Rav Pealim

‫גיליוןשבועי מס' ‪81‬‬

‫בס" ד‬

‫בן איש חי‬

‫כולל רב פעלים‬

‫בראשות הרה"ג ניר אריאל שליט"א‬

‫רח' בן סרוק ‪ 1‬נאות שקמה ראשל"צ‬ ‫שע"י מתפללי ביה"כ נאות שקמה‬

‫כניסת שבת‪19:23 :‬‬ ‫יציאת שבת‪20:19 :‬‬ ‫ר"ת‪( 20:56 :‬אופק ת"א)‬ ‫דבר ראש הכולל‪:‬‬

‫יוצא לאור ע"י אברכי הכולל הי"ו‬

‫דברים‬

‫מפטירין‪" :‬חזון ישעיהו"‬ ‫שבת "חזון"‬ ‫ביום רביעי בערב‪ :‬קידוש לבנה‬ ‫צום ט' באב ביום ה'‪ ,‬סיום הצום ‪20:15‬‬

‫בואו נשנה אנחנו את המצב‬

‫תהיתי מעודי‪ ,‬למה עיקר הדגש בימים אלו הוא על צער החורבן ‪,‬מדוע החובה היא לצום ולקונן בקול בוכים ובשברון לבב‬ ‫ולשבת על הקרקע ‪ ,‬מילא אם זו היתה הרגשתנו האמיתית‪ ,‬אבל לחייב אותנו להשתדל לבכות? לא היה עדיף אם כולם‬ ‫יאכלו ביום זה ארוחה מלאה‪,‬והיינו מחייבים כל אחד לעשות משהו מעשי בעניין בית המקדש? צריך לחייב כל אחד ביום‬ ‫הזה לעשות משהו מעשי לבניין הבית‪ ,‬או להתחיל ללכת מ מקום גלותו יום שלם לכיוון ירושלים‪ ,‬ובהגיע הערב לקבוע‬ ‫את מקום מגוריו במקום אליו הגיע‪ ,‬וכן הלאה כל שנה‪ ...‬למה שלא נעשה משהו ממשי בואו נשנה אנחנו את המצב!‬ ‫למעשה זו השאלה הצפונה בתוך ליבם של בני ישראל בפרשתנו ‪ ,‬לאחר חטא המרגלים שארע כידוע בט ' באב‪ ,‬והוא‬ ‫בשורש שורשים עניינו של חורבן בית המקדש ושנאת החינם שבו‪ ,‬לאחר שעם ישראל מקבל את הודעת גזר הדין‬ ‫להיות מטולטלים במדבר ולא להיכנס לארץ ישראל ‪ ,‬שזה שורש הגלות! העם איננו שותק‪ ,‬העם גם חוזר בתשובה‪ ,‬וכך‬ ‫הכתוב אומר "ותענו ותאמרו אלי חטאנו לה'! [הכרה בטעות החטא]‪ ,‬אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר ציוונו ה' אלוקינו‬ ‫[אנחנו גם מוכנים לשנות את מעשינו ] והתגובה של ה' ‪" -‬ויאמר ה' אלי אמור להם לא תעלו ‪....‬כי אינני בקרבכם ‪ ,"...‬לאו‬ ‫מוחלט דחיה על הסף‪ ,‬עם ישראל אומר למרות הכל ואף על פי כן אנחנו נשתדל ונעלה ; "ותמרו את פי ה' ותזידו ותעלו‬ ‫ההרה ויצא האמורי היושב בהר ההוא וירדפו אתכם‪....‬ויכו אתכם ‪..‬עד חרמה" כישלון טוטאלי !‬ ‫למה קרה הכישלון הזה? מה רע בהסקת המסקנות המהירה של עם ישראל? למה נדחתה החזרה בתשובה שלהם?‬ ‫שלא היתה בדיבורים בלבד אלא לוותה גם במעשים רציניים? השערי תשובה ננעלו???‬

