שבת הראי " ה
שבת סוכות
ליקוטים מתורתו של הצדיק והחסיד ,מרא דארעא דישראל ,שר התורה ורועה ישראל
רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
ג ל י ו ן מ ס פר 9 4
יוצא לאור ע"י ארגון 'אור האורות' להפצת תורת הגה"צ הראי"ה קוק זיע"א שאלות ותגובות ניתן לשלוח לכתובת :רח' הרב צבי יהודה 6דירה 3בת -ים ,או בדוא"ל
[email protected] : או להתקשר למספר 0546573528 :תרומות ניתן להפקיד בבנק הדואר חשבון מס' 20778885ניתן לקרוא את העלון גם באתר www.yeshiva.org.il :ניתן לקבל את העלון במייל מדי שבוע
אורות המועד -סוכות "המצות שבזמן מעלות את הנשמה הפרטית של האדם אל אוצר הכלל כולו. ההצלחה הרוחנית גדולה היא כשחושבים להאיר את הנשמה מאור הגנוז שבכל מצוה בזמנה ,ודבר בעתו מה טוב. הסוכה היא שמחה עליונה מאד ,עד שאינה יכולה להיות קבועה כ"א דרך עראי, אבל היא עומדת במקום אחד ,מפני שגלי האור של השמחה שוטפים ,ואחד מתעלה ומיד בלא שום הפסק השני החדש ,שהוא יותר מאיר ויותר משמח ,יורד ונשפע .ע"כ נראה כאילו הכל היא סוכה אחת ,ובאמת בכל רגע ורגע ובכל חלק מחלקי הרגע יש סוכה חדשה ממש ,ומפני שהשמחה היא התחדשות ,וכאן ההתחדשות היא תמידית ,ע"כ הוא זמן שמחתנו. קדושת הזמן מתפשטת היא על כל אורך הזמן ,ברוך ד' יום יום ,והולכים קוי אורי הקדש ונמשכים בצורה מסותרת ,עד שבאים לידי הבעה וגילוי בזמנים המקודשים בקדושת שבת ,תחלה למקראי קדש ,בתור קדושה מקורית ,שהיא משפעת קדושה על העולם ועל ישראל ,וקדושת ימים טובים ,בתור מקבלי שפעת הקדש ,על ידי ישראל דקדשינהו לזמנים" ]מרן הראי"ה' ,עולת ראיה' ח"ב שסח[.
סיפר הרב מנחם מנדל פרוש זצ"ל ,תלמידו של מרן הראי"ה: "מעולם לא טעמה ירושלים מזמן חורבן בית המקדש טעם שמחת החג שמחה עילאה כבחג הסוכות הראשון בבית הרב ,רגיל הייתי לומר שהעונש הכי גדול שנענשו מתנגדי הרב ,היה זה שלא זכו להנות מאור פניו ומאמרותיו הנעימים. הסוכה הגדולה והרחבה שהכינו בחצר על יד הגן הייתה מלאה כל ימי החג מרבנים ת"ח ואנשים נכבדים מכל העדות שבאו לקדם פני הרב בברכת הרגל". מספר הרב שריה דבליצקי שליט"א: "הגרי"מ חרל"פ הקפיד שלא לצאת מהסוכה כל החג זולת למקווה ,ולא בירך לישב בסוכה כ"א בפעם ראשונה שנכנס ,כי לא יצא כלל מהסוכה כ"א למקוה או לכותל המערבי וכן לקבל פני רבו מרן הגרא"י קוק זצוק"ל ,וכמדומה שבהפסק כזה בירך אח"כ לישב בסוכה" ]מתוך הספר 'בינו שנות דור ודור' עמ' סג[. לפי הוראתו ההלכתית של מרן הראי"ה ,בלילות חול המועד היה שליח הציבור בתפילת ערבית מתחיל ב"ברכו" ולא אמרו קודם פסוקי "והוא רחום" ]'מועדי הראי"ה' עמ' קח[.
