Rav Pealim Shoftim 2009

  • May 2020
  • PDF

This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA


Overview

Download & View Rav Pealim Shoftim 2009 as PDF for free.

More details

  • Words: 2,599
  • Pages: 4
‫גיליוןשבועי מס' ‪85‬‬

‫בס" ד‬

‫בן איש חי‬

‫כולל רב פעלים‬

‫בראשות הרה"ג ניר אריאל שליט"א‬

‫רח' בן סרוק ‪ 1‬נאות שקמה ראשל"צ‬ ‫שע"י מתפללי ביה"כ נאות שקמה‬

‫כניסת שבת‪18:58 :‬‬ ‫יציאת שבת‪19:53 :‬‬ ‫ר"ת‪( 20:30 :‬אופק ת"א)‬ ‫דבר ראש הכולל‪:‬‬

‫יוצא לאור ע"י אברכי הכולל הי"ו‬

‫שופטים‬

‫מפטירין‪" :‬אנכי אנכי"‬ ‫ביום ראשון מתחילין סליחות‬ ‫ביום ה' בערב‪ :‬קידוש לבנה (‪)11:04‬‬

‫נא לשמור על קדושת הגליון‬

‫השיבה שופטינו כבראשונה‬

‫האמת שהיה לי מאמר נחמד‪ ,‬אבל המציאות הכואבת מכתיבה לי לפעמים דברים אחרים‪ .‬הפרשה שלנו פרשת שופטים‬ ‫מדברת על מערכת המשפט וחשיבות היותה נקיה ומועילה ‪ ,‬והמילים של התורה מתוקות עד כדי בכי‪" ,‬שופטים‪ ...‬תתן‬ ‫לך‪ ...‬ושפטו את העם משפט צדק ‪ ...‬צדק צדק תרדוף למען תחיה ‪ ,‬וירשת את הארץ"‪ ...‬במילים שלנו כשהתורה אומרת‬ ‫למען תחיה היא בעצם אומרת שהחיים שלנו ברמה הכי פשוטה תלויה במערכת המשפט‪ ,‬ואם חפצי חיים אנו‪ ,‬ואם‬ ‫אנחנו רוצים להמשיך לשרוד כאן‪ ,‬כדאי לנו שיהיה פה סדר ומשפט ‪.‬‬ ‫בפרשה שלנו יש עונש גם לפגיעה בשוגג בחיי אדם ‪ ,‬אולי זה נותן ערך אחר לדברים ‪ ,‬אולי זה מעמיק את תחושת‬ ‫החשיבות ש ל החיים ‪ ,‬בפרשה שלנו מופיע איסור בל תשחית המקיף והכולל ‪ ,‬שאומר שאפילו במצב מלחמה ‪ ,‬אסור‬ ‫להשחית עצים עם ביאור ההשלכה להשחתה שכזו "כי האדם עץ השדה " ‪,‬תכונות ההשחתה שאדם מפעיל על עץ הם‬ ‫בגלל כעס על החברה ושאר האנשים שמסביב ‪ ,‬והם יופנו בעתיד כנגד אדם אחר ‪ ,‬רצוי שנשים לב לזה כשאנחנו עוסקים‬ ‫בוונדליזם‪ ,‬ופרוק כעסים של בני נוער שבא לידי ביטוי בהשחתה ‪ ....‬שמוביל ביום מן הימים‪...