם עונין אחריו בקול רם‪ .‬אחר‬ ‫"וישמרך" ואחר "ויחנך" אומרים "רבונו של עולם"‬ ‫ואחר "שלום" אומרים "יהי רצון" ו"אדיר במרום"‬ ‫והכהנים אומרים "רבונו של עולם"‪ ,‬שים שלום‪,‬‬ ‫קדיש תתקבל‪( ,‬יש נוהגים לומר הושענות לאחר‬ ‫מוסף לפני קדיש)‪ ,‬אין כאלקינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‪,‬‬ ‫אנעים זמירות‪.‬‬ ‫מנחה‪ ,‬של יו"ט כנהוג‪.‬‬ ‫מוצאי יו"ט‪( 20.03 :‬לשיטת ר"ת‪)20.26 :‬‬

‫ ‬

‫ד' אמות של הלכה‬

‫(ספר החינוך)‬

‫א' דחוה"מ‪ ,‬יום ב'‪ ,‬י"ז תשרי‪.‬‬ ‫ערבית‪ ,‬שמונה־עשרה דחול‪ ,‬ואומרים אתה חוננתנו‪,‬‬ ‫יעלה ויבא‪ .‬אחר שמונה־עשרה קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪,‬‬ ‫קדיש יתום (לדוד ה' אורי‪ ,‬קדיש יתום)‪.‬‬ ‫(שכח יעלה ויבא ולא התחיל מודים‪ ,‬אומרו שם‪,‬‬ ‫ואם התחיל מודים חוזר לרצה‪ ,‬ואם עקר רגליו‬ ‫אחר שגמר התפלה חוזר לראש‪ .‬גם בברכת המזון‬ ‫אומר יעלה ויבא‪ .‬בחול המועד אם שכח ולא התחיל‬ ‫ברכת הטוב והמטיב אומר "ברוך אתה ה'" כמובא‬ ‫בסידורים‪ ,‬ואם כבר המשיך ברכת הטוב והמטיב‬ ‫אינו חוזר)‪.‬‬ ‫הבדלה‪ ,‬בסוכה ‪ -‬בורא פרי הגפן‪ ,‬ברכת המבדיל בין‬ ‫קודש לחול (לא בשמים ולא מאורי האש)‪ ,‬בלי ברכת‬ ‫לישב בסוכה (ויש אומרים לישב בסוכה ואוכלין‬ ‫מזונות תיכף אחר הבדלה)‪.‬‬ ‫שמחת בית השואבה‪.‬‬ ‫שחרית‪ ,‬ברוב מקומות באנטווערפען אין מניחין‬ ‫תפלין בחוה"מ (יש מקומות נוהגין שהבחורים‬ ‫מניחין)‪ .‬והנוהגים להניח מניחים בלא ברכה‪ ,‬ויש‬ ‫נוהגין לברך בלחש‪ ,‬וחולצין קודם הלל‪ .‬תפלה של‬ ‫חול כנהוג‪ ,‬מזמור לתודה‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬יעלה‬ ‫ויבא‪.‬‬ ‫יש נוהגין להחליף הערבות בכל יום‪.‬‬ ‫נוטלין הלולב ‪ -‬לכתחילה יטול את ארבעת המינים‬ ‫לאחר הנץ החמה‪ ,‬דהיינו בשעה ‪ - 7.50‬הלל שלם‪,‬‬ ‫ומנענעים בהלל כנהוג (סדר הנענועים ראה לעיל‬ ‫ביום ב' דסוכות)‪ ,‬הושענות "אערוך שועי"‪ ,‬קדיש‬ ‫תתקבל‪ ,‬שיר של יום‪( ,‬ויש אומרים כאן לדוד ה'‬ ‫אורי)‪ ,‬קדיש יתום‪.‬‬ ‫מוציאין ס"ת וקורין ד' גברי בפרשת פינחס‪ ,‬לכהן‪:‬‬ ‫"וביום השני"‪ ,‬ללוי‪" :‬וביום השלישי"‪ ,‬לישראל‪:‬‬ ‫"וביום הרביעי"‪ ,‬ולרביעי‪" :‬וביום השני וביום‬ ‫השלישי"‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬אשרי ובא לציון (אין אומרים‬ ‫למנצח)‪ ,‬יהללו‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬ ‫מוסף‪ ,‬של יום טוב‪ ,‬ביום השני וביום השלישי‪ ,‬חזרת‬ ‫הש"ץ‪ ,‬קדושת כתר דחול‪ ,‬יש אומרים כאן הושענות‪,‬‬ ‫קדיש תתקבל‪ ,‬אין כא‪-‬להינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‪,‬‬ ‫קדישים‪.‬‬ ‫ב' דחוה"מ‪ ,‬יום ג'‪ ,‬י"ח תשרי‪ ,‬תפלה כנהוג‪ ,‬שמונה־‬ ‫עשרה‪ ,‬יעלה ויבא‪ ,‬לולב (נץ החמה‪ ,)7.51 :‬הלל‪,‬‬ ‫הושענות "אבן שתיה"‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬שיר של יום‪,‬‬ ‫(ויש אומרים כאן לדוד ה' אורי)‪ ,‬קדיש יתום‪.‬‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬מוציאין ספר תורה וקורין ד' גברי‬ ‫בפרשת פינחס‪ ,‬לכהן‪" :‬וביום השלישי"‪ ,‬ללוי‪" :‬וביום‬ ‫הרביעי"‪ ,‬לישראל‪" :‬וביום החמישי"‪ ,‬ולרביעי‪" :‬וביום‬ ‫השלישי וביום הרביעי"‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬אשרי ובא לציון‬ ‫(אין אומרים למנצח)‪ ,‬יהללו‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬ ‫מוסף‪ ,‬של יום טוב‪ ,‬ביום השלישי וביום הרביעי‪,‬‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬קדושת כתר דחול‪ ,‬יש אומרים כאן‬ ‫הושענות‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬אין כא‪-‬להינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד‬ ‫ה' אורי‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫ג' דחוה"מ‪ ,‬יום ד'‪ ,‬י"ט תשרי‪ ,‬תפלה כנהוג‪ ,‬שמונה־‬ ‫עשרה‪ ,‬יעלה ויבא‪ ,‬לולב (נץ החמה‪ ,)7.53 :‬הלל‪,‬‬ ‫הושענות "א‪-‬ל למושעות"‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬שיר של‬ ‫יום‪( ,‬לדוד ה' אורי)‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬ד' גברי בפרשת פינחס‪ ,‬לכהן‪" :‬וביום‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬

