Kolle Rav Pealim Ekev 2009

‫גיליוןשבועי מס' ‪83‬‬

‫בס" ד‬

‫בן איש חי‬

‫כולל רב פעלים‬

‫בראשות הרה"ג ניר אריאל שליט"א‬

‫רח' בן סרוק ‪ 1‬נאות שקמה ראשל"צ‬ ‫שע"י מתפללי ביה"כ נאות שקמה‬

‫כניסת שבת‪19:12 :‬‬ ‫יציאת שבת‪20:08 :‬‬ ‫ר"ת‪( 20:45 :‬אופק ת"א)‬ ‫דבר ראש הכולל‪:‬‬

‫יוצא לאור ע"י אברכי הכולל הי"ו‬

‫עקב‬

‫מפטירין‪" :‬ותאמר ציון"‬

‫שבת שלום‬ ‫נא לשמור על קדושת הגליון‬

‫גם זו לטובה‬

‫"וידעת עם לבבך‪ ,‬כי כאשר ייסר איש את בנו‪ ,‬ה' אלוקיך מייסרך"‪ .‬כל אחד מאיתנו התחנך על הכלל שטבע "נחום‬ ‫איש גמזו" שגם זו לטובה‪ ,‬וכל מה שעושה ה' יתברך לטובה הוא עושה‪ ,‬וכשאומרים "לטובה"‪ ,‬אין הפרוש נעים‪ ,‬או‬ ‫נוח‪ ,‬מתוק‪ ,‬או משמח בדווקא‪ .‬לטובה כפשוטו הכוונה היא לטובת האדם ולמענו‪ ,‬כדי שיגיע לתכליתו ולייעודו‬ ‫האמיתי עלי אדמות‪.‬‬ ‫מדוע‪ ,‬קשה לנו לפעמים להרגיש באמיתותו של הכלל הבסיסי המובע בדברי חז"ל אלו? מדוע אין אנו מסוגלים‬ ‫לחוש מה שילד קטן מרגיש‪ ,‬כאשר אימו עושה לו אמבטיה ורוחצת אותו במים חמים? הרי כשאמו משכשכת אותו‬ ‫במים‪ ,‬הוא צורח ובוכה‪ ,‬אבל רגע אחד לאחר שיצא מהאמבטיה‪ ,‬כשהוא נקי וצח כשלג‪ ,‬אם תשאל אותו‪" :‬האם‬ ‫אמא אוהבת אותך? הוא ישיב בבטחה שלא תישמע לשתי פנים‪" :‬בוודאי שאמא אוהבת אותי"‪.‬‬ ‫מדוע אנחנו לא מצליחים לפעמים להביא את עצמנו לתחושות הנהדרות האלו? הרי גם אנחנו יודעים שאבינו‬ ‫שבשמים הוא אב אמיתי‪ ,‬אבא אוהב‪ ,‬ואם כן‪ ,‬גם כשהוא 'מרביץ' לנו ומביא עלינו מכות קשות‪ ,‬הוא עושה זאת‬ ‫מתוך אהבה!‬ ‫מה הסיבה שדבר זה רחוק מאיתנו? הרי ילד קטן מרגיש זאת באופן תמידי‪ ,‬ולא תצליח להזיז אותו לעולם‬ ‫מהתחושה הבטוחה שאמו אוהבת אותו! ושכל מה שהיא עושה זה לטובתו הרי גם אנחנו יודעים בבירור שריבון‬ ‫העולמים הוא אב רחום וחנון לישראל‪ ,‬ואם כן חוזרת השאלה‪ :‬מדוע אנו מתקשים כ"כ להרגיש שגם המכות הן‬ ‫לטובתנו?‬ ‫התשובה לכך נמצאת בפסוק אחר בפרשה‪ ,‬שמתאר מה קורה לנו‪ ,‬כשדווקא טוב לנו‪ ,‬וכך אומר הפסוק "פן תאכל‬ ‫ושבעת‪ ,‬ובתים טובים תבנה וישבת‪ ...‬וכסף וזהב ירבה לך‪ ...‬מה קורה אז‪ ,‬האדם אומר בלבבו "כוחי ועוצם ידי‬ ‫עשה לי את החיל הזה"‪ ,‬כן לא נעים להודות‪ ,‬אבל זה טבעו של האדם (לפחות של זה שיושב לידי ) כשטוב לו‪ ,‬אזי‬ ‫בגאוותו הוא שוכח מי עוזר לו‪ ...‬ומי מושיט לו יד‪ ,..