‬‬ ‫בפרשה שלנו יש התייחסות גם למקרי רצח בלתי מפוענחים "כי ימצא חלל ‪ ...‬נופל בשדה‪ ,‬לא נודע מי הכהו ‪ .‬והיה העיר‬ ‫הקרובה אל החלל ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר ‪ ...‬והורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל איתן ‪ ...‬וערפו שם‬ ‫את העגלה בנחל ‪ ...‬וכל זקני העיר ההיא ‪ ,‬הקרובים אל החלל ‪ ,‬ירחצו ידיהם על העגלה הערופה בנחל ‪ .‬וענו ואמרו ‪ :‬ידינו‬ ‫לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו"‪.‬‬ ‫ההרוג שנמצא היה אלמוני ‪ .‬הרוצח נעלם ולא הותיר אחריו עקבות כלשהם ‪ .‬והנה‪ ,‬בטרם ה ושלמה חקירת הרצח של‬ ‫המשטרה‪ ,‬צריך להתקיים מעמד משונה עם עגלה ועריפה מדוע?! "אמר הקב "ה‪ :‬תבוא עגלה בת שנתה ‪ ,‬שלא עשתה‬ ‫פירות‪ ,‬ותיערף במקום ‪ ,‬שאינו עושה פירות ‪ ,‬לכפר על הריגתו של זה ‪ ,‬שלא הניחוהו לעשות פירות " ההרוג מת טרם‬ ‫זמנו‪ .‬מותו גדע את פועלו עלי אדמות ‪ .‬עשייתו הברוכה והחיובית‪ ,‬כאדם בחברתו האנושית‪ ,‬אבדה לעד‪ .‬מעשה העריפה‬ ‫מחדיר תחושה זו של בטרם עת‪ ,‬ללבות הרואים והשומעים‪.‬‬ ‫והטקס מגיע אל שיאו‪ .‬כשכל זקני העיר "ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל ‪ ,‬וענו ואמרו ‪' :‬ידינו לא שפכו את‬ ‫הדם הזה ‪ ,‬ועינינו לא ראו '‪ .‬מי הם האשמים בדבר שצריכים להתוודות במעמד זה ‪ ,‬זקני העיר ההיא הלא הם שופטיה‬ ‫רבניה ומחנכיה ‪ ,‬הם אלו שצריכים להתוודות על הרצח הזה ולהוכיח את חפותם ‪ ,‬האם הזקנים המכובדים הללו ‪ ,‬שכל‬ ‫חייהם קודש לחיי רוח תוך קיום תורה ומצוות ‪ ,‬אנשים‪ ,‬שלא פגעו מימיהם אפילו בזבוב ‪ ,‬חשודים פתאום ברצח ? מה‬ ‫המקום להכרזה הזו על חפותם לעיני כל בני עירם ? "אלא‪ ,‬שלא בא לידינו ו שלחנו אותו בלא מזונות ובלא לוויה "‪ ,‬הם‬ ‫אינם מתוודים שלא רצחו באופן ישיר‪ ,‬הם מתוודים שלא רצחו באופן עקיף‪.