Shaarei Shabbat Simchat Torah 5770

‫‏ יום‏ חמישי ‏ י " ג ‏ תשרי ‏ תש " ע ‏‏ ‪57 70‬‏ לבריאת ‏ העולם ‏‬

‫גלון‏מס'‏‪102‬‏‏‏‏‏עורך‏ומו"ל‏–‏מאור‏הכמיאן‬

‫הדלקה‬

‫יציאה‬

‫רבנו תם‬

‫ירושלים‬

‫‪16:35‬‬

‫‪17:49‬‬

‫‪18:25‬‬

‫תל אביב‬

‫‪16:53‬‬

‫‪17:50‬‬

‫‪18:26‬‬

‫דבר העורך‬ ‫דיני שמחת יום טוב – רמב"ם‬ ‫מצוות יום טו ב לחלקו ‪ ,‬חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתייה ‪ .‬ואל יצמצם בהוצאות יום טוב וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת‬

‫ואסור לאכול ממנחה ומעלה בערב יום טוב כמו בשבת שזהו מכלל הכבוד מיהו אם ערב יום טוב חל בשבת ‪ ,‬יכול לקי ים סעודה שלישית ויאכל מעט פת‬ ‫לכבוד יום טוב ומצווה ללוש פת בערב יום טוב (לא בשבת) לכבוד יום טוב כמו בערב שבת וחייב לבצע על שתי ככרות ולקבוע כל סעודה על היין‬ ‫‪ .‬ובגדי יום טוב יהיו יותר טובים משל שבת ‪ .‬ולא נהגו לעשות בו סעודה שלישית ‪ .‬וביום טוב מאחרין לבוא לבית הכנסת וממהרין לצאת‬ ‫משום שמחת יום טוב (גמ' פרק הקורא עומד) ‪ .‬חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד ‪ ,‬הוא ואשתו ובניו וכל הנלווים אליו‪ * .‬כיצד משמחן‬

‫‪ ,‬הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ‪ ,‬והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממנו ‪ .‬וחייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר‬ ‫עניים‪( .‬ודין תענית ביום טוב כמו בשבת ) אדם אוכל ושותה ושמח ברגל ‪ .‬לא ימשך בבשר וביין ובשחוק וקלות ראש ‪ ,‬לפי שאין השחוק‬ ‫וקלות ראש שמחה אלא הוללות וסכלות ‪ ,‬ולא נצטווינו על ההוללות והסכלות אל א על שמחה שיש בה עבודת היוצר ‪ .‬חייבים בית‬ ‫דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו משוטטים ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנהרות ‪ ,‬שלא יתקבצו שם לאכ ול ולשתות אנשים‬ ‫ונשים ויבואו לידי עברה ‪ ,‬וכן יזהרו בדבר זה לכל העם שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה ולא ימשכו ביין שמא יבואו‬ ‫לידי עברה ‪ ,‬אלא יהיו כולם קדושים ‪"( .‬משנה תורה לרמב "ם" חלק ה' סימן תקכט )‬

