Shabbat Hareiya Rh 5770

‫שבת הראי " ה‬

‫ראש‬ ‫השנה‬

‫פניניםמתורתושלהצדיקוהחסיד‪,‬מראדארעאדישראל‪,‬שרהתורהורועהישראל‬

‫רביאברהםיצחקהכהןקוקזצ"ל‬

‫גליון מספר ‪92‬‬

‫יוצא לאור ע"י ארגון 'אור האורות' להפצת תורת הגה"צ הראי"ה קוק זיע"א
שאלות ותגובות ניתן לשלוח לכתובת‪ :‬רח' הרב צבי יהודה ‪ 6‬דירה ‪ 3‬בת‪ -‬ים‪ ,‬או בדוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫או להתקשר למספר‪
0546573528 :‬תרומות ניתן להפקיד בבנק הדואר חשבון מס' ‪
20778885‬ניתן לקרוא את העלון גם באתר‪
www.yeshiva.org.il :‬ניתן לקבל את העלון במייל מדי שבוע‬

‫
עלון מיוחד לכבוד ראש השנה ‪‬‬

‫‪
‬‬

‫אורות המועד‬ ‫"‪] "‰-È ·Á¯Ó· ÈÚ ,‰-È È˙‡¯˜ ¯ˆÈÓ‰ ÔÓ‬תהילים קיח‪ ,‬ד[‪ .‬השופר פיו צר‬ ‫והוא הולך ומתרחב‪ .‬דרך התשובה – שהשופר רומז עליה לפי דברי‬ ‫הרמב"ם ז"ל – היא‪ :‬תשובת הפרט ואחר כך תשובת הכלל‪ .‬הראשונה‬ ‫הקדמה לשניה‪ .‬התשובה של חודש אלול היא הקדמה לתשובה של ראש‬ ‫השנה‪ .‬באלול אנו עוסקים בתשובה הפרטית‪ ,‬אולם בראש השנה אנו‬ ‫מתרוממים למדרגת חפץ התשובה לא רק של העם כולו "אמרו לפני‬ ‫מלכויות כדי שתמליכוני עליכם" ]ר"ה טז‪ ,[.‬אלא של כל העולם כולו –‬ ‫"מלוך על כל העולם כולו בכבודך" ]מרן הראי"ה‪ ,‬מובא ב'מועדי הראי"ה'‪ ,‬עמ' ס'[‪.‬‬ ‫***‬ ‫"‡˘¯‪ – "‰Ú¯˙ ÈÚ„ÂÈ ÌÚ‰ È‬שיודעים ומכירים את כח התשובה‪ ,‬הבא על‬ ‫ידי סגולת התרועה‪ ,‬המתגלה בימי רצון אלה‪ ,‬לתיקון הלב בתשובה‪ ,‬ועל ידי‬ ‫ידיעתם והכרתם זו הם ממשיכים אותה גם אחרי שעברה מלפני עיניהם‪ ,‬וגם‬

‫בכל השנה אור ד' מאיר לפניהם‪ ,‬להורות להם דרך החיים והטוב – "ד'‬ ‫באור פניך יהלכון" ]מרן הראי"ה‪' ,‬עולת ראיה'‪ ,‬ח"ב עמ' שכט[‪.‬‬ ‫***‬ ‫"‡·‪ ."ÍÈÙÏ ‰ÓÏ˘ ‰·Â˘˙· ¯ÈÊÁ‰ ÂÎÏÓ ÂÈ‬מאי משמע תשובה‬ ‫שלמה? זאת אנו למדים מהבקשה הסמוכה "שלח רפואה שלמה לחולי‬ ‫עמך"‪ ,‬ברוב המקרים המחלה היא סימפטום של מצב לא תקין של הגוף‬ ‫כולו‪ ,‬ואם הריפוי יתרכז רק בגילוי החיצוני של המחלה‪ ,‬תהיה זו פעולה לא‬ ‫גמורה‪ ,‬לא שלמה‪ .‬רק אם יתחקה הרופא אל שרשי המחלה‪ ,‬ויגיש לחולה‬ ‫אמצעי ריפוי מקיפים‪ ,‬אז יזכה החולה לרפואה שלמה‪.‬‬ ‫והוא הדין תשובה שלמה – לא תשובה חלקית‪ ,‬קטועה‪ ,‬המתייחסת לחטא‬ ‫המוגדר והמסויים‪ .‬אלא מבקשים אנו שהקב"ה יחזירנו בתשובה שלמה‪,‬‬ ‫תשובה המגיעה עד לסיבות החטא ושורשיו‪ ,‬תשובה המחזירה את האדם‬ ‫לשלמותו ]מרן הראי"ה‪ ,‬מובא ב'מועדי הראי"ה' עמ' סו[‪.‬‬

‫אורות הראי"ה‬

‫"מתנגד שנהפך למעריץ"‬ ‫קשריו של הגאון ר' נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל‬ ‫עם מרן הראי"ה זיע"א )ח"ב(‬ ‫בשבוע שעבר עסקנו בדמותו של הגאון ר' נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל‪ ,‬ראש‬ ‫ישיבת 'עץ חיים' בלונדון‪ ,‬שהיה מגדולי הדור הקודם‪ .‬סיפרנו על קשריו עם גאוני‬ ‫הדור – הרידב"ז‪ ,‬ר' חיים מבריסק ועוד‪ .‬גם סיפרנו על השגותיו החריפות על‬ ‫הראי"ה קוק‪ ,‬בפולמוס השמיטה‪ ,‬ועל המהפך שעבר בעקבות פגישתו הראשונה‬ ‫עם הראי"ה‪ ,‬שמאז והלאה הפך להיות חסידו הנלהב‪.‬‬

‫ספר אורות ‪ -‬קודש קדשים‬ ‫כשהוציא מרן הראי"ה את ספרו 'אורות'‪ ,‬אותו כתב ברוח‬ ‫קדשו הנשגבה‪ ,‬התקבל הספר בברכה ובשמחה אצל ציבור‬ ‫החרדים שהסתופפו בצילו של הרב‪ .‬אך הקנאים‪ ,‬קצרי‬ ‫הדעת ורעי הלבב‪ ,‬שביקשו עילה להילחם בקדוש ד' מרן‬ ‫הראי"ה זיע"א‪ ,‬החליטו לנצל את העניין לפגוע בו‪ .‬לשם כך‬ ‫הם כתבו חוברת פלסתר בשם 'קול שופר'‪ ,‬ובו הובאו‬ ‫בצורה מקוטעת ומסורסת משפטים מתוך ספר ה'אורות'‪,‬‬ ‫וכן דברי התנגדות לספר‪ ,‬ושלחו זאת למספר רבנים קנאים‬ ‫ע"מ שיוסיפו את חתימתם על חוברת זו‪ .‬שנים מרבני‬ ‫ירושלים‪ ,‬הרב זוננפלד והרב דיסקין‪ ,‬שהיו עד אז בידידות‬ ‫עם מרן הראי"ה‪ ,‬צירפו את חתימתם לנוסח הראשוני‬ ‫)שהיה מתון יחסית( שקבלו מאת הקנאים‪ .‬אח"כ הוסיפו‬ ‫הקנאים לחוברת דברי חירוף וגידוף נגד הראי"ה‪ ,‬ככל‬ ‫שעלה בדמיון רוחם‪.‬‬ ‫את החוברת‪ ,‬עם חתימות הרבנים ודברי הגידוף‪ ,‬שלחו את‬

