Pachad David Rh 5770

‫אשדוד‪ :‬רח׳ האדמו״ר מבעלזא ‪ 43‬טל‪ 08-8566233 .‬פקס‪08-8521527 .‬‬ ‫ירושלים‪ :‬רח׳ בית וגן ‪ 97‬טל‪ 02-6433605 .‬פקס‪02-6433570 .‬‬

‫עלון מס׳ ‪478‬‬

‫ראש השנה‬ ‫שיחה שבועית לפרשת השבוע מאת מו״ר הגה״צ רבינו דוד חנניה פינטו שליט״א‬

‫קריאת התורה של יום ראשון – הדאגה והכרת הטוב לזולת‬ ‫בקריאת התורה של יום ראשון של ראש השנה קוראים אנו על פרשת לידתו של יצחק‬ ‫)בראשית כא‪ ,‬א‪ -‬ב( "וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר‪ ,‬ותהר ותלד‬ ‫שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר‪-‬דבר אתו אלקים"‪.‬‬ ‫פרשה זו מספרת על כך ששרה תבעה מאברהם אבינו שיגרש את האמה הזו – הגר ואת‬ ‫ישמעאל בנה‪ .‬מחמת שראתה את מעשיו חרדה אל ליבה על יצחק בנה‪ ,‬שמא ילמד‬ ‫ממעשיו‪ .‬ואברהם‪ ,‬אשר לב אב רחום לו‪ ,‬חס על בנו ישמעאל ולא רצה לגרשו‪ ,‬אך הקב"ה‬ ‫פנה אליו ואמר לו 'כל אשר תאמר לך שרה אשתך שמע בקולה'‪.‬‬ ‫וסיפור זה אומר דרשני‪ ,‬כלום לא הבין אברהם שמצבו הרוחני של ישמעאל עלול להשפיע לרעה‬ ‫על יצחק בנו? מדוע לא הסכים עם שרה? עוד צ"ב מה עניינו של מעשה זה לראש השנה?‬ ‫אכן במעשה זה לא מסתיימת הקריאה‪ ,‬ממשיכה היא ובסיומה שומעים אנו על העסק‬ ‫שהיה לאברהם עם עבדי אבימלך מלך גרר‪ .‬וגם כאן התמיהה עולה מאליה‪ ,‬מה ענינו של‬ ‫סיפור דברים זה לראש השנה‪ ,‬מדוע תקנו דווקא קריאה זו לזמן שכזה כיום הדין‪ ,‬מה‬ ‫הקשר בין סיפורים אלו למהותו של ראש השנה‪.‬‬ ‫ובכדי להבין זה הענין שומה עלינו להתבונן משנה התבוננות‪ ,‬במעשים המובאים בקריאה‬ ‫זו של ראש השנה וללמוד סוד ענינן‪ .‬ולפיכך נתנה ראש ונשובה לתחילת הקריאה‪ ,‬למעשה‬ ‫של ישמעאל והגר‪.‬‬

