Perot Haamal Ekev 2009
This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA
Overview
Download & View Perot Haamal Ekev 2009 as PDF for free.
More details
- Words: 4,404
- Pages: 2
פרשת עקב
גליון 164
והיה עקב תשמעון וגו' )דברים ז .יב(. וברש"י והיה עקב תשמעון ,אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון וכו'. נמצא שכל שאדם דש במסאנא ובעקביו קרויין מצוות קלות. וזה שבמסכת סנהדרין )עד ע"א וע"ב( כי אתא רב דימי א"ר יוחנן וכו' אבל בשעת גזרת המלכות אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור ,כי אתא רבין אמר רבי יוחנן וכו' אבל בפרהסיא אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור ,מאי מצוה קלה ,אמר רבא בר רב יצחק אמר רב אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא .ופי' רש"י ,אם מנהג ישראל בשביל צד יהדות לשרוך הנעל בדרך אחר מדרך קשירת העכו"ם ,וזהו מצוה קלה שישראל מקיימין במה שנהגו במסאנא ,ע"כ מרש"י במסכת סנהדרין .וכברש"י בחומש כאן, המצות הקלות שאדם דש בעקביו ,היינו בערקתא דמסאנא. אלא שמפי' רש"י בהגמ' אפשר ללמוד שאפי' מנהג בשביל צד יהדות ,גם הוא נקרא מצוה קלה. והקשר בין מצוה קלה למה שדש בעקבו ובמנעלו ממש ,אפשר לראות בפירוש בעובדא שגזרו על בת רבי חנינא בן תרדיון לישב בקובה של זונות במסכת עבודה זרה )יח ע"א( ,דאמר ר' יוחנן פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי ,אמרו כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו ,מיד דקדקה בפסיעותיה ,והיינו דארשב"ל מאי דכתיב עון עקבי יסבני )תהלים מט .ו( ,עונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסובין לו ליום הדין .וברש"י שאדם דש בעקביו ,דקדוק פסיעות כי הכא ,ל"א שאדם דורסן ברגליו שאין חשובין בעיניו כלום ,ע"כ מרש"י .הרי מב' הפי' ברש"י שמצוה קלה שדש בעקיביו ממש.
והיה עקב תשמעון וגו' )דברים ז .יב(. ובמדרש תנחומא )עקב סי' ב( והיה עקב תשמעון ,זה שאמר הכתוב אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע )משלי ה .ו(, אמר רבי אבא בר כהנא שלא תהא יושב ושוקל מצותיה של תורה ורואה אי זו מצוה שכרה מרובה ועושה אותה .למה ,נעו מעגלותיה לא תדע ,מטולטלין הן שבילי תורה .תני רבי חייא משל למה הדבר דומה ,למלך שהיה לו פרדס והכניס בו פועלים ולא גלה להם המלך שכר נטיעות הכרם ,שאילו גלה להם שכר נטיעותיו ,הן רואין איזו נטיעה ששכרה הרבה ונוטעין אותה, נמצאה מלאכת הפרדס מקצתה בטלה ומקצתה קיימת ,כך לא גלה הקב"ה שכר כל מצוה ומצוה ,שאילו גלה נמצאו המצות מקצתן קיימות ומקצתן בטלות ,ע"כ .ואם המשילו לנטיעות, הרי במסכת סוכה )מג ע"ב( ערבה בשביעי מאי טעמא דחיא שבת )ולא גזור בה כי היכי דגזור בלולב ,דהא הכא נמי ליתא מן התורה בגבולין כשאר ימי החג לגבי לולב ,ואמאי לא גזור בה במקדש( ,א"ר יוחנן כדי לפרסמה שהיא מן התורה )לפי שאינה מפורשת מן התורה בהדיא שבקו לה רווחא למידחי שבת חד יומא כדי לפרסמה שמן התורה היא( .אי הכי לולב נמי לידחי )בשאר ימים במקדש( כדי לפרסמו שהוא מן התורה )כל שבעה ,דהא לא מפרשא בהדיא, דאיכא למיטעי ולמימר דהאי ושמחתם לפני ה' שבעת ימים – ויקרא כג .מ ,לאו שמחת
לולב קאמר( ,לולב גזרה משום דרבה ויעבירנו ד"א ברה"ר( .אי הכי ערבה נמי נגזור ,ערבה שלוחי בית דין מייתי לה )מער''ש ,ולמחרת אינה מצוה לכל אדם אלא כהנים המקיפין בה את המזבח(, לולב לכל מסור .אי הכי )דליכא למיגזר בה מידי והוא כל שבעה במקדש מן התורה( כל יומא )דאיקלע בשבת( נמי לידחי )מאי שנא חד יומא ותו לא( ,אתי לפקפוקי בלולב )לזלזולי בלולב משום דלא דחי בלולב אלא בחד יומא והא דחי כל יומא ,אתי למימר לולב לאו מצוה חשובה היא( ,ע"כ .לולב דלא דחי אלא חד יומא ,אתי לפקפוקי ולזלזל ולומר שאינה מצוה חשובה כערבה. וחשבתי היות לולב וערבה נטיעות הן ,וזהו שלא גלה להם המלך מלכו של עולם שכר הנטיעות ,שאילו גלה שכר נטיעותיו היינו נטיעת לולב ונטיעת ערבה ,הן רואין איזו נטיעה ששכרה הרבה ונוטעין אותה ,נמצאה מלאכת הפרדס ,מקצתה בטלה ומקצתה קיימת .וע"ע מה שכתבתי בזה על המשנה במסכת אבות )פ"ב מ"א( רבי אומר וכו' והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה ,שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות ,עיי"ש.
ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך )דברים ז .יד(. ברוך תהיה בברכת ה' ,הוא דוקא אם לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך .כי ברכת ה' היא רק כזו שבכוחה להכפיל ולהעשיר עצמה בבחינת עץ פרי עושה פרי )בראשית א .יא( ,וכמו שפירשנו כבר על הגמ' במסכת סוטה )לה ע"ב( כתיב כידון וכתיב נכון, אמר רבי יוחנן בתחלה כידון ולבסוף נכון .ופירוש הגמרא, כשהעלה דוד המלך את הארון נא' ויבאו עד גורן כידון וישלח עוזא את ידו לאחוז את הארון כי שמטו הבקר )דה"י א' יג .ט( ונא' ויבאו עד גורן נכון וישלח עוזה אל ארון האלהים ויאחוז בו כי שמטו הבקר )שמואל ב' ו .ו( ,אמר רבי יוחנן ,בתחלה כידון ולבסוף נכון .ומיירי במה שנא' ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון ה' על עיר דוד ויטהו דוד בית עובד אדום הגתי )שמואל ב' ו .י( .ופי' רש"י ולבסוף נכון ,שבית עובד נעשה נכון ,שנא' וישב ארון ה' בית עובד אדום הגתי שלשה חדשים ויברך ה' את עובד אדום ואת כל ביתו )שמואל ב' ו .יא( ,שאשת עובד אדום ושמונה כלותיה ילדו ששה בכרס אחד ,וזה שנא' כל אלה מבני עובד אדום המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבודה ששים ושנים לעובד אדום )דה"י א' כו .ח( .ששים ושתים לפי חשבון ו' נכדים מח' בנים הרי מ"ח ,ועוד ו' בנים של עובד הרי נ"ד ,ועוד ח' בנים שהיו לו מקודם הרי ס"ב .ובחשיבות פירוט החשבון לידע ברכת ה' מהו, ולמה לא היה די לומר שנכון היינו שעובד נתברך בברכת ה' כמשמעו בבני חיי ומזוני ,וגם בטעם הדבר שנכון מורה על ברכת ה' ומאי אלימא תיבת נכון מתיבת ברכה ולמה לא נכתב בפירוש ויבאו עד גורן ברכה .אמרתי ,לפי שהזוכה בפיס באלף דינרי זהב ,עדיין אין אנו יודעים אם מברכת ה' זכה ,ורק לאחר זמן כשנבחין ונתבונן שאותן אלף הכפילו לאלפיים ואלפיים לארבעת אלפים וכו' עד אין סוף ,אותה הוכיח שזו ברכת ה' היא תעשיר )משלי י .כב( בבחינת עץ פרי עושה פרי )בראשית א .יא( .וזה שטרח רש"י לפרט שצאצאי עובד היו ס"ב ,וכמו בחשבון ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש )שמות א .ה( הכולל את יעקב אבינו במנין השבעים נפש ,נמצא כאן שכל משפחת עובד יחד עם עובד היו סך כולם ס"ג .וזהו ויברך ה' את עובד אדום שבית עובד נעשה נכון ,כי נכו"ן בגימטריא קכ"ו ,היינו פי שנים וכפליים של ס"ג ,וזו הברכת ה' האמיתית שבכוחה משפעת ומכפלת עצמה .וכן כאן ,ברוך תהיה בברכת ה' ,וברכת ה' בהכרח הוא כאשר לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך .וכשאין עקר ועקרה ,ממילא זהו עץ פרי עושה פרי להכפיל עוד ועוד. ובספה"ק באר מים חיים כתב אשר כשם שהחושך נדרש בשביל לידע מהו האור ולולא החושך לא נדע כי טובים מאורות ,כן הפי' ברוך תהיה מכל העמים ,מכל העמים אתה תהיה מובדל לטוב, כי ע"י שבעמים יהיה עקר ועקרה ,נוכל לידע שברוכים אנחנו כי לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך .ולפי"ז נוכל לומר ,שברכת ה' המכפלת ומעשרת ,כבר נכתב מקודם ,וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירושך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרות צאנך )דברים ז .יג( ,ואחר שנתברכנו בזה ,בא הכתוב להוסיף עוד ,ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך וגו' כפירוש הרה"ק הבאר מים חיים שבעמים יהיה עקר ועקרה כדי שנכיר שאנו מבורכים כי לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך.
)שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך )דברים ז .יב(. ובס"ג הוספתי בתוך הדברים מהמדרש ושמר ה' אלהיך לך ,מהו ושמר ,א"ר שמואל בר נחמן כל מה שישראל אוכלים בעוה"ז מכח הברכות שברכם בלעם הרשע, אבל ברכות שברכום האבות משומרין הם לעתיד לבא שנא' ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך .ואמרתי שבפרט כעת ז' דנחמתא מאמינים אנו שהשי"ת אף הוא כביכול מייחל ומצפה לגאלינו במהרה בימינו ,עפ"י שפי' רש"י עה"פ ואביו שמר את הדבר )בראשית לז. יא( היה ממתין ומצפה מתי יבא .וזהו ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ,שהשי"ת ממתין ומצפה לעשות לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ,שאלו הן ברכות שברכום האבות ,המשומרין לעתיד לבא במהרה בימינו .וע"ע מה שכתבתי בזה עה"פ ואביו שמר את הדבר )בראשית לז .יא( ,עיי"ש. )דברים רבה פרשה ג' אות ו(
כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם ,לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה ה' אלהיך לפרעה ולכל מצרים )דברים ז .יז(. וברש"י כי תאמר בלבבך בא"ד ,שמא תאמר בלבבך מפני שהם רבים לא אוכל להורישם ,אל תאמר כן ,לא תירא מהם ,ע"כ. נראה פי' ,כי תאמר בלבבך ולא בפיך ,אל תאמר כן בפיך ,לפי שבמסכת ברכות )ס' ע"ב( רבי עקיבא הוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא ,בעא אושפיזא לא יהבי ליה ,אמר כל דעביד רחמנא לטב ,אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא, אתא זיקא כבייה לשרגא ,אתא שונרא אכליה לתרנגולא ,אתא אריה אכליה לחמרא ,אמר כל דעביד רחמנא לטב ,ביה בליליא אתא גייסא שבייה למתא ,אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה ,וכתב הבן יהוידע ,מה שאמר להם לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה ,כוונתו שהאדם הפותח פיו לטובה ,אף אם נגזרה עליו גזירה לרעה אפשר שתתבטל ,וזה שאמר להם ,מה שאתם רואין כעת שהכל נעשה לטובה ,זה בשביל דאמרי לכו מעיקרא על כל דבר שנעשה ,דעבדי משמייא לטב ,ופתחון הפה שפתחתי לטובה גרם שיהיה הדבר לטובה באמת ,ובזה רצה ללמדם שיהיו מורגלים לפתוח פיהם לטובה על כל דבר אף מה שנראה שהוא לרעה, ע"כ מהבן יהוידע .וזהו שברש"י כאן ,כי תאמר בלבבך ,שמא תאמר בלבבך מפני שהם רבים לא אוכל להורישם .אל תאמר כן, לא תירא מהם ,אלו דברי רש"י .אל תאמר כן הוא הוראה שלא לפתוח פתח כזה ע"י אמירה בפה ,וממילא לא תירא מהם .וע"ע במסכת ברכות )ס' ע"ב( שהארכתי בענין פתיחה לטובה ,עיי"ש.
המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה וגו' )דברים ז .יט(. וברש"י המופתים ,המכות המופלאות .והיד החזקה ,זה הדבר. והזרוע הנטויה ,זו החרב של מכות בכורות ,ע"כ .ולבאר מדוע מכות דבר ובכורות יצאו מכלל כל המכות הנכללים בתיבת
המופתים .אלא שמסתמא הבדל גדול יש בין שאר השמונה מכות ששימשו שבעה ימים במציאות ,ובין מכת דבר ומכת בכורות ,שבהם נלקו המצריים ברגע כמימרא .וכמו שכבר פירשנו במק"א למה דוקא במכת הדבר וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד )שמות ט .ז( ,משא"כ בשאר המכות לא שלח לראות .וגם לבאר למה רק במכת דבר נאמר והפלה ה' )שמות ט .ד( ,והרי בכל המכות הפלה ה' לבני ישראל .זאת לפי ששימושה של כל מכה היה שבעה ימים כדכת' וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאר )שמות ז .כה( ,וברש"י וימלא ,מנין שבעת ימים שלא שב היאור לקדמותו ,שהיתה המכה משמשת רביע חודש וכו' ,ע"כ מרש"י .ומכת חושך אמנם היתה רק ששה ימים ,אבל אח"כ בקריעת ים סוף ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה )שמות יד .כ( ,וזה היה פרעון למכת חושך יום השביעי .לא כן מכת דבר שלא תיתכן בשבעה ימים ,כי המיתה מאת ה' במכת דבר ,הוא ברגע אחד כמו שהיה במכת בכורות .וכיון שהבין פרעה במכות ראשונות שכל מכה משמשת שבוע ,והנה בכאן יד ה' הויה במקנך ברגע אחד לכאורה .ולזה ,בימים שאח"כ שלח לראות מה אצל ישראל ,וראה את ההפלאה הגדולה שלא כדרך הטבע ,שאצל הרבה רבואות מבני ישראל לא מת אף אחד ממקניהם .ולמדנו ,אף שמכת הדבר עצמה היתה שמתו כל מקנה מצרים ברגע כנראה ,עכ"ז תוקף המכה היה לשבעה ימים ע"י שבמשך כל השבוע לא מת ממקנה ישראל אף אחד, שהרי שימושה של מכה שבעה ימים .וגם במכת בכורות היתה המכה ברגע כמימריה .ואולי בשביל זה יצאו שני מכות אלו מכלל המופתים .מכת דבר היא היד החזקה של קוב"ה כביכול, ומכת בכורות היא הזרוע הנטויה שלו ית"ש. וע"ע מה שכתבנו עה"פ וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד )שמות ט .ו-ז( ,עיי"ש.
ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש )דברים ח .ח(. אמר רבי יוחנן במסכת הוריות )יג ע"ב( כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה ,וכתב בח"א מהרש"א וז"ל ,מזה יש לתת טעם בכל שבעת מינין דחשיב בתורה חשיב הפירות עצמן ,דכתיב חטה ושעורה גפן וכו' ,חוץ מזית דנקט היוצא ממנו ,דכתיב זית שמן, משום דהזית גופיה אין בו שבח א"י ואדרבה שהוא משכח התלמוד ,אבל שמן היוצא ממנו הוא משיב התלמוד ושבחו של א"י ,ע"כ מח"א מהרש"א .ונראה ביותר ,אחר שאין הזית לשבח ,לכן נקרא ארץ זית שמן ולא ארץ שמן .היינו לפי שהשמן מתקן ומזכיר מה שמשכיח הזית ,ולומר ,אחר שאכל זית המשכח לימוד של שבעים שנה ,אפשר שיתקן ויאכל שמן המשיב לימוד של שבעים שנה ,לכן נקרא ארץ זית שמן. ובהורה גבר הקשה על המהרש"א שהרי גם בתמרים הוזכר היוצא מן הפרי ,דבש ולא הפרי עצמו .ולענ"ד יש נפק"מ בין להזכיר היוצא בלבד ,היינו דבש ללא שם הפרי מקור הדבש, ובין להזכיר היוצא מהפרי ומקורו ,היינו ארץ זית שמן .וזה כמו שביארנו דברי המהרש"א ,כיון שהשמן מתקן פעולת הזית ,לכן נאמר ארץ זית שמן ,שאחר שהוא זית ,אפשר שיתקן ע"י השמן. אמנם בהורה גבר עצמו יישב לפי שפי' רש"י על הגמ' במסכת כתובות )י' ע"ב( אמר רב אכל תמרים אל יורה ,וברש"י אל יורה, שום הוראה ,לפי שטורדות דעתו כשיכור .וכתב בהורה גבר, לכן לא הוזכר שם הפרי ארץ זית שמן ותמר ,אלא היוצא ממנו והוא דבש .עוד יש לי בזה להאריך אך אין הזמן עמדי כעת.
ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת )דברים ח .ט(. ואמר רב אשי במסכת תענית )ד' ע"א( כל ת"ח שאינו קשה כברזל אינו ת"ח שנא' וכפטיש יפוצץ סלע )ירמיה כג .כט( ,א"ל רבי אבא לרב אשי אתון מהתם מתניתו לה ,אנן מהכא מתנינן לה, דכת' ארץ אשר אבניה ברזל ,אל תקרי אבניה אלא בוניה. אמר רבינא אפילו הכי מיבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא ,שנא' והסר כעס מלבך וגו' )קהלת יא .י(. ובטעם ונופך אמרתי שרב אשי ורבי אבא דבר אחד אמרו .לפי המהרש"א בח"א על מסכת פסחים )קיט ע"א( אמר רבי שמעון בר נחמני אמר ר' יונתן וכו' אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה )תהלים קיח .כב( אמר ישי וכו' ,ופי' המהרש"א בח"א שם ,במלחמה עם גלית הפלשתי ,ולפי שעי"ז אמר שאול בן מי זה הנער )שמואל א' יז .נה( שראה בו טכסיסי מלכות ,ודואג השיבו עד שאתה שואל אם הוא ראוי למלכות שאל אם ראוי הוא לבוא בקהל כמפורש במסכת יבמות )עו ע"ב( אמר רבי יוחנן דאמר קרא וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער ,אמר ליה דואג האדומי עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו ,שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו ,מאי טעמא ,דקאתי מרות המואביה וכו' .ולזה אמר ישי אבן מאסו הבונים שהם דואג וסייעתו שהם תלמידי חכמים שנקראו בונים שהיו מואסים בו שאינו ראוי לבוא בקהל. ואמרתי שאבן וסלע מורה על קשיות הלב לפי הכתוב והסירותי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר )יחזקאל יא .יט( ,וממילא לפי"ז אבן מאסו הבונים היינו לב האבן שמאסו הבונים שהם תלמידי חכמים .ולרבי אבא שלמד מארץ אשר אבניה ברזל ,זהו אל תקרי אבניה אלא בוניה ,כי הבונים אלו התלמידי חכמים מאסו את האבן שזה קשיות הלב .ולרב אשי שלמד שתלמיד חכם צריך שיהיה קשה כברזל מהפסוק כפטיש יפוצץ סלע ,סלע דוקא ,כי סלע הוא האבן הוא קשיות הלב .וזהו אבן היינו הסלע המורה על קשיות הלב ,מאסו הבונים אלו תלמידי חכמים כנ"ל. וזה גם המשך הגמ' כאן ,אפילו הכי מיבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא ,שנא' והסר כעס מלבך .מלבך דוקא ,היינו לב האבן ,אותו אבן בו מאסו הבונים אלו התלמידי חכמים. ובפייט בתפילת גשם יחד לב וגל אבן מפי באר מים ,בעבורו אל תמנע מים ,שהכוונה על יעקב אבינו .אולי אפשר להמליץ כזאת, יחד לב וגל אבן ,שיעקב גלל את לב האבן ויחד לבו להבוית"ש.
לע"נ מרת דבורה שטיינמץ בת הרה"ח ר' פינחס ע"ה נפ ' כ " ד תשרי תשס " ט ת .נ .צ .ב .ה. ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך )דברים י .יב(. ואמר רבי חנינא במסכת ברכות )לג ע"ב( הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנא' ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה .ולכן בתפילת חנה במסכת ברכות לעיל )לא ע"ב( ונתתה לאמתך זרע אנשים ,מאי זרע אנשים וכו' ,ורבנן אמרי זרע אנשים זרע שמובלע בין אנשים ,כי אתא רב דימי אמר, לא ארוך ולא גוץ ולא קטן ולא אלם ולא צחור ולא גיחור ולא חכם ולא טפש ,ע"כ .אבל שיהא צדיק וירא שמים לא ביקשה, כי יראת שמים אינו בידי שמים אלא ביד האדם עצמו ,שנא' ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה. כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא )דברים י .יז(. ובמסכת יומא )סט ע"ב( במערבא מתנו הכי, הגדול -נחמיה ח .ו( רב גידל אמר גדול שגדלו בשם המפורש ,ורב מתנא אמר האל הגדול הגבור והנורא )נחמיה ט .לב( .והא דרב מתנא מטייא לדרבי יהושע בן לוי ,דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה ,שהחזירו עטרה ליושנה. אתא משה אמר האל הגדול הגבור והנורא ,אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו )שראה שרי נבוכדנצר נכנסין להיכל ומריעים בו ככל רצונם( איה נוראותיו ,לא אמר נורא )עושה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם האל הגדול והגבור ה' צבאות שמו – ירמיה לב .יח( ,אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו )זה שבעים שנה( איה גבורותיו ,לא אמר גבור )ואתפללה לה' אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו -דניאל ט .ד( .אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו )כל השנים הללו שנשתעבדו בהן( שנותן ארך אפים לרשעים )על כל הגזירות שגוזרים על בניו( ,ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות )מן יום החורבן אתה למד נוראותיו ,שכל האומות נאספו להשמידם ונתקיימו מהן( ,ע"כ .ובדרך אפשר ,משה אמר האל הגדול הגבור והנורא ,אתא ירמיה ולא אמר נורא ,אתא דניאל ולא אמר גבור ,וכיון שנותר הגדול לבד ,אתו אנשי
)ויברך עזרא את ה' האלהים
כנסת הגדולה והחזירו עטרה ליושנה לומר האל הגדול הגבור והנורא .אנשי כנסת הגדולה שהיה בידם הגדול לבד ,ועל זה הוסיפו והחזירו העטרה ליושנה ,ולכן נקראים כנסת הגדולה. כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק ,והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים )דברים יא .י-יא(. וברש"י ארץ הרים ובקעות ,משובח ההר מן המישור. שהמישור ,בבית כור אתה זורע כור .אבל בהר ,בית כור ממנו, חמשת כורין .ארבע מארבע שפועיו ואחד בראשו. אחרי שמשה רבינו הודיענו כי ארץ ישראל למטר השמים תשתה מים ,כי היא ארץ הרים אשר בהרים צריך לגשמים לפי שאין שייך להשקות ברגלך כגן הירק .ופירוש הדברים ברש"י ,ארץ הרים שהוא המשובח ברישא ,ואח"כ מוסף גם בקעות ,מישור שאינן הרים .ולענ"ד ,אולי ארץ הרים ובקעות כוונתו להר המשובח בלבד ,אף שגם בקעות נאמר .כי דוקא להרים נדרש למטר השמים תשתה מים כנ"ל .ואמנם לא תפיק נפשך לבר מהלכתא, כל מדות חכמים כן הוא )ר"ה יג ע"א( ,ואם פי' רש"י שבית כור בהר הוא כחמש בית כור בבקעה ,אפ"ל שזה נלמד ממה שאמרנו שכוונת רש"י בפסוק ארץ הרים ובקעות ,להר המשובח בלבד ולא למישור ובקעה .ארץ חדא ,הרים מיעוט רבים תרתי ,וכן בקעות מיעוט רבים תרתי ,הרי חמשה בהר .ובדיוק ובכיוון הוא מה שפי' רש"י שבית כור בהר ,הוא כחמשה בית כור בבקעה. ועוד בזה .לפי שאמרנו שבתוך מעלותיה של ארץ ישראל הוא גם שבמקום קטן יש מקום זריעה רב .ממילא מה שבמסכת שבת )פה ע"א( אמר רב אסי לגבי כלאים ,ערוגה תוכה ו' חוץ מגבוליה )ערוגה שאמרו ,צריכה להיות ו' חוץ מגבוליה ,שהיו מניחין בערוגה קרקע חלק סביבות הזריעה למקום דישה כשהוא משקה הזרעים מהלך בגבולין ,ואשמעינן רב אסי דלא תימא ו' עם הגבולין וכשהניח טפח חלק לכאן וטפח חלק לכאן לא תהא ערוגה מקום יניקתה
אלא ארבע ואין הפרש בין אמצעי לשכנגדו אצל הגבול אלא טפחיים( ,תניא נמי הכי ערוגה תוכה ששה ,גבוליה בכמה )כמה רחבן להיות ערוגה כהלכתה ותהא עליה תורת הערוגה לכל דבריה כדלקמן בגמ' להתיר ראש תור ירק הנכנס לה והיוצא ממנה,