‫"גדול יום ירידת גשמים"‬

‫מאת יונתן בן משה‬

‫"גדול יום הגשמים‪ ,‬כיום שנבראו שמים וארץ"‪ .‬המקובל האלוקי‪ ,‬המגיד הקדוש מקוז'ניץ זצ"ל‪ ,‬כתב בספרו שרמזו כאן ליום שמחת‬ ‫תורה‪ ,‬בו מברכין‪ " :‬מוריד הגשם"‪ .‬וכשנעיין בדברי קדשו נבין‪ ,‬שלבריאת העולם הייתה מטרה‪ :‬שיהיו בו בני אדם שיישאו עין למרום‬ ‫ויכירו את בוראם‪ ,‬יודו לו ויתפללו לפניו‪ ,‬כמפורש ברמב"ן‪ ,‬בסוף פרשת בוא‪ .‬ולפיכך לא המטיר הבורא גשמים עד שהאדם הראשון ביקש‬ ‫עליהם ומעתה‪ ,‬כשבני ישראל מתקבצים בבית הכנסת ומתפללים על הגשם‪ ,‬מושגת מטרת בריאת שמים וארץ על ידם‪ -‬איזו שעת רצון‬ ‫נוצרת במרום! ‪ ,‬מעתה‪ ,‬יובן מה שאמרו‪":‬גדול יום ירידת גשמים‪ ,‬שאפילו ישועה פרה ורבה בו‪ ...‬גדול יום ירידת הגשמים‪ ,‬שאפילו פרוטה‬ ‫שבכיס מתברכת בו"‪ ,‬יתן ה' ומהחג הקדוש ותפילת הגשם יושפע שפע פרנסה ברווחה לטובה ולברכה לששון ולשמחה לישועה ולנחמה‪.‬‬ ‫ועוד אמרו‪" :‬גדול יום הגשמים שאפילו גייסות פוסקות בו"‪ -‬שלא נשמע עוד צפירות האמבולנסים וקולות הפיגועים‪ ,‬ייתן ה' שלום בארץ‬ ‫באין מחריד‪" :‬גדול יום הגשמים כיום קיבוץ גלויות"‪ ,‬ונזכה לגאולה השלמה בקרוב‪.‬‬ ‫מפסקי מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א‬ ‫שמיני עצרת ‪ -‬חג שמחת תורה הנה אנו עומדים בחג בסוכות‪ ,‬שהוא החג היחידי שנאמר אודותיו "ושמחת בחגך והיית אך שמח"‪ ,‬ולקראתנו עומד‬ ‫יום חג שמחת תורה ‪,‬שהוא היום השמיני של חג הסוכות‪ ,‬והוא חג בפני עצמו‪ .‬עם ישראל בכל קהילות הקודש נהגו לשמוח ביום חג שמחת תורה בשירה‬ ‫ובריקודים בבתי כנסיות בהם מתכנסים כל העם‪ ,‬ועלינו להתבונן מהי מהותה של שמחה זו‪ ,‬ומה מיוחד בה על פני השמחה שהיתה לנו כבר בכל ימי‬ ‫‪.‬‬ ‫החג? ‪,‬רבותינו למדו אותנו שיש ארבעה סוגים שונים של שמחה בימי החג‪ .‬השמחה הראשונה‪ ,‬היא שמחה פשוטה במשך ימי החג‪ ,‬שעליה אמר רבי‬ ‫יהודה בגמרא במסכת פסחים (קט ‪ ,).‬אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן‪ ,‬אנשים שמחים עם בשר ויין‪ ,‬ונשים שמחות בבגדי צבעונין‪ .‬וכן נפסק להלכה‬ ‫בשלחן ערוך‪ ,‬שיש מצווה לשמוח בחג בבשר ויין ובבגדים ותכשיטים כל אחד לפי יכולתו‪ ,‬וכן מצווה לשמח את הילדים‪ ,‬בקליות ואגוזים וממתקים‪,‬‬ ‫לשמחם בשמחת החג שהיא מצווה מן התורה‪ .‬השמחה השנייה‪ ,‬היא שמחת בית השואבה ‪,‬שעליה אמרו שכל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא‬ ‫ראה שמחה מימיו‪ ,‬והיתה שמחה זו נוהגת בבית המקדש‪ ,‬בכלי שיר‪ ,‬כל אחד לפי מה שהוא יודע‪ ,‬והיו שרים שירות ותשבחות‪ .‬ולא היו עושין את‬ ‫השמחה עמי הארץ‪ ,‬אלא חכמי ישראל בעצמם היו טורחים לשמח את הציבור‪ .‬וכתב רבינו הגר"א מוילנא שבזמנינו שאין לנו מקדש‪ ,‬עיקר השמחה הזו‬ ‫היא בזמן שנמצאים בבית הכנסת שספר תורה נמצא על התיבה‪.‬השמחה השלישית‪ ,‬היא שמחת יום טוב באחרון שאחרי חג הסכות‪ ,‬שהיתה ביום‬ ‫שמיני עצרת‪ ,‬שבכל ימי הסוכות הקדוש ברוך הוא שמח כביכול עם כל העולם‪ ,‬הואיל והיו מקריבים בבית המקדש קרבנות כנגד כל אומה ואומה‪ ,‬מה‬ ‫שאין כן ביום האחרון של החג‪ ,‬יום שמיני עצרת‪ ,‬אין מקריבין אלא כנגד ישראל בלבד‪ ,‬וה' יתברך שמח בעמו ועמו שמח עימו‪ .‬ובודאי ששמחה זו יתירה‬ ‫על פני שמחת שאר ימי החג‪ ,‬שכן ביום זה הקדוש ברוך הוא נמצא עמנו ממש‪ ,‬ורק עמנו‪ .‬אשרי העם שככה לו‪ .‬השמחה הרביעית היא השמחה הגדולה‬ ‫מכולן ‪,‬שמחת התורה‪ .‬שכן ביום טוב אסור למחוא כף אל כף‪ ,‬מה שאין כן ביום שמחת תורה שעושים אותו ביום שמיני עצרת‪ ,‬התירו רבותינו מחיאת‬ ‫כפיים לכבוד התורה‪ ,‬וגם התירו לרקוד כימי החול‪ ,‬אפילו אם חל יום שמחת תורה בשבת‪ ,‬וכל כך למה‪ ,‬מפני גודל השמחה שצריכה שתהיה לכבוד‬ ‫התורה ביום שמיני עצרת שהוא גם יום שמחת תורה‪ .‬בכל ימי החג השם יתברך היה עמנו‪ ,‬אבל גם עם שאר אומות העולם במידה מסוימת‪ .‬ביום שמיני‬ ‫עצרת השם יתברך נמצא אך ורק עם ישראל‪ ,‬אך אין הוא שרוי בתוכם ממש‪ ,‬רק השכינה הקדושה דבוקה בנו מבחוץ‪ .‬אך כשנוספה על כך שמחת‬ ‫התורה‪ ,‬שרויה התורה והשכינה ממש בתוך כך אחד ואחד מישראל‪ ,‬כמו שאנו מברכים "וחיי עולם נטע בתוכינו"‪ ,‬בתוכינו ממש‪ ,‬בתוך כל אחד מישראל‬ ‫שיש לו חלק בתורה שלו לבדו‪ .‬ומזה הטעם ביום שמחת תורה צריכים הכל להיות שמחים בתורה‪ ,‬אף מי שלא זכה כל כך ללמוד תרה‪ ,‬מכל מקום ראוי‬ ‫לו לשמוח הרבה בשמחת התורה‪ ,‬שהרי הוא שמח בתורה שנמצאת בו מטבעו שהוא אחד מישראל‪ ,‬ועליו להתפלל לאלקיו שיזכהו להוציא לפועל את‬ ‫קדושת וכח התורה המצוי בתוכו‪.‬‬

