Shabbat Beshabato Noach 5770

‫שבת בשבתו‬

‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬

‫עש"ק ה' מרחשון תש"ע‬

‫ ‬ ‫ב"ה‪ ,‬שנה י"ד‪ ,‬גליון תשס"ג‬

‫נח‬

‫הדלקת הנרות‪18.14 :‬‬ ‫מוצאי ש"ק‪ 19.22 :‬ר"ת‪19.43 :‬‬ ‫‪ Nr 763‬‬

‫דף היומי בבא בתרא ס"ג ‬

‫‪23 OKTOBER 2009‬‬

‫נא לשמור על קדושת הגליון‬

‫מפנינים יקרים‬ ‫נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את הא‪-‬להים‬ ‫התהלך נח וגו' ותשחת הארץ לפני הא‪-‬להים‬ ‫ותמלא הארץ חמס (ו‪,‬ט‪-‬יא)‬ ‫נח איש צדיק תמים‪ ,‬ע"פ מאמרם (ע"ז יט‪,‬‬ ‫א) אשרי איש ירא את ה' (תהלים קיב‪ ,‬א) אשרי‬ ‫מי שעושה תשובה בעודו איש‪ ,‬י"ל הכונה שגם‬ ‫בעודו עוסק בדברים אישיים וגשמיים‪ ,‬יהיה ירא‬ ‫את ה'‪ ,‬כי העבודה בענינים רוחניים שמימיים‬ ‫אינה רבותא שעושה אותה לשם שמים‪ ,‬כגון אם‬ ‫מניח תפילין וקובע מזוזה וכדומה‪ ,‬אבל אם גם‬ ‫בעסקו בענינים ארציים הוא ירא שמים ומכוין‬ ‫בהם לשם שמים‪ ,‬וכמאמר הכתוב (משלי ג‪ ,‬ו)‬ ‫בכל דרכיך דעהו‪ ,‬זהו חשוב ונעלה‪ .‬וזה נח איש‬ ‫צדיק‪ ,‬אפילו בהיותו איש‪ ,‬היה צדיק‪ ,‬ואין צריך‬ ‫לומר כאשר את הא‪-‬להים התהלך נח‪ ,‬בעסקו‬ ‫בענינים א‪-‬להיים‪.‬‬ ‫אבל בבני דורו הרשעים נאמר להיפך‪,‬‬ ‫ותשחת הארץ לפני הא‪-‬להים‪ ,‬אפילו בהיותם‬ ‫עומדים לפני הא‪-‬להים בבית הכנסת להתפלל היו‬ ‫משחיתים‪ ,‬שהיו מפסיקים בתפלתם‪ ,‬משיחים‬ ‫ומתלוצצים‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה בדברים‬ ‫אנושיים שהיו משחיתים ותמלא הארץ חמס‪.‬‬ ‫(גלילי זהב)‬ ‫ ‬ ‫כי מלאה הארץ חמס (ו‪,‬יג)‬ ‫לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל (רש"י)‪.‬‬ ‫והקושיא ידועה‪ ,‬הלא היו בידם עבירות‬ ‫חמורות כזנות וע"ז‪ ,‬אם כן מדוע נחתם דינם‬ ‫דוקא על הגזל?‬ ‫אך הנה אמרו חז"ל (ויק"ר יז‪,‬ד) שאין בעל‬ ‫הרחמים פוגע בנפשות תחלה‪ ,‬אלא מקודם‬ ‫מענישים את האדם ברכושו‪ ,‬ורק לאחר שאין‬ ‫זה מועיל‪ ,‬פוגעים בנפשו ר"ל‪ .‬ולפי זה קשה למה‬ ‫בדור המבול נגזר מיד למחות את האדם ולא‬ ‫נגזר תחלה על רכושם‪ .‬אך במה דברים אמורים‬ ‫שממונו של אדם יכול להציל את נפשו‪ ,‬כשהממון‬ ‫שלו הוא‪ ,‬כי אז ע"י איבוד ממונו מתכפר‪ .‬אבל‬ ‫וכפרת אותו מבית ומחוץ בכופר (ו‪,‬יד)‬ ‫מעשה ברבי שמשון רפאל הירש מפרנקפורט‪,‬‬ ‫שנקלע לבית תפלה מפואר של הריפורמים‪ ,‬אשר‬ ‫הוקם והתנהל בניגוד למסורת ישראל‪ .‬מבנהו‬ ‫מבחוץ דמה לכנסיה נוצרית‪ ,‬להבדיל‪ ,‬ומבפנים‬ ‫עמדה הבימה שלא במרכז כנהוג‪ ,‬גם הוכנו לצידה‬ ‫מינים ועוגב‪ .‬שאלו הגבאים להתרשמותו מ"בית‬ ‫תפלתם"‪ .‬השיב להם הרש"ר‪ :‬דומה עלי בית‬ ‫תפלה זה לתיבת נח‪ ,‬ואינו דומה‪ .‬כמו בתיבת נח‬ ‫אפשר להמליץ גם עליו "מבית ומחוץ בכופר"‪,‬‬ ‫רוח הכפירה מרחפת עליו מבית ומחוץ‪ .‬אך בעוד‬ ‫שתיבת נח הצילה את דייריה משטף המבול‪ ,‬לא‬ ‫יציל בית תפלה זה את באי שעריו ממבול הכפירה‬ ‫(ממעינות הנצח)‬ ‫וההתבוללות‪ .‬‬

‫כשהממון הוא גזול ואיננו שלו‪ ,‬מהיכי תיתי‬ ‫שיציל אותו‪ ,‬וכי איזה שייכות יש לו עם הכסף‬ ‫הלז עד שיכפר עליו‪ .‬ונמצא שאלמלא חטא הגזל‬ ‫של דור המבול‪ ,‬לא היו נדונים מיד לכליון אלא‬ ‫היו נענשים תחלה בממונם‪ ,‬אך כיון שהיה ממונם‬ ‫גזול‪ ,‬בע"כ נחתם דינם מיד להשחתה‪.‬‬ ‫ ‬