אורות הראי"ה
"מתנגד שנהפך למעריץ" קשריו של הגאון ר' נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל עם מרן הראי"ה זיע"א )ח"ד( פרק ד':
חליפת המכתבים בין מרן הראי"ה והרב גרינשפאן בשבועות הקודמים סיפרנו על הערצתו הגדולה של הגאון ר' נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל למרן הראי"ה ,והגנתו על הספר הקדוש 'אורות' מפגיעת הקנאים. השבוע נספר על קשרי המכתבים בין מרן הראי"ה והרב גרינשפאן ,העוסקים בסוגיות חשובות בהלכה ,באגדה ובהלכות ציבור.
תקופת ההתכתבות כפי שסיפרנו בשבועות הקודמים ,קשרי הידידות בין מרן הראי"ה והרב גרינשפאן החלו בשנת תרע"ו ,לאחר מלחמת העולם הראשונה ,עת כיהן מרן הראי"ה כרבה של קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון .באותה תקופה הגיע לקהילה זו הרב גרינשפאן יחד עם פליטים מהמלחמה ,ושם נתקבל בשמחה בביתו של מרן הראי"ה. באותה תקופה ,בה התגורר הרב גרינשפאן בלונדון ,לא הייתה נצרכת התכתבות בינו לבין הראי"ה .הם שוחחו פנים אל פנים בענייני תורה ובהנהגת הציבור. רק בשנת תרע"ח ,לאחר שעבר הרב גרינשפאן לגור בעיר ליברפול ,נוצר הצורך בכתיבת מכתבים כדי לשמור על הקשר .באותה שנה כיהן הרב גרינשפאן כר"מ בישיבת תורת חיים בליברפול ,ואילו הראי"ה שימש עדיין כרבה של קהילת 'מחזיקי הדת'. מתוך תוכן המכתבים הקיימים בידינו ,מתברר כי הייתה התכתבות עניפה בין שניהם ,ולצערנו נעלמו רוב המכתבים בסערת הימים .רק שלושת המכתבים הבאים נותרו לפליטה .גם מהעובדה כי הם נכתבו במהלך חודש אחד בלבד,
ניתן להסיק כי היו מכתבים רבים נוספים מלבדם ,מחמש עשרה השנים הבאות ,עד לפטירת מרן הראי"ה בשנת תרצ"ה.
גילוי אליהו ו'הסתדרות ירושלים' הנה המכתב הראשון ,אותו כתב הראי"ה לרב גרינשפאן זצ"ל ,כתשובה לשאלות ששלח לו הרב גרינשפאן בענייני אגדה ובענייני הנהגת העם. "לכבוד ידידי הרה"ג אוצר תורה ויראה וחכמה מוהר"נ גרינשפאן שליט"א .שלו' רב. מכתבו היקר הגיעני ,ומרוב טרדות לא עלתה בידי להשיבו על אתר וג"ע לקצר אני צריך. וע"ד ענין אלי' שיתגלה לפני מלכות בית דוד ,שלפ"ד הרמב"ם היא מסורת שיעמוד נביא ולא פירש שמו ,ויש לומר דבכלל נבואה היא ג"כ רוח הקודש ,והראיה דאסתר נמנתה בין הנביאות ,והתוכן של גילוי אליהו איתא בזוהר שהוא בכמה גוונים ,בדרך חזיון ,וגם בדרך שכל ,והעיקר תלוי שיסודר בי"ד גדול מוסכם לכל ישראל ,ושיהיה לחבריו יד ושם בכל מקצועות התורה ,לרבות הענינים הרוחניים הנוגעים לדיעות ,והם יוכלו להכריע איזה חזיון והתגלות קדושה הוא בכלל נבואה וגילוי אליהו. ומבואר אצלי שגילוי אליהו לעשות שלו' בעולם וגילוי אליהו המחלוקת שני אופנים הם ,ויבואו זה אח"ז .