‫והתשובה נמצאת בעולם הרגש‪ ,‬זה שקצת קשה להבעה‪ ,‬ובטח שקשה שבעתיים לבארו במילים כתובות‪ ,‬אבל‬ ‫בכל זאת‪ .....‬נער היכה את אחיו בתיגרה אלימה עד זוב דם‪ ,‬הוא המשיך להרביץ לאחיו הממוטט‪ ,‬ולא עזבו עד‬ ‫שהוציאו בשן ועין‪ ,‬הלה הובהל לבית החולים עם שברים בכל גופו‪ ,‬וכשהאח המכה מגיע הביתה אומרת לו אימו‬ ‫בגלל מה שעשית לא תקבל; אוטו ‪ /‬כסף ‪ ....‬אם תשובתו תהיה חדה ומהירה‪ .‬וואי‪ ,‬אני נורא מצטער‪ ,‬הנה אני‬ ‫הולך לבית המרקחת להביא לו יוד‪ ,‬והגבס על חשבוני‪ ,‬מה בגלל זה לא תתני לי‪ ....‬לא אל תדאגי אני כבר איישר‬ ‫לו את היד שעיקמתי לו‪ .‬רק איפה המפתחות של האוטו ‪...‬ומה עם הכסף‪, ...‬אני הולך לקחת אותם‪ ...‬הרי שלפנינו‪,‬‬ ‫פסיכופט‪ ,‬סוציומט‪ ,‬מפלצת אדם בהתגלמותה! [ואם לא היה לו שכל לענות היה עדיף]‬ ‫הוא מרוכז בעצמו בצורה איומה‪ ,‬הוא לא רואה אף אחד‪ ,‬ואנא תהיו ריאלים אל תחשדו בו לרגע שעברה לו מחשבה‬ ‫אחת בראש על אח שלו‪ ,‬מיודענו לא הפך לאחות רחמניה! הוא פשוט צריך את האוטו‪ ..‬והראיה שהוא לא הפנים את‬ ‫הבעיה‪ .‬שאם למרות "צערו הכנה" אימו תאמר לו בכל זאת לא !!! הוא ירביץ גם לה וינסה לקחת את המפתחות לבד!‬ ‫וזה מעשה המרגלים בהתגלמותו‪ ,‬כל העונש הלא נועד לשנות את גישת האדם‪ ,‬ששקוע בעצמו אם הוא רואה בזה עניין‬ ‫טכני בלבד‪ ,‬רק בגלל שראו אותו הוא נפסל ‪ ,‬רק בגלל שתפסו אותו הוא קיבל מאסר ‪ ,‬אם הוא איננו מצטער באמת‪ ,‬הרי‬ ‫שאין כאן כלום! פשוט כלום!!! לא תשובה‪ ,‬ולא שינוי מעשה‪ ,‬אין פה אדם שהשתנה‪,‬יש פה זיקית המשנה את עורה ‪.‬‬ ‫ישנו סיפור חסידי ידוע‪ :‬החסידים התכנסו לתפלת ליל ט' באב‪ ,‬והמגיד ספון בחדרו‪ ,‬מתמהמה ואינו יוצא‪ .‬כעבור שעה‬ ‫ארוכה יצא ומצא לנכון להצטדק‪ .‬היה לו אורח נכבד הוא זכה להתגלות המלך המשיח ‪ ,‬שגילה לו שכל התיקונים כבר‬ ‫תוקנו‪ ,‬הגלות מילאה כבר את ייעודה‪ ,‬רוב הנשמות הזדככו בגילגוליהן נש ארו מתי מספר שעדיין לא באו על תיקונן ‪,‬‬ ‫והמשיח בא להתייעץ‪ ,‬האם להתעלם מהן ולבוא‪ ,‬או להמתין עד שיתוקנו ובינתיים עלולים אחרים לקלקל ומי יודע לכמה‬ ‫זמן תדחה הגאולה‪ ?...‬נדרכו השומעים‪ :‬ומה השבתם? ענה המגיד‪":‬אמרתי לו שאין לוותר על אף נשמה !‬ ‫כל יהודי עולם מלא הוא‪ ,‬והרינו מוכנים ומזומנים להמשיך ולסבול את עול הגלות‪ ,‬ובלבד שכל היהודים יתוקנו ‪.‬‬ ‫נזדעק אחד השומעים‪" :‬למה רבי?! שיבוא ומיד!" לחש לו המגיד "הס"‪" ,‬אתה הוא מאותם שעדיין לא תוקנו ‪"...‬‬ ‫כיצד זה שדווקא הזועק מרה הוא מאלו שלא תוקנו? והתשובה‪ ...‬הוא אינו זועק על צער השכינה או על החורבן הוא‬ ‫זועק על עצמו‪ ...‬לא אכפת לו מאחיו שייכרת ויאבד‪ ,‬הוא שקוע בעצמו וברצונותיו‪ ,‬מה שמעניין אותו זה מתי הוא ייגאל‬ ‫מצרותיו‪ ,‬ומה עם האחר? שיסתדר‪ ,...‬ממילא ברור כי הוא לוקה בשנאת חינם‪ ,‬זה אותו אחד שבעטיו נגרם החורבן ‪,‬‬ ‫אותה מפלצת בשינוי אדרת‪ ,‬הוא לא שינה בפנים כלום‪ .‬לא חסרים פועלים לבניין‪,‬אין צורך במעשים‪ ,‬צריך להיות ראויים‬ ‫לבקוע את הלב‪ ,‬וקצת לבכות באמת מבפנים על צער השכינה על מה שציערנו לבורא עולם קצת לבכות על האחר‪...‬‬ ‫קצת לשנות גישה מבפנים כי הכל תלוי רק בבכי אמיתי פנימי שמעיד על שינוי מהותי‪ ,‬אז בואו נשנה את המצב שלנו!!‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫ֶם אלף פעמים" (א‪-‬יא)‬ ‫"יוסף עליכם ָּככ‬ ‫משה רבנו אמר‪" :‬ה' אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך‪ ...‬כאשר דבר לכם"‪ .‬ואמרו חז"ל‪ ,‬שיש כאן‬ ‫שתי ברכות‪ .‬משה רבנו ברך את העם‪ ,‬שיהיו פי אלף‪ .