‫(מלא העומר)‬

‫עשה לך תבת עצי גפר (ו‪,‬יד)‬ ‫ולמה הטריחו בבנין זה‪ ,‬כדי שיראוהו אנשי‬ ‫דור המבול עוסק בה ק"כ שנה ושואלין אותו מה‬ ‫זאת לך‪ ,‬והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא‬ ‫מבול לעולם‪ ,‬אולי ישובו (רש"י)‪.‬‬ ‫ויש להקשות‪ ,‬הלא אמרינן דתשובה לא‬ ‫מהני רק לישראל ולא לעכו"ם‪ ,‬ומדברי רש"י‬ ‫כאן‪" ,‬אולי ישובו"‪ ,‬נראה שלבני נח גם כן מהני‬ ‫תשובה?‬ ‫ויש לומר דהנה הטעם שאין מועילה תשובה‬ ‫לעכו"ם‪ ,‬הוא מפני שהם כעבדים למקום ומלך‬ ‫שמחל על כבודו אין כבודו מחול‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫ישראל נקראו בנים למקום‪ ,‬ואב שמחל על כבודו‬ ‫כבודו מחול‪ .‬אמנם כל זה שייך רק בעבירות שבין‬ ‫אדם למקום‪ ,‬אבל בעבירות שבין אדם לחבירו‬ ‫לא שייך לומר חילוק זה‪ .‬והנה‪ ,‬חטא דור המבול‬ ‫שבעבורו נאבדו מן העולם‪ ,‬היה גזל וחמס‪ ,‬כמו‬ ‫שנאמר "כי מלאה הארץ חמס"‪ ,‬ודרשו חז"ל‬ ‫"לא נחתם דינם אלא על הגזל"‪ ,‬שהוא בין אדם‬ ‫לחבירו‪ ,‬שעליו מועילה תשובה גם לעכו"ם‪ .‬אלא‬ ‫שאנשי דור המבול‪ ,‬אף שראו את בניית התיבה‪,‬‬ ‫(גנזי יוסף)‬ ‫לא שבו‪ ,‬ואבדו מן העולם‪ .‬‬ ‫ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך‬ ‫והיה לך ולהם לאכלה (ו‪,‬כא)‬ ‫לכאורה התיבות "אשר יאכל" מיותרים הם‪,‬‬ ‫דודאי מאכל הוא הראוי לאכול? ועוד צריך ביאור‬ ‫למה לא הוזכר הנס שהיה מקום להניח בתיבה‬ ‫מדה גדולה כזו של מזון עבור האדם ובהמה חיה‬ ‫ועוף אשר בתיבה למשך שנה תמימה?‬ ‫וי"ל דחז"ל דרשו (יומא פ‪,‬א) בפסוק כעין‬ ‫זה (ויקרא יא‪,‬לד) מכל האוכל אשר יאכל‪ ,‬אוכל‬ ‫שאתה אוכלו בבת אחת‪ ,‬ושיערו חכמים אין בית‬ ‫הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת‪ .‬הא למדת‬ ‫שתיבת "יאכל" באה להורות על שיעור כביצה‬ ‫שאפשר לבלעו בבת אחת‪ ,‬והיינו שצוה השי"ת‬ ‫לנח להכין רק שיעור של כביצה לכל סעודה‬ ‫כפירוש "אשר יאכל"‪ ,‬והקב"ה נתן ברכה בשיעור‬ ‫הזה שיהא בו כדי שביעה‪ ,‬ולזה מסיים הפסוק‬ ‫"והיה לך ולהם לאכלה"‪ ,‬הגם שלא תכניס עמך‬ ‫אלא כשיעור "אשר יאכל"‪ ,‬עם כל זאת יהיה לכם‬ ‫(קול אליהו)‬ ‫שיעור זה לשובע‪ .‬‬ ‫ומן הבהמה אשר לא טהרה היא שנים וגו' (ז‪,‬ב)‬ ‫הנה תחת תיבת לא יש נגינה המפסקת‪ ,‬נגינת‬

‫סוף זמן ק"ש ש"ק נח בבוקר‬

‫מג"א‪ - 10.17/10.04 :‬גר"א‪10.53 :‬‬

‫שעון חורף‬ ‫במוצאי שבת פ' נח‪ ,‬בשעה ‪ 03.00‬בלילה‪,‬‬ ‫מתחיל שעון החורף‪ ,‬דהיינו שבמקום‬ ‫שעה ‪ 03.00‬נעשה שעה ‪02.00‬‬ ‫מנח‪ ,‬ותחת טהורה נגינת מהפך‪ ,‬אם כן מורה‬ ‫לחלק מלת לא ממלת טהורה‪ .‬הנה איתא בדרכי‬ ‫משה (יו"ד סימן לה) בשם רבי יהודה החסיד שנתן‬ ‫סימן לידע אם הבהמה כשרה (ואינה טריפה)‪,‬‬ ‫שיעביר ידו על שדרת הבהמה ולהחליקה‪ ,‬ואם‬ ‫היא שוחה ונכפפת ונכנעת תחת ידו סימן הוא‬ ‫שהיא כשרה‪ ,‬ואם עומדת בחוזק ואינה נכנעת‬ ‫ונכפפת‪ ,‬סימן שהיא טריפה‪.‬‬ ‫ויש לומר שזהו שרמז לנו הכתוב במה‬ ‫שמחלק תיבת לא מן תיבת טהורה לדרוש ומן‬ ‫הבהמה אשר לא‪ ,‬היינו שהיא מכנעת עצמה תחת‬ ‫ידו והיא מחשבת עצמה כלא‪ ,‬טהורה היא‪ ,‬סימן‬ ‫(תורת משה ‪ -‬חת"ס)‬ ‫שהיא טהורה וכשרה‪ .‬‬ ‫והמים היו הלוך וחסור (ח‪,‬ה)‬ ‫הלוך‪ ,‬ד' במסורה‪ ,‬הלוך ונסוע (בראשית יב‪,‬ט)‪,‬‬ ‫הלוך וגדל (בראשית כו‪,‬יג)‪ ,‬הלוך ושוב (בראשית‬ ‫ח‪,‬ג)‪ ,‬הלוך וחסור‪ .‬שמעתי לפרש על פי מאמרם‬ ‫(ברכות ו‪,‬ב) היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה‬ ‫גסה‪ ,‬ולא אמרן אלא בדנפק אבל בדעייל מצוה‬ ‫למרהט‪ ,‬שנאמר (הושע ו‪,‬ג) נרדפה לדעת את ה'‪.‬‬ ‫וזאת תורת המסורה‪ ,‬הלוך ונסוע לבית הכנסת ‪-‬‬ ‫הלוך וגדל דמצוה למרהט‪ ,‬אבל הלוך ושוב מבית‬ ‫הכנסת ‪ -‬הלוך וחסור‪ ,‬אל יפסיע פסיעה גסה‪.‬‬ ‫ ‬

‫(גלילי זהב)‬

‫(המשך בעמוד ד)‬

‫מתוך לוח הקהלה‬ ‫שבת פרשת נח‪ ,‬ו' מרחשון‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪( 18:14 :‬פלג המנחה‪)17.30 :‬‬ ‫מפטירין "רני עקרה" (ישעיה נד) עד "כי פארך"‪ .‬יש‬ ‫נוהגים לעשות "מי שברך" למתענים בה"ב‪.‬‬ ‫מוצאי שבת‪( 19.22 :‬לשיטת ר"ת‪)19.43 :‬‬ ‫שעון חורף‪ :‬במוצאי שבת נח‪ ,‬בשעה ‪ 03.00‬בלילה‪,‬‬ ‫מתחיל שעון החורף‪ ,‬דהיינו שבמקום שעה ‪03.00‬‬ ‫נעשה שעה ‪02.00‬‬ ‫יום א' לך־לך‪ ,‬ז' מרחשון‪ .‬בארץ ישראל מתחילין‬ ‫לומר "ותן טל ומטר" בלילה שלפניו‪.‬‬ ‫ז' שלימים לקידוש הלבנה‪ :‬ליל ב' לך לך משעה‬ ‫‪22.11‬‬ ‫יום ב' לך־לך‪ ,‬ח' מרחשון‪ .‬מתחילין סדר בה"ב‪,‬‬ ‫סליחות לשני קמא כנהוג‪.‬‬ ‫יום ה' לך־לך‪ ,‬י"א מרחשון‪ ,‬חמישי מבה"ב‪ ,‬סליחות‬ ‫כנהוג‪.‬‬ ‫שבת פ' לך לך‪ ,‬י'"ג מרחשון‪ .‬הדלקת הנרות‪17.01 :‬‬