‫אלא אם כבר ישפיע הוא לרעה גם עליו! ולזאת לא היתה מוכנה!‬ ‫וכך כותב הכלי יקר על אתר‪" ,‬כי לא יירש בן האמה הזאת‪ .‬וכי בעבור שגרשו אי אפשי לו לחזור‬ ‫לירושתו אחרי מות אביו‪ .‬ונראה שעל ירושת המעשים הוא מדבר‪ ,‬כי ראתה שרה את בן הגר‬ ‫המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק בגלוי עריות וכו'‪ ,‬על כן אמרה שרה לגרשו‪ ,‬כדי שלא ילמוד‬ ‫יצחק ממעשיו‪ .‬ואם תאמר‪ ,‬אדרבא שמא יצחק יהפכו ויחזירו למוטב‪ ,‬על זה אמרה ‪ -‬ידעתי בנבואה‬ ‫כי לא יירש עם בני ממעשה אביו אברהם הטובים‪ .‬ועל כן נשאר החשש שמא ילמוד יצחק ממנו"‪.‬‬ ‫ואכן הקב"ה הסכים על ידה ואמר לאברהם לגרשם‪ .‬כי אכן צדקה שרה ומישמעאל יצאו‬ ‫אומות של עובדי אלילים‪ ,‬והתברר למפרע כי רק בדרך זו שנהגה יכלה לשמר את יצחק ולדאוג‬ ‫לרוחניותו שממנו עתיד לצאת כלל ישראל‪ .‬וזהו שאמרה שרה 'כי לא יירש בן האמה הזאת עם‬ ‫בני עם יצחק'‪ ,‬כי ירושתו של יצחק‪ ,‬מורשה מפוארת היא לדורות‪ ,‬מורשה של תורה ועבודת‬ ‫ה'‪ ,‬אך מורשתו של ישמעאל‪ ,‬שונה בתכלית‪" ,‬פרא אדם – ידו בכל ויד כל בו"‪ ,‬ושרה שידעה‬ ‫זאת בנבואה‪ ,‬ידעה כנזכר מהכלי יקר‪ ,‬כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני‪ ,‬עם יצחק‪ ,‬שרה‬ ‫שידעה שאין לבן האמה הזאת מורשת – שלא ילך בדרכו של אברהם אבינו‪ ,‬שלחה אותו‪.‬‬ ‫ואמנם ישמעאל עצמו נתברך מפי המלאך‪ ,‬והתרבה זרעו פי כמה וכמה מזרעו של יצחק‪,‬‬ ‫אך כל זאת אינה ירושה מאברהם‪ .‬לא המשיך בדרכי אביו הצדיק‪ ,‬אלא בדרכי אמו‪ ,‬בהיותו‬ ‫"בן האמה" ולא כיצחק‪ ,‬שהמשיך את מורשת אמו הצדקת ואביו‪ ,‬וזהו שאמרה 'עם בני עם‬ ‫יצחק'‪ ,‬דבאה לומר כי יצחק מהותו שהולך בדרכי אבותיו ‪' -‬עם בני' ‪ -‬ממשיך את דרכי‪' ,‬עם‬ ‫יצחק' – ממשיך דרך אביו‪ ,‬שקראו בזה השם‪.‬‬

‫בין אדם לבנו‬

‫מורשתו של יצחק – מורשה לדורות‬

‫הנה בתחילה באה התורה ומספרת כיצד שרה דואגת לחינוכו של יצחק‪ ,‬כיצד חרדה היא‬ ‫לעתידו ומבקשת מאברהם לסלק את ישמעאל מביתם‪ .‬אך אברהם שומע את דבריה‬ ‫ומסרב‪ .‬ואמנם אין ספק כי גם הוא חרד על חינוכו של יצחק‪ ,‬לא פחות ממנה‪ ,‬ככל אב‪ .‬אך‬ ‫בעוד שהיא רק אמו של יצחק הרי שאברהם דואג לשני הבנים‪ ,‬אב הוא לשניהם‪ .‬ודאגתו‬ ‫היא דאגת אמת‪ ,‬מחד עומד עתידו הרוחני של יצחק ומאידך עתידו של ישמעאל‪ ,‬האמנם‬ ‫כלו כל הקיצין ואין דרך לתקן את דרכו של ישמעאל‪ ,‬האמנם אין דרך להשיבו בתשובה?‬ ‫והרי לנו כי אברהם בעומדו מול הספק הזה לא היה מסוגל להחליט עד שהקב"ה בכבודו‬ ‫ובעצמו התגלה אליו ואמר לו "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה"‪.‬‬ ‫וטעמו של דבר כפי שאמר הקב"ה לאברהם ‪" -‬כי ביצחק יקרא לך זרע" – כי יצחק הוא‬ ‫הוא עתידך‪ ,‬עתיד האומה הישראלית‪ ,‬וישמעאל לא! ולפיכך החובה היא לדאוג ליצחק‬ ‫יותר מאשר לישמעאל!‬

‫ומעתה מבוארת סיבת קריאת פרשה זו‪ ,‬דאמת צדקה שרה ומיצחק יצא עם מפואר‪,‬‬ ‫'אשרי העם יודעי תרועה'‪ ,‬שיודעים 'לפתות' את בוראם בראש השנה ע"י הזכרת עקידתו‬ ‫של יצחק וע"י שיפור מעשיהם‪ ,‬וכן בכל השנה מפתים את בוראם ע"י קיום התורה‬ ‫והמצוות‪ .‬ולפיכך כעת בראש השנה‪ ,‬קוראים אנו על פרשה מופלאה זו ומזכירים בכך‬ ‫את עובדת היותנו נבדלים משאר האומות 'כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק'‪,‬‬ ‫שונים בעצם מהותנו‪ ,‬כי גם אם חטאנו עווינו ופשענו‪ ,‬הרי שעדין בנים אנו לבורא עולם‪,‬‬ ‫כי ישראל שחטא עדיין ישראל הוא‪ ,‬כי ירוש ירשנו מאבותינו ירושה נפלאה של תורה‬ ‫ומצוות! שלא כישמעאל שירש גניבה רצח וניאוף!‬ ‫ואת ההבדל הזה בינינו לבין אומות העולם מזכירים אנו בראש השנה‪ ,‬להורות כי אנו בשונה‬ ‫מהם ממליכים עלינו את בוראנו‪ ,‬ולפיכך ראויים אנו שתנתן לנו שנה טובה‪ ,‬שנזכה להכתב‬ ‫לחיים טובים ולשלום‪.‬‬

