Shaarei Shabbat Noach 5770

‫על פי הלכה‪ .‬אולם לענין פתיחת כפות הידיים בשעת אמירת פותח את ידיך‪ ,‬הוא מנהג‬ ‫הספרדים ובני עדות המזרח‪ ,‬והוא מנהג נכון מאד‪ ,‬שהובא כבר בדברי רבותינו הספרדים‪,‬‬ ‫רבי חיים פלאג'י‪ ,‬ורבינו יוסף חיים בעל בן איש חי ועוד‪ .‬והגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג‬ ‫ירושלים‬ ‫‪18:10‬‬ ‫‪17:35 16:19‬‬ ‫ז"ל בספר ציץ אליעזר גם כן כתב לקיים המנהג‪ ,‬מפני שהוא כעין סימן על קבלת השפע מאת‬ ‫תל אביב‬ ‫‪18:10‬‬ ‫‪17:35 16:37‬‬ ‫ה' מן השמים‪ .‬וכעין מה שעשה נביא הבעל צדקיה בן כנענה‪ ,‬שלקח קרני ברזל והראה אותם‬ ‫גלון‏מס'‏‪104‬‏‏‏‏‏עורך‏ומו"ל‏–‏מאור‏הכמיאן‬ ‫ליהושפט ואמר לו "באלה תנגח את ארם"‪ ,‬ובלי ספק למד כן מנביאי האמת‪ ,‬שכאשר עושים‬ ‫דבר העורך‬ ‫דבר להמחיש איזה ענין‪ ,‬הפעולה המעשית מעוררת גם כן את כוונת הלב‪ ,‬שאנו מאמינים המבול בגלל נח‬ ‫שהשפע כולו מגיע מאת ה' מן השמים‪ ,‬וכן מצינו להבדיל‪ ,‬אצל משה רבינו עליו השלום‪" ,‬את האלקים התהלך נח‪( "...‬ו‪,‬ט) פירש עיקר שפתי חכמים ‪ .‬משם שלא היה לו עסק‬ ‫שנאמר בו‪ ,‬והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל‪ ,‬ואמרו רבותינו‪ ,‬וכי ידיו של משה עושות עם בני דורו להחזירם בתשובה ‪ ,‬וכל עסקו היה עם אלהים ‪ ,‬ובאברהם כתוב אשר‬ ‫מלחמה‪ ,‬אלא בזמן שישראל נושאים עיניהם לשמים‪ ,‬הם מנצחים במלחמה‪ .‬וא"כ מצינו התהלכתי לפניו (כד‪,‬מ) מדוע יש שוני בין נח לבין אברהם ‪ ,‬בנח כתוב את האלוקים‬ ‫מעשה רב ממשה רבינו עליו השלום‪ ,‬שהרים משה ידיו כלפי מעלה בעת תפילתו לפני השם התהלך נח ובאברהם כתוב אשר התהלכתי לפניו ? נח דאג לעצמו ולבני משפחתו בלבד‬ ‫יתברך‪ ,‬לעורר גם את כוונת הלב‪ .‬ומכאן למד הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג‪ ,‬כי מעשה לכן כתוב שהיה צדיק בדורותיו ‪ .‬אבל אברהם להחדיר אמונה לדורות הבאים לכן כתוב‬ ‫זה הוא סגולה לפרנסה טובה‪ ,‬והביא עוד סימוכין לדבריו‪ ,‬שהרי עיקר הפרנסה הוא תלוי התהלכתי לפניו שפרסם את ה' לדורת הבאים ‪ .‬ועוד יש שני סוגים של צדיקים אחד שקר‬ ‫בכוונת הלב בפסוק זה‪ ,‬ולכן ראוי לעשות הכל בכדי לעורר את הכוונה בפסוק זה‪ .‬ולכן לו לובש מעיל ומתחמם ‪ ,‬לו חם‪ ,‬אבל אחרים לא נהנים ממנו ‪ .‬ויש צדיק שקר לו מדליק‬ ‫למעשה זכות היא לנו להחזיק במנהגינו לישא כפינו אל שמים בשעת אמירת פסוק זה‪ ,‬וכן‬ ‫תנור לו חם ולאחרים חם זה ההבדל בין נח לאברהם ‪( .‬לקחי הפרשה)‬ ‫נוהג מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א‪ .‬ולענין השאלה השניה‪ ,‬אם יש לעמוד בשעת אמירת‬ ‫מאת הרב רחמים דרעי שליט"א ראש ישיבת "אביר יעקב"‬ ‫ישתבח שמך או שמותר לשבת‪ .‬הנה דבר זה נופל במחלוקת הראשונים‪ ,‬כי בהגהות מיימוני טובים דודך מיין‬ ‫כתב‪ ,‬שיש לעמוד במשך כל זמן אמירת ישתבח שמך‪ .