Shaarei Shabbat Rh 5770

‫אומר "גזר" דיננו‪ ).‬ואחר כך יקח הכרתי בידו ויאמר‪ " :‬יהי רצון מלפניך וכו' שיכרתו אויבינו ושונאינו‬ ‫וכל מבקשי רעתנו"‪ .‬ואחר כך יקח הסילקא (תרד) בידו‪ ,‬ויאמר‪" :‬יהי רצון וכו' שיסתלקו אויבינו ושונאינו‬ ‫וכל מבקשי רעתינו"‪ .‬ואחר כך יקח ראש כבש או איל בידו‪ ,‬ויאמר‪" :‬יהי רצון וכו' שנהיה לראש ולא לזנב‪,‬‬ ‫וזה זכר לאילו של יצחק אבינו בנו של אברהם אבינו עליהם השלום‪ ".‬יש להיזהר מאד בכשרות בשר או‬ ‫ראש כבש‪ ,‬שלא יקחנו אלא אם נודע לו בפירוש שהוא כשר‪ ,‬שנשחט על ידי שוחט מומחה ירא שמים‪,‬‬ ‫ושבבדיקתו הוברר שהוא "חלק"‪ ,‬ואם אינו מוצא ראש כבש כזה‪ ,‬עדיף שייקח ראש עוף או דג או כל‬ ‫בהמה אחרת‪ .‬יש נוהגים לאכול דגים בראש השנה‪ .‬לפרות ולרבות כדגים‪ ,‬וכן הובא מנהג זה בשם רבי דוד‬ ‫אבודרהם‪ ,‬ומרן החיד"א הביא שאין לאכול דגים בראש השנה‪ ,‬משום ששמו "דג" נופל על לשון דאג‪,‬‬ ‫והביא סמך לזה מתיקוני הזוהר הקדוש‪ .‬ומכל מקום כשחל ראש השנה ביום שבת‪ ,‬לא יבטל מנהגו בכל‬ ‫שבת לאכול דגים‪.‬‬ ‫הדלקת נרות בראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה‪ ,‬נוהגים להדליק נרות יום טוב מבעוד‬ ‫יום‪ ,‬קודם שקיעת החמה (השמש) כמו בערב שבת‪ ,‬ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום‪ ,‬יכולה האשה‬ ‫להדליק נרות גם ביום טוב עצמו‪ ,‬באופן המותר‪ ,‬דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר‪ ,‬כגון מהאש‬ ‫הדולקת בכיריים או בנר נשמה‪ ,‬ותדליק הנרות‪ ,‬שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב‪ .‬והדין כן‬ ‫הוא גם בשאר ימים טובים‪ ,‬שאם לא הדליקה האשה נרות לפני שקיעת החמה‪ ,‬תוכל להדליק נרות‬ ‫אחר צאת הכוכבים מאש אחרת‪ .‬אולם בשנה זו (תש"ע) יחולו ימי ראש השנה בימים שבת וראשון‪,‬‬ ‫וביום השבת אסור להדליק נרות אחר שקיעת החמה מפני חילול שבת‪ ,‬ולכן אין דין זה שייך בשנה זו‬ ‫כלל‪ .‬וביום טוב שני של ראש השנה‪ ,‬וכן בכל יום טוב שני של גלויות‪( ,‬שהוא יום טוב שנוהג בחוץ‬ ‫לארץ)‪ ,‬מדליקין נרות יום טוב אחרי צאת הכוכבים‪ ,‬דהיינו כעשרים דקות אחרי שקיעת החמה‪,‬‬ ‫קודם הקידוש על היין‪ .‬ואין להדליק נרות יום טוב שני‪ ,‬ביום טוב ראשון עצמו‪ ,‬לפני צאת הכוכבים‪,‬‬ ‫משום שכשם שאסור להכין משבת לחול‪ ,‬כמו כן אין להכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני‪ .‬ולפיכך‬ ‫אסור להכין הפתילות וכדומה מיום טוב ראשון ליום טוב שני‪ ,‬משום שהרי הוא מכין מיום טוב‬ ‫ראשון ליום טוב שני‪ .‬ובשנה זו הרי בלאו הכי יום טוב ראשון של ראש השנה יחול ביום השבת‬ ‫שבודאי אסור בהבערת אש‪ ,‬ולכן אסור מן התורה להדליק נרות של יום טוב שני‪ ,‬אלא אחר צאת‬ ‫הכוכבים שתצא כבר השבת‪ ,‬שאז הוא זמן הדלקת נרות של יום טוב שני של ראש השנה‪ .‬ולפיכך צריך‬ ‫ליזהר‪ ,‬כאשר מכינים את הנרות בערב יום טוב ראשון של ראש השנה‪( ,‬וכן בחוץ לארץ בערב יום טוב‬ ‫ראשון בכל יום טוב) שצריך להכין שני נרות נוספים עבור יום טוב שני‪ ,‬ואם שכחו להכין מבעוד יום‬ ‫נרות גם עבור יום טוב שני‪ ,‬לא יכינו נרות עבור יום טוב שני אלא כשיצא כבר יום טוב ראשון‪ .‬וכמו כן‬ ‫אסור לבשל ולהדיח כלים מיום טוב ראשון ליום טוב שני‪ ,‬שהרי זה מכין מיום טוב ראשון ליום טוב‬ ‫שני‪ ,‬ובשנה זו הוא גם מכין משבת ליום טוב‪ ,‬שהוא איסור נוסף‪ ,‬ולכן יש להמתין עם שטיפת הכלים‬ ‫עד צאת הכוכבים‪ .‬ראש השנה לעולם אינו חל ביום שישי ושבת‪( ,‬כמו שאמרו "לא אד"ו ראש ולא‬ ‫בד"ו פסח"‪ ,‬כלומר‪ ,‬בימים א' ד' וביום ו'‪ ,‬לעולם לא יחול יום טוב ראשון של ראש השנה)‪ .‬אבל שאר‬ ‫ימים טובים‪ ,‬כשחלים ביום שישי‪ ,‬יש אפשרות לבשל ביום טוב שהוא יום שישי עבור יום שבת‪ ,‬על ידי‬ ‫עירוב תבשילין‪ ,‬ומכיון שאין דין זה שייך כעת‪ ,‬לא נעסוק בו‪.‬‬