‬עוד הוסיף‪ ,‬שהקב"ה יברך אותם ללא גבול‪ .‬וקשה‪ ,‬מדוע לא נתן‬ ‫אפוא את ברכתו של הקב"ה בלבד‪ ,‬ו"בכלל מאתים ‪ -‬מאה"?! דהיינו‪ ,‬הלא ברכתו של משה כבר כלולה בברכת שמים‪.‬‬ ‫והתשובה‪ :‬אמנם ברכתו של הקב"ה היא בריבוי עצום‪ ,‬אך כל זה בתנאי שהעם זכאי לברכות ושומר תורה ומצוות‪ .‬עם‬ ‫ישראל‪ ,‬לפני כניסתו לארץ‪ ,‬אכן היה זכאי וצדיק‪ ,‬כמו שנאמר‪" :‬ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם" [דברים ד ‪-‬ד]‪.‬‬ ‫לפיכך ברכם משה שיהיו צדיקים פי אלף‪ :‬ה' אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם ‪ -‬כצדקתכם ‪ -‬אלף פעמים‪ .‬ואז ממילא‬ ‫תהיו זכאים לברכותיו של הקב"ה במידה גדושה ויתרה; ויברך אתכם כאשר דיבר לכם‪ ,‬בכל הברכות האמורות בתורה‪.‬‬ ‫אשרי המחכה לתשלומים מוכפלים פי כמה וכמה‪ ,‬מה' הרואה הכל בשמי מרומים‪.‬‬ ‫מעשה שהיה‪ :‬המשנה למלך בקש להסית מלכו נגד היהודים‪ .‬ענהו המלך‪" :‬אין נבונים וחכמים מהם‪ .‬מיום שגרשום‬ ‫מספרד‪ ,‬ירדה הממלכה עשר מעלות אחורנית והיתה לשפלה שבממלכות‪ .‬הבא לפני יהודי‪ ,‬ותיווכח כמה חכמים הם"‪.‬‬ ‫יצא המשנה למלך אל הרחבה שלפני הארמון‪ .‬עברו שם כמה יהודים‪ ,‬וחשש מפקחותם‪ .‬ראה ילד יהודי‪ ,‬ספרו בידו‪.‬‬ ‫לקחו והביאו לפני המלך‪ .‬ברך הילד ברכת "שחילק מכבודו לבשר ודם"‪.‬‬ ‫שאלו המלך‪" :‬הבורא ברא עולמו לשישה ימים ושבת בשביעי‪ .‬מה מעשהו מאז?" ענה הנער‪" :‬היואיל הוד מלכותו לקום‬ ‫מכיסאו?" תמה המלך וקם‪ .‬עלה הנער וישב על כסאו‪...‬‬ ‫"מה זאת?" תמה המלך‪ .‬והנער ענה‪" :‬תשובה לשאלה‪ .‬מאז ‪ -‬מנהיג הבורא את העולם‪ ,‬מוריד מלכים מכיסאם ומושיב‬ ‫אחרים במקומם‪ .‬לפיכך על המלך לוודא שיהיה ראוי למשרתו‪ ,‬שלא ידיחוהו ממרום‪" "...‬אכן‪ ,‬חכמים אתם מכל‬ ‫האומות"‪ ,‬התפעל המלך‪ .‬אמר לשלישו‪" :‬תן לו חמישים זהובים"‪.‬‬ ‫"אנא"‪ ,‬מיהר הנער לומר‪" ,‬יורהו המלך שלא לתת"‪.‬‬ ‫"מדוע?" תמה המלך‪ .‬והנער הסביר‪" :‬כשנקראתי לכאן‪ ,‬הייתי בדרכי לביתי‪ .‬עכשיו אאחר‪ .‬ישאלוני היכן הייתי‪ ,‬ואמר‬ ‫שהובאתי לטרקלין המלך ואף ישבתי בכיסאו‪ .‬מובן‪ ,‬כי לא יאמינו לי‪ ...‬אראה לאבי את חמישים הזהובים כהוכחה‪ ,‬וילעג‬ ‫לי‪ .‬יאמר‪' :‬לא יתכן שהמלך האדיר יעניק חמישים זהובים בלבד‪ ."'...‬צחק המלך לפקחותו של הילד‪ ,‬והורה להעניק לו‬ ‫אלף זהובים‪...‬‬ ‫ִּתנֹו‪ .‬זהו שאמרו [סנהדרין ק‪ :].‬האדם נותן‬ ‫שי ְּ‬ ‫נוכל אפוא רק לשער מה רב יהיה שכר המצוות‪ ,‬כשמלך מלכי המלכים הוא ֶׁ‬ ‫מלוא חופניו לעני בעולם הזה‪ ,‬והקב"ה מעניק לו מלוא חופניו ‪ -‬של הקב"ה ‪ -‬טובה לעולם הבא‪.‬‬ ‫ּושלָו ודגים‪ ,‬והקב"ה מענגו כיכולתו בעולם הבא‪ .‬היש‬ ‫אף כאן‪ ,‬האדם מענג את השבת כיכולתו בעולם הזה‪ ,‬ברבורים ְּ‬ ‫לנו מושג בגודל העונש והשכר?! [פתיחת "דובב שפתי ישנים"] ברם מצינו תנאי בהפלגת השכר‪:‬‬ ‫מעשה במלך‪ ,‬ששמע שנגן פלוני הגיע למסע הופעות ושמו הולך לפניו‪ .‬הכל מתפעלים מנגינתו‪ .‬הזמינו המלך שינגן‬ ‫לפניו‪ .‬הזמין את כל שריו והיושבים לפניו ראשונה במלכות‪ ,‬והנגן הפליא לעשות בנגינתו‪ .‬השקיע בה כל ַמ ֲעיָנָיו‪ ,‬כל‬ ‫רגשותיו‪ ,‬כל כישרונו‪ .‬יצאו השומעים מגדרם‪ ,‬התפעלו בלי די‪.‬‬ ‫ָק ָבה שכרך עלי‪ ,‬ואתנה"‪ .‬השיב הנגן‪" :‬אדוני המלך‪ ,‬אני מילאתי רצונך בשלמות ככל יכולתי‪,‬‬ ‫כשסיים‪ ,‬אמר לו המלך‪" :‬נ ְּ‬ ‫תן לי שכרי בשלמות‪ ,‬כפי יכולתך‪ "...‬זהו שאמרו [אבות ב‪-‬ד]‪" :‬עשה רצונו כרצונך‪ ,‬כדי שיעשה רצונך כרצונו"‪ .‬ובמילים‬ ‫אחרות‪ :‬כפי שישקיע האדם במצוות ובשבת‪ ,‬כך "ישקיע" הבורא יתברך בשכרו‪[ ...‬מעין השבוע ]‪{ .‬העורך הי"ו}‪.‬‬