‫הקנאים לרבנים מסויימים בחו"ל‪ ,‬בבקשה לדון את הספר 'אורות' כדין סופרי‬ ‫קוסמים‪ ,‬שחייבים שריפה‪ .‬במקומות מסויימים‪ ,‬וביחוד בפולין‪ ,‬בה לא ידעו ולא‬ ‫הכירו את הראי"ה‪ ,‬נזדעזעו הרבנים מהחוברת שציירה את הראי"ה בצורה כזו‪.‬‬ ‫כאשר נודע בירושלים מהרעש בין רבני פולין‪ ,‬שלח הגרי"מ חרל"פ שני מכתבים‬ ‫ארוכים להרגיע את רוחם‪ ,‬וגילה בהם את פרצופם האמיתי של בעלי החוברת‪.‬‬ ‫פרשה זו מתוארת בפירוט בספר 'בתוך החומות'‪ ,‬לרב מנחם‬ ‫מנדל פרוש זצ"ל‪ ,‬ושם מובאים מכתבי הגרי"מ חרל"פ‬ ‫זיע"א‪ ,‬בהם הוא זועק על חוסר הצדק המשווע‪ ,‬ופזיזותם‬ ‫הנמהרה של כותבי הפלסתר‪:‬‬ ‫"אני הצעיר מעולם הייתי מתאבק בעפר רגלי חכמים‪,‬‬ ‫ומורא כל ת"ח עלי מאוד‪ ,‬בכן אני שואל בפחד גם על ת"ח‬ ‫דעיר קדשנו החתומים ב'קול שופר'‪ ,‬מדוע לא פנו עצמם‬ ‫ישר למרן שליט"א‪ ,‬לשאול ממנו קושיותיהם? ]‪ [...‬ואחדים‬ ‫מהצעירים המרקדים הדפיסו את מכתבם של הרבנים בלי‬ ‫ידיעתם כלל‪ ,‬שלא היו מרהיבים להדפיס גדול או קטנה בלי‬ ‫הודעה למרן שליט"א‪ ,‬אבל העזי פנים הצעירים יודעים כי‬ ‫אם יבואו הרבנים הגאונים הזקנים בשאלה למרן שליט"א‬ ‫יש לאל ידו להסביר להם שלא יקשה להם מאומה‪ ,‬ואז‬ ‫יפסידו לגמרי ]‪ [...‬על כן הקדימו להדפיס בלי ידיעת הרבנים‪.‬‬ ‫]‪ [...‬מרן שליט"א ואני הצעיר כשנודע לנו הפצתו של ה'קול‬ ‫שופר' קבלנו באהבה את הייסורים‪ ,‬וחשבנו לנכון כי כל‬ ‫ישר לב יכיר וידע את זיופו מתוכו‪ [...] ,‬איך לא שאלו אותנו‬

‫הגרנ"שגרינשפאןזצ"ל‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫העלוןמוקדשלרפואתהרבמרדכיצמחבןמזל‬

‫‪1‬‬

‫כלל‪ ,‬וכי מעבר לים אנו יושבים שאינם מוצאים אותנו?! וכי חשודים אנו לסרב‬ ‫להשיב להם?! ובטח יכיר כל בן דעה כי כל זה לא נברא כ"א לשם המחלוקת"‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬היו אנשים כאלה אשר הדברים הנשגבים היו למעלה מהשגתם‪ ,‬ובקשו להבין‬ ‫דעת קדושים ולקבל הסבר לדברים‪ .‬כך למשל רבי יצחק אייזיק בן טובים זצ"ל‪,‬‬ ‫חובב ציון ותיק‪ ,‬אשר ליווה את הגר"ש מוהליבר זצ"ל בבקורו בארץ בשנת תר"ן‬ ‫וזכה אחר כך לעלות ולהשתקע בארץ‪ .‬הוא פנה אל הגרי"מ חרל"פ‪ ,‬וקיבל תשובה‬ ‫ארוכה ומפורטת‪ ,‬הנקראת בשם 'טובים מאורות'‪ ,‬קונטרס עמוק ונשגב שנכתב‬ ‫באלול תר"פ ונדפס בשנת תרפ"א )הופיע מחדש ב'מי מרום' – מעייני הישועה‪,‬‬ ‫ירושלים תשל"ז(‪.‬‬

‫מכתב הקנאים מגיע לגרי"ח דייכעס זצ"ל‬ ‫גם אל העיר לידעז‪ ,‬בה התגורר הרב גרינשפאן‪ ,‬הגיעו מכתבם של הקנאים‪ .‬המכתב‬ ‫היה ממוען אל רבה של העיר – הגאון ר' ישראל חיים דייכעס זצ"ל‪ ,‬שהיה מגדולי‬ ‫הדור באותה תקופה‪ .‬הקנאים ביקשו להפיל גם אותו ברשתם‪ ,‬וציפו כי הוא יענה‬ ‫לבקשתם‪ :‬החרמת ספרו של הראי"ה‪.‬‬ ‫מה שהקנאים לא ידעו‪ ,‬זה שהגרי"ח דייכעס הינו חסיד נלהב של הראי"ה‪...‬‬ ‫קשרי ידידות והערכה מיוחדים במינם‪ ,‬היו בינו לבין הראי"ה‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬בפתחו‬ ‫של אחד מספריו הרבים של הגרי"ח דייכעס‪ ,‬מובאת הסכמה מרגשת של הראי"ה‪,‬‬ ‫אותו מכנה הרב דייכעס‪" :‬ידיד נפשי הגאון הגדול האמיתי‪ ,‬תפארת ישראל‪ ,‬אוצר‬ ‫תורה יראה ותבונה‪ ,‬חוקר ומקובל‪ ,‬כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א‪,‬‬ ‫רב הכולל בעה"ק ירושלים תובב"א" ]עוד על קשריו עם הראי"ה‪ ,‬ראה במסגרת בעמוד הבא[‪.‬‬ ‫בתור ידיד נאמן של מרן הראי"ה‪ ,‬לא היה סיכוי שהגרי"ח דייכעס יפול ברשתם של‬ ‫הקנאים‪ .‬אדרבא‪ ,‬הוא הזדעזע ממעשיהם המגונים‪ ,‬ומחה על כך בחריפות‪.‬‬

‫זעזוע ממעשי הקנאים‬ ‫גם הרב גרינשפאן‪ ,‬בראותו את כתב הפלסתר של הקנאים‪ ,‬לא התפתה לחשוב כי‬ ‫מדובר במחלוקת לשם שמים‪ ,‬או בהתנגדות עניינית לתורת הרב קוק )כפי שניסו‬ ‫להציג זאת הקנאים ואף ההיסטוריונים שמחוגיהם(‪" .‬טעות נכזבה היא לדמות‬ ‫שהמחלוקת תלויה באמת באותם האמתלאות והנימוקים"‪ ,‬כתב הגרי"מ חרל"פ‬ ‫באותם ימים‪ ,‬וכך תפס הרב גרישפאן‪ .‬הוא הבין כי מדובר בסך הכול במסע‬ ‫השמצות בניצוחם של הקנאים‪ ,‬שבעווה"ר נלכדו בו גם מעט מזקני הדור‪ .‬וכך הוא‬ ‫מתאר את המציאות המרה במכתבו לעורך העתון 'הדרך'‪ ,‬כשמבעד למילים זועק‬ ‫הכאב הגדול על חילול כבודו של הרב‪ ,‬ועל העלמת האמת‪:‬‬

‫חרל"פ שליט"א שהוא אחד השרידים אשר ה' קורא בדורנו‪ .‬והנה כל הענין הוא‬ ‫בא מתוך קנאה בכבוד והשפעה אשר חנני ה'‪ ,‬כי הרב דיסקין רצה בהתמנות של‬ ‫הרבנות פעה"ק‪ ,‬ומשרתיו ועושי רצונו עסקו בזה‪ ,‬ולא עלתה בידם מפני המיאון‬ ‫של הצבור בכללו‪ .‬ואנכי מפני כך עכבתי כמה חדשים ולא קבלתי את הכת"ר‬ ‫]כתב רבנות[‪ ,‬שחששתי לכבודו‪ ,‬ביחוד מפני זקנותו המופלגה‪ ,‬וכבוד אביו הגאון‬ ‫מבריסק זצ"ל‪ .‬אבל כאשר גם אחרי שלא קבלתי את הכתב הוסיף להתעבר‬ ‫בקנאה‪ ,‬כי יודע הוא שאין מעלה ומוריד כלל ענין קבלת הכת"ר‪ ,‬כי עקר הדבר‬ ‫הוא פה האמון וההשפעה על הקהל‪ ,‬ע"כ יחפשו תואנות‪ ,‬נעתרתי לקבל‪ ,‬ונתחברו‬ ‫קצת אנשים להתפלג בפ"ע‪ ,‬וספח עמו את הרב זוננפלד שהיו בתחילה במחלוקת‬ ‫זה על זה‪ ,‬ויסדו להם ב"ד מיוחד‪ ,‬וקורין אותו בשקר "ב"ד לכל מקהלות‬ ‫אשכנזים"‪ ,‬ואין לו השפעה וערך כלל באופן כללי‪ ,‬ואנכי הנני ב"ה מהנעלבים‬ ‫ואינם עולבים‪ ,‬ואין דבריהם עושים עלי שום רושם ולא ע"ד הקהל ות"ח ויראים‬ ‫אמתיים‪ .‬ומשהדפיסו פה הרבנים ובתי הדינים וראשי המוסדות מחאה ע"ז הוא‬ ‫ג"כ נגד רצוני‪ ,‬רק לא אוכל לעצור את חפץ הציבור החושבים שכבודי הוא‬ ‫כבודם‪ ,‬והם בעצמם פה מתכחשים ואומרים שאינם יודעים מכל זה‪ ,‬ובטעות בא‬ ‫הדבר מצדם ובכ"ז הנם עושים את מעשיהם במחשכים‪ .‬אבל כל מה שאני‬ ‫מצטער מזה הוא רק מפני כבוד ירושלים וכבוד התורה שמתחלל ע"י מעשיהם‪,‬‬ ‫אבל בעצם הענין‪ ,‬לא בפנים ולא בחוץ‪ ,‬נכרת השפעתם‪ .‬ואדרבא חזותם מוכיח‬ ‫כי על כזב ומרמה מיסדים הם את התנגדותם‪ ,‬הבאה מתוך קנאה של תחרות של‬ ‫כבוד המדומה‪ ,‬וה' יטהר לבנו להעשות אגודה אחת‪ ,‬לעבדו באמת בהר קדשו‬ ‫סלה‪ ,‬כל ישראל חברים‪ ,‬ונזכה לראות בויעוד בית מקדשנו וברוממות קרן עם ה'‬ ‫גוי קדוש על אדמת קדשו בב"א‪ ,‬כנה"ר וכו'‪ ,‬הק' אברהם יצחק ה"ק" ]'אגרות‬ ‫הראי"ה' ח"ד אגרת א'סו[‪.‬‬