‬והתורה מצווה אותנו בימי הטוב‪ ,‬וזכרת את ה' אלוקיך‪ ,‬כי הוא‬ ‫הנותן לך כח לעשות חיל‪ ,‬אל תשכח מי נותן לך את הכח לעשות‪ ,‬ואת ההצלחה‪ ,‬ומרעיף את הטובה‪...‬‬ ‫בפסוק זה טמונה התשובה לשוני‪ ,‬בין הרגשתו של הילד בשעה שאיננו מרוצה להרגשתנו האישית כשלא כל כך‬ ‫טוב לנו‪ ,‬התשובה היא; שילד קטן יודע שגם אם עכשיו אימו מכאיבה לו‪ ,‬וכשהיא מנקה אותו‪ ,‬נגרמים לו פה ושם‬ ‫ייסורים וכאבים‪ ,‬אבל בה‪-‬בעת הוא יודע שאמו עושה לו גם הרבה דברים טובים‪ .‬היא מאכילה ומשקה אותו‪,‬‬ ‫מספרת לו סיפורים יפים‪ ,‬נותנת ידה בידו ויוצאת איתו לטיול של בין הערביים‪ ,‬ושהיא בעצם חיה למענו ומוכנה גם‬ ‫למות בשבילו ‪....‬‬ ‫לכן‪ ,‬גם אם יש לו קושיה על הכאבים שהיא גורמת לו עכשיו הוא ישאיר את הקושיא בצד‪ ,‬אבל ימשיך להרגיש את‬ ‫אהבתה של אמו‪ .‬לעומת זאת ביחסו של האדם כלפי הבורא אין הדברים כך‪ ,‬כאשר הכל הולך טוב וחייו של אדם‬ ‫עוברים ללא כל בעיות (אם יש דבר כזה) הוא מיחס זאת לחכמתו לתבונתו היתרה‪ ,‬ורק כאשר מתחילים לדגדג אותו‬ ‫עם צרות וייסורים אז הוא נזכר שיש בורא לעולם שאשם בכל המצב‪ ,‬ושהביא את כל הרעות הללו‪.‬‬ ‫אולם אם האדם לא היה כל כך נפוח‪ ,‬אם בימי הטוב הוא היה קובע בלבו שגם כל הדברים הטובים שיש לו‪ ,‬הגיעו‬ ‫מידו הרחבה של ה' אלוקיו אביו הרחום‪ ,‬והוא ורק הוא זה שהשפיע עליו את כל החסדים עד הלום‪ ,‬אזי היה לו‬ ‫הרבה יותר קל לסבול את הצרות אם וכאשר תתרגשנה עליו‪ ,‬ביודעו נאמנה שלא יתכן שאב אוהב יביא על בנו‬ ‫צרות אלא אם כן הם לטובתו האמיתית‪.‬‬ ‫אגב כלל זה תקף גם במה שנוגע ב"בין אדם לחברו" ובין "איש לאשתו"‪ ,‬לזכור את הטובות ולדעת ממי הם באות‪,‬‬ ‫הם המפתח ליכולת לעבור את הזמנים האחרים‪.‬‬ ‫וכמאמרו של איוב רב הסובלים‪ ,‬האם את הטוב נקבל מאת ה'‪ ,‬ואת הרע לא נקבל‪ ,‬ה' נתן וה' לקח יהי שם ה'‬ ‫מבורך‪ ,‬הכל טמון בהרגשה הראשונית והבסיסית שה' יתברך הוא נותן הטוב והוא משפיע את הברכה הוא מקור‬ ‫החמלה וכשנפנים את זה בימי הטובה ‪ ,‬לא נצטרך להתלמד בכלל הזה בימים של אפלה‪ ,‬בואו נפנים את הכלל‬ ‫ונחרוט אותו בליבנו‪ ,‬כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל‪ ,‬הוא נותן הטובה בלי הפסק‪ ,‬והידיעה הזו היא הערובה לכך‬ ‫שאך טוב וחסד ירדפונו כל ימי חיינו‪ ,‬שהטובה תמשיך ותלווה אותנו כל ימינו‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫(מעובד ע "פ טובך יביעו )‬