‫"כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה"‬

‫אבימלך ואברהם – סליחה מחד והכרת הטוב מאידך‬

‫אכן שרה נביאה היתה‪ ,‬כדאיתא בחז"ל )מגילה יד‪ ,‬א( שהיתה סוכה ברוח הקודש‪ ,‬בראותה‬ ‫את מעשיו המקולקלים של ישמעאל הבינה כי לא רק שלא ישפר את דרכיו‪ ,‬אלא שאם‬ ‫ישאר עם יצחק עלול הוא להשפיע עליו לרעה‪ ,‬ולכך הבינה כי לא נותרה אלא ברירה אחת‬ ‫ולפיכך ‪" -‬ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה‪ ,‬כי לא יירש בן‪-‬האמה הזאת עם בני‪,‬‬ ‫עם יצחק"‪ .‬היינו כי יחדיו‪ ,‬שניהם טובים‪ ,‬שניהם יורשים‪ ,‬לא שייך‪ ,‬כי הוא לא יירש עם בני‪,‬‬

‫אכן אכתי לא בארנו מה ענין הברית שכרת אברהם עם אבימלך בבאר שבע לראש השנה‪ .‬אכן‬ ‫אם נתבונן בכך הרי שפשוט הדבר‪ ,‬כי כל מהות המעשה המובא כאן ענינו סליחה לזולת‪.‬‬ ‫כי הנה אבימלך ואנשיו חטאו לאברהם‪ ,‬גזלו את בארות המים אשר לו‪ ,‬ולא רק בזאת מסתכמת‬ ‫רשעותם‪ ,‬כי לא רק שלא הודו שגזל בידם‪ ,‬אלא היו אומרים רועי‬ ‫אבימלך "אנחנו חפרנוה"‪ ,‬כמובא ברש"י על אתר‪.‬‬ ‫המשך בעמוד הבא <‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫ﬣילוﬥא דצﬢיקיא‬ ‫א ‪ -‬רבי יעקב דוד ווילאוובסקי‪ ,‬הרידב"ז מסלוצק‪ ,‬וצפת ה ‪ -‬רבי ברוך שלום הלוי אשלג‪,‬‬ ‫ב ‪ -‬רבי משה כהן מחכמי ג'רבא‪ ,‬מח"ס זכות משה‬ ‫מח"ס ברכת שלום‬ ‫ג ‪ -‬רבי אפרים הכהן‪ ,‬מראשי המקובלים בירושלים‬ ‫ו ‪ -‬רבי אריה ליב‪" ,‬הסבא משפולי"‬ ‫ד ‪ -‬רבי אברהם דנציג‪ ,‬ה"חיי אדם"‬ ‫ז ‪ -‬נולד ונפטר זבולון בן יעקב אבינו ע"ה‬