‫במקביל למכתב זה‪ ,‬שולח הראי"ה מכתב לבנו יחידו הרצי"ה‪ ,‬ובו הוא כותב‬ ‫בקצרה על דבר האירועים בירושלים‪ ,‬ומרגיע אותו כי הקנאים לא הצליחו בנסיונם‬ ‫להשתיק את אמיתה של תורה‪:‬‬ ‫"ב"ה יום א' לחודש מרחשון תרפ"א‪.‬‬ ‫בני מחמדי שליט"א‪,‬‬ ‫]‪ [...‬ימי החגים עברו עלינו ב"ה כשורה‪ ,‬רק שהציבור הי' תוסס מפני הנבלה של‬ ‫הפמפלט ]חוברת[‪ ,‬קול השופר של מחרחרי הריב‪ ,‬שהזקנים נתאדקו בהם כ"כ‪.‬‬ ‫אבל ת"ל לא פעלה כל השתדלותם‪ ,‬להצר את הצעדים של דרך הקודש שאנו‬ ‫הולכים בה‪ ,‬בתמימות לבב וברעיון טהור‪ ,‬כ"א להרחיבם בע"ה"‪.‬‬

‫"]‪ [...‬מתנפלים בפרהסיא כנגד איש המופת )הראי"ה( ]‪ [...‬שרכש לו מעריצים‬ ‫לאלפים בכל שדרות העם במשך שבתו במדינתינו‪ .‬גם המכתבים הבאים‬ ‫מירושלים לעתון הדרך‪ ,‬הרגשנו הרבה פעמים נטיה בלתי סרה להמעטת דמותו‬ ‫של הרב הגדול הנ"ל‪ .‬ובימים האחרונים קיבל ידידי הרב דייכעס שליט"א מכתב‬ ‫מירושלים חתום בידי הרב דיסקין והרב זאנענפעלד אשר בו מבקשים את הרב‬ ‫דייכעס להמנות עמהם להחליט לדון את ספר "אורות" לשרפה "כספרי קוסמים"‬ ‫חלילה‪ .‬מעולם לא ראיתי כתב פלסתר כזה‪ .‬הדבר הזה הרעיש את כל‬ ‫עירנו‪ .‬הרב דייכעס החליט לצאת במחאה נמרצה כנגד התנפלות מגונה‬ ‫כזו‪ ,‬אבל בינתים חלה‪) .‬בפ"ש כי הוטב מצבו(‪ .‬על החכם יעבץ‪ ,‬והוא חושב את‬ ‫עצמו כתלמיד הרב קוק נ"י‪ [...] ,‬סילק את ידיו מרעיון האגודה )אגודת ישראל(‬ ‫כל זמן שלא יוכר שנוי לטובה בהתייחסות האגודה למעלת הרב קוק שליט"א‪.‬‬ ‫בהיות כי רעיון האגודה חביב עלי מאוד‪ ,‬הנה נעתרתי לבקשת ידידי הנ"ל לערוך‬ ‫מכתב אל כת"ר ולהודיעו שורש הענין ולבקשו שיואיל בטובו למען השלום לתת‬ ‫מקום בעתון הדרך למאמרי‪" :‬לבקורת הספר אורות"‪ .‬לדעתי חובה על ראשי‬ ‫האגודה בכל אתר ואתר להשתדל לבוא לידי הסכמה עם כל ההסתדרויות‬ ‫האורתודוכסיות‪ ,‬כדי לעבוד יחד לטובת עמנו על יסוד התורה‪ ,‬למנע מן כל‬ ‫מחלוקת באיזה תמונה שהיא‪ ,‬והאמת והשלום יהיו נר לדרכה‪ ,‬וסוף סוף יעמוד‬ ‫על ההכרה הברורה‪ ,‬שרעיון האגודה‪ ,‬הוא הרעיון האמיתי‪ ,‬המקורי‪ ,‬שבכוחו‬ ‫לאגד את עמנו באגודה חזקה למטרת קיומו החומרי והמוסרי‪.‬‬ ‫אבקש את כת"ר‪ ,‬באם לא ימצא לנכון להדפיס את המאמר‪ ,‬יואיל בטובו‬ ‫להשיב אותו אלי ]‪ .[...‬חותם בד"ש וברגשי כבוד נחמן שלמה גרינשפאן ר"מ דפה‬ ‫ליעדז"‪.‬‬

‫)את המאמר הנ"ל 'לבקורת הספר אורות' שכתב הרב גרינשפאן‪ ,‬נביא בעז"ה‬ ‫בשבוע הבא(‪.‬‬ ‫הרב גרינשפאן לא הסתפק במכתבו זה‪ ,‬ושלח מכתב בהול אל מרן הראי"ה‪ ,‬בו הוא‬ ‫מתאונן על חוצפת הקנאים‪ ,‬ומבקש הסבר למצב הנורא שבירושלים‪.‬‬ ‫בגבורת רוחו‪ ,‬מתאר הראי"ה לרב גרינשפאן בצורה מדוייקת את סיבות קנאותם‬ ‫של מחרחרי הריב‪ ,‬ואת המציאות הכאובה שבירושלים‪:‬‬ ‫"ירושלים‪ ,‬ת"ו‪] ,‬חשון[ תרפ"א‪.‬‬ ‫לכבוד ידי"נ הרב הגאון אוצר תו"י וחכמה‪ ,‬מוהרנ"ש גרינשפאן שליט"א ר"מ‬ ‫בק' לידז יצ"ו וכא"ל שוי"ר‪.‬‬ ‫אחרי אשר באחור זמן כתבתי לכת"ר את מכתבי יום אמש‪ ,‬הגיעני מכתבו היקר‪,‬‬ ‫ע"ד כתב הפלסתר אשר הוציאו נגדי ונגד ידי"נ הרב הגאון הצדיק‪ ,‬ר"י משה‬

‫כיצד
הגיב
מרן
הראי"ה

‬ ‫על
התנגדות
הקנאים
לספר
'אורות'?

‬ ‫"על דבר הרוגנים בענין ה'אורות' אין לשים לב‪ ,‬ככה הוא הדרך של אנשים‬ ‫הרגילים שלא לעיין בהלכות דעות‪ ,‬שמתרגזים נגד כל ביאור והארה‬ ‫שנראה להם כחדשה‪ .‬אף על פי שבאמת יסוד הדברים עתיקים הם וממקור‬ ‫הקודש הם יוצאים‪ ,‬וגדולים וטובים ממני בכמה דורות נצטערו בצער זה‪.‬‬ ‫לי די שהישרים המבינים‪ ,‬שיראת שמים אמיתית היא אוצרם‪ ,‬הם יתבסמו‬ ‫בדברים שאני חושב לתועלת כללית וטובה רוחנית גדולה לפרסמם‬ ‫לפעמים‪.‬‬ ‫לבאר את המקורות אין תועלת‪ ,‬על פי רוב אין המקורות מבארים להדיא‬ ‫את המחשבה שלי‪ ,‬אלא הם מראים על זה אחרי התבוננות והרגשה עמוקה‪.‬‬ ‫ואלה הנרגנים‪ ,‬או אפילו תמימי הלב שלא הורגלו ברעיונות כאלה‪ ,‬לא‬ ‫יקבלו את התוצאות גם כשיראה להם המקור שממנו הדברים נובעים‪.‬‬ ‫מאוד אבקש מכבודכם‪ ,‬הורי היקרים‪ ,‬שלא יהיה לכם מכל הדברים הללו‬ ‫צער כל דהו‪ ,‬זאת היא החובה של עבודת הקודש עבודת ד' אשר חותמו‬ ‫אמת‪ ,‬שלא לגור מכל רוגן ומעליב‪ .‬ואני איני מתרעם כלל עליהם‪ ,‬ביחוד‬ ‫את התמימים מהם‪ ,‬שאני משתתף בצערם‪ ,‬אלא שאני רואה שהנני מחוייב‬ ‫לבאר את הדברים שיביאו תועלת כללי וכבוד לעם ד'‪ ,‬וחיזוק לתורה"‪.‬‬ ‫]'אגרות הראי"ה' אגרת א'מט[‪.‬‬ ‫"חושש אני שכל יסודה של התמיהה היא בנויה על איזה בסיס של קטנות‬ ‫ושל רוגז הלב‪ ,‬היונקים על פי רוב מאיזה עכירות הדעת במושגי הקודש‪,‬‬ ‫שכאשר הדברים מסתעפים צריכים הם לבאורים גדולים ורחבים מאוד‪,‬‬ ‫ועל פי רוב‪ ,‬מהדברים שהעבודה קשה עלי לבאר את עומק המחשבה‬ ‫בשפה ברורה‪ .‬ובפרט שאחר כל הביאורים‪ ,‬עקרן של דברים הנם עומדים‬ ‫למעלה מההכרה‪ ,‬ונסמכים למעין השירה והאמונה העליונה‪ ,‬אשר הם הם‬ ‫סוד ישרים‪ ,‬יראי ד' וחושבי שמו בטהרת אמת‪ ,‬ובצפיית ישועה" ]שם‪ ,‬א'עו[‪.‬‬ ‫"אין שום דבר מהדעות והמחשבות שלי‪ ,‬שאין לו מקור בכתבי האריז"ל"‬ ‫]'לשלושה באלול' סימן מו[‪.‬‬

