Rav Pealim Rh 5770

‫גיליוןשבועי מס' ‪89‬‬

‫בס" ד‬

‫בן איש חי‬

‫כולל רב פעלים‬

‫בראשות הרה"ג ניר אריאל שליט"א‬

‫רח' בן סרוק ‪ 1‬נאות שקמה ראשל"צ‬ ‫שע"י מתפללי ביה"כ נאות שקמה‬

‫כניסת שבת‪/‬החג‪19:23 :‬‬ ‫יציאת שבת‪17:17 :‬‬ ‫ר"ת‪( 19:54 :‬אופק ת"א)‬ ‫דבר ראש הכולל‪:‬‬

‫יוצא לאור ע"י אברכי הכולל הי"ו‬

‫ראש השנה‬

‫תחל שנה וברכותיה‬

‫שנה טובה‬ ‫המולד ביום שבת (‪ 11:47) 7‬בבוקר‬

‫מאחורי הפרגוד‬

‫זכרנו לחיים ‪ ,‬מלך חפץ בחיים ‪ ,‬כותבנו בספר חיים ‪ ,‬למענך אלוקים חיים ‪ ...‬זו התוספת שאנו מוסיפים בתחילת‬ ‫שמונה עשרה בברכה הראשונה בימים הנוראים ‪ ,‬זו הבקשה שפורצת בתחילת התפילה‪ ,‬פשוטה הכרחית וחיונית‪.‬‬ ‫בסוף התפילה כנראה שכבר אזרנו יותר אומץ שם הבקשה הופכת ארוכה ומפורטת ובספר חיים ברכה ושלום‬ ‫ופרנסה טובה וישועה ונחמה ניזכר וניכתב לפניך אנחנו וכל עמך ישראל לחיים טובים ולשלום ‪ .‬הגענו אל ה ' כמעט‬ ‫עם רשימת קניות וכבר קיבלנו אומץ להכניס את כל עם ישראל איתנו‪.‬‬ ‫אבל בסליחות הבקשה הופכת מוגזמת ואפילו חוצפנית אי אפשר שלא להזדעזע אלוקינו שבשמים כתבנו בספר‬ ‫צדיקים וחסידים ‪ ,‬כתבנו בספר זכויות ‪ ,‬כתבנו בספר ישרים ותמימים ‪ ,‬חוצפה מושלמת עשינו טעויות בואו נודה ‪,‬‬ ‫עברנו עברות בואו לא נתכחש ‪ ,‬מותר לנו לבקש מחילה וסליחה וכפרה ושישאירו אותנו בחיים ואפשר להע ז לבקש‬ ‫פרנסה וישועה למרות שזה צעד ממש נועז ‪ ,‬אם אתם מבקשים לה יסחף ולבקש שיורידו את סעיף הקלון ה ייתי‬ ‫מתייעץ עם עורך דין לפני כן‪.‬‬ ‫אבל לבקש מהשופט שאחרי כל מה שתיחמננו עקפנו לקחנו סידרנו ‪ ,‬שיתן לנו תעודת אזרחות למופת ‪ ,‬שמעתה‬ ‫ואילך ל א רק שלא יכתוב עלינו אזהרה חמורה כקומבינטורים מדופלמים ‪ ,‬אלא שיתן לנו תעודת יושר כישרים‬ ‫ותמימים‪ ,‬אני מתאפק שלא לצחוק ‪ ,‬תגידו גם את השופט החלטתם לסדר ‪ ,‬מה עוד אתם מבקשים שאחרי כל מה‬ ‫שפגמנו ושיחתנו נבקש להכתב בספרי צדיקים וחסידים כאילו בנינו ותיקננו ‪ ,‬ושיתן לנו זכויות של עובדי מדינה עם‬ ‫פנסיה וכבוד ששמור לדור המקימים‪,‬אתם לא חושבים שהגזמתם אני כבר מתפדח לעמוד לידכם כשאתם מבקשים‬ ‫את השטויות האלה‪,‬‬ ‫ולהיסחף בדמיונות ולבקש שיכתוב אתכם בספר זכויות כלומר שבעצם בנק ישראל חיב לכם כסף ‪ ...