Shaarei Shabbat Souccot 5770

‫זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשות סוכות ככתוב "‪ .‬ומכאן למדו‬ ‫גם רבותינו שצריך שיהיו לסכך שמסככים בו שלשה ת נאים שיהיה כשר לסכך בו ‪ ,‬צריך‬ ‫שיהיה גידולו מן הארץ ‪ ,‬וצריך שיהיה תלוש ולא מחובר לקרקע ‪ ,‬וצריך שיהיה דבר שאינו‬ ‫ראוי לקבל טומאה (כמו שביארנו כבר ) כמו פסולת הגורן והיקב ‪ ,‬שבאה מן הארץ ‪ ,‬והיא‬ ‫תלושה ואינה מחוברת לקרקע ‪ ,‬וכן אינה ראויה לקבל טומאה ‪ ,‬שכל דבר שאינו אוכל א ו כלי‪,‬‬ ‫אינו ראוי לקבל טומאה ‪ ,‬ולמשל מת שנגע בענף של דקל ‪ ,‬אין הענף מקבל טומאה ‪ ,‬אבל אם‬ ‫נגע מת בכלי עץ ‪ ,‬הרי הכלי מקבל טומאה ‪ ,‬ולכן אין לסכך בו ‪( ,‬ואפילו אם נשבר הכלי ‪ ,‬אין‬ ‫לסכך בשבריו )‪ .‬ולפיכך אסור לסכך את הסוכה בכל מיני מתכות ‪ ,‬שהרי אין גידולם מן‬ ‫הארץ‪ .‬וכן אין מס ככים בענפי אילן המחובר לקרקע ‪ ,‬שאין לסכך אלא בדבר התלוש מן‬ ‫הקרקע‪ .‬וכן אין מסככים בכל מיני אוכלים ‪ ,‬כגון פירות ‪ ,‬מפני שהם ראויים לקבל טומאה ‪,‬‬ ‫וכן אין מסככים בכלים ‪ ,‬אף על פי שהם עשויים עץ ‪ ,‬מפני שהם ראויים לקבל טומאה ‪,‬‬ ‫ואפילו אם סיכך בסכך כשר ‪ ,‬אלא ששם עליו סכך פסו ל‪ ,‬הסוכה פסולה ‪ .‬ולכן אם בנה סוכה‬ ‫כשירה‪ ,‬אבל היא נמצאת תחת מרפסת של שכן וכדומה ‪ ,‬ודאי שסוכה זו היא פסולה ‪ .‬הנייר‬ ‫אין מסככים בו ‪ ,‬ואפילו הוא עשוי מעץ ‪ ,‬מפני שנשתנתה צורתו לגמרי ואינו נחשב לדבר‬ ‫שגידולו מן הארץ ‪ .‬ולכן‪ ,‬הקישוטים שנוהגים לתלות תחת סכך הסוכה ‪ ,‬בכדי ליפ ות את‬ ‫הסוכה‪ ,‬הרי הם עלולים לפסול את הסוכה מפני שהם אינם סכך כשר ‪ ,‬ולכן כתב מרן הרב‬ ‫‪ ,‬באופן שיהיו‬ ‫עובדיה יוסף שליט "א‪ ,‬שצריך לתלות את קישוטי הסוכה שתחת הסכך‬ ‫צמודים לסכך ותלויים בתוך ארבעה טפחים לסכך ‪( ,‬שהם שלושים ושניים סנטימטר ‪ ),‬ולא‬ ‫יהיו יורדים מן הסכך שיעור א רבעה טפחים שאז יש חשש פן יפסלו את הסוכה כאמור ‪ ,‬אבל‬ ‫כשהם בתוך ארבעה טפחים‪ ,‬בטלים הם לגבי הסכך ואין כל חשש שיפסלו את הסוכה ‪ ,‬אפילו‬ ‫אם הם גדולים מאד‪.‬‬