‫ניתן להשיג אצלנו את שתי החוברות הבאות‪:‬‬ ‫אז
נדברו
יראי
ד'–עלקשריהידידותוההערכהביןהגרא"ז
מלצרזצ"ללמרןהראי"הזיע"א‪.‬‬ ‫עטרת
צבי–עלקשריהידידותוההערכהביןהגרצ"פ
פרנקזצ"ללמרןהראי"הזיע"א‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫שלחו אלינו ‪) ₪ 15‬לכתובת‪ :‬רח' הרב צבי יהודה ‪ 6‬דירה ‪ 3‬בת ים(‪ ,‬ואנו נשלח לכם את שתי החוברות‪.‬‬

‫התבקשנו לציין‪ ,‬כי ספרו הנפלא של הרב‬ ‫גרינשפאן זצ"ל 'מלאכת מחשבת'–‬ ‫אינו נמכר בחנויות‪ ,‬אך ניתן לרכשו אצל‬ ‫הרב יהודה ליב האלשטוק שליט"א‪,‬‬ ‫במספר הבא‪0527-615-391 :‬‬

‫הגרצ"פ פראנק‪" :‬נתלבשו במסווה הצביעות"‬ ‫דברים אלו שכותב הראי"ה בקיצור לרב גרינשפאן‪ ,‬מוסברים בהרחבה במכתב‬ ‫שכתב הגרצ"פ פראנק זצ"ל באותם ימים‪ ,‬והנה הוא לפניכם‪:‬‬ ‫"הנה הגאון מוהרא"י הכהן קוק שליט"א נתקבל פה לרב מרוב מנין של קהלת‬ ‫הקדש דפה )ירושלים(‪ ,‬ובני כולל אונגרן כבר ידוע כי ‪‡ÈÒ¯ ÈÏ‚ ÂÈÁ‡· ‰¯ˆ ÌÈÚ‬‬ ‫‪ Ôȯ‚‡ È·Ï ‡˜Â„ ˙„ÁÂÈÓ‰ Ì˙ÒΉ Ï„‚˙˘ È„Î˘ ¯˙ÂÈ·Â ÔÈÏÂÙÂ‬לא טוב להם‬ ‫שהרב הכולל של עה"ק יהיה שלא מבני אונגרין‪ ,‬ומה עשו אחדים מבני כולל‬ ‫אונגרין? נתלקטו מתי מספר מהם ]‪ [...‬ובראשם הנער הזקן ]‪ [...‬ועשה תעמולה לייסד‬ ‫ועד אשכנזי‪ ,‬והנער הזקן הזה הוא מומחה גדול לסדר בחירות בדעות נעלמות מכל‪,‬‬ ‫וגלויות אליו‪ ,‬לכל סדר הבחירה שהוא עושה בבחינת רואה ואינו נראה‪ ,‬וקשה לתאר‬ ‫בכתב כל חריצותו בענין זה באופן שהוא מסדר לו רשימה של ועד גדול וגם ועד‬ ‫הפועל הכל בסדר נאה מבחוץ ומקור משחת מבפנים‪ ,‬כי מבני אונגרין וגאליציען‬ ‫הוא בוחר בצעירים ]‪ [...‬ביותר‪ ,‬ומשאר הכוללים הוא כמלקט שבלים בראש ההר‬ ‫‪ ÂÈÚÂ˙Ú˙ ‰˘ÚÓ ÔÈ·È ‡Ï˘ ‰Ë¢ ‡ Ô˜Ê ‰Êȇ ‰‡Â¯ ‡Â‰ ¯˘‡Î‬הוא מכניסו בתוך‬ ‫הועד‪ ,‬ובכן יוצא הבחירה הסתומה מן העין שהוא המזכיר הראשי ואברך צעיר ]‪[...‬‬ ‫יו"ר‪.‬‬ ‫והם כותבים וחותמים לאלפים ולרבבות בכל אמעריקא ובכל העולם בשם כל‬ ‫האשכנזים שבירושלים ]‪ [...‬כי "הרב ר' חיים זאננפעלד הוא הרב דפה"‪ ,‬במקום‬ ‫שהכל רואים ויודעים כי ר' חיים זה לא היה מעולם רב )פה( ולא יהיה‪ ,‬כי הוא איש‬ ‫זקן וחלוש ואי אפשר לו להתערב בעניני העיר כלל‪· ˘Ó˙˘Ó Ԙʉ ¯Ú‰ ‰Ê ˜¯Â ,‬‬ ‫‪˙ÊÂÁ‡Â ‡Â‰ ‰Ê·È ‡"ËÈÏ˘ ˜Â˜ Ô‡‚‰ ˙‡ ,‰‡ÂÏÓ ¯ÈÚ ·È¯Á‰Ï ıÙÁ ÈÏÎÏ ÂÓ˘·Â‬‬ ‫‪.ÚÂÓ˘Ó ÌÈʇ ‰ψ˙ „‡Ó ‰‡¯Â ˙ÂÙȈÁ· ˙ˆÂÁ ÏÎ ˘‡¯· ÌÈÊÁÂÙ ÌȘ¯ ÂÈÚ¯Ó‬‬ ‫והנער הזקן הנזכר נתחבר אל סופרים צעירים באי בית הישיש הרב ר' יצחק ירוחם‬ ‫דיסקין נ"י‪ ,‬כי על הזקן הזה רובצת השפעת נערים סופרים שהם עם ]‪ [...‬יטוהו לכל‬ ‫אשר יחפצו ‪ ,̉ÈÏÂÏÚ˙ ÏÎ ÏÚ ˙ÂÓÈ˙Á ÂÓÓ ÌÈÏ·˜ÓÂ‬ולפי השערתי אין הוא אשם‬ ‫כלל כי הוא אינו רואה בכתב וגם החתימה קשה לו‪ ,‬והסופרים עשו לו חתימת ידו‬ ‫בדפוס של חותם ממש בכתיבת ידו והם כותבים וחותמים כל מה שירצו‪ ,‬ואוי לו‬ ‫לדור אם סופרים ונערים כאלה ושועלים קטנים המה מנהיגיו‪.‬‬ ‫זה כששה שבועות דברתי עם הרב ר' חיים זאנענפעלד‪ ,‬ובתוך הדברים שאלתו‬ ‫באיזה צדק הוא חותם על עצמו כי הוא רב לאשכנזים שבפעה"ק? ]‪ [...‬השיב לי כי‬ ‫בעצמו באמת אינו חותם כך רק הם עשו לו חותם וכתבו עליו כן‪.‬‬ ‫הנני מדלג מענין לענין ]‪ [...‬אבל שם באמעריקא עשו שגיאה גדולה כי משם הודיעו‬ ‫כי בתוך הועד שיבחר ע"י הרב אבראמאוויטץ יהי' גם אנשים מצד דיסקין‬ ‫וזאנענפעלד וזה היה פגיעה גדולה בכבודו של הגאון מהרא"י קוק שליט"א שהוא‬ ‫הרב פה וכל המוסדות היותר גדולות המה תחת נשיאותו‪ ,‬והוא רב העיר ונושא‬ ‫עבודת הציבור‪ ,‬והמה שמו מרחוק פה אנשים חדשים שלא ניסו כלל לשאת עליהם‬ ‫עבודת הצבור‪ÌÈÎÎÁ˙Ó‰ ÌÈÙ ÈÊÚ ÌÈÙÁ‰ Âχ „È· ˙ÂÈÙÈÙ ·¯Á ÌÈ˙ ˜¯Â ,‬‬ ‫‪Ï˘ ÛÁ ȯ·„·Â [...] ÏΉ ÌȷȯÁÓ Ì‰ Âχ ˙ÂÏÂÚÙ·Â ÂÏω ÌȘʉ ψ‡ Ì˙‡‰Ï‬‬ ‫‪„‚Î ‡Â‰Â Ì‰Ï ıËȇӇ¯·‡ ·¯‰ ͢Ó ̉ÈÏÚ ÌÈÂω Ôȯ‡‚‡‰ ÔÓ ÌȯÈÚˆ‰‬‬ ‫‚‡‪.È" ˜Â˜ ·¯‰ ÂÊÂÚ ÔÂ‬‬ ‫הדברים האלה כתבתי בחפזי בלי סדר כי הוא לא לפי רוחי לטפל בדברים כאלה‪,‬‬ ‫והקיצור הוא אם יכול מע"כ להשפיע ולפרסם את האמת כי הזקנים הנזכרים כבודם‬ ‫במקומם מונח אינם אנשים ציבוריים ואין לעמוד כלל על חתימתם וכל עניני הצבור‬ ‫הירושלמי בכלל ובפרט הן מילי דמתא והן כל דבר הנוגע לדת והוראה אין שייך כלל‬ ‫לא להזקנים ולא לאנשיהם שברובם המה אנשים פשוטים ˘˙‪‰ÂÒÓ· ¢·Ï‬‬ ‫‪ÌȘʉ ˙ÂÓ˘· ˜¯ ÌÈ˘Ó˙˘Ó '‰ ˙‡˜ ‰Ó‰ Ìȇ˜Ó ÈÎ ÌÈÊȯÎÓ ˙ÂÚÈ·ˆ‰‬‬ ‫‪¯˙ÒÏÙ È·˙η ÌÈ˘Ó˙˘Ó ,Ìί„ ˙Ó‡‰ ÁΠ‡Ï ÈÎ ‰‡Â¯ ÔÈ·Ó ÏΠÌÈÈÚ‰ ˙ÂÓÒÏ‬‬ ‫‪ .χ¯˘È· ˙˜ÂÏÁÓ ˙·¯‰Ï‬אם מע"כ יוכל להשפיע לפרסום האמת הזה יגולגל זכות‬ ‫על ידו ויעשה תקון גדול לעיה"ק" ]שו"ת 'מלכי בקודש' ח"ד עמ' ‪.[44‬‬