‬‬ ‫"מה זה שלא שלחנו אותו בלי מזון ובלי לוויה "? אם שלחנו את הרוצח מבית הספר בלי מזון רוחני שילווה אותו לכל חייו‬ ‫שישביע אותו בכל עת ובכל זמן כדי שלא ישלח ידו באחר ‪,‬אם דמות המורה הנערץ לא ליוותה אותו כל ימיו הרי שהפשע‬ ‫הוא שלנו ‪ ,‬אם הפסיקה המשפטית במקרים אחרים הייתה חיוורת בלשון המעטה ‪ ,‬ומשום כך לא ליוה הפחד מפני‬ ‫המשפט את הרוצח‪,‬אם דמיון המשפט ומוראו לא ליווה אותו‪ ,‬הרי שהאשמה תלויה בנו‪.‬‬ ‫‪ ,‬מעצבי דעתו ודמותו ‪ ,‬הלא המה השופטים‬ ‫במצב שכזה התורה מטילה את האחריות לפתחם של מחנכי העם‬ ‫והמחנכים‪ ,‬ועליהם להוכיח את חפותם ולהצהיר שהם מבחינתם עשו את המקסימום‪,‬מעולם לא הזניחו במערכת החינוך‬ ‫שלהם שום תלמיד ‪,‬התייחסו בכובד ראש ובצורה הראויה בבית ה משפט לכל אלימות או פשע ‪[ ,‬דמעה קטנה עם חיוך של‬ ‫תבוסה‪ ,‬באיזו עליבות אנחנו נמצאים היום ‪ ,‬האם בכלל יש מה לדבר על הבדלים ‪ ,‬כשבכלא השרון ילדים בני ‪ 15‬אינם יודעים‬ ‫קרוא וכתוב ‪ ,‬זהו בדיוק בלי מזון ובלי לוויה ]‪.‬‬ ‫מושג שפיכות דמים מתרחב‪ ,‬וזוכה למימד מחריד‪ .‬האנשים למדו מה פירושה של המילה אחריות ‪ .‬הכירו שאין היא חלה‬ ‫רק על מי שהרגו בפועל ‪ ,‬כי אם על החברה כולה ‪ ,‬אם נהגה בהיסח הדעת ‪ ,‬באדישות ובלא שימת לב ‪ ,‬הרואה את‬ ‫הנולד‪ .‬לכל גילוי של השחתה ‪ ,‬ווידוי כזה אשר בוצע בפרהסיה על ידי בחירי האומה ‪ ,‬יצר אפקט מחנך ‪ ,‬שהדהד בעוצמה‬ ‫רבה‪,‬לכולנו אחריות אישית וכולנו מעורבים בפרשה ‪ ,‬אם קרה כזה מקרה כולנו על דוכן הנאשמי ם ואם לא נבצע שינוי‬ ‫כולנו בבעיה‪...‬‬ ‫צדק צדק תרדוף למען תחיה ‪ ...‬צדק חשוב לא רק בשביל הנשמה הוא מוצר הכרחי לחיים כמעט כמו נשימה‪,‬ניתוק‬ ‫ממערכות הצדק שמלוות את עם ישראל מיום גילוי השכינה ‪,‬כמוהו כניתוק ממכונת חמצן‪ ,‬אז בואו למען נחייה נתחבר‬ ‫מחדש אל מעיינות החיים והישועה‪.‬‬ ‫‪http://sites.google.com/site/ravpealim/‬‬ ‫אותנו ב‪:‬‬ ‫בקרו‬ ‫גיליונותחדש!!‬ ‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫להורדה‬ ‫השבוע‬ ‫פרשת‬