‫אין לסמוך על שורות אלו כשנוגע למעשה‪ ,‬שכידוע אין הנידון דומה תמיד‬ ‫לראיה‪ ,‬וגם לפעמים יש עוד דעות בפוסקים‪ ,‬וע"כ תמיד יש להתייעץ עם‬ ‫מורה מוסמך‪ .‬‬ ‫המערכת‬

‫שאלה‪:‬‬ ‫שאלת ממני לחוות לך דעתי‪ ,‬מה שנהגו‬ ‫החסידים אנשי מעשה במדינת פולין וגם‬ ‫במדינתנו בגליל התחתון‪ ,‬שהולכים על ימים‬ ‫טובים ונוסעים ועוזבים את ביתם לקבל פני רבם‪,‬‬ ‫אי נכון שנוהגין לעשות כן‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬ ‫בראשית דברי אני אומר‪ ,‬הא דאמר ר' יצחק‬ ‫בר"ה דף ט"ז חייב אדם לקבל פני רבו ברגל שנאמר‬ ‫מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת‪,‬‬ ‫מכלל דבחדש ושבת איבעיא לה למיזל‪ ,‬לאו דוקא‬ ‫רבו שלמדו תורה‪ ,‬דנשים אינן מחוייבין בתלמוד‬ ‫תורה‪ ,‬וקרא דילפינן מיניה בשונמית כתיב‪ ,‬ועיין‬ ‫במג"א סי' ש"א סק"ז שכתב‪ ,‬האשה שוה לאיש‬ ‫בזה כדילפינן משונמית‪ ,‬וצריך לומר שכל גדול‬ ‫בדורו ואיש קדוש מיקרי רבו ‪ ...‬וראיתי בריטב"א‬ ‫שכתב דבכל יום החיוב לקבל פני רבו אם הוא‬ ‫בתוך העיר‪ ,‬וחוץ לעיר בחודש ושבת‪ ,‬וברגל אפילו‬ ‫חוץ לתחום ‪ -‬בפסח ובסוכות בחולו של מועד‬ ‫ובעצרת דאזל מערב יו"ט או מיו"ט ע"י עירוב ‪...‬‬ ‫והא דהקשה דר' יצחק על ר' אליעזר בסוכה‬ ‫דף כ"ז‪ ,‬שאמר לר' אלעי [שהלך להקביל פני ר'‬ ‫אליעזר רבו בלוד ברגל] אינך משובתי הרגל ‪...‬‬ ‫איך אפשר לקבל פני רבו ברגל ‪ ...‬הא צריך שלא‬ ‫לצאת מביתו ברגל ‪ ...‬ועל זה מתרץ לא קשיא הא‬ ‫דאזל ואתי ביומיה הא דאזל ולא אתי ביומיה‪,‬‬ ‫ועל זה אמר ר"א אינך משובתי הרגל ומשבח אני‬ ‫את העצלנים שאין יוצאין מבתיהן ברגל‪ ,‬אם כן‬ ‫אין היתר כלל לעזוב את ביתו כל ימי הרגל לילך‬ ‫ולהקביל פני רבו‪ ,‬אפילו אלו שחוזרים לביתם תוך‬ ‫ימי הרגל נמי אינם משובתי הרגל‪ ,‬דהא שמחה‬ ‫נוהגת כל ימי הרגל ‪...