‬וששר האוצר‬ ‫יכין את הצ 'יק כדי שלא נבקש ריבית‪,‬והצמדת פיגורים‪ ,‬כל המעמד הזה יותר הזוי מאשר מצחיק ‪ ,‬מה חשב לעצמו‬ ‫מי שכתב את הבקשה הזו בסידור ‪,‬ומה חשבתם אתם כשאמרתם אותם ‪,‬ותגידו לי אתם ‪ ,‬ככה בינינו בלי שהשופט‬ ‫ישמע‪,‬דחילק מה אתם לא מתביישים?‬ ‫רבותינו אומרים שבימים אלו שלשה ספרים נפתחים‪,‬צדיקים נכתבים לאלתר לחיים‪ ,‬בנונים תלויים ועומדים ו‪.....‬‬ ‫ונשאלת השאלה האם בכל השנה הספרים סגורים‪ ,‬הלא כבר נאמר הפנקס פתוח‪...‬והיד כותבת‪...‬וכל מעשיך בספר‬ ‫נכתבים‪,...‬אז הוא פתוח כל השנה אי אפשר לכתוב מעשים בספר סגור‪ ,‬אז מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות‪...‬‬ ‫מבארים גדולי החסידות בימים רגילים הספרים פתוחים בפני שופט כל הארץ הכותב את כל המעשים ‪ ,‬בימים אלו‬ ‫הספרים נפתחים בפנינו ‪ ,‬בימים אלו שופט כל הארץ ‪ ,‬לוקח את האדם לחדרו ושם מאחורי הפרגוד שואל את כל‬ ‫אדם באיזה ספר להתחיל לכתוב את מעשיו בשנה הבאה באיזה ספר הוא רוצה להופיע ‪ ,‬באיזה ספר הוא חולם‬ ‫ורוצה להיות‪ ,‬זה היום שהספרים פתוחים בפנינו ואנחנו מחליטים באיזה ספר ניכתב ‪ ,‬וביד כל אדם יחתום ‪ ,‬מחילה‬ ‫וסליחה וכפרה על העבר כבר מובטחת‪.‬‬ ‫פנינו אל העתיד ‪ ,‬והפניה אל העתיד היא זו שתקבע ‪ ,...‬שואל אותך השופט תגיד לי כשתצא מבית המשפט ‪ ...‬עם‬ ‫איזה חבר'ה אתה הולך לשמוח‪ ,‬לאיזו דרך אתה עומד לפנות!‬ ‫אבינו אב הרחמן‪ ,‬מכניסנו איתו אל מאחורי הפרגוד פותח את הספר בפנינו ואומר מה שהיה היה‪ ,‬אבל תגיד לי בני‬ ‫באיזה ספר אתה רוצה להיות מכאן ואילך‪ ,‬איפה אתה רואה את עצמך לשנה הבאה‪ ,‬איפה אתה רוצה שנתחיל‪...‬‬ ‫ובתשובה שלנו תלוי כל כך הרבה‪ ,‬לא תמיד אנחנו יודעים וזוכרים שאנחנו נשאלים את השאלה הזו‪ ...‬אבל רבותינו‬ ‫למדו אותנו לענות בלי שנדע ‪ ,‬אבינו מלכנו כותבנו בספר צדיקים וחסידים שם איתם אנחנו רוצים להיות ‪ ...‬אבינו‬ ‫מלכנו כותבנו בספר ישרים ותמימים‪,‬כותבנו בספר זכויות‪,‬‬ ‫ם וחסידים ‪ ,‬אהובים וברורים ‪ ,‬ישרים ותמימים לכם נתונים כל טוב‬ ‫בת קול שמעתי מאחורי הפרגוד צדיקי‬ ‫שבמרומים‪ ,‬חיים‪ ,‬ברכה‪ ,‬ושלום‪ ,‬פרנסה טובה ‪,‬ישועה‪ ,‬ונחמה וכל משאלות לבכם לטובה‪ ,‬שנה טובה ומתוקה !!!‬ ‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫השבוע‪ :‬להורדה‬ ‫פרשת‬ ‫גיליונות‬ ‫‪http://sites.google.com/site/ravpealim/‬‬ ‫בקרו אותנו ב‬ ‫חדש!!‬

