Shabbat Beshabato Rh 5770

‫שבת בשבתו‬

‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬

‫ ‬ ‫ב"ה‪ ,‬שנה י"ד‪ ,‬גליון תשנ"ז‬

‫ער"ה כ"ט אלול תשס"ט‬

‫ראש השנה‬

‫הדלקת הנרות‪19.31 :‬‬

‫מעריב ליל ב'‪ 20.37 :‬ר"ת‪21.00 :‬‬ ‫מוצאי יו"ט‪ 20.35 :‬ר"ת‪20.58 :‬‬ ‫‪18 SEPTEMBER 2009‬‬ ‫‪ r 757‬‬ ‫‪N‬‬ ‫דף היומי בבא בתרא כ"ח ‬

‫נא לשמור על קדושת הגליון‬

‫סוף זמן ק"ש א' דר"ה בבוקר‬

‫להראב"ד שליט"א ולחברי הביד"ץ שליט"א‪,‬‬ ‫לכל מאן דעסקי באורייתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר‪,‬‬ ‫לחברי הקהלה ולתושבי העיר‪,‬‬ ‫לחולי עמינו קצירי ומריעי‪,‬‬ ‫לעם ה' השוכן בציון ובארצות פזוריהם‪,‬‬ ‫לאחינו בני ישראל הנתונים בצרה ובשביה‪,‬‬

‫מג"א‪ - 9.53/9.39 :‬גר"א‪10.29 :‬‬ ‫סוף זמן ק"ש ב' דר"ה בבוקר‬

‫מג"א‪ - 9.54/9.39 :‬גר"א‪10.30 :‬‬

‫שחיטה מיוחדת‬ ‫לכבוד יום טוב‬

‫ברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫שנת חיים ברכה והצלחה‪ ,‬שפע רפואות וישועות‬ ‫שנה שימלא ה' כל משאלותינו לטובה‬ ‫מאחלת הנהלת הקהלה‬

‫מפנינים יקרים‬ ‫ותתן לנו ה' א‪-‬להינו באהבה את יום הזכרון הזה‬ ‫(תפילת היום)‬ ‫ראש השנה נקרא "יום הזכרון" כי בראש‬ ‫השנה התשובה היא רק בזכרון‪ ,‬צריכים לעשות‬ ‫תשובה‪ ,‬ואחרי ראש השנה באים עשרת ימי‬ ‫תשובה‪ ,‬כדי לעשות תשובה בפועל‪.‬‬ ‫ ‬

‫(הרבי מקאצק)‬

‫סתרו יושר עצתו אמונה פעולתו אמת (תפילת‬ ‫היום)‬ ‫סתרו יושר ‪ -‬היושר של הקב"ה הוא נסתר‬ ‫מבני אדם ואין הם מבינים דרך הנהגתו את‬ ‫העולם‪ .‬עצתו ‪ -‬העצה לזה‪ .‬אמונה ;פעולתו אמת‬ ‫ להאמין שכל פעולותיו הן באמת וצדק‪.‬‬‫ ‬

‫(רבי ברוך ממעזיבוז)‬

‫כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו‬ ‫(תפילת ונתנה תוקף)‬ ‫יש לפרש‪ ,‬דהנה מי שרועה את צאנם של‬ ‫אחרים‪ ,‬אינו דואג באמת לצאן‪ ,‬וכאשר הם‬ ‫עוברים תחת השבט הוא מכה כל בהמה בשבטו‪,‬‬ ‫אבל מי שרועה צאן שהוא שלו‪ ,‬הרי הוא חומל‬ ‫עליהן‪ ,‬ולכן איננו מוריד עליהן את השבט ‪ -‬אלא‬ ‫רק מעביר את הצאן תחת שבטו‪ ,‬בנחת‪ .‬ולכן אנו‬ ‫מבקשים מאבינו שבשמים‪ :‬הלא אנו צאנך ואתה‬ ‫זכרנו לחיים וכו' למענך א‪-‬להים חיים (תפילת‬ ‫היום)‬ ‫הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זצ"ל היה‬ ‫רגיל בראש השנה להמליץ טוב על בני ישראל‪,‬‬ ‫וכך אמר‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬כל בקשת ההרוחה‬ ‫של עמך ישראל לצרכך היא‪ .‬כי מה יעשה יהודי‬ ‫לכשירוח לו? יגדל בניו לתלמוד תורה‪ ,‬יענג את‬ ‫השבת‪ ,‬יפתח ידו לצדקה ‪ -‬ואם כן מדוע לא‬ ‫תושיע אותם?‬ ‫לפי זה פירש האדמו"ר הרה"ק רבי דוד משה‬ ‫מטשורטקוב זצ"ל‪ :‬זכרנו לחיים‪ ,‬כי למענך אלקים‬ ‫חיים ‪ -‬כל בקשת חיותנו וכתיבתנו הטובה הכל‬ ‫(יינה של תורה)‬ ‫"למענך"‪ .‬‬

‫רוענו‪ ,‬ולא תוריד חס ושלום את השבט על אחד‬ ‫מצאן מרעיתך‪ ,‬שהרי "כבקרת רועה עדרו"‪ ,‬שלו‬ ‫ולא של אחרים‪ ,‬אז הוא רק "מעביר צאנו תחת‬ ‫שבטו"‪ ,‬ואינו מוריד עליהם את השבט‪ ,‬כן גם‬ ‫אתה רק "תעביר ותספור ותמנה" ‪( .‬אלף המגן)‬ ‫ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכר (תפילת‬ ‫היום)‬ ‫מה ענינה של ההדגשה "ברחמים תזכור"‪,‬‬ ‫הלא ודאי שזכירת זכות העקידה על ידי הקב"ה‬ ‫מעוררת את מדת הרחמים?‬ ‫וי"ל דבאמת הדגשה זו חשובה היא מאוד‪ ,‬כי‬ ‫אכן אנו חרדים מן האפשרות שזכירת העקידה‬ ‫תעורר דוקא את מדת הדין‪ .‬שהרי כידוע עונשו‬ ‫של רשע בן צדיק חמור מעונשו של רשע בן‬ ‫רשע‪ ,‬וזאת משום שהרשע בן צדיק עזב את‬ ‫מעשיו הטובים של אביו ובחר בדרך אחרת‪,‬‬ ‫ומשום כך אנו חוששים שזכרון העקידה יחד‬ ‫עם רוע מעללינו‪ ,‬יסב לנו נזק בעת הדין‪ .‬ועל כן‬ ‫אנו מתחננים להקב"ה שיזכור את העקידה‪ ,‬אבל‬ ‫רק כדי לעורר רחמים‪ ,‬שכן יש לנו למוד זכות‬ ‫על פי מה שאמרו (ברכות יז‪,‬א)‪" :‬רבון העולמים‪,‬‬ ‫גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך‪ ,‬אלא‬ ‫(ברוך שאמר)‬ ‫שהשאור שבעיסה מעכב"‪ .‬‬ ‫בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון‬ ‫זכרון תרועה מקרא קודש (ויקרא כג‪,‬כד)‬ ‫הרמב"ן כתב שהתקיעה היא מדת הרחמים‬ ‫ותרועה זוהי מדת הדין‪ .‬לפי זה קשה‪ ,‬דלכאורה‬ ‫צריך היה עיקר הרעדה והפחד להיות מהתרועה‪,‬‬ ‫ואילו בפסוק (עמוס ג‪,‬ו) נאמר‪" :‬אם יתקע שופר‬ ‫בעיר ועם לא יחרדו" ‪ -‬הרי שהחרדה היא‬ ‫מהתקיעה דוקא?‬ ‫אלא יש לומר‪ ,‬דבאמת כאשר אנו שמים אל‬ ‫לב את רחמי הקב"ה אלינו ורוב חסדיו‪ ,‬עלינו‬ ‫להתבייש על שלאחר כל הטובות שהרעיף עלינו‬ ‫הקב"ה‪ ,‬עזבנו את חבתו‪ .‬וכה אמר עזרא הסופר‬ ‫(עזרא ט‪,‬ו‪-‬יא)‪" :‬בושתי ונכלמתי להרים א‪-‬להי‬ ‫פני אליך כי עונותינו רבו למעלה ראש ואשמתנו‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬

‫הזמנה מראש חובה‬ ‫‪0484.471.800 / 0489.568.065‬‬ ‫בימים ב'‪ ,‬ג' וד' האזינו‬ ‫בין השעות‪15.00-20.00 :‬‬ ‫פרטים יבואו בע"ה‬