‫ראש השנה‪ ,‬א‘ אב ﬨשס“ט‬

‫הﬢ‪‬קת נרות‬ ‫מוצאי שבﬨ‬ ‫ﬧבינו ﬨﬦ‬

‫ירושלים‬

‫תל אביב‬

‫באר שבע‬

‫‪18:06‬‬ ‫‪19:14‬‬ ‫‪19:50‬‬

‫‪18:21‬‬ ‫‪19:16‬‬ ‫‪19:52‬‬

‫‪18:23‬‬ ‫‪19:15‬‬ ‫‪19:51‬‬

‫הזדמנות מיוחדת לתשובה‬ ‫אמרת חז"ל המפורסמת‬ ‫"הכל הולך אחר החיתום"‬ ‫ ניצבת היא במלא תוקפה‬‫ועוזה‪ ,‬אליבא דחכמי תורת‬ ‫המוסר‪ ,‬גם לענין מצות‬ ‫התשובה‪ .‬גם יהודי שחטא‬ ‫והרשיע בכל משך ימי חייו עלי‬ ‫אדמות‪ ,‬ושבעה האחרונה קודם‬ ‫פטירתו מן העולם חזר בו והביע חרטה‬ ‫על מעלליו הרעים ושב בתשובה שלימה ‪ -‬תשובתו מקובלת ורצויה לפני‬ ‫המקום ברוך הוא‪.‬‬ ‫כיוצא בו הוא הדין לסוף תקופת השנה ‪ -‬בערב ראש השנה כאשר האדם‬ ‫מתעורר ומפשפש במעשיו בערב ראש השנה ומקבל על עצמו לתקן‬ ‫ולשפר את מעשיו והוא חוזר בתשובה‪ ,‬הרי בכך הוא מתקן למפרע את כל‬ ‫השנה כולה‪ .‬ואחרית הטובה המתעוררת בסוף השנה עומדת לו להעלות‬ ‫את כל מעשיו מראשית השנה ועד אחרית שנה לטובה ולברכה‪.‬‬ ‫בדרך רמז מציין בעל "קצה המטה"‪ ,‬לדברי הכתוב "כי לולא התמהמהנו‬ ‫כי עתה זה שבנו פעמיים"‪" .‬לולא" אותיות "אלול"‪ .‬כלומר אף אם היינו‬ ‫מן המתמהמהים לשוב בתשובה בחודש אלול‪ ,‬חודש הרחמים והסליחות‪,‬‬ ‫כי "עת'ה" ‪ -‬ראשי תיבות "ערב תחילת השנה"‪ .‬היינו שבערב ראש השנה‬ ‫"שבנו זה פעמיים" ‪ -‬בתשובה כפולה ומכופלת‪.‬‬

‫בשבילכם אני מניח הכל‬

‫הוא עושה? אומר להם עשו תשובה מראש השנה‪ .‬והם נכנסין ובאין ביום‬ ‫הכיפורים ומתענין בו ועושין תשובה‪ .‬והקדוש ברוך הוא מוחל להם‪ .‬ומה הן‬ ‫עושין? ערב ראש השנה גדולי הדור מתענין‪ ,‬והקדוש ברוך הוא מותר להם‬ ‫שליש מענותיהם‪ ,‬ומראש השנה ועד יום הכיפורים‪ ,‬היחידים מתענים‪,‬‬ ‫והקדוש ברוך הוא מוותר שליש מעונותיהם‪ ,‬וביום הכיפורים כל ישראל‬ ‫מתענין ומבקשין רחמים אנשים ונשים וטף‪ ,‬והקדוש ברוך הוא מוותר להם‬ ‫את הכל"‪.‬‬ ‫מרן ה"בית יוסף" מדקדק מדוע הטור כתב שנהגו כולם להתענות בערב‬ ‫ראש השנה‪ ,‬בעוד שבדברי המדרש מוכח שרק הגדולים מתענין בערב‬ ‫ראש השנה? הבית יוסף עצמו מסביר שמשום שבדבר שהוא צער לו‪ ,‬כל‬ ‫הרוצה לעשות עצמו 'גדול' עושה‪.‬‬ ‫ה"חתם סופר" מוצא הסבר נוסף מדוע כתב הטור שהיום כולם נוהגים‬ ‫להתענות‪ ,‬ולדבריו הסיבה היא מכיון שבזמניהם היו גדולים הרבה‪ ,‬והיה‬ ‫בהם די כבוד למלך אם אלו יוצאים לקראתו‪ .‬אך בעוונותינו הרבים במיעוט‬ ‫הדורות ובני עלייה מועטין ולא ימצאו מנין עשרה מתענים‪ ,‬וקיימא לן‬ ‫ד"ברוב עם הדרת מלך"‪ ,‬ומצוה להרגיש עזרה‪ ,‬על כן ההכרח שגם הקטנים‬ ‫ילכו עם הגדולים‪.‬‬ ‫טעם אחר לכך מביא בספר "חיי אדם" )סימן קל"ח(‪ :‬ערב ראש השנה הוא‬ ‫יום האחרון מן השנה‪ ,‬וקיבלו חז"ל שכל העושה תשובה יום אחד בשנה‪,‬‬ ‫חשוב כאילו שב כל השנה‪ ,‬ולכן הנהיגו שכולם מתענים"‪.‬‬ ‫אם כי בספר "כתר שם טוב