‫סליחות עם הרב מיכאל לסרי‬

‫מתקיים בבית הכנסת "תל חי" יום ראשון (מוצאי ראש השנה) ב ‪00:30‬‬ ‫לע"נ האיש הכשר‬ ‫יוסף בצלאל בן זילפה ע"ה‬ ‫תנצב"ה‬

‫לע"נ הרב זבולון שדמי בן אברהם זצ"ל‬ ‫יחזקאל בן רחל ושלמה‬

‫וכל אלו שאין מי שיאמר עליהם קדיש‬ ‫להצלחת‬

‫שירית בת נעמי‪ ,‬דניאל בת נעמי‪ ,‬אילנית בת נעמי‪ ,‬קארין בת רות ודורית בת רות יחד עם כל עמו ישראל‬ ‫לע"נ ‪ -‬יוסף בן סלחה ‪,‬מרים בן נון בת חוה‪ ,‬דוד בן זיוה ‪,‬אוסנת בת רחל ‪ ,‬משה בן רבקה ‪,‬נעימה בת מרים‬ ‫‪,‬רחל בת חביבה' ‪ ,‬אהוד בן מלכה גולדוסר הי "ד ואלדד בן טובה רגב הי"ד ז"ל‬ ‫לרפואת – הרב מרדכי אליהו בן מזל ‪ ,‬הרב דניאל בן רבקה ‪ ,‬ר' רחמים בן שמחה ‪ ,‬רעיה בת מרים‪ ,‬חביבה‬ ‫בת שושנה ‪ ,‬אייל בן שולמית ‪ ,‬אליהו בן סמי ‪,‬אליהו בן מדלן‬