‫אין להתייאש מן הרחמים!‬ ‫שני ימי דין לנו בראש השנה‪ .‬בליל החג באים אנו לבית הכנסת ברעדה‪ ,‬מתייצבים לפני שופט כל הארץ‪ ,‬אומרים‬ ‫לפניו‪ :‬בריותיך אנחנו‪ ,‬עמך בני בריתך‪ .‬זכור לנו ברית אבות‪ ,‬זכור אהבת קדמונים‪ ,‬זכור ההרוגים עליך‪ .‬זכור איך‬ ‫חיו על קידוש שמך‪ ,‬איך היו כל מעיניהם בך‪ .‬זכור ואל תשכח‪ ,‬זכור ורחם‪ .‬זכרנו לחיים‪ ,‬מלך חפץ בחיים וכתבנו‬ ‫בספר החיים‪ ,‬למענך אלוקים חיים‪.‬‬ ‫מברכים אנו זה את זה‪ ,‬והמברך יתברך מפי עליון‪ .‬סועדים אנו בכל המאכלים המציינים סימן טוב‪ .‬בלב הולם‬ ‫מתייצבים אנו לתפילות היום‪ ,‬לתקיעות השופר‪ ,‬למלכויות זיכרונות ושופרות ‪ -‬מייחלים לזכייה בדין‪.‬‬ ‫ובלילה השני ‪ -‬מתחיל הכל מחדש‪ .‬שוב תפילת חג וקידוש ו'שהחיינו'‪ ,‬שוב תקיעות שופר ותפילות היום‪.‬‬ ‫שני ימי דין‪ ,‬על שום מה? האר"י הקדוש זיע"א‪ ,‬אשר כל סתרי העולמות והנהגת משפטם היו גלויים לעיניו‬ ‫הטהורות ולהשגתו הזכה‪ ,‬ענה על כך לאמור‪" ,‬כי ביום ראשון דראש השנה‪ ,‬תמיד התיקון בפנימיות העולמות‪.‬‬ ‫וביום שני‪ ,‬בחיצוניות העולמות"‪ .‬כוונתו‪ ,‬לעולמות העליונים של שורשי ההוויה‪ ,‬עולם האצילות וספירותיו‪.‬‬ ‫אבל המגיד הקדוש מקוז'ניץ זצ"ל למד מדבריו הקדושים‪" ,‬אשר לפי זה ביארנו הדרך הנכון לכל אדם‪ ,‬להתפלל‬ ‫ביום ראשון דראש השנה בעיקר על תיקון הנשמה ועל עסקי עבודת ה' יתברך‪ ,‬שזה פנימיות העולמות‪ .‬וביום השני‬ ‫להתפלל על צרכיו‪ ,‬בני חיי ומזוני‪ ,‬ולהשפיע לכל ישראל"‪ .‬ונסביר את הדברים משום שזכייתנו ביום הדין‪,‬תלויה בם‪.‬‬ ‫משל לעשיר שעבר ברחוב‪ ,‬לפתע צדה עינו בחור נווד‪ ,‬חסר בית‪ ,‬המחטט באשפה‪ .‬הכיר בו שהוא בן חברו המנוח‪.‬‬ ‫נטה לו חסד‪ ,‬ואמר‪' :‬מוכן אני להעסיקך במשכורת נכבדה שתספיק לכל צרכיך'‪ .‬שאל‪' :‬מה תהיה עבודתי?'‬ ‫אמר לו‪' :‬רכשתי מגרש במקום היפה ביותר בעיר‪ .‬יהיה עליך להשגיח על הפועלים שיבנו עליו בנין נפלא של שתי‬ ‫קומות‪ .‬הקומה התחתונה תהיה דירתך ‪ -‬תוכל לבנותה בהידור ויופי כרצונך‪ ,‬והעליונה תהיה למשרדי'‪.‬‬ ‫היש ַּפ ְטרֹון טוב יותר‪ ,‬מיטיב יותר?‬ ‫שנה שלמה הגיעה המשכורת בעיתה‪ ,‬והנווד ניצל אותה עד תום‪ :‬שכר דירה נאה‪ ,‬קנה מזון משובח‪ ,‬ביגוד מהודר‪.‬‬ ‫רק את הבניה הזניח‪ .‬בכל בוקר היה סר למגרש‪ ,‬משוחח מעט עם הפועלים המובטלים ושב לתענוגותיו‪.‬‬ ‫ְפ ְטרֹונֹו‪ .‬ידע שמבקש הוא לשמוע מפיו כיצד מתקדמת בניית דירת הפאר והמשרדים‪ .‬ולא שזקוק‬ ‫כעבור שנה זומן ל ַּ‬ ‫ׁש ָּמעַּל בתפקידו‪.‬‬ ‫ַּאׁשּורֹו‪ .‬אבל מבקש הוא לשמוע מה בפיו של הממונה ֶׁ‬ ‫הוא לדיווחו‪ ,‬יודע הוא את המצב ל ֲ‬ ‫נתאר לעצמנו שהלה מופיע‪ ,‬וכשהוא נשאל מה בפיו‪ ,‬תשובתו היא‪' :‬המשכורת שלי הגונה‪ ,‬אבל בכל זאת מבקש‬ ‫אני הוספה'‪ .‬בושה וכלימה! ועוד יותר מכך‪ ,‬שטות איומה‪.‬‬ ‫אם פיקח הוא‪ ,‬יידע שעליו לדווח ראשית לכל על הבנייה‪ .‬ובשלב הראשון של דבריו יאמר‪' :‬נכון‪ ,‬הזנחתי את‬ ‫תפקידי‪ ,‬ובראש ובראשונה הרעתי בכך לעצמי‪ .‬אבל יודע אני מה עלי לעשות ואגש לכך במלוא המרץ‪ .‬חל עיכוב‪,‬‬ ‫אבל העבודה תיעשה'‪ .‬בשלב זה יוכל לבקש רק אספקת חומרי בניין‪,‬רכב והובלה‪ .‬לאחר שיירצה את דעת מיטיבו‪,‬‬ ‫יזכיר את תוספת שכרו‪.‬‬ ‫והנמשל הן מובן‪ :‬החיים והבריאות‪ ,‬העושר והאושר‪ ,‬נתונים לנו ממרום כ'משכורת' בעבור עבודת ה'‪ ,‬שגם היא‬ ‫עיקרה לטובתנו‪ .‬לבנות את דירתנו הנצחית במרום‪ ,‬את חלקנו לעולם הבא‪.‬‬ ‫כשהיה בית המקדש קיים‪ ,‬היה ראש השנה יום אחד בלבד‪ .‬שכן כל יהודי עמל כראוי בעבודת ה'‪ ,‬ולא ביקש אלא‬ ‫את ה'העלאה במשכורת'‪ .‬אבל בזמננו‪ ,‬תהיה זו חוצפה לבקש העלאה כזו לפני חשבון הנפש וההתנצלות על‬ ‫ההזנחה בתפקידנו העיקרי‪ ,‬שהיא‪ :‬מיעוט שעורי תורה‪ ,‬בהילות בתפילה‪ ,‬צמצום בצדקה‪ ,‬הכל!‬ ‫לפיכך‪ ,‬יוקדש היום הראשון לבקשה שתהא זו שנה טובה ברוחניות‪ .‬שנה שנקבל בה סיוע לקיום המצוות‪ ,‬וננצל‬ ‫אותו כהוגן‪ .‬וביום השני נבקש שתהיה זו גם שנה מתוקה ב'משכורת'‪ ,‬גדושה בשפע ברכה‪( .‬מעין המועד ) {העורך הי "ו}‬