‫‏ יום‏ חמישי ‏ י " ג ‏ תשרי ‏ תש " ע ‏‏ ‪57 70‬‏ לבריאת ‏ העולם ‏‬

‫הדלקה‬

‫יציאה‬

‫רבנו תם‬

‫ירושלים‬

‫‪16:43‬‬

‫‪17:58‬‬

‫‪18:34‬‬

‫תל אביב‬

‫‪17:02‬‬

‫‪17:59‬‬

‫‪18:35‬‬

‫גלון‏מס'‏‪101‬‏‏‏‏‏עורך‏ומו"ל‏–‏מאור‏הכמיאן‬

‫ָּב ֵרר ְך ה' ֵר יוֹו‬

‫חג סוכות שמח ממערכת עלון "שערי שבת"‬ ‫דבר העורך‬

‫יו‪ָּ ,‬בופ ַֹעי ָָד ו ִָּּבת ְךר ֶצה; ְךמ ַחץ ָמ ְךת ַנ ִּ ם ָק ָמ ו ָּבו ְךמ ַשנְך ָא ו‪ִּ ,‬מן‪ְ -‬ך ק ָּבומ ָּבון‪( " .‬לג ‪ ,‬יא)‬ ‫" ָּב ָ ֵרר ְך ה' ֵרח ֹ‬ ‫כתוב במדרש ‪ :‬רבי ברכיה אמר בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון וכו ' זה לולב ומיניו‬ ‫אני נגלה לכם בראשון ופורע לכם מן הראשו ן זה עשו ‪ ,‬דכתיב ויצא הראשון אדמוני וכו '‬ ‫ובונה לכם ראשון זה בית המקדש דכתיב מרום מראשון מקום מקדשנו ומביא לכם‬ ‫ראשון זה מלך המשיח דכתיב ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן וזהו ברך ה '‬ ‫חילו לשון יהי שלום בחילך שלוה בארמונותיך שיבא מלך המשיח ויהיו ישראל ב שלוה על‬ ‫ידי "ופועל ידיו " במצוות ארבעה מינים שבלולב תרצה לבנות ירושלים ובית המקדש‬ ‫"מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון " זה עשו כמו שכתוב ופורע לכם מן הראשון‬ ‫דכתיב ויצא הראשון אדמוני ותהיה הגאולה ‪( .‬לקחי הפרשה)‬ ‫מאת יונתן בן משה‬ ‫סוכות‬

