Shabbat Beshabato Reeh 2009

‫שבת בשבתו‬

‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬

‫ב"ה‪ ,‬שנה י"ג‪ ,‬גליון תשנ"ב עש"ק כ"ד מנחם‪-‬אב תשס"ט‬

‫ראה‬

‫הדלקת הנרות‪ 20.47 :‬פלג המנחה‪19.35 :‬‬ ‫מוצאי ש"ק‪ 22.00 :‬ר"ת‪22.16 :‬‬ ‫דף היומי בבא מציעא קי"א ‪ Nr 752‬‬

‫‪14 AUGUSTUS 2009‬‬

‫נא לשמור על קדושת הגליון‬

‫מפנינים יקרים‬ ‫את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' וגו'‬ ‫והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' א‪-‬להיכם‬ ‫וגו' (יא‪,‬כז‪-‬כח)‬ ‫יש לדקדק‪ ,‬למה בברכה קאמר "אשר"‬ ‫תשמעו‪ ,‬ובקללה כתוב "אם" לא תשמעו?‬ ‫יש לפרש על פי מה שכתב הרמב"ם בהל'‬ ‫תשובה‪ ,‬שהברכות הגשמיות הכתובים בתורה‬ ‫אינן בגדר שכר‪ ,‬אלא הם הבטחות שיהא להם‬ ‫כל טוב למען יוכלו גם להבא לקיים כל המצוות‬ ‫בהרחבת הדעת בלי שום מניעות עוה"ז‪ .‬וזה‬ ‫שהדגיש הכתוב‪ ,‬את הברכה אשר תשמעו אל‬ ‫מצות ה'‪ ,‬שאינן בגדר שכר‪ ,‬אלא כדי שתוכלו‬ ‫לשמוע גם בעתיד למצות ה' בלי שום מניעות‪.‬‬ ‫ולכן נאמר אשר תשמעו‪ ,‬כלומר כדי שתשמעו‪.‬‬ ‫(תפארת שלמה)‬

‫ ‬

‫לא תעשון כן לה' א‪-‬להיכם (יב‪,‬ד)‬ ‫ונראה לפרש‪ ,‬דהנה למעלה כתוב אבד‬ ‫תאבדון וגו' את אלהיהם על ההרים‪ ,‬ודרשו חז"ל‬ ‫(ע"ז מה) אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם‪,‬‬ ‫שאם הגוים עובדים להרים אינן נאסרין בהנאה‬ ‫דמחובר אינו נאסר‪ .‬אולם קיי"ל (רמב"ם פ"ד‬ ‫מאיסורי מזבח ה"ז) המשתחוה להר אע"פ שהוא‬ ‫מותר בהנאה אבניו אסורין למזבח‪ ,‬כי לגבוה‬ ‫נאסר אף מחובר‪.‬‬ ‫וי"ל דזה כונת הכתוב‪ ,‬דאחר שאמר הכתוב‬ ‫למעלה את אלהיהם על ההרים‪ ,‬ודרשו חז"ל מזה‬

‫דבר בעתו מה טוב‬ ‫יום כפור קטן‬ ‫ערב ראש חודש אלול נהגו רבים להתענות‬ ‫ולעשות סדר יום כפור קטן אף במקום שאין‬ ‫נוהגין לעשות כסדר הזה בשאר חדשים כדי‬ ‫שיכינו לבם לתשובה (מטה אפרים)‪ .‬ועיין בספר‬ ‫שער יששכר (מאמר ח' אלול) שיוצא מדבריו‬ ‫דבאמת עיקר אמירת יום כפור קטן הוא בכ"ט אב‬ ‫ער"ח אלול‪ ,‬שכתב טעם על מה שנקרא יום כפור‬ ‫קטן‪ ,‬דרש"י כתב בפ' עקב (ט‪-‬יח) דארבעים יום‬ ‫האמצעים שהי' משה בהר לרצות על חטא העגל‪,‬‬ ‫היו כלים בכ"ט באב‪ ,‬ובו ביום נתרצה הקב"ה‬ ‫לישראל‪ ,‬וארבעים יום האחרונים היו כלים ביום‬ ‫כפור‪ ,‬ובו ביום נתרצה לישראל "בשמחה"‪ ,‬נמצא‬ ‫דגם בכ"ט באלול נתרצה הקב"ה‪ ,‬אלא שלא היה‬ ‫בשמחה עד יום כפור‪ ,‬ועל כן נקרא הסליחות‬ ‫שאומרים בכ"ט באב ער"ח אלול יום כפור קטן‪,‬‬ ‫שאז נתרצה הקב"ה כמו יו"כ‪ ,‬אלא שלא נתרצה‬ ‫בשמחה‪ ,‬על כן אינו אלא יום כפור קטן‪ ,‬ועל שם‬ ‫המושאל זה קראו גם לשאר ערב ר"ח יום כפור‬ ‫קטן עיי"ש‪ .‬ולפי זה עיקר אמירת יום כפור קטן‬ ‫אינו אלא בכ"ט באב‪.‬‬ ‫ ‬

‫(מנהג ישראל תורה‪ ,‬סימן תקפ"א ס"א)‬

‫ולא ההרים אלהיהם‪ ,‬אמר הכתוב דזהו דוקא‬ ‫להדיוט‪ ,‬אבל לא תעשון כן לה' א‪-‬להיכם לקחת‬ ‫אבנים מהרים האלה לגבוה‪ ,‬כי לשמים כן נאסרו‬ ‫(פרשת דרכים‪ ,‬דרוש יד)‬ ‫אף שמחוברים המה‪ .‬‬ ‫ובאת שמה וגו' והבאתם שמה (יב‪,‬ה‪-‬ו)‬ ‫מסמיכות זו למדו חז"ל (חגיגה ד‪,‬ב) שטמא‬ ‫פטור מהבאת עולת ראיה (דהיינו‪ ,‬שאינו חייב לשלוח‬ ‫את עולת הראיה על ידי שליח ‪ -‬רש"י)‪ ,‬שכן נאמר‬ ‫"ובאת שמה ‪ -‬והבאתם שמה"‪ ,‬כל שישנו בביאה‬ ‫ישנו בהבאה‪ ,‬וכל שאינו בביאה אינו בהבאה‪.‬‬ ‫לכאורה קשה טובא‪ ,‬למה נזקקו חז"ל ללימוד‬ ‫זה‪ ,‬והלא ממילא אין חייב להביא קרבן אלא מי‬ ‫שמקיים מצות ראיה‪ ,‬שנאמר "ולא יראו פני‬ ‫ריקם"‪ ,‬וראיה זו היא בעזרה דוקא ולא בהר הבית‪,‬‬ ‫והלא כל טמא אסור להכנס לעזרה‪ ,‬ואם נכנסו‬ ‫הרי הם בכרת‪ ,‬ואם כן מכיון שאין הטמא נכנס‬ ‫ואינו מקיים מצות ראיה‪ ,‬ממילא לא מתחייב כלל‬ ‫בהבאת עולת ראיה?‬ ‫וי"ל שמדובר בכהן טמא שנכנס כדי להקריב‬ ‫קרבן ציבור‪ ,‬וכניסה זו מותרת שהרי טומאה‬ ‫הותרה בציבור‪ .‬כהן זה התחייב לכאורה בקרבן‬ ‫ראייה‪ ,‬שהרי בפועל נראה במקדש‪ ,‬אולם מן‬ ‫הסמיכות בפסוק למדנו שהוא פטור‪ ,‬שכן צריך‬ ‫להיות ראוי לביאה כדי להתחייב בקרבן ראיה‪,‬‬ ‫אבל אם ראוי הוא לבוא רק מצד דין אחר‪ ,‬אינו‬ ‫נחשב כראוי לענין חיוב הבאת "עולת ראיה"‪,‬‬ ‫אלא הוא פטור‪.‬‬ ‫עוד יש לומר‪ ,‬שמדובר באדם טהור‪ ,‬שביום‬ ‫הראשון של הרגל התחייב להביא "עולת ראיה"‪,‬‬ ‫אבל טרם הביא את הקרבן‪ ,‬וביום השני לרגל‬ ‫נטמא‪ .‬יכולנו להעלות על דעתנו שאף שעתה הוא‬ ‫טמא‪ ,‬יתחייב לשלוח את הקרבן על ידי אחרים‪,‬‬ ‫שהרי כבר התחייב בכך מאתמול‪ ,‬אך חכמינו ז"ל‬ ‫למדו מן הסמיכות בפסוק שפטור‪ ,‬כיון שצריך‬ ‫שיהיה ראוי לביאה בשעת הבאת הקרבן‪.‬‬ ‫ ‬