‫לע"נ‬ ‫הרב זבולון שדמי בן‬ ‫אברהם זצ"ל‬

‫לע"נ‬ ‫יחזקאל בן רחל ור'‬ ‫שלמה‬

‫לע"נ‬ ‫יוסף בן זילפה‬

‫להצלחת‬

‫לע"נ‬ ‫כל אלו שאין מי שיאמר עליהם‬ ‫קדיש‬

‫שירית בת נעמי‪ ,‬דניאל בת נעמי‪ ,‬אילנית בת נעמי‪ ,‬קארין בת רות ודורית בת רות יחד עם כל עמו ישראל‬ ‫לע"נ ‪ -‬יוסף בן סלחה ‪,‬מרים בן נון בת חוה‪ ,‬דוד בן זיוה ‪,‬אוסנת בת רחל ‪ ,‬משה בן רבקה ‪,‬נעימה בת מרים ‪,‬רחל בת חביבה' ‪ ,‬אהוד בן מלכה גולדוסר‬ ‫הי"ד ואלדד בן טובה רגב הי"ד ז"ל‬ ‫לרפואת – הרב מרדכי אליהו בן מזל ‪ ,‬הרב דניאל בן רבקה ‪ ,‬ר' רחמים בן שמחה ‪ ,‬רעיה בת מרים‪ ,‬חביבה בת שושנה ‪ ,‬אייל בן שולמית ‪ ,‬אליהו בן‬ ‫סמי‪,‬אליהו בן מדלן‬

‫‏‬