‫"ושמחת חג וה ת א שמח" הנה חלפו להם הימים הנוראים ראש השנה ויום‬ ‫הכיפורים ועתה מגיעים אנו לחג הסוכות‪ ,‬חג בו מצווים אנו לקיים מצוות סוכה ונטילת‬ ‫ארבעת המינים‪ .‬ב"ה‪ ,‬המוני בית ישראל אצים ורצים לבחור את ארבעת המינים‬ ‫לאור הוצאת הגיליון ה‪ 100‬של העלון ברצוני להודות לכל‬ ‫המהודרים ביותר בבחינת "זה א‪ -‬לי ואנווהו"‪ .‬יודעי דבר תרים אחר ארבעת המינים‬ ‫כבר ממוצאי כיפור ולא משאירים זאת לרגע האחרון‪ .‬יש המשלמים הון רב עבור אתרוג‬ ‫הרבנים והכותבים וכל העוסקים במלאכה ‪ ,‬עלו והצליחו‬ ‫מהודר וזאת משום חביבותה של המצווה עליהם‪ ,‬ולמרות הסכום הגדול הם רואים זאת‬ ‫כזכות שהצליחו לבחור את האתרוג‪ ,‬הלולב‪ ,‬ההדסים והערבות עם כל ההידורים ובכך‬ ‫יע"נ הר ז ויון שדמ ן א רהם זצ"י‬ ‫הם מרגישים שאפשר לקיים את מצוות שמחת החג ביתר שאת‪ .‬לצערנו‪ ,‬יש המגיעים‬ ‫חזקאי ן רחי ושימה‬ ‫לדוכן ארבעת המינים ממש לפני הסגירה‪ ,‬ולעיתים לפני תחילת החג‪ ,‬ובוחרים מכל הבא‬ ‫וסף ן זיפה‬ ‫ליד במחיר זעום וטענתם בפיהם "גם זה כשר‪ ,‬למה אני צריך לשלם הון תועפות עבור ד'‬ ‫המינים?!" אמנם גם כשר לברכה הוא כשר‪ ,‬אך אנו מודעים למצב שכאשר אנו בוחרים‬ ‫וכי איו שא ן מ ש אמר עי הם קד ש‬ ‫דירה או מכונית אנו לא טוענים את אותה טענה "הרי אפשר לגור גם בתנאים‬ ‫המשובח ביותר וכאן‬ ‫בוחרים" את‬ ‫כאן אנו‬ ‫דרעי‪"...‬‬ ‫מדגם ישן‬ ‫מינימאלייםה"‪" ,‬‬ ‫אביר יעקב"‬ ‫ראש ישיבת‬ ‫שליט"א‬ ‫רכב רחמים‬ ‫לקנות הרב‬ ‫וםניתן מאת‬ ‫נצ ם‬ ‫להצלחת‬ ‫אלפי) דולרים‪ ...‬אך לשם כך אדם מוכן לעשות מאמצים‪.‬‬ ‫בעשרות‬ ‫אבוחצירא זיע"א‬ ‫נעיםרבי יעקב‬ ‫ההפרשים חותם" –‬ ‫‪"( .‬פתוחי‬ ‫ישראל‬ ‫עמו‬ ‫כל‬ ‫עם‬ ‫יחד‬ ‫רות‬ ‫בת‬ ‫ודורית‬ ‫רות‬ ‫בת‬ ‫קארין‬ ‫שירית בת נעמי‪ ,‬דניאל בת נעמי‪ ,‬אילנית בת נעמי‪,‬‬ ‫בארבעת המינים ההפרש נע בין ‪ ₪ 200-100‬וכבר האדם הופך להיות תקיף וזועם על‬ ‫לע"נ ‪ -‬יוסף בן סלחה ‪,‬מרים בן נון בת חוה‪ ,‬דוד בן זיוה ‪,‬אוסנת בת רחל ‪ ,‬משה בן רבקה ‪,‬נעימה בת מרים‬ ‫רווחיו של הסוחר‪ .