‫‏‬

‫‏ יום‏ חמישי ‏ כ " ח ‏ אלול ‏ תשס " ט ‏‏ ‪57 70‬‏ לבריאת ‏ העולם ‏‬

‫הדלקה‬

‫יציאה‬

‫רבנו תם‬

‫ירושלים‬

‫‪18:01‬‬

‫‪19:16‬‬

‫‪19:52‬‬

‫תל אביב‬

‫‪18:20‬‬

‫‪19:17‬‬

‫‪20:53‬‬

‫גלון‏מס'‏‪99‬‏‏‏‏‏‏עורך‏ומו"ל‏–‏מאור‏הכמיאן‬

‫שנת תש"ע – תהיה שנת עשייה‬

‫אוי לנו מיום הדין‬ ‫מובא בגמרא (חגיגה ד‪ , ) :‬שכאשר הגיע רבי אלעזר לפסוק (בראשית מ"ה ‪ ,‬ג') " ולא יכלו‬ ‫אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו" ‪ ,‬התחיל לבכות ‪ .‬הוא עשה חשבון פשוט ‪ :‬אם השבטים‬ ‫לא יכלו לעמוד בתוכחתו של יוסף ‪ ,‬כיצד הוא יעמוד בפני תוכחתו של הקדוש ברוך הוא‬ ‫ביום הדין ?! ‪ .‬הבושה של האחים מפני יוסף נמשכה זמן קצר ‪ .‬הוא לא האריך בדברים ‪,‬‬ ‫אלא רק רצה להעמידם על טעותם ‪ .‬ובכל זאת ‪ ,‬שהכירו בטעותם פרחה נשמתם מרב‬ ‫בושה מהקדוש ברוך הוא ‪ ,‬כשיעמיד את האדם על חומרת מעשיו – כמה רגעים הוא בזבז‬ ‫‪ ,‬כמה ימים ושנים אבד ‪ ,‬זאת כבר לא תהיה בושה לכמה דקות !!‪.‬‬ ‫מלכויות – קודם על עצמך‬ ‫חלק נכבד מתפילות ראש השנה תופס סדר 'המלכויות' ‪ ,‬עליו נאמר בגמרא (ראש השנה‬ ‫ט"ז‪ " ).‬אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם"‪ .‬אך הנה ‪ ,‬מה נאמר על אדם שעומד‬ ‫בראש השנה וממליך את הקדוש ברוך הוא בדמעות שליש ‪ ,‬הוא מתחנן ומבקש ‪ :‬מלוך‬ ‫על כל העולם כולו" ‪ ,‬בעוד הוא עצמו אינו שב בתשובה שלמה ? ‪ ,‬הלא הקדוש ברוך הוא‬ ‫יאמר לו ‪ " :‬יפה מאוד‪ ...‬אתה מבקש שאמלוך על כל העולם ‪ ,‬אך מה אתך?? האם כוונתך‬ ‫שאמלוך על העולם כולו חוץ ממך?"‪ ...‬הלו אם האדם ממליך את הקדוש ברוך הוא ‪,‬‬ ‫ובמקביל ממשיך לחטא – הוא עושה צחוק מעצמו ! אין לזה שום טעם !! אם כל אדם‬ ‫ימליך את הקדוש ברוך הוא על כל העולם מלבד על עצמו ‪ :‬התוצאה תהיה עלובה למדי ‪...‬‬ ‫דבר העורך‬

‫("נתבי אור" – הרב נסים יגן זצ "ל)‬

‫ניצבים היום‬

‫מאת הרב רחמים דרעי שליט"א ראש ישיבת "אביר יעקב"‬

‫" ַא ֻ ֶתם נִ ָֻצ ִבים ַהי ֹֻום ֻ ֺכ ְֻּל ֶכם‪ ,‬לִ ְּפנֵי ה' אֱ ל ֵֹהיקם"‪,‬ויש לדקדק למה אמר תיבת "היום" ?‬ ‫וגם תיבת "נצבים" נראית מיותרת ‪ ,‬לא היה לו לומר כי אם אתם כלכם לפני ה'‬ ‫אלקיכם?! ‪.‬ואפשר לרמוז דתיבת "נצבים" גימטרייה "קצב" ‪ ,‬ובא לומר משה רבנו עליו‬ ‫השלום לישראל שיקיימו מה שאמר התנא ‪:‬ושוב יום אחד לפני מיתתך ‪ ,‬דהיינו דבכל‬ ‫יום ויום יחשוב שמא באותו היום הגיע עת פקודתו ונמצא כל ימיו בתשובה ומונע עצמו‬ ‫מלחטוא ‪ ,‬ומי שעושה כך הוא המקיים שיוויתי ה' לנגדי תמיד ‪ .‬וזה שאמר "אתם נצבים‬ ‫היום כלכם לפני ה' אלקיכם" הכוונה אימתי תיקראו שאתם עומדים לפני ה' ויראים‬ ‫ממנו ? בזמן שאתם חושבים בכל יום להפטר מן העולם וכך יום אחר יום כל ימי חייכם!!‬ ‫דבזה נמצאו כל ימיכם בתשובה ותיקראו תמיד עומדים לפני ה' אלקיכם‪ ,‬וזהו "ניצבים‬ ‫היום" ‪ .‬ניצבים גימטרייה "קצב" והכי קאמר‪ :‬קצב היום דהיינו כל יום שאתה חי אמור‬ ‫היום הגיע הקצבה שלי ובזה תהיה בשלמות כל ימיך!! ‪"( .‬פתוחי חותם" – רבי יעקב אבוחצירא זיע"א)‬