‫"והיה עקב תשמעון" (ז‪-‬יב)‬ ‫מפרש רש"י ‪ -‬את המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון‪ .‬החפץ חיים הסביר זאת במשל‪:‬‬ ‫מעשה באדם מוכשר וחרוץ‪ ,‬אך עני ורש‪ .‬ביתו ריק‪ ,‬וילדיו זועקים ללחם‪ .‬אמר לאשתו‪" :‬משנה מקום ‪ -‬משנה מזל‪ .‬אצא‬ ‫למדינת הים‪ ,‬ואולי יצליח ה' דרכי"‪.‬‬ ‫ְקּה ורצוני שתחזור למועד‪ ,‬לבל תהיה כיתומה בחיי‬ ‫ְפר ָ‬ ‫אמרה לו‪" :‬לך לשלום אך זכור‪ :‬בעוד חמש שנים תגיע בכורתנו ל ִ‬ ‫אביה"‪ .‬הבטיח שיחזור עד אז‪ ,‬אם יצליח ואם לאו‪.‬‬ ‫נסע למרחקים ושלח ידו במכירת בשר ודגים‪ .‬הצליח מאוד ועשה הון רב‪ .‬יום רדף יום ושנה רדפה שנה‪ ,‬והגיע הזמן‬ ‫שוֵה‬ ‫לשוב‪ .‬אמר לעצמו‪" :‬מה אביא איתי? הרי הכסף שכאן אינו עובר לסוחר במולדתי"‪ .‬החליט להביא עימו סחורה‪ְ ,‬‬ ‫כסף‪ .‬ואם סחורה‪ ,‬הן הצליח עד מאוד במסחר הבשר והדגים‪ ...‬מכר את ביתו וכל רכושו שבנכר וקנה תמורתם בשר‬ ‫ודגים‪ ,‬חתם אותם בארגזים והביאם עמו בספינה‪ .‬בנמל הטעינם על עגלות ונסע עימם למדינתו‪ .‬במעבר הגבול פתחו‬ ‫שומרי המכס את הארגזים‪ ,‬ונסוגו אחור מפני ריח הצחנה האיום‪ .‬סוף דבר‪ ,‬נאלץ להוציא את שארית כספו כדי לשכור‬ ‫פועלי ניקיון שיפנו את הבשר המרקיב‪ ,‬ושב לביתו חסר‪-‬כל‪ .‬עני יצא ועני חזר‪ .‬ברוב עיצבונו ויגונו נפל על מיטתו ונרדם‪.‬‬ ‫כשהקיץ‪ ,‬לא האמין למראה עיניו‪ .‬הבית מואר בחגיגיות‪ ,‬אשתו וילדיו מחייכים באושר והשולחן ערוך במיני מטעמים‪...‬‬ ‫"על מה השמחה?" השתאה‪.‬‬ ‫"מסעך לא היה לשווא"‪ ,‬בישרה לו אשתו‪" .‬עתה נוכל להשיא את ביתנו בכבוד"‪ .‬והוא אינו מבין מאומה‪ .‬סיפרה האשה‪,‬‬ ‫שכאשר חלץ את נעליו בלכתו לישון‪ ,‬ראו הילדים שהנעלים מרובבות בבוץ‪ .‬ניקו אותן‪ָ ,‬פרְכּו את גלידי העפר‪ ,‬ומצאו‬ ‫ביניהם יהלומים גדולים וקטנים‪ .‬נטלו אחד מהם אל הצורף‪ ,‬ונתן תמורתו הון רב‪ .‬ואם כך שילם תמורת יהלום אחד‪,‬‬ ‫כמה ישלם בעבור כולם?! יש בידיהם נדוניה לכל הצאצאים‪.‬‬ ‫שמע‪ ,‬ונרעש‪" :‬כוונתך לאותן אבנים קטנות וזוהרות? הלא הן שם כאבני חוצות‪ .‬אילו הייתי מכיר בערכן‪ ,‬הייתי גודש את‬ ‫הארגזים באבנים כאלה והייתי הופך לעשיר המדינה‪"...‬‬ ‫ְסגֵל לעצמה תורה ומצוות‪ ,‬להעשירה באושר לנצח‬ ‫כך ‪ -‬אמר רבנו החפץ חיים ‪ -‬נשלחה הנשמה לעולם במטרה ל ַ‬ ‫נצחים‪ .‬אך כאן בעולם‪ ,‬הופך האדם לסוחר בבשר ודגים ועושה חיל‪ ...‬אוכל ושותה‪ ,‬שמח ומדושן עונג‪ .‬ובהגיע שעתו‬ ‫לשוב למקור מחצבתו‪ ,‬מביא הוא עימו מלוא הארגז בשר‪ ...‬גופו ממלא את ִקבְרֹו‪ .‬ברם‪ ,‬הגוף נרקב בקבר‪ ,‬ו"מרבה בשר‬ ‫ מרבה רימה"‪ .‬עולה הנשמה לשמים דואגת וחרדה‪ ,‬מבינה שכילתה ימיה לריק ושבה ריקם‪.‬‬‫מתייצבת הנשמה לפני בית דין של מעלה ‪ -‬והנה הפתעה‪ :‬אור וזוהר‪ ,‬רכוש רב מספור‪ .‬אפילו פושעי ישראל מלאים‬ ‫מצוות כרימון‪ :‬ביום פלוני נתן צדקה‪ ,‬ביום פלוני התפלל בכוונה‪ ,‬ביום פלוני האיר פניו לזולת‪ ,‬גמל חסד‪ ,‬ביקר חולה‪,‬‬ ‫ְפת‪ :‬אילו היה יודע את‬ ‫התעניין בשלום חבר ‪ -‬מצוות ש"נדבקו" בעקביו כמבלי משים ויזכוהו בחיי נצח‪ .‬והוא חרד וְנִל ָ‬ ‫ִים‪[ .‬משלי הח פץ חיים ] {העורך הי"ו}‪.‬‬ ‫גודל מעלתן‪ ,‬הלא היה ממלא בהן סלים ושקים‪ ,‬מביא מהן ֳח ָמרִים‪ֳ -‬ח ָמר‬