ויש לזה יחש בין אלי' חסר למלא ,כלומר ,אופן התגלות רוח פועלת מוסר ושקט של שלוה ,ואופן הארה מופיעה דעת ואמיתיות בערכי הקודש העליונים שמהם מסתעפים חיי הכלל. וביחוד מבורר אצלי שכל הספיקות המעכבים את תכנית בנין ביהמ"ק ,מצד התכלת למשל ,ומצד יחוס הכהנים ,מצד דיוקי המדות של מקום המזבח וכיו"ב ,רוח הקודש תסייע לבירור ההלכה ויצטרפו לזה אומדנות ברורות וקיום עפ"י בי"ד גדול ומוסכם. והם הם גופי תורה .וקשה לי להאריך בביאור הפרטים כעת. וע"ד הסתדרות ירושלים אי אפשר להמיר אותה בשום תנועה אחרת ,כי היא באה למלאות את חסרון הארת הקודש שבתוך התחיה הלאומית בכללותה .וכעת הזמן
גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php
תודה רבה למרכז התיעודי של 'בית הרב' ,על העזרה והסיוע באסיפת החומר ,ועל המסמכים שהעמידו לרשותנו
היותר מחויב לרומם את הדגל המקודש .וכל הסיעות המיוחדות מתחזקות על ידו כ"א לפי שיטתה וערכה .ואקוה עוד לבאר לפני כת"ר חביבי ,פרטי דברים במכתבים הבאים בע"ה ]'גנזי ראי"ה' ,ג ,עמ' .[10
תנועת דגל ירושלים מרן הראי"ה הזכיר במכתבו את 'הסתדרות ירושלים' .תנועה זו ,אותה השתדל הראי"ה להקים ,הלכה וצברה לה שותפים בקרב רבני חו"ל ,ע"י מסע הסברה נרחב שנעשה ע"י הראי"ה וגדולי תלמידיו .במסגרת פעילות ההסברה ,הגיע הראי"ה )באותם ימים של חודש אלול תרע"ח( לעיר לידעז ,בה התגורר לימים הרב גרינשפאן ,ושם התקבלו דבריו בהתלהבות ע"י רב העיר – הגרי"ח דייכעס זצ"ל, ות"ח נוספים .במכתב מתאריך י"ט אלול תרע"ח ,כותב הראי"ה לבנו: "בשבוע שעבר הייתי בליעדז ,דברתי בכנופיה גדולה של אולם רחב ידים שהתקינו לכך ,ומרבני העיר תמכו בנאומיהם את הסברת רעיוננו ,והתחילה תעמולה שנקוה ממנה תוצאות לטובה בעה"י .כעת מתעתדים אנחנו לנסוע לש"ק הבע"ל למאנשסטר .נקוה לד' שוכן ציון ובוחר בירושלים ,המעורר עת גאולה לעם קדשו ,כי חפצו בידינו יצליח ,והמחשבה העדינה והקדושה ורגש החיים הטהורים הכמוסים במעמקי רעיון התנועה "הירושלמית" ילכו הלך ואור, והיו לאור ישראל ולזוהר ונוגה אורים לעמים רבים ,אשר ילכו כולם באור ד' צור ישראל וגואלו".
בין רבני לידז שהצטרפו לתנועת דגל ירושלים ,היו ר' צבי הירש הורוויץ ,ר' נחום הכהן סינזון ור' יהודה ליב אסטרינסקי ,וכאמור – גם רב העיר ,הגרי"ח דייכעס זצ"ל ,זקן רבני אנגליה ]ראה 'אגרות הראי"ה' ח"ג עמ' קצט ,ועמ' רי[.
בעניין קדושת כהנים ודגל ירושלים האגרת הבאה ,שכתב הרב גרינשפאן לראי"ה ,נכתבה אף היא בחודש אלול תרפ"א: "נשאלתי מאיש ירא אחד שו"ב שיש לו בן בעל כשרונות מצוינים שלמד אצלי בישיבה ,וכעת זכה פרס לכניסה חפשית ביוניברסיטה לחכמת הרפואה ,אבל הוא כהן וידוע לכל שאיש הלומד רפואה אי אפשר כלל שלא לטמאות למתים בעת למודו ואחרי כן ,ולכן שאלני אם יש היתר בדבר .ואני השבתי שאסור ][.... ]כאן נכנס הרב גרינשפאן למו"מ הלכתי בנידון[ .ואחרי הנ"ל איני יודע צד היתר בדבר וכמעט ברור אצלי שאסור מן התורה ] [...