‫(טורי אבן)‬

‫ואכלתם שם לפני ה' א‪-‬להיכם ושמחתם בכל‬ ‫נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו (טו‪,‬י)‬ ‫אל הרה"ק ר' מרדכי דוב מהארנסטייפל‬ ‫זצוק"ל נכנס פעם יהודי אחד שהיה מקודם גביר‬ ‫ונעשה יורד רח"ל‪ .‬כשקרא הרה"ק את הפתקא‬ ‫שלו נאנח מאוד‪ ,‬והוציא סכום גדול מאוד ונתן‬ ‫להיהודי‪ .‬אח"כ שוב לקח הרה"ק את הפתקא‬ ‫והתחיל לקרוא עוד הפעם‪ ,‬ושוב הוציא סכום‬ ‫גדול ונתן להיהודי‪ .‬נענה היהודי וטען‪ :‬רבי‪ ,‬הלא‬ ‫לא באתי עבור זה שהרבי יעניק לי כל כך‪ .‬השיב‬ ‫לו הרה"ק‪ :‬כתוב בתורה נתון תתן לו ולא ירע לבבך‬ ‫בתתך לו‪ ,‬פי' שתתן לו כל כך עד כדי שכבר לא‬ ‫יכאב לך לבך מצרתו‪ .‬וסיים הרה"ק‪ :‬מה אעשה‪,‬‬ ‫הלא עדיין הלב כואב לי מצרתך‪ .‬ולא נחה דעתו‬ ‫של הרה"ק‪ ,‬עד שהיהודי נעתר ליקח ממנו את כל‬ ‫(ילקוט מאורי אור)‬ ‫המעות שהיו אז אצלו‪ .‬‬

‫קריאת שמע ליל ש"ק ראה‬

‫משעה ‪21.52‬‬

‫*‬ ‫סוף זמן ק"ש ש"ק ראה בבוקר‬

‫מג"א‪ - 9.31/9.06 :‬גר"א‪10.07 :‬‬ ‫משלח ידכם (יב‪,‬ז)‬ ‫ושמחתם לפני ה' אלקיכם ‪ -‬עבדו את ה'‬ ‫בשמחה‪ ,‬כראוי לכל עובד מאהבה‪ .‬בכל משלח‬ ‫ידכם ‪ -‬כי אז תצליחו את דרכיכם ואז תשכילו‬ ‫(ספורנו)‪.‬‬ ‫בפירושו של ה"ספורנו" אפשר להבין מה‬ ‫שכתוב בפרשת כי תבוא (כח‪,‬כז) "תחת אשר לא‬ ‫עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב‬ ‫כל"‪ ,‬שבו ראינו כי נענשים על כך שלא עובדים‬ ‫את ה' בשמחה‪ ,‬ולכאורה קשה‪ ,‬היכן היא האזהרה‬ ‫שהעבודה צריכה להיות מתוך שמחה? אלא שלפי‬ ‫ה"ספורנו" שביאר שה"ושמחתם" מתייחס למה‬ ‫שנאמר לפני כן "לפני ה' א‪-‬להיכם"‪ ,‬כאילו נאמר‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬

‫מתוך לוח הקהלה‬ ‫שבת פ' ראה‪ ,‬כ"ה מנחם־אב‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪( 20.47 :‬פלג המנחה‪)19.35 :‬‬ ‫מפטירין "עניה סערה" (ישעיה נד) עד "כי פארך"‪,‬‬ ‫מברכין חודש אלול "יהיה ביום החמישי וביום‬ ‫הששי"‪"( ,‬דער מולד וועט זיין דאנערשטיג‬ ‫ביינאכט‪ 10 ,‬אזייגער‪ 3 ,‬מינוטען און ‪ 6‬חלקים")‬ ‫אין אומרים אב הרחמים‪ .‬במנחה אומרים צדקתך‪.‬‬ ‫אבות פרק ה'‪.‬‬ ‫מוצאי שבת‪( 22.00 :‬לשיטת ר"ת‪)22.16 :‬‬ ‫יום ד' שפטים‪ ,‬כ"ט מנחם־אב‪ ,‬יום כיפור קטן‪,‬‬ ‫אין נופלין על פניהם במנחה‪( .‬אף במקומות‬ ‫שלא מסדרים יום כיפור קטן בכל ערב ראש‬ ‫חודש‪ ,‬אמנם בערב ראש חודש אלול נהגו הרבה‬ ‫לאומרו)‪.‬‬ ‫א' דראש חודש‪ ,‬יום ה' פ' שפטים‪ ,‬ל' מנחם־אב‪.‬‬ ‫נוהגין בו כבכל ראש חודש‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬יעלה‬ ‫ויבא‪ ,‬חצי הלל‪ ,‬קריאת התורה ומוסף‪.‬‬ ‫ב' דראש חודש‪ ,‬יום ו' פרשת שפטים‪ ,‬א' אלול‪.‬‬ ‫שחרית ומוסף‪ ,‬נוהגין בו כבכל ראש חודש‪.‬‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬בחודש אלול‪ ,‬בכל בוקר אחר‬ ‫עלינו‪ ,‬תוקעין בשופר תשר"ת‪ ,‬ומתחילין אחר‬ ‫תפלת מוסף דיום ב' דר"ח עד ערב ראש השנה‬ ‫ולא עד בכלל‪.‬‬ ‫מתחילים לומר "לדוד ה' אורי"‪ ,‬ואומרים אותו‬ ‫בבוקר ובערב (יש נוהגין לאמרו במנחה ויש נוהגין‬ ‫לאמרו במעריב) עד שמיני עצרת ועד בכלל‪.‬‬ ‫יש אומרים מזמורי תהלים בכל יום על פי הסדר‬ ‫כמנהגם (הסדר עיין במטה אפרים)‪.‬‬ ‫שבת פ' שפטים‪ ,‬ב' אלול‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪( 20.33 :‬פלג המנחה‪)19.23 :‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪1‬‬

‫וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך (ו‪,‬ח)‬ ‫עובדות וסיפורים בענין מצות תפילין (ג)‬ ‫השאיל התפלין‬ ‫שמעתי מהרה"ח ר' משה פרנס‪ ,‬ששמע מזקינו‬ ‫הרה"ק ר' אשר מאיר אב"ד באכניא שהיה נכד‬ ‫להרה"ק מצאנז זי"ע‪ :‬מנהג זקינו הרה"ק מצאנז היה‬ ‫ליתן לכל נכד תפלין על הבר מצוה‪ ,‬וכשנתן לר' אשר‬ ‫מאיר אמר לו אני משאיל לך את התפלין‪ .‬וכשלשה‬ ‫שנים אח"ז נסע פעם הרה"ק מצאנז אל 'קור ארט'‬ ‫והגיע שם באמצע הלילה בשעה אחת ולא היה‬ ‫יכול לילך להאכסניא שלו על כן נסע לבית מלון‪.‬‬ ‫והבעה"ב נתן לו חדר על הקומה השני'‪ ,‬ובקומה‬ ‫הראשונה היה שם פריצה אחת‪ ,‬וכידוע שהרה"ק‬ ‫מצאנז קרא ק"ש בהתלהבות גדול והיה רגיל לומר‬ ‫אז אני מאמין‪ ,‬וכשהתחיל לקרוא ק"ש דפק ברגליו‬ ‫על רצפת הקרקע ועורר את הפריצה‪ ,‬והיא התחלה‬ ‫לצעוק בקולות על שערר אותה מהשינה‪ .‬הבעה"ב‬ ‫בא להרה"ק מצאנז ואמר לו סכנת נפשות היא‪ ,‬כי‬ ‫היא פריצה גדולה ותלך לקבול עלי ואהיה מוכרח‬ ‫לסגור הבית מלון‪ .‬ומיד חבשו את העגלה ונסעו‪,‬‬ ‫ובתוך הבהלה שכחו התפלין‪ .‬ובבקר אמר הרה"ק‬ ‫מצאנז לזקיני‪ :‬אשר מאיר השאלתי לך תפלין‪ ,‬עכשיו‬ ‫תן לי אותם בחזרה‪.‬‬ ‫ותמצית המעשה היה שהרה"ק מצאנז מעולם‬ ‫לא התפלל בתפלין של אחרים‪ ,‬על כן השאיל אז את‬ ‫התפלין לזקיני כדי שעכשיו שהיה נצרך לתפלין יהיה‬ ‫לו תפלין משלו‪ ,‬ואח"כ החזיר לו הרה"ק מצאנז את‬ ‫התפלין ואמר‪ ,‬עכשיו אני נותנם לך במתנה‪.‬‬ ‫(שיח זקנים ח"א)‬