‫‪1‬‬

‫לידיעת הציבור‬

‫רבי אברהם מסלאנים זצ"ל ‪" -‬יסוד העבודה"‬

‫החל מיום א' פרשת לך לך יתקיים‬ ‫בעזה"י בכל יום מימות השבוע‬

‫י"א מרחשון תרמ"ד‬ ‫מתולדותיו‬ ‫מרן הרה"ק רבי אברהם מסלאנים‪ ,‬נולד שנת‬ ‫תקס"ד לאביו רבי יצחק מתתיהו דומ"צ בעיר פינסק‪.‬‬ ‫בנעוריו נתדבק אל מרן הרה"ק הר"נ מלעכוויטש‬ ‫ואח"כ בתלמידו מרן מקאברין‪ ,‬לאחר הסתלקות רבו‬ ‫הק' מקאברין דבקו בו טובי ובחירי תלמידיו וניהל‬ ‫את עדתו בעיר סלאנים‪ .‬הותיר אחריו את חיבורו‬ ‫הק' "יסוד העבודה" בעניני תורה לשמה וכללי‬ ‫עבודת ה'‪" .‬באר אברהם" על התורה ועל המכילתא‪.‬‬ ‫"חסד לאברהם" על עשרה מאמרות ועל התורה‪,‬‬ ‫ועוד חיבורים שנשארו בכת"י‪ .‬נסתלק בן פ' שנים‬ ‫ביום י"א חשון תרמ"ד ומנוחתו כבוד בעיר ממלכתו‬ ‫(מאמר מרדכי ח"ב)‬ ‫סלאנים‪ .‬‬ ‫תורה תבלין‬ ‫א"ז בעל יסוד העבודה אמר‪ ,‬שבהיותו אברך לא‬ ‫ידע מה זה יגיעה על עניני תאוה‪ ,‬היה משקיע כל כך‬ ‫את מוחו ולבו ביגיעת התורה כל היום‪ ,‬עד שבלילה‬ ‫היה נופל לישון אין אונים‪( .‬בית אברהם‪ ,‬פ' בחקותי)‬ ‫ברכת צדיק‬ ‫סיפר הרה"ק רמ"ח מסלונים זי"ע‪ :‬אביו של מרן‬ ‫היסוד העבודה‪ ,‬רבי יצחק מתתיהו‪ ,‬היה תלמיד חכם‬ ‫מופלג ולא רצה לעשות תורתו קרדום לחפור בה‪,‬‬ ‫והתפרנס ממסחר החטים (עם שותפו ‪ -‬גיסו רבי‬ ‫איסר‪ ,‬אבי הגאון רבי יצחק אלחנן מקאוונא)‪ .‬פעם‬ ‫באו אליו ביום השבת אנשי הצבא שהיו זקוקים כעת‬ ‫להרבה חטים‪ ,‬וידע שאם יסרב הרי הוא מתחייב‬ ‫בנפשו‪ ,‬ופתח להם בית גנזיו ואמר שיטלו כמה‬ ‫שרוצים‪ ,‬ולקחו את הכל והניחו לו כסף מחירם על‬ ‫השולחן והלכו להם‪ .‬ומכיון שלא רצה להנות ממעות‬ ‫שבת חילק במוצאי שבת את כל הכסף לצדקה‪ ,‬ושוב‬ ‫לא היה לו עוד במה לסחור ונסע לפינסק ונתמנה‬ ‫שם לדיין ובורר‪ .‬והיה מכניס ה"פסק געלט" שקיבל‬ ‫להרה"ק רבי אשר מסטאלין‪.‬‬ ‫אירע פעם והיה הרה"ק נצרך לסכום רב ובדיוק‬ ‫אז נכנס אליו הרי"מ עם סכום נכבד וההנהו מאוד‬

‫בינו שנות דור ודור‬ ‫ו' חשון‬

‫תס"א‪ :‬רבי יהודה החסיד‬ ‫תש"ד ‪ :‬הקדוש רבי שלמה דוד יהושע ‪ -‬האדמו"ר‬ ‫מסלאנים‬ ‫תשמ"ט‪ :‬רבי שמואל זאב הלוי ראטה ‪ -‬אוהלער דיין‬ ‫(ואח"כ באנטווערפען ובירושת"ו)‬

‫ז' חשון‬

‫תרצ"ד‪ :‬רבי מאיר שפירא ‪ -‬רב ור"מ דלובלין ‪ -‬דף יומי‬

‫ח' חשון‬ ‫תר"מ‪ :‬‬

‫רבי נחום'קע ‪ -‬החסיד מהוראדנא‬

‫ט' חשון‬ ‫פ"ח‪ :‬‬ ‫ת"ש‪ :‬‬

‫רבינו אשר ‪ -‬הרא"ש‬ ‫רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ ‪ -‬שערי יושר‬

‫י' חשון‬

‫תרי"ב‪ :‬רבי יצחק ‪ -‬רב דקארלין ‪ -‬קרן אורה‬ ‫תשכ"ו‪ :‬רבי דב בעריש וויידענפעלד ‪ -‬רב דטשעבין‬ ‫‪ -‬דובב מישרים‬

‫י"א חשון‬

‫ב' ר"ח‪ :‬‬ ‫תקנ"ח ‪:‬‬

‫תרמ"ד‪ :‬‬ ‫תרצ"ו‪ :‬‬

‫רחל אמנו‬ ‫רבי מנחם נחום ‪ -‬האדמו"ר מטשערנאביל ‪-‬‬ ‫מאור עינים‬ ‫רבי אברהם ‪ -‬האדמו"ר מסלאנים ‪ -‬יסוד‬ ‫העבודה‬ ‫רבי יהודה ליב חסמן ‪ -‬אור יהל‬

‫י"ב חשון‬

‫תרכ"ו‪ :‬רבי נחום משאדיק‬ ‫תרכ"ט‪ :‬רבי אהרן זינגער ‪ -‬מאטערסדארף ‪ -‬תפארת‬ ‫אהרן‬

‫‪2‬‬

‫(חוץ מימי ששי וש"ק)‬

‫להרה"ק‪ ,‬וברכו בהאי לישנא‪ :‬פאר דעם וועסטו‬ ‫האבן א זון א רבי‪ ,‬אבער א רבי! ואז נולד לו בנו מרן‬ ‫הסבא קדישא היסוד העבודה‪( .‬מאמר מרדכי ח"ב)‬ ‫תורה מתוך הדחק‬ ‫סיפר לי הגה"צ ר' שמואל אהרן לידער שליט"א‪,‬‬ ‫ששמע מאיש אחד ששמע מהרה"ק ר' מאטל‬ ‫סלאנימער זצ"ל‪ ,‬שאביו הרה"ק ר' יודא לייב הי'‬ ‫כותב התורות של היסוד העבודה‪ ,‬וכשכתב ספרו‬ ‫חסד לאברהם והגיע לאיזה ענין אמר להיסוד‬ ‫העבודה שדבר זה אי אפשר לאמרו בלי רוח הקודש‪,‬‬ ‫אמר לו בעל יסוד העבודה‪ ,‬אינני יודע רוח הקודש‬ ‫מהו‪ ,‬אבל תורה מתוך הדחק למדתי‪ ,‬היו זמנים‬ ‫שלא היה בבית לחם לאכול‪ ,‬ולמדתי בהתמדה כל‬ ‫כך שהייתי לומד שמונה שעות ברציפות ולא היה‬ ‫(שיח זקנים ח"ג)‬ ‫לי פנאי אפילו לבלוע רוק‪ .‬‬ ‫בכל מאודך‬ ‫סיפר הרה"ק רמ"ח מסלונים זי"ע‪ :‬בימי עלומיו‬ ‫לימד פעם הס"ק מרן היסוד העבודה עם תלמידים‬ ‫בכפר וקיבל בשכרו תשעים רובל כסף‪ ,‬כשנעמד‬ ‫להתפלל הרגיש שאין תפלתו עולה כראוי והתחיל‬ ‫לבדוק בעצמו מה אירע לו‪ ,‬עד שהחליט שזהו‬ ‫מחמת הכסף שנמצא אצלו‪ ,‬ונגש אל רבי יחזקאל‬ ‫שהיה אוסף מעות ארץ ישראל ונתן לו הכל‪ ,‬ותמה‬ ‫רבי יחזקאל על מתנה גדולה זו ושאלו‪ ,‬הלא לחוצים‬ ‫אתם כל כך‪ ,‬ולמה זה תתנו סכום רב כזה‪ ,‬וענה לו‪,‬‬ ‫וכי מה אעשה שזה מפריע לי בתפלתי‪.‬‬ ‫ ‬