‫מתוך לוח הקהלה‬ ‫ערב ראש השנה‪( ,‬היום האחרון של תשס"ט)‪ ,‬יום ו' ערב‬ ‫שבת קודש‪ ,‬כ"ט אלול (יש נוהגין להתענות עד חצי‬ ‫היום‪ ,‬דהיינו עד שעה ‪ .)13.36‬מקדימין לבית הכנסת‬ ‫לומר סליחות "זכור ברית" (ויש אומרים בלילה)‪,‬‬ ‫אומרים תחנון בסליחות אבל לא בתפלת שחרית‪.‬‬ ‫תפלה כנהוג‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬אשרי‪ ,‬למנצח‬ ‫יענך‪ ,‬ובא לציון‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬שיר של יום וכו'‪.‬‬ ‫אין תוקעין כל היום (כדי להבדיל בין תקיעות רשות‬ ‫לתקיעות מצוה)‪ ,‬התרת נדרים (ויש נוהגין לעשות‬ ‫התרת נדרים בין כסא לעשור)‪.‬‬ ‫פורסים פרוכת לבנה על ארון הקודש‪ ,‬מפה לבנה‬ ‫על העמוד והבימה ומעילים לבנים על ספרי התורה‬ ‫עד אחר שמחת תורה (ויש נוהגין עד אחר שבת‬ ‫בראשית)‪.‬‬ ‫מסתפרין (לפני חצות)‪ ,‬נוטלין צפרנים‪ ,‬רוחצין בחמין‬ ‫וטובלין‪ ,‬כדי להכנס ליום הדין בקדושה וטהרה‪ .‬ועיקר‬ ‫טבילה זו היא החל משעה קודם חצות היום‪ ,‬דהיינו‬ ‫משעה ‪12.36‬‬ ‫מכינים המאכלים לסימן טוב‪ ,‬וראש כבש‪ ,‬דג או עוף‪,‬‬ ‫וכן פרי לשהחיינו ליום שני‪.‬‬ ‫א' דראש השנה‪ ,‬קבלת שבת ויום טוב‪ ,‬בשעה ‪19.31‬‬ ‫הדלקת הנרות‪ ,‬מברכין להדליק נר של שבת ושל יום‬ ‫טוב‪ ,‬ושהחיינו‪ .‬נכון ליתן צדקה קודם הדלקת הנרות‬ ‫(וכן בכל ער"ש ויו"ט)‪.‬‬ ‫א' דר"ה‪ ,‬שבת קודש‪ ,‬א' תשרי‪ .‬בליל ראש השנה יכנס‬ ‫לבית הכנסת באימה וביראה‪.‬‬ ‫מנחה‪ :‬הש"ץ לובש טלית ‪ -‬אומרים הודו‪ ,‬קרבנות‪,‬‬ ‫אשרי‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪,‬‬ ‫קדיש יתום‪ ,‬לדוד ה' אורי (יש נוהגין לומר "לדוד"‬ ‫במעריב)‪ ,‬קדיש יתום‪ .‬אומרים פיוט "אחות קטנה וכו'‬ ‫תחל שנה וברכותיה"‪.‬‬ ‫קבלת שבת‪ ,‬יש בזה מנהגים שונים‪ ,‬יש שאומרים כל‬ ‫מזמורי לכו נרננה (כבכל שבת)‪ ,‬יש מתחילין "מזמור‬ ‫לדוד הבו לד' בני אלים" ואחר־כך החרוז הראשון או‬ ‫שני חרוזים מפיוט של "לכה דודי"‪ ,‬ומדלגין החרוזים‬ ‫האמצעיים עד "ימין ושמאל"‪ ,‬ויש מדלגין רק החרוז‬ ‫"התנערי מעפר"‪ ,‬ויש מתחילין "מזמור שיר ליום‬ ‫השבת"‪ ,‬וכל אחד יחזיק במנהגו‪ .‬ובראש השנה יש‬ ‫(המשך בעמוד ב)‬

‫‪1‬‬

‫לוח קיר לשנת תש"ע‬

‫זה היום תחלת מעשיך‬

‫יצא לאור לוח הקיר לשנת תש"ע‬

‫סיפורים ועובדות מגדולי ישראל בענין ראש השנה‬ ‫כי קרוב ה'‬ ‫הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע לקח לביתו ילד‬ ‫קטן שקראו לו איציקל (הרה"ק רבי יצחק מווארקא‬ ‫זי"ע)‪ ,‬שנתיתם מאביו ואמו וגדלו וחנכו כבנו‪ ,‬כשהגיע‬ ‫ערב ראש השנה וחסידי החוזה מלובלין שכרו עגלה‬ ‫לנסוע לרבם‪ ,‬נפרד הרה"צ מהילד המאומץ ואמר לו‬ ‫איציקל אתה לא תסע אתנו ללובלין כי יש שם דוחק‬ ‫גדול ויכולים לרמוס אותך‪ ,‬ועוד כי בבואך אתי לבי כל‬ ‫הזמן להשגיח עליך‪ ,‬ותהא כל תפלתי בר"ה מבולבלת‪,‬‬ ‫ולכן תשאר הפעם בבית‪ .‬הילד לא ענה להרר"ד כלום‪,‬‬ ‫וכאשר כל החסידים וגם הרר"ד עלו על העגלה‪ ,‬קפץ‬ ‫איציקל ותלה את עצמו על דף אחד שיצא מאחורי‬ ‫העגלה ונסע אתם בדרכם ואף אחד לא ידע מכך כלל‪,‬‬ ‫ורק כשהגיעו לאיזה תחנת בינים‪ ,‬וירדו כולם מן העגלה‬ ‫בחנו בו ולקחו אותו בתוך העגלה‪ .‬בבואם ללובלין אמר‬ ‫לו הרר"ד שבהיות ויש כאן דחיפות עצומות ולא יוכל‬ ‫למצוא אותו בין המון האנשים‪ ,‬על כן מצוהו שתמיד‬ ‫יחזיק באבנט שלו וכך יהיה צמוד אליו תמיד‪.‬‬ ‫ביום א' דראש השנה אחרי תפלת שחרית יצא‬ ‫החוזה מביהמ"ד ולא חזר לתקיעות‪ ,‬וחכו עליו זמן‬ ‫רב למאד ועדיין לא הגיע‪ ,‬והדבר עורר דאגה רבה בין‬ ‫החסידים‪ ,‬עד שקבעו ואמרו שהרר"ד מלעלוב יכנס אל‬ ‫הרבי וישאל אותו למה אינו נכנס לביהמ"ד לתקיעת‬ ‫שופר‪ .‬גם הילד איציקל נכנס עם הרר"ד ואחז באבנטו‪,‬‬ ‫אבל החוזה כלל לא הפנה את ראשו לתלמידו הרר"ד‪,‬‬ ‫ורק שאל את הילד איך קוראים לו‪ ,‬וענה שקוראים לו‬ ‫איציקל‪ ,‬שאלו החוזה ואתה לומד משהו‪ ,‬ענה שהוא‬ ‫לומד הסוגיא שקרוב פסול לעדות‪ ,‬ושאלו החוזה‬ ‫ולמה הוא פסול‪ ,‬ענה הילד שכן הקרוב יכול להעיד‬ ‫שקר כי רוצה לעשות טובה לקרובו‪ ,‬שאל אותו החוזה‬ ‫האם הכל מובן לו כאן או האם יש לו קושיא בגמרא‪,‬‬ ‫ענה הילד שבאמת קשה לו על מה שאמרו קרוב פסול‬

‫דבר בעתו מה טוב‬ ‫ראש השנה שחל בשבת‬ ‫הנה בשבת אין תוקעין‪ ,‬ונראה לי דאף על‬ ‫פי כן מתוקן ממילא כמו בתקיעה ממש‪ ,‬דהנה‬ ‫מבואר בגמרא (שבת יב‪,‬א) דבמבקר החולה‬ ‫אומרים יכולה היא שתרחם‪ ,‬והיינו שבכח‬ ‫קדושת השבת באה הרפואה בלא צעקה ותפלה‬ ‫כמפורש שם בפירוש רש"י ז"ל‪ ,‬וכמו כן גבי‬ ‫תקיעות דהוא לעורר רחמים רבים מלמעלה‪,‬‬ ‫ושבת קודש מקור הרחמים וממילא בא הרחמים‬ ‫(דברי חיים‪ ,‬לר"ה ד"ה בפסוק תקעו)‬ ‫לכל ישראל‪ .‬‬

‫בינו שנות דור ודור‬ ‫א' תשרי‬

‫ד'תשע"ב‪ :‬הקדוש רבי אמנון ממגנצא ‪" -‬ונתנה תוקף"‬ ‫תר"מ‪ :‬רבי מאיר ליבוש מלבי"ם‬ ‫תרע"ד‪ :‬רבי יעקב דוד ווילאבסקי ‪ -‬הרידב"ז‬ ‫תרצ"ו‪ :‬רבי יצחק מאיר העשיל ‪ -‬האדמו"ר‬ ‫מקאפישניץ‬