‬בדורות הקודמים ידעו כי יש לשלם טבין ותקילין עבור אתרוג מהודר‬ ‫‪,‬רחל בת חביבה' ‪ ,‬אהוד בן מלכה גולדוסר הי "ד ואלדד בן טובה רגב הי"ד ז"ל‬ ‫ואולי אז הבינו מהו מחירו האמיתי של אתרוג מהודר‪ .‬שנזכה לשמוח בעבודת ה' ולקיים‬ ‫לרפואת – הרב מרדכי אליהו בן מזל ‪ ,‬הרב דניאל בן רבקה ‪ ,‬ר' רחמים בן שמחה ‪ ,‬רעיה‬ ‫את כל דברי התורה באהבה ובכך נזכה בביאת המשיח במהרה בימינו אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫בת מרים‪ ,‬חביבה בת שושנה ‪ ,‬אייל בן שולמית ‪ ,‬אליהו בן סמי ‪,‬אליהו בן מדלן‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫‏‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫מאת הרב דוד עזרא שליט "א‬ ‫סוכות‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ‪.‬אפשר‬ ‫לרמוז בפסוק זה את חיוב הנענועים א' לפי ההלכה יש לאגוד את הלולב עם ג' מיניו וגם‬ ‫לנענע לד' רוחות השמים ולמעלה ולמטה ‪,‬אם נעשה חשבון מנענעים כל יום ה' פעמים‬ ‫בברכה ‪,‬בהודו בהתחלה ובסוף‪ ,‬ואנא ה' הושיענא פעמים ולכל צד מוליך ומביא כנגד הלב‬ ‫ג' פעמים סך ההולכה והבאה י"ח פעם בכל פסוק שמנענע א"כ הפסוק בא לרמוז על זה‬ ‫ולקחתם ו‪/‬או בא לומר לנענע לארבע רוחות השמים ולמעלה ומטה שהוי שש כיוונים ל' בא‬ ‫לומר עם הלולב כי למי שאין לולב אין חובה לנענע וח' עם שמונה הדברים המחויבים‬ ‫למצווה אתרוג לולב ג' הדסים ב' ערבות ואגד ‪,‬ק‪-‬ת‪-‬ם =חמש מאות ארבעים שזה סכום כל‬ ‫הנענועים של החג שהרי המצווה לקחת לולב ומיניו שבע יום ומתוכם יש להוריד שבת אחת‬ ‫א"כ יוצא שש ימים לקחת לולב כפול תשעים יום של כל יום ‪ :‬יוצא א"כ חמש מאות‬ ‫ארבעים ‪,‬לכם =תשעים סך כל הנענועים עם הלולב ביום‪.‬‬