‫(מאמר מרדכי ח"ב)‬

‫יראתו קודמת‬ ‫סיפר הגה"ח רבי ישראל שמעון קאסטילניץ‬ ‫ז"ל‪:‬‬ ‫מרן הרמ"ח הכיר יהודי בצפת‪ ,‬שלמד בישיבה‬ ‫אצל היסוד העבודה כשהיה ראש ישיבה טרם‬ ‫נתמנה לאדמו"ר‪ ,‬וכך סיפר הלה‪ :‬כבר עברו מאז‬ ‫שנים רבות‪ ,‬ומה שלמד אתנו אינני זוכר‪ ,‬אבל זה‬ ‫נחרט במוחי שמדי פעם בעת הלימוד היה מוציא‬ ‫מחיקו ספר קטן "חובות הלבבות" והיה מעיין בו עד‬ ‫שזלגו מעיניו דמעות‪ ,‬ואח"כ היה מקנח עיניו ופניו‪,‬‬ ‫(מזקנים אתבונן ח"ב)‬ ‫וממשיך בלימודו‪ .‬‬ ‫המוסיף גורע‬ ‫סיפר הגה"ח רבי ישראל שמעון קאסטילניץ ז"ל‪:‬‬ ‫מרן הרמ"ח סיפר לי שפעם הזכירו חולה לפני היסוד‬ ‫העבודה‪ ,‬ושאל מה מצבו‪ ,‬וכשסיפרו לו שהמצב‬ ‫עגום וקשה מאד‪ ,‬אמר א"כ אינו יכול להכניס עצמו‬ ‫בזה‪ .‬והוסיף‪ :‬מאמר העולם כשאחד טובע בים צריך‬ ‫מצילו לתופסו בשערות ראשו‪ ,‬כי אם יתפסהו בידו‬ ‫יכול הטובע לסוחפו עמו ולהטביעו ג"כ‪ ,‬וכאן רואה‬

‫מנין לתפלת מנחה בשעה ‪15.30‬‬ ‫בביהמ"ד "בית יעקב"‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬

‫ביהמ"ד "בית יעקב"‬

‫כולל "תורת חיים"‬

‫א יידיש ווארט‬ ‫ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל‬ ‫התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה‬ ‫ויבא אתה אליו אל התבה (ח‪,‬ט)‬ ‫וויבאלד די יונה האט נישט געהאט וואס‬ ‫צו ענטפערען פאר נח‪ ,‬איז זי נישט פון זיך אליין‬ ‫צוריק אריין אין תיבה‪ ,‬נאר געבליבען אינדרויסען‬ ‫נעבען די תיבה‪ ,‬ווייל זי האט געמיינט אז נח‬ ‫וועט איהר נישט אריינלאזען‪ ,‬ווייל זי האט נישט‬ ‫געקענט אויספיהרען איהר שליחות‪.‬‬ ‫נח‪ ,‬אבער‪ ,‬האט געוואוסט אז זי איז נישט‬ ‫שולדיג‪ ,‬נאר "כי מים כל פני כל הארץ"‪ ,‬האט ער‬ ‫אויף איהר רחמנות געהאט‪ ,‬און אויסגעשטרעקט‬ ‫זיין האנד און איהר אריינגענומען‪.‬‬ ‫מיר דארפען זיך לערנען דערפון‪ ,‬אז ווען‬ ‫א שליח פיהרט נישט אויס זיין שליחות‪ ,‬צוליב‬ ‫סיבות וואס ער איז אומשולדיג אין זיי‪ ,‬זאל‬ ‫מען אויף איהם רחמנות האבען‪ ,‬און זיך פיהרען‬ ‫מיט איהם פונקט ווי מיט א שליח וואס האט יא‬ ‫(העמק דבר ‪ -‬נצי"ב)‬ ‫אויסגעפיהרט זיין שליחות‪ .‬‬ ‫אני שכבר אי אפשר לתפוס את החולה בשערותיו‬ ‫וד"ל‪.‬‬ ‫ולכן היה אומר הרמ"ח שכשמזכירים חולה לפני‬ ‫הצדיק‪ ,‬יש ליזהר לומר רק שהוא חולה‪ ,‬אבל לא‬ ‫יספר יותר מדי חומרת מצבו‪ ,‬כי אז נגרם גם להצדיק‬ ‫בחינת יאוש וחוסר כח לפעול עבורו‪.‬‬ ‫ ‬

‫(מזקנים אתבונן ח"ב)‬

‫שלא תתפרד החבילה‬ ‫לפני פטירת הרה"ק מקאברין זי"ע בשנת תרי"ח‬ ‫הפקיד ביד בעל יסוד העבודה את הנהגת החסידים‪,‬‬ ‫והועידו כממלא מקומו‪ ,‬ובשעה שהטיל עליו רבו‬ ‫בימיו האחרונים את עטרת הנשיאות והיה מסרב‪,‬‬ ‫בכה מרן מקאברין זי"ע והיו דמעות הרבה זולגות‬ ‫מעיניו‪ ,‬ונמשכות עד למקומו של היסוד העבודה‪,‬‬ ‫באמרו‪ :‬חוסו על החבילה שלא תתפרד (די בינטעלע‬ ‫(מבאר הצדיקים)‬ ‫זאל ניט צופאלען)‪ .‬‬ ‫דברי התחזקות‬ ‫סיפר האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל‪ :‬שמעתי‬ ‫מהרב ר' יואל אשכנזי זצ"ל‪ ,‬שפעם עמד הרה"ח‬ ‫המפורסם הר"ר יודא לייב ז"ל לפני מעריב‪ ,‬והיה‬ ‫כבר כמה שעות בתוך הלילה‪ ,‬ולא היה יכול לחזק‬ ‫עצמו להיות בשמחה‪ ,‬והוא היה ממארי דחושבנא‬ ‫(המשך בעמוד ג)‬

‫במלאת שנה לפטירתו של העסקן הדגול‪ ,‬הרה"ח ר' אלימלך פיללער ז"ל‪ ,‬העמידה הנהלת הישיבה מצבת זכרון‬ ‫בהיכל הישיבה‪ ,‬למען תהיה לאות ולעד על פעליו הכבירים להחזקת תורה‪ ,‬וזה נוסחה‪:‬‬

‫צדקתו עומדת לעד‬

‫האבן הזאת תהיה מצבה לאיש חי ורב פעלים העסקן הבלתי נשכח‬ ‫ה"ה‬ ‫הרה"ח ר' אלימלך ב"ר אהרן פיללער ז"ל‬ ‫יו"ר וועד הישיבה‬ ‫את נפשו השליך מנגד ויט שכמו לסבול את עול קיום והחזקת הישיבה עשרות בשנים שלא על מנת לק"פ‬ ‫לילות כימים לא נח ולא שקט עדי זכה לראות את הבית הגדול והקדוש הזה ברוב פאר והדר על תילה משוכלל ובנוי‬ ‫ירושה היא לו זאת מחותנו הדגול הרה"ח ר' יוסף פעססעל ז"ל לשאת את משא ארון הקודש יומם וליל‬ ‫מידותיו התרומיות וענות החן אשר הוצק בשפתותיו מצאו מסילות בלב נדיבי העם לעמוד לימינו לעשות חיל‬ ‫לזכרון עולם יוחק בלב כל תושבי עירנו התמסרותו המופלאה לטובת הישיבה אשר כמעט אין לה אח ורע‬ ‫כי פרי מעלליו יאכל לכן בעל הרחמים יסתירהו בסתר כנפיו עדי יעמוד לגורלו עת יקיצו וירננו כל שוכני עפר‬ ‫נלב"ע ביום כ"ז תשרי תשס"ט לפ"ק‬

‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫טוב שם משמן טוב‬

‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬

‫לכ"ק האדמו"ר‬ ‫מפשעווארסק שליט"א‬

‫נדפס על נייר‬

‫מודעה‬ ‫בהרבה חנויות בעירנו נמכרים מצרכי מזון‬ ‫בלי הכשר מוסמך‪ ,‬או בלי הכשר כלל‪,‬‬ ‫והקונים סומכים על כך שבעל החנות הוא‬ ‫יהודי שומר תורה ומצוות ‪ -‬אך למעשה‬ ‫נמצאים בהם חששות שונות‪.‬‬

‫להרבנית שתליט"א‬ ‫ולכל משפחתם החשובה שיחיו‬ ‫לרגל נישואי הבן עב"ג שיחיו‬

‫וידע הציבור ויזהר!‬

‫ירוו מהם ומכל צאצאיהם רוב נחת‬ ‫וכל טוב לאורך ימים ושנים‪.‬‬

‫לידיעת הציבור‬

‫מאחלת הנהלת הקהלה‬

‫החל מיום א' פרשת לך לך ז' מרחשון‬ ‫יתקיים בעזה"י בכל יום מימות השבוע‬ ‫(חוץ מימי ששי)‬

‫מנין לתפלת מנחה גדולה‬ ‫בביהמ"ד שבבית אגו"י‬

‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית להרה"ג‬ ‫מוהר"ר יצחק זעקל הלוי פאללאק שליט"א‬ ‫דומ"ץ דקהלתנו‬

‫לאמאריניערעסטר‪67 .‬‬ ‫עד פרשת ויצא בשעה ‪ 13.00‬בדיוק‬ ‫ומפ' וישלח‪ ,‬חצי שעה אחר חצות‬ ‫המארגנים‬

‫ולכל משפחתו שיחיו‬ ‫לרגל הכנס הבן שיחי' לעול המצוות‬ ‫ירוו ממנו ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב‬

‫מאחלת הנהלת הקהלה‬

‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬ ‫להר"ר יצחק ווייס הי"ו‬

‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬ ‫להר"ר גרשון הלוי גוטפריינד הי"ו‬

‫שו"ב דקהלתנו‬

‫חבר הנהלת הקהלה‬

‫ולכל משפחתו שיחיו‬ ‫לרגל נישואי הבן עב"ג שיחיו‬

‫ולכל משפחתו שיחיו‬ ‫לרגל אירוסי הבן עב"ג שיחיו‬

‫ירוו מהם ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב‬

‫ירוו מהם ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב‬

‫מאחלת הנהלת הקהלה‬ ‫יסוד העבודה (המשך)‬ ‫ואחר שהתבונן בשפלות עצמו לא היה יכול לחזק‬ ‫את עצמו‪ ,‬והחליט להכנס להיסוד העבודה לקחת‬ ‫התחזקות‪ ,‬וכשעמד בפתח הדלת של חדרו הק'‪,‬‬ ‫ראה איך שהיסוד העבודה טענה'ט זיך פאר'ן‬ ‫אויבערשטען‪ ,‬ואומר‪" :‬רבונו של עולם פאר מיין‬ ‫גרובקייט איז דא א גרעניץ‪ ,‬אבער דו ביסט דאך‬ ‫דער מרא דעלמא כולא‪ ,‬דיין רחמנות איז דאך אהן‬ ‫א גרעניץ‪ ,‬ווייל דו ביסט דאך דער מקור הרחמים"‪,‬‬ ‫כיון ששמע זאת ר' יודא לייב כבר לא נכנס‪ ,‬כי כבר‬ ‫היה לו התחזקות מהדבורים האלו‪.‬‬ ‫ ‬

‫(דברי אמונה‪ ,‬פ' נשא)‬

‫מאחלת הנהלת הקהלה‬ ‫זצ"ל‪ ,‬באמצע עריכת השלחן אמר היסוד העבודה‬ ‫לזקיני ר' יוסף הנ"ל‪ ,‬יאסעל‪ ,‬ווילסט עשירות? ענה‬ ‫זקיני‪ ,‬לא‪ ,‬איני זקוק לעשירות‪ .‬סמוך לזקיני ישב‬ ‫איש אחד‪ ,‬ואמר‪ ,‬איך וויל געלט‪ .‬שאל אותו הרה"ק‪,‬‬ ‫וויפיל ווילסטו? ענה‪ ,‬ארבעים אלף רובל‪ .‬אמר לו‬ ‫הרבי‪ ,‬וועסט האבן אכציג טויזנט רובעל‪ ,‬וכל ימיו‬ ‫היה לו הסכום של שמונים אלף רובעל‪.‬‬ ‫פעם היה הרה"ק זקוק למעות‪ ,‬ושלח לאיש‬ ‫הנ"ל שיתן לו איזה סכום‪ .‬כששמע הלה את הסכום‬ ‫שהרה"ק מבקש ממנו‪ ,‬אמר‪ ,‬סכום גדול כזה אין‬ ‫ביכולתי לתת‪ .‬חזר השליח אל הרה"ק וסיפר לו מה‬ ‫שאמר האיש‪ ,‬אמר הרה"ק להשליח שיקראנו שיבא‬ ‫אליו‪ ,‬כשבא‪ ,‬אמר לו הרה"ק‪ ,‬ווייסט אז דיין שליסל‬ ‫פון דיין קאסע ליגט ביי מיר‪ .‬ענה האיש להרה"ק‪ ,‬יא‬ ‫יא‪ ,‬אתן להרבי ככל שהוא מבקש ממני‪.‬‬ ‫ ‬

‫(שיח זקנים ח"ו)‬

‫לא יצא לצבא‬ ‫לפני מרן היסוד העבודה זי"ע בא פ"א בחור‬ ‫שהיה צריך לעמוד למבחן הצבא ואמר לו שהוא‬ ‫איש בריא ומפחד שלא יקחו אותו לצבא‪ .‬ואמר‬ ‫לו מרן ז"ל שיקח על עצמו שיאמר תהלים בכל‬ ‫לילה באמצע הלילה‪ ,‬וקבל על עצמו‪ .‬פ"א באמצע‬ ‫הלילה בעת שאמר תהלים שמע קול רעש ויללה‬ ‫וצעקות בחוץ‪ ,‬יצא לחוץ וראה שמרכבה אחת עם‬ ‫אנשים חשובים נהפכה בשלג והאנשים נפלו לתוך‬ ‫בור‪ .‬נגש ועזר להם לצאת והכניס אותם לתוך ביתו‬ ‫וחימם אותם ונתן להם לסעוד לבם‪ .‬האנשים האלו‬ ‫היו כל המפקדה של מבחן הצבא הגענערל והרופא‬ ‫וכו'‪ .‬שאלו אותו למה הוא ער כל כך מאוחר‪ .‬והשיב‬ ‫להם שהוא מפחד מפני מבחן הצבא והרבי אמר לו‬ ‫לקום בחצות הלילה לומר תהלים‪ .‬רשמו את שמו‬ ‫ובעת מבחן הצבא הכירו אותו והוציאו אותו לחפשי‬ ‫(קובץ אליהו)‬ ‫ונתנו לו כתב פיטורין מהצבא‪ .‬‬