‬‬ ‫ושבתי וראיתי שיש לקיים מנהגן של ישראל‬ ‫דקדושים הם‪ ,‬שסומכין עצמם על הרמב"ם שם‬ ‫שכתב שחייב להקביל פני רבו ברגל‪ ,‬ולא חילק בין‬ ‫אם עבר ואזיל ביומיה לבין אזל ולא אתי ביומיה ‪...‬‬ ‫על כן נראה לי דכבר חקר בשאגת אריה סי' ס"ה‬ ‫אי מצות עשה דושמחת בחגך נוהג נמי בזמן הזה‬ ‫מן התורה‪ ,‬או דלמא אין נוהג מן התורה כיון דאין‬ ‫לנו שלמי שמחה‪ ,‬ובתוס' מועד קטן דף י"ד כתבו‬ ‫דשמחת הרגל דרבנן‪ ,‬ושמחת היינו בשלמי שמחה‬ ‫כדאיתא בחגיגה‪ ,‬אם כן י"ל דודאי נדחה מצוה‬ ‫דרבנן של שמחת הרגל מפני מצוה בדברי קבלה‪,‬‬ ‫וחייב לקבל פני רבות שהוא מצות עשה דדברי‬ ‫קבלה ודוחה מצוה דרבנן של ושמחת ‪...‬‬ ‫אלא שמדברי הרמב"ם פ"ו מהל' יו"ט שכתב‬ ‫וחייב אדם להיות שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו‬ ‫כל אחד כראוי לו ע"כ‪ ,‬ומזה הוכיח השאגת אריה‬ ‫שם דרמב"ם סובר דגם בזמן הזה מצות שמחה‬ ‫נוהג מן התורה בכל מיני שמחות‪ ,‬אם כן לא אתי‬ ‫שפיר דברינו בישוב הרמב"ם‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬לולי דמסתפינא הייתי אומר‪ ,‬הא‬ ‫דושמחת בחגך אין מן העיקר המצוה שישמח‬ ‫דוקא עם אשתו בביתו‪ ,‬רק למצוה מן המובחר‬ ‫לשמוח עם בעלה‪ ,‬ועיין בעל המאור פ"ק דר"ה‪,‬‬ ‫ואם כן בלא אזל ואתי ביומיה נמי יכול לעזוב את‬ ‫ביתו לקבל פני רבו‪ ,‬דמצוה מן המובחר נדחה מפני‬ ‫החיוב דדברי קבלה‪ ,‬הואיל דאפשר לקיים עיקר‬ ‫השמחה שאין נעקר לגמרי ‪...‬‬ ‫כל זה כתבתי וטרחתי לקיים מנהגן של‬ ‫חסידים ואנשי מעשה שהולכים לקבל פני רבם‬ ‫ברגל‪ ,‬שרוצים לקיים דברי הרמב"ם שכתב דחייב‬ ‫לקבל פני רבו ברגל‪ ,‬ורוצים לקיים דבריו גם בזה‬ ‫שאין מחלק בין אזל ואתי ביומיה לבין אזל ולא‬ ‫אתי ביומיה‪ ,‬והנח להם לישראל וכו'‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫(שו"ת שבט סופר או"ח סי' י"ז‪,‬‬ ‫להג"ר שמחה בונם סופר אבד"ק פרעשבורג)‬ ‫‪3‬‬

