Rav Fridman Shoftim 2009

‫דברי תורה מהרה"ג רבי שלמה זלמן פרידמן שליט"א‬ ‫אב"ד סנטוב ליקווד‬ ‫שנאמרו בעת עריכת הבאטע של מורנו הרה"צ שליט"א‬ ‫במעמד אלפי ישראל בקרית מלך רב‪ ,‬שיכון ויזניץ בני‪-‬ברק‬ ‫ליל שבת קודש פרשת שופטים תשס"ט‬

‫בפרשת השבוע במצות המלך נאמר )דברים יז יח( 'והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב‬ ‫לו את משנה התורה הזאת על ספר' וגו'‪ .‬ויש לדקדק בלשון הכתוב 'כשבתו על כסא‬ ‫ממלכתו'‪ ,‬בכ"ף‪ ,‬שמשמע תיכף ומיד כאשר התיישב על כסאו יחוש וימהר לכתוב לו‬ ‫את התורה‪ ,‬ולפי הדקדוק לא היה לו לומר אלא 'והיה בשבתו'‪ ,‬בבי"ת‪.‬‬ ‫והנה זכינו כעת לשמוע ממורנו הרה"צ שליט"א שהזכיר בתוך דברי התעוררותו שעורר‬ ‫וחיזק על ענין ההתחדשות‪ ,‬וכוונת הדברים בזה שיש לעשות את כל המצוות‬ ‫בהתלהבות ובחיות כבפעם הראשונה‪ ,‬כידוע מאמר החכם בחובות הלבבות 'אין‬ ‫חסידות כחסידות בתחילתו'‪ .‬ובפתיחת ספה"ק 'ישמח משה' פירש בזה את הפסוק‬ ‫)קהלת ב יד( 'החכם עיניו בראשו'‪ ,‬שהחכם שם את עיניו להתבונן בכל דבר ודבר איך‬ ‫עשאו בפעם הראשונה‪ ,‬שמתעורר לעשות כל דבר ודבר בהתחדשות כמי שניגש עכשיו‬ ‫לראשונה ברוב השתוקקות והתלהבות‪.‬‬ ‫בספה"ק 'אהבת שלום' מובא דברי רש"י )שמות כ"ב א‪ ,‬ד"ה אם במחתרת ימצא הגנב(‪:‬‬ ‫כאן למדתך תורה‪ ,‬אם בא להורגך השכם להורגו‪ .‬ובתיקונים איתא שהמכוון בזה על‬ ‫הריגת היצר‪ .‬ומרחיב שם בדבריו‪ ,‬ותמצית הדברים בקצרה שמפרש ה'אהבת שלום'‬ ‫שישנם שני בחינות בענין זה של 'הבא להורגך השכם להורגו'‪ .‬האחת‪ :‬הענין של‬ ‫"השכם"‪ ,‬שענין זה של ההשכמה גופא "אויפשטיין"‪ ,‬השכמה גופא מעלה הוא‪ ,‬וכמו‬ ‫שנאמר 'וישכם בבוקר' במשה רבינו‪ ,‬וכבר באברהם אבינו בלכתו אל העקידה נאמר‬ ‫'וישכם אברהם בבוקר'‪ ,‬וחז"ל )פסחים ד‪ (.‬למדו מכך שזריזים מקדימין למצות‪ .‬ממילא‬