‫מי היה אליהו הנביא ‪ -‬מלאך או אדם?‬ ‫אומר רבנו החיד"א‪ :‬שאליהו הנביא זכור לטוב היה בהתחלה מלאך ובשעה שרצה הקב "ה לברוא העולם‪ ,‬אמר לאליהו‬ ‫ולשאר המלאכים "נעשה אדם"‪ ,‬וענה לו אם לפניך טוב לפני לא כל שכן ?!‬ ‫ואם טוב בעיניך אפילו אני ארד ואשמש לפניו ‪ .‬וירד לעולם הזה ועשה שיאמינו העולם כי ה ' הוא האלוקים‪.‬‬ ‫ולאחר זמן קצר אח"כ העלה אותו הקב"ה ואמר לו‪ :‬אתה תהיה מעכשיו אפוטרופוס על בניי‪ ,‬לפי זה מובן הלשון שאמרו‬ ‫חז"ל שפינחס הוא אליהו‪ .‬והרי היו צריכים לומר אליהו הוא פינחס‪ ,‬שהרי הוא קדם והיה מלאך‪ ,‬ועתה נעשה אדם?!‬ ‫ומפה גם יובן המאמר שבני ספרד אומרים לפני התפילה "פתח אליהו"‪.‬‬ ‫שזו למעשה קושיה שכותב הרמ"ק שמלאך אין בידו לחדש חידושי תורה ‪ ,‬ורק לאליהו הנביא היתה זכות מיוחדת‪ ,‬וגזרה‬ ‫מאת ה' יתברך שמה שנאמר בישיבה של מעלה מתגלה רק על ידו למטה ‪.‬‬ ‫והיו אלה סודות שאף אדם לא ידעם‪ ,‬ונגלו לתנאים ולאמוראים‪ ,‬וזה מה שכתוב בהמשך‪" :‬פתח רבי שמעון ואמר" והיה‬ ‫אליהו מתגלה לתנאים ולאמוראים לא בכל בחינותיו‪ ,‬דהיינו לא בחלקו המושלם‪ ,‬ולכן לא היה פושט להם כל הספיקות ‪,‬‬ ‫אבל כשיבוא המשיח במהרה בימינו אמן‪ ,‬הוא יראה פנים בכל הבחינות שלו‪ ,‬ואז באמת יפרש ויתיר הספיקות‪ ,‬וזה מה‬ ‫שאנו מוצאים בתלמוד תיק"ו‪{ .‬הרב עידו ועקנין הי"ו}‪.‬‬