‫"איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם"‬ ‫אומר רבנו האר"י ז"ל‪ ,‬שישראל שיצאו ממצרים הם הנשמות שהיו בדור המבול ובדור הפלגה ובסדום‪ ,‬ולא נתקנו‬ ‫עד הפעם הרביעית שנזדככו במצרים ויצאו וקיבלו את התורה‪(,‬כידוע יש לכל נשמה עד ‪ 4‬פעמים להתגלגל לזה העולם)‬ ‫והדינים שניתנו להם באו כדי לכפר על מה שפגמו בסדום בדינים ששם כפרו בדינים ומינו דיינים זייפנים ושקרנים‪.‬‬ ‫והנה בתחילה רצה משה רבנו ע"ה לדון את כל ישראל לבדו‪ ,‬שנאמר; "וישב משה מן הבוקר עד הערב"‪ ,‬ולכן אמר‬ ‫לו יתרו "נבול תיבול"‪ ,‬וכוונתו של משה היתה שמספיק במה שהוא לבדו יהיה דיין יהיה נמחל אותו עוון‪ ,‬והטעם; כי‬ ‫כשמשה היה דן היו באים אותם נשמות של סדום ומתעברים בו בסוד עיבור‪ ,‬ובזה נמחל להם‪ ,‬כי היה נחשב להם‬ ‫כאילו הם עצמם היו הדיינים‪ ,‬ובפרט אם היו באים דינים דומים לאלה שנכשלו בהם בסדום‪.‬‬ ‫וכאמור חשב משה שהוא לבד מספיק לתיקון‪ ,‬ועל זה אמר לו יתרו; לא טוב הדבר אשר אתה עושה כבד הדבר‬ ‫ממך לא תוכל עשוהו לבדך‪ ,‬דהיינו להביא כל אותם הנשמות בעיבור על ידך כי נבול תיבול‪ ,‬אמנם שים דיינים‬ ‫רבים ונשאו אתך בעול‪ ,‬וזה שנאמר "את הדבר הקטון ישפוטו‪ ,‬דהיינו החטאים הקלים יתכפרו על ידיהם ואת‬ ‫החטאים הכבדים אתה תתקן‪ ,‬שנאמר "והדבר הגדול יביאו אליך"‪ .‬ועוד טענה‪ :‬כי כמו שהיו נשמות מסוד הבל‬ ‫שהוא משה‪ ,‬גם כן יש נשמות מצד קין שאינם יכולים להיות מתוקנים על ידי משה אלא רק מי ששורשו מקין‪.‬‬ ‫לכן העצה הטובה לשים דיינים רבים ובין כולם יתקונו‪ ,‬ונתחדשה עצה זו על ידי יתרו שהיה גלגול קין‪ ,‬ולכן הודה לו‬ ‫משה‪ ,‬ועוד שמשה שמע לעצת יתרו על ידי שנמלך בשכינה וידע כל דיין שמינה אם שורשו מקין ומינה דווקא כאלה‬ ‫כדי שיוכלו לקיים התיקון‪ ,‬ומשה אמר לדיינים שבחר‪ :‬דעו לכם שאתם משורש קין והאחריות לתקן הנשמות היא‬ ‫עליכם‪ ,‬ואני לא אוכל לעשות זאת לבד כי אני משורש הבל‪ ,‬ואמר להם " לכם אנשים חכמים" ונבונים וידועים‬ ‫לשבטיכם ואשימם בראשיכם‪ ,‬שהם ‪ 8‬פעמים האות מם‪ ,‬גימטרייא ‪ 2‬פעמים קין‪ .‬לרמוז שנשמות הבאות מקין‬ ‫נתקנו על ידי נשמות ישראל שבאו מקין ומיתרו שהוא גלגול קין‪ ,‬ועוד ‪ 2‬פעמים קין גימטרייא ‪ ,320‬רומז על ‪320‬‬ ‫דינים שצריכים לתקן הכל על ידי משפט ה'‪ ,‬ואז ענו הדיינים למשה "טוב הדבר"‪{ .‬הרב עידו ועקנין הי "ו}‪.‬‬