‫מודעה‬

‫אלו הרוצים לקטוף ערבות והושענות‬ ‫בתחום שיפוטה של עיריית אנטווערפען‪,‬‬ ‫מתבקשים לפנות בהקדם למשרד הקהילה‬ ‫ויקבלו אישור על שמם‪.‬‬ ‫האישור הזה מועיל הן כלפי המשטרה והן‬ ‫כלפי איסור גזל‪.‬‬ ‫הנהלת הקהלה‬ ‫ ‬ ‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫הרביעי"‪ ,‬ללוי‪" :‬וביום החמישי"‪ ,‬לישראל‪" :‬וביום‬ ‫הששי"‪ ,‬ולרביעי‪" :‬וביום הרביעי וביום החמישי"‪,‬‬ ‫חצי קדיש‪ ,‬אשרי ובא לציון (אין אומרים למנצח)‪,‬‬ ‫יהללו‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬ ‫מוסף‪ ,‬של יום טוב‪ ,‬ביום הרביעי וביום החמישי‪,‬‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬קדושת כתר דחול‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬אין‬ ‫כא‪-‬להינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫תקופת תשרי‪ :‬יום ד'‪ ,‬ג' דחוה"מ‪ ,‬י"ט תשרי‪ ,‬בשעה‬ ‫‪ 9.00‬בבוקר‪.‬‬ ‫ד' דחוה"מ‪ ,‬יום ה'‪ ,‬כ' תשרי‪.‬‬ ‫תפלה‪ ,‬כנהוג‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬יעלה ויבא‪ ,‬לולב (נץ‬ ‫החמה‪ ,)7.55 :‬הלל‪ ,‬הושענות‪" ,‬אדון המושיע"‪ ,‬קדיש‬ ‫תתקבל‪ ,‬שיר של יום‪( ,‬לדוד ה' אורי)‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬ד' גברי בפרשת פינחס‪ ,‬לכהן‪" :‬וביום‬ ‫החמישי"‪ ,‬ללוי‪" :‬וביום הששי"‪ ,‬לישראל‪" :‬וביום‬ ‫השביעי"‪ ,‬ולרביעי‪" :‬וביום החמישי וביום הששי"‪,‬‬ ‫חצי קדיש‪ ,‬אשרי ובא לציון (אין אומרים למנצח)‪,‬‬ ‫יהללו‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬

‫‪Tel: 0.32.33.34.35‬‬

‫מודעה חשובה‬ ‫הננו שמחים להודיע לציבור הרחב‪,‬‬ ‫שבעזהי"ת עלה בידינו לסדר עוד חדר מנוחה‬ ‫בבית החולים‬

‫‪St. VINCENTIUS‬‬

‫המשרת רבים מבני קהלתנו‬ ‫מיר זאלן עס דארפן געברויכן נאר אויף שמחות‬

‫חדר המנוחה נמצא בקומה ‪,2‬‬ ‫מחלקת ‪ ,Pediatrie‬חדר מס' ‪251‬‬ ‫המבקרים ימצאו שם‪:‬‬ ‫אוכל כשר‪ ,‬מקרר‪ ,‬מיקרוגל‪ ,‬שבת פלאטע‪ ,‬ספרי‬ ‫קודש וספרי קריאה‪ ,‬נרות שבת אלקטרוניים‪ ,‬כלים‬ ‫חד פעמיים‪ ,‬אידישע מוזיק‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫ועוד היד נטויה בע"ה להמשיך פעולותינו‬ ‫בעוד מקומות ובתי חולים‪.‬‬ ‫יש אפשרות להנציח את ניהול החדר למשך‬ ‫שנה או חודש לרגל שמחותיכם או לע"נ‬ ‫קרוביכם ז"ל‪.‬‬ ‫לתשומת לב הציבור‪:‬‬ ‫ • עקב הבניה‪ ,‬מיקום החדר הוא זמני‪ .‬כשיעבור‬ ‫למקום אחר נפרסם זאת אי"ה‪.‬‬ ‫• נא לשמור על השקט‪ ,‬בפרט בערב‪ ,‬ועל הנקיון‪.‬‬