‬והביא דבריו מרן הבית יוסף (בתחילת " ּו ְבנֵי כ ּו ׁשש‪ְ --‬ס ָבא וַ חֲ וִ ילָ ה‪ ,‬וְ ַס ְב ּ ָתה וְ ַר ְע ָמה וְ ַס ְב ְּת ָכא; ּו ְבנֵי ַר ְע ָמה‪ׁ ,‬ש ְש ָבא ּו ְד ָדן‪ ".‬בא‬ ‫סימן נג)‪ .‬אולם מדברי שאר רבותינו הראשונים מבואר שאין חיוב לעמוד באמירת ישתבח‪ ,‬לרמוז מה שכתבנו דגמרא דנזיקין הגדולה הגורמת לאדם לשלוט בו ס"מ ולילי' היא הגאוה דמצא‬ ‫אלא לשליח ציבור דוקא‪ ,‬מפני שהוא צריך לומר קדיש על אמירת ישתבח שמך‪ ,‬ולכן עליו מין את מינו וניעור דזו היא מידת הס"מ אל אחר וזהו " ובני כוש וכלו' " מה נמשך מבעל הגאוה‬ ‫לעמוד‪ ,‬אבל שאר כל הציבור אינם עומדים כלל‪ .‬ולענין הלכה‪ ,‬רבינו הרמ"א פסק כדעת משליט עליו סבא קרי ביה שבא סמך קמץ לרמוז על ס"מ שהוא הזקן הגדול שבכל השטנים וחוילה‬ ‫ההגהות מימוני‪ ,‬שיש לעמוד בשעת אמירת ישתבח שמך‪ .‬וכן מנהג האשכנזים הפוסקים דרך גימטריא ע"ה אב הטומאה כידוע דס"מ הוא אבי אבות הטומאה וסבתא רומזת ללי' שהיא סיבתא‬ ‫כלל כדברי הרמ"א‪ .‬וכן פסק הגאון יעב"ץ בסדור עמודי שמים‪ .‬אולם הספרדים ובני עדות בישתא שגם היא שולטת על הגאה ורעמה קרי ביה ורע מה ‪ .‬הכוונה כי כשהאדם משתרש בגאוה‬ ‫המזרח פוסקים כסברת שאר הראשונים‪ ,‬רב עמרם גאון‪ ,‬והסמ"ק ועוד‪ ,‬שאינם עומדים אינו חושש לשום דבר רע כי אומר מה בכך אם עשה רע כשהוא הולך בשרירות לבו ולא רואה שום‬ ‫בשעת אמירת ישתבח‪ .‬וכן כתב לדקדק מלשון מרן השלחן ערוך בספר מגן אברהם‪ .‬נזק בא אליו ‪ .‬וסבתכא כלומר מסתבכין בו ס"מ ולי' וכל מדות רעות ‪ .‬ובני רעמה שבא ודדן‬ ‫ולסיכום‪ :‬בשעת אמירת פסוק פותח את ידיך צריך לכוין הרבה בכוונת הלב‪ ,‬כי עיקר ‪ .‬בא לרמוז כי המשתקע ברשעות הרבה ואומר מה ברע אם עשה אותו הוא מתחרט על‬ ‫הפרנסה תלויה באמירת פסוק זה‪ .‬ומנהגינו לפתוח את כפות הידים ולישא אותם כפי המצות שעשה ואומר הלואי ולא עשה אותם והעושה כך אותם מצוות שעשה לוקחות‬ ‫שעושה אדם בבואו לקבל איזה דבר מחבירו‪ ,‬וזאת כסימן על קבלת השפע מאת ה'‪ ,‬ולעורר אותם הסט"א ושבה אותם רחמנא ליצלאן ‪ .‬וזהו ובני רעמה שבא ודדן כלומר מה נמשך‬ ‫כוונת הלב‪ .‬ובשעת אמירת ישתבח שמך‪ ,‬מנהג האשכנזים שכל הציבור עומדים‪ ,‬ומנהג שהאומר על הרע בכך אם עושהו שבא ודדן ‪ .‬הסט"א שבה הדודים שהם המצות שעשה‬ ‫"ודדן" גימטריא' "דודים" והמצות נקראו דודים ‪ .‬שנאמר כי טובים דודיך מיין כל זה‬ ‫הספרדים שכל הציבור יושב‪ ,‬ורק השליח ציבור שאומר אחר כך קדיש עומד‪.‬‬ ‫("פתוחי חותם" – רבי יעקב אבוחצירא זיע"א)‬ ‫נמשך מהגאוה ועוד נמשך ממנה מה המפרש והולך ‪.‬‬ ‫לע"נ הרב זבולון שדמי לע"נ יחזקאל בן לע"נ יוסף לע"נ וכל אלו שאין מי‬ ‫מאת הרב דוד עזרא שליט "א‬ ‫בעצב תלדי בנים‬ ‫רחל ושלמה‬ ‫בן אברהם זצ"ל‬ ‫בן זלפה שיאמר עליהם קדיש‬ ‫‏ יום‏ חמישי ‏ ד '‏ חשון ‏ תש " ע ‏‏ ‪57 70‬‏ לבריאת ‏ העולם ‏‬