‫כולנו בנים של אבא אחד ‪ -‬ימי בין המצרים‬ ‫הימים הללו שנמצאים אנו בעיצומם נקראים בלשון חז"ל הקדושים "ימי בין המצרים"‪ ,‬שהם שלושת השבועות שבין‬ ‫י"ז בתמוז שבו החל המצור על העיר ירושלים ועד לתשעה באב שבו חרב בית מקדשנו‪.‬‬ ‫ימים של פורענות ותקופה מאוד קשה עברו אז על עם ישראל‪ ,‬ומכיוון שבית הבחירה של העם היהודי נחרב‪ ,‬מקום‬ ‫שהיה קדוש ביותר עלי אדמות מאז ועד היום‪ ,‬מקום שבו נמחלו מדי יום עוונותיהם של ישראל‪ ,‬בית שבו שכינת‬ ‫עוזנו שכנה לה בין התחתונים‪ ,‬דווקא בגלל כך‪ ,‬העולם כולו‪ ,‬ואיתו כל הבריאה כולה נשארו עם חלל עמוק וחיסרון‬ ‫עצום ונורא‪ ,‬עד כדי כך שהדבר משפיע עלינו עד היום‪ ,‬ובכל שנה ושנה מהווה תקופה זו‪ ,‬תקופה של סכנות‬ ‫ומתחים‪.‬‬ ‫מתוך הסתכלות על סיבות החורבן‪ ,‬נוכל גם להשכיל על הפתרונות שיכולים להביא לבניין מחדש במהרה בימינו‪,‬‬ ‫וכידוע הסיבות לחורבן היו שניים‪:‬‬ ‫הבית הראשון נחרב בגלל עוון ביטול תורה‪ ,‬כדברי הגמרא [בנדרים פ"א‪ ].‬סיבה שלכאורה מובנת ובוודאי מתקבלת על‬ ‫כל הדעות‪.‬‬ ‫אך הסיבה השניה שבגללה נחרב הבית השני היא הרבה יותר עמוקה ובלתי נתפסת ‪ -‬שנאת חינם!‬ ‫לראות יהודי אח קרוב‪ ,‬שכן או אפילו בתוך הבית את האדם שאיתו אתה חי מידי יום ופשוט לתעב ולשנוא אותו‬ ‫בלי שום סיבה‪ ,‬בלי שום טעם הגיוני‪ ,‬לקום בבוקר ולראות אותו בתור אויב על לא עוול בכפו‪ ,‬כפי שמספרים חז"ל‬ ‫[מסכת גיטין נ "ה‪ ].‬על כמה מקרים מזעזעים ומחרידים שהתרחשו בין אדם לחברו שעליהם נגזר הדין ולא על דבר אחר !‬ ‫והשאלה היא למה? איך הגיעו לכל זה? מה קרה בדרך שנכשלו?‬ ‫אך התשובה לעניות דעתי‪ ,‬אני הקטן היא סיבה מרכזית ומכרעת‪ -‬חוסר התחשבות בזולת!‬ ‫אם אדם לא יוותר לשני ולא ינסה להבין את מי שעומד מולו‪ ,‬פה כל הכלים נשברים ברגע אחד!‬ ‫כאן החורבן מתחיל ונגמר! אם אני לא מוכן להקריב משהו ממני למען החבר‪ ,‬אזי התוצאה היא ידועה מראש ‪-‬‬ ‫חורבן טוטאלי וכואב! ואם יש משהו שאנו צריכים להתחזק בו דווקא עכשיו בימים טרופים אלו זה באהבת חינם‪,‬‬ ‫תוך התחשבות בשני‪ ,‬לאהוב את כולם‪ ,‬גם אם לא נראה לנו שהכול בסדר אצלם‪ ,‬וגם אם הם לא כ"כ לטעמנו‪ ,‬הרי‬ ‫סוף כל סוף הוא אח שלנו‪ ,‬ושנינו יחד בנים של אותו אבא אחד‪ ,‬אבינו שבשמים‪ ,‬שיושב במרומים ורוצה יותר מכל‬ ‫דבר אחר שלום ואהבה בין כל המשפחה הגדולה שלו‪.‬‬ ‫אז בואו כולנו נקבל על עצמנו לאהוב ולעזור אחד לשני‪ ,‬לא משנה איך הוא נראה ‪ -‬עם כיפה‪ ,‬עם זקן‪ ,‬בלי זקן‪ ,‬כי‬ ‫זו הדרך האחת והיחידה שבזכותה ייבנה הבית השלישי במהרה בימינו אמן ואמן‪{ .‬הרב ברק כהן הי "ו}‪.‬‬