‫בקשה מיוחדת‬ ‫צום נייעם יאר‪ ,‬ווען יעדער זוכט זכותים‪ ,‬ווילן מיר אייך‬ ‫דערמאנן‪ ,‬אז אלטע‪ ,‬קראנקע און עלענדע ווארטן‬ ‫אויף אייער אויפמערקזאמקייט‪.‬‬ ‫גיבט אוועק ‪ 15‬מינוט פון אייערע טייערע צייט פאר‬ ‫אן עלנדן איד‪/‬ענע‪ .‬לעבט אים אויף און פילט אייך‬ ‫ביידן באפרידיגט‪ .‬רופט ביקור חולים'ס אפיס אנטייל‬ ‫צו נעמען אין די געוואלדיגע מצוה‪.‬‬ ‫די וועלכע ווילן מען זאל זיי באזוכן אין שטוב אדער‬ ‫אין שפיטאל‪ ,‬קענען ווען אימער אריינרופן אינם אפיס‬ ‫פון ביקור חולים‪.‬‬ ‫בברכת והסירותי מחלה מקרבך‪ ,‬רפואה‬ ‫להנזקקים‪ ,‬והבריאים יתמידו בבריאותם‬

‫חברת ביקור חולים אנטווערפען‬ ‫‪ABC office: Jacob Jacobsstraat 22, 2de verd.‬‬ ‫‪4‬‬

‫הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה‬

‫הכנסת ספר תורה‬ ‫משפ' ר' יעקב שלום גליק נ"י‬

‫נולדה בת‬ ‫למשפ' ר' צבי הכהן דרעזדנער‪-‬שווארץ נ"י‬ ‫*‬ ‫למשפ' ר' חיים שטארק‪-‬קליין נ"י‬ ‫*‬ ‫למשפ' ר' אריה לייב רכניצר‪-‬הנדלר נ"י‬ ‫מוסף‪ ,‬של יום טוב‪ ,‬ביום החמישי וביום הששי‪,‬‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬קדושת כתר דחול‪ ,‬יש אומרים כאן‬ ‫הושענות‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬אין כא‪-‬להינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד‬ ‫ה' אורי‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫הושענא רבה‪ ,‬יום ו'‪ ,‬כ"א תשרי‪.‬‬ ‫ערבית‪ ,‬שמונה־עשרה דחול‪ ,‬יעלה ויבא‪.‬‬ ‫(מדינא הוא כשאר ימי חוה"מ אלא שמרבין בו‬ ‫תפלות‪ ,‬לפי שבחג נדונין על המים‪ ,‬והכל הולך אחר‬ ‫החיתום)‪.‬‬ ‫בערב נוהגין לקחת ה' בדי ערבה (לכל נפש)‪ ,‬נכנסים‬ ‫לסוכה ואוגדין את ה"הושענות"‪ ,‬ונוהגין לאוגדן‬ ‫בעלי הלולב‪.‬‬ ‫נוהגין להיות נעורים ולומדים בליל הושענא רבה‬ ‫וקורין משנה תורה בציבור‪ ,‬ויש קורין מתוך ספר‬ ‫תורה‪( ,‬ויש נוהגין שאחר חצות הלילה גומרים כל‬ ‫ספר תהלים בציבור)‪.‬‬ ‫שחרית‪ ,‬מרבין בנרות ‪ -‬זמן טלית (ותפילין) משעה‬ ‫‪ - 6.51‬הש"ץ לובש קיטל‪ ,‬יש נוהגין להתחיל ב"שיר‬ ‫הכבוד"‪ ,‬קדיש יתום (ויש אומרים לעילא ולעילא)‪,‬‬ ‫ברכות השחר בניגון המקובל‪ ,‬וסדר היום‪ ,‬למנצח‬ ‫השמים מספרים‪ ,‬ברוך שאמר‪ ,‬מזמור לתודה‪ ,‬פסוקי‬ ‫דזמרה (ויש אומרים מזמור שיר ליום השבת)‪ ,‬אין‬ ‫אומרים נשמת (ויש אומרים אותו)‪ ,‬ישתבח‪ ,‬שיר‬ ‫המעלות ממעמקים (ויש שאין אומרים)‪ ,‬ברכו‪ ,‬יוצר‬ ‫אור‪ ,‬אהבה רבה‪ ,‬קריאת־שמע‪ ,‬שמונה־עשרה דחול‪,‬‬ ‫יעלה ויבא‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ .‬נוטלין הלולב לאחר הנץ‬ ‫החמה (דהיינו בשעה ‪ ,)7.56‬הלל שלם‪.‬‬ ‫הושענות‪ ,‬מוציאין כל הס"ת שבהיכל ועומדים‬ ‫עמהם על הבימה‪ ,‬ומקיפין את הבימה ז' פעמים‬ ‫עם הלולב‪ ,‬ואומרים "הושענות" על הסדר‪ .‬כשמגיע‬ ‫ל"תענה אמונים" מניחים הלולב ולוקחים הערבות‪,‬‬ ‫ויש שלוקחין הערבות ביד רק קודם הקדיש‪( ,‬כל‬ ‫הפוסל בערבה שבלולב פוסל גם בערבה זו‪ ,‬אלא‬ ‫שבהושענא רבה עלה אחד בבד אחד גם כן כשר)‪,‬‬ ‫הש"ץ אומר קדיש תתקבל‪ ,‬ולפני שאומר "תתקבל"‬ ‫חובטין הערבות (ה' פעמים) כנהוג‪ ,‬ואחר כך מסיים‬ ‫תתקבל (ויש נוהגין שלוקחין הערבות ביד לאחר כל‬ ‫ההושענות וחובטין אחר אמירת קדיש תתקבל)‪,‬‬ ‫שיר של יום (לדוד ה' אורי)‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬מוציאין ס"ת אחד‪ ,‬י"ג מדות‪,‬‬ ‫רבש"ע לימים נוראים‪ ,‬שמע‪ ,‬אחד וכו' קדוש ונורא‬ ‫שמו‪ ,‬גדלו‪ ,‬על הכל‪ ,‬ויעזור‪ ,‬וקורין ד' גברי בפרשת‬ ‫פינחס‪ ,‬לכהן‪" :‬וביום החמישי"‪ ,‬ללוי‪" :‬וביום הששי"‪,‬‬