‫כיצד
התייחס
ה'חפץ
חיים'
לפשקווילים?

‬ ‫ה'חפץ חיים' הכיר מקרוב את גדלותו של מרן הראי"ה‪ ,‬ומשום כך לא התפתה להאמין‬ ‫לשמועות הרעות‪ .‬הוא הגיב בצורה חריפה ביותר כנגד כתבי השטנה ששלחו אליו‬ ‫הקנאים‪ ,‬ונאמן לדרכו – דרך השלום – התרחק מבעלי מחלוקת אלו‪ ,‬עד כדי כך שכאשר‬ ‫באו לבקרו‪ ,‬לא הסכים לומר להם שלום‪" .‬אין שלום לרשעים"‪.‬‬ ‫כאשר נודעו לו האירועים של עזות פנים וחציפות נגד גדולי ישראל שאירעו בירושלים‪,‬‬ ‫הוא התרגש מאוד ובמשך כמה רגעים מרט שערותיו‪ .‬מרוב צדקותו וקדושתו‪ ,‬נשאר עצור‬ ‫פנים‪ ,‬ואחר כך אמר‪" :‬אלו ערלעכע יידן שבירושלים?!" – אלו יהודים חרדים‬ ‫שבירושלים?! "אלו תלמידי חכמים שבירושלים?!"‪ .‬חזר על זה כעשר פעמים‪ ,‬ואז‬ ‫הוציא מפיו מילים מזעזעות אלה‪ ,‬שקשה לחזור עליהן‪" :‬די קינדער פון די ערלעכע יידן‬ ‫וועלן זיך אויסשמאדן"‪ .‬ילדי הצדיקים האלה יהיו משומדים!‬ ‫מספר חתנו‪ ,‬הגאון ר' אהרן כהן זצ"ל‪" :‬ביודעי שאדוני מורי וחמי ה'חפץ חיים' שליט"א‬ ‫המוקיר ומחבב מאוד את כבוד מרן הגרא"י הכהן שליט"א שנפשו היה דאבה מאוד עליו‬ ‫בשומעו אודות הרדיפות עליו בכ"ז לא יצא במחאה גדולה ע"ז באומרו כי שתיקה‬ ‫בדברים כאלה ומעוט פרסומם זהו תקנתם להקטין ולמעט בערכם‪ .‬אם כי דברי שמצה‬ ‫הנוגעים בכבוד מרן הגרא"י קוק שליט"א לא העיז אף אחד לאמר בפניו ‪¯˙ÒÏÙ‰ È·˙ÎÓÂ‬‬ ‫‪] "ÌÁ˙ÂÙÏ ÈÏ·Ó Ê·· ÂÈÈÚ ¯Ò ‰È‰‬סיפורים נוספים על החפץ חיים והראי"ה – בספר 'בין שני‬ ‫כהנים גדולים'‪ ,‬מאת מנחם קמפינסקי[‪.‬‬

‫ ‪øîåçä úà åðì åçìù ?ä"éàøä ïøîì øù÷á øëåî àì øåôéñ íëì ùé‬‬ ‫‪.ä"æòá åîñøôð åðàå‬‬ ‫ ‪.äöåôúä úà ìéãâäìå êéùîäì åðì åøæò !åðì äáåùç äîåøú ìë‬‬

‫

‬

‫הגאון
ר'
ישראל
חיים
דייכעס
זצ"ל


‬ ‫במכתבו
למרן
הראי"ה‪

:‬‬ ‫

‬

‫"יש
לי
געגועים
אליו
עד
למאוד!"

‬ ‫בתוך מכתבו של הרב גרינשפאן בעניין הספר 'אורות'‪ ,‬המתפרסם בעלון זה‪ ,‬מוזכר כי‬ ‫הגרי"ח דייכעס זצ"ל היה מאותם רבנים שעמדו לימין מרן הראי"ה כנגד הקנאים‪.‬‬ ‫בדברים שלהלן נספר בקצרה עליו ועל קשריו עם מרן הראי"ה‪.‬‬ ‫הגרי"ח דייכעס‪ ,‬זקן רבני אנגליה‪ ,‬היה מגדולי דורו ונודע בגאונותו הרבה‪ .‬כבר‬ ‫מצעירותו היה נועד לגדולות‪ ,‬וזכה להתקרב לגאוני ישראל ר' ישראל מסלנט ור' יצחק‬ ‫אלחנן מקובנא‪ .‬לספריו קיבל הסכמות מר' יוסף דובער מבריסק‪ ,‬ר' יצחק אלחנן‪,‬‬ ‫הנצי"ב מוולוז'ין‪ ,‬ר' שמואל מוהליבר ועוד‪.‬‬ ‫בעת שכיהן הראי"ה כרבה של קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון‪ ,‬הגיע שמעו אל הרב‬ ‫דייכעס‪ ,‬והוא החליט ליסוע אליו כדי לקבל מאורו ולבקש תורה מפיו‪ .‬על ביקור זה‬ ‫הוא מספר במכתב שכתב בשנת תרע"ו למרן הראי"ה‪:‬‬ ‫"בשם ד'‪ ,‬אב תרע"ו יום ב' לסדר "וברכך ולך תהיה צדקה" לפ"ק‪.‬‬ ‫השוכן בציון וירושלים יכתוב בספר חיים‪ ,‬בספרן של צדיקים גמורים‪ ,‬את כבוד ידיד‬ ‫נפשי ה"ה הרב הגאון הגדול‪ ,‬תפארת ישראל‪ ,‬בקי בכל חדרי תורה‪ ,‬בנגלה ובנסתר ידו‬ ‫הדה‪ ,‬צדיק יסוד עולם‪ ,‬כש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א‪ ,‬ורעייתו‬ ‫הדגולה מרבבות תחי'‪ .‬שלום עד בלי ירח!‬ ‫אחדשה"ט ושלום תורתו הק' באהבה רבה!‬ ‫ידיד נפשי‪ ,‬את העונג שהיה לי בהימים אשר הייתי בחברתו אין לאל ידי לתאר לו עלי‬ ‫גליון‪ ,‬והנני אומר לכבוד גאונו כי יש לי געגועים אליו עד למאוד‪ ,‬לא אוכל להאמין כי‬ ‫ישכח ממני את הימים אשר ישבתי בביתו והתענגתי עונג מכל אשר ראיתי ושמעתי‬ ‫מפיו פה מפיק מרגליות‪ ,‬אשר נוכחתי לדעת את רוחב לבבו וגודל ידיעתו בכל‬ ‫מקצועות התורה והחכמה וביחוד בחכמת הקבלה‪ ,‬יתן ד' ונזכה להתראות עוד הפעם‬ ‫לבלות הימים כמו הימים שהייתי בביתו‪ ,‬ומלב וקרב עמוק הנני נותן לכבוד גאונו‬ ‫יחי' תודה וברכה ולרעייתו בעלת מדות תרומיות אשר לא ראיתי כמוה‪ ,‬יתן ד' כי‬ ‫ישיבהו אל נוהו בארץ אבותינו‪ ,‬ויבלו בטוב ימיהם ושנותיהם בנעימים עד זקנה‬ ‫ושיבה‪ ,‬וירוו נחת ועונג מצאצאיהם כחפצם ]‪.[...‬‬ ‫הנני לבקש מאת ידיד נפשי‪ ,‬כי כאשר הנחתי בהספר "לשם שבו ואחלמה" א' ליטרא‬ ‫שטערלינג דמי דירה‪ ,‬נא אל ישיבנו אלי בחזרה‪ ,‬כי הנני אומר לכבודו כי יגרום לי צער‬ ‫ועוגמת נפש‪ ,‬ומי האיש אשר זהיר לגרום צער לזולתו ככבוד גאונו יחי'‪ ,‬ואם לא יחפוץ‬ ‫לקחתו יעשה בזה מה שלבו חפץ‪ ,‬והנני חותם מכתבי זה בברכות והודאות לכבוד גאונו‬ ‫יחי' ולרעיתו תחי' העולה על כל בנות גילה‪ ,‬אוהבו בלב ונפש המכבדו ומוקירו כערכו‬ ‫הרם והנישא‪ ,‬ישראל חיים דייכעס החופ"ק ליעדס" ]'אגרות לראי"ה'‪ ,‬אגרת פג[‪.‬‬