‫ב' תשרי‬

‫תרפ"ב‪ :‬רבי ישראל פרלוב ‪ -‬ה"ינוקא" מסטאלין‬

‫ג' תשרי‬

‫תמ"ג‪ :‬רבי אברהם אבלי גאמבינער ‪ -‬מגן אברהם‬ ‫תרכ"א‪ :‬רבי ישראל ליפשיץ ‪ -‬תפארת ישראל‬

‫ד' תשרי‬

‫תק"ח‪ :‬רבי צבי הערש אשכנזי האלבערשטאדט ‪-‬‬ ‫כוס ישועות‬ ‫תקפ"א ‪ :‬רבי אברהם דאנציג ‪ -‬חיי אדם‬ ‫תר"ח ‪ :‬רבי יצחק אריה (זעקל לייב) ווארמסער ‪ -‬בעל‬ ‫שם ממיכלשטאדט‬

‫ו' תשרי‬

‫תקע"ב ‪ :‬רבי אריה לייב ‪ -‬שפאלער זיידא‬ ‫תרל"ב‪ :‬רבי מרדכי ‪ -‬האדמו"ר מטאלנא‬

‫‪2‬‬

‫גבאי ביהמ"ד יכולים לקבלו במשרד הקהילה‪.‬‬

‫לעדות בין אם אמר לטוב ובין אם אמר לרעה‪ ,‬ואיני‬ ‫מבין למה גם לרעה יפסול‪ .‬שאלו החוזה ויש לך איזה‬ ‫תירוץ על זה? ענה הילד כי קרוב שמעיד לרעה על‬ ‫קרובו הוא בכלל לא בן אדם‪ ,‬והכתוב אומר ועמדו שני‬ ‫האנשים‪ ,‬שהעדים צריכים להיות אנשים‪ ,‬מיד נתלהב‬ ‫החוזה ואמר מי לנו קרוב כמו השי"ת‪ ,‬ובודאי שלא‬ ‫יוכל להעיד עלינו שום רעה‪ ,‬ומיד נכנס לתקיעות‪ .‬‬ ‫ ‬

‫(יהי אור)‬

‫מלך חפץ בחיים‬ ‫סיפר הרה"ג ר' ירחמיאל קופנס‪ :‬אני זוכר פעם‪,‬‬ ‫באחד מימי ראש השנה אצל הגאון הצדיק בעל "חפץ‬ ‫חיים" זצ"ל בראדין‪ ,‬והיה זה בשנותיו האחרונות‪,‬‬ ‫כשהח"ח כבר לא התפלל בישיבה אלא בביתו‪ ,‬הכניסו‬ ‫אותו לבית המדרש באותו ר"ה על פי בקשתו‪ ,‬שיש לו‬ ‫משהו לומר ל"עולם"‪ .‬ואז הביאוהו לבית המדרש ליד‬ ‫הכניסה‪ ,‬שכן להגיע עד למזרח כבר היה לו קשה מדי‬

‫הראש ישיבה‬ ‫הרה"ג ר' י‪ .‬א‪ .‬טרגר שליט"א‬ ‫יתן שיעור אי"ה‬

‫ביום א' דראש השנה‬ ‫בביהמ"ד "בית יעקב"‬

‫בשעה ‪19.20‬‬ ‫תפלת מנחה בשעה ‪18.50‬‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬

‫המארגנים‬ ‫ללכת‪ ,‬והוא פתח פ"ק ואמר שהוא רק רוצה לעורר‬ ‫את ה"עולם"‪ ,‬שהנה כשמתפללים "זכרנו לחיים מלך‬ ‫חפץ בחיים"‪ ,‬ה"עולם" מפרש כך‪" :‬זכרנו לחיים" כי‬ ‫אתה הרי "מלך חפץ בחיים"‪ ,‬אתה רבש"ע הרי רוצה‬ ‫שבני אדם יחיו‪ .‬אולם ‪ -‬אמר הח"ח לתלמידי הישיבה‬ ‫ תכונו בבקשה זאת את הבאור דלהלן‪" :‬זכרנו לחיים"‬‫אנו מתפללים לקב"ה שהוא יזכרנו לחיים‪ ,‬ואיזה סוג‬ ‫של חיים אנו מבקשים? ‪" -‬מלך חפץ בחיים"‪ ,‬אנו‬ ‫מבקשים כזה סוג של חיים שהמלך החפץ בחיים‬ ‫חפץ ורוצה בהם! כך פנה אלינו שנכוין בתפלה‪ ,‬בעת‬ ‫אמרינו בקשה זו‪ ,‬ועד כמה שזכור לי‪ ,‬זה כל מה שהוא‬ ‫אמר באותה פעם‪.‬‬ ‫קולו החלוש כמובן שלא נשמע היטב ולא הגיע‬ ‫לאזני כל בני הישיבה‪ ,‬ועל כן תלמידו הגדול‪ ,‬רבי‬ ‫אלחנן וסרמן זצוק"ל‪ ,‬שנכח במקום‪ ,‬כמנהגו המפורסם‬ ‫להסתופף בצל רבו הח"ח בתקופת הימים הנוראים‪,‬‬ ‫חזר על דברי הח"ח בקול רם שיגיע לאזני כולם‪ .‬אני‬ ‫זוכר עד עתה את חרדתו העצומה של רבי אלחנן מהדר‬ ‫גאונו של רבו הקדוש‪ .‬לפני שהוא היה מזכיר את שמו‬ ‫של "הרבי"‪ ,‬היה עומד בכזה פחד ואימה יוצא מן הכלל‪,‬‬ ‫לא יאומן כי יסופר‪ .‬ואז הוא אמר‪ ,‬כשהמלים יוצאות‬ ‫מפיו בחרדת קודש ‪" -‬הר‪ ...‬ר‪ ...‬ר‪ ...‬בי" אמר‪" :‬זכרנו‬ ‫לחיים מלך חפץ בחיים"‪ ,‬אבל באיזה סוג של חיים? של‬ ‫"מלך חפץ בחיים"‪ ...‬בכזאת יראת כבוד נוראה הזכיר‬ ‫את הח"ח ודבריו‪ ,‬קשה לתאר זאת‪.‬‬ ‫(מאיר עיני ישראל ח"ב)‬ ‫ ‬ ‫וחטאים בעדת צדיקים‬ ‫פעם בראש השנה התלהב הרה"ק ר' יעקב ישראל‬ ‫מטשערקאס זצוק"ל ולימד זכות על ישראל‪ ,‬ואמר פי'‬ ‫על הפסוק בתהלים (א‪,‬ה)‪ ,‬על כן‪ ,‬זאג איך‪ ,‬לא יקומו‬ ‫רשעים במשפט‪ ,‬הרשעים דהיינו המזידין לא יעמידו‬ ‫במשפט כלל‪ ,‬וחטאים‪ ,‬היינו השוגגים‪ ,‬בעדת צדיקים‪,‬‬ ‫ישפטו יחד עם עדת הצדיקים‪ ,‬ועל ידי זה יצא לאור‬ ‫(ילקוט מאורי אור)‬ ‫משפטם‪ .‬‬

‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫שאין אומרים "בשמחה" אלא "ברנה ובצהלה" מפני‬ ‫שהוא יום הדין (מט"א)‪ .‬מזמור שיר ליום השבת‪ ,‬קדיש‬ ‫יתום (והנוהגים לומר במה מדליקין אין אומרים אותו‬ ‫בשבת זו)‪ .‬יש אומרים כגונא (מט"א ואלף המגן)‪.‬‬ ‫ערבית‪ ,‬כנהוג‪ ,‬הש"ץ עובר לפני התיבה בניגון המקובל‪,‬‬ ‫ברכו וכו'‪ ,‬ופרוש‪ ,‬ושמרו‪ ,‬תקעו בחודש שופר‪ ,‬חצי‬ ‫קדיש‪ ,‬וכופלין לעילא בכל הקדישים עד מוצאי יום‬ ‫כפור‪ ,‬ואומרים "מכל" ברכתא‪ ,‬שמונה־עשרה של ראש‬ ‫השנה‪ ,‬זכרנו‪ ,‬מי כמוך (ובאלו אם לא אמרם אינו חוזר‪,‬‬ ‫וכן ב־וכתוב ו־בספר)‪ ,‬ובכן תן פחדך‪ ,‬ברכה ג' המלך‬ ‫הקדוש (ואם סיים הא־ל הקדוש ולא תיקן תוך כדי‬ ‫דיבור‪ ,‬חוזר לראש התפלה‪ ,‬וכן הדין בכל עשרת ימי‬ ‫תשובה)‪ ,‬אתה בחרתנו וכו' יום השבת הזה ויום הזכרון‬ ‫הזה יום זכרון תרועה באהבה‪ ,‬מקדש השבת וישראל‬ ‫ויום הזכרון‪ ,‬וכתוב‪ ,‬בספר‪ .‬לאחר "בספר" מסיימין‬ ‫"המברך את עמו ישראל בשלום"‪ ,‬ויש מסיימין "עושה‬ ‫השלום"‪ .‬ויכלו‪ ,‬מגן אבות‪ ,‬המלך הקדוש (ואם שכח‬ ‫אינו חוזר)‪ ,‬עד מקדש השבת‪ ,‬אומרים לדוד מזמור‬ ‫פסוק בפסוק (והמזמור הזה הוא סגולה שלא יחסרו‬ ‫מזונותיו כל השנה)‪ ,‬קדיש תתקבל (בכל הקדישים ‪-‬‬ ‫מר"ה עד אחר יוהכ"פ‪ ,‬וכן בסוף שמונה־עשרה ‪ -‬יש‬ ‫אומרים "עושה השלום" וכו')‪ ,‬ויש אומרים מזמור‬ ‫לדוד ה' רועי וברכו כמו בכל ליל שבת‪ .‬עלינו‪ ,‬קדיש‬ ‫יתום‪( ,‬יש מקומות שאומרים לדוד ה' אורי במעריב‪,‬‬ ‫קדיש יתום)‪.‬‬ ‫בלילה הראשון אחר התפלה מברכים איש את רעהו‬ ‫"לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים"‪,‬‬ ‫ולנקבה אומרים "תכתבי ותחתמי"‪.‬‬ ‫אומרים שלום עליכם כבכל שבת (ויש שאין אומרים)‪,‬‬ ‫ואומרים אזמר בשבחין (ויש שאין אומרים זמירות‬ ‫האריז"ל)‪.‬‬ ‫קידוש‪ ,‬יום הששי‪ ,‬בורא פרי הגפן‪ ,‬אשר בחר וכו' יום‬ ‫השבת הזה ויום הזכרון‪ ,‬זכרון תרועה‪ ,‬באהבה וכו'‬ ‫מקדש השבת וישראל ויום הזכרון‪ ,‬שהחיינו‪.‬‬ ‫נוהגין לטבול פרוסת "המוציא" בדבש ואוכל כזית‪ ,‬ויש‬ ‫נוהגין לטבול גם במלח וגם בדבש ולאכול כזית‪ ,‬ואחר‬ ‫כך מברך על תפוח מתוק הטבול בדבש "בורא פרי העץ"‬ ‫ואוכל מעט‪ ,‬ואומר "יה"ר מלפניך ה' א‪-‬להינו וא‪-‬להי‬ ‫אבותינו שת[ת]חדש עלינו שנה טובה ומתוקה" (ויש‬ ‫שאומרים בלא שם ומלכות) ‪ ,‬ויש מקפידין להקדים‬ ‫ולברך בורא פרי העץ על התמרים‪ ,‬ואם אין לו תמרים‬ ‫ על הרימונים‪ ,‬ויש מברכין כסדר הגמרא‪ ,‬דהיינו קרא‪,‬‬‫רוביא‪ ,‬כרתי‪ ,‬סילקא‪ ,‬תמרי‪ ,‬אלא שאין מעלין על‬ ‫השלחן את התמרים אלא לבסוף‪ .‬ומהדרין לאכול ראש‬ ‫כבש זכר לעקידת יצחק‪ ,‬ואם אין לו ראש כבש יאכל‬ ‫ראש של עוף‪ ,‬או של דג‪ ,‬ואומרים "יה"ר שנהיה לראש‬ ‫ולא לזנב"‪ ,‬ואוכלין רוביא (גזר ‪ -‬מייערן) ואומרים "יה"ר‬ ‫שירבו זכויותינו"‪ ,‬ואוכלים כרתי ואומרים "שיכרתו‬ ‫שונאינו"‪ ,‬סילקא ‪" -‬שיסתלקו אויבינו‪ ,‬תמרים ‪-‬‬ ‫"שיתמו שונאינו"‪ ,‬קרא ‪" -‬שיקרע גזר דיננו ויקראו‬ ‫לפניך זכיותינו"‪ .‬ויש אוכלים רימונים ואומרים "שירבו‬ ‫זכויותינו כרמון"‪ .‬אומרים זמירות של שבת כנהוג (ויש‬ ‫שאין אומרים זמירות האר"י ז"ל כנ"ל)‪.‬‬ ‫אין אוכלים אגוזים בימים אלו‪ ,‬שמרבים כיחה וניעה‪,‬‬ ‫וגם מפני שאגו"ז בגימטריא ח"ט‪.‬‬ ‫נוהגין אנשי מעשה ללמוד בכל סעודות ראש השנה‬ ‫משניות מסכת ראש־השנה שבה ד' פרקים‪.‬‬ ‫ברכת המזון‪ :‬רצה‪ ,‬יעלה ויבא ביום הזכרון הזה (ואם‬ ‫שכח יעלה ויבא‪ ,‬קודם שהתחיל ברכה ד' אומר "ברוך‬ ‫אתה ה' אשר נתן שבתות" וכו' כמובא בסידורים‪ ,‬ואם‬ ‫התחיל כבר ברכה ד'‪ ,‬אז בלילה חוזר בשביל יעלה ויבא‬ ‫(המשך בעמוד ג)‬

‫ר' משה יצחק ב"ר צבי דע יאנג ע"ה‬

‫ט"ז אלול תשס"ט ‪ -‬אמסטרדאם‬ ‫תנצבה‬

‫תקיעת שופר‬ ‫(שלשים קולות)‬

‫ביום ב' דראש השנה‬ ‫בשעה ‪18.00‬‬

‫בדיוק‬ ‫בביהמ"ד "בית יעקב"‬ ‫יאקאב יאקאבס סטר‪22 .‬‬

‫עזרת נשים פתוחה‬

‫כפרות‬

‫צבור תושבי עירנו יוכלו לקיים את‬ ‫מנהג הכפרות כבשנה שעברה‬

‫ביום ג' האזינו ד' בתשרי‬ ‫בחצר אולם "בית רחל"‬ ‫משעה ‪ 16.00‬עד שעה ‪20.00‬‬ ‫כך גם בערב יוה"כ‬ ‫פרטים נוספים אי"ה במודעות מטעם הקהלה‬