‫הדלקה‬

‫להצלחת‪-‬שירית בת נעמי‪ ,‬דניאל בת נעמי‪ ,‬אילנית בת נעמי‪ ,‬קארין בת רות ו אסף בן אסתר‪ ,‬יחד עם כל‬ ‫עמו ישראל‬ ‫לע"נ ‪ -‬יוסף בן סלחה ‪,‬מרים בן נון בת חוה‪ ,‬דוד בן זיוה ‪,‬אוסנת בת רחל ‪ ,‬משה בן רבקה ‪,‬נעימה בת מרים‬ ‫‪,‬רחל בת חביבה' ‪ ,‬אהוד בן מלכה גולדוסר הי "ד ואלדד בן טובה רגב הי"ד ז"ל‬ ‫לרפואת – הרב מרדכי אליהו בן מזל ‪ ,‬הרב דניאל בן רבקה ‪ ,‬ר' רחמים בן שמחה ‪ ,‬רעיה‬ ‫בת מרים‪ ,‬חביבה בת שושנה ‪ ,‬אייל בן שולמית ‪ ,‬אליהו בן סמי ‪,‬אליהו בן מדלן‬

‫‏‬

‫יציאה‬

‫רבנו תם‬

‫ויאמר אלוקים הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וכו' ולכל חית הארץ ולכל‬

‫עוף השמים וכו'(א‪-‬כט) ותמה בספר לוית חן למה הקדים הכתוב לומר נתתי לכם וכו'‬ ‫ואח"כ ולכל חית הארץ ‪,‬וכן בפרשת נח נאמר ואתה קח לך מכל מאכל אשר על פני‬ ‫האדמה והיה לך ולהם לאכלה הקדים את האדם לאכילה לפני הבהמה ‪,‬ואילו כתוב‬ ‫ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת הקדים נתינת האוכל לבהמה ‪,‬ואמר רב יהודה‬ ‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫להורדה‬ ‫השבוע‬ ‫פרשת‬ ‫גיליונות‬ ‫נפסק להלכה‬ ‫שיתן מאכל לבהמתו (גיטין סב‪).‬וכן‬ ‫כלום עד‬ ‫שיטעום‬ ‫לאדם‬ ‫אמר רב אסור לו‬ ‫החרדי‬ ‫הציבור‬ ‫של‬ ‫החדשות‬ ‫קו‬ ‫‪0747-300100‬‬ ‫החדש‪:‬‬ ‫הקו‬ ‫בחסות‬ ‫(אוה"ח קסז ו) ? ונראה ליישב ע"פ יד אפרים שכתב טעם מדוע שלפני שאדם אוכל צריך‬