‫ראש השנה יום סגולה להמשכת מלכויות‬ ‫מנהג ישראל לאכול סימנים בר''ה ומקורו הוא בגמ' [כריתות ו'] ובראשונים‪ .‬ויש להבין מה ענין הסימנים הללו לתת‬ ‫ולפעול לתכלית טובה וברכה‪ ,‬ובמה כחם לחדש לנו שנה חדשה מצליחה ומבורכת‪.‬‬ ‫אלא ודאי רמז גדול יש כאן‪ ,‬שרצו להחדיר לנו רבותינו את מעלת תחילת השנה שכל השנה תלויה בה‪ ,‬וכי היא‬ ‫מפתח להצלחת כל השנה כולה ‪ -‬ראש שהכל תלוי בו‪ ,‬ובאו חז''ל להמחיש לנו לימוד זה באכילת סימנים בר''ה‬ ‫שהוא תחילת שנה‪ ,‬לומר שאם ההתחלה היא עם תקווה ואמונה ועם רצון עז לטוב‪ ,‬הרי שיש בכך סיכוי להצלחה‪,‬‬ ‫''טוב אחרית דבר'' ‪ -‬ומדוע? ''מראשיתו''‪ ,‬כיון שראשיתו היתה טובה היא שהביאה לאחרית טובה‪.‬‬ ‫עיקר ר''ה הוא מלכויות ‪'' -‬אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם''‪ ,‬ומבואר [ב''אור יחזקאל''] ויסוד הדברים מהאר''י‬ ‫מהרמח''ל ועוד‪ ,‬לכל חג יש לו את כח סגולת מהותו לתתה לעם ישראל בכל מחזור מחדש‪ ,‬ובכל שנה בהתחדש‬ ‫מחזוריות החג נותן הוא שפע מסגולת מהותו‪ ,‬ומעין אותו שפע שנשפע לחג זה בימים ההם בתחילתו לראשונה ‪-‬‬ ‫משפיע הוא בכל שנה ושנה מחדש‪ ,‬אם זה חג הפסח הרי שסגולתו להשפיע אמונה‪ ,‬יום כיפור ‪ -‬תשובה‪ ,‬סוכות ‪-‬‬ ‫שמחה ואהבת ה'‪ ,‬כמו כן בר''ה סגולתו כיום דין להמשיך יראת שמים שתלויה במלכות ‪'' -‬אלמלי מוראה של‬ ‫מלכות''‪ ,‬וכפי אשר יכשיר אדם עצמו לקראת הרגשת מלכויות כן יזכה‪ .‬ולכך יש לחדד את ענין המלכויות ולעמוד‬ ‫על משמעותן בייתר עיון‪ ,‬ובפרט לקראת יום ר''ה‪ ,‬לפי שבאם נחדד ענין המלכויות בראש השנה שמהותו מלכויות‪,‬‬ ‫ממנו ישפע לכל השנה הרגשת מלכות שבכללה יראת שמים‪ ,‬וכאמור דהכל הולך אחר ההתחלה‪.‬‬