‫גשמיות בשבת ‪ -‬גם היא קודש!‬ ‫הסיבה שבוצעים בשבת על שני ככרות לחם היא במניעת שליטת ה"סטרא אחרא"‪ ,‬כיצד?‬ ‫ידוע שבימי החול מתגברת אשת הס"מ‪ ,‬ונהנית מריבוי אכילה ושתיה‪ ,‬אכן כל זה בימות החול‪ ,‬אך ביום השבת אין‬ ‫לאשת הס"מ שום נגיעה בדבר זה‪ ,‬כי כל המותרות של אכילת האדם בשבת הולכים על צד הקדושה‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫'ברכת ה' תעשיר ולא יוסף עצב עימה' [משלי כב]‪ .‬עצב זו אשת הס"מ‪ ,‬והיא לא שולטת בשבת על האכילה‪ ,‬והכל‬ ‫נשאר בצד הקדושה‪ ,‬כמבואר בזוהר הקדוש [פנחס רמ"ג] שכל עונג שמוסיף האדם להתענג ביום השבת הרי הוא‬ ‫נחשב למזונה של הנפש‪ ,‬ואין לסטרא אחרא שום שליטה על מזון הנפש‪.‬‬ ‫דבר זה רמוז בדרך נפלאה בפסוק [משלי יג‪ ,‬כה] 'צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר'‪ .‬המילה רשעים כאשר‬ ‫תכתבנה במילואה‪ ,‬כלומר עם האותיות הפנימיות שבה כך‪ :‬ריש‪ ,‬שין‪ ,‬עין ‪ ,‬יוד‪ ,‬מם‪ .‬נראה שאותיות פנימיות אלו‪,‬‬ ‫בגימטרייא ‪ ,480‬כמנין המילה "לילית" שהוא שמה של אשת הס"מ‪.‬‬ ‫נמצא ש"בטן רשעים"‪ ,‬כלומר האותיות "שבבטן" המילה "רשעים" מניינן כמנין שמה של אשת הס"מ‪ ,‬וזהו שאומר‬ ‫הפסוק‪' :‬צדיק אוכל לשובע נפשו'‪ ,‬כלומר שהוא אוכל לצורך נפשו כאכילת שבת שהיא מזון לנפש‪ ,‬אז "בטן רשעים"‬ ‫תחסר‪ ,‬כלומר שאשת הס"מ הרמוזה "בבטן הרשעים" היא מתחסרת ואינה נהנית מאכילה זו‪.‬‬ ‫מסיבה זו אנו בוצעים על שני ככרות‪ ,‬כי מנין המילה "ככר" עולה ‪ ,240‬ושני ככרות הם ‪ 280‬כמנין שמה של אשת‬ ‫הס"מ כדי לרמוז על ביטול כוחה‪ .‬ועל זה אומר [בישעיה נח‪ ,‬יד] 'אז תתענג על ה'‪ ,‬כלומר ביום השבת תענוג האכילה‬ ‫הם "על ה"‪ ,‬דהיינו על צד הקדושה‪ ,‬כי אין ל"סיטרא אחרא" שום שליטה‪.‬‬ ‫וזה שאומר הפסוק [שמות לה‪ ,‬ב] "וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה'"‪ ,‬כלומר יום זה הוא לכם ולא‬ ‫ל"סיטרא אחרא"‪ ,‬ע"י כך הוא יום שבת שבתון ‪ -‬פעמיים; שבת אחת בעסק התורה‪ ,‬התפילה‪ ,‬ועסק הרוחניות‪.‬‬ ‫ושבת שניה ‪ -‬שגם ריבוי האכילה והשתיה הוא לה'‪ ,‬הרי שתי שבתות אלו הם לה'‪ ,‬כלומר שאין כוחות הטומאה‬ ‫שולטים כלל ‪ -‬לא בעסק הרוחניות וגם לא בעסק הגשמיות‪[ .‬בן איש חי]‪{ .‬הרב אייל מזרחי הי "ו}‪.‬‬