‫ואמר רב יהודה אמר רב אסור לו לאדם שיטעום כלום עד שיתן מאכל‬ ‫לבהמתו (גיטין סב‪).‬וכן נפסק להלכה (אוה"ח קסז ו) ? ונראה ליישב ע"פ יד‬ ‫אפרים שכתב טעם מדוע שלפני שאדם אוכל צריך להאכיל את בהמתו! שאין‬ ‫להחזיק את עצמו זכאי שלפעמים אין לו זכות ומה שאוכל בזכות הבהמה‪,‬‬ ‫כמו שמובא על אלכסנדר מוקדון אדם ובהמה תושיע ה' שלאדם יש זכות‬ ‫בגלל הבהמה ‪,‬ולפי הפסוקים כתוב ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואחר כך‬ ‫ואכלת ושבעת מדובר באין עושים רצונו של מקום ולכן בזכות הבהמה הוא‬ ‫אוכל (עי"ש קס"ז מג"א יח) לכן אדם הראשון יציר כפיו של ה' שלא המטיר‬ ‫ה' מטר על הארץ עד שהוא התפלל לפניו‪ ,‬ודאי שזכותו היא שעמדה לו‬ ‫לאכול לכך הקדימו הפסוק לבהמה ‪,‬וכן נח שמעיד עליו ה' נח איש צדיק‬ ‫תמים היה בדורותיו ‪,‬ויתר על כן כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ‪,‬‬ ‫בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן ‪,‬אם כן אין להם זכות השפע בעולם מה‬ ‫שאין כן בנח איש צדיק היה בדורותיו היה לו זכות עצמו להיות קודם‬ ‫לבהמתו‪.‬‬ ‫עלה זית וישראל‬

‫מאת רבי יצחק שרים ורבי אליהו שרים זצוק"ל‬

‫מרן הגאון רבי דוד יונגריז זצ"ל אב"ד העדה החרדית בספרו אור דוד פרשת‬ ‫נח כי מה שלא מצאה היונה מנוח לכף רגלה זה היה בי"ז באב שאז כבה נר‬ ‫המערבי בימי אחז ‪ ,‬לכן לא מצאה היונה כנסת הצדיקים מנוח לכף רגליהם‬ ‫משליטת הרשעים ‪ .‬ואחר שבעת ימים אחרים הביאה עלה זית טרף בפיה ‪,‬‬ ‫ולפי דברי הזוהר חדש מרומז פה הכהנים החשמונאים שנעשה להם נס בפך‬ ‫השמן ולפי החשבון היה זה בכ"ד אב ‪ .‬ובמדרש שיר השירים עיניך יונים ‪,‬‬ ‫דוגמא דידך דומה ליונה ‪ ,‬מה יונה הביאה אורה לעולם והנה עלה זית טרף‬ ‫בפיה ‪ ,‬כך ישראל מביאים אורה לעולם‪ .‬ופירש הרב כי יונה רומז על שמירת‬ ‫העין מעריות כדברי הגמרא (עירובין ק' ב' ) אילולא ניתנה תורה למדנו‬ ‫עריות מיונה ‪ ,‬ולכן היונה שהיא רומזת לשמירת עריות הביאה אורה לעולם ‪.‬‬ ‫("מוסר חכמים" – רבי יצחק שרים זצ"ל ורבי אליהו שרים זצ"ל)‬

‫‪.‬‬

‫מי המבול‬ ‫"ויבא נח ובניו וגו מפני מי המבול " (ז'‪,‬ז' ) רש"י ‪ " :‬אף נח מקטני אמנה היה‬ ‫מאת יונתן בן משה‬