ולכן אבקשו מאוד להשיבני תיכף ,כי מצוה להצילו מן העבירה ,כי הוא אמר שרב אחד התיר לו ,ואפשר נעלמו ממני עוד מקורים ]מקורות[ וראשונים בענין זה ,ואני מחכה לתשובת כת"ר חביבי נ"י בכליון עינים במוקדם האפשרי כי ירא אנוכי פן יתחיל לבקר את היוניברסיטה ואז כבד יהיה להוציאו משם [...] .ואף כי יודע אנוכי שכת"ר נ"י טרוד עתה מאוד אבל נחיצות הענין תאלצני לבקש מכת"ר תשובה קצרה במוקדם האפשרי. אודות הדגל ירושלים פה הענין קשה מאוד מצד התנגדות הרב המקומי והד"ר פאקס .מאוד חפצתי לראות את פני כת"ר כי הרבה הרבה יש לי לדבר עם ידידי בחשאי אודות ענין זה .ויוכל להיות כי אהיה אם ירצה השם בלונדון אודות הענין, כי יש לי הרבה דברים שאינם נמסרים אלא מפה לאוזן ,ואני בטוח כי כאשר אגלה לכת"ר שורש הדבר ,אפשר שכת"ר יסכים לבוא פה על ימים אחדים .וכאן לקצר אני צריך .ידידו עוז הנ"ל . הנני דורש לשלום ידידי כנפשי מהר"ש נ"י והנני מברכו בכוח"ט ,בשנה טובה ומתוקה ,שנה שיתקבצו הנפזרים ויתקרבו הרחוקים ,ונזכה לראות בבנין האומה ובשכלול עי"ק כברכת אוהבו .נ.ש .גרינשפאן" ]'אגרות לראי"ה' ,אגרת פח[.
פרסום ראשון :אגרת בעניין משרת הרבנות את המכתב השלישי ,שמתפרסם כאן לראשונה ,קיבלנו באדיבות ארכיון המרכז התיעודי ב'בית הרב' ,ואנו מודים להם על מסירתו. עיקרו של המכתב עוסק בהזמנה ששלחה הישיבה הגדולה בעיר לידז לרב גרינשפאן ,בה מבקשים ממנו מנהלי הישיבה לשמש כר"מ בישיבתם .הרב גרינשפאן התלבט האם לקבל את ההזמנה ,והחליט להציע את ספקותיו בפני מרן הראי"ה .בסוף מכתבו הוא מנמק את סיבת התייעצותו דווקא עם מרן הראי"ה: "הנני בטוח · ·Ï ˙ÓÎÁידידי כ"ג שליט"א Â˙˜„ˆ·Â ,שיש בידו לתת לי עצה כדת מה לעשות ,וכאשר ייעצני כן אעשה". השמטנו מתוך המכתב שמות מסויימים כדי לשמור על כבודם. "ב"ה כ"ז אלול התרע"ח שנה טובה ומתוקה לכבוד ידי"ע וי"נ הרב הגאון הגדול נזר ישראל ותפארתו כקש"ת ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א! אחדשה"ט ,הנני לבקש את כ"ג שליט"א להשיבני על מכתבי דנא במוקדם האפשרי ,יען כי הענין נחוץ מאוד .כידוע לידידי כ"ק שליט"א עוד לפני הפסח העבר הפצירו בי בע"ב לידעז לקבל עלי משרת ר"מ בישיבתם ,ואחרי ישוב הדעת
העלון יוצא לאור בסיוע ' ַ ּד ְ ּב ִרי ִ ׁשיר' – הדוכן שלך לספרי קודש ומוסיקה יהודית. סניף ראשי: תחנה מרכזית ירושלים. פלאפון077-3220338 :