‫ ‬

‫שמר תם וראה ישר‬ ‫הגה"ח ר' אלטר קופטשיק ז"ל כשלמד בבחרותו‬ ‫בישיבת קישינוב‪ ,‬הזכיר פעם את עצמו לפני הרה"ק‬ ‫ר' דוד מסקווירא זצוק"ל על שמירה שיוכל להפטר‬ ‫מעבודת הצבא‪ .‬צוה לו הרה"ק שיתחיל להניח תפלין‬ ‫דר"ת‪ ,‬אף שזה היה עוד קודם נישואיו‪ ,‬ואמר רמז‬ ‫לזה דכתיב שמר תם וראה ישר‪ ,‬שישמור להניח‬ ‫תפלין דר"ת ותפלין דרש"י‪ ,‬יש"ר אותיות רש"י‪ ,‬ועל‬ ‫ידי זה אחרית לאיש שלום‪ ,‬יהיה לו שלום ושלוה‬ ‫שלא יגייסו אותו לעבודת הצבא‪( .‬ילקוט מאורי אור)‬

‫בינו שנות דור ודור‬ ‫כ"ה אב‬

‫תקנ"ה‪ :‬רבי יששכר בער מזלאטשוב ‪ -‬בת עיני‬ ‫תקצ"ט‪ :‬רבי יעקב אורנשטיין ‪ -‬ישועות יעקב‬

‫כ"ו אב‬

‫תשל"ב‪ :‬רבי שלמה חיים פרידמאן ‪ -‬האדמו"ר‬ ‫מסאדיגער‬ ‫תשל"ט‪ :‬רבי יואל טייטלבוים ‪ -‬האדמו"ר מסאטמאר‬ ‫‪ -‬דברי יואל‬

‫כ"ז אב‬

‫רבי יהושע חריף ‪ -‬רב דקראקא ‪ -‬מגיני‬ ‫ת"ח‪ :‬‬ ‫שלמה‬ ‫תרמ"ג ‪ :‬רבי נחום דוב בער פרידמאן מסאדיגער‬ ‫תש"ב ‪ :‬רבי יהודה משה פתיה ‪ -‬בית לחם יהודה‬

‫כ"ח אב‬

‫תרנ"ד‪ :‬רבי נפתלי צבי יהודה בערלין ‪ -‬הנצי"ב‬ ‫מוואלאז'ין‪ -‬העמק דבר‬

‫כ"ט אב‬

‫תרס"ט ‪ :‬רבי שמואל סאלאנט ‪ -‬רב דירושלים‬ ‫תש"ב ‪ :‬הקדוש רבי מנחם מענדל אלטער ‪ -‬רב‬ ‫דפאביאניץ‬ ‫תשמ"ב‪ :‬רבי אליעזר זוסיא פארטוגאל ‪ -‬האדמו"ר‬ ‫מסקולען‬

‫א' אלול‬

‫ג'תשכ"ח‪ :‬שמעיה ואבטליון‬ ‫תנ"ד‪ :‬רבי שמואל אבוהב ‪ -‬דבר שמואל‬ ‫תרמ"ד‪ :‬רבי חנוך העניך מאלעסק ‪ -‬לב שמח‬ ‫תשי"א‪ :‬רבי ישראל פרידמאן מבאיאן‬

‫‪2‬‬

‫היסח הדעת‬ ‫כבר ידוע אזהרת חז"ל שלא יסיח דעתו מן‬ ‫התפלין ק"ו מציץ‪ ,‬על כן בהתפלל זמירות וברכות‬ ‫ימשמש בתפלין כל שעה שלא יסיח דעתו מהם‬ ‫ח"ו‪ ,‬והיה מעשה בתלמיד ותיק אחד של האריז"ל‬ ‫שנפטר והלך לעולמו‪ ,‬לאחר כמה ימים ראה אותו‬ ‫האריז"ל בחלום ושאל לו על מעמדו בעוה"ב‪ ,‬אמר‬ ‫לו טוב מאוד רק בשביל דבר אחד דקדקו עמי קצת‪,‬‬ ‫כשהייתי מגיע לתפלת למען לא ניגע לריק ולא נלד‬ ‫לבהלה של ובא לציון הייתי מכוין שם ביותר כי היא‬ ‫תפלה עצומה ומחמת הכיון הגדול הסחתי דעתי אז‬ ‫מן התפלין‪ .‬ובזה ראה עונש המסיח דעתו מן התפלין‬ ‫מחמת מחשבות זרות ח"ו‪ ,‬זולת בתפלת י"ח אז אין‬ ‫צריך למשמש בהם‪ ,‬ויתפלל בכונה ואין לחשוש אם‬ ‫יסיח דעתו מן התפלין בשביל הכונה כדאיתא בסודי‬ ‫(אור צדיקים)‬ ‫האריז"ל ע"ש‪ .‬‬ ‫זוהי מדריגה‬ ‫על שני סיפורים אמר כ"ק האדמו"ר ה"אמרי‬ ‫חיים" מויזניץ זצ"ל שהם עושים עליו רושם יותר‬ ‫ממי שהחיה את המת‪ .‬א) הסיפור הידוע מהרה"ק‬ ‫הרבי ר' מיכל'ע מזלוטשוב שאשתו נשכה את‬ ‫הפיטם של האתרוג אחר שמישכן בעדו את תפיליו‪,‬‬ ‫וקרא הרה"ק ואמר‪ :‬תפלין אין לי‪ ,‬אתרוג אין לי‪ ,‬האם‬ ‫גם לא אקיים שמחת יו"ט‪ ,‬גיב מיר די וועש צו גיין‬ ‫אין מקוה‪ ,‬והלך למקוה‪.‬‬ ‫והסיפור השני‪ :‬מחסיד זקן שמצאו בתפיליו‬ ‫פסול מעיקרא ויצא שהיה קרקפתא דלא מנח‬ ‫תפלין עשרות שנים‪ .‬ואמר החסיד הרי הייתי יכול‬ ‫עוד כמה שנים לברך ברכה לבטלה ולמות כן‪ ,‬עכשיו‬ ‫שהקב"ה עזר לי שמהיום והלאה אניח תפלין‪ ,‬לא‬ ‫אהיה בשמחה? ‪ -‬על סיפור זה הוסיף ה"אמרי חיים"‬ ‫(אור חיינו)‬ ‫זצ"ל‪ :‬ס'איז א מדריגה ‪.‬‬