‫"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך" (טז‪-‬יח)‬ ‫כתב רבנו ה"בן איש חי" זצ"ל‪ :‬הדיין‪ ,‬אסור לו לפחד מאיש‪ ,‬ועליו לומר את דברו ללא מורא וללא משוא פנים‪.‬‬ ‫השוטרים הם המוציאים לפועל; ופרנסי העדה‪ ,‬עליהם מוטלת החובה לכפות את הסדר והמשמעת ולהנהיג את העם‪,‬‬ ‫ולא להיות מונהגים על ידי ההמון ולהחניף לו‪ ,‬שיהיו לראש ולא לזנב‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬אם תחסיר מהשופטים את האות פ'‪ ,‬ישאר "שוטים"‪ .‬ואם תחסיר מהשוטרים את האות ר'‪ ,‬ישאר 'שוטים'‪ ,‬כי‬ ‫שלמות השופטים תלויה בפה‪ ,‬ושלמות השוטרים והפרנסים תלויה בהיותם לראש‪ .‬וזהו "שופטים ושוטרים תיתן לך‬ ‫בכל"‪ ,‬שיהיו שלמים בכל אותיותיהם‪.‬‬ ‫סיפר רבנו יוסף חיים זצ"ל‪ :‬פעם ישבה קבוצת עשירים נכבדים‪ ,‬ולפתע ראו את הרב קרב ובא‪ .‬מיהרו מקצתם וקמו‬ ‫בכבוד‪ .‬ראו האחרים וקמו בעקבותיהם‪ .‬רק אחד נותר לשבת בעזות‪.‬‬ ‫הגיע הרב‪ ,‬וקידמם במאור פנים‪ .‬פנה אל העשיר שישב‪ ,‬ואמר בנועם‪ :‬מעלתו בוודאי סבור שאין התורה ראויה לכבוד‪.‬‬ ‫"התורה ראויה וראויה"‪ ,‬ענה העשיר עזֹות‪" .‬אני קם לפני ספר התורה ומנשקו‪ .‬אבל מעלתו‪ ,‬במה חשוב הוא ממני?!"‬ ‫נחרדו השומעים למשמע החוצפה‪ .‬הן דרשו "את ה' אלוקיך תירא" ‪ -‬לרבות תלמידי חכמים‪ ,‬ויהי מורא רבך כמורא‬ ‫שמים‪ .‬אבל הרב לא איבד את שלוותו‪.‬‬ ‫"רואה אני שמעלתו לבוש בגדי כבוד‪ :‬כתונת משי‪ ,‬מעיל מצמר גמלים מובחר‪ ,‬וצווארונו פרווה‪ .‬איזו פרווה היא זאת?"‬ ‫שאל הרב את העשיר‪" .‬חולד הרים"‪ ,‬ענה העשיר ופניו זורחות‪" ,‬פרווה יקרה שביקרות"‪.‬‬ ‫"בגדי הדר אלו מזכים את לובשם בכבוד"‪ ,‬שיער הרב‪" .‬בודאי‪ ,‬כן הוא"‪ ,‬התמוגג העשיר‪" .‬ובכן"‪ ,‬אמר הרב‪" ,‬שלמה‬ ‫המלך‪ ,‬החכם מכל אדם‪ ,‬אמר‪' :‬החכם‪ ,‬עיניו בראשו' [קוהלת ב‪,‬יד]‪ .‬הידעת פירושו?"‬ ‫"לא"‪ ,‬הודה העשיר‪" .‬הרי גם לטיפש עיניים והן קבועות בראשו"‪.‬‬ ‫"אשריך‪ ,‬שבזכותך נתגלגל לידינו לשוחח בדברי תורה‪ .‬הבה ונסביר‪ .‬החכם מתבונן בכל דבר לראשו ולמקורו‪ ,‬ולפיו‬ ‫קובע דעתו ויחסו‪ .‬הנה‪ ,‬מעלתו‪ ,‬בעבור מה הוא מבקש כבוד? בעבור כתונת המשי‪ ,‬שמקורה בתולעת רופסת‪ ,‬שורצת‬ ‫ומאוסה‪ ,‬המפיקה ריר בצורת חוט המשי המבהיק; מעיל הצמר ההדור‪ ,‬מקורו בגמלים ַּב ֲה ִמיִים בעלי דבשת; והפרווה‬ ‫המעטרת את הצווארון עטתה את פגר חולד ההרים המצחין‪ .‬איזה כבוד מגיע לאדם העטוי בשייריהם של תולעים‪ ,‬של‬ ‫בהמות ושל שרצים?!‬ ‫אבל הרב‪ ,‬שבמוחו אצורה התורה‪ ,‬שמקורה אלוקי ושמימי וניתנה מפי בורא עולם בקולות וברקים הוא אינו זכאי לכבוד‪,‬‬ ‫לדעת מעלתו‪ .‬יבושם לו אפוא‪ "...‬והרב המשיך בדרכו‪ ,‬בהותירו את העשיר בוש ונכלם‪[ .‬דרכי חיים ] {העורך הי"ו}‪.‬‬