‫"חפצו
הטהור
נחשב
אצלי
לחובה
ולמצוה"

‬ ‫הרב דייכעס כתב ספרים רבים במקצועות התורה‪ ,‬ולאחד מספריו‪ ,‬הנקרא 'לקוטי‬ ‫מהרי"ח'‪ ,‬הוא זכה להסכמה מיוחדת ומעניינת של ידידו מרן הראי"ה‪ ,‬אותו מכנה הרב‬ ‫דייכעס‪" :‬ידיד נפשי הגאון הגדול האמיתי‪ ,‬תפארת ישראל‪ ,‬אוצר תורה יראה ותבונה‪,‬‬ ‫חוקר ומקובל‪ ,‬כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א‪ ,‬רב הכולל בעה"ק‬ ‫ירושלים תובב"א"‪ .‬כדאי לעיין בהסכמה זו במילואה‪ ,‬שהרבה יש ללמוד מתוכנה‪ .‬והנה‬ ‫חלק קצר ממנה‪:‬‬ ‫"ב"ה‪ ,‬ירושלים ת"ו‪ ,‬יום כ"ז לחודש שבט תר"פ‪.‬‬ ‫לכבוד רב רחימאי‪ ,‬הגאון הגדול‪ ,‬פאר הדור‪ ,‬אוצר תורה יראה וחכמה מו"ה ישראל‬ ‫חיים דייכעס שליט"א‪ ,‬רב דק' ליעדז יצ"ו‪ ,‬ולכל אשר לו‪ ,‬שלום וברכה מקודש‪.‬‬ ‫אחדשה"ט באהבה רבה!‬ ‫הפתיעני כבוד הדר"ג באור יקרת גליונות הקודש מספרו הגדול 'דרשות מהרי"ח'‬ ‫ונתמלא כל הבית אורה‪ ,‬ועם המוני המניעות עברתי בין נחלי עדניו ונתבסמתי מריח‬ ‫בשמיו‪ ,‬והנה ענותו דמר תרבני להגיד את משפטי על הספר‪ ,‬והנה לולא שחפצו הטהור‬ ‫נחשב אצלי לחובה ולמצוה‪ ,‬הייתי מסרב מאוד בזה מפני כבודו הגדול דמר הדר"ג‪ ,‬חד‬ ‫מגדולי זקני גאוני דורנו שליט"א‪ ,‬ואין זה השבח הראוי לכתבי קדשו יוצא מאיש צעיר‬ ‫שכמוני‪ ,‬אך זאת אשיב אל לבי כל חיבת הקודש של מקום בית חיינו עיר עוז לנו‪ ,‬אשר‬ ‫חנני צור עולמים ב"ה בחסדו לשבת בה‪ ,‬דין גרמא להצעתו דמר‪ ,‬ומטעם זה הנני‬ ‫לפקודת קדשו‪ ,‬ובלי משוא פנים‪ ,‬כבקשתו‪ ,‬אומר להדר"ג שליט"א שהספר בכללו עשה‬ ‫עלי רושם נעלה מאוד‪ ,‬מאמריו בשמעתא הרי הם כדרכו בקודש מאז הראה חזותו‬ ‫לרבים‪ ,‬ממולאים בתרשישי החריפות‪ ,‬הישרות והבקיאות‪ ,‬ישוב הדעת והסברא‬ ‫הישרה שהדר"ג מצטיין בהם בכל ספריו החשובים אשר זכהו ה' להוציא עד כה לאור‬ ‫עולם ]‪.[...‬‬ ‫אברך בכל לב את הדר"ג‪ ,‬שיאירו דברי קודשו ויתמימו‪ ,‬ויזריחו ביקרת תפארתם‬ ‫כערכם המרומם והנקדש ]‪ [...‬וספרו הנעלה ימצא את ערכו בעולם כראוי לו"‪.‬‬

‫תנועת
דגל
ירושלים

‬ ‫בתקופה בה עבד מרן הראי"ה להקים את תנועת 'דגל ירושלים'‪ ,‬הגיע גם לעיר לידעז‪,‬‬ ‫מקום רבנותו של הרב דייכעס‪ .‬על ביקורו בעיר‪ ,‬סיפר הראי"ה לבנו‪ ,‬במכתבו מתאריך‬ ‫י"ט אלול תרע"ח‪:‬‬ ‫"בשבוע העבר הייתי בליעדז‪ ,‬דברתי בכנופיה גדולה של אולם רחב ידים שהתקינו‬ ‫לכך‪ ,‬ומרבני העיר תמכו בנאומיהם את הסברת רעיוננו‪ ,‬והתחילה תעמולה שנקוה‬ ‫ממנה תוצאות לטובה בעה"י‪ .[...] .‬נקוה לד' שוכן ציון ובוחר בירושלים‪ ,‬המעורר עת‬ ‫גאולה לעם קדשו‪ ,‬כי חפצו בידינו יצליח‪ ,‬והמחשבה העדינה והקדושה ורגש החיים‬ ‫הטהורים הכמוסים במעמקי רעיון התנועה "הירושלמית" ילכו הלך ואור‪ ,‬והיו לאור‬ ‫ישראל ולזוהר ונוגה אורים לעמים רבים‪ ,‬אשר ילכו כולם באור ד' צור ישראל‬ ‫וגואלו"‪.‬‬

‫רבים מאנשי העיר‪ ,‬וביניהם גם רבנים ות"ח חשובים‪ ,‬הצטרפו לתנועה זו‪ ,‬בעקבות‬ ‫נאומיו של הראי"ה‪ .‬גם רב העיר‪ ,‬הרב דייכעס‪ ,‬הצטרף לתנועת זו‪ ,‬כפי שנראה במכתב‬ ‫ששלח למרן הראי"ה‪:‬‬ ‫"ישאו הרים שלום וברכה אל כבוד ידיד ד' וידיד כל יראיו וידי"נ עוז ה"ה הרב הגדול‪,‬‬ ‫פאר ישורון‪ ,‬אוצר היראה והתבונה‪ ,‬וכו' כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן שליט"א‪,‬‬ ‫רב ואב"ד דק"ק מחזיקי הדת בלונדון הבירה יצ"ו‪.‬‬ ‫אחדשה"ט ושלום תורתו הק' באהבה רבה ונאמנה!‬ ‫את החוברת "דגל ירושלים" השניה קבלתי ועברתי עליה בשום לב‪ ,‬ומאד מצאה‬ ‫החוברת הזאת חן בעיני‪ ,‬כי דבריו נכונים וישרים המה לכל אשר ידאג למצב היהדות‬ ‫לימים יבואו בארץ אבותינו הק'‪ ,‬והנני נמנה להיות חבר לאגודה הזאת‪ [...] .‬הנני ידידו‬ ‫באמת אוהבו לב תמים מוקיר את שמו ותורתו ומכבדו כערכו הרם‪ ,‬ישראל חיים‬ ‫דייכעס‪ ,‬החופ"ק ליעדז"‪.‬‬ ‫]אגרות הראיה ג'‪ ,‬נספחות‪ ,‬א'‪ .‬ועיין עוד‪' :‬אגרות הראי"ה'‪ ,‬ח"ג עמ' קצט‪ ,‬ח"ד עמ' יב[‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫השתדלותו
של
האדמו"ר
מגור
להשכין
שלום
–
גילויים
חדשים