‫"מה ה' אלוקיך שואל מעימך כי אם ליראה"‬ ‫מסביר רש"י ע"פ מדרש ; הכל בידי שמים ‪ -‬חוץ מיראת שמים‪ .‬מבאר האור החיים הקדוש; וטעם הדבר שיִרְָאה תסובב‬ ‫את האדם ללכת בכל דרכיו‪ ,‬כי הירא לא יחדל מיראתו אפילו באחת מאלף שעליו לעשות ‪ .‬וזהו הפתח לאהבת הקב"ה‪.‬‬ ‫יראת שמיים עבודה רבה היא לאדם‪ ,‬וצריך שיתאמץ בזה ‪ ,‬שחז"ל [במסכת שבת] דרשו במשל למי שיש לו מפתחות לחדר ים‬ ‫הפנימיים אבל לדלת הראשית אין לו‪ .‬בדיוק כך למי שיש בידו תורה אך אין לו יראת שמים ‪.‬‬ ‫על הפסוק‪" :‬והיה עקב תשמעון"‪ ,‬מבאר האור החיים הקדוש מדוע נאמר בפסוק "והיה עקב תשמעון"? היה לו לומר‬ ‫"אם תשמעון והיה עקב‪ ,‬לכאורה מיותר‪ .‬לפי פירוש רש "י הביאור מצוות שאדם דש בעקביו אותו תשמור ‪ ,‬שנאמר 'עוון‬ ‫עקבי יסובני'‪.‬‬ ‫אומנם האור החיים הקדוש מבאר; "והיה" לשון שמחה‪ ,‬מתי תהיה שמחה לאדם‪ ,‬ע"י שיקיים את המצוות בשלמותן‪ .‬לכן‬ ‫מה שנראה לאדם כדבר קטן ‪,‬כגון דיבור אסור‪ ,‬אינו שם לב לכך‪,‬וכן דיבור בחזרת הש"ץ‪ ,‬שאסור בתכלית‪,‬ואינו משים לב‬ ‫ומזלזל בקטנות‪ .‬בוודאי גם הגדולות צריכות בדיקה‪ ,‬שהרי אדם נמדד ביראת שמים במעשיו הקטנים ‪{ .‬הרב אליהו אשכולי הי"ו}‬