‫ובמצות תפלין בפרט‪ .‬אמונה ‪ -‬על כי הקב"ה מוכיח‬ ‫לנו את השגחתו הפרטית גם בעת הסתר פנים‬ ‫שכזו‪ .‬ותפלין ‪ -‬שכן אנו יכולים ללמוד מכך על כחם‬ ‫וסגוליותם‪ ,‬שהרי במקרה הנ"ל 'צועקים' התפלין‬ ‫(עלינו לשבח ח"ב)‬ ‫כביכול ומצביעים על שאירע ‪.‬‬ ‫הבתים של בעל התניא‬ ‫בספרו הקדוש "כתם אופיר"‪ ,‬בפסוק (אסתר‬ ‫ח‪,‬טז) "ויקר" אלו תפלין (מגילה טז‪,‬ב)‪ ,‬כתב הרה"ק רבי‬ ‫יצחק אייזיק מקאמרנא זי"ע‪ :‬ומענין ה"פוטרינוק"‬ ‫שנותנין תחתיו לחיזוק‪ ,‬הוא כשר לכתחלה בלי‬ ‫פקפוק וכו' וכן ראיתי לבתים של הגה"ק מו"ה רבי‬ ‫זלמן בעל התניא‪ ,‬שהקדוש הזה היה מדקדק מאוד‬ ‫בכל מצוה שיהיה בלי פקפוק כלל‪ ,‬והם עם פוטרינוק‬ ‫לחזק‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וסיפר איש מופלג ביראת השם‪ ,‬חסיד מפורסם‪,‬‬ ‫ששאל להרה"ק מקאמרנא‪ :‬האיך ראה הבתים‬ ‫של הגה"ק מו"ה רבי זלמן (כי לפי הנשמע נאבדו‬ ‫מהעולם)? והשיב לו‪ ,‬כי בעת כתב ספרו הנ"ל והגיע‬ ‫למקום הנ"ל‪ ,‬נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה‪ ,‬ובא‬ ‫אליו הגה"ק מו"ה רבי זלמן‪ ,‬ותפלין בידו‪ ,‬והראה לו‬ ‫שכך נעשו‪ ,‬וצוה לו לכתוב כן בספרו‪ .‬וסיים הרה"ק‬ ‫מקאמרנא‪" :‬און פאר די וועלט‪ ,‬האב איך דאס‬ ‫נישט געוואלט ארויסשרייבן‪ ,‬וכתבתי סתם שראיתי‬ ‫(עשר קדושות)‬ ‫הבתים"‪ .‬‬ ‫קשר התפלין‬ ‫כשנסתלק הרה"ק מצאנז‪ ,‬בקש הרה"ק‬ ‫משינאווא מאחיו הרה"ק רבי שלום אליעזר‬ ‫מראצפערט להביא לפניו את תפיליו (הרה"ק‬ ‫משינאווא היה מבוגר במ"ו שנים מאחיו הרה"ק‬ ‫מראצפערט)‪ ,‬והבין רבי שלום אליעזר שבדעתו‬ ‫לשנות צורת הקשר של התפלין שקיבל מאביו‬ ‫הקדוש (כי היה לו בזה חילוקי דעות עם אביו)‪ ,‬ויען‬ ‫לו שאביו הזהירו שאם ירצה מאן דהוא לשנות את‬ ‫קשר התפלין לא יניחנו‪ .‬אמר לו הרה"ק משינאווא‬ ‫שבטח נתכוין אביו באזהרתו הזאת עליו‪ ,‬ואם כן לא‬ ‫(י"ג אורות ח"א)‬ ‫יגע בהקשר‪ .‬‬ ‫אין לוחצים‬ ‫הרה"ק רבי איציקל מפשעווארסק זצ"ל היה‬ ‫נוהג בכריכת הרצועות בתפלין של יד כרך כל‬ ‫הרצועה על צד אחד לא על הצד של היוד‪ ,‬ופעם כרך‬ ‫בחור א' התפלין ולא ידע מזה וכרך על שני הצדדים‬ ‫וקרא אותו רבי איציקל ואמר לו שיסלק הרצועות‬ ‫מצד השני ואמר‪ :‬אויף א יוד דריקט מען נישט‪.‬‬

‫פחד ובושה‬ ‫הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא זי"ע אמר‬ ‫פעם אחת‪" :‬בעת הנחת תפלין‪ ,‬יש לי יציאת הנפש‬ ‫מפחד והבושה‪ ,‬שעל ראש כזה‪ ,‬אניח התפלין‬ ‫(עשר עטרות)‬ ‫הקדושים"‪ .‬‬ ‫פסול בתפלין‬ ‫מספר הגר"י זילברשטיין‪ :‬כאשר מתרגשת‬ ‫צרה על יהודי‪ ,‬חלילה‪ ,‬הוא מנסה לבדוק את כליו‪,‬‬ ‫כדי לדעת בשל מה ובשל מי הרעה הגדולה הזו‪.‬‬ ‫הגיע אלינו סיפור מזעזע שהתרחש בראשון לציון‪,‬‬ ‫בעת הפיגוע שהיה שם בחורף תשס"ב‪ .‬אחד מ‪15-‬‬ ‫האנשים מתושבי העיר שנהרגו בפיגוע‪ ,‬היה ישראל‬ ‫שיקאר הי"ד‪ ,‬שהשאיר אחריו משפחה עם ילדים‪,‬‬ ‫שביכו את האבידה הגדולה‪ .‬אביו‪ ,‬יבדל לחיים‪ ,‬ר'‬ ‫יעקב שיקאר‪ ,‬יהודי שומר מצוות‪ ,‬שדאב במיוחד‬ ‫את רצח בנו‪ ,‬הופנה על ידי אחד מרבני העיר ראשון‬ ‫לציון ל'מכון פאר' של הרב ישראל יוד בבני ברק‪,‬‬ ‫כדי לבדוק את התפלין שלו (של האב)‪ .‬והתוצאה‬ ‫היתה מזעזעת‪ .‬אות הנו"ן במילה 'בניכם'‪ ,‬נכתבה‬ ‫ללא ראש‪ .‬האבא שבא לקבל את התפלין‪ ,‬התעלף בו‬ ‫במקום‪ ,‬ואחד מחברי המכון שהוא גם איש 'הצלה'‬ ‫אץ לטפל בו‪.‬‬ ‫עד מהרה התברר להרב ישראל יוד שהיתה לר'‬ ‫יעקב סיבה טובה להתעלף‪ .‬הרמז היה כל כך שקוף‪,‬‬ ‫שאם הוא לא היה מתעלף‪ ,‬לא היה מנוס מלומר‬ ‫שיש לו לב של אבן‪' ...‬באותו לילה שבו התרחש‬ ‫הפיגוע‪ ,‬סיפר האב‪ ,‬כאשר אנשי זק"א באו לטפל‬ ‫בבן שלי‪ ,‬הי"ד‪ ,‬הם גילו שגופו היה ממש שלם‪ .‬רק‬ ‫הראש נפגע מ‪ 3-‬רסיסים שחדרו לשם‪ ,‬והנה עכשיו‬ ‫אתם מראים לי שבמלה 'בניכם'‪ ,‬נכתבה הנו"ן בלי‬ ‫ראש' ‪- - -‬‬ ‫לדידנו יש בכך חיזוק גדול באמונה בכלל‪,‬‬

‫ ‬

‫(אבות על בנים)‬

‫איפה השלישי?‪...‬‬ ‫בואו ותשמעו כיצד מנצל יהודי את ה'ראש‬ ‫היהודי' החכם שנתן לו בוראו‪ ,‬כדי להציל תפלין‬ ‫מיד הגוים‪.‬‬ ‫הרב אהרן זינגר‪ ,‬איש רעננה‪ ,‬מספר לנו‬ ‫שבתקופה שלפני השואה עשו הגוים ביום השבת‬ ‫פוגרום בעיירה שלו בחו"ל‪ .‬ביום ראשון שלאחר‬ ‫השבת הנוראה‪ ,‬פגש גוי אחד את הרב זינגר ברחוב‪,‬‬ ‫ובקש למכור לו זוג תפלין ששדד מאחד היהודים‪.‬‬ ‫ראיתי שהתפלין שייכים לאחד מחבריי הטובים‪,‬‬ ‫ורציתי להצילם מהגוי‪ ,‬אבל הוא דרש מחיר מופרז‬ ‫ביותר‪ ,‬שלא היה באפשרותי להשיגו בשום אופן‪,‬‬ ‫מספר הרב זינגר‪ .‬פניתי אל הקב"ה בתפלה‪ ,‬ובקשתי‬ ‫ממנו שיתן לי חכמה ובינה כדי שאוכל לפדות את‬ ‫התפלין‪ .‬והקב"ה שמע לתפילתו של הרב זינגר‪,‬‬ ‫שפנה אל הגוי בשאלה 'תמימה'‪' :‬אני רואה כאן‬ ‫רק שני תפלין‪ ,‬אחד של ראש ואחד של יד‪ .‬איפה‬ ‫השלישי'?‪ ...‬הרשע‪ ,‬בשומעו את השאלה‪ ,‬פונה אל‬ ‫הרב זינגר בתמהון‪ ,‬ואומר שבשקית התפלין היו רק‬ ‫‪ 2‬תפלין‪ ,‬ואין הוא יודע על דבר נוסף שהיה כאן‪ .‬אבל‬ ‫היהודי הפקח אינו מותר ואומר שבשקית התפלין יש‬ ‫'חסרון' גדול מאוד‪ ,‬כיון שיהודים מניחים ‪ 3‬תפלין‪,‬‬ ‫האחד על הראש ועוד שנים על‪ ...‬שתי הידים‪,‬‬ ‫(המשך בעמוד ג)‬