‫מקווה טהרה לגברים ‪ -‬ברחוב מלכי ישראל ‪ 8‬רמת אליהו‪ ,‬ראשון לציון‪,‬‬ ‫במקום מתקיימת תפילת מנחה וערבית לפרטים ‪ 052-3294580‬רועי‬ ‫לימוד לבר מצוה ‪ -‬דהן מאיר ‪050-8803145‬‬

‫דיני שבוע שחל בו תשעה באב‬ ‫‪ ‬אסור להסתפר בשבוע שחל בו תשעה באב‪ ,‬וכן אסור לגלח הזקן‪ .‬ושפם שמעכב האכילה‪ ,‬מותר לגלחו‪ .‬ואסור‬ ‫לגדולים לספר לקטנים‪ ,‬ומותר לאשה להסתפר בשבוע שחל בו תשעה באב‪.‬‬ ‫‪ ‬יש אוסרים לגזוז ציפורנים בשבוע שחל בו תשעה באב‪ .‬ויש מתירים‪ ,‬ועל כל פנים כשציפורניו גדולות יש להקל‪,‬‬ ‫ובמקום מצוה כגון אשה שאירע לה טבילת מצוה בשבוע שחל בו תשעה באב‪ ,‬בוודאי שיש להקל‪ ,‬ובערב שבת חזון‬ ‫פשוט שמותר‪.‬‬ ‫‪ ‬אסור לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב‪ ,‬ואפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה אלא להניחו לאחר תשעה באב‪,‬‬ ‫ואפילו אין לו אלא חלוק אחד אסור‪ .‬וכן אסור ללבוש בגדים המכובסים מקודם‪ ,‬ואף הכתונת שעליו דהיינו הגופייה‪,‬‬ ‫אסור להחליפה במכובסת בתוך שבוע שחל בו תשעה באב‪.‬‬ ‫‪ ‬ובמקומנו ששורר חום בתקופה זו ויש הכרח להחליף הכתונת החולצה והגרביים מפני הזיעה‪ ,‬יש לנהוג כך‪ :‬שכל‬ ‫אחד ילבש הבגד המכובס למשך חצי שעה‪ ,‬לפני שיכנס שבוע שחל בו תשעה באב‪ ,‬ואחר כך יפשטנו מעליו וילבש‬ ‫בגד אחר גם כן לחצי שעה‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬עד שיהיו לו מספר חולצות או גרביים שכבר לבשם זמן מה לפני שבוע שחל‬ ‫בו תשעה באב‪ ,‬ואין עליהם יותר תורת בגדים מכובסים‪ ,‬ויוכל להחליף ולהשתמש בהם בשבוע שחל בו תשעה באב‪,‬‬ ‫כפי הצורך‪.‬‬ ‫‪ ‬ויוכל לעשות כן גם בשבת‪ ,‬שילבש בגדים מכובסים בערב שבת‪ ,‬לכבוד שבת קודש‪ ,‬ולמחרת בבוקר של יום השבת‬ ‫לא יחזור ללובשם‪ ,‬אלא ילבש בגדים אחרים‪ ,‬מכובסים ומגוהצים‪ ,‬והבגדים שלבש בליל שבת יניחם למשמרת לימות‬ ‫החול‪ .‬וכן יעשה לגבי הלבנים והגרביים‪ ,‬ואם יש צורך יפשוט הבגדים שלבש בבוקר‪ ,‬וילך לישון שינת צהרים‪,‬‬ ‫וכשיקום שוב ילבש בגדים אחרים‪ ,‬ואין בזה משום מכין משבת לחול‪.‬‬ ‫‪ ‬יש נוהגים שלא להתרחץ במים חמים מראש חודש אב‪ ,‬ויש שאינם נמנעים‪ ,‬אלא בשבוע שחל בו תשעה באב‪ ,‬וגדולי‬ ‫רבני ספרד כתבו כדעה שניה‪ ,‬הלא הם‪ :‬הרמב"ם‪ ,‬הרמב"ן‪ ,‬המאירי‪ ,‬והר"ן‪ ,‬ועוד‪ ,‬ולכך יש להיזהר לספרדים ובני‬ ‫עדות המזרח לרחוץ כל הגוף בחמין מיום ראש חודש אב עד שבוע שחל בו תשעה באב‪ ,‬וכל שכן שמותר להם‬ ‫להתרחץ בערב שבת חזון כל גופם‪ ,‬ולחפוף הראש בסבון ללא כל הגבלה‪ ,‬וקל וחומר שמותר לטבול אפילו במים‬ ‫חמים לכבוד שבת‪ ,‬ובשבוע שחל בו תשעה באב המנהג להימנע מלהתרחץ בחמין‪ ,‬אבל בצונן מותר גם בשבוע שחל‬ ‫בו תשעה באב‪ ,‬והוא הדין להתרחץ בים‪ ,‬במקום שאין כל תערובת של נשים וגברים ח"ו וכן המנהג‪ .‬ואחינו‬ ‫האשכנזים נהגו להחמיר כדעת הרמ"א‪ ,‬שלא להתרחץ בחמין החל מראש חודש אב עד לאחר התענית‪ ,‬ובמקום‬ ‫צורך מותר גם להם להתקלח בצונן‪.‬‬ ‫‪ ‬וכל שכן שמותר לחסידים ואנשי מעשה הנוהגים בכל ימות השנה לטבול לקריים‪ ,‬שלא יבטלו מנהגם זה אף בשבוע‬ ‫שחל בו תשעה באב‪ ,‬ויטבלו במקוה צונן‪ ,‬וכשאי אפשר לו לטבול במקוה צונן‪ ,‬יוכל לסמוך על המתירים‪ ,‬ולטבול‬ ‫אפילו במקוה חם‪ ,‬ומותר להתרחץ במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב‪ ,‬כשעושה כן לצורך רפואה‪ ,‬כגון אשה‬ ‫מעוברת בחדשה וכדומה‪ [ .‬ספר ילקוט יוסף ] {הרב אסף יצחק הי"ו}‬