‫מפסק מרן הר עו ד ה וסף שי ט"א‬

‫ברכת לישב בסוכה‬ ‫שאלה‪ :‬מהו המנהג הנכון יותר להלכה ‪ ,‬בעניין ברכת "לישב בסוכה "‪ ,‬האם יש לברך‬ ‫בעמידה‪ ,‬לפני שיושבים לסעוד בסוכה ‪ ,‬או שיש לברך ברכה זו כשיושבים ‪ ,‬לאחר שמברכים‬ ‫"המוציא לחם מן הארץ " על הלחם ? תשובה‪ :‬הנה בלילה ובבוקרו של היום הראשון של חג‬ ‫הסוכות‪ ,‬וכן ביום השבת של סוכות ‪ ,‬שמברכים ברכת לישב בסוכה בשעת הקידוש על היין ‪,‬‬ ‫יש לברך ברכת לישב בסוכה בסוף הקידוש ‪ ,‬ואחר כך יושב וטועם מן היין (ובלילה הראשון‬ ‫של החג‪ ,‬מברכים גם כן ברכת שהחיינו לאחר ברכת לישב בסוכה ‪ ,‬ואחר כך יושב וטועם מן‬ ‫היין)‪ ,‬אולם השאלה הנשאלת היא בימי חג הסוכות שאין בהם קידוש ‪ ,‬שאז יש נוהגים‬ ‫לברך לאחר ברכת המוציא ‪ ,‬כשהם יושבים ‪ ,‬ויש נוהגים לברך בכניסתם לסוכה (לאחר‬ ‫שנטלו ידיהם לסעודה) בעודם עומדים ‪ ,‬ולאחר ברכת לישב בסוכה יושבים ומברכים‬ ‫המוציא ואוכלים ‪ .‬ובאמת שכמו המנהג האחרון שהזכרנו ‪ ,‬לברך לישב בסוכה כשהוא עומד‬ ‫לפני שמתיישב לברך המוציא ‪ ,‬נהג גם רבינו המהר "ם מרוטנבורג ‪ ,‬וכמו שמשמע בברייתא‬ ‫(סוכה מו ‪ ,).‬נכנס לישב בסוכה מברך לישב בסוכה ‪ .‬משמע שמברך בעודו עומד ‪ ,‬ואחר כך‬ ‫יושב ומברך המוציא ‪ .‬וגם כאשר מברך לפני הישיבה בסוכה ‪ ,‬נמצא שהוא מברך לפני עשיית‬ ‫המצווה‪ ,‬כי עיקר המצווה הוא הישיבה בסוכה ‪ ,‬ולכן נראה שנכון לברך לפני הישיבה‬ ‫בסוכה ולא לאחר שישב כבר ‪ .‬וכן דעת רבינו הרמב "ם‪ ,‬שיש לברך לפני הישיבה בסוכ ה‬ ‫ולפני ברכת המוציא לחם מן הארץ ‪ .‬וכתב שכן נהגו רבותינו שבספרד ‪ .‬אולם יש אומרים‬ ‫שנכון יותר לברך לאחר שישב כבר בסוכה ‪ ,‬שאין מצוה בעצם הישיבה בסוכה ‪ ,‬אלא מצד‬ ‫מה שהוא מתעכב בסוכה ובא לאכול ‪ ,‬ולכן כתבו שנכון יותר לברך לאחר ברכת המוציא ‪.‬‬ ‫ומרן השלחן ערוך הביא את שיטת הרמב"ם שיש לברך קודם שיושבים בסוכה ‪ ,‬אולם כתב‬ ‫שמנהג העולם לברך לאחר שישבו כבר ‪ ,‬ומברכים המוציא ולאחר מכן מברכים לישב‬ ‫בסוכה‪ .‬ומרן הרב רבינו עובדיה יוסף שליט "א הביא דברי מרן השלחן עורך ‪ ,‬וכתב שעדיף‬ ‫ועליזה‏בוטל‏פרנסה‏יושב‬ ‫כשהוא עומד ‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫יותר לנהוג לכתחילה כדעת הרמב "ם‪ ,‬לברך לישב‬ ‫בסוכהאליקים‏‬ ‫גיא‏מוריאל‏בוטל‏פרנסה‏טובה‏ולידה‏קלה‏ובריאות‏‬ ‫למצוות‏לסעודה‏שלישיתוקציעה ‪ ,‬והגאון רבי חיים‬ ‫טובה‏תזכו‏הגאון יעב "ץ בספרו מור‬ ‫ומברך המוציא על הלחם ‪ .‬ושכן פסק‬ ‫פלאג'י בספר מועד לכל חי ‪ .‬ועל כן העיקר שנכון יותר לברך ברכת לישב בסוכה לפני‬ ‫שיושבים לאכלו בסוכה ‪ ,‬ואז יושב ומברך המוציא ואוכל ‪ .‬והנוהגים לברך לישב בסוכה‬ ‫לאחר ברכת המוציא כשהם יושבים‪ ,‬יש להם על מה שיסמכו ‪.‬‬