‫פרקי אבות‬

‫א יידיש ווארט‬

‫כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים‬ ‫ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים (פ"ה‬ ‫מי"ז)‬ ‫והקשו המפרשים הא אדרבה אם הוא‬ ‫לשם שמים אין צריך להתקיים‪ ,‬כדיליף בגמרא‬ ‫(קידושין ל‪,‬ב) מהפסוק (במדבר כא‪,‬יד) את והב‬ ‫בסופה‪ ,‬דתלמידי חכמים העוסקים בתורה‬ ‫ונעשים אויבים זה את זה אינם זזים משם עד‬ ‫שנעשים אוהבים זה את זה? יש לומר עפ"י‬ ‫מילתא דבדיחותא כי יש מחלוקת על ידי עסקי‬ ‫עוה"ז ועל ידי קנאה שמקנא אחד לחבירו והוא‬ ‫שנאה שתלוי בדבר שאין לו קיום‪ ,‬כי כל עניני‬ ‫עוה"ז חולפים וכלים‪ ,‬לכן גם השנאה לא יוכל‬ ‫להתקיים ובטל דבר בטלה השנאה‪ .‬אולם יש‬ ‫פירוד לבבות ע"י עסקי שמים כמו שנוהג עתה‬ ‫בעוה"ר רוב מחלוקת הוא על עסקי שמים‪ ,‬זה לא‬ ‫במהרה ינתק כי תולין הדבר ביסוד ושורש חזק‬ ‫ואינו דבר בטל‪ ,‬זה יותר גרוע ממחלוקת הראשון‬ ‫כי הוא עולה עד לשמים ושומר נפשו ירחק מהם‬ ‫כמטחוי קשת כי הוא כמו אש שורף‪.‬‬ ‫וזה פירוש המשנה‪ :‬כל מחלוקת שהיא לשם‬ ‫שמים היינו שהיצה"ר דבר בלבו שיקנא קנאת ה'‬ ‫צב‪-‬אות והוא לשם שמים ‪ -‬זה סופה להתקיים‬ ‫ובכל פעם יעלה יותר כיון דרוח רוח‪ .‬וכל מחלוקת‬ ‫שאינה לשם שמים רק עבור עסקי עוה"ז והוא‬ ‫דבר בטל ‪ -‬אין סופה להתקיים‪ ,‬להודיע שיותר‬ ‫צריך להתרחק מזה אשר נדמה בעיניו שהוא‬ ‫(עבודת הגרשוני)‬ ‫לשם שמים‪ .‬‬

‫בנים אתם לה' א‪-‬להיכם לא תתגדדו ולא תשימו‬ ‫קרחה בין עיניכם למת (יד‪,‬א)‬ ‫א ייד וואס זיין טאטע איז ל"ע נפטר געווארען‪,‬‬ ‫דארף ער זיך נישט מתגודד זיין‪ ,‬ווייל ער איז נישט‬ ‫געווארען פאר'יתום'ט‪ ,‬ער איז השם יתברך'ס א‬ ‫קינד וואס לעבט אויף שטענדיג‪.‬‬

‫וקשרתם לאות (המשך)‬ ‫וממילא לא שוה לו לקנות את התפלין הללו‪ .‬הסוף‬ ‫היה שבעוד שהגוי דרש כאמור מחיר מופרז ביותר‪,‬‬ ‫הצליח הרב זינגר לשכנעו שאף אחד לא יקנה את‬ ‫התפלין הללו‪ ,‬בשל היעדרו של השלישי‪ ,‬והוציא‬ ‫ממנו את שקית התפלין במחיר זול מאוד‪ ,‬ממש‬ ‫(עלינו לשבח ח"ה)‬ ‫פרוטות מעטות‪ .‬‬ ‫לימוד זכות‬ ‫הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע היה ידוע האיך‬ ‫שלימד זכות על כל יהודי באשר הוא‪ .‬פעם ביקר‬ ‫אצלו הרב הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן מפוניביז'‬ ‫ואמר למרן‪ ,‬היות שקרובה שעת הגאולה יש להכין‬ ‫כמות גדולה של תפלין בשביל בני הקיבוצים שיחזרו‬ ‫בתשובה‪ .‬תיקן מרן מיד את דבריו ואמר‪ :‬שצריכים‬ ‫להכין תפלין דרבינו תם‪.‬‬ ‫פעם ביקר אחד שלא היה מתנהג כדבעי‪ ,‬אמר‬ ‫מאן דהוא אל מרן שהוא מכיר את הפושע ישראל‬ ‫הזה שאינו מניח תפלין‪ ,‬ענה לו מרן מבעלזא ז"ל‪:‬‬ ‫אין פרי מגדים שטייט פארקערט פון דיר (או"ח סי'‬ ‫ל"ז) "הירא להניחם משום דבעי גוף נקי ושמא לא‬ ‫יזהר בקדושתם כראוי לא הוי בכלל פושעי ישראל"‬ ‫ער איז אודאי איינער וואס איז חושש שאין לו גוף‬ ‫(בקדושתו של אהרן)‬ ‫נקי‪ .‬‬ ‫הייתי מתיירא‬ ‫שמעתי מידידי ותיק וחסיד‪ ,‬מוה"ר אברהם‬ ‫גאטסמאן ז"ל יליד מונקאטש‪ ,‬שבא אליו איש כפרי‬ ‫אחד ובישר לו שאביו ירש לו מעזבונו התפלין של‬ ‫רבה"ק העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬ולפשר שאלתו‬ ‫מה יעשה בהם ויחיה‪ .‬עצתו אמונה שיוליכם אחר‬ ‫כבוד למשכן קדשו של הרה"ק מהרי"ד מבעלזא‬ ‫זי"ע‪ ,‬כשהגיע לביתו נאוה קודש חקרו ודרשו הגה"ק‬ ‫מבעלזא כדי לודא שאכן הם של רבינו העט"צ‪,‬‬ ‫וכשנתאמת אצלו הדבר בבירור‪ ,‬אמר לו שאלה‬ ‫גדולה אליך בני‪ ,‬אם כבר הנחת תפלין אלו‪ ,‬אמר‬ ‫אפשר לקבל בחנם את ה"שבת בשבתו"‬ ‫דרך ה‪ E-mail-‬בכל מקום בעולם‪.‬‬ ‫נא לפנות‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫ ‬

‫על הגר"י קמינצקי זצ"ל מסופר‪ ,‬שפעם ראו‬ ‫תלמידיו תלמיד חכם ישיש כבן שמונים המניח‬ ‫תפלין של רבינו תם‪ ,‬שאלו את רבם מדוע הוא אינו‬ ‫מניח את התפלין הללו‪ ,‬השיב להם בדרך בדיחותא‪:‬‬ ‫"כשאגיע לגילו של אותו איש‪ ,‬גם אני אניח"‪...‬‬ ‫תלמידיו של הגר"י מספרים שכאשר הגיע לשנת‬ ‫השמונים שלו‪ ,‬החל גם הוא להניח תפלין דר"ת‪ ,‬בגין‬ ‫אותו משפט שיצא מפיו שלא יכול לשוב ריקם‪.‬‬