‫ב‬

‫ענין זה של השכמה ‪ -‬הענין של זריזים מקדימין למצות ‪ -‬זהו כלי הזיין שבהם אפשר‬ ‫ללחום כנגד היצר‪ ,‬ומדוייק בלשונם 'הבא להורגך "השכם" להורגו'‪.‬‬ ‫אמנם עוד בחינה מפרש שם‪ ,‬והוא הנוגע לדברינו‪ ,‬שגם הוא כלול במשמעות תיבת‬ ‫השכמה‪ ,‬בחינת הראשית‪ ,‬הענין של התחדשות‪ .‬שבכל פעם ופעם שניגשים לעשות‬ ‫מצוה‪ ,‬צריך שיהיה בעיניו כאילו היום הוא עושה אותה לראשונה‪ .‬כאשר בחור מגיע‬ ‫לגיל מצוות ומניח תפילין לראשונה בחייו‪ ,‬הרי הוא מניחה בהתלהבות נפלאה ובחשק‪,‬‬ ‫בתשוקה בחמדה ובהתרוממות הנפש‪ .‬ולאחר מכן ברבות הימים הרי נעשה עצמו הרגל‬ ‫עד שעושה זאת ח"ו כמצות אנשים מלומדה‪ ,‬שההתלהבות הראשונה דועכת והולכת‪,‬‬ ‫ואין הנחתו של עכשיו דומה להנחתה של אז‪.‬‬ ‫אבל האמת הוא שבכל תפלה ותפילה שמתפלל ‪ -‬בכל עם ופעם שעושה את המצוה ‪-‬‬ ‫בכל פעם ופעם שמניח תפילין‪ ,‬הרי הוא צריך לעשותה כאילו הוא עושה זאת היום‬ ‫לראשונה‪ ,‬וענין זה שגם הוא במשמעות 'השכמה'‪ ,‬הענין של 'התחדשות'‪ ,‬הענין של‬ ‫'ראשית'‪ ,‬גם זהו מכל הזיין שבו יכול להילחם כנגד יצר הרע‪ .‬וזהו אמרם הבא להורגך‬ ‫"השכם" להורגו‪ ,‬בענין זה של השכמה ‪ -‬ראשית ‪ -‬והתחדשות‪ ,‬בזה אפשר להרוג את‬ ‫יצר הרע המבקש להרגך‪.‬‬ ‫וכן מספרים שפעם אמר החפץ חיים זיע"א שיצר הרע הגיע אליו ואמר לו‪ :‬הן אדם זקן‬ ‫הינך וכה חלש‪ ,‬מה לך להשכים קום בשעה מוקדמת כזו ‪ -‬תפוס נא תנומה נוספת‬ ‫למען יתחזקו כוחותיך! ועניתי לו ‪ -‬אמר החפץ חיים ‪ -‬ומה איתך‪ ,‬הן אתה זקן הרבה‬ ‫יותר ממני ושנותיך כשנות העולם‪ ,‬והנה כבר קמת והשכמת‪ ,‬ועתה הנך כבר עומד‬ ‫ועושה עבודתך‪ ,‬ואם כן מה תרצה ממני‪...‬‬ ‫וכאשר נתבונן מה היא מעלתו של ענין זה‪ ,‬עד שנאמר שזהו הכלי זיין והנשק המובחר‬ ‫שעימו הורגים ליצר הרע‪ ,‬למה נבחרה עבודה זו יותר מכל המידות והעבודות הרצויות‬ ‫ונתייחדה בחינת ההתחדשות כראשית להיות המאבדת והורגת את יצר הרע‪.‬‬ ‫ויש מקום לומר שבעל 'אהבת שלום' זיע"א הלך כאן לשיטתו‪ ,‬כי מה שפירש בפרשת‬ ‫כי תבא‪ ,‬הוא מפרש על הפסוק )דברים כ"ט ג(‪' :‬ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים‬ ‫לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה'‪ .‬וכה מפרש שם שבחינה זו של 'היום הזה'‪ ,‬עולה‬