‫המחשבה היא העיקר!‬ ‫כל מי שרוצה לעבוד את ה' ולעלות מעלה בסולמות הקדושה וכן כל מי שרוצה לשוב בתשובה ולסור מהרע ולבוא אל‬ ‫הטוב ולתקן את נפשו צריך שידע שהכול תלוי במחשבה ‪.‬‬ ‫סגולת המחשבה היא כ"כ גדולה עד שבכוחה להפוך מעשה פשוט לעבירה גדולה או להפוך עבירה גדולה למצווה ‪,‬‬ ‫למרות שבעולם המעשה המחשבה לא משפיעה כלל ‪ ,‬לא מתקנת ולא מקלקלת אבל לא כך בעולם הרוחני ‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬אם אדם חטא הרי מבחינת עצם המעשה אין הבדל בין אם עשה זאת בשוגג חטאו או בכוונה תחילה הרי הוא‬ ‫בגדר מזיד ולפעמים ח ייב מיתה‪ ,‬אך אם עשה זאת בשוגג ‪ ,‬בלא כוונה ובלא מחשבה מתחייב בדברים אחרים כמו‬ ‫הבאת קורבן וכו'‪.‬‬ ‫נמצא שההבדל בין שוגג למזיד הוא נוצר ע "י המחשבה‪.‬‬ ‫וכן להיפך "גדולה עבירה לשמה ממצווה שלא לשמה " כך אמרו חכמינו ז"ל [נזיר כ"ג‪ ]:‬כלומר‪ ,‬אם בשעת עבירה התכוון‬ ‫העובר לשם שמים‪ -‬כמו אהרון הכהן שעשה את העגל‪ -‬נחשב הוא יותר מאדם שעושה מצווה אבל אינו מתכוון‪ ,‬כמה‬ ‫זכתה המחשבה שאף על פי שאינה מורגשת ובלתי נראית ‪ ,‬מכל מקום היא זו שמגדירה וקובעת את מעמד האדם‬ ‫ביחס למעשיו לטובה או לרעה‪.‬‬ ‫וזה שורש למה שאמרו חז"ל [יומא כ "ט‪" ].‬הרהורי עבירה קשים מן העבירה " כלומר‪ ,‬אותם הרהורים שהביאו את האדם‬ ‫לעבור עבירה בפועל הם חמורים וקשים יותר ממעשה העבירה עצמה ‪ ,‬למרות שבעולם העשייה העבירה כבר נעשתה‬ ‫ולא חשובים כל אותם הרהורים‪ ,‬מכל מקום הפגם הגדול בכל העולמות נוצר בעיק ר מחמת המחשבה‪.‬‬ ‫התורה הקדושה היא רוחנית וכך גם מצוותיה‪ ,‬על כן‪ ,‬נפסקה ההלכה "שמצוות צריכות כוונה" [שו"ע או "ר סימן ד ']‪ .‬כי אחרת‬ ‫לא תשאיר המצווה שום רושם למעלה כי הרושם של המצווה היא הכוונה והוא מה שנתפס בעולמות הרוחניים‪.‬‬ ‫אולם הדבר ברור הוא כי השפעה רוחנית יכו לה להשפיע על עולם העשייה ‪ ,‬כגון‪ :‬צורת האדם‪ .‬חכמינו ז"ל גילו לנו כי‬ ‫הדמויות והמחשבות בראשה של האם הן שקובעות את דמותו ומראהו של העובר העומד להיוולד ‪ ,‬כאותו המעשה‬ ‫באשת המלך שילדה תינוק כושי ורצה המלך להורגה כיוון ששניהם בהירי עור ומוכרח שהילד הגיע מאיש שחור לא חר‬ ‫שהתייעץ המלך עם חכמי ישראל נתברר כי המלכה הייתה רגילה להתבונן בתמונות של אנשים שחורים שתלויות‬ ‫בחדרה ולכן יצא הוולד כושי‪.‬‬ ‫וכיוצא בזה‪ ,‬מובא בספר "מבשר טוב" מעשה פלאי על תינוק שלא הכניס לפיו מאומה ולא רצה לינוק חלב עד שהגיע‬ ‫לכלל סכנת חיים ממש‪.‬ולבסוף התברר כי בזמן שהיה במעיי אמו חשקה האם במין לפתן ולא אכלה אותו ובגלל זה לא‬ ‫רצה לינוק התינוק חלב מאמו‪ ,‬טרחו ומצאו את אותו לפתן והניחו על שפתי התינוק ולאחר שטעם הסכים לינוק כרגיל ‪.‬‬ ‫מכאן ניתן לראות כמה כוח טמון במחשבה‪{ .‬הרב אייל מזרחי הי"ו}‪.‬‬