‫"הישמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך"‬

‫(דברים ח‪ ,‬יא)‪.‬‬

‫תסכימו איתי ‪ ,‬אבל קצת לא מובן מה שמצווה פה משה רבנו ע"ה את ישראל‪ ,‬איך אפשר לשכוח את מי שאמר והיה העולם ?!‬ ‫וכיצד תיתכן מציאות כזו בכלל ‪ ,‬שניתן לשכוח את מי שמהווה את הבריאה כולה בכל רגע ורגע ?!‬ ‫אך התשובה היא רבותי הי קרים; שהציווי הזה מדבר אל כל אחד ואחד מאיתנו ‪ .‬אני בטוח שכולנו לא שוכחם את הקב "ה‪ ,‬אך‬ ‫כוונת הדברים כאן לעניות דעתי היא ‪ ,‬שברגע שחלילה וחס קורה לאדם דבר לא צפוי ולא מתוכנן ‪ ,‬או חלילה נופלת עליו איזו‬ ‫שהיא צרה ונפילה ‪ ,‬אז פתאום אנחנו "נזכרים" לשכוח שהכל‪ ,‬אבל הכל מאיתו יתברך !‬ ‫זו לא האישה ולא הילדים וגם לא הבוס הקשוח ‪ ,‬או השכן המעצבן בדלת שממול‪ .‬מי שמפעיל את העולם הזה הוא אך ורק‬ ‫הקב"ה!‪ ,‬אך תמיד בשעת סכנה או לחץ אנחנו שולפים תיכף ומיד אצבע מאשימה לכל העולם‪ ,‬ולא מנסים להבין שמי‬ ‫שמחזיק במקל הוא זה שמכה אותנו‪..‬‬ ‫והאשם היחיד בכל נפילה או צרה שלא תהיה הוא אך ורק האדם! כמו שאומרת הגמרא [ברכות ה‪' ].‬אמר רבא ואיתימא רב חסדא‬ ‫אם רואה אדם שייסורין באים עליו יפשפש במעשיו'‪ .‬ז"א שרק אנו אשמים והקב"ה הוא זה שרואה לנכון גם להעניש‪ .‬אך פה‬ ‫לא ניפול לייאוש חלילה‪ ,‬כי גם מהנפילה הגדולה ביותר‪ ,‬תבוא בעקבותיה עליי ה גדולה ‪.‬‬ ‫ושוב‪ ,‬איך אפשר בלי הסבריו של הגאון רבי נתן מברסלב זצוק"ל‪ ,‬שמבהיר לנו [ליקוטי הלכות ‪ ,‬אורח חיים ‪ ,‬הל' ברכות הריח] ‪ :‬שלכל‬ ‫הירידות ‪ ,‬בין הגשמיות ובין הרוחניות שעוברות על כל אחד מאיתנו יש סיבה מרכזית‪ ,‬והיא בדיוק מה שמשה רבנו מצווה‬ ‫אותנו השבוע בפרשה‪ ,‬אם נפלת אל תתייאש! ודע שכל מה שקרה זה אך ורק כי הקב"ה יתעלה שמו לעד רצה פשוט מאוד‬ ‫להעיר אותך ! ולהוציא אותך מהשינה הרוחנית שלך! תתחיל לעבוד אותו ביותר חשק וביותר חיות עם שמחה וחדות חיים ‪,‬‬ ‫ולא מתוך שיגרה משעממת!‬ ‫איך התפילה שלנו נראית ? באותה התלהבות שאנחנו נוסעים לחופשה בבית מלון‪ ,‬ששם אין אדם ח"ו שלא משכים כארי‬ ‫"לעבודת ביטנו "‪ ,‬וכבר בנץ החמה מגיע לשולחן "הבופה" ומנסה לבדוק מה טבעה של כל צלחת‪.‬‬ ‫מדוע אנו לא מתלהבים כך באותה הצורה כשאנחנו מתפללים או לומדים תורה?! הרי אותה הגמרא מגלה לנו; שעיקר השכר‬ ‫שמקבלים הוא על ההליכה עצמה לשיעור‪' :‬אמר ר' זירא אגרא דפרקא רהטא'‪ .‬ורש"י פרש; במקום שעיקר השכר הוא החשק‬ ‫והמרוצה שבה אדם הולך לשיעור ‪ .‬ז"א שמודדים לנו את ההתלהבות שלפני כל מצוה ומצוה‪ .‬אז בואו נצא מהשינה העמוקה‪,‬‬ ‫ונדע שכל נפילה שלא תהיה ‪ -‬אנו אשמים‪ ,‬ובוודאי שלא נשכח שהכתובת לכל דבר היא מלך מלכי המלכים הקב "ה‪{ .‬הרב ברק כהן הי "ו}‪.‬‬