דכי ליתא כשיעורא לא חשיב למיהוי לה קולי שדה( ,כדתנן ,רבי יהודה אומר רוחב כמלא רוחב פרסה .א"ר זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא מ"ט דר' יהודה ,דכתיב והשקית ברגלך כגן הירק ,מה רגל טפח אף גבול נמי טפח )להטעין על כתפך מים ולהלך ברגלך סביבותיה להשקותה ,למה ליה למכתב רגלך ,לומר שבמקום מהלכו להשקותה ,כשיעור רגל הוא(, ע"כ .וממילא אפ"ל ,כיון שארץ מצרים אשר יצאתם משם ,תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק ותצטרך לגבוליה של הערוגה רוחב כמלא רוחב פרסה בשביל להשקותה ,אבל ארץ ישראל כיון שלמטר השמים תשתה מים אין נצרכת להשקיה ,ממילא שוב אין נצרכת למלוא רוחב טפח להשקותה ותוכל לזורעה ביותר. ארץ אשר ה' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה )דברים יא .יב(. במסכת ראש השנה )יז ע"ב( מיתיבי עיני ה' אלהיך בה ,עתים לטובה עתים לרעה .עתים לטובה כיצד ,הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים ,לסוף חזרו בהן, להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ,אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן ,הכל לפי הארץ וכו' .והנה כאשר הגשמים בשפע ,מתגלה טובת הבורא לברואיו .לא כן כששבים בתשובה ,כי אז התגלות טובת הבורא לברואיו היא גדולה ביותר .שהרי מששבו בתשובה לאחר גזר דין ,יוצא האדם לדרכו כשבשדהו גשמים לפי הצורך ואילו ברחוב העיר אין גשמים, והגילוי בזה גדול יותר .אלא שכך הוא גם לאידך גיסא ,בהמשך דבריהם ז"ל בגמרא עתים לרעה כיצד ,הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בר"ה ופסקו עליהן גשמים מרובין ,לסוף חזרו בהן ,לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ,אלא הקב"ה מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן .וגם זה הוא חסד אל .שאף שחטאו ,מוכיחם הבורא ית"ש כשיראו שירדו גשמים רבים ברחובה של עיר ,ואילו בשדה לתועלת ,אף לא טיפה אחת. ובדרך מליצה אמרתי ,שכבר אמר רבי אבהו במסכת ברכות ע"ב( מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין. לפי שכשנגזר דין לרעה ואח"כ שבו בתשובה ורפא להם עד שאמנם אין הקב"ה מוסיף גשמים כנ"ל ,אלא מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן .הרי שהאדם היוצא מביתו ,אף שבשדהו גשמים כנדרש לתבואתו ,אבל הוא בשלוה בדרכו וללא מטריה. משא"כ צדיקים גמורים ,שהגשמים בשפע על הכל ואז נדרש למטריה ומחסה מהמטר בכל מקום שהוא .והיינו במקום שבעלי תשובה עומדין ללא מטריה ומחסה מהמטר ,צדיקים גמורים אינן יכולין לעמוד ,כי בכל מקום צריכים הם למחסה מהגשמים. )לד
בידו האפשרות למצוה זו ,ואף צדיקים אפשר שיקיימו בידם מצות ושבת עד ה' אלהיך ,כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא )קהלת ז .כ( .משא"כ צדיקים גמורים ,גמורים בדוקא ,היינו שאם היה צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא והרי הוא בחינת צדיקים גמורים ,הרי חסרתו מצות ושבת עד ה' אלהיך שהיא מתרי"ג מצוות .ולכן ,במקום שבעלי תשובה עומדים ויש להם גם מצוה זאת ,צדיקים גמורים אינם עומדין כי חסרתם מצוה אחת זו. ובזה אפשר להבין ולמה תצא זאת מלפניו ית"ש שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא כלל ואף לא עבירה אחת קלה עד שיהיה חייב לעשותה .וזו טובת הצדיק בכדי שיזכה לקיים ולא יחסר אף לא מצות ושבת עד ה' אלהיך כנ"ל. ומסייעא נמי ,דאיתא במסכת סוטה )יד ע"א( כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל ,אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי ,א"ל הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר ,מעלה אני עליך כאילו עשיתם .חזינן שזו היא דאגת משה רבינו לקיים בעצמו כל המצוות עד שאמר לו הקב"ה אני מעלה עליך כאילו עשיתם. ואם הזכרנו דברי הגמרא במסכת ראש השנה )יז ע"ב( עתים לטובה כיצד ,הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים ,לסוף חזרו בהן ,להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ,אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן ,הכל לפי הארץ .הנה בחודש שבט תשס"ט אחרי שעפ"י קריאת פוסקי הדור אמרנו כבר מימי החנוכה תפילת גשמים כמבואר בטור או"ח )סי' תקע"ט( ברך עלינו וכו' ,שמרה והצילה שנה זו וכו' ועשה לה תקוה טובה ואחרית שלום .חשבתי, תקוה ואחרית שלום ,היינו אחר שכבר חלף חשון ועבר כסלו, וטבת אף הוא תם וכעת כבר חודש שבט ,עכ"ז עשה לה תקוה ואחרית שלום שסופה תתברך ,שהרי ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה )דברים יא .יב( .זהו הכונה בבקשת עשה לה תקוה ואחרית שלום. כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבלכם )דברים יא .כד(. ובמסכת מגילה )טז ע"א( אמר ליה )המן למרדכי( סק )על הסוס אשר רכב בו המלך( ורכב ,אמר ליה לא יכילנא דכחישא חילאי מימי תעניתא, גחין )המן( וסליק )מרדכי( ,כי סליק בעט ביה ,אמר ליה לא כתיב לכו בנפול אויבך אל תשמח )משלי כד .יז( ,אמר ליה הני מילי בישראל ,אבל בדידכו כתיב ואתה על במותימו תדרוך )דברים לג. כט( .ואחר שמרדכי הצדיק קיים בהמן ואתה על במותימו תדרוך, כעת כבר הישועה ודאית ,שהרי הבטחה מפורשת לנו כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה וגו' .אחר שמרדכי קיים בהמן ואתה על במותימו תדרוך ,על כורחך תתקיים הבטחת הבורא ב"ה כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה, וכעת ודאי אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם )אסתר ט .א(.
אחר שזכיתי לשמש בקדש במשך שנים והיה נוהג להתבטא אודותי 'דאס איז מיין מזכיר'' - ,זהו מזכירי') ,קיימות הקלטות בשיחות כשהציגני בתואר זה(, השתדלתי לכתוב זעיר פה וזעיר שם משראו עיני ושמעו אזני ,אך כיון שהתפעלותי האישית היתה ממדותיו הגבוהות ,לכן לא טרחתי לרשום המופתים.ובשביללצאתי"חאספרבמשהו.
פ"א בביקור אצל כ"ק אדמו"ר מרחמיסטריוקא זי"ע ואחר שדנו מי יברך תחילהלשתייתלחיים,בירךראשונהכ"קאדמו"ר וטעםמעט ,ואח"כ בירך כ"קאדמו"רמרחמיסטריווקא ואחרשטעםמעטהניחהכוסוברגעכמימריה תפס כ"ק אדמו"ר זי"ע את שיירי אדמו"ר מרחמיסטריוקא ושתה עד תומו ותיכף ומיד שתה גם את שיירי עצמו ,מסתמא בכדי שכ"ק אדמו"ר מרחמיסטריוקאלאישיבלרביבשתייתשייריהרבי. זוכרניאתמבטהנצחוןשהיהניבטמעיניהרביבאותורגעכשכ"קאדמו"ר מרחמיסטריוקאנראהנבוךמהכבודויקרשרבינוחלקלו.כ"קאדמו"רזי"ע היהחכםהרזיםבמידותוכיבוד.
עוד כהנה וכהנה רבות ראיתי ,ואוסיף שבדרכי לשמש בקדש כשהרבי התגורר עדיין בת"א הייתי נוהג לעבור בבית חתנו אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א,היהזהבימיםשלפניהפסחכשעברתיבביתחדב"נ,וזוגתוהרבנית בתכ"קאדמו"רזי"עשחהלילפיתומהשהרביחפץ להזמינני ללילהסדר, מאד שמחתי ואמרתי לה שהזמנתו של הרבי תגיע ברגע הנכון ,כיון שתכניתי היתה לארח זוג מסויים לליל הסדר ועדיין טרם הזמנתים ,וכעת מאחרשנודעתישהרבירוצהלהזמיננו,ממילאלאאזמיןאתאורחיי. משם המשכתי למעון רבינו בשדר' רוטשילד בציפיה להזמנתו כדברי בתו הרבנית ,ישבתי אל מול פני קדשו בעבודת הקדש מלאכת המזכירו ,ואין שום הזמנה מרבינו ומאן דכר שמיה דליל סדר .טרם פניתי לצאת מאת הקדש ניסיתי בכל זאת ושאלתי את רבינו הקדוש היכן אהיה בליל הסדר, כ"קאדמו"רזי"עהשיבניעלאתרבזה"ל,דיהאסטדאךגעסט -,הריישלך אורחיםללילהסדר. הבנתי שבזמן הקצר שהלכתי מבית בתו הרבנית למעון קדשו ,טרחה היא ליידעאתאביהרבינוהקדוששלאיזמיננוכיוןשאנימתעתדלארחאורחים לליל הסדר .ולכן מיד כשיצאתי מחדרו הקדוש התקשרתי אליה בטרוניה, אך היא השיבה שאינה יודעת מאומה וכלל לא דברה עם הרבי .לא התקשרתי ואיני יודעת על מה הנך סח… אמרה לי .אך כ"ק אדמו"ר זי"ע ידעהכל.
)ע"ע בענין מקום שבע"ת עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין ,מש"כ בח"א מהרש"א
יומא פו ע"ב בד"ה שבשביל יחיד וכו' מוחלין לכל העולם וכו' ,עיי"ש(.