‫ג‬

‫על ענין זה של התחדשות‪ ,‬ובכל יום יהיו בעיניך כחדשים‪ ,‬ממילא כל זמן שהאדם‬ ‫עדיין אינו מרגיש את ההתחדשות בנפשו‪ ,‬שיעשה את מצוות ה' בכל יום ויום באהבה‬ ‫בחשק כאילו הם חדשים והיום ניתנו לו‪ ,‬ובכל פעם ופעם שהוא ניגש לעשות אחת‬ ‫ממצוות ה' הרי הוא זאת כבפעם הראשונה ‪ -‬ומכיון שאינו כן‪ ,‬הרי שהוא עושה זאת‬ ‫בקרירות בלא להרגיש טעם‪ ,‬בלא להרגיש ההתחדשות בנפשו וללא שום תשוקה‬ ‫וחמדה מיוחדת בכל פעם ופעם שהוא ניגש לפני קונו להתפלל או להניח תפילין‪.‬‬ ‫הרי האדם הזה הוא בבחינת 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת'‪ ,‬וזהו כוונת הכתוב‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫לא נתן לב לדעת ולהרגיש טעם במצוות עד שיגיעו לבחינת 'היום הזה'‪ ,‬להתחדש בכל‬ ‫דבר ודבר כאילו הוא עושה זאת היום לראשונה‪ ,‬ולא יהיה אצלו כמצוות אנשים‬ ‫מלומדה‪ .‬ועל ידי זה יזכה באמת לכל המפורש בפסוק זה 'לב לדעת‪ ,‬ועינים לראות‬ ‫ואזנים לשמוע'‪ .‬אבל כאשר עדיין לא השיג ענין זה של 'היום הזה'‪ ,‬הרי אין לו כל‬ ‫הטובות הללו‪ .‬וזהו כוונת הכתוב‪' :‬ולא נתן לכם ה' לב לדעת "עד היום"‪ ,‬דהיינו עד‬ ‫שתגיע למעלה זו של 'היום הזה'‪ ,‬שרק אז תזכה לקבל לב לדעת ועינים לראות ואזנים‬ ‫לשמוע‪.‬‬ ‫והנה בספה"ק 'תורת חיים' )דברים כו טז( מביא מאביו הרה"ק בעל 'אהבת שלום'‬ ‫זיע"א‪ ,‬על האמור )שמואל א' כ כז(‪ :‬מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום‪ ,‬שאמר‬ ‫לפרש‪ :‬מדוע עדיין לא בן משיח בן דוד בן ישי לגאלנו מגלותנו‪ ,‬והתשובה לכך היא לפי‬ ‫שאין שום התחדשות ו'גם תמול גם היום'‪ ,‬היום הוא כאתמול ללא שום התחדשות‬ ‫בעבודת השי"ת‪ ,‬התפילה היא כתפילת האתמול וכן כל עבודת היום שוה לכדאתמול‬ ‫ושלשום‪ ,‬ודבר זה מעכב את הגאולה‪.‬‬ ‫וכן אמרנו פעם לפרש מאמר חז"ל )שבת קה‪' (:‬היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו‬ ‫עשה כך‪ ,‬עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד'‪ ,‬אמרנו בשני דרכים‪ ,‬שכן‬ ‫לכאורה יש להבין שאם הכוונה כמשמעו הפשוט שבכל יום ויום בא לפתותו לדבר‬ ‫אחר‪ ,‬אם כן היה לו לומר 'היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה אחרת'‪ ,‬ולמה‬ ‫אמרו 'היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך'‪ ,‬דהיינו שיעשה כמו היום‬ ‫הראשון?‬ ‫ברם אפשר לפרש בהקדם דברי השפת אמת שפירש מאמר חז"ל )במדבר ספרי ח ה(‪:‬‬