‫שויתי ה'‬ ‫כה אמר היסוד העבודה לחתנו רבי יעקב לייב‬ ‫ז"ל (אביו של רבי משה מידנר ז"ל)‪" :‬אליך אדבר‬ ‫כדרך שאב מצוה את בנו‪ ...‬באמת מחויב איש יהודי‬ ‫לזכור את הקב"ה (שהוא בורא ומנהיג) בכל רגע‬ ‫ממש‪ ,‬אך אתה הזהר והשמר לפחות שלא יעברו‬ ‫ח"ו עליך חמש רגעים מבלי לזכור אז ס'איז דא א‬ ‫(מסוד שיח חסידים)‬ ‫ג‪-‬אט אויף דער וועלט"‪ .‬‬

‫מפתח הכסף‬ ‫סיפר לי הרה"ח ר' יוסף וועג נ"י‪ ,‬שמעתי מהרבי‬ ‫(בעל ברכת אברהם) זצ"ל‪ ,‬חורגי זקיני הרה"ח ר'‬ ‫יוסף ברעזער ע"ה ישב פעם בחמשה עשר באב אצל‬ ‫עריכת שלחנו הטהור של הרה"ק היסוד העבודה‬ ‫אפשר לקבל בחנם את ה"שבת בשבתו"‬ ‫דרך ה‪ E-mail-‬בכל מקום בעולם‪.‬‬ ‫נא לפנות‪:‬‬

‫תלמודו בידו‬ ‫סיפר הגה"ח רבי ישראל שמעון קאסטילניץ‬ ‫ז"ל‪ :‬מרן היסוד העבודה אמר לזקני הרי"ל שיחזור‬ ‫על מסכתא עד שיהיה בקי בה בע"פ‪ ,‬בכדי שיוכל‬ ‫לקיים 'ובלכתך בדרך'‪ ,‬ואם חושש הוא שמא יש‬ ‫בלימוד כזה משום 'שלא לשמה'‪ ,‬ישוב אח"כ על כך‬ ‫בתשובה‪ ,‬אולם בינתיים ירויח שתהיה לו מסכתא‬ ‫(מזקנים אתבונן ח"ב)‬ ‫ביד‪ .‬‬

‫‪[email protected]‬‬

‫מחכימת פתי‬ ‫הרה"ק רמ"ח מסלונים זי"ע אמר בשם היסוד‬ ‫העבודה זי"ע‪ :‬ניין און ניינציג פראצענט פון א עבירה‬ ‫איז טפשות‪ ,‬איין פראצענט איז רע‪ ,‬ולכן כתוב‬ ‫(תהלים יט) "עדות ה' נאמנה מחכימת פתי"‪ ,‬ומסלקת‬ ‫(סיפורי מרן הרמ"ח)‬ ‫התשעים ותשעה אחוז ‪.‬‬

‫(המשך בעמוד ד)‬

‫‪Natuurvriendelijk - arm aan chloor‬‬

‫ד' אמות של הלכה‬ ‫אין לסמוך על שורות אלו כשנוגע למעשה‪ ,‬שכידוע אין הנידון דומה תמיד‬ ‫לראיה‪ ,‬וגם לפעמים יש עוד דעות בפוסקים‪ ,‬וע"כ תמיד יש להתייעץ עם‬ ‫מורה מוסמך‪ .‬‬ ‫המערכת‬

‫שאלה‪:‬‬ ‫בחור אחד הלך ביום שבת קודש לבערש‬ ‫[=בערזע]‪ ,‬מקום קיבוץ הסוחרים‪ ,‬לבקש בעל‬ ‫חוב גוי‪ ,‬מדאגת הפסד ממונו‪ ,‬והשיגו ולחץ אותו‬ ‫להעמיד לו ערב ובטחון על חובו‪ ,‬ורצו הקהל‬ ‫לקונסו משום מיגדר מילתא‪ ,‬לפי שגרם חילול‬ ‫השם בין הסוחרים הערלים‪ ,‬באמרם היהודים‬ ‫אינם שומרים שבת כראוי‪ ,‬ובקשו לכופם גם כן‬ ‫לדברים אחרים אשר לא יעשו בישראל ביום‬ ‫שבת קודש‪ ,‬מאחר שפרצו הגדר‪ ,‬ובפי הבחור‬ ‫מענה שאין עליו אשמה כל מאומה‪ ,‬באשר‬ ‫לא עשה שום מלאכה קלה או גדולה‪ ,‬ולא‬ ‫עבר אפילו על שבות דרבנן בעלמא בזה שחס‬ ‫על הפסד ממונו‪ ,‬וניתן לתבע להציל את שלו‪,‬‬ ‫בפרטות שהיה בו חשש הפסד מרובה‪ ,‬ומה‬ ‫מקום להעניש אותו משום זה‪ ,‬ילמדנו רבנו אם‬ ‫נקה הבחור מעון‪.‬‬ ‫ואגב יורנו גם כן‪ ,‬אם יש איזה שמץ איסור‬ ‫בהליכה על ה"בערש" ביום שבת קודש בלי‬ ‫שום עסק ודיבור של חול‪ ,‬רק לטיול או לשמוע‬ ‫חדשות וקורות המתרגשות‪ ,‬כי לפ"ד אין רמז‬ ‫ורמיזה להחמיר בכך‪ ,‬ואף משום מנהג שכבר‬ ‫נמנעו מלילך לשם אין הכרח להחליט איסורו‪ ,‬כי‬ ‫יש לומר משום ביטול העסקים ומשא ומתן ביום‬ ‫ש"ק אינם הולכים לשם‪ ,‬כי רוב ההולכים לשם‬ ‫לצורך עסקיהם הולכים‪ ,‬ומחמת זה אין לאסור‬ ‫ההליכה למטיילים בלבד‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬ ‫על אחרון ראשון‪ ,‬אודות ההליכה על‬ ‫ה"בערש" לטייל בעלמא‪ ,‬היכא דנהוג לאיסור‬ ‫נהוג‪ ,‬ושפיר עבדי ויש להם על מה שיסמוכו ‪...‬‬ ‫והטעם אחד למנוע ההליכה והישיבה שם אפילו‬ ‫יושב ובטל‪ ,‬מכל מקום אסור משום מראית העין‪,‬‬ ‫איידי דמיחזי כמשא ומתן‪ ,‬ואע"ג דבאתרא דלא‬ ‫נהוג לא מחינן בהו‪ ,‬מיהא היכא דנהוג יאות‬ ‫עבדין‪ ,‬והוה ליה דברים המותרין ואחרים נהגו‬ ‫בהן איסור‪ ,‬שאין אתה רשאי להתירן בפניהן‪,‬‬ ‫ומאן דעבר אמנהגא שרי למקרייה עבריינא‪,‬‬ ‫דעבר אלא תעשה דדברי קבלה אל תטוש תורת‬ ‫אמך‪ ,‬אבל לקנוס בממון על זה איני רואה‪ ,‬אם לא‬ ‫שהשעה צריכה לכך משום מיגדר מילתא‪ ,‬ודאי‬ ‫שכן כח בית דין יפה‪.‬‬ ‫אמנם כל זה בהליכה בטלה גרידא‪ ,‬איברא‬ ‫בנדון דידן שהלך לשם להצלת ממונו‪ ,‬יש פנים‬ ‫לכאן ולכאן‪ ,‬כי אמנם אמת הדבר שאין כאן‬ ‫משום שמץ מלאכה‪ ,‬ולא אפילו ריח שבות של‬ ‫דבריהם‪ ,‬אף כי להצלת ממון שחששו לו הרבה‬ ‫והתירו קצת שבותין בגללו ‪...‬‬ ‫ואי משום דאין דנין בשבת‪ ,‬בישראל שמענו‪,‬‬ ‫באומות העולם לא שמענו‪ ,‬אדרבה הם אסורים‬ ‫לשבות ‪...‬‬ ‫ואי משום שגרם שיוציאו הערלים שם רע על‬ ‫היהודים שאינם שומרים שבת כראוי‪ ,‬ויתעללו‬ ‫בם להעבירם גם כן בענינים הנוגעים לחילול‬ ‫שבת‪ ,‬כגון שיכריחום כמו כן לעמוד לדין לפניהם‬ ‫בשבת‪ ,‬וזולת מה שיש לחוש בכמה דברים‬ ‫כיוצא בזה‪ ,‬שימצאו מקום להתגולל ולהתעולל‪,‬‬ ‫לכאורה היה נראה לי שאין לחוש בזה‪ ,‬מדאמר‬ ‫איסור גיורא כי הוינן בארמיותן אמינא יהודאי‬ ‫לא מנטרי שבתא (עבודה זרה ע‪ ,‬א)‪ ,‬מכל מקום‬ ‫הכל לפי הענין והמקום‪ ,‬אי איתא דנפק מנה‬ ‫חורבא‪ ,‬בר קנסא הוא על פי ראות עיני פרנסי‬ ‫הדור המנהיגין צבורם לשם שמים‪ ,‬ביחוד מאחר‬ ‫שעשה שלא על פי הוראת חכם‪ ,‬והיה לו לשאול‬ ‫(שו"ת שאילת יעבץ ח"א סי' קס"ז‪ ,‬להג"ר יעקב עמדין)‬ ‫תחלה‪ .‬‬ ‫‪3‬‬