ייתכנו שגיאו ת כתיב וניסוח ,ועם המעיינים הסלי חה
ודאתינא להכי ,במה שאמר רבי אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין וכו' .לפי שבע"ת יש בידם מצות ושבת עד ה' אלהיך )דברים ד .ל( .וכל אדם שחטא במשהו ,יש
כשסיימת קריאתך העבר לחברך ,וכבר אמרו חז"ל
)אבות פ"ה מי"ח(
גיליונות פרשת השבוע להורדהwww.ladaat.net/gilionot.php :
המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו
גליון 164
והיה עקב תשמעון וגו' )דברים ז .יב(. וברש"י והיה עקב תשמעון ,אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון וכו'. נמצא שכל שאדם דש במסאנא ובעקביו קרויין מצוות קלות. וזה שבמסכת סנהדרין )עד ע"א וע"ב( כי אתא רב דימי א"ר יוחנן וכו' אבל בשעת גזרת המלכות אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור ,כי אתא רבין אמר רבי יוחנן וכו' אבל בפרהסיא אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור ,מאי מצוה קלה ,אמר רבא בר רב יצחק אמר רב אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא .ופי' רש"י ,אם מנהג ישראל בשביל צד יהדות לשרוך הנעל בדרך אחר מדרך קשירת העכו"ם ,וזהו מצוה קלה שישראל מקיימין במה שנהגו במסאנא ,ע"כ מרש"י במסכת סנהדרין .וכברש"י בחומש כאן, המצות הקלות שאדם דש בעקביו ,היינו בערקתא דמסאנא. אלא שמפי' רש"י בהגמ' אפשר ללמוד שאפי' מנהג בשביל צד יהדות ,גם הוא נקרא מצוה קלה. והקשר בין מצוה קלה למה שדש בעקבו ובמנעלו ממש ,אפשר לראות בפירוש בעובדא שגזרו על בת רבי חנינא בן תרדיון לישב בקובה של זונות במסכת עבודה זרה )יח ע"א( ,דאמר ר' יוחנן פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי ,אמרו כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו ,מיד דקדקה בפסיעותיה ,והיינו דארשב"ל מאי דכתיב עון עקבי יסבני )תהלים מט .ו( ,עונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסובין לו ליום הדין .וברש"י שאדם דש בעקביו ,דקדוק פסיעות כי הכא ,ל"א שאדם דורסן ברגליו שאין חשובין בעיניו כלום ,ע"כ מרש"י .הרי מב' הפי' ברש"י שמצוה קלה שדש בעקיביו ממש.
והיה עקב תשמעון וגו' )דברים ז .יב(. ובמדרש תנחומא )עקב סי' ב( והיה עקב תשמעון ,זה שאמר הכתוב אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע )משלי ה .ו(, אמר רבי אבא בר כהנא שלא תהא יושב ושוקל מצותיה של תורה ורואה אי זו מצוה שכרה מרובה ועושה אותה .למה ,נעו מעגלותיה לא תדע ,מטולטלין הן שבילי תורה .תני רבי חייא משל למה הדבר דומה ,למלך שהיה לו פרדס והכניס בו פועלים ולא גלה להם המלך שכר נטיעות הכרם ,שאילו גלה להם שכר נטיעותיו ,הן רואין איזו נטיעה ששכרה הרבה ונוטעין אותה, נמצאה מלאכת הפרדס מקצתה בטלה ומקצתה קיימת ,כך לא גלה הקב"ה שכר כל מצוה ומצוה ,שאילו גלה נמצאו המצות מקצתן קיימות ומקצתן בטלות ,ע"כ .ואם המשילו לנטיעות, הרי במסכת סוכה )מג ע"ב( ערבה בשביעי מאי טעמא דחיא שבת )ולא גזור בה כי היכי דגזור בלולב ,דהא הכא נמי ליתא מן התורה בגבולין כשאר ימי החג לגבי לולב ,ואמאי לא גזור בה במקדש( ,א"ר יוחנן כדי לפרסמה שהיא מן התורה )לפי שאינה מפורשת מן התורה בהדיא שבקו לה רווחא למידחי שבת חד יומא כדי לפרסמה שמן התורה היא( .אי הכי לולב נמי לידחי )בשאר ימים במקדש( כדי לפרסמו שהוא מן התורה )כל שבעה ,דהא לא מפרשא בהדיא, דאיכא למיטעי ולמימר דהאי ושמחתם לפני ה' שבעת ימים – ויקרא כג .מ ,לאו שמחת
לולב קאמר( ,לולב גזרה משום דרבה ויעבירנו ד"א ברה"ר( .אי הכי ערבה נמי נגזור ,ערבה שלוחי בית דין מייתי לה )מער''ש ,ולמחרת אינה מצוה לכל אדם אלא כהנים המקיפין בה את המזבח(, לולב לכל מסור .אי הכי )דליכא למיגזר בה מידי והוא כל שבעה במקדש מן התורה( כל יומא )דאיקלע בשבת( נמי לידחי )מאי שנא חד יומא ותו לא( ,אתי לפקפוקי בלולב )לזלזולי בלולב משום דלא דחי בלולב אלא בחד יומא והא דחי כל יומא ,אתי למימר לולב לאו מצוה חשובה היא( ,ע"כ .לולב דלא דחי אלא חד יומא ,אתי לפקפוקי ולזלזל ולומר שאינה מצוה חשובה כערבה. וחשבתי היות לולב וערבה נטיעות הן ,וזהו שלא גלה להם המלך מלכו של עולם שכר הנטיעות ,שאילו גלה שכר נטיעותיו היינו נטיעת לולב ונטיעת ערבה ,הן רואין איזו נטיעה ששכרה הרבה ונוטעין אותה ,נמצאה מלאכת הפרדס ,מקצתה בטלה ומקצתה קיימת .וע"ע מה שכתבתי בזה על המשנה במסכת אבות )פ"ב מ"א( רבי אומר וכו' והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה ,שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות ,עיי"ש.
ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך )דברים ז .יד(. ברוך תהיה בברכת ה' ,הוא דוקא אם לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך .כי ברכת ה' היא רק כזו שבכוחה להכפיל ולהעשיר עצמה בבחינת עץ פרי עושה פרי )בראשית א .יא( ,וכמו שפירשנו כבר על הגמ' במסכת סוטה )לה ע"ב( כתיב כידון וכתיב נכון, אמר רבי יוחנן בתחלה כידון ולבסוף נכון .ופירוש הגמרא, כשהעלה דוד המלך את הארון נא' ויבאו עד גורן כידון וישלח עוזא את ידו לאחוז את הארון כי שמטו הבקר )דה"י א' יג .ט( ונא' ויבאו עד גורן נכון וישלח עוזה אל ארון האלהים ויאחוז בו כי שמטו הבקר )שמואל ב' ו .ו( ,אמר רבי יוחנן ,בתחלה כידון ולבסוף נכון .ומיירי במה שנא' ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון ה' על עיר דוד ויטהו דוד בית עובד אדום הגתי )שמואל ב' ו .י( .ופי' רש"י ולבסוף נכון ,שבית עובד נעשה נכון ,שנא' וישב ארון ה' בית עובד אדום הגתי שלשה חדשים ויברך ה' את עובד אדום ואת כל ביתו )שמואל ב' ו .יא( ,שאשת עובד אדום ושמונה כלותיה ילדו ששה בכרס אחד ,וזה שנא' כל אלה מבני עובד אדום המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבודה ששים ושנים לעובד אדום )דה"י א' כו .ח( .ששים ושתים לפי חשבון ו' נכדים מח' בנים הרי מ"ח ,ועוד ו' בנים של עובד הרי נ"ד ,ועוד ח' בנים שהיו לו מקודם הרי ס"ב .ובחשיבות פירוט החשבון לידע ברכת ה' מהו, ולמה לא היה די לומר שנכון היינו שעובד נתברך בברכת ה' כמשמעו בבני חיי ומזוני ,וגם בטעם הדבר שנכון מורה על ברכת ה' ומאי אלימא תיבת נכון מתיבת ברכה ולמה לא נכתב בפירוש ויבאו עד גורן ברכה .אמרתי ,לפי שהזוכה בפיס באלף דינרי זהב ,עדיין אין אנו יודעים אם מברכת ה' זכה ,ורק לאחר זמן כשנבחין ונתבונן שאותן אלף הכפילו לאלפיים ואלפיים לארבעת אלפים וכו' עד אין סוף ,אותה הוכיח שזו ברכת ה' היא תעשיר )משלי י .כב( בבחינת עץ פרי עושה פרי )בראשית א .יא( .וזה שטרח רש"י לפרט שצאצאי עובד היו ס"ב ,וכמו בחשבון ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש )שמות א .ה( הכולל את יעקב אבינו במנין השבעים נפש ,נמצא כאן שכל משפחת עובד יחד עם עובד היו סך כולם ס"ג .וזהו ויברך ה' את עובד אדום שבית עובד נעשה נכון ,כי נכו"ן בגימטריא קכ"ו ,היינו פי שנים וכפליים של ס"ג ,וזו הברכת ה' האמיתית שבכוחה משפעת ומכפלת עצמה .וכן כאן ,ברוך תהיה בברכת ה' ,וברכת ה' בהכרח הוא כאשר לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך .וכשאין עקר ועקרה ,ממילא זהו עץ פרי עושה פרי להכפיל עוד ועוד. ובספה"ק באר מים חיים כתב אשר כשם שהחושך נדרש בשביל לידע מהו האור ולולא החושך לא נדע כי טובים מאורות ,כן הפי' ברוך תהיה מכל העמים ,מכל העמים אתה תהיה מובדל לטוב, כי ע"י שבעמים יהיה עקר ועקרה ,נוכל לידע שברוכים אנחנו כי לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך .ולפי"ז נוכל לומר ,שברכת ה' המכפלת ומעשרת ,כבר נכתב מקודם ,וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירושך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרות צאנך )דברים ז .יג( ,ואחר שנתברכנו בזה ,בא הכתוב להוסיף עוד ,ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך וגו' כפירוש הרה"ק הבאר מים חיים שבעמים יהיה עקר ועקרה כדי שנכיר שאנו מבורכים כי לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך.
)שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך )דברים ז .יב(. ובס"ג הוספתי בתוך הדברים מהמדרש ושמר ה' אלהיך לך ,מהו ושמר ,א"ר שמואל בר נחמן כל מה שישראל אוכלים בעוה"ז מכח הברכות שברכם בלעם הרשע, אבל ברכות שברכום האבות משומרין הם לעתיד לבא שנא' ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך .ואמרתי שבפרט כעת ז' דנחמתא מאמינים אנו שהשי"ת אף הוא כביכול מייחל ומצפה לגאלינו במהרה בימינו ,עפ"י שפי' רש"י עה"פ ואביו שמר את הדבר )בראשית לז. יא( היה ממתין ומצפה מתי יבא .וזהו ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ,שהשי"ת ממתין ומצפה לעשות לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ,שאלו הן ברכות שברכום האבות ,המשומרין לעתיד לבא במהרה בימינו .וע"ע מה שכתבתי בזה עה"פ ואביו שמר את הדבר )בראשית לז .יא( ,עיי"ש. )דברים רבה פרשה ג' אות ו(
כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם ,לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה ה' אלהיך לפרעה ולכל מצרים )דברים ז .יז(. וברש"י כי תאמר בלבבך בא"ד ,שמא תאמר בלבבך מפני שהם רבים לא אוכל להורישם ,אל תאמר כן ,לא תירא מהם ,ע"כ. נראה פי' ,כי תאמר בלבבך ולא בפיך ,אל תאמר כן בפיך ,לפי שבמסכת ברכות )ס' ע"ב( רבי עקיבא הוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא ,בעא אושפיזא לא יהבי ליה ,אמר כל דעביד רחמנא לטב ,אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא, אתא זיקא כבייה לשרגא ,אתא שונרא אכליה לתרנגולא ,אתא אריה אכליה לחמרא ,אמר כל דעביד רחמנא לטב ,ביה בליליא אתא גייסא שבייה למתא ,אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה ,וכתב הבן יהוידע ,מה שאמר להם לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה ,כוונתו שהאדם הפותח פיו לטובה ,אף אם נגזרה עליו גזירה לרעה אפשר שתתבטל ,וזה שאמר להם ,מה שאתם רואין כעת שהכל נעשה לטובה ,זה בשביל דאמרי לכו מעיקרא על כל דבר שנעשה ,דעבדי משמייא לטב ,ופתחון הפה שפתחתי לטובה גרם שיהיה הדבר לטובה באמת ,ובזה רצה ללמדם שיהיו מורגלים לפתוח פיהם לטובה על כל דבר אף מה שנראה שהוא לרעה, ע"כ מהבן יהוידע .וזהו שברש"י כאן ,כי תאמר בלבבך ,שמא תאמר בלבבך מפני שהם רבים לא אוכל להורישם .אל תאמר כן, לא תירא מהם ,אלו דברי רש"י .אל תאמר כן הוא הוראה שלא לפתוח פתח כזה ע"י אמירה בפה ,וממילא לא תירא מהם .וע"ע במסכת ברכות )ס' ע"ב( שהארכתי בענין פתיחה לטובה ,עיי"ש.
המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה וגו' )דברים ז .יט(. וברש"י המופתים ,המכות המופלאות .והיד החזקה ,זה הדבר. והזרוע הנטויה ,זו החרב של מכות בכורות ,ע"כ .ולבאר מדוע מכות דבר ובכורות יצאו מכלל כל המכות הנכללים בתיבת
המופתים .אלא שמסתמא הבדל גדול יש בין שאר השמונה מכות ששימשו שבעה ימים במציאות ,ובין מכת דבר ומכת בכורות ,שבהם נלקו המצריים ברגע כמימרא .וכמו שכבר פירשנו במק"א למה דוקא במכת הדבר וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד )שמות ט .ז( ,משא"כ בשאר המכות לא שלח לראות .וגם לבאר למה רק במכת דבר נאמר והפלה ה' )שמות ט .ד( ,והרי בכל המכות הפלה ה' לבני ישראל .זאת לפי ששימושה של כל מכה היה שבעה ימים כדכת' וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאר )שמות ז .כה( ,וברש"י וימלא ,מנין שבעת ימים שלא שב היאור לקדמותו ,שהיתה המכה משמשת רביע חודש וכו' ,ע"כ מרש"י .ומכת חושך אמנם היתה רק ששה ימים ,אבל אח"כ בקריעת ים סוף ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה )שמות יד .כ( ,וזה היה פרעון למכת חושך יום השביעי .לא כן מכת דבר שלא תיתכן בשבעה ימים ,כי המיתה מאת ה' במכת דבר ,הוא ברגע אחד כמו שהיה במכת בכורות .וכיון שהבין פרעה במכות ראשונות שכל מכה משמשת שבוע ,והנה בכאן יד ה' הויה במקנך ברגע אחד לכאורה .ולזה ,בימים שאח"כ שלח לראות מה אצל ישראל ,וראה את ההפלאה הגדולה שלא כדרך הטבע ,שאצל הרבה רבואות מבני ישראל לא מת אף אחד ממקניהם .ולמדנו ,אף שמכת הדבר עצמה היתה שמתו כל מקנה מצרים ברגע כנראה ,עכ"ז תוקף המכה היה לשבעה ימים ע"י שבמשך כל השבוע לא מת ממקנה ישראל אף אחד, שהרי שימושה של מכה שבעה ימים .וגם במכת בכורות היתה המכה ברגע כמימריה .ואולי בשביל זה יצאו שני מכות אלו מכלל המופתים .מכת דבר היא היד החזקה של קוב"ה כביכול, ומכת בכורות היא הזרוע הנטויה שלו ית"ש. וע"ע מה שכתבנו עה"פ וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד )שמות ט .ו-ז( ,עיי"ש.
ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש )דברים ח .ח(. אמר רבי יוחנן במסכת הוריות )יג ע"ב( כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה ,וכתב בח"א מהרש"א וז"ל ,מזה יש לתת טעם בכל שבעת מינין דחשיב בתורה חשיב הפירות עצמן ,דכתיב חטה ושעורה גפן וכו' ,חוץ מזית דנקט היוצא ממנו ,דכתיב זית שמן, משום דהזית גופיה אין בו שבח א"י ואדרבה שהוא משכח התלמוד ,אבל שמן היוצא ממנו הוא משיב התלמוד ושבחו של א"י ,ע"כ מח"א מהרש"א .ונראה ביותר ,אחר שאין הזית לשבח ,לכן נקרא ארץ זית שמן ולא ארץ שמן .היינו לפי שהשמן מתקן ומזכיר מה שמשכיח הזית ,ולומר ,אחר שאכל זית המשכח לימוד של שבעים שנה ,אפשר שיתקן ויאכל שמן המשיב לימוד של שבעים שנה ,לכן נקרא ארץ זית שמן. ובהורה גבר הקשה על המהרש"א שהרי גם בתמרים הוזכר היוצא מן הפרי ,דבש ולא הפרי עצמו .ולענ"ד יש נפק"מ בין להזכיר היוצא בלבד ,היינו דבש ללא שם הפרי מקור הדבש, ובין להזכיר היוצא מהפרי ומקורו ,היינו ארץ זית שמן .וזה כמו שביארנו דברי המהרש"א ,כיון שהשמן מתקן פעולת הזית ,לכן נאמר ארץ זית שמן ,שאחר שהוא זית ,אפשר שיתקן ע"י השמן. אמנם בהורה גבר עצמו יישב לפי שפי' רש"י על הגמ' במסכת כתובות )י' ע"ב( אמר רב אכל תמרים אל יורה ,וברש"י אל יורה, שום הוראה ,לפי שטורדות דעתו כשיכור .וכתב בהורה גבר, לכן לא הוזכר שם הפרי ארץ זית שמן ותמר ,אלא היוצא ממנו והוא דבש .עוד יש לי בזה להאריך אך אין הזמן עמדי כעת.
ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת )דברים ח .ט(. ואמר רב אשי במסכת תענית )ד' ע"א( כל ת"ח שאינו קשה כברזל אינו ת"ח שנא' וכפטיש יפוצץ סלע )ירמיה כג .כט( ,א"ל רבי אבא לרב אשי אתון מהתם מתניתו לה ,אנן מהכא מתנינן לה, דכת' ארץ אשר אבניה ברזל ,אל תקרי אבניה אלא בוניה. אמר רבינא אפילו הכי מיבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא ,שנא' והסר כעס מלבך וגו' )קהלת יא .י(. ובטעם ונופך אמרתי שרב אשי ורבי אבא דבר אחד אמרו .לפי המהרש"א בח"א על מסכת פסחים )קיט ע"א( אמר רבי שמעון בר נחמני אמר ר' יונתן וכו' אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה )תהלים קיח .כב( אמר ישי וכו' ,ופי' המהרש"א בח"א שם ,במלחמה עם גלית הפלשתי ,ולפי שעי"ז אמר שאול בן מי זה הנער )שמואל א' יז .נה( שראה בו טכסיסי מלכות ,ודואג השיבו עד שאתה שואל אם הוא ראוי למלכות שאל אם ראוי הוא לבוא בקהל כמפורש במסכת יבמות )עו ע"ב( אמר רבי יוחנן דאמר קרא וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער ,אמר ליה דואג האדומי עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו ,שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו ,מאי טעמא ,דקאתי מרות המואביה וכו' .ולזה אמר ישי אבן מאסו הבונים שהם דואג וסייעתו שהם תלמידי חכמים שנקראו בונים שהיו מואסים בו שאינו ראוי לבוא בקהל. ואמרתי שאבן וסלע מורה על קשיות הלב לפי הכתוב והסירותי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר )יחזקאל יא .יט( ,וממילא לפי"ז אבן מאסו הבונים היינו לב האבן שמאסו הבונים שהם תלמידי חכמים .ולרבי אבא שלמד מארץ אשר אבניה ברזל ,זהו אל תקרי אבניה אלא בוניה ,כי הבונים אלו התלמידי חכמים מאסו את האבן שזה קשיות הלב .ולרב אשי שלמד שתלמיד חכם צריך שיהיה קשה כברזל מהפסוק כפטיש יפוצץ סלע ,סלע דוקא ,כי סלע הוא האבן הוא קשיות הלב .וזהו אבן היינו הסלע המורה על קשיות הלב ,מאסו הבונים אלו תלמידי חכמים כנ"ל. וזה גם המשך הגמ' כאן ,אפילו הכי מיבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא ,שנא' והסר כעס מלבך .מלבך דוקא ,היינו לב האבן ,אותו אבן בו מאסו הבונים אלו התלמידי חכמים. ובפייט בתפילת גשם יחד לב וגל אבן מפי באר מים ,בעבורו אל תמנע מים ,שהכוונה על יעקב אבינו .אולי אפשר להמליץ כזאת, יחד לב וגל אבן ,שיעקב גלל את לב האבן ויחד לבו להבוית"ש.
לע"נ מרת דבורה שטיינמץ בת הרה"ח ר' פינחס ע"ה נפ ' כ " ד תשרי תשס " ט ת .נ .צ .ב .ה. ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך )דברים י .יב(. ואמר רבי חנינא במסכת ברכות )לג ע"ב( הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנא' ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה .ולכן בתפילת חנה במסכת ברכות לעיל )לא ע"ב( ונתתה לאמתך זרע אנשים ,מאי זרע אנשים וכו' ,ורבנן אמרי זרע אנשים זרע שמובלע בין אנשים ,כי אתא רב דימי אמר, לא ארוך ולא גוץ ולא קטן ולא אלם ולא צחור ולא גיחור ולא חכם ולא טפש ,ע"כ .אבל שיהא צדיק וירא שמים לא ביקשה, כי יראת שמים אינו בידי שמים אלא ביד האדם עצמו ,שנא' ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה. כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא )דברים י .יז(. ובמסכת יומא )סט ע"ב( במערבא מתנו הכי, הגדול -נחמיה ח .ו( רב גידל אמר גדול שגדלו בשם המפורש ,ורב מתנא אמר האל הגדול הגבור והנורא )נחמיה ט .לב( .והא דרב מתנא מטייא לדרבי יהושע בן לוי ,דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה ,שהחזירו עטרה ליושנה. אתא משה אמר האל הגדול הגבור והנורא ,אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו )שראה שרי נבוכדנצר נכנסין להיכל ומריעים בו ככל רצונם( איה נוראותיו ,לא אמר נורא )עושה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם האל הגדול והגבור ה' צבאות שמו – ירמיה לב .יח( ,אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו )זה שבעים שנה( איה גבורותיו ,לא אמר גבור )ואתפללה לה' אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו -דניאל ט .ד( .אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו )כל השנים הללו שנשתעבדו בהן( שנותן ארך אפים לרשעים )על כל הגזירות שגוזרים על בניו( ,ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות )מן יום החורבן אתה למד נוראותיו ,שכל האומות נאספו להשמידם ונתקיימו מהן( ,ע"כ .ובדרך אפשר ,משה אמר האל הגדול הגבור והנורא ,אתא ירמיה ולא אמר נורא ,אתא דניאל ולא אמר גבור ,וכיון שנותר הגדול לבד ,אתו אנשי
)ויברך עזרא את ה' האלהים
כנסת הגדולה והחזירו עטרה ליושנה לומר האל הגדול הגבור והנורא .אנשי כנסת הגדולה שהיה בידם הגדול לבד ,ועל זה הוסיפו והחזירו העטרה ליושנה ,ולכן נקראים כנסת הגדולה. כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק ,והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים )דברים יא .י-יא(. וברש"י ארץ הרים ובקעות ,משובח ההר מן המישור. שהמישור ,בבית כור אתה זורע כור .אבל בהר ,בית כור ממנו, חמשת כורין .ארבע מארבע שפועיו ואחד בראשו. אחרי שמשה רבינו הודיענו כי ארץ ישראל למטר השמים תשתה מים ,כי היא ארץ הרים אשר בהרים צריך לגשמים לפי שאין שייך להשקות ברגלך כגן הירק .ופירוש הדברים ברש"י ,ארץ הרים שהוא המשובח ברישא ,ואח"כ מוסף גם בקעות ,מישור שאינן הרים .ולענ"ד ,אולי ארץ הרים ובקעות כוונתו להר המשובח בלבד ,אף שגם בקעות נאמר .כי דוקא להרים נדרש למטר השמים תשתה מים כנ"ל .ואמנם לא תפיק נפשך לבר מהלכתא, כל מדות חכמים כן הוא )ר"ה יג ע"א( ,ואם פי' רש"י שבית כור בהר הוא כחמש בית כור בבקעה ,אפ"ל שזה נלמד ממה שאמרנו שכוונת רש"י בפסוק ארץ הרים ובקעות ,להר המשובח בלבד ולא למישור ובקעה .ארץ חדא ,הרים מיעוט רבים תרתי ,וכן בקעות מיעוט רבים תרתי ,הרי חמשה בהר .ובדיוק ובכיוון הוא מה שפי' רש"י שבית כור בהר ,הוא כחמשה בית כור בבקעה. ועוד בזה .לפי שאמרנו שבתוך מעלותיה של ארץ ישראל הוא גם שבמקום קטן יש מקום זריעה רב .ממילא מה שבמסכת שבת )פה ע"א( אמר רב אסי לגבי כלאים ,ערוגה תוכה ו' חוץ מגבוליה )ערוגה שאמרו ,צריכה להיות ו' חוץ מגבוליה ,שהיו מניחין בערוגה קרקע חלק סביבות הזריעה למקום דישה כשהוא משקה הזרעים מהלך בגבולין ,ואשמעינן רב אסי דלא תימא ו' עם הגבולין וכשהניח טפח חלק לכאן וטפח חלק לכאן לא תהא ערוגה מקום יניקתה
אלא ארבע ואין הפרש בין אמצעי לשכנגדו אצל הגבול אלא טפחיים( ,תניא נמי הכי ערוגה תוכה ששה ,גבוליה בכמה )כמה רחבן להיות ערוגה כהלכתה ותהא עליה תורת הערוגה לכל דבריה כדלקמן בגמ' להתיר ראש תור ירק הנכנס לה והיוצא ממנה,