‫כח המחשבה!‬ ‫סוד עצום ונורא מגלה לנו הגמרא במסכת קידושין ‪ .‬אדם החושב לעשות מצווה ונאנס ולא עשה‪ -‬מעלה עליו הכתוב כאילו‬ ‫עשאה‪ ,‬לומדים זאת מהפסוק "ליראי ה' ולחושבי שמו"‪ ,‬מה הכוונה לחושבי שמו? לאדם שחושב לעשות מצווה‪.‬‬ ‫הדבר מצריך בירור וחקירה‪ ,‬האם מעלה זו שמחשבים לאדם שרק חשב לעשות ולא עשה‪ ,‬האם זה מצד הדין ? כלומר‬ ‫למחשבה יש תוקף ממש כמו למעשה? או הקב"ה עושה חסד עצום עם האדם ועושה איתו לפנים משורת הדין ‪ ,‬חשבת‪ ,‬רצית‬ ‫לקיים ‪ -‬אני מחשיב לך כאילו עשית ממש!‬ ‫כדי לעמוד על כח המחשבה נקדים ונתבונן ‪ ,‬מה מקום המחשבה בדיני חז"ל‪ .‬ניקח לדוגמא את מצוות תרומות ומעשרות ‪ ,‬רוב‬ ‫הראשונים סוברים שהפרשת תרומות ומעשרות מועילה ע"י מחשבה בלבד ולאו דווקא כשמפריש ממש בידיו ‪ .‬מכאן אנו למדים‬ ‫איך מחשיבים חז"ל את כוח המחשבה כמעשה ממש ולא לפנים משורת הדין אלא מצד הדין ממש‪.‬‬ ‫מסקנה זו יוצרת ספק לגבי דיני שבת‪ ,‬האם יהיה מותר לאדם לתקן דבר מה בשבת ע"י כוח המחשבה אכן גם בזה נמנו‬ ‫וגמרו גדולי הפוסקים להתיר לאדם לתקן בשבת ע"י מחשבתו‪ ,‬כך נבין מדברי הרש"ש זיע"א שכתב כאשר חל ראש השנה או‬ ‫יום טוב ראשון של חג הסוכות בשבת‪ ,‬אזי על אף שאין תוקעים בשופר ולא נוטלים לולב מכל מקום על האדם לכוון במחשבה‬ ‫את כל הכוונות הראויות לכוון במצוות אלו שלא נעשית בפועל בשבת‪ .‬הרי לפי הדברים הנ"ל יועילו מחשבות וכוונות אלו‬ ‫להחשיבם כאילו נעשו המצוות ממש בפועל ובאותו אופן שמועילה מחשבת האדם לתקן את הפירות בתרומות ומעשרות ‪ -‬כן‬ ‫תועיל לו מחשבתו לתקן את גופו נפשו ורוחו על ידי המצוות [שני אליהו א' א'] {הרב אייל מזרחי הי"ו}‪.‬‬

‫שלא לעשות מלאכה בערב שבת אחר המנחה‬ ‫‪‬‬

‫העושה מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה [מנחה קטנה]‪ ,‬אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה‪ ,‬שאף שירווי ח עתה‬ ‫יפסיד במקום אחר‪ .‬והוא מזמן מנחה קטנה‪ ,‬שהוא שעתיים וחצי קודם השקיעה ‪ ,‬בשעות זמניות‪ .‬וכל זה כשעושה‬ ‫המלאכה דרך קבע‪ ,‬אבל מותר לעשות מלאכה דרך עראי‪ ,‬כגון לכתוב אגרת לחברו‪ ,‬או לתפור כפתור בבגדו‪ ,‬או לתקן‬ ‫ולתפור את בגדו‪ ,‬או בגד חדש לעצמו‪ ,‬וכדומה‪ .‬אבל סופר סת"ם הכותב ספר תורה או תפילין ומזוזות‪ .‬אסור לו לכתוב‬ ‫בערב שבת אחר זמן מנחה קטנה‪ ,‬אלא אם כן הוא דחוק לצרכי שבת‪ .‬ומותר להגיה את הספר תורה שקורין בו בצבור‬ ‫בשבת‪ ,‬ולתקן את הטעויות שנמצאו בו‪ ,‬גם אחר זמן מנחה קטנה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫יש אומרים שדווקא מלאכה אסור לעשות בערב שבת' אבל פרקמטיא [למכור ולקנות] מותר‪ .‬ויש חולקים ‪ .‬והמנהג להקל‬ ‫בזה‪ .‬אולם יש לסגור את החנויות מוקדם קודם השבת‪ ,‬באופן שהמוכר יוכל להגיע לביתו ולהתכונן לשבת‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מותר להסתפר אחר חצות היום בערב שבת אף אצל ספר ישראל‪ ,‬אף בשכר‪ ,‬לכבוד שבת‪ ,‬ואין צריך להחמיר בזה אף‬ ‫ממידת חסידות‪ .‬וכן המנהג‪.‬‬