‫ושבת עד ה' אלוקך‬

‫מאת הרב דוד עזרא שליט "א‬

‫ֹלו‪ֻ ְּ ,‬ככֹל אֲ ַׁש ֶשר‪ָ -‬אנ ִֹכי ְּמ ַצ ְּ ֻו ָי‪ַ ,‬הי ֹֻום‪ַ :‬א ֻ ָתה ֻו ָבנ ָ‬ ‫" וְּ ַׁש ַש ְּב ֻ ָת ַעד‪-‬ה' אֱ ל ֶֹה ָ‬ ‫ֶיי‪,‬‬ ‫יי‪ ,‬וְּ ַׁש ָש ַמ ְּע ֻ ָת ְּבק ֹ‬ ‫ְֻּב ָכל‪-‬לְּ ָב ְּב ָי ֻו ְּב ָכל‪-‬נ ְַּפ ַׁש ֶש ָי‪(" .‬ל‪-‬ב) צריך להבין מדוע בקריאת שמע כתוב ואהבת את ה'‬

‫אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך‪,‬וכאן לא כתוב בכל מאודך? הגמ' (יומא פו‪ ).‬א"ר‬ ‫יונתן גדולה תשובה שמביאה את הגאולה שנאמר ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב מה‬ ‫טעם ובא לציון גואל משום ולשבי פשע ביעקב אמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות‬ ‫לו כשגגות שנאמר שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעונך הרי עוון זה שאדם עושה‬ ‫במזיד וכתוב לשון מכשול! אלא רואים שזדונות נהפכות לשגגות שואלת הגמ' והרי אמר‬ ‫ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות שנאמר ובשוב רשע מרשעתו ועשה‬ ‫משפט וצדקה עלהם יחיה ‪,‬מתרצת הגמ' לא קשיא כאן שחזר בתשובה מאהבה א"כ נהפכים‬ ‫לו העבירות לזכויות וכאן שחזר בתשובה מיראה שהיא דרגה יותר נמוכה לכך נהפכים לו‬ ‫העבירות לשגגות‪,‬ומה היא התקרבות לה' מאהבה ? עוסק בתורה ובמצוות והולך בנתיבות‬ ‫החכמה לא מפני שום דבר שבעולם ולא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה אלא עושה‬ ‫האמת מפני שהוא אמת וסוף הטובה לבא בגללה‪,‬ומעלה זו היא מעלה גדולה מאוד ואין כל‬ ‫חכם זוכה לה‪,‬והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה‬ ‫והיא המעלה שציונו בה הקב"ה ע"י משה ואהבת את ה' אלוקיך(רמב"ם הל' תשובה פ"י‬ ‫ה"ב) ‪,‬לכן בקריאת שמע שכתוב מצוות אהבת ה' שהיא דרגה הגבוה ביותר כתוב בכל מאודך‬ ‫כדברי הרמב"ן בכל מאודך‪-‬כלומר מאד מאד והטעם רב רב אהוב אותו ‪,‬ועל דעת רבותינו‬ ‫(ברכות נד‪).‬בכל ממונך יקרא הממון "מאד"‪,‬ואילו בפרשתנו ושבת עד ה' ‪ ...‬מדובר על חזרה‬ ‫בתשובה מיראה ‪,‬כמו שכתוב בפסוק לפני זה והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה‬ ‫והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך ‪ ...‬לכן לא כתוב בכל מאודך‪,‬ולפי זה מובן גדולתו‬ ‫של יאשיהו המלך שכתוב עליו (מ"ב כ"ג) וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל‬ ‫לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו ככל תורת משה ואחריו לא קם כמוהו ‪,‬דרגתו היתה בכל מאודך‬ ‫כמו שכתב הרמב"ם שאין כל חכם זוכה לה והיא מעלת אברהם אבינו לכך אצל יאשיהו‬ ‫כתוב בכל מאדו הרי היו עוד מלכים שחזרו בתשובה ומדוע דווקא אצלו כתוב לא היה מלך‬ ‫כמוהו ?אלא רואים שהיתה בו התקרבות להקב"ה ביותר משאר המלכים (עיין שבת נו‪):‬‬ ‫והיות שלא כל אחד מאיתנו זוכה לחזור בתשובה מאהבה אפשר להגיע לאותה המעלה ע"י‬ ‫דקדוק המצוות שעברות נעשות לו כזכויות כך אומרים בשם הגאון רעק"א שפירש את דברי‬ ‫רש"י (ר"ה‪):‬למה תוקעין ומריעין כשהן יושבים ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב‬ ‫את השטן שלא ישטין כשישמע ישראל מחבבין את המצוות מסתתמין דבריו ‪,‬המפרשים‬ ‫שואלים מה הקשר בן העבירות שעם ישראל עשו עד ר"ה למה שהם עכשיו מחבבין את‬ ‫המצוות? תי' הרעק"א שע"י חיבוב המצווה זדונות נעשות לו כזכויות שהאדם מראה שהוא‬ ‫אוהב את ה' ומקפיד על כל תקיעת השופר מיושב ומעומד לכך אם השטן יקטרג על העבירות‬ ‫שעשו במשך השנה כל העבירות יהפכו לזכויות ! לכך אינו מקטרג בתקיעת שופר‪ .‬י"ר‬ ‫שנכתב ונחתם בספרם של צדיקים לשנה טובה ובריאות איתנה ותחל שנה וברכותיה‬ ‫גיא‏מוריאל‏בוטל‏פרנסה‏טובה‏ולידה‏קלה‏ובריאות‏אליקים‏ועליזה‏בוטל‏פרנסה‏‬ ‫טובה‏תזכו‏למצוות‏לסעודה‏שלישית‬