‫אסור לאדם לאחר תשובתו!‬ ‫כידוע זמן התשובה נחלק לשלושה חלקים‪ .‬חלקו הראשון הוא חודש אלול‪ ,‬שהוא חודש הרחמים והסליחות‪.‬‬ ‫החלק השני הוא עשרת ימי תשובה מראש השנה עד יום הכיפורים‪ .‬וחלקו השלישי הוא יום הכיפורים עצמו שבו‬ ‫נטהר האדם מחטאיו‪.‬‬ ‫בכדי להבין את טעם הדבר על מה ולמה נחלק זמן התשובה לשלושה חלקים? ומדוע אינו מקשה אחת? לשם כך‬ ‫נזדקק למשל ממשלי רבותינו‪.‬‬ ‫משל לשועל שהיה מהלך ביער ולפתע שם לב כי כל החיות מהלכות בכפיפת ראש ובשברון לב‪ .‬פנה אליהם השועל‬ ‫ושאל מדוע אתם עצובים? ענו לו החיות; וכי לא שמעת? הארי מלכנו מלא זעם וחימה עלינו‪ ,‬מה לא שמעת‪ ..‬הוא‬ ‫עומד לערוך לנו משפט ולכלות בנו את חמתו‪.‬‬ ‫שטויות! אמר השועל אני אלך לפייס אותו!! "הכיצד"?! שאלו החיות‪" .‬הרי אתם יודעים כי יש בידי שלוש מאות‬ ‫משלים‪ ,‬אלך למלך ויעביר חמתו מעליכם‪ .‬בואו ונלך אליו‪.‬‬ ‫קמו החיות ונתקבצו כולם סביב השועל והתקדמו לכיוון בית המלך‪ .‬והנה לפתע נעמד השועל ושותק‪.‬‬ ‫מה קרה? שאלו החיות‪ .‬השיב השועל "נשתכחו ממני מאה משלים וכרגע יש בידי רק מאתיים"‪ .‬התנחמו החיות גם‬ ‫במאתיים ניתן להשיב את פני המלך"! והנה לא הרחיקו ללכת‪ ,‬ושוב קפא השועל על מקומו‪" .‬מה עכשיו"?? שאלו‪..‬‬ ‫איני יודע כיצד‪ ,‬אך עוד מאה משלים פרחו מזכרוני‪ ,‬ומה אעשה עתה? ענו לו "גם במאה הנותרים תוכל לפייסנו"!‬ ‫והנה הגיעו לפתח מערת האריה‪ ,‬והנה שוב קפא השועל על מקומו וסירב להיכנס‪ .‬ראו זאת החיות והחלו לרעוד‪.‬‬ ‫שאלו את השועל מדוע אתה לא נכנס?? השיב השועל "נשתכחו ממני כל המשלים"‪ .‬שאלו אותו "עכשיו מה‬ ‫נעשה"? השיב להם השועל; לברוח אתם לא יכולים שהרי האריה הרגיש בבואכם‪ ,‬הכנסו לפניו על ברכיכם והרימו‬ ‫קולכם בבכיה ובזעקה גדולה‪ ,‬אולי יחוס וירחם עליכם‪ .‬עשו כדבריו‪ ,‬ואכן מחל להם מלך החיות‪.‬‬ ‫והנמשל כמובן הוא שהאדם מהלך כל השנה בדרכי תאוותיו‪ ,‬ולא שם לב כיצד לתקן את דרכיו‪ ,‬כי אינו חרד מאימת‬ ‫יום הדין‪ ,‬וכשבא לו היצר הטוב ואומר לו תשוב בתשובה‪ ,‬עונה לו האדם כשיגיע חודש אלול אתקן דרכי‪ .‬וכשמגיע‬ ‫אלול שוב היצר הטוב אומר לו שוב בתשובה‪ ,‬גם אז דוחה אותו ואומר הרי עשרת ימי תשובה עודם לפני‪ ,‬וגם‬ ‫עשרת ימי תשובה מגיעים ושוב דוחה האדם לערב יום כיפור וכשמגיע יום כיפור עומד עטוף בטלית ומתחיל להבין‬ ‫שאין לו זמן לעשות תשובה‪ ,‬ואז נשבר לפני בוראו בקול מר ובסליחות ותחנונים עד שמרחם עליו הקב"ה וחותמו‬ ‫בספר חיים טובים‪.‬‬ ‫כך אומר דוד המלך בתהלים‪" :‬חישבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתך"‪ ,‬כלומר חישבתי את דרכי לעשות תשובה‬ ‫בשלושת הזמנים‪ ,‬וממשיך ואומר‪" :‬ואשיבה רגלי אל עדתך" שבתי אליך בתשובה מאהבה‪" .‬ועדתך"‪ :‬מלשון עדות‪,‬‬ ‫וה' יעיד עלי שלא דחיתי את זמן התשובה עד לפתחו של יום הכיפורים‪ ,‬אלא מיד חשתי ולא התמהמתי לשמור‬ ‫מצוותיך [בן איש חי] {הרב אייל מזרחי הי"ו}‪.‬‬