‫בברכת כוח"ט ‪ -‬הנהלת הקהלה‬

‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫כדין כל יו"ט‪ ,‬אולם ביום אם שכח יעלה ויבא אינו חוזר‪,‬‬ ‫כי יש אומרים שמותר להתענות בר"ה‪ ,‬ויש אומרים‬ ‫שחוזרים‪ .‬אבל אם שכח רצה או שניהם‪ ,‬חוזר‪ .‬ואומרים‬ ‫הרחמן הוא ינחילנו יום שכלו שבת‪ ...‬הרחמן הוא יחדש‬ ‫עלינו את השנה הזאת לטובה ולברכה‪.‬‬ ‫שחרית‪ ,‬בניגון המקובל‪ ,‬הש"ץ לובש קיטל עם הטלית‪.‬‬ ‫יש נוהגים לומר שיר היחוד (ליום שבת קודש) ושיר‬ ‫הכבוד קודם התפלה‪ .‬קדיש יתום‪ ,‬אדון עולם וכו'‪,‬‬ ‫ברכות השחר וסדר היום‪( ,‬אחר פרשת התמיד‬ ‫אומרים וביום השבת ואין אומרים ובראשי חדשיכם)‪,‬‬ ‫פסוקי דזמרה‪ ,‬נשמת‪ ,‬המלך‪ ,‬ישתבח‪ ,‬שיר המעלות‬ ‫ממעמקים‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬ברכו‪( ,‬פיוטים כנהוג)‪ ,‬הכל‬ ‫יודוך‪ ,‬א־ל אדון‪ ,‬לא־ל אשר שבת וכו'‪ ,‬ברכות יוצר‬ ‫אור ואהבה רבה‪ ,‬קריאת־שמע‪ ,‬שמונה־עשרה של‬ ‫ר"ה כנהוג בראש השנה שחל בשבת‪ ,‬מקדש השבת‬ ‫וישראל ויום הזכרון‪.‬‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬הפיוטים כנהוג בשבת‪ ,‬קדיש תתקבל‪,‬‬ ‫ואין אומרים אבינו מלכנו‪ ,‬שיר של יום השבת‪ ,‬קדיש‬ ‫יתום‪( ,‬ויש אומרים פה לדוד ה' אורי‪ ,‬קדיש יתום)‪ .‬אתה‬ ‫הראת‪ ,‬ויהי בנסע הארן‪ ,‬הרבה נוהגים לומר י"ג מדות‪,‬‬ ‫שיר למעלות ורבש"ע גם כשחל ר"ה בשבת‪ ,‬בריך‬ ‫שמיה‪ ,‬ומוציאין ב' ספרי תורה‪ ,‬שמע ישראל‪ ,‬אחד הוא‬ ‫וכו' קדוש ונורא שמו‪ ,‬גדלו‪ ,‬על הכל‪ ,‬ויעזור ויגן‪.‬‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬בראשון קורין (בנגון המיוחד) שבעה‬ ‫קרואים מ־"וה' פקד את שרה" עד "ימים רבים" (בראשית‬ ‫כא‪ ,‬פסוקים א־לד)‪ ,‬ומניח ספר תורה השני על הבימה‬ ‫ואומר חצי קדיש על שניהם‪ ,‬וקורין למפטיר בספר‬ ‫תורה השני בפרשת פינחס "ובחדש השביעי" עד‬ ‫"אשה לה'"‪ ,‬וב"מי שברך" אומר לכבוד השבת ולכבוד‬ ‫יום הדין (ויש אומרים רק "לכבוד היום")‪ ,‬וב"מי שברך"‬ ‫לחולה אינו אומר שבת ויו"ט הוא מלזעוק‪ ,‬וההפטרה‬ ‫"ויהי איש אחד" עד "משיחו" (שמואל‪-‬א‪ ,‬א־ב)‪ ,‬בברכות‬ ‫ההפטרה אומר "יום השבת ויום הזכרון הזה" ומסיים‬ ‫"מקדש השבת וישראל ויום הזכרון"‪ .‬יקום פרקן (ואין‬ ‫אומרים אב הרחמים)‪ .‬אין תוקעין בשבת‪.‬‬ ‫כשיש ברית מילה בבית המדרש‪ ,‬מלין לאחר אשרי (ויש‬ ‫מלין לפני אשרי)‪ .‬אשרי יושבי ביתך‪ ,‬יהללו‪ ,‬ומכניסין‬ ‫ספרי התורה להיכל‪.‬‬ ‫מוסף‪( ,‬המתפלל ביחידות אל יתפלל בג' שעות ראשונות)‪.‬‬ ‫הש"ץ אומר "הנני" בנגון המקובל‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־‬ ‫עשרה‪" ,‬את מוספי יום השבת הזה ויום הזכרון הזה"‪,‬‬ ‫"וביום השבת שני כבשים"‪" ,‬ובחדש השביעי"‪ .‬אומרים‬ ‫"היום הרת עולם" ואין אומרים "ארשת"‪.‬‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬כנהוג‪ ,‬מלכיות זכרונות שופרות‪ ,‬ואומרים‬ ‫אחר כל סדר "היום הרת עולם" ואין אומרים "ארשת‬ ‫שפתינו"‪ .‬כורעים ב"עלינו"‪ ,‬ויש מקומות שרק השליח‬ ‫צבור כורע‪.‬‬ ‫נשיאת כפים‪ ,‬ותערב‪ ,‬הטוב שמך ולך נאה להודות‪,‬‬ ‫הכהנים אומרים "יהי רצון"‪ ,‬החזן אומר בלחש "או"א‬ ‫ברכנו בברכה המשולשת וכו'" וכשמגיע ל"כהנים"‬ ‫אומר בקול רם (וכשיש רק כהן אחד אינו אומר "כהנים"‬ ‫בקול רם) והקהל עונים "עם קדושיך כאמור"‪ ,‬אח"ז‬ ‫הכהנים מברכין "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכו'"‪,‬‬ ‫החזן מקריא להם מלה במלה והם עונין אחריו בקול רם‬ ‫(אין הצבור אומרים רבש"ע ויהי רצון בשבת)‪" .‬אדיר‬ ‫במרום" והכהנים אומרים "רבונו של עולם"‪ ,‬ומאחרים‬ ‫באמירתם עד אחר "היום תאמצנו"‪( ,‬ויש שאין נושאים‬ ‫כפים בכלל כשחל בשבת)‪.‬‬ ‫קדיש שלם עם תתקבל‪ ,‬אין כא‪-‬להינו‪ ,‬עלינו‪( ,‬לדוד ה'‬

‫‪Tel: 0.32.33.34.35‬‬

‫אורי)‪( ,‬ויש אומרים שיר הכבוד)‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫יש נוהגין כמנהג הגר"א שאם גמרו מוסף אחר חצות‬ ‫מתפללין מנחה גדולה תיכף לאחר מוסף‪.‬‬ ‫קידוש‪ ,‬מקדשין על היין‪ ,‬ושמרו‪ ,‬זכור את יום השבת‪,‬‬ ‫תקעו בחדש שופר‪ ,‬ויש אומרים "וידבר משה"‪ ,‬ויש‬ ‫מקדימין גם "אלה מועדי"‪ .‬בברכת המזון אומרים רצה‬ ‫ויעלה ויבא (ואם שכח עיין לעיל בליל ראש השנה)‪.‬‬ ‫סעודה שלישית‪ :‬בראש השנה שחל בשבת יש נוהגים‬ ‫לגמור מוסף מוקדם‪ ,‬כדי שיהיה זמן לאכול הסעודה‪,‬‬ ‫להתפלל מנחה ולאכול סעודה שלישית לפני שעה‬ ‫עשירית (דהיינו ‪ .)16.41‬ויש מחלקים סעודתם‪ ,‬דהיינו‬ ‫שמברכים ברכת המזון באמצע הסעודה ועושים‬ ‫הפסקה קטנה (טיול או שיעור בדברי תורה וכדומה)‬ ‫ונוטלין ידים לסעודה שלישית‪ .‬ויש שאחר ברכת‬ ‫המזון אוכלין רק מזונות ויוצאים בזה‪ ,‬ונכון להקפיד‬ ‫על שעה עשירית‪.‬‬ ‫אין ישנים ביום ראש השנה אלא עוסקים בתורה‬ ‫ואומרים תהלים (ויושב בטל כישן דמי)‪ ,‬ובשם האריז"ל‬ ‫דלאחר חצות מותר‪.‬‬ ‫מנחה‪ ,‬קרבנות‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬ואני‬ ‫תפלתי‪ ,‬ויהי בנסע‪ ,‬וקוראים ג' קרואים בפרשת האזינו‪,‬‬ ‫יהללו‪ ,‬שמונה־עשרה של ר"ה שחל בשבת‪ ,‬חזרת‬ ‫הש"ץ‪ ,‬אין אומרים צדקתך‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪,‬‬ ‫לדוד ה' אורי (לאומרים במנחה)‪ ,‬קדישים‪ .‬אין הולכים‬ ‫לתשליך בשבת‪.‬‬ ‫ב' דראש השנה‪ ,‬יום א'‪ ,‬ב' תשרי‪.‬‬ ‫מאחרין להדלקת הנרות ולכל ההכנות ליו"ט שני עד‬ ‫לאחר שעה ‪( 20.37‬ר"ת‪ ,)21.00 :‬ואומרים ברוך המבדיל‬ ‫בין קודש לקודש קודם שמתחילים (ויש נוהגות לחכות‬ ‫ולהדליק אחר תפלת מעריב לפני קידוש)‪.‬‬ ‫מברכין להדליק נר של יו"ט ושהחיינו (נכון שגם הנשים‬ ‫יכינו בגד חדש או פרי חדש לברכת שהחיינו בהדלקת‬ ‫הנרות‪ ,‬כמו שמכינים בקידוש‪ ,‬אבל הפרי לא תאכלנה‬ ‫קודם קידוש)‪.‬‬ ‫ערבית‪ ,‬כנהוג‪ ,‬ברכו‪ ,‬ופרוש‪ ,‬תקעו‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־‬ ‫עשרה של ר"ה‪ ,‬ותודיענו‪ ,‬לדוד מזמור כדאתמול‪ ,‬קדיש‬ ‫תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי (להאומרים במעריב)‪.‬‬ ‫קידוש‪ ,‬יין‪ ,‬קידוש‪ ,‬נר‪ ,‬הבדלה‪ ,‬זמן (יקנה"ז)‪ :‬בורא פרי‬ ‫הגפן‪ ,‬מקדש ישראל ויום הזכרון‪ ,‬בורא מאורי האש‪,‬‬ ‫המבדיל בין קודש לקודש‪ ,‬שהחיינו‪ .‬יהא מונח על‬ ‫השלחן פרי חדש או ילבש בגד שצריך לברך שהחיינו‬ ‫עליהם‪ ,‬ויכוין בברכת שהחיינו לפטור אותם‪ .‬אם מניח‬ ‫פרי חדש יאכלנו תיכף אחר קידוש‪ ,‬ויש אוכלים אחר‬ ‫ברכת המוציא‪ .‬ועושים הסימנים בתוך הסעודה (ויש‬ ‫נוהגין לא לעשות בליל שני)‪.‬‬ ‫שחרית‪ ,‬בניגון המקובל‪ ,‬הש"ץ לובש הקיטל עם‬ ‫הטלית‪ ,‬יש מתחילין בשיר היחוד (של יום א') ושיר‬ ‫הכבוד‪ .‬ברכות השחר וסדר היום‪ ,‬פסוקי דזמרה‪ ,‬נשמת‪,‬‬ ‫המלך‪ ,‬ישתבח‪ ,‬שיר המעלות ממעמקים‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫ברכו‪( ,‬פיוטים כנהוג)‪ ,‬המאיר לארץ‪ ,‬אהבה רבה (אהבת‬ ‫עולם)‪ ,‬קריאת־שמע‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬חזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫פיוטים פותחין הארון ואומרים אבינו מלכנו‪ ,‬קדיש‬ ‫תתקבל‪ ,‬שיר של יום‪( ,‬לדוד ה' אורי) קדישים‪ ,‬אתה‬