‫השמירה הכי טובה!!‬ ‫השבוע עוסקת הפרשה בדיני המשפט‪ ,‬וחז"ל הקדושים שופכים לנו קצת אור ומוסר חיים‪ ,‬מהבע"ח אולי הכי קטן‬ ‫בתבל שדווקא ממנו ראוי לאדם ללמוד דרך ארץ‪ .‬קצת מצחיק שאנחנו בני האדם בעלי השכל שכל הזמן עסוקים‬ ‫באיך לפתח עוד איזו המצאה גאונית‪ .‬הרי צריכים אנו ללמוד מהנמלה!‬ ‫ואלו הם דברי המדרש‪[ :‬דברים רבה שופטים ה ‪ ,‬ב] 'אמר שלמה המלך [במשלי ו ‪,‬ח] "לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם "‪,‬‬ ‫אשר אין לקצין שוטר ומושל‪ ,‬תכין בקיץ לחמה‪ ,‬וכו'‪ .‬ואעפ"כ נוהגת לאגור בקיץ את מזונה לחורף הקשה‪ ,‬לפיכך‬ ‫אמר שלמה שנלמד ממנה להיות זריז ועמל‪ ,‬להכין ולהתקין מצוות מן העולם הזה אל העולם הבא‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬ ‫בעוד שלנו יש שר ומושל מלמעלה שמשקיף עלינו ומזהיר אותנו לקיים את תורתו הקדושה‪ ,‬נכון שאף אחד לא‬ ‫מצמיד אקדח לראשנו ומאיים אם לא נשמע בקול ה' יתברך‪ ,‬אך הקב"ה פונה לכל אחד מאיתנו ומציע לנון תפריט‬ ‫של שתי עוגות יפות וטעימות‪ ,‬את הראשונה כל אחד כבר טעם בכל ימי חייו‪ ,‬והיא בעצם חיים ללא הגבלה ותמרורי‬ ‫עצור‪ .‬אך מה עם העוגה השנייה שעומדת מנגד?‬ ‫את העוגה הזו לא כל אחד טעם‪ ,‬עוגה שמלאה מצוות דשנות ומתוקות‪ ,‬שמדריכות אותנו אל אורח חיים שונה‪,‬‬ ‫ולחיים הרבה יותר טובים דווקא בגלל המגבלות‪ ,‬רק הבעיה היא שאנו לא מעזים לנגוס בה‪ ,‬רק מפחדים ונרתעים‪.‬‬ ‫ומה מבקש ממנו ה' יתברך ‪ -‬רק תטעם ותנסה!‪ ,‬תבוא לשיעור תורה אחד ותתרשם!‪ ,‬ואם הטעם לא ימצא חן‬ ‫בעיניך‪ ,‬אף אחד לא מכריח אותך‪.‬‬ ‫אך אם העוגה הנהדרת הזו תערב לך‪ ,‬אז תדע שאין סוף לתענוג של התורה הקדושה‪ ,‬והיא זו שיכולה לשמור‬ ‫עלינו בזמנים קשים אלו של אלימות ובמיתון מתמשך שאף אחד לא רואה את סופו‪.‬‬ ‫מי שמקבל על עצמו אט אט ללא לחץ ופחד להתחיל‪ ,‬אין מציאות שאי פעם יפסיד משהו בחייו‪ .‬כמו שאומרת‬ ‫הגמרא הקדושה [בבא מציעא קח‪' ].‬אמר רב יהודה הכל לאיגלי גפא' (כולם צריכים לתת יד ולעזור בבניית שערי העיר‬ ‫וחומותיה מפני סכנת כניסת צבא של שונאים לעיר)‪ ,‬אפילו יתומים‪ .‬אך רבנן (החכמים שלומדים תורה אין להוציאם‬ ‫לכך‪ ,‬מפני שאינם צריכים שום שמירה של חומות בצורות‪ ,‬כיוון שתורתם משמרתם!) ע"כ‪.‬‬ ‫וגם אנו‪ ,‬אם נרצה או לא‪ ,‬נתחיל קצת לזוז לעבר הכיוון הרוחני‪ ,‬לכל אחד במקום מגוריו ישנו בית כנסת קרוב‪,‬‬ ‫תיכנס פעם אחת ותבדוק על מה כולם מדברים ‪ -‬אם זה באמת מציאות שמהווה את כל מה שקורה בעולם‪ ,‬ואיך‬ ‫אתה האדם שחי בו הגעת אליו מטיפה אחת סרוחה ‪ -‬בעצם למטרה אחת פשוטה לאגור כמה שיותר מצוות אל‬ ‫תוך השק בכדי להגיע אל קו הסיום עם כמה שיותר כי חבל על כל רגע‪ ,‬ובל נשכח שהתורה היא "החברת שמירה"‬ ‫הכי טובה בעולם‪{ .‬הרב ברק כהן הי"ו}‪.‬‬