החלטתי להשיב פניהם ריקם מכמה טעמים .ואחד מן הטעמים היסודיים היו כי יראתי פן יבולע בזה להרב מ' הר"מ של ישיבתם ,וחששתי להשגת גבול ,כי הרב מ' כתב לי מכתב כי בקבלי עלי משרה זו הנני מקפח פשוט את פרנסתו .וכאשר היו פה בקיץ זה ידידי הרב הורוויץ נ"י שאלתי את פיו אודות טענות מ' ואמר לי כי דבריו בדויים לגמרי ואדרבא לא די שלא אקפח את פרנסתו ,אלא שעוד אגרום לו טובות בביאתי שם ,יען כי כולם מתמרמרים עליו על סירובו ,ובעת שבחרו בי תיכף הוסיפו לו פונט אחד על משכורתו ,ואדרבה הבטיחו לו בכמה הבטחות שחלילה לא יקופח לו שום דבר ואפילו בעניני כבוד לא יגרמו לו שום דבר שיהיה נגד כבודו ,כי הלא ישנן כמה ישיבות שיש להן שני ראשי ישיבה. ואח"כ נודעתי ע"י אנשים שונים שכנים דברי הרב הורוויץ בענין זה ,וטענות מ' וחששותיו אין להם ממש שום יסוד ,והנה לפני ימים אחדים באו אלי עוד הפעם בעלי בתים אחדים מליעדז כולם אנשים חשובים וישרים ,כמו ה' ר' בצלאל ראזעבערג הפרעזידענט של הישיבה ,איש הענין ונותנים לו 5פונט לשבוע עם בית וכלי בית ,פה אני מקבל רק 4פונט. ואני אמרתי להם כי ירא אנוכי פן אקפח פרנסת מ' ,והבטיחו בכל מיני הבטחות שחס ושלום לא יאונה לו כל רע בשום דבר הנוגע לממון או לכבוד ,ולהפך אם אשיב עתה פניהם ריקם תצמח מזה רעה גדולה למ' והישיבה גם יחד ע"י התמרמרות כל חברי הועד ותומכי הישיבה ,המשתדלים אך ורק להגדלת הישיבה ושכלולה ,והאמת אגיד לכת"ר שליט"א כי לא יכלתי לעמוד בנסיון והסכמתי לקבל את הצעתם ונתתי להם כתב התחייבות לבוא אצלם תכף כאשר אמצא איש אחר שראוי יהיה למלא מקומי בישיבת ליברפול ,כי לא אוכל לעזוב את משרתי פה טרם מצאתי אחר ,כי באם אעזוב את ישיבת ליברפול תכף ,סכנה גדולה נשקפה לקיום הישיבה .האנשים נסעו שמחים וצוהלים בנצחונם ,אך אנוכי מצידי לא יכלתי להשקיט המית לבי ויראתי מצד התנגדות מ' .ובאמת קבלתי עתה מכתב ממ' שבו הוא קובל עלי ,שבביאתי שמה הנני ממעט את כבודו ופרנסתו ומזהירני לבל אבא ,ויחד עם זה הוא מבקש אותי מאוד מאוד בכמה בקשות ואזהרות לבל אגלה לשום איש מליעדז יהיו מי שיהיו ממכתבו זה ,כי באם יודעו כי הוא כתב מכתב מחאה נגד החלטת הועד יתמרמרו עליו .ובהיות כן ,לא אוכל לשית עצות בנפשי מה לעשות ,הן אני נתחייבתי לבוא אצלם ונתתי להם כתב ,ולו יכולתי להודיעם ממחאת מ' ,אז הייתי תובע להחזיר לי את כתבי ולפטרני מן התחייבותי ,כי לו ידעתי שמ' עומד על דעתו כמקדם לא הסכמתי להצעתם ,אך כעת שהוא מזהיר בלי הרף לבלי הגיד לאיש ממכתבו לא אדע מה לעשות ואיך להפטר מענין זה בשלום. הנני בטוח בחכמת לב ידידי כ"ג שליט"א ,ובצדקתו שיש בידו לתת לי עצה כדת מה לעשות ,וכאשר ייעצני כן אעשה .עוד אבקש את כת"ה להשיב לי על השאלה השניה אודות טומאת כהנים בזמן הזה ,כי הענין נחוץ למעשה .באין יותר מה לחדש אסיים בברכת השנים ,יחדש השי"ת על כבוד ידידי וביתו ועל כל הנלוים עליו שנת חיים ושלום ,שנה שנזכה כולנו לחזות בנועם ד' בירושלים עיר קודשנו, ידידו עוז דוש"ת באה"ר ,נחמן שלמה גרינשפאן ,ר"מ דפה".
אין בידינו את תשובתו של הראי"ה .על כל פנים ,העניינים הסתדרו והרב גרינשפאן קיבל את המשרה בה כיהן מספר שנים.