‬ ‫"איני
רואה
שום
תקוה
לשלום"

‬ ‫בעת ביקורו של האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת'‬ ‫בארץ‪ ,‬בשנת תרפ"א‪ ,‬ניסה להשכין שלום בין‬ ‫הראי"ה ובין הקנאים‪ .‬בעקבות פגישתו עם מרן‬ ‫הראי"ה‪ ,‬פרסמו הקנאים פשקווילים נוראיים נגד‬ ‫האדמו"ר בעצמו‪ ,‬שזעזעו את העולם היהודי‪.‬‬ ‫הקרע בין הראי"ה והקנאים היה חריף מאוד‪ ,‬והיה‬ ‫נדמה שאפסו הסיכויים להביא שלום בירושלים‪.‬‬ ‫"לבי נשבר בקרבי מפירודי הדיעות בין החרדים"‪,‬‬ ‫כותב ר' דב בער עפשטיין זצ"ל )בנו של 'ערוך‬ ‫השולחן'(‪" ,‬כעת נמצא פה הרבי מגור שליט"א‪,‬‬ ‫ורצונו לקרב השלום‪ ,‬ושאל גם אותי בזה‪ ,‬ואמרתי לו‬ ‫כי בהתחלת הפירוד חשבתי כי עוד יש עצה לזה‪,‬‬ ‫והרבה עמלתי בהבאת שלום ולקרב את הרחוקים‪,‬‬ ‫ומסיבת השועלים לא עלתה בידי‪ .‬אך עתה‪ ,‬במשך‬ ‫שנה נתרחקו מאוד‪ ,‬עד כי כשאני לעצמי‪ ,‬אינני רואה‬ ‫שום פתח תקוה לשלום‪ .‬ואולי הוא‪ ,‬הרבי‪ ,‬מטעם‬ ‫"סוד ד' ליראיו" ימצא דרך השלום‪ .‬אמנם חושב אני‬ ‫כי גם הרבי‪ ,‬כאשר בא כן ילך‪ ,‬וד' יברך את עמו‬ ‫בשלום וכו'" ]'זבד טוב'‪ ,‬עמ' קכג[‪.‬‬ ‫לאחר השתדלות גדולה‪ ,‬הגיעו הצדדים להסכמה‬ ‫מסויימת בין הצדדים‪ ,‬עליה מספר מרן הראי"ה‬ ‫במכתבו לרב חיים הירשנזון זצ"ל‪:‬‬ ‫"אבקש מכבוד גאונו שליט"א שלא יצטער כלל‬ ‫ועיקר כל מה שכתב במכתביו על דבר מה שעבר ביני‬ ‫ובין הרב הצדיק מגור שיחיה‪ .‬כי אמנם אולי יותר‬ ‫מדאי ויתרתי מפני השלום‪ ,‬אבל ‪ÒÁ ˙ÂÚ„ ȯ˜Ú· ‡Ï‬‬ ‫‪,ÔÂ˘Ï‰ ÔÂ‚Ò ˙χ˘· ̇ ÈÎ ,Ìȯ·„‰ ÂÚ‚ ÌÂÏ˘Â‬‬ ‫שהוא אמר לי בשם אלה המעוררים‪ ,‬שלדעתם סגנון‬ ‫הלשון בקצורו באיזה מקומות מספר האורות מביא‬ ‫אותם לידי תרעומות‪ ,‬ועל זה רשמתי לו פתקא קצרה‪,‬‬ ‫שתכנה הוא שאם אמת הדבר שנמצאים לשונות‬ ‫כאלה שמביאים בקצורם צער לתמימי לב מאיזה סוג‬ ‫שיהיה‪ ,‬הנני מצטער על אשר לא בארתי יותר את‬

‫כונתי‪ ,‬וגם זה היה בתנאי שמצדם של המעוררים‪ ,‬גם‬ ‫הם יפרסמו נוסח של חרטה‪ ,‬על אשר נתנו יד לפגום‬ ‫·„·¯‪,Ï"‰ ¯ÙÒ· ˙¯ÂÓ‡‰ ˙Â¯Â‰Ë ˙ÂÚ„Â ˘„˜ È‬‬ ‫ושאר חוברות שנתפרסמו ממני‪ ,‬אבל התנאי לא‬ ‫נתקיים‪ ,‬ומצדם לא נעשה שום דבר לקרב השלום‪ .‬ואת‬ ‫ענין הפתקא שלי ניתן לפרסום‪Â˙¯ÂˆÎ ̇ Ú„ÂÈ Èȇ ,‬‬ ‫‡‪ÂÓÚË „ÓÚ Ì‡ ȘÙÂÒÓ˘ È˙ȈÓ˙ ÁÒ ‰Êȇ· Â‬‬ ‫·‪'] "Â‬אגרות הראי"ה' אגרת א'קפד[‪.‬‬

‫במכתבו של אחד מראשי הקנאים שירדו לחייו של מרן‬ ‫הראי"ה ר"ל‪ ,‬הוא כותב לאדמו"ר מגור‪" :‬ואת זה אשר‬ ‫כתב )הראי"ה( בחתימת ידו ‪Ìȯ·„‰Â ˙ÂÂ˘Ï‰ ÏË·Ï‬‬ ‫]‪ ,[...‬אין זה רק וידוי פה לפנים‪‰„‰ ‡Ï ÌÏÂÚÓ Ï·‡ ,‬‬ ‫˘‪'] "ÌÈ·¯· ‰Ê ÌÒ¯ÙÏ Íȯˆ ‰È‰ ‡Ï˘ ˜¯ ,‰ÚË‬מרא‬ ‫דארעא דישראל' ח"ב עמ' של[‪ .‬אך כאמור‪ ,‬אין כל הגיון‬ ‫שהראי"ה "יחזור בו מדבריו"‪ ,‬ומאידך ימשיך להפיץ‬ ‫את תורתו! ובאמת‪ ,‬נוסח זה של פשרה מגוחכת‬ ‫ומיותרת – מעולם לא יצא מעטו של מרן הראי"ה‪.‬‬

‫באגרת הנ"ל רומז הראי"ה כי יתכן וחלו 'תיקונים'‬ ‫בטיוטה עליה חתם‪ ,‬וכוונתו סולפה‪ .‬ואכן – חששו היה‬ ‫מוצדק‪ :‬היו קנאים שפרסמו שכביכול הראי"ה חוזר בו‬ ‫מתורת קודשו בספר 'אורות'‪ .‬כמובן‪ ,‬דבר זה לא היה‬ ‫ולא נברא; הראי"ה היה איש אמת שאין כדוגמתו‪ ,‬ולא‬ ‫העלה על דעתו לבטל את הדברים בספר 'אורות'‪,‬‬ ‫אותם קיבל ברוח קודשו‪ .‬גבורתו ועוז רוחו‪ ,‬שהיו לשם‬ ‫דבר‪ ,‬לא נכנעו בפני מספר קנאים בריונים וצרי דעת‪.‬‬ ‫הדבר המפתיע הוא‪ ,‬שגם בין האדמו"ר מגור ומרן‬ ‫הראי"ה הייתה אי הבנה בנקודה זו‪ .‬במהלך הפגישה‬ ‫בין מרן הראי"ה וה'אמרי אמת'‪ ,‬כתב הראי"ה מכתב בו‬ ‫הוא מתנצל על סגנון הדברים שבספר אורות‪ ,‬שראוי‬ ‫להסבירו יותר‪ .‬למכתב זה הוסיף את חתימת ידו‬ ‫הקדושה‪ .‬מנגד‪ ,‬כתב גם ה'אמרי אמת' טיוטת‪-‬פשרה‪,‬‬ ‫אך בסגנון ומשמעות שונים לגמרי‪ ,‬וממנה מובן‬ ‫כביכול הראי"ה חוזר בו מדברי התורה שבספר‬ ‫'אורות'‪!ÌÏÂÚÓ Ì˙Á ‡Ï ‰"ȇ¯‰ ÂÊ ‰˜˙Ù ÏÚ .‬‬ ‫‪" :'˙Ó‡ ȯӇ'‰ Ï˘ ·˙ÎÓ ÔÂ˘Ï ‰‰‬התחלתי‬ ‫בשלום ופעלתי אצל הרה"ג רא"ק שי' ונתן לי כתוב‬ ‫וחתום בתחימת ידו לאמור‪ ,‬שהגם שכוונתו היה לשם‬ ‫שמים‪ ,‬עם כל זה‪ ,‬כאשר שמע שיש ח"ו חלול השם‬ ‫ומיעוט כבוד שמים ע"י לשונות שבספריו‪˙‡ÊÏ ,‬‬ ‫‪"ÂÏω Ìȯ·„ ˙ÂÂ˘Ï ÏË·Ó ‡Â‰ ÌÈÓ˘ „·ΠÔÚÓÏ‬‬ ‫]ועיין עוד שו"ת 'מלכי בקודש' ח"ד עמ' ‪.[259‬‬

‫סיפור
לא
מוכר
על
הערכתו
של
‬ ‫הראי"ה
ל'אמרי
אמת'

‬

‫מה
באמת
היה
נוסח
הפשרה?