‫פינת כשרות ווינקל‬ ‫הביד"ץ דקהלתנו העניק השגחה על‬ ‫חלב עמיד מחברת "שפע"‬ ‫דער בית דין האט געגעבען א'ן השגחה אויף‬ ‫סטעריליזירטע מילך פון די פירמא "שפע"‬ ‫‪"SHEFA" - Gesteriliseerde melk U.H.T.‬‬

‫מודעה נחוצה‬ ‫לקראת יום הכפורים הבעל"ט‪ ,‬ניתן להשיג‬ ‫אצלנו שקיות עם מים פשוטים או מים עם‬ ‫סוכר‪ ,‬מדודים מראש לפי שיעור הפוסקים‪.‬‬ ‫הזקוקים לזה יפנו בטלפון‪0.32.33.34.35 :‬‬ ‫בברכת גמר חתימה טובה‬

‫חברת ביקור חולים אנטווערפען‬ ‫‪ABC office: Jacob Jacobsstraat 22, 2de verd.‬‬

‫א יידיש ווארט‬ ‫מלכיות זכרונות שופרות‬ ‫יעדער ייד דארף וויסען‪ ,‬אז מיט זיין זאגען‬ ‫מלכיות זכרונות שופרות קערט ער איבער גאנצע‬ ‫וועלטען‪ ,‬און דערפאר דארף מען טאקע שטארק‬ ‫נתעורר ווערען און זאגען מיט גרויס כונה‪.‬‬ ‫(דברי שמואל)‬

‫ ‬

‫הראת לדעת‪ ,‬י"ג מדות‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬בריך שמיה‪,‬‬ ‫מוציאין שני ספרי תורה‪ ,‬שמע‪ ,‬אחד וכו' קדוש ונורא‬ ‫שמו‪ ,‬גדלו וכו'‪ ,‬וקורין (בנגון המקובל) בראשון חמשה‬ ‫גברי בפרשת וירא (בראשית כב פסוקים א‪-‬כד) מ"ויהי‬ ‫אחר הדברים" עד סוף הפרשה‪ ,‬חצי קדיש על שני‬ ‫הספרים‪ ,‬מפטיר בס"ת השני בפרשת פינחס כדאתמול‪,‬‬ ‫וההפטרה "כה אמר ה' מצא חן במדבר" (בירמיה לא) עד‬ ‫"רחם ארחמנו נאם ה'"‪ ,‬ברכות ההפטרה‪.‬‬ ‫אחר קריאת התורה תוקעין בשופר‪ .‬וכשיש ברית מילה‬ ‫בביהכנ"ס מלין לפני תקיעת שופר‪.‬‬ ‫תקיעת שופר‪ :‬אין תוקעין בשופר לפני הנץ החמה‪,‬‬ ‫דהיינו בשעה ‪ ,7.26‬אולם בשעת הדחק יוצאין בתקיעת‬ ‫שופר מעלות השחר ואילך‪ ,‬דהיינו ‪.5.45‬‬ ‫מדקדקין לחזור אחר תוקע שיהיה הגון‪ ,‬בן תורה ובעל‬ ‫מעשים טובים‪ ,‬וכן המקריא‪ .‬אומרים קודם התקיעות‬ ‫ז' פעמים למנצח (תהלים מז)‪ ,‬ואומרים מן המצר ופסוקי‬ ‫קר"ע שט"ן‪ ,‬ומברך התוקע "אשר קדשנו במצותיו וצונו‬ ‫לשמוע קול שופר"‪ ,‬שהחיינו‪ ,‬ויכוין התוקע להוציא‬ ‫את כל השומעין‪ ,‬והשומעין יכונו לצאת‪ .‬ותוקעין ג"פ‬ ‫תשר"ת‪ :‬תקיעה‪ ,‬שברים־תרועה‪ ,‬תקיעה‪ ,‬וג"פ תש"ת‪:‬‬ ‫תקיעה‪ ,‬שברים‪ ,‬תקיעה‪ ,‬וג"פ תר"ת‪ :‬תקיעה‪ ,‬תרועה‪,‬‬ ‫תקיעה (אסור להפסיק בכל בבא של תשר"ת או תש"ת‬ ‫או תר"ת בקול שופר שאין שייך לשם‪ ,‬ואף לא לכפול‬ ‫השברים או התרועה אחר שנגמרו כהלכה‪ ,‬ואם הפסיק‬ ‫בקול אחר חוזר לתחלת הבבא)‪ .‬יש אומרים ה"יהי‬ ‫רצון" שבין הסדרים (ויזהרו שלא להוציא בפה שמות‬ ‫המלאכים)‪.‬‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬

‫ד' אמות של הלכה‬ ‫אין לסמוך על שורות אלו כשנוגע למעשה‪ ,‬שכידוע אין הנידון דומה תמיד‬ ‫לראיה‪ ,‬וגם לפעמים יש עוד דעות בפוסקים‪ ,‬וע"כ תמיד יש להתייעץ עם‬ ‫מורה מוסמך‪ .‬‬ ‫המערכת‬

‫שאלה‪:‬‬ ‫אשר נסתפק אי מותר לטעום קודם תקיעת‬ ‫שופר‪ ,‬ובפוסקים לא נמצא לאסור אלא קודם‬ ‫נטילת לולב‪ ,‬ובשופר לא עשו זכר לזה‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬ ‫הן אמת דבפוסקים לא נמצא מבואר‪ ,‬וגם‬ ‫בלולב נראה דאין איסור בטעימה‪ ,‬וכפשט‬ ‫המחבר בסי' תרנ"ב‪ ,‬וגם המ"א לא לחלק יצא‪,‬‬ ‫מכל מקום ישראל קדושים נהגו איסור‪ ,‬ואפילו‬ ‫דברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור אין‬ ‫להתיר‪ ,‬ומכל שכן ביום הדין הקדוש והוא דבר‬ ‫שיש בו משום פרישות יש בו מצד נדר‪ ,‬ובלאו‬ ‫הכי יש מחמירים אפילו טעימה בשבת קודש‬ ‫קודם תפלת מוספין‪ ,‬וכמו שכתב השל"ה בסידור‬ ‫התפלה שלו‪ ,‬ולכן אין להקל בזה כלל‪.‬‬ ‫(שו"ת שמן רקח ח"ג או"ח סי' ל"ג‪ ,‬להג"ר אלעזר אבד"ק פילץ וסאנטוב)‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪3‬‬

‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫תקיעות שבתפלת מוסף (תקיעות דמעומד) צריך הקהל‬ ‫לשמוע כשהם עומדים‪ ,‬וכבר נהגו שגם התקיעות שלפני‬ ‫מוסף (תקיעות דמיושב) צריכים לשמוע בעמידה‪.‬‬ ‫התוקע ליחיד לא יתקע לו לפני סיום ג' שעות‪ ,‬והשומע‬ ‫יברך הברכה וגם שהחיינו‪.‬‬ ‫כל הקולות כשרים בשופר‪ ,‬ובלבד שלא יהיה קול הברה‪.‬‬ ‫אסור להפסיק באמצע השלשים קולות אם לא מענין‬ ‫התקיעות והתפלות‪ ,‬וגם אח"כ אין ראוי להפסיק עד‬ ‫אחר כל התקיעות‪ ,‬ואם שח אינו צריך לחזור ולברך‪,‬‬ ‫ואם עשה צרכיו מברך "אשר יצר"‪ .‬אומרים "אשרי‬ ‫העם יודעי תרועה" ואשרי יושבי ביתך‪ ,‬לדוד מזמור‬ ‫(יש אומרים מזמור לדוד ‪ -‬מט"א ועוד)‪ ,‬יהללו‪ ,‬ומכניסין‬ ‫ספר תורה להיכל‪.‬‬ ‫מוסף‪( ,‬המתפלל ביחידות אל יתפלל בג' שעות ראשונות)‪.‬‬ ‫הש"ץ אומר "הנני" בנגון המקובל‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־‬ ‫עשרה‪" ,‬את מוספי יום הזכרון הזה"‪" ,‬ובחדש השביעי"‪.‬‬ ‫בנוסח ספרד נוהגין לתקוע גם בתפלת לחש תשר"ת‪,‬‬ ‫תש"ת ותר"ת אחר מלכיות זכרונות ושופרות‪ ,‬כמו‬ ‫בחזרת הש"ץ‪( ,‬ויש מקומות שהמקריא מקריא גם‬ ‫בלחש)‪ ,‬ואומרים "היום הרת עולם" ואין אומרים‬ ‫"ארשת"‪( ,‬ובנוסח אשכנז נהגו שלא לתקוע בלחש)‪.‬‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬כנהוג‪ ,‬ואומרים הפיוטים שלא נאמרו‬ ‫אתמול מחמת השבת‪ ,‬תוקעין תשר"ת‪ ,‬תש"ת‬ ‫ותר"ת אחר מלכיות זכרונות שופרות‪ ,‬ואחר כל סדר‬ ‫מהתקיעות אומרים "היום הרת עולם" ו"ארשת‬ ‫שפתינו" כנהוג‪ .‬כורעים ב"עלינו"‪.‬‬