‫(דעת זקנים מבעלי התוספות)‬

‫לו הכפרי ברוב תמימותו‪ ,‬אכן כשנתתי תפלין שלי‬ ‫להסופר סת"ם לבודקם כדי לעמוד על כשרותם‬ ‫או אז הנחתי תפלין אלו‪ .‬הפטיר הגה"ק מבעלזא‬ ‫לעומתו אני הייתי מתיירא להניחם‪ ,‬מפני שזקיני הק'‬ ‫העיד עליו שמיום ה' אחר הצהריים אינו רואה מפני‬ ‫קדושת השבת הממשמש ובא 'אני הייתי מתיירא‬ ‫(ילקוט עטרת צבי)‬ ‫להניח תפלין כאלו!' ‬ ‫אל תגע בו יד‬ ‫סיפר הרה"צ מוהר"ר בן ציון יהודה לייב‬ ‫טווערסקי זצ"ל מעשה ששמע מפי בעל העובדא‬ ‫עצמו שהיה אחד מהרבנים החשובים ברוסיא והיו‬ ‫לו תפלין שנכתבו ע"י הרה"ק בעל אור פני משה‬ ‫מפשעווארסק זי"ע‪ ,‬ובעת בדיקתם מצא הסופר‬ ‫אות אחת שנראית כאילו שנפסקה ובקשו הרב‬ ‫שיוסיף עליה דיו לתקנה כדי שלא תפסל לגמרי‪ ,‬אך‬ ‫הסופר מיאן להעביר בקולמסו על גבי כתב הרה"ק‬ ‫מפשעווארסק‪ .‬פנה הרב אל סופר אחר‪ ,‬אך גם‬ ‫הלה מיאן‪ .‬הרב בראותו שהסופרים נמנעים מלגעת‬ ‫בכת"י הרה"ק מפשעווארסק‪ ,‬פנה לסופר אחר מבלי‬ ‫לגלות לו מי כתבם‪ .‬כשטבל הסופר קולמסו בדיו‬ ‫והושיט ידו לתקנה נפל לפתע על הפרשה ספר אחד‬ ‫מארון הספרים שעמד סמוך לשלחן‪ ,‬העומדים סביב‬ ‫נבהלו אך כשהרימו את הספר נכחו לראות שסר‬ ‫כל האבק מן הפרשה ונתגלה שלא היה נפסק כלל‪,‬‬ ‫ומה גדל תמהונם שכשבקשו להחזיר הספר למקומו‬ ‫ראו שלא היה זה ספר אחר מאשר הספה"ק אור פני‬ ‫משה להרה"ק מוהר"מ מפשעווארסק זי"ע‪.‬‬ ‫ ‬

‫נדפס על נייר‬

‫‪Natuurvriendelijk - arm aan chloor‬‬

‫(ילקוט צורת האותיות)‬

‫מתמלא יראה‬ ‫הרה"ק מלעכוויטש זצ"ל הראה להרה"ק ר'‬ ‫אשר מסטאלין שני קוויטלאך‪ ,‬אחד מר' נחום שוחט‬ ‫שכתב שכשמניח התפלין של יד הוא מתמלא כל כך‬ ‫יראת השם עד שאינו יכול להניח את השל ראש‪,‬‬ ‫ואחד מהקוברינער זצ"ל שכתב שה' יעזור לו שיוכל‬ ‫(בית אברהם)‬ ‫לעת זקנתו לשבר את קשה ערפו‪ .‬‬ ‫בקשת הרבינו תם‬ ‫סיפר הרה"ג ר' שמואל טרויבע נ"י‪ ,‬בשם אביו‬ ‫הרה"ח ר' אפרים ז"ל‪ ,‬שבהיותו משב"ק אצל מרן‬ ‫מהר"א מבעלזא זצ"ל‪ ,‬טעה פעם והגיש למרן להנחת‬ ‫תפלין‪ ,‬את תפלין דר"ת במקום תפלין דרש"י‪ .‬וכאשר‬ ‫גלה זאת‪ ,‬היתה לאביו עגמת נפש גדולה‪ ,‬הרגיעו‬ ‫מרן ואמר‪ :‬רבינו תם האט זעך אויס געבעטען שכל‬ ‫יהודי המניח גם תפלין דר"ת‪ ,‬יטעה פעם בחייו ויברך‬ ‫(דבר חן)‬ ‫בטעות על תפלין דר"ת‪ .‬‬ ‫בקשת מחילה‬ ‫פעם היה הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב‬ ‫זי"ע חולה‪ ,‬וכשחלץ תפיליו אחרי תפילתו נתנם‬ ‫למשמשו לכרכם כי היה תש כח מאד רח"ל‪ ,‬ובשעת‬ ‫מעשה בקש מקודם "סליחה" מהתפלין ואמר‪:‬‬ ‫תפלין! אני מבטיח לכם דברצות השם כשאשוב‬ ‫לבריאותי אכרוך אתכם לבדי‪ ,‬אבל עכשיו אין לי‬ ‫(נר ישראל)‬ ‫כח‪ .‬‬ ‫ככל היוצא מפיו יעשה‬ ‫גדולי ישראל שבכל הדורות ידעו את החשיבות‬ ‫הכבירה שיש לכל מלה היוצאת מפיהם‪ ,‬ולעתים‬ ‫ בשל מלה אחת כזו ‪ -‬גזרו על עצמם גזירות לכל‬‫חייהם‪.‬‬

‫(טובך יביעו ח"ב)‬

‫ ‬

‫מדריגות הצדיקים‬ ‫עובדא הוי בהרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק‬ ‫זי"ע‪ ,‬שפעם ראו תלמידיו שנמנע הוא מלהניח תפלין‬ ‫דר"ת למשך מספר ימים‪ .‬על תמיהתם אמר להם‪,‬‬ ‫שהיות דנפסק בשו"ע (סימן לד סעיף ב) שרק יראי‪-‬‬ ‫שמים יניחו את התפלין דר"ת‪ ,‬והנה באחד הלילות‬ ‫בשעה מאוחרת דפק אחד על חלון ביתו וחרה לו‬ ‫קצת על שמפריעים לו באישון ליל‪ ,‬אך כשפתח‬ ‫החלון נוכח שהיה זה הזכרה למקשה לילד‪ ,‬ואח"כ‬ ‫התבונן‪ ,‬שאילו היתה זאת בתו שהיתה מקשה לילד‪,‬‬ ‫וכי לא היה ברצונו לעזור לה אף באמצע הלילה? ומה‬ ‫נשתנתה בתו מבת ישראל אחרת? ולכן אמר לעצמו‬ ‫שאינו ראוי להניח תפלין דר"ת‪ ,‬הואיל ואינו מרגיש‬ ‫(שיחות ישרים)‬ ‫בצער הזולת כצערו‪ .‬‬ ‫מסופרו של הבעש"ט‬ ‫הרה"ק מהר"ם מענדל מקאסוב ז"ל ירש מאביו‬ ‫שני מרגליות טובות ואלו הן "שתי זוגות תפלין"‬ ‫דרש"י ור"ת‪ ,‬שהיה למר אביו ז"ל מכתיבת יד הרה"ק‬ ‫מו"ה צבי סופר ז"ל שהיה הסופר של מרן הבעש"ט‬ ‫ז"ל (ונזכר בס' שבחי הבעש"ט ובס' משנת אברהם על דיני‬ ‫סת"ם)‪ .‬ואחרי מותו נפלו בירושה לבנו הה"ק מו"ה‬ ‫דוד מזאבלטוב ז"ל בעל צמח דוד עה"ת‪ .‬ואחרי‬ ‫מותו נפלו התפלין של רש"י בגורלו של בנו הרה"צ‬ ‫ר' יחיאל מיכל האגער ז"ל מסטריזיניץ‪ .‬ושל ר"ת‬ ‫נפלו בגורלו של בנו הה"צ מו"ה יעקב ז"ל אבד"ק‬ ‫זאבלטוב‪ .‬ושאל הה"צ ר' יחיאל מיכל ז"ל את חותנו‬ ‫זקנו הגה"ק מרן ר' שלום רוקח ז"ל אבד"ק בעלז‪,‬‬ ‫אם יניח תפלין הללו‪ ,‬והשיב לו אם תרגיש אצלך‬ ‫שביכולתך להניח התפלין של זקנך הק' אז תניחם‪.‬‬ ‫ולא הניחם כל ימיו‪ ,‬כי לא הרהיב עוז בנפשו לומר‬ ‫שירגיש שביכולתו להניחם‪ .‬והתפלין הללו הם‬ ‫כעת תחת יד בנו הה"צ ר' שלום האגער (שי') ז"ל‬ ‫מסטריזיניץ‪ ,‬והוא אמר שיש סברא שהתפלין הללו‬ ‫הניחם גם הבעש"ט לפרקים‪.‬‬ ‫וגם הה"צ ר' יעקב ז"ל הנז' לא היה מניח תפלין‬ ‫דר"ת האלה‪ ,‬רק פעם אחת בערב יו"כ קידש עצמו‬ ‫למאוד‪ ,‬והניח תפלין האלה‪ ,‬ובאותה שנה נסתלק‬ ‫ר"ל‪ .‬והתחרט על שהניח תפלין האלה‪.‬‬ ‫(אבן שתיה פ"א‪,‬ט)‬