דכי ליתא כשיעורא לא חשיב למיהוי לה קולי שדה( ,כדתנן ,רבי יהודה אומר רוחב כמלא רוחב פרסה .א"ר זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא מ"ט דר' יהודה ,דכתיב והשקית ברגלך כגן הירק ,מה רגל טפח אף גבול נמי טפח )להטעין על כתפך מים ולהלך ברגלך סביבותיה להשקותה ,למה ליה למכתב רגלך ,לומר שבמקום מהלכו להשקותה ,כשיעור רגל הוא(, ע"כ .וממילא אפ"ל ,כיון שארץ מצרים אשר יצאתם משם ,תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק ותצטרך לגבוליה של הערוגה רוחב כמלא רוחב פרסה בשביל להשקותה ,אבל ארץ ישראל כיון שלמטר השמים תשתה מים אין נצרכת להשקיה ,ממילא שוב אין נצרכת למלוא רוחב טפח להשקותה ותוכל לזורעה ביותר. ארץ אשר ה' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה )דברים יא .יב(. במסכת ראש השנה )יז ע"ב( מיתיבי עיני ה' אלהיך בה ,עתים לטובה עתים לרעה .עתים לטובה כיצד ,הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים ,לסוף חזרו בהן, להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ,אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן ,הכל לפי הארץ וכו' .והנה כאשר הגשמים בשפע ,מתגלה טובת הבורא לברואיו .לא כן כששבים בתשובה ,כי אז התגלות טובת הבורא לברואיו היא גדולה ביותר .שהרי מששבו בתשובה לאחר גזר דין ,יוצא האדם לדרכו כשבשדהו גשמים לפי הצורך ואילו ברחוב העיר אין גשמים, והגילוי בזה גדול יותר .אלא שכך הוא גם לאידך גיסא ,בהמשך דבריהם ז"ל בגמרא עתים לרעה כיצד ,הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בר"ה ופסקו עליהן גשמים מרובין ,לסוף חזרו בהן ,לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ,אלא הקב"ה מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן .וגם זה הוא חסד אל .שאף שחטאו ,מוכיחם הבורא ית"ש כשיראו שירדו גשמים רבים ברחובה של עיר ,ואילו בשדה לתועלת ,אף לא טיפה אחת. ובדרך מליצה אמרתי ,שכבר אמר רבי אבהו במסכת ברכות ע"ב( מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין. לפי שכשנגזר דין לרעה ואח"כ שבו בתשובה ורפא להם עד שאמנם אין הקב"ה מוסיף גשמים כנ"ל ,אלא מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן .הרי שהאדם היוצא מביתו ,אף שבשדהו גשמים כנדרש לתבואתו ,אבל הוא בשלוה בדרכו וללא מטריה. משא"כ צדיקים גמורים ,שהגשמים בשפע על הכל ואז נדרש למטריה ומחסה מהמטר בכל מקום שהוא .והיינו במקום שבעלי תשובה עומדין ללא מטריה ומחסה מהמטר ,צדיקים גמורים אינן יכולין לעמוד ,כי בכל מקום צריכים הם למחסה מהגשמים. )לד
בידו האפשרות למצוה זו ,ואף צדיקים אפשר שיקיימו בידם מצות ושבת עד ה' אלהיך ,כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא )קהלת ז .כ( .משא"כ צדיקים גמורים ,גמורים בדוקא ,היינו שאם היה צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא והרי הוא בחינת צדיקים גמורים ,הרי חסרתו מצות ושבת עד ה' אלהיך שהיא מתרי"ג מצוות .ולכן ,במקום שבעלי תשובה עומדים ויש להם גם מצוה זאת ,צדיקים גמורים אינם עומדין כי חסרתם מצוה אחת זו. ובזה אפשר להבין ולמה תצא זאת מלפניו ית"ש שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא כלל ואף לא עבירה אחת קלה עד שיהיה חייב לעשותה .וזו טובת הצדיק בכדי שיזכה לקיים ולא יחסר אף לא מצות ושבת עד ה' אלהיך כנ"ל. ומסייעא נמי ,דאיתא במסכת סוטה )יד ע"א( כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל ,אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי ,א"ל הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר ,מעלה אני עליך כאילו עשיתם .חזינן שזו היא דאגת משה רבינו לקיים בעצמו כל המצוות עד שאמר לו הקב"ה אני מעלה עליך כאילו עשיתם. ואם הזכרנו דברי הגמרא במסכת ראש השנה )יז ע"ב( עתים לטובה כיצד ,הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים ,לסוף חזרו בהן ,להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ,אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן ,הכל לפי הארץ .הנה בחודש שבט תשס"ט אחרי שעפ"י קריאת פוסקי הדור אמרנו כבר מימי החנוכה תפילת גשמים כמבואר בטור או"ח )סי' תקע"ט( ברך עלינו וכו' ,שמרה והצילה שנה זו וכו' ועשה לה תקוה טובה ואחרית שלום .חשבתי, תקוה ואחרית שלום ,היינו אחר שכבר חלף חשון ועבר כסלו, וטבת אף הוא תם וכעת כבר חודש שבט ,עכ"ז עשה לה תקוה ואחרית שלום שסופה תתברך ,שהרי ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה )דברים יא .יב( .זהו הכונה בבקשת עשה לה תקוה ואחרית שלום. כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבלכם )דברים יא .כד(. ובמסכת מגילה )טז ע"א( אמר ליה )המן למרדכי( סק )על הסוס אשר רכב בו המלך( ורכב ,אמר ליה לא יכילנא דכחישא חילאי מימי תעניתא, גחין )המן( וסליק )מרדכי( ,כי סליק בעט ביה ,אמר ליה לא כתיב לכו בנפול אויבך אל תשמח )משלי כד .יז( ,אמר ליה הני מילי בישראל ,אבל בדידכו כתיב ואתה על במותימו תדרוך )דברים לג. כט( .ואחר שמרדכי הצדיק קיים בהמן ואתה על במותימו תדרוך, כעת כבר הישועה ודאית ,שהרי הבטחה מפורשת לנו כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה וגו' .אחר שמרדכי קיים בהמן ואתה על במותימו תדרוך ,על כורחך תתקיים הבטחת הבורא ב"ה כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה, וכעת ודאי אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם )אסתר ט .א(.
אחר שזכיתי לשמש בקדש במשך שנים והיה נוהג להתבטא אודותי 'דאס איז מיין מזכיר'' - ,זהו מזכירי') ,קיימות הקלטות בשיחות כשהציגני בתואר זה(, השתדלתי לכתוב זעיר פה וזעיר שם משראו עיני ושמעו אזני ,אך כיון שהתפעלותי האישית היתה ממדותיו הגבוהות ,לכן לא טרחתי לרשום המופתים.ובשביללצאתי"חאספרבמשהו.
פ"א בביקור אצל כ"ק אדמו"ר מרחמיסטריוקא זי"ע ואחר שדנו מי יברך תחילהלשתייתלחיים,בירךראשונהכ"קאדמו"ר וטעםמעט ,ואח"כ בירך כ"קאדמו"רמרחמיסטריווקא ואחרשטעםמעטהניחהכוסוברגעכמימריה תפס כ"ק אדמו"ר זי"ע את שיירי אדמו"ר מרחמיסטריוקא ושתה עד תומו ותיכף ומיד שתה גם את שיירי עצמו ,מסתמא בכדי שכ"ק אדמו"ר מרחמיסטריוקאלאישיבלרביבשתייתשייריהרבי. זוכרניאתמבטהנצחוןשהיהניבטמעיניהרביבאותורגעכשכ"קאדמו"ר מרחמיסטריוקאנראהנבוךמהכבודויקרשרבינוחלקלו.כ"קאדמו"רזי"ע היהחכםהרזיםבמידותוכיבוד.
עוד כהנה וכהנה רבות ראיתי ,ואוסיף שבדרכי לשמש בקדש כשהרבי התגורר עדיין בת"א הייתי נוהג לעבור בבית חתנו אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א,היהזהבימיםשלפניהפסחכשעברתיבביתחדב"נ,וזוגתוהרבנית בתכ"קאדמו"רזי"עשחהלילפיתומהשהרביחפץ להזמינני ללילהסדר, מאד שמחתי ואמרתי לה שהזמנתו של הרבי תגיע ברגע הנכון ,כיון שתכניתי היתה לארח זוג מסויים לליל הסדר ועדיין טרם הזמנתים ,וכעת מאחרשנודעתישהרבירוצהלהזמיננו,ממילאלאאזמיןאתאורחיי. משם המשכתי למעון רבינו בשדר' רוטשילד בציפיה להזמנתו כדברי בתו הרבנית ,ישבתי אל מול פני קדשו בעבודת הקדש מלאכת המזכירו ,ואין שום הזמנה מרבינו ומאן דכר שמיה דליל סדר .טרם פניתי לצאת מאת הקדש ניסיתי בכל זאת ושאלתי את רבינו הקדוש היכן אהיה בליל הסדר, כ"קאדמו"רזי"עהשיבניעלאתרבזה"ל,דיהאסטדאךגעסט -,הריישלך אורחיםללילהסדר. הבנתי שבזמן הקצר שהלכתי מבית בתו הרבנית למעון קדשו ,טרחה היא ליידעאתאביהרבינוהקדוששלאיזמיננוכיוןשאנימתעתדלארחאורחים לליל הסדר .ולכן מיד כשיצאתי מחדרו הקדוש התקשרתי אליה בטרוניה, אך היא השיבה שאינה יודעת מאומה וכלל לא דברה עם הרבי .לא התקשרתי ואיני יודעת על מה הנך סח… אמרה לי .אך כ"ק אדמו"ר זי"ע ידעהכל.
)ע"ע בענין מקום שבע"ת עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין ,מש"כ בח"א מהרש"א
יומא פו ע"ב בד"ה שבשביל יחיד וכו' מוחלין לכל העולם וכו' ,עיי"ש(.
ייתכנו שגיאו ת כתיב וניסוח ,ועם המעיינים הסלי חה
ודאתינא להכי ,במה שאמר רבי אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין וכו' .לפי שבע"ת יש בידם מצות ושבת עד ה' אלהיך )דברים ד .ל( .וכל אדם שחטא במשהו ,יש
כשסיימת קריאתך העבר לחברך ,וכבר אמרו חז"ל
)אבות פ"ה מי"ח(
גיליונות פרשת השבוע להורדהwww.ladaat.net/gilionot.php :
המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו
Related Documents
Perot Haamal Ekev 2009
May 2020 1
Pinat Haamal Haazinu 2009
June 2020 1
Peirot Haamal Shoftim 2009
May 2020 2
Peirot Haamal Nitzavim 2009
June 2020 2
Peirot Haamal Reeh 2009
May 2020 2