‫עשרת ימי תשובה – "המלך"‬ ‫הבא נתרגש ונתכונן כראוי לקראת הרגע בו נמליך את הקב"ה עלינו ולא נותר לנו לומר‬ ‫אלא "היכונו! היכונו לרגע הנכסף!"‪ .‬אחת המטרות החשובות ביותר של ראש השנה היא‪-‬‬ ‫כותב ר' פסח קראן שליט"א בספרו "סביב שולחנו של המגיד"‪ -‬שכל יהודי יכריז וגם יבין‬ ‫שה' הוא המלך והשליט על הבריאה כולה‪ .‬מסיבה זו אנו מזכירים פעמים רבות בתפילות‬ ‫ראש השנה את שלטונו של הקב"ה על הבריאה‪ .‬אנו אומרים "המלך הקדוש" בכל תפילות‬ ‫"שמונה עשרה" מראש השנה ועד יום הכיפורים‪ .‬בתפילת מוסף של ראש השנה תיקנו‬ ‫לומר עשרה פסוקים של מלכויות המהווים עדות חותכת מן התורה מן הנביאים ומן‬ ‫הכתובים שה' הוא המלך‪ .‬ונוספים לזה פיוטים רבים שהנושא המרכזי שבהם היא‬ ‫מלכותו יתברך (וכבר עוררו אותנו בעלי המוסר שבכל המערכת הגדולה של המלכת ה'‬ ‫עלינו לשים לב שלא נישכח להמליכו גם עלינו‪ .)...‬במקביל להיות יום זה יום הכתרת‬ ‫מלכו של עולם‪ ,‬מהווה יום זה יום דין ומשפט לכל באי עולם‪ .‬ומן הראוי היה שנהיה‬ ‫מוצפים ברגשי פחד וחרדה מפני ההחלטות הצפויות לגבי עתידו של כל אחד ואחד‬ ‫מאיתנו‪ .‬ואכן מסופר על גדולי כולם שהילכו ביום ראש השנה אחוזי חרדה מפני אימת‬ ‫הדין‪ .‬שנזכה להמליך עלינו את בורא עולם ונזכה לביאת המשיח במהרה בימינו אמן‬ ‫ואמן‪.‬‬ ‫מפסקי מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א‬ ‫סדר ראש השנה נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה‪ ,‬מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות‬ ‫מאת יונתן בן משה‬