‫מנוחה נכונה‬

‫מרדכי יהודה אריה אבעלעס מלכה גיטל שווארץ‬ ‫ב"ר מיכאל יצחק הלוי נ"י ‬ ‫אבעלעס (לאווינגער) ‬ ‫אנטווערפען ‬

‫בת ר' יעקב נ"י‬ ‫שווארץ (יונגרייז)‬ ‫ניו יארק‬

‫מאורשים‬

‫ניו יארק‪ ,‬י"א תשרי תש"ע‬

‫מנחם צבי לארינץ שיינא מרים ראזענפעלד‬

‫ב"ר אברהם נ" י‬ ‫לארינץ (גרינפעלד) ‬ ‫אנטווערפען ‬

‫בת ר' בערל נ"י‬ ‫ראזענפעלד (ניימאן)‬ ‫מאנסי‬

‫מאורשים‬

‫מאנסי‪ ,‬י"ב תשרי תש"ע‬

‫לישראל‪" :‬וביום השביעי"‪ ,‬ולרביעי‪" :‬וביום הששי‬ ‫וביום השביעי"‪ ,‬מי שברך וכו' בעבור שעלה לכבוד‬ ‫הרגל ולכבוד היום‪ ,‬ויכתבהו ויחתמהו לחיים טובים‬ ‫בזה יום הדין עם כל ישראל אחיו ונאמר אמן (ב"מי‬ ‫שברך לחולה" אין אומרים "יום טוב הוא מלזעוק")‪,‬‬ ‫חצי קדיש‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬יהללו‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬ ‫מוסף‪ ,‬של יו"ט‪ ,‬ביום הששי וביום השביעי‪ ,‬חזרת‬ ‫הש"ץ‪ ,‬קדושת כתר‪ ,‬אדיר אדירנו וכו'‪ ,‬אין כא‪-‬‬ ‫להינו‪ ,‬עלינו‪( ,‬לדוד ה' אורי)‪ ,‬קדישים‪( ,‬יש מקומות‬ ‫שאומרים אנעים זמירות)‪.‬‬ ‫סעודת היום‪ :‬טובלין המוציא בדבש‪.‬‬ ‫נוהגין כבכל ערב יו"ט‪ ,‬רוחצין וטובלין ועושין כל‬ ‫ההכנות לכבוד יו"ט‪.‬‬ ‫שמיני עצרת‪ ,‬יום שבת קודש‪ ,‬כ"ב תשרי‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪ :‬בשעה ‪ ,18.44‬ומברכין להדליק נר של שבת‬ ‫ויו"ט ושהחיינו‪.‬‬