בענין 'אגרות הראי"ה' וישיבת עץ חיים לפני שבועיים סיפרנו בהרחבה על קשריו של מרן הראי"ה עם הגרי"ח דייכעס זצ"ל ,רבה של לידז .הרב דייכעס היה מגדולי הרבנים באנגליה ,והראי"ה מכנהו באגרותיו בתארים מופלגים' :פאר הדור'' ,פאר הזמן' .הוא היה בידידות גדולה גם עם הרב גרינשפאן ,שבתקופה מסויימת התגורר אף הוא בלידז .אגב :בספרייתו של הרצי"ה קוק נמצא ספרו של הרב דייכעס 'דרשות מהרי"ח' )שקיבל הסכמה ממרן הראי"ה( ,עם הערות עליו ]ראה' :שיחות הרצי"ה' ,דברים ,עמ' .[475 באגרות הראי"ה ]ח"ד ,אגרות א'ריט ,א'רסח[ מופיעים שני מכתבים המשלימים זה את זה ,ששלח הראי"ה לרב דייכעס .הראשון ,מתאריך י"ט אדר תרפ"ד ,הוא בעצם תגובה של הראי"ה למכתב בו מעיר הרב דייכעס על דברים תמוהים בספר 'אגרות הראיה" .בתשובה כותב לו הראי"ה" :וכאשר חליפות מכתבים מהדר"ג היא תמיד דבר המביא לי עונג ונחת ,על כן קבלתי ג"כ נחת מאור דבריו אלה .אמנם מצאתי בהם עוקץ חד מאד בחשד כזה ,שלא עלה על דעתי ח"ו ,וזה בא מתוך שכתר"ה עבר על דברי בחיפזון ,והם צריכים עיון ומיתון .אקוה שיואיל כ"ג שליט"א עוד פעם לעבור על הדברים במקומות שחושב שנמצאו בהם שהעיר עליהם ,ויראה שהכונה שמה קדושה וטהורה היא ב"ה ,ואז כיד האמת הטובה עליו ,יענה ויאמר ששגה ברואה וטפל על דברי חנם ,מה בכונתם‰Ó‡‰ ÂÈ˙·‰‡ ÔÙ‡ Ïη . ˘‡ ."[...] ÔÓ‡ ˙·‰‡ ‡È‰ ¯·„· 'ÈÂÏ˙ ‰Èלאחר כמעט שנה ,שלח הראי"ה מכתב נוסף לרב דייכעס ,בו הוא מתייחס שוב למאורע זה של 'אגרות הראי"ה' ,וכן לעניין ישיבת 'עץ חיים' בלונדון ,שהרב גרינשפאן עמד בראשה" :הגיעני יקרת ימין קדשו ,ותח"ח להדר"ג על ברכותיו הנאמנות ,וחלילה לי להתרעם על גברא רבא דכותי' ולא עלתה על דעתי שום קפידא על מניעת דבריוÂÈ„È„ÈÏ È¯Úˆ È˙Ú·‰ ˜¯ , ,‡"ËÈÏ˘ (ÔÙ˘È¯‚ ÔÓÁ '¯ Ô‡‚‰) ˘"‚¯ Ô‡‚‰ ·¯‰ע"ד בטוי אחד באחד המכתבים שכתב כת"ר בעת קבלת הספר אגרות ראי"ה ,שהי' בהעלם דבר ,אבל בטוהר רוח וידידות נאמנה ].[... ˙·ÂËÏ Ô„ÂÏ· È˙Âȉ· „Ú‰ ȯ·Á ÌÚ ‰·¯‰ È˙¯·„ ,ÌÈÈÁ ıÚ ˙·È˘È ¯·„ ÏÚ Ϸ‡ ,·˙ÎÓ‰ ÏÈÚÂÈ ‰Ó Â"Á ÂÏÈÚÂÈ ‡Ï Ìȯ·„‰ ̇ ,·‰‡ ‡"ËÈÏ˘ ˘"‚¯‚‰ ˙˜‰˘Ú‰ ˙‡ ˙Ú„Ï „‡Ó ıÂÙÁ‡Â ,˙ÏÚÂ˙ ‡Ï· Ìȯ·„‰ ¯‡˘È ‡Ï˘ ‡È‰ È˙ ˘."'È˘ Ï"‰ ·¯‰ ÂÈ„È„È ˙„‡ ‰Ó בשבוע הבא נספר על לימודו של הרב גרינשפאן עם הראי"ה, ונחשוף כת"י חדש עם הערות על הש"ס ממרן הראי"ה
גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php