‫השנה‪ ,‬ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה‪ ,‬רוביא (שנקראת גם לוביא בערבית)‪ ,‬קרא (דלעת)‪,‬‬ ‫כרתי‪ ,‬סילקא (תרד)‪ ,‬תמרים‪ ,‬רימונים‪ ,‬תפוח בדבש וראש כבש‪ .‬כבר כתבנו באחת ההלכות‬ ‫בעבר‪ ,‬שאדם שאוכל פירות וירקות קודם הסעודה‪ ,‬מכניס עצמו בספק אם צריך לברך ברכה‬ ‫‪.‬אחרונה‪ ,‬או שיצא ידי חובה בברכת המזון שאחר הסעודה‪ .‬ולפי שאין לאדם להכניס עצמו בספק‬ ‫ברכות לכתחילה‪ ,‬הנכון הוא לאכול את מיני הפירות והירקות הנזכרים‪ ,‬בתוך הסעודה‪ ,‬אחרי‬ ‫אכילת כזית פת של ברכת המוציא‪ .‬כשאוכלים ממיני הירקות בתוך הסעודה‪ ,‬לוביא‪ ,‬קרא‪,‬‬ ‫כרתי‪ ,‬סילקא‪ ,‬וכן כשאוכלים מראש הכבש בתוך הסעודה‪ ,‬אין לברך עליהם ברכת הנהנין‪,‬‬ ‫דהיינו ברכת בורא פרי האדמה וברכת שהכל‪ ,‬משום שברכת המוציא פוטרתם אפילו אם אוכלם‬ ‫בלא פת‪ ,‬שהרי דרך ללפת את הפת בתבשילי ירקות‪ .‬וכשאוכלים ממיני הפירות קודם הסעודה‪,‬‬ ‫התמר‪ ,‬הרימון‪ ,‬והתפוח בדבש‪ ,‬יש לברך עליהם ברכת הנהנין ‪ ,‬שהיא ברכת בורא פרי העץ‪,‬‬ ‫משום שאין דרך לאכלם עם הפת‪ ,‬ואינם נפטרים בברכת המוציא לחם מן הארץ‪ .‬וכך הוא סדר‬ ‫אכילת הסימנים בלילי ראש השנה‪ :‬תחילה יקח בידו תמרה אחת ויברך עליה בורא פרי העץ‪,‬‬ ‫ואם התמרים הם פרי חדש‪ ,‬יברך עליהם גם כן ברכת שהחיינו‪( ,‬ויזהר שלא יניחם על השולחן‬ ‫בשעת הקידוש כשמברך שהחיינו‪ ,‬שלא יפטרם בברכת שהחיינו שבקידוש ויפסיד ברכתו עליהם‪,‬‬ ‫אלא יסירם מן השולחן בשעת הקידוש‪ ,‬או יכסם במפה‪ ).‬ואחר כך יטעם מעט מהתמרה ואז‬ ‫יאמר‪ " :‬יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שייתמו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי‬ ‫רעתנו"‪ ,‬ויטעם עוד ממנה‪ .‬ואחר כך יקח מהרימונים‪ ,‬ויאמר‪ " :‬יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו‬ ‫ואלוקי אבותינו שנהיה מלאים מצוות כרימון"‪ ,‬ויטעם מהם‪ .‬ואחר כך יקח מהתפוח בדבש‬ ‫ויאמר‪ " :‬יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה"‪.‬‬ ‫וכשאומר נוסח ה"יהי רצון" יאמרנו בשם ומלכות‪ .‬ואחר שטעם מהתפוח בדבש‪ ,‬יקח מהרוביא‬ ‫ויאמר‪ " :‬יהי רצון וכו' שירבו זכיותינו ותלבבנו"‪ .‬ואחר כך יקח מהקרא (דלעת) ויאמר‪ " :‬יהי‬ ‫רצון וכו' שיקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו"‪( .‬ויש נוהגים לאכול גזר עם הדלעת‪ ,‬שהרי‬ ‫אומר "גזר" דיננו‪ ).‬ואחר כך יקח הכרתי בידו ויאמר‪ " :‬יהי רצון מלפניך וכו' שיכרתו אויבינו‬ ‫ושונאינו וכל מבקשי רעתנו"‪ .‬ואחר כך יקח הסילקא (תרד) בידו‪ ,‬ויאמר‪ " :‬יהי רצון וכו'‬ ‫שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו"‪ .‬ואחר כך יקח ראש כבש או איל בידו‪ ,‬ויאמר‪:‬‬