‫דברי הימים פון יידן‬ ‫אין אנטווערפען‬ ‫די גרינדונג פון די מחזיקי הדת (המשך)‬ ‫***‬

‫לאנגזאם האט זיך אויסגעארבייט א פלאן‬ ‫צו שאפען א'ן אייגענע חרד'ישע קהילה‪ .‬מען‬ ‫האט געוואוסט אז דאס איז נישט אזוי לייכט צו‬ ‫רעאליזירען‪ .‬עס זענען געווען ווייניג אויסזיכטען‬ ‫אז די רעגירונג זאל אזא נייע קהילה שנעל‬ ‫אנערקענען און צוטיילען סובסידיעס פאר א רב‬ ‫און א חזן‪ ,‬ווי אויך פאר דעם בוי פון א בית הכנסת‬ ‫און דעם אונטערהאלט דערפון‪ .‬דאס כשרות איז‬ ‫אויך געווען א פראבלעם ווייל די האללענדישע‬ ‫קהילה האט ביז יעצט בייגעשטייערט צו די‬ ‫הוצאות פונ'ם שוחט‪ .‬די שחיטה איז אין די צייט‬ ‫טאקע געווען א גרויסע הכנסה‪,‬‬ ‫טראצדעם האט די האללענדישע קהילה‬ ‫פארשטאנען אז אויב מען וויל אז די שחיטה זאל‬ ‫ווערען גערעכענט צו איהר קרעדיט‪ ,‬מוז זי אויך‬ ‫אין א געוויסע מאס דעקען די קאסטען און דאס‬ ‫האבען זיי טאקע געטוהן‪ .‬קיינער האט זיך נישט‬ ‫איינגערעדט אז אויב מען וועט יעצט טיילען‬ ‫די האללענדישע קהילה‪ ,‬זאלען די אנפירער זיך‬ ‫ווייטער באטייליגען אינ'ם אויסהאלט פונ'ם שוחט‪.‬‬ ‫אין יאהר ‪( 1892‬תרנ"ב) האט מען‬ ‫צוזאמענגערופען א פארזאמלונג אין די קורצע‬ ‫קיעוויט שטראסע‪ .‬עס האבען זיך דארט‬ ‫באטייליגט א גרויסער צאהל חרד'ישע יידען‪,‬‬ ‫נוסח ספרד און נוסח אשכנז‪ .‬עס זענען נישט‬ ‫פארהאן קיין גענויע ציפערען‪ ,‬אבער מען רעדט‬ ‫וועגען בערך ‪ 150‬מענטשען וועלכע האבען‬ ‫פארטרעטען ‪ 175‬משפחות‪.‬‬ ‫דער ערשטער און וויכטיגסטער פונקט אויפ'ן‬ ‫סדר היום איז געווען צו די חרד'ישע יידען וועלען‬ ‫זיך פאראייניגען‪ ,‬שאפען א קהילה און אויפנעמען‬ ‫א'ן אייגענעם רב‪ .‬דאן וועט מען באהאנדלען די‬ ‫פראבלעמען פון כשרות‪ ,‬פון די מקוה און פון‬ ‫בית הקברות‪ .‬ווי שוין דערמאנט זענען סיי די‬ ‫כשרות ווי די מקוה אנגעפיהרט געוווארען דורך‬ ‫די חרד'ישע יידען‪ .‬אין צוויי פון די דריי יאטקעס‬ ‫זענען די אייגענטומער געווען פרומע יידען און‬ ‫מען איז געווען איבערצייגט אז זיי וועלען זיך‬ ‫אנשליסען אין די נייע חרד'ישע קהילה אויב מען‬ ‫וועט זי גרינדען‪.‬‬ ‫נאר ביי די מקוה איז געווען א פראבלעם‪ .‬ביז‬ ‫דאמאלט איז געווען נאר איין מקוה אין שטאט‬ ‫און זי האט זיך געפונען אינ'ם בנין פון די אלטע‬ ‫האלענדישע שוהל אין די ‪ .Pieter Potstraat‬מען‬ ‫האט געפלאנט צו בויען א נייע מקוה אין די‬ ‫געגענט וואו עס וואוינען יעצט די חרד'ישע יידען‪,‬‬ ‫אבער דערווייל האט מען זיך געמוזט פארזיכערען‬ ‫אז מען וועט קענען געברויכען די מקוה פון‬ ‫די האללענדישע קהילה‪ .‬די ארגאניזאציע פון‬ ‫די חברא קדישא איז נישט געווען קיין נייער‬ ‫פראבלעם‪ ,‬ווייל ביז יעצט איז אויך כמעט די‬ ‫גאנצע ארבייט פון די חברא קדישא געליגען אויף‬ ‫די פלייצעס פון די חרד'ישע יידען‪.‬‬ ‫דער פלאן איז געווען אז מען וועט‬ ‫אונטערהאנדלען מיט די האללענדישע קהילה‪,‬‬ ‫ווייטער פיהרען דאס כשרות‪ ,‬די חברא קדישא‬ ‫און אויך די מקוה און האבען איבער איהר די פולע‬ ‫רעליגיעזע קאנטראלע און א פרייען צוגאנג‪.‬‬ ‫(המשך יבא אי"ה)‬ ‫ ‬ ‫‪4‬‬

‫הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה‬

‫שהשמחה במעונם‬

‫אהרן רוזנפעלד ‬

‫מיטוואך י' חשון ‪Woensdag 28 oktober‬‬

‫אהרן אריאל אפשטיין ‪ -‬מלכה פראדיל אברמטשיק‬

‫)‪Aharon Ariel Epstein (Jerusalem‬‬ ‫)‪Malky Abramczyk (Van Beethovenstr.‬‬ ‫‪Chupa: Zichron Moshe 16.00 uur‬‬

‫עליית חתן לתורה‬

‫שרה רחל מושקוביץ‬

‫ב"ר מרדכי אברהם נ"י בת הרב נתן נטע שליט"א‬ ‫מושקוביץ (פריעד)‬ ‫רוזנפלד (חריטן) ‬ ‫אנטווערפען‬ ‫ירושלים עיה"ק ‬