‫ד‬

‫להגיד שבחו של אהרן שלא שינה‪ .‬שיש לדקדק וכי למה יעלה על הדעת שאהרן קדוש‬ ‫ה' ישנה לעשות אחרת ממה שנצטווה‪ ,‬אלא הכוונה שבפעם הראשונה שהדליק אהרן‬ ‫את המנורה בהיכל ה'‪ ,‬הרי פשוט שהיה זה בהתלהבות נוראה בחשק ובתשוקה נפלאה‬ ‫ובהתרוממות הנפש‪ ,‬שכן דרך כל העושים מצוה לראשונה וכבחור המניח תפילין‬ ‫לראשונה בחייו‪ ,‬אך בעוד שאצל כל האנשים ההרגל נעשה כטבע ומקהה את גודל‬ ‫ההתרגשות‪ ,‬עד שעושהו כמצות אנשים מלומדה‪ ,‬על זה בא הכתוב להעיד וללמד‬ ‫שבחו של אהרן שלא שינה‪ ,‬שלא נשתנתה אצלו ההתלהבות הראשונה‪ ,‬אלא בכל יום‬ ‫ויום היה מתלהב כאילו מדליקה זה עתה בפעם הראשונה‪.‬‬ ‫ובזה נוכל לפרש מאמר דברי המדרש )ויק"ר ח ג(‪ :‬חביב קרבנו של אהרן לפני הקב"ה‬ ‫כקרבן של נשיאים‪ ,‬בקרבנות של נשיאים כתיב 'זה קרבן נחשון בן עמינדב'‪ ,‬וכאן כתיב‬ ‫'זה קרבן אהרן'‪ .‬שיש לדקדק‪ ,‬מהי החביבות המיוחדת שמצאנו בקרבנות הנשיאים‬ ‫שבא להשוות אליה את קרבנו של אהרן‪ .‬אלא שקרבנות הנשיאים שהקריבו בחנוכת‬ ‫המזבח פעם אחת ויחידה בהוראת שעה‪ ,‬בודאי שהיה בהתעוררות עצומה ונפלאה‬ ‫שאין לתאר ואין לשער‪ ,‬ומעיד הכתוב שקרבנו של אהרן שהיה מקריב מדי יום ויום‪,‬‬ ‫היה אף הוא באותה חביבות נעלית של קרבן יחיד ומיוחד‪ ,‬שלא שינה כלל‪ ,‬ולמרות‬ ‫שעשאה תמיד עדיין חביבה היתה לפניו כמנחה אחת מיוחדת‪.‬‬ ‫ויתכן להיות שזהו המכוון במאמרם ז"ל 'היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה‬ ‫כך'‪ ,‬יצר הרע בא ואומר לו "אתה יכול להתפלל ואתה יכול ללמוד ואיני מפריעך"‪,‬‬ ‫ולמחר הוא בא ואומר לו "עשה כך"‪ ,‬כמו שעשית אתמול ‪ -‬התפלל אותה תפילה‬ ‫שהתפללת אתמול ‪ -‬תלמד אותו לימוד שלמדת אתמול ‪ -‬הנח תפילין כמו שהנחת‬ ‫אתמול‪ ,‬שיהיה אתמול כלשעבר בלא שום התחדשות‪ .‬ובזה מכניס בקרבו קרירות‬ ‫שיהיה בהרגל כמצות אנשים מלומדה‪ ,‬ומזה יכול להגיע חס ושלום עד עבודה זרה‪.‬‬ ‫ובזה נבא לפרש מקרא קודש שפתחנו בה 'והיה כשבתו על כסא ממלכתו'‪ ,‬שכן פשוט‬ ‫שהמלך בראשית ימי מלכותו תיכף בהתיישבו על כסא מלכותו‪ ,‬אזי לבו נתון לכל עניני‬ ‫העם במסירות נפלאה‪ ,‬ומכלכל את כל מעשיו בדעה ובתבונה ובשום שכל‪ ,‬ואילו לאחר‬ ‫מכן ברבות הימים‪ ,‬יתכן שיקהו הרגשותיו עד שיהיו כל עניני המלכות והעם יגעים‬ ‫לפניו‪ ,‬לכן אומר לו הכתוב 'והיה כשבתו' שיהיה כל ימיו באותה בחינה כשעה‬ ‫שהתיישב על כסאו‪ ,‬ובזה יזכה 'למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל'‪.‬‬