‫לתת את הכל!‬ ‫זהו‪ ..‬בעוד שעות ספורות זה מגיע! אין לנו לאן לברוח‪ ,‬אין לאן ללכת‪ .‬היום שבו כל האנושות כולה עומדת לדין‪ ,‬מי‬ ‫לחיים ומי להיפך חס ושלום‪.‬‬ ‫אם נסתכל לרגע על השנה שחלפה; כמה אסונות היו לא עלינו‪ ,‬כמה טרגדיות ומקרים קשים שלא נתפסים‪ .‬אך‬ ‫צריך להבין שכל זה כבר נגזר בראש השנה הקודם‪ ,‬ובטח שאף אחד מאיתנו אינו רוצה ששנה כזו תחזור שוב ח"ו‪.‬‬ ‫קצת מפחיד לחשוב שהכל הולך להיקבע בעוד כמה שעות‪ ,‬זהו ראש השנה כבר פה‪ ,‬אין עוד מה לחכות או לחשוב‬ ‫בכלל‪ ,‬זהו הזמן! כמה רגעים לפני שהוא מגיע לפני שהכל הולך להיקבע לנו! עכשיו חייבים אנו לתפוס את עצמנו‬ ‫חזק‪ ,‬ולעשות חשבון נפש גדול על כל מה שעשינו‪ .‬פשוט לעצור (אפילו עכשיו ) ולשפוך שיחה לפני צור עולמים‪,‬‬ ‫ולבקש סליחה ולהתחרט על הכל‪.‬‬ ‫הרי כל אחד יודע את מרת נפשו‪ .‬זה הרגע שבו עוד ניתן לשנות הכל לטובה‪ ,‬עוד אפשר לתקן לפני שהולכים‬ ‫לחרוץ את דיננו על כל העוול שעשינו‪ ,‬ופשוט מאוד נקבל על עצמנו באופן חד משמעי לא לחזור יותר לכך‪ ,‬ולשנות‬ ‫את "המצוות המקולקלות"‪ ,‬בפרט אם פגענו בחבר או באדם קרוב‪ .‬צריך לרוץ אליו ולהתרצות בפניו שיסלח‪,‬‬ ‫ולהראות לו שאנחנו משתנים‪ ,‬שאנחנו לא אותו אדם שהוא זוכר‪ ,‬ושזה לא אותו אדם שפגע בליבו‪.‬‬ ‫בואו נקבל על עצמנו למחוק את עברנו הרע כלא היה ונפתח דף חדש! אבל באמת!! לא רק בפה‪ ,‬אלא גם בלב‪ ,‬וגם‬ ‫במעשים‪ .‬אנחנו משתנים! אנחנו חדשים! לא כפי שהיינו‪ .‬וכל אחד יכול לשנות‪ ,‬כל אחד יכול להתהפך‪ ,‬הכל תלוי‬ ‫רק ברצון החזק להשתפר‪ .‬בואו ניתן את הכל בכדי להיות יותר טובים‪{ .‬הרב ברק כהן הי"ו}‪.‬‬