‫הלכות הדלקת נרות שבת‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מצוה מדברי סופרים להדליק נר בערב שבת‪ ,‬ויהא זהיר במצוה זו ולעשותו נר יפה‪ ,‬דאמר רב הונא‪ ,‬הרגיל בנר‬ ‫הויין ליה בנים תלמידי חכמים‪ .‬וראוי לאשה להתפלל לאחר הדלקת הנרות‪ ,‬שהי יתברך יתן לה בנים תלמידי‬ ‫חכמים מאירים בתורה‪ ,‬כי בשעת עשיית המצוה‪ ,‬התפלה נשמעת ביותר‪.‬‬ ‫מעיקר הדין די להדליק נר אחד‪ ,‬לכבוד שבת‪ .‬ומכל מקום מנהגינו להדליק לפחות ב' נרות‪ ,‬אחד כנגד זכור‬ ‫ואחד כנגד שמור‪ ,‬וכל המרבה בנרות לכבוד שבת‪ ,‬הרי זו משובחת‪ .‬ויש הנוהגות להדליק שבעה נרות או יותר‪.‬‬ ‫ויש מדליקות נרות כמספר הנפשות של בני הבית‪ ,‬וכשנולד ילד‪,‬מוסיפים עוד נר‪.‬‬ ‫אשה שנהגה להדליק בערב שבת ז' נרות‪ ,‬לכתחילה אין לה לפחות ממספר הנרות‪ .‬וצריכה להמשיך במנהגה‬ ‫להדליק ז' נרות‪ .‬ואם רוצה לבטל מנהגה ולהדליק רק ב' נרות‪ ,‬מסיבות כלכליות וכדומה‪ ,‬נכון יותר שתעשה‬ ‫התרה בפני ג'‪ ,‬על שלא אמרה "בלי נדר" לפני תחילת מנהגה להדליק ז' נרות‪ .‬ואם מבטלת מנהגה באופן חד‬ ‫פעמי‪ ,‬כגון שנמצאת בבית חולים ויש שם רק ב' נרות‪ ,‬ואי אפשר לה להשיג ז' נרות‪ ,‬אינה צריכה התרה‪ .‬ונכון‬ ‫שבזמן שמתחילה לנהוג להדליק ז' נרות‪ ,‬תתנה שאינה מקבלת עליה מנהג זה בנדר‪ .‬ואו תוכל לשנות מנהגה‬ ‫בלי שום התרה‪.‬‬ ‫אשה שהדליקה נרות שבת‪,‬ולאחר מספר רגעים מההדלקה כבו הנרות מהרוח וכיו"ב‪,‬אם ברור לה שעדיין לא‬ ‫שקעה החמה צריכה לחזור ולהדליק הנרות בלי ברכה‪ ,‬ואם חוששת שכבר שקעה החמה‪ ,‬לא תדליק הנרות‬ ‫מחשש חילול שבת‪ .‬ואם קיבלה שבת בהדלקה בפירוש‪ ,‬או שהיא מבנות אשכנז הנוהגות לקבל עליהן שבת‬ ‫בהדלקה‪ ,‬תאמר לבני הבית שלא קיבלו עליהם שבת להדליק את הנרות (קודם השקיעה)‪ .‬וי"א שגם בנר של‬ ‫חנוכה שמדליקין בערב שבת‪ ,‬אם כבו הנרות צריך לחזור ולהדליקן מבעוד יום‪ .‬ומכל מקום מעיקר הדין גם בערב‬ ‫שבת‪ ,‬אם כבו נרות חנוכה‪ ,‬אינו זקוק להדליקם‪.‬‬ ‫ראוי לכתחילה ללבוש בגדי שכת קודם ההדלקה‪ ,‬ואם הזמן מצומצם ויש חשש שאם תלבש בגדי שבת קודם‬ ‫ההדלקה יעבור זמן ההדלקה‪ ,‬תדליק ואחר כך תלבש בגדי שבת‪ .‬ואשה נשואה הנוהגת לילך בביתה בגילוי‬ ‫שערות ראשה‪ ,‬צריכה לכסות הראש בעת הברכה של הנרות‪[ .‬ונכון לנהוג שלא לילך גם כבית בגילוי ראש]‪ .‬ואם‬ ‫היא לובשת פאה נכרית‪ ,‬אף על פי שמן הדין אסור לאשה נשואה לצאת לרשות הרבים בפאה נכרית‪ ,‬מכל‬ ‫מקום בבית מותר‪ .‬ולכן יכולה לברך על הנר‪ ,‬וכל הברכות כולם‪ ,‬כשהיא לובשת פאה נכרית‪ .‬ומנהג יפה לתת‬ ‫כסף לצדקה קודם ההדלקה ‪[ .‬ילקוט יוסף ]‪{ .‬הרב אסף יצחק הי "ו}‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫פעילות תורנית וחוגים לילדות דתיות ‪ ,‬כיתות א'‪-‬ח'‪.‬‬ ‫בימי שני ורביעי בין השעות ‪16:30 - 19:30‬‬ ‫בבית הכנסת "הספרדי מרכזי נאות שקמה"‬