‫מפנינים יקרים (המשך)‬ ‫גדלה עד לשמים‪ ,‬כי עבדים אנחנו ובעבדותנו‬ ‫לא עזבנו א‪-‬להינו ויט עלינו חסד לרומם את‬ ‫בית א‪-‬להינו ולהעמיד את חורבותיו ולתת לנו‬ ‫גדר ביהודה ובירושלים ועתה מה נאמר א‪-‬להינו‬ ‫אחרי זאת כי עזבנו מצותיך"‪ .‬כך צוח גם הנביא‬ ‫הושע (הושע ב‪,‬י)‪" :‬והיא לא ידעה כי אנכי נתתי‬ ‫לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב‬ ‫עשו לבעל"‪ ,‬כלומר‪ :‬הרי אני הוא הנותן את הכח‬ ‫גם בעת שהאדם חוטא‪ ,‬ואף הכסף והזהב שממנו‬ ‫עשו את העגל ‪ -‬שלי הוא‪.‬‬ ‫זוהי הבושה והחרדה שאנו חשים דוקא‬ ‫בשעת התקיעה‪ ,‬בעת גלוי חסדי א‪-‬להינו ורחמיו‬ ‫עלינו‪ ,‬כי לנוכח מדת החסד ומדת הרחמים ‪ -‬מה‬ ‫גדולה היא הבושה על שחטאנו לאבינו‪ ,‬אב‬ ‫(מילי דמרדכי)‬ ‫הרחמן‪ .‬‬

‫הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה‬ ‫נשיאת כפים‪ ,‬ותערב‪ ,‬הטוב שמך ולך נאה להודות‪,‬‬ ‫הכהנים אומרים "יהי רצון"‪ ,‬החזן אומר בלחש "או"א‬ ‫ברכנו בברכה המשולשת וכו'" וכשמגיע ל"כהנים"‬ ‫אומר בקול רם (וכשיש רק כהן אחד אינו אומר "כהנים"‬ ‫בקול רם) והקהל עונים "עם קדושיך כאמור"‪ ,‬אח"ז‬ ‫הכהנים מברכין "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכו'"‪,‬‬ ‫החזן מקריא להם מלה במלה והם עונין אחריו בקול רם‪.‬‬ ‫אחר "וישמרך" ואחר "ויחנך" אומרים "רבונו של עולם"‬ ‫ואחר "שלום" אומרים "יהי רצון"‪ .‬מאחרים באמירת‬ ‫"אדיר במרום" והכהנים באמירת "רבונו של עולם" עד‬ ‫אחר "היום תאמצנו ‪ ...‬כהיום הזה תביאנו"‪.‬‬ ‫קדיש שלם עם תתקבל‪ ,‬וקודם שאומר הש"ץ "תתקבל"‬ ‫תוקעין תשר"ת‪ ,‬תש"ת ותר"ת‪ ,‬שהם עוד עשרה קולות‪,‬‬ ‫להשלים מאה קולות‪ .‬תתקבל עד סוף הקדיש‪( ,‬ויש‬ ‫תוקעין אחר גמר כל הקדיש)‪ .‬אין כאלקינו‪ ,‬עלינו‪,‬‬ ‫(לדוד ה' אורי)‪( ,‬ויש אומרים שיר הכבוד)‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫והמתפללין בנוסח אשכנז תוקעין עוד שלשים קולות‬ ‫להשלים למאה קולות‪.‬‬ ‫יש נוהגין כמנהג הגר"א שאם גמרו מוסף אחר חצות‬ ‫מתפללין מנחה גדולה תיכף לאחר מוסף‪ .‬וי"א דאז אין‬ ‫אומרים "אבינו מלכנו" אחר מנחה‪.‬‬ ‫קידוש‪ ,‬מקדשין על היין‪ ,‬תקעו בחדש שופר‪ ,‬ויש‬ ‫אומרים קודם זה "וידבר משה"‪ ,‬ויש מקדימין גם "אלה‬ ‫מועדי"‪ .‬בברכת המזון אומרים יעלה ויבא (ואם שכח‬ ‫עיין לעיל בליל ראש השנה)‪.‬‬ ‫מנחה‪ ,‬קרבנות‪ ,‬אשרי‪ ,‬ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־‬ ‫עשרה של ר"ה‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ ,‬אבינו מלכנו‪ ,‬קדיש‬ ‫תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי (לאומרים במנחה)‪,‬‬ ‫קדישים‪.‬‬ ‫תשליך‪ :‬נוהגין שהולכין אל הנהר לומר "תשליך" (יש‬ ‫מקומות שאומרים תשליך ביום שאומרים י"ג מדות‪,‬‬ ‫לאחר מנחה‪ ,‬או ביום שלפניו)‪.‬‬ ‫מוצאי יום טוב‪( 20.35 :‬לשיטת ר"ת‪)20.58 :‬‬ ‫ערבית‪ ,‬של חול כנהוג‪ ,‬בשמונה־עשרה זכרנו‪ ,‬מי כמוך‪,‬‬ ‫המלך הקדוש‪ ,‬אתה חוננתנו‪ ,‬המלך המשפט (אומרים‬ ‫"המלך המשפט" בכל תפלות החול של עשי"ת‪ ,‬ואם‬ ‫שכח ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" אינו חוזר)‪,‬‬ ‫וכתוב‪ ,‬בספר‪ .‬אחר שמונה־עשרה קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪,‬‬ ‫(לדוד ה' אורי)‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫הבדלה‪ ,‬עושים הבדלה על הכוס‪ ,‬בורא פרי הגפן‪,‬‬ ‫המבדיל בין קודש לחול‪( ,‬לא נר ולא בשמים)‪.‬‬ ‫בעשי"ת‪ ,‬מוסיפין "שיר המעלות ממעמקים" בין‬ ‫ישתבח לקדיש שלפני ברכו‪ ,‬ובשמונה־עשרה מוסיפים‬ ‫זכרנו‪ ,‬מי כמוך‪ ,‬המלך הקדוש‪ ,‬המלך המשפט‪ ,‬וכתוֹב‬ ‫ובספר‪ .‬ואחר שמונה־עשרה בשחרית ובמנחה אומרים‬ ‫אבינו מלכנו‪.‬‬ ‫(וראוי לכל אדם בעשרת ימי תשובה להתפלל תפלה‬ ‫בזמנה ובצבור ‪ -‬אף דאינו נזהר כל השנה ‪ -‬עכ"פ יזהר‬ ‫בזה בעשרה ימים אלו‪ ,‬שהם מיום א' דר"ה עד אחר‬ ‫יוהכ"פ‪ ,‬וכן בשאר דברים שלא היה נזהר בהם בכל‬ ‫השנה‪ ,‬כגון פת פלטר וכדומה‪ ,‬עכ"פ יזהר בעשרה ימים‬ ‫אלו‪ ,‬שהם ימי תשובה ורחמים)‪.‬‬ ‫צום גדליה‪ ,‬יום ב' האזינו‪ ,‬ג' תשרי‪ ,‬הוא תענית ציבור‪.‬‬ ‫תחלת תענית‪ :‬בבוקר בשעה ‪5.46‬‬ ‫משכימין לסליחות‪( ,‬וכן בכל עשי"ת)‪ ,‬תפלה כנהוג‪,‬‬ ‫שיר המעלות ממעמקים‪ ,‬בשמונה־עשרה זכרנו‪ ,‬מי‬ ‫כמוך‪ ,‬המלך הקדוש‪ ,‬המלך המשפט‪ ,‬וכתוב‪ ,‬בספר‪.‬‬ ‫בחזרת הש"ץ זכרנו וכו' כנ"ל‪ ,‬עננו ברכה לעצמה בין‬ ‫גואל לרופא‪ ,‬אחר שמונה־עשרה אבינו מלכנו (וכן בכל‬ ‫עשי"ת אומרים אבינו מלכנו בשחרית ובמנחה)‪ ,‬תחנון‪,‬‬ ‫חצי קדיש‪( ,‬יש נוהגין לומר י"ג מדות בשעת הוצאת‬ ‫ספר תורה בכל עשי"ת)‪ ,‬קריאת התורה ג' גברי בקריאת‬ ‫"ויחל" (בדילוג)‪ ,‬והצבור אומר בקול רם הפסוקים‪ :‬שוב‬ ‫מחרון אפך ‪ -‬י"ג מדות ה' ה' ‪ -‬וסלחת וכו'‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫אשרי‪ ,‬למנצח‪ ,‬ובא לציון‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬יהללו‪ ,‬שיר‬ ‫של יום‪ ,‬אין כאלקינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫למנהג חב"ד אין אומרים סליחות בעשי"ת‪.‬‬ ‫מנחה‪ ,‬הש"ץ והבעל קורא מתעטפים בטלית‪ ,‬קרבנות‪,‬‬ ‫אשרי‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬מוציאין ס"ת וקורין ג' גברי ב"ויחל"‪.‬‬ ‫אחר קריאת התורה אין אומרים חצי קדיש‪ ,‬השלישי‬ ‫הוא המפטיר‪ ,‬הפטרת "דרשו" (ישעיה נה) עד "אקבץ‬