‫''למענך אלקים חיים''‬ ‫אנו מבקשים שתזכרנו ותעזרנו לחיות חיים אמתיים‪ ,‬ותקבע את מהותנו כצדיקים‪ ,‬כי שאיפתנו היא‪ ,‬שחיינו יהיו ''למענו''‬ ‫מקדשים לך‪ ,‬שבכל מציאותנו ומעשינו נראה שאנחנו עבדיך‪ ,‬ועל ידינו מתגדל כבודך בעולם‪ .‬מי שכל חייו הם למען‬ ‫המלך‪ ,‬אם כן‪ ,‬יש למלך צרך בו‪ ,‬ובגלל הצורך הזה‪ ,‬נותן לך המלך‪ ,‬ה' יתברך‪ ,‬זכות וסיוע לחיים רוחניים מלאים‪,‬‬ ‫ולפעמים גם חיים גשמיים מברכים ככלי עזר על חשבון המלך ולא על חשבון זכיותיו‪ ,‬כחיל המשרת בצבא המקבל את‬ ‫כל צרכיו מהמלך ואינו צריך לשלם עבורם‪''[ .‬שפתי חיים '']‬

‫ראש השנה שחל בשבת‬ ‫חז"ל [במסכת ראש השנה דף ט "ז‪ ]:‬אומרים‪ :‬השופר בכוחו לערבב את השטן ועוד מובא שם בגמרא כוחו של השופר‪.‬‬ ‫ומאידך קיימל' ראש השנה שחל בשבת מוותרין על המעלה של השופר בגלל טענת חכמים שמא יעביר את השופר‬ ‫ד' אמות ברשות ברבים‪ .‬אפשר לפרש בכמה אופנים מדוע חכמים ביטלו תקיעת שופר דאורייתא? משום חשש‬ ‫דרבנן‪.‬‬ ‫כותב "הערוך לנר" בחיבורו על התורה‪ ,‬משל למה הדבר דומה? למלך אחד שהיו לו שרים ויועצים ועבדים וכו'‪..‬‬ ‫והנה באחד הימים חטא אחד השרים כלפי המלך‪ ,‬בחטא שנפסק לו דין מיתה‪ ,‬מיד נתקף בהלה ולא ידע מה‬ ‫לעשות בכדי להינצל מהעונש‪.‬‬ ‫הייתה אישה אחת שלא התייאשה מן הרחמים ומי זאת? אשתו של השר שהייתה חפצה מאוד בבעלה ולכן אזרה‬ ‫אומץ וחזקה והחלה לדפוק בשערי בית המלך לבקש על חיי בעלה‪ ,‬ומה טענתה? "בעלי יקר לי מאוד‪ ,‬מעריך אותי‪,‬‬ ‫מכבד אותי ומעניק לי‪ ,‬איך תשאיר אותי אלמנה? מי יטפל בילדים?" וכך ראה המלך בצערה והאמת שבפיה‪,‬‬ ‫שניכרים דברי אמת והחליט לשנות את דינו לחיים טובים‪.‬‬ ‫לא עברו ימים מועטים ושר אחר חטא למלך וגם עליו נחתם גזר דין מוות‪ .‬מה עשה השר השני? הלך לשר הראשון‬ ‫שיצא נקי בדין והתייעץ עמו‪ ,‬ואמר לו את סיבת שחרורו לחופשי‪ ,‬אמר "ברוך אומר ועושה‪ ,‬אלך ואעשה כן גם אני"‪,‬‬ ‫וביקש מאשתו "לכי אל המלך ודברי בשבילי"‪.‬‬ ‫הלכה אשתו לראות פני המלך‪ ,‬אבל פניה וגופה מלאים חבלות ומפניה נראה שמרת נפש היא בגלל רוע מעשיו של‬ ‫בעלה ולכן אע"פ שניסתה לשכנע את המלך הכול דבר שווא‪ .‬מדוע? שהרי המלך ראה באותה אישה שמיתת‬ ‫בעלה יהיה הכי טוב בשבילה אין כבוד לאישה ואין יחס ואין סיבה להשאירו‪.‬‬ ‫אומר הרב‪ :‬האישה היא השבת והמלך זה הקב"ה והשר זה אנחנו עם ישראל שמצווים להתייחס לכלה בכתובה קל‬ ‫וחומר לשבת הקדושה צריך לענג ולכבד אותה כראוי שבעת המשפט תעמוד מליצת יושר עלינו ואם ח"ו נזלזל‬ ‫בשבת ונדרוך ונרמוס אותה תהפך השבת לקטגור עלינו ח"ו‪.‬‬ ‫ועל פי זה מבאר הרב למה לא תוקעים בשופר ביום שבת קודש‪,‬שהשבת היא הסניגור! לא צריך שופר‪ ,‬זכות גדולה‬ ‫נפלה בחלקנו ששמירת השבת תמ ליץ עלינו ביום הדין ונזכה לשנה טובה ומבורכת לנו ולכל ב"ב אמן ! {הרב אשכולי הי"ו}‬