‬

‫מי שתיווך בין הראי"ה לבין ה'אמרי אמת' באותה‬ ‫תקופה‪ ,‬היה הרב מנדל לב זצ"ל‪ ,‬שמשו של האדמו"ר‬ ‫בעת שהייתו בארץ‪ .‬הוא היה גם מקורב למרן הראי"ה‬ ‫ואף למד בחברותא עם הגרי"מ חרל"פ‪ .‬העברת‬ ‫המכתבים בין שני גדולי עולם אלו‪ ,‬התבצעה דרכו‪.‬‬ ‫‪,Ï„Ó '¯ Ï˘ (‡"ËÁÏ·È) ÂÈ·Ó „Á‡ ÂÏ ¯ÙÈÒ‬‬ ‫שבאחד הימים רצה הראי"ה לכתוב מכתב לאדמו"ר‬ ‫בעניין הפשרה הנ"ל‪ ,‬וביקש מר' מנדל שינסח לו‬ ‫טיוטה למכתב זה‪ .‬ר' מנדל עשה זאת‪ ,‬ובתוך הטיוטה‬ ‫הכניס ביטויי הערצה גדולים בייחס לאדמו"ר‪ .‬אחר כך‪,‬‬ ‫ישבו שניהם יחד לערוך את הנוסח הסופי של המכתב‪,‬‬ ‫ור' מנדל הציע לראי"ה למחוק את ביטויי ההערצה‬ ‫שבטיוטה‪ .‬הוא חשב שהראי"ה אמור לכתוב את‬ ‫הדברים כדעתו וכסגונו‪ ,‬ושמא הביטויים המופלגים‬ ‫בייחס לאדמו"ר לא ישקפו את דעתו‪,‰"ȇ¯‰ ͇ .‬‬ ‫·‪ÏÚ ¯ÂÓ˘Ï ˘˜Ú˙‰ ,¯"ÂÓ„‡Ï ‰Ï„‚‰ Â˙ίډ‬‬ ‫‪.‰È‰ ÍΠ,‰ËÂÈË·˘ Ô¢‡¯‰ ÁÒ‰‬‬ ‫)בעז"ה בקרוב נביא סיפורים נוספים על‬ ‫האדמו"ר מגור ומרן הראי"ה‪ ,‬מתוך חומרים‬ ‫שלא פורסמו עד כה(‪.‬‬

‫מועדי הראי"ה‪dpyd y`x‬‬ ‫ביום הראשון של ראש השנה היה הראי"ה מתפלל בבית מדרשו‪ ,‬עם‬ ‫המתפללים הקבועים‪ ,‬ואילו ביום השני היה בא להתפלל במנין של‬ ‫ישיבתו בבנין ישיבת 'עץ חיים' בשכונת מחנה יהודה‪.‬‬ ‫בעל המוסף היה ר' אריה לוין זצ"ל‪ .‬רבי אריה‪ ,‬שכל תפילתו הייתה ברגש‬ ‫רב‪ ,‬היו לו גם כמה מנגינות מיוחדות‪ ,‬ובאחת השיחות סיפר‪ ,‬שנוסח‬ ‫תפילתו בצרוף מנגינותיה‪ ,‬מסורת היא בידו מבעל התפילה שעבר לפני‬ ‫התיבה בישיבת וולוז'ין )שבה למד ר' אריה בתקופתו של הגאון ר' רפאל‬ ‫שפירא זצ"ל(‪.‬‬ ‫בבית מדרשו היה הראי"ה נאלץ לקצר מפני טורח הציבור‪ ,‬לא כן בישיבה‬ ‫שמעיקרם נקבעו בזה זמני תפילה ארוכים יותר‪ ,‬כאן היה הרב מאריך‬ ‫בתפילתו ובכוונותיו‪ .‬ללא הגבהת קול וללא התרגשות חיצונית‪ ,‬היה‬ ‫עומד ומתפלל כשאותו השקט האצילי והשלוה הפנימית המאפיינים אותו‬ ‫תמיד‪ ,‬מלוים אותו גם עכשיו‪ ,‬אלא שפניו מרוכזים יותר ומבטו עמוק‬ ‫יותר‪ ,‬ולא פעם הרגישו הנוכחים שאע"פ שבגופו הוא עומד אתם‪ ,‬הרי‬ ‫אליבא דאמת שרוי הוא בעולמות גבוהים ]'מועדי הראי"ה' עמ' נט[‪.‬‬ ‫סיפר תלמידו הגאון ר' יצחק אריאלי זצ"ל‪" :‬בראש השנה היה מאריך‬ ‫בתפילת שמונה עשרה עד זמן ברכת כהנים"‪.‬‬ ‫‬

‫‪4‬‬

‫העלון יוצא לאור בסיוע‬ ‫' ַ ּד ְ ּב ִרי ִ ׁשיר' –‬ ‫הדוכן שלך לספרי קודש‬ ‫ומוסיקה יהודית‪.‬‬ ‫סניף ראשי‪:‬‬ ‫תחנה מרכזית ירושלים‪.‬‬ ‫פלאפון‪.0524797380 :‬‬

‫מספר הרמ"צ נריה‪" :‬במשך שנים היה מרן הראי"ה נוהג לתקוע בעצמו‬ ‫בשופר‪ .‬אכן באחרית ימיו היה הדבר קשה לו‪ ,‬והיה רק מקריא לתוקע‪.‬‬ ‫לפני התקיעות היה טובל במקווה טהרה‪ .‬את הפסוק "מן המצר" היה קורא‬ ‫בהתרגשות של שברון לב‪ ,‬ואילו את הפסוק "שש אנוכי על אמרתך" היה‬ ‫קורא בשמחה רבה‪ .‬והיה זה מופלא לראות כיצד הפנים הרציניות שחרדת‬ ‫הדין נסוכה עליהם מתחילות פתאום לנהור בעליצות‪ ,‬והעיניים מאירות‬ ‫בנהירו עילאה"‪.‬‬ ‫‬ ‫סיפר רבי מרדכי אריה רבינוביץ זצ"ל‪ ,‬רבה של בני ברק‪:‬‬ ‫"ביום שנסע הגה"צ ר' מאיר אלטר זצוק"ל בנו של האדמו"ר מגור זצוק"ל‬ ‫מירושלים לחו"ל‪ ,‬סיפר לי כי היה אצל הרב הגאון מוהרא"י קוק זצ"ל‬ ‫לקבל ממנו ברכת פרידה‪ ,‬והיתה השיחה ביניהם משיטות הב"ח שפסק‬ ‫להחמיר בספיקא דרבנן בספר תורה מפני כבוד השי"ת אף שבכל מקום‬ ‫הדין לקולא‪ [...] ,‬ובאמצע השיחה היה משבח הרה"ג קוק זצ"ל דברי‬ ‫השפת אמת זצלה"ה שאמר הטעם שלא נתחייבו ישראל לעלות לרגל ביום‬ ‫טוב דראש השנה‪ ,‬על פי דברי חז"ל ]ר"ה כו‪ [.‬בשופר "כיון דלזכרון הוא‬ ‫כבפנים דמי"‪ ,‬א"כ בכל מקום שהיו בני ישראל שרויין‪ ,‬על ידי מצוות‬ ‫שופר היו כבפנים‪ ,‬כיוון דלזכרון הוא" ]'קרני ראם' עמ' קצב[‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בקרובתצאלאור‬ ‫

‬

‫חוברת
חדשה
העוסקת
בדמותו
של
מרן
הראי"ה

‬ ‫בהוצאתארגוןאורהאורות‬

‫‪ó×−þ−š− þîë¼ ³þëîìí ³ê ¾−ðšíñ ö³−ò‬‬ ‫®‪0546-573-528 :þ¾š îòô¼ îþ‬‬