‫מאורשים‬

‫ירושלים עיה"ק‪ ,‬כ"ה תשרי תש"ע‬

‫אלישבע פעלט‬

‫אלחנן ווייס ‬

‫ב"ר יוסף צבי הלוי ז"ל ‬ ‫ווייס (ליף) ‬ ‫אנטווערפען ‬

‫מאורשים‬

‫בת ר' אהרן נ"י‬ ‫פעלט (אוחנה)‬ ‫לאנדאן‬

‫אנטווערפען‪ ,‬ל' תשרי תש"ע‬

‫מאיר נתן בן כ"ק אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א‬ ‫אולם זכרון משה‬ ‫*‬ ‫שמואל צבי ב"ר יצחק ווייס שו"ב נ"י‬ ‫ביהמ"ד ויזניץ בריאלמאנט‬

‫מאורשים‬

‫נולד בן‬

‫פנחס אלימלך גוטפריינד חיה יהודית באדען‬

‫למשפ' ר' משה שמעון נויברגר‪-‬כהנא (‪ )Kahan‬נ"י‬ ‫*‬ ‫למשפ' ר' ישראל טורובר‪-‬ראנד נ"י‬

‫מאורשים‬

‫שלמה שטראה ‬

‫ב"ר אהרן שמואל נ"י ‬ ‫שטראה (דע‪-‬פריס) ‬ ‫אנטווערפען ‬

‫בת ר' יוסף נ"י‬ ‫ווייס (לוי)‬ ‫נתניה‬

‫נתניה‪ ,‬ב' חשון תש"ע‬

‫ב"ר גרשון הלוי נ" י‬ ‫גוטפריינד (פעפערמאן) ‬ ‫אנטווערפען ‬

‫והנה עלה זית טרף בפיה (ח‪,‬יא)‬ ‫אמרה יהיו מזונותי מרורין כזית ובידו‬ ‫של הקב"ה ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודם‬ ‫(רש"י)‪.‬‬ ‫קשה להבין‪ ,‬מדוע הודתה היונה לנח בדברים‬ ‫כאלה‪ ,‬לאחר שהחזיק אותה שנה תמימה בתיבה‬ ‫ודאג לכל צרכיה?‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬חוששת היתה היונה‪ ,‬שמא‬ ‫יאמר נח‪ ,‬כי לא מפני שיש עוד מים על הארץ‬ ‫חזרה אל התבה‪ ,‬אלא מפני שטוב לה כאן אצל‬ ‫נח הדואג למזונותיה ולצרכיה‪ ,‬בעוד שבאמת כבר‬ ‫אין מים על הארץ‪ ,‬לפיכך רמזה לו‪ ,‬כי אילו יכולה‬ ‫היתה להתפרנס בכוחות עצמה ואפילו בדוחק‬ ‫ובמרירות של זית‪ ,‬כי אז לא היתה חוזרת אליו‪.‬‬ ‫(משכנות יעקב)‬

‫שפך דם האדם באדם דמו ישפך (ט‪,‬ו)‬ ‫מכאן רמז למה שאמרו חכמינו ז"ל‬ ‫מציעא נח‪ ,‬א) המלבין פני חבירו ברבים כאילו‬ ‫שופך דמים‪ ,‬והיינו "שופך דם האדם באדם" ‪-‬‬ ‫בתוך האדם‪ ,‬דאזל סומקא ואתי חיורא ‪" -‬דמו‬ ‫(חפץ חיים)‬ ‫ישפך"‪ ,‬כאילו הורג נפש‪ .‬‬ ‫(בבא‬

‫יסוד העבודה (המשך)‬ ‫תגיל בה'‬ ‫סיפר הגה"ח רבי שמואל אהרן לידער שליט"א‪:‬‬ ‫שמעתי מהרה"ק רבי מאטיל מסלונים זי"ע שהיסוד‬ ‫העבודה עבד תמיד שיהיה כל עבודת ה' בשמחה‪,‬‬ ‫כי יהודי צריך להיות תמיד בשמחה‪ ,‬בבחינת הכתוב‬ ‫(ישעיה מא‪,‬טז) ואתה תגיל בה' בקדוש ישראל‬ ‫תתהלל‪ .‬ופעם בעת שהיו לו יסורים גדולים אמר הנה‬ ‫יהודי צריך להיות תמיד בשמחה ואפילו אם פעם‬ ‫קורה לו שאינו יכול לעשות ולהיות בשמחה צריך‬ ‫על כל פנים להאמין שצריך להיות בשמחה‪.‬‬ ‫ופעם נשאל מהיכן לוקחים שמחה‪ ,‬תפס בידו‬ ‫חוט אחד מהציצית ואמר בלשון תמיהה האם לקיסר‬ ‫יש רכוש כזה‪ ,‬וכן אחר כך תפס שער אחד מהפיאות‬ ‫ואמר האם לקיסר יש רכוש גדול כזה‪ ,‬ודבר זה עצמו‬ ‫(נטעי אשל)‬ ‫צריך להביא שמחה גדולה ליהודי‪ .‬‬

‫בת ר' אליעזר נ"י‬ ‫באדען (שטורץ)‬ ‫לאנדאן‬

‫לאנדאן‪ ,‬ג' חשון תש"ע‬

‫מפנינים יקרים (המשך)‬

‫ ‬

‫אסתר מלכה ווייס‬

‫נולדה בת‬ ‫למשפ' ר' יחיאל הלוי קארנגוט‪-‬פלדמאן נ"י‬ ‫*‬ ‫למשפ' ר' משה מיללער‪-‬רייכמאן נ"י‬

‫תורנות בתי מרקחת‬ ‫שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‬ ‫)‪Weekenddienst (tot 22 uur‬‬ ‫‪van vrijdagmorgen 23 oktober - 9.00u.‬‬ ‫‪tot zondagavond 25 oktober - 22.00u.‬‬ ‫ ‪De Zutter, Haantjeslei 63‬‬ ‫‪238.42.91‬‬ ‫ ‪Coppens, Statiestraat 165‬‬ ‫‪239.36.08‬‬ ‫‪Pieters, Lange Leemstraat 124 239.15.30‬‬ ‫ ‪Multipharma, Heistraat 8‬‬ ‫‪827.11.06‬‬ ‫*‬ ‫‪):‬ליל ש"ק( ‪Na 22u. op 23 oktober‬‬ ‫‪De Zutter, Haantjeslei 63‬‬ ‫‪Coppens, Statiestraat 165‬‬ ‫*‬ ‫)‪Weekdienst (tot 22 uur‬‬ ‫‪van maandagmorgen 26 oktober - 9.00u.‬‬ ‫‪tot donderdagavond 29 oktober - 22.00u.‬‬ ‫‪Multipharma, Dambruggestr. 21 232.74.01‬‬ ‫ ‪De Zutter, Haantjeslei 63‬‬ ‫‪238.42.91‬‬ ‫ ‪Coppens, Statiestraat 165‬‬ ‫‪239.36.08‬‬ ‫‪Pieters, Lange Leemstraat 124 239.15.30‬‬ ‫*‬ ‫)‪Na 22u.: 0900-10500 / 10512 (0.45¤ per min.‬‬

‫הצלה‪:‬‬

‫‪HATZOLOH - 03.289.00.00‬‬

‫שמירה‪:‬‬ ‫מלב ללב‪:‬‬

‫‪HULPLIJN - 03.232.22.27‬‬

‫‪BIKUR CHOLIM - 0.32.33.34.35‬‬

‫בקור חולים‪:‬‬ ‫שידוך‪-‬ליין‪:‬‬

‫‪SHMIRA - 03.218.91.00‬‬

‫‪SHIDDUCH LINE - 03.230.77.70‬‬

‫שלוה‪:‬‬ ‫חזק‪:‬‬ ‫חברים‪:‬‬

‫‪SHALVA - 03.239.88.57‬‬

‫‪CHAZAK - 03.281.38.00‬‬ ‫‪CHAVERIM - 03.80.80.424‬‬

‫גמ"ח תרופות‪Albertstraat 44 :‬‬