‫מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול ולא ניכנס לתיבה עד שדחקוהו המים "‪ .‬כמובן‬ ‫שקשה להבין הדברים ‪ :‬איך יתכן אצל נח ששמע מה' " ואני הנני מביא מבול מים‬ ‫על הארץ " ועליו נאמר " ויעש נח ככל אשר ציווה אותו ה' " והקדוש ברוך הוא‬ ‫מעיד עליו " כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה " ולא עוד אלא שנח בעצמו בונה‬ ‫תיבה במשך מאה עשרים שנה ‪ .‬אם כן ‪ ,‬מדוע לא נכנס לתיבה מיד וחיכה שידחקוהו‬ ‫המים ? עוד קשה לומר שיפקפק ולא האמין בלב שלם בעניין ירידת המבול ‪ .‬מצאתי‬ ‫ספר " באר יוסף " של הגרי"צ סלנט ‪ :‬נח ידע שה' רחום וחנון על כל מעשיו אך‬ ‫חשב אולי יחוס ה' על מעשה ידיו ולא ישמיד את אשר עשה ‪ .‬אומרת הגמרא (‬ ‫סנהדרין ) עה"פ "כי לימים עוד שבעה" וכן "ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על‬ ‫הארץ "‪ .‬מה טיבם של שבעת הימים ? אלא שקבע להם ה' זמן גדול ואח"כ זמן קטן ‪.‬‬ ‫ופירש רש"י שהוסיף להם ה' על הזמן של ק"כ שנה זמן קטן של שבעה ימים אולי‬ ‫יחזרו בתשובה ‪ .‬א"כ מה היה חטאו של נח שנקרא "קטן אמנה"? אלא נח ג"כ‬ ‫המתין מלהיכנס לתיבה אולי ייכמרו רחמיו ‪ ,‬אולי יחזרו התשובה כשיראו מבול ‪.‬‬ ‫אולם כיוון שנצטווה מפורשות " בוא אתה וכל ביתך אל התיבה " היה צריך תיכף‬ ‫לקיים מאמרו של ה' ולהיכנס מיד לתיבה אעפ"י שהייתה אפשרות שה' ירחם על‬ ‫בריותיו ‪ .‬בספר "גן רוה " מבאר את המושג אמונה בשני אופנים ‪ :‬האחד – כפשוטו ‪.‬‬ ‫האמונה בדבר שבוודאי כל יהיה ‪ .‬ופרוש נוסף‪ :‬לשון "ויהי אומן את הדסה " ( אסתר‬ ‫פרק ב' פס' ז) והוא לשון ההמשך וגידול כי באמונה יש כוח זה שע'י אמונה וביטחון‬ ‫בה' יתברך בלב תמים אכן מתקיים הדבר בשלימות ‪ .‬והנה נח הצדיק בוודאי היה‬ ‫באמונה שלמה בכל ליבו ובכל נפשו ובתמימות בכל אשר דיבר אליו ה' אך בדבר היה‬ ‫מתיירא להאמין באמונה שלמה כי פן יהיה הוא הגורם להביא המבול ועל ידי‬ ‫אמונתו בשלימות יגיע המבול ‪ .‬ונזכה לשמור את חוקי ה' ואת תורתו וכך נזכה‬ ‫למשיח צדקנו במהרה אמן ואמן ‪.‬‬ ‫מפסקי מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א‬ ‫המנהג לפתוח את כפות הידיים לרווחה בשעה שאומרים פסוק "פותח את ידיך" שאלה‪:‬‬ ‫האם יש טעם למנהג לפתוח את כפות הידיים לרווחה בשעה שאומרים פסוק "פותח את‬ ‫ידיך ומשביע לכל חי רצון"‪ ,‬או שאין זה מנהג נכון? וכן האם יש לעמוד בשעת אמירת‬ ‫"ישתבח שמך" שבתפילת שחרית או שמותר להשאר יושב? תשובה‪ :‬לענין פתיחת כפות‬ ‫הידיים בשעה שאומרים פסוק פותח את ידיך (שב"אשרי יושבי ביתך")‪ .‬אמנם אמת הדבר‬ ‫שלא נכון לקיים כל מנהג שנוהגים המון העם‪ ,‬וכגון מה שיש נוהגים להטות ראשיהם לשני‬ ‫הצדדים בשעה שאומרים "ימין ושמאל תפרוצי" וכיוצא באלו‪ ,‬מפני שאין אלו מנהגים‬ ‫שהונהגו על ידי תלמידי חכמים‪ ,‬רק ההמונים נהגו כן מעצמם עד שנשתרש המנהג‪ .‬וכל שכן‬ ‫אותם הנוהגים לקפץ ולעשות שאר תנועות משונות בשעת התפילה‪ ,‬שאין מנהגם נכון כלל‬ ‫על פי הלכה‪ .‬אולם לענין פתיחת כפות הידיים בשעת אמירת פותח את ידיך‪ ,‬הוא מנהג‬ ‫הספרדים ובני עדות המזרח‪ ,‬והוא מנהג נכון מאד‪ ,‬שהובא כבר בדברי רבותינו הספרדים‪,‬‬ ‫רבי חיים פלאג'י‪ ,‬ורבינו יוסף חיים בעל בן איש חי ועוד‪ .‬והגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג‬