‫‪‬‬

‫כבר נהגו להקל להיכנס למרחץ בערב שבת‪ ,‬גם בתוך חצי שעה סמוך למנחה‪ ,‬ויש לנוהגים כל על מה שיסמוכו ‪ .‬אך יש‬ ‫להיזהר מאד שלא יכנס ח"ו בחשש ספק חילול שבת‪ ,‬ולכן יזדרז לסיים רחיצתו מוקדם ככל האפשר‪.‬‬

‫‪‬‬

‫יש המקילים לכבס את הבגדים במכונת כביסה אוטומטית ‪ ,‬גם אחר זמן מנחה קטנה‪ ,‬שמאחר והמכונה מכבסת מאליה‪,‬‬ ‫לא חשיב כעושה מלאכה בערב שבת‪ .‬ובפרט בימי החורף‪ ,‬שיש לחוש שאם ידחה הכביסה ליום ראשון ‪ ,‬לא יוכל לייבשה‬ ‫במהרה‪[ .‬ילקוט יוסף]‪{ .‬הרב אסף יצחק הי "ו}‬

‫פעילות תורנית וחוגים לילדות דתיות‬ ‫כיתות א'‪-‬ח'‪.‬‬ ‫החל מ‪-‬כ"ז מנחם אב תשס"ט (‪)17.8.09‬‬

‫בימי שני ורביעי בין השעות ‪16:30 - 19:30‬‬

‫בבית הכנסת "הספרדי מרכזי נאות שקמה"‬ ‫רחוב בן סרוק ‪ 1‬ראשל"צ‬ ‫בהדרכתה ובפיקוחה של הגב' מיכל שרגא תחי'‬

‫בעלת תואר ראשון בחינוך‪.‬‬

‫הצגות‬ ‫ומופעים‬

‫מחיר סמלי רק ‪ ₪30‬לחודש לכל בנות המשפחה‪.‬‬

‫טיולים‬ ‫והפתעות‬

‫לפרטים והרשמה‪ :‬שירי חסון ‪050-3071277‬‬

‫חוגים‬ ‫שיעורי מוסר‬ ‫ותהלים‬

‫נא להזדרז‬ ‫מספר המקומות מוגבל!!‬

‫כיבוד‬ ‫ושתיה‬

‫בואו לקנות בחינם !!!‬ ‫אחד על אחד‬ ‫מידי יום שני בביה"כ "נאות שקמה" ביןאא‬ ‫‪ 20:00‬ל ‪ 21:30‬לצעירים ולמבוגרים‬ ‫לימודי יהדות "בחברותא"‬

‫לפרטים‪054-8462335 :‬‬

‫פרסים‬ ‫והגרלות‬

‫"כולל בין הזמנים"‬ ‫בין התאריכים ה' אב (‪ )26.7‬ועד כג' אב (‪)13.8‬‬

‫לנערים וילדים בני תורה מידי יום‬

‫נסיעה‬ ‫לקברי צדיקים‬

‫פעילות תורנית מ ‪ 10:00‬בבוקר ועד אחה"צ‬ ‫בריכה‬ ‫והפתעות‬

‫בבביה"כ הספרדי מרכזי נאות שקמה בן סרוק ‪ 1‬ראשל"צ‬

‫ארטיקים‬ ‫טיולים‪..‬‬

‫ארוחת צהריים במקום‬

‫שבת‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫הצטרף לרשימת התפוצה השבועית‪[email protected] :‬‬ ‫דפוס‪ :‬אוזן מרכז השלט ‪ .03-9658758‬עריכה משה קריספין הי"ו‬ ‫‪.‬‬

‫שלום‬