‫ ‬

‫ד' אמות של הלכה‬ ‫אין לסמוך על שורות אלו כשנוגע למעשה‪ ,‬שכידוע אין הנידון דומה תמיד‬ ‫לראיה‪ ,‬וגם לפעמים יש עוד דעות בפוסקים‪ ,‬וע"כ תמיד יש להתייעץ עם‬ ‫מורה מוסמך‪ .‬‬ ‫המערכת‬

‫שאלה‪:‬‬ ‫אם זקן שהגיע לשבעים שנה יברך‬ ‫שהחיינו‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬ ‫לדעתי אין להוסיף דברים חדשים וברכות‬ ‫חדשות שלא נמצא בש"ס‪ ,‬ואין זה דומה לקנה‬ ‫בית חדש וכלים חדשים דמבואר בש"ס ברכות‬ ‫(נד‪ ,‬א) ושו"ע או"ח סימן רכ"ג דמברך שהחיינו‪,‬‬ ‫דהתם ההנאה מוכנת מכאן ולהבא‪ ,‬אבל לענין‬ ‫הזקנה אין ההנאה מוכנת מכאן ולהבא‪ ,‬דאדרבה‬ ‫ימי הזקנה ימי הרעה הם כמו שכתוב בקהלת‪,‬‬ ‫וכיון שלא נמצא בש"ס לברך על זה אין מברכין‬ ‫(שו"ת מהרש"ג ח"ד סי' מ"ט‪,‬‬ ‫כנ"ל‪ .‬‬

‫ ‬

‫להג"ר שמעון גרינפעלד אבד"ק סעמיהאלי)‬

‫‪3‬‬

‫מפנינים יקרים (המשך)‬ ‫"ושמחתם לפני ה' א‪-‬להיכם"‪ ,‬הרי האזהרה‬ ‫שצריך לקיים את המצוות מתוך שמחה נאמרה‬ ‫(דרכי חיים)‬ ‫בפסוק זה‪ .‬‬ ‫לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך וגו' (יב‪,‬יז)‬ ‫רבי יהושע בן קרחה אומר‪ ,‬יכול אתה אבל‬ ‫אינך רשאי (רש"י)‪.‬‬ ‫ולמה הוציא הכתוב את האיסור בלשון "לא‬ ‫תוכל"? אלא ללמד בא שיהיו כל הדברים שאין‬ ‫אדם רשאי כאילו אינו יכול‪ .‬כי כמו הדבר שאינו‬ ‫יכול לעשותו אם מפני כובד המשא ואם מפני‬ ‫ריחוק המקום‪ ,‬דבר זה אינו מעלהו במחשבתו‬ ‫כלל‪ ,‬כן יהיו אצלו הדברים שאינו רשאי לעשות‬ ‫(תורת חיים)‬ ‫על פי התורה הק'‪ .‬‬ ‫השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם‬ ‫מפניך וגו' לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את‬ ‫אלהיהם ואעשה כן גם אני‪ .‬לא תעשה כן לה'‬ ‫א‪-‬להיך (יב‪,‬ל‪-‬לא)‬ ‫לכאורה תמוה‪ ,‬שאחרי שיראו שנשמדו הגוים‬ ‫האלה‪ ,‬יבוא מי שיאמר "אעשה כן גם אני"? גם‬ ‫קשה הלשון "לא תעשה כן לה' א‪-‬להיך"‪ ,‬וכי בזה‬ ‫עושין דבר מה לה'‪ ,‬והלא אמר הכתוב (איוב לה‪,‬ו)‬ ‫אם חטאת מה תפעל בו?‬ ‫ונראה לומר בכונת הכתוב שבא להזהיר שלא‬ ‫יעלה על דעת בני ישראל לחפוץ לעבוד את השי"ת‬ ‫באותם אופנים ומנהגים שנהגו האומות לעבוד‬ ‫ע"ז‪ ,‬וכמו שרואים בדורנו באותן הרחוקים מיראת‬ ‫ה' שבונים בתי כנסיות באופן שהאומות בונים‬ ‫בית הטומאה ומכניסים כלי שיר כמותם‪ ,‬אוי לה‬ ‫לאותה בושה‪ .‬וזה שאמר הכתוב‪ ,‬שלא תאמר‬ ‫"איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה‬ ‫כן גם אני"‪ ,‬שיהא נראה בעיניך מנהגיהם ותעשה‬

‫כן גם אתה לעבוד בזה את ה'‪ ,‬לכן מזהיר הכתוב‬ ‫"לא תעשה כן לה' אלקיך"‪ ,‬שלא תעבוד את ה' כן‪,‬‬ ‫"כי כל תועבות ה' אשר שנא עשו לאלהיהם"‪ ,‬כי‬ ‫כל דרכיהם ומנהגיהם מתועבים ומאוסים בעיני‬ ‫(דברי אברהם)‬ ‫ה'‪( ,‬ועיין גם ברמב"ן כאן)‪ .‬‬ ‫אחרי ה' א‪-‬להיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו‬ ‫תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון‬ ‫(יג‪,‬ה)‬ ‫אותם הדברים נאמרו בעצם גם בפרשה‬ ‫הקודמת‪ ,‬בלשון יחיד‪" :‬את ה' א‪-‬להיך תירא אותו‬ ‫תעבוד ובו תדבק" (י‪,‬כ)‪ ,‬ולמה איפוא חזרה תורה‬ ‫ואמרה זאת כאן בלשון רבים?‬ ‫וי"ל‪ ,‬אם בימים כתקונם מסוגל כל אחד‬ ‫להיות ירא שמים ועובד השם ביחידות‪ ,‬הרי‬ ‫בזמן שיש מסיתים ומדיחים בעולם‪ ,‬אין בכחו‬ ‫של היחיד לפעול מאומה‪ ,‬אלא מן ההכרח שיוצר‬ ‫מכל היחידים כח רבים מלוכד כדי להתגונן מפני‬ ‫ההסתות וההדחות‪ .‬לפיכך‪ ,‬כאן בפרשה המדברת‬ ‫בהדחתו של נביא שקר‪ ,‬חוזרת התורה ואומרת‬ ‫אותם הדברים בלשון רבים‪ ,‬לפי שאז חייבים‬ ‫היחידים להתלכד יחד‪ ,‬למען יוכלו לקיים‪" :‬אתו‬ ‫תיראו ואת מצותיו תשמרו ואותו תעבדו ובו‬ ‫(אמרי אמת)‬ ‫תדבקון"‪ .‬‬ ‫ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש‬ ‫(יג‪,‬יז)‬ ‫אם יכולה היתה עיר שלמה להכשל בעבודה‬ ‫זרה‪ ,‬הרי סימן הוא זה כי אנשים היו שטופים‬ ‫רק בעניני רוחי ממון ולא נתנו דעתם על כל ענין‬ ‫נעלה מזה‪ .‬על כן נטמטם לבם כל כך עד כי נוח‬ ‫היה להדיחם‪ .‬ממילא ראוי גם הונם ורכושם‪ ,‬אשר‬ ‫(אבני אזל)‬ ‫גרמו לידי כך‪ ,‬להשמד כולו באש ‪.‬‬ ‫וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק‬

‫‪Periode: vanaf 02 t.e.m. 24 augustus‬‬ ‫‪open‬‬ ‫‪open‬‬ ‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬ ‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬ ‫‪open‬‬ ‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬ ‫‪wo en vr: 10:00-14:00, do: 12:00-17:00‬‬ ‫‪ma en woe: 10:00-13.00, don: 10:00-13.00 en‬‬ ‫‪16:00-18:00, vr: 10:00-12:30‬‬ ‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬ ‫‪ma en woe: 10:00-13.00, don: 10:00-13.00 en‬‬ ‫‪16:00-18:00, vr: 9:00-12:30‬‬

‫ ‪Mercatorstraat 20‬‬ ‫ ‪Terliststraat 1‬‬ ‫ ‪Provinciestraat 206‬‬ ‫ ‪Mercatorstraat 40‬‬ ‫ ‪Lange Kievitstraat 64‬‬

‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬ ‫‪Producten worden geleverd aan winkels‬‬ ‫‪4‬‬

‫ ‪GOTTESFELD‬‬ ‫ ‪HEIMISCHE‬‬ ‫ ‪KLEINBLATT‬‬ ‫ ‪LAROMME‬‬ ‫ ‪STEINMETZ‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪Beenhouwerijen:‬‬

‫ ‪ BERKOWITZ‬‬ ‫ ‪Isabellalei 9‬‬ ‫ ‪ DRESDNER‬‬ ‫ ‪Simonsstraat 10‬‬ ‫ ‪ MOSZKOWITZ‬‬ ‫ ‪Lange Kievitstraat 47‬‬ ‫ ‬

‫‪Gevogeltehandelaars:‬‬

‫ ‪ FRESH PACK‬‬ ‫ ‪tel: 03/281.72.34‬‬ ‫ ‪ MANDELOWITZ‬‬ ‫ ‪Isabellalei 96‬‬ ‫ ‬

‫ ‪Isabellalei 50/ Hovenierstraat 42‬‬ ‫‪gesloten 02/08 t/m 16/08‬‬ ‫ ‪Lge Herentalsestr. 70‬‬ ‫‪open‬‬ ‫ ‪Lge Kievitstraat 52‬‬ ‫‪open‬‬ ‫ ‪Pl. en Moretuslei 10‬‬ ‫‪open‬‬ ‫ ‪Lange Leemstraat 138‬‬ ‫‪gesloten 29/07 t/m 18/08‬‬ ‫ ‪Lge Herentalsestr. 58‬‬ ‫‪vanaf 02/08 t/m 23/08 open tussen 17:30-21:00‬‬ ‫‪gesloten 02/08 t/m 24/08‬‬ ‫‪gesloten 31/07 t/m 19/08‬‬ ‫‪gesloten 02/08 t/m 16/08‬‬ ‫‪don. 06/08 en 13/08 open tussen 9.00-14.00‬‬ ‫‪gesloten 04/08 t/m 18/08‬‬

‫‪Bakkerijen:‬‬

‫‪Restaurants:‬‬

‫ ‪AL HAËSH‬‬ ‫ ‪BLUE LAGOON‬‬ ‫ ‪HOFFY’S‬‬ ‫ ‪MAMA MIA‬‬ ‫ ‪PASTERSNACK‬‬ ‫ ‪TIME OUT‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪Viswinkels:‬‬

‫ ‪ BERNSTEIN‬‬ ‫ ‪Simonsstraat 16‬‬ ‫ ‪ DAGIM‬‬ ‫ ‪Mercatorstraat 70‬‬ ‫ ‪ HOFFMAN‬‬ ‫ ‪Lge Kievitstraat 85‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪ KORNIK‬‬ ‫ ‪Isabellalei 33‬‬

‫‪Zuivelhandel:‬‬

‫ ‪ HERCZL & GOLD Provinciestraat 216‬‬ ‫ ‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫ממך המקום וגו' (יד‪,‬כד)‬ ‫יש לדקדק מה שכופל ואומר "כי ירבה ממך‬ ‫הדרך" ‪" -‬כי ירחק ממך המקום"?‬ ‫ונראה לומר כי הנה בעבודת השי"ת נאמר‬ ‫כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו‪,‬‬ ‫ומי שמרגיש שעבודת ה' היא אצלו יגיעה כבידה‪,‬‬ ‫סימן הוא כי רחוק הוא מהשי"ת‪ ,‬כי אם היה קרוב‬ ‫לה' באהבה רבה אז לא היה מרגיש שום טורח‬ ‫ועמל‪ .‬וזה שאמר הכתוב "וכי ירבה ממך הדרך כי‬ ‫לא תוכל שאתו"‪ ,‬שיהיה עליך הדבר לעול ולמשא‪,‬‬ ‫אז ראיה הוא "כי ירחק ממך המקום"‪ ,‬שרחוק‬ ‫(אלשיך הק')‬ ‫אתה מהמקום ב"ה מהשי"ת‪ .‬‬ ‫השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר וגו'‬ ‫ורעה עינך באחיך האביון (טו‪,‬ט)‬ ‫מהו הלשון "דבר עם לבבך"?‬ ‫יש לבאר‪ ,‬דהנה אמרו חז"ל (בבא בתרא י‪,‬א)‪:‬‬ ‫"כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודה‬ ‫זרה"‪ ,‬והביאור הוא שהרי אדם זה רואה מה‬ ‫שכתוב בתורה‪" :‬כי בגלל הדבר הזה יברכך וגו'"‪,‬‬ ‫ושנוי בנביאים‪" :‬הלוא פרוס לרעב לחמך וגו'"‪,‬‬ ‫ומשולש בכתובים‪" :‬וצדקה תציל ממות רודף‬ ‫צדקה וחסד ימצא חיים"‪ ,‬וכן יודע מה שדרשו‬ ‫חז"ל במעלות הצדקה‪ ,‬ואם למרות כל אלה הוא‬ ‫מעלים עיניו‪ ,‬הרי מורה הוא שאינו מאמין בתורה‬ ‫ובנביאים ובכתובים ובדברי חז"ל‪ ,‬ואינו מאמין‬ ‫לא בשכר ולא בפורענות‪ ,‬ואם כן הרי הוא ככופר‬ ‫וכאילו עובד עבודה זרה‪ .‬ולמה רק "כאילו"? זאת‬ ‫משום שבכל זאת יש הבדל‪ :‬כי בעוד שבעבודה‬ ‫זרה אפילו מחשבה רעה מצטרפת‪ ,‬הרי בצדקה‬ ‫אינו נחשב כעבודה זרה אלא כאשר ידבר גם כן‪,‬‬ ‫וזאת למדנו מן הפסוק שלפנינו‪" :‬פן יהיה דבר עם‬ ‫לבבך בליעל" ‪ -‬גם "דבר" וגם "עם לבבך"‪.‬‬ ‫ ‬

‫(החיד"א בשם רבי חיים ויטאל)‬

‫תורנות בתי מרקחת‬ ‫שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‬ ‫)‪Weekenddienst (tot 22 uur‬‬ ‫‪van vrijdagmorgen 14 augustus - 9.00u.‬‬ ‫‪tot zondagavond 16 Augustus - 22.00u.‬‬ ‫ ‪Peys, Pothoekstraat 12‬‬ ‫‪236.02.42‬‬ ‫‪Waelput, Mechelsesteenweg 181 239.24.38‬‬ ‫ ‪Godelaine, Berkenlaan 85‬‬ ‫‪827.09.23‬‬ ‫*‬ ‫‪):‬ליל ש"ק( ‪Na 22u. op 14 augustus‬‬ ‫‪Waelput, Mechelsesteenweg 181‬‬ ‫‪Apotheek Zuid, Amerikalei 82‬‬ ‫*‬ ‫)‪Weekdienst (tot 22 uur‬‬ ‫‪van maandagmorgen 17 Augustus - 9.00u.‬‬ ‫‪tot donderdagavond 20 Augustus - 22.00u.‬‬ ‫ ‪Peys, Pothoekstraat 12‬‬ ‫‪236.02.42‬‬ ‫‪Waelput, Mechelsesteenweg 181 239.24.38‬‬ ‫‪Van Reeth, Grote Steenweg 241 239.31.28‬‬ ‫ ‪Godelaine, Berkenlaan 85‬‬ ‫‪827.09.23‬‬ ‫*‬ ‫)‪Na 22u.: 0900-10500 / 10512 (0.45¤ per min.‬‬ ‫‪HATZOLOH - 03.289.00.00‬‬

‫הצלה‪:‬‬ ‫שמירה‪SHMIRA - 03.218.91.00 :‬‬ ‫מלב ללב‪HULPLIJN - 03.232.22.27 :‬‬ ‫בקור חולים‪BIKUR CHOLIM - 0.32.33.34.35 :‬‬ ‫שידוך‪-‬ליין‪SHIDDUCH LINE - 03.230.77.70 :‬‬ ‫שלוה‪SHALVA - 03.239.88.57 :‬‬ ‫חברים‪CHAVERIM - 03.80.80.424 :‬‬ ‫גמ"ח תרופות‪Albertstraat 44 :‬‬