‫הצגות‬ ‫ומופעים‬

‫כיבוד‬ ‫ושתיה‬

‫רחוב בן סרוק ‪ 1‬ראשל"צ‬

‫חוגים‬ ‫שיעורי מוסר‬ ‫ותהלים‬

‫בהדרכתה ובפיקוחה של הגב' מיכל שרגא תחי'‬ ‫בעלת תואר ראשון בחינוך‪.‬‬ ‫מחיר סמלי רק ‪ ₪30‬לחודש לכל בנות המשפחה‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה‪ :‬שירי חסון ‪050-3071277‬‬

‫טיולים‬ ‫והפתעות‬

‫"דלישס"‬ ‫בשורה וצעירות‬ ‫משמחת לציבור הדתי‬ ‫נפתחה קונדיטוריה "דלישס"‬ ‫כל סוגי העוגות והעוגיות ‪ +‬ללא סוכר‬ ‫מבחר גדול של לחמים ולחמניות‪ ,‬חלות מיוחדות לשבת‬

‫כל סוגי הבורקסים‪ .‬איכות ושירות‪.‬‬ ‫כתובת‪ :‬הסוכה ‪ 14‬נווה כרמים ראשון לציון‬ ‫להזמנות‪052-4529508 03-9522633 :‬‬

‫כנס לצעירים‬

‫הרצאה מרתקת בנושא‪" :‬קדושת האדם"‬

‫וצעירות‬

‫תתקיים אי"ה ביום שלישי הקרוב ה' אלול תשס"ט (‪)25.08.09‬‬

‫בביה"כ "הספרדי מרכזי נאות שקמה"‬

‫עם הרב‪ :‬יעקב בן‬ ‫‪ 21:30‬ההרצאה‪.‬‬

‫רחוב בן סרוק ‪ 1‬ראשל"צ‬

‫חנה שליט"א‬

‫‪ 22:30‬הרב שלמה עופר‪.‬‬

‫‪ 24:00‬סליחות‪.‬‬

‫כיבוד ושתייה במקום‬

‫שבת‬

‫הצטרף לרשימת התפוצה השבועית‪[email protected] :‬‬ ‫דפוס‪ :‬אוזן מרכז השלט ‪ .03-9658758‬עריכה משה קריספין הי"ו‬ ‫‪.‬‬

‫שלום‬

Related Documents