‫תורנות בתי מרקחת‬ ‫שבת ויו"ט היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‬ ‫)‪Weekenddienst (tot 22 uur‬‬ ‫‪van vrijdagmorgen 2 oktober - 9.00u.‬‬ ‫‪tot zondagavond 4 oktober - 22.00u.‬‬ ‫ ‪Joris, Mechelseplein 20‬‬ ‫‪237.45.14‬‬ ‫ ‪De Vos, Paardenmarkt 120‬‬ ‫‪233.72.44‬‬ ‫ ‪Bek, Belgiëlei 66‬‬ ‫‪230.53.64‬‬ ‫‪Ter Elzen, Lange Elzenstraat 94 237.21.12‬‬ ‫‪Lloydspharma, Dichterstraat 1 827.33.91‬‬ ‫*‬ ‫‪):‬ליל ש"ק א' דסכות( ‪Na 22u. op 2 oktober‬‬ ‫‪De Vos, Paardenmarkt 120‬‬ ‫‪Ter Elzen, Lange Elzenstraat 94‬‬ ‫‪):‬ליל ב' דסכות( ‪Na 22u. op 3 oktober‬‬ ‫‪Joris, Mechelseplein 20‬‬ ‫‪Bek, Belgiëlei 66‬‬ ‫*‬ ‫)‪Weekdienst (tot 22 uur‬‬ ‫‪van maandagmorgen 5 oktober - 9.00u.‬‬ ‫‪tot donderdagavond 8 oktober - 22.00u.‬‬ ‫‪Kruispunt, Lge Leemstraat 176 230.81.81‬‬ ‫ ‪Filliers, Bredestraat 26‬‬ ‫‪232.60.21‬‬ ‫ ‪De Vos, Paardenmarkt 120‬‬ ‫‪233.72.44‬‬ ‫ ‪Multipharma, Heistraat 8‬‬ ‫‪827.11.06‬‬ ‫*‬ ‫)‪Na 22u.: 0900-10500 / 10512 (0.45¤ per min.‬‬

‫מרת בינה פאללאק‪-‬וויינבערגער ע"ה (‪)81‬‬ ‫הצלה‪:‬‬ ‫אנטווערפען ‪ -‬בני ברק‬ ‫שמירה‪SHMIRA - 03.218.91.00 :‬‬ ‫כ"ח אלול תשס"ט‬ ‫*‬ ‫מלב ללב‪HULPLIJN - 03.232.22.27 :‬‬ ‫מרת דבורה לעזר‪-‬גולדמן ע"ה (‪)96‬‬ ‫בקור חולים‪BIKUR CHOLIM - 0.32.33.34.35 :‬‬ ‫אשת הרה''ח ר' איטשע מאיר ז"ל‬ ‫אנטווערפען ‪ -‬בני ברק‬ ‫שידוך‪-‬ליין‪SHIDDUCH LINE - 03.230.77.70 :‬‬ ‫ה' תשרי תש"ע‬ ‫שלוה‪SHALVA - 03.239.88.57 :‬‬ ‫*‬ ‫חזק‪CHAZAK - 03.281.38.00 :‬‬ ‫מרת איידל קליין‪-‬באום ע"ה (‪)72‬‬ ‫אנטווערפען ‪ -‬ניו יארק‬ ‫חברים‪CHAVERIM - 03.80.80.424 :‬‬ ‫תש"ע‬ ‫תשרי‬ ‫ט'‬ ‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫השבוע להורדה‬ ‫פרשת‬ ‫גיליונות‬ ‫‪Albertstraat‬‬ ‫גמ"ח תרופות‪44 :‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬ ‫‪HATZOLOH - 03.289.00.00‬‬