‫חיים יוסף ריף ‬ ‫ב"ר משה נ"י ‬ ‫ריף (פינק) ‬ ‫אנטווערפען ‬

‫ג'סיקה תורג'מן‬

‫בת ר' יוסף נ"י‬ ‫תורג'מן (בן הרוש)‬ ‫פאריז‬

‫מאורשים‬

‫אנטווערפען‪ ,‬כ"ד אלול תשס"ט‬

‫אהרן בינדרמן ‬ ‫דרעזדען ‬

‫חנה רחל פלסטוביץ‬

‫מאורשים‬

‫אנטווערפען‬

‫אנטווערפען‪ ,‬כ"ו אלול תשס"ט‬

‫עליו לנקבציו"‪ ,‬ומברך הברכות עד "מגן דוד"‪ ,‬יהללו‪,‬‬ ‫חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬זכרנו‪ ,‬מי כמוך‪ ,‬המלך‬ ‫הקדוש‪ ,‬המלך המשפט‪ ,‬עננו בשומע תפלה‪ ,‬וכתוב‪,‬‬ ‫בספר‪ ,‬שים שלום וכו'‪.‬‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬זכרנו וכו' כנ"ל‪" ,‬עננו" בין גואל לרופא‬ ‫כמו בשחרית‪ ,‬המלך המשפט‪ ,‬וכתוב‪ ,‬ואומרים ברכת‬ ‫כהנים‪ ,‬שים שלום‪ ,‬בספר‪ ,‬אבינו מלכנו‪( ,‬יש אומרים‬ ‫תחנון במנחה)‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‬ ‫(לאומרים במנחה)‪ ,‬קדישים‪.‬‬ ‫מוצאי תענית‪20.23 :‬‬ ‫יום ד' האזינו‪ ,‬ה' תשרי‪ :‬יש הולכים ביום זה לאמירת‬ ‫"תשליך" אחר מנחה‪.‬‬ ‫יום ה' האזינו‪ ,‬ו' תשרי‪ :‬שלש־עשרה מדות ‪ -‬אומרים‬ ‫סליחות י"ג מדות ביום ה' האזינו (יום קריאת התורה)‪,‬‬ ‫ויש אומרים אותם בערב שבת‪ .‬בקצת מקומות אומרים‬ ‫סליחות בלילה‪ ,‬ויש שהולכין אחר מנחה ביום זה אל‬ ‫הנהר לאמירת תשליך‪.‬‬ ‫שבת שובה‪ ,‬פרשת האזינו‪ ,‬ח' תשרי‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪ 19.15 :‬פלג המנחה‪18.19 :‬‬

‫תורנות בתי מרקחת‬ ‫שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‬ ‫)‪Weekenddienst (tot 22 uur‬‬ ‫‪van vrijdagmorgen 18 september - 9.00u.‬‬ ‫‪tot zondagavond 20 september - 22.00u.‬‬ ‫ ‪Sollie, Kasteelpleinstraat 24‬‬ ‫‪237.45.56‬‬ ‫ ‪Rotti, Lamorinierestraat 187‬‬ ‫‪239.09.56‬‬ ‫‪Van Ghysegem, Kloosterstr. 166 238.57.59‬‬ ‫*‬ ‫‪):‬ליל ש"ק א' דר"ה( ‪Na 22u. op 18 september‬‬ ‫‪Rotti, Lamorinièrestraat 187‬‬ ‫‪Van Ghysegem, Kloosterstr. 166‬‬ ‫‪):‬ליל ב' דר"ה( ‪Na 22u. op 19 september‬‬ ‫‪Sollie, Kasteelpleinstraat 24‬‬ ‫*‬ ‫)‪Weekdienst (tot 22 uur‬‬ ‫‪van maandagmorgen 21 september - 9.00u.‬‬ ‫‪tot donderdagavond 24 september - 22.00u.‬‬ ‫ ‪Apharmat, Van Eycklei 47‬‬ ‫‪239.58.65‬‬ ‫ ‪Patrona, Provinciestraat 114‬‬ ‫‪233.42.38‬‬ ‫ ‪Valaar, Valaardreef 69‬‬ ‫‪827.69.55‬‬ ‫*‬ ‫)‪Na 22u.: 0900-10500 / 10512 (0.45¤ per min.‬‬

‫בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון‬ ‫זכרון תרועה מקרא קודש (ויקרא כג‪,‬כד)‬ ‫יש לדקדק מדוע בפסוקים הסמוכים‪ ,‬לגבי‬ ‫יום הכפורים נאמר קודם יום בחדש ואחר כך‬ ‫באיזה חדש ‪" -‬בעשור לחדש השביעי"‪ ,‬וכן לגבי‬ ‫סכות ‪" -‬בחמשה עשר יום לחדש השביעי"‪ ,‬ואילו‬ ‫כאן נאמר קודם החדש ואחר כך היום?‬ ‫ונראה לתרץ על פי דברי המדרש (ויקרא‬ ‫רבה כט‪,‬ח)‪" :‬בחדש השביעי‪ ,‬שהוא משובע מכל‬ ‫גתות בתוכו‪ ,‬ברכות בתוכו‪ ,‬כפור בתוכו‪ ,‬סכות‬ ‫בתוכו‪ ,‬לולב וערבה בתוכו וכו'"‪ ,‬וכונת הדברים‬ ‫הצלה‪HATZOLOH - 03.289.00.00 :‬‬ ‫י"ל‪ ,‬שהקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו‪ ,‬מצרף כבר‬ ‫שמירה‪SHMIRA - 03.218.91.00 :‬‬ ‫בראש השנה‪ ,‬בעמדנו לפניו בדין‪ ,‬את כל המצוות‬ ‫מלב ללב‪HULPLIJN - 03.232.22.27 :‬‬ ‫שעתידים ישראל לעשות בכל החודש הזה‪ ,‬ונמצא‬ ‫בקור חולים‪BIKUR CHOLIM - 0.32.33.34.35 :‬‬ ‫שכפור בתוכו וסכות בתוכו‪ ,‬כי הקב"ה מצרפם‬ ‫לזכויות ישראל כאילו כבר נעשו‪ .‬זו הסיבה‬ ‫שידוך‪-‬ליין‪SHIDDUCH LINE - 03.230.77.70 :‬‬ ‫שהפסוק שינה מלשונו והקדים לומר "בחדש‬ ‫שלוה‪SHALVA - 03.239.88.57 :‬‬ ‫השביעי"‪ ,‬כלומר‪ :‬כל החודש השביעי ומצוותיו‬ ‫חזק‪CHAZAK - 03.281.38.00 :‬‬ ‫נחשבים על ידי הקב"ה כבר "באחד לחדש"‪ ,‬כדי‬ ‫חברים‪CHAVERIM - 03.80.80.424 :‬‬ ‫שזכויות כל המצוות שיעשו במהלך החודש‬ ‫גמ"ח תרופות‪Albertstraat 44 :‬‬ ‫(מהרי"ד מבעלזא)‬ ‫יעמדו לישראל ביום הדין‪ .‬‬ ‫‪4‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