‫בית הכנסת "הספרדי מרכזי נאות‬

‫צום תשעה באב‬

‫בין התאריכים ה' אב (‪ )26.7‬ועד‬

‫שקמה " בן סרוק ‪ 1‬ראשל"צ‬

‫אב (‪)13.8‬‬ ‫כג'‬ ‫חמישי‬ ‫ביום‬

‫בשעה ‪ 16:00‬אחה"צ יתקיים שיעור מרכזי בענייני דיומא עם מורנו‬

‫הרה"ג חי מצליח מאזוז שליט"א‬ ‫תפילת מנחה תתקיים בשעה ‪19:00‬‬

‫רב בית הכנסת‬

‫לאחר סיום הצום יוגשו כיבוד קל ושתייה‬

‫נסיעה למערת המכפלה‪ ,‬ולכותל‬

‫(נשים בלבד)‬

‫נסיעה למערת המכפלה‪ ,‬רחל אמנו‪ ,‬והכותל המערבי‪ .‬חזרה משוערת ‪ -‬בחצות‪ .‬יש להצטייד באוכל לכל היום‪.‬‬ ‫יציאה מבית הכנסת "הספרדי מרכזי נאות שקמה" רחוב בן סרוק ‪ 1‬ראשל"צ‬ ‫אי"ה ביום רביעי טו' באב (‪ )05.08.09‬בשעה ‪9:00‬‬

‫להרשמה‪ :‬הרבנית זהבה‪ 052-7699696 :‬הרבנית נטעלי‪050-4752272 :‬‬

‫בהזדמנות זו ברצוננו להביע תודה והערכה לידידנו הנכבד וחבר מועצת העיר מטעם תנועת ה '‬ ‫ר' משה יהושוע הי"ו על השתדלותו הנדיבה למען הכלל והפרט‬

‫שבת‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫הצטרף לרשימת התפוצה השבועית‪[email protected] :‬‬ ‫דפוס‪ :‬אוזן מרכז השלט ‪ .03-9658758‬עריכה משה קריספין הי"ו‬ ‫‪.‬‬

‫שלום‬