‫דיני תשליך‬ ‫‪ ‬אחר המנחה ביום ראשון גזל ראש השנה‪ ,‬הולכים על יד שפת הים או אצל הנהר‪ ,‬או באר מים חיים או בור‪,‬‬ ‫לומר סדר "תשליך"‪ .‬ונהגו כן על פי מה שאמרו במדרש‪ ,‬שכאשר אברהם אבינו הלך עם יצחק אל הר המוריה‬ ‫להעלותו לעולה כאשר נצטוה מפי הקדוש ברוך הוא‪ ,‬קדמם השטן בדרך‪ ,‬והתחיל להסית את אברהם ואת‬ ‫יצחק ולמונעם ממצות הבורא יתברך‪ ,‬וכאשר תוחלתו נכזבה וסירבו אברהם ויצחק לשמוע בקולו‪ ,‬הלך השטן‬ ‫ונעשה לפני אברהם ויצחק כנהר גדול‪ ,‬כדי שלא יוכלו לעבור‪ ,‬ואברהם ויצחק לא השגיחו בזה‪ ,‬ונכנסו למים עד‬ ‫שהגיעו לצווארם‪ ,‬ואז נשא אברהם את עיניו למרום להתפלל לפני השי"ת‪ ,‬ואמר‪ ,‬הושעיני אלוקים כי באו מים‬ ‫עד נפש‪ ,‬ומיד גער הקדוש ברוך הוא בשטן והלך לו‪ .‬ומבואר בזוהר הקדוש שעקדת יצחק היתה בראש השנה‪.‬‬ ‫ומטעם זה נוהגים ללכת לנהר לומר סדר תשליך‪ ,‬להזכיר זכות אברהם ויצחק‪ .‬ומנהג ישראל תורה הוא‪.‬‬ ‫‪ ‬אף כשחל יום ראשון של ראש השנה בשבת‪ ,‬יכולים לעשות התשליך ביום הראשון של ראש השנה‪ ,‬ורק אם אין‬ ‫שם עירוב‪ ,‬לא יוציאו לשם מחזורים‪ ,‬אלא יאמרו הפסוקים בלבד‪ .‬ואם יש חשש שיבואו לידי חילול שבת על ידי‬ ‫הוצאת המחזורים מרשות היחיד לרשות הרבים‪ ,‬יש לדחות סדר התשליך ליו"ט שני של ראש השנה‪ .‬ויאמרו‬ ‫סדר תשליך באותה שנה ביום השני של ראש השנה‪ .‬אבל אם התשליך נעשה בתוך שטח העירוב‪ ,‬אומרים‬ ‫התשליך אף בשבת‪ .‬ואף לה נוהגים להחמיר שלא להוציא שום דבר בשבת אפילו כשיש עירוב‪ ,‬יכולים להוציא‬ ‫המחזורים על ידי קטנים שלא הגיעו למצוות‪ .‬ובמקום שאין שם עירוב שאסור לטלטל מרשות היחיד לרשות‬ ‫הרבים‪ ,‬אסור ליתן לקטנים לטלטל המחזורים‪.‬‬ ‫‪ ‬אם לא עשה התשליך ביום הראשון‪ ,‬טוב לעשותו ביום השני אחר מוסף‪ .‬ונכון לומר התפלה שתיקן החיד"א ז"ל‬ ‫ושנדפסה במחזורים‪.‬‬ ‫‪ ‬הנשים אינן צריכות ללכת ל"תשליך"‪ ,‬ושב ואל תעשה עדיף‪ ,‬כדי למנוע תערובת של אנשים ונשים יחדיו‪.‬‬ ‫[ילקוט יוסף ] {הרב אסף יצחק הי"ו}‬

‫בית הכנסת "הספרדי מרכזי נאות שקמה"‬ ‫רחוב בן סרוק ‪ 1‬ראשל"צ‬

‫מאחלים לכם ולכל בית ישראל שנה טובה ומתוקה!!‬ ‫שתכתבו בספר חיים טובים‪ ,‬אמן!‬ ‫* לכל בעלי הוראות הקבע‪ ,‬שי צנוע יומן שנה מפואר ‪ +‬לוח כיס מחכה לכם במשרד‬

‫שבת‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫הצטרף לרשימת התפוצה השבועית‪[email protected] :‬‬ ‫דפוס‪ :‬אוזן מרכז השלט ‪ .03-9658758‬עריכה משה קריספין הי"ו‬ ‫‪.‬‬

‫שלום‬