‫יותר לנהוג לכתחילה כדעת הרמב "ם‪ ,‬לברך לישב בסוכה כשהוא עומד ‪ ,‬ולאחר מכן יושב‬ ‫ומברך המוציא על הלחם ‪ .‬ושכן פסק הגאון יעב "ץ בספרו מור וקציעה ‪ ,‬והגאון רבי חיים‬ ‫פלאג'י בספר מועד לכל חי ‪ .‬ועל כן העיקר שנכון יותר לברך ברכת לישב בסוכה לפני‬ ‫שיושבים לאכלו בסוכה ‪ ,‬ואז יושב ומברך המוציא ואוכל ‪ .‬והנוהגים לברך לישב בסוכה‬ ‫לאחר ברכת המוציא כשהם יושבים ‪ ,‬יש להם על מה שיסמכו ‪.‬‬

‫מצות אכילת כזית בסוכה בלילה הראשון ודין מצטער מן הסוכה‬ ‫מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת (לחם) בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות ‪.‬‬ ‫(ולמדו זאת רבותינו ממדרש הפסוקים במסכת סוכה דף כז ‪ .).‬וצריך לאכול את כזית הפת‬ ‫שבסוכה (שהוא משקל קרוב לשלושים גרם ) בלי הפסק בתוך שיעור זמן של ארבע או‬ ‫חמש דקות ‪ ,‬ובדיעבד אם אכלו בתוך שיעור שבע וחצי דקות ‪ ,‬יצא ידי חובה ‪ .‬וכדין אכילת‬ ‫כזית מצה בליל פסח ‪ ,‬שגם היא מצוה מן התו רה‪ ,‬שכל אכילה שאין בה שיעור כזית אינה‬ ‫נחשבת אכילה לענין קיום המצוות ‪ .‬וכן לא מצטרפות האכילות זו לזו אלא אם אכלן‬ ‫בתוך שיעור של ארבע או חמש דקות (לכתחילה)‪ ,‬שאם יאכל כעת פירור אחד ‪ ,‬ואחר שעה‬ ‫עוד‪ ,‬וכן על זה הדרך ‪ ,‬אין אנו אומרים שאכל כזית ‪ ,‬אלא נחשב הדבר כמו שלא א כל בכלל‪.‬‬ ‫נאמר בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים "‪ ,‬ודרשו רבותינו "תשבו" כעין תדורו ‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫שלא חייבה התורה לאכול בסוכה אלא כדרך שאדם עושה בביתו ‪ ,‬ולפיכך אם ירדו גשמים‬ ‫בסוכה או שכבה האור בסוכה ויש שם חושך ‪ ,‬או שיש בסוכה זבובים ויתושים המטרידים‬ ‫את האדם ‪ ,‬או שנושבת שם רוח‪ ,‬או שיש שם ריח רע וכדומה ‪ ,‬פטור מלאכול בסוכה ‪ ,‬שכל‬ ‫המצטער מן הסוכה פטור מלשבת בה ‪ .‬ולדעת רבינו הרמב "ם ועוד רבים מרבותינו‬ ‫הראשונים‪ ,‬כלל זה שייך אפילו בלילה הראשון של חג הסוכות ‪ ,‬ואף על פי שאז יש מצות‬ ‫עשה מן התורה לאכול כזית פת בסוכה ‪ ,‬מכל מקום המצטער פטור מ ן הסוכה ‪ .‬ואף על פי‬ ‫המצווה‪ ,‬אין הדבר כן‬ ‫שבשאר מצוות התורה אדם מחוייב אפילו אם הוא מצטער מן‬ ‫במצוות סוכה ‪ ,‬הואיל ויש תנאי בחיוב המצווה ‪ ,‬שתהיה היש יבה בסוכה כדוגמת צורת‬ ‫המגורים של האדם בביתו ‪ ,‬ועל כן כל שמצטער לשבת בסוכה ‪ ,‬פטור ממצווה זו‪ .‬אולם‬ ‫לדעת רבינו הרא "ש ועו ד‪ ,‬בלילה הראשון של חג הסוכות חייב לשבת בסוכה אף אם הוא‬ ‫מצטער מחמת הישיבה שם ‪ .‬ומרן השלחן ערוך פסק להקל בזה כדעת הרמב "ם‪ ,‬שבכל‬ ‫מקרה של צער מן הסוכה פטור ממנה אף בלילה הראשון ‪ .‬ואף מי שרוצה להחמיר לשבת‬ ‫בסוכה גם כשיורדים גשמים ‪ ,‬לא יברך ברכת "לישב בסוכה " משום שלד עת מרן היא‬ ‫ברכה לבטלה ‪ ,‬הואיל והוא פטור ממצות סוכה ‪ .‬כתב רבינו החפץ חיים בספר משנה‬ ‫ברורה‪ ,‬שבימים שיש בהם קור וצינה ‪ ,‬יש לו לאדם ללבוש בגדים חמים ולאכול בסוכה ‪,‬‬ ‫והוסיף על זה מרן הרב עובדיה יוסף שליט "א‪ ,‬שיש להקפיד על כך מאד שילבש בגדים‬ ‫מחממים היטב בסוכה ‪ ,‬משום שא ם הוא מצטער מן הקור ‪ ,‬הרי הוא פטור מן הסוכה ‪,‬‬ ‫ומברך "לישב בסוכה" לבטלה‪.‬‬

‫דין הסכך בסוכה והקישוטים הנתלים בסכך‬ ‫נאמר בתורה (דברים טז ‪ " ).‬חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך " ולמדו מכאן‬ ‫רבותינו (סוכה יב ‪ ).‬שיש לסכך את הסוכה במה שאוספים מן הגורן ומן היקב ‪ ,‬כלומר‬ ‫פסולת הגורן והיקב ‪ ,‬שהם קש ותבן וזמורות ואשכולות ריקים מן הענבים ‪ ,‬וכיוצא בהן ‪.‬‬ ‫וכן נאמר בספר נחמיה (פרק ח‪ ).‬שאמרו ראשי העם אל בני ישראל ‪" ,‬צאו ההר והביאו עלי‬ ‫זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשות סוכות ככתוב "‪ .‬ומכאן למדו גם‬ ‫רבותינו שצריך שיהיו לסכך שמסככים בו שלשה תנאים שיהיה כשר לסכך בו ‪ ,‬צריך שיהיה גידולו‬ ‫מן הארץ ‪ ,‬וצריך שיהיה תלוש ולא מחובר לקרקע ‪ ,‬וצריך שיהיה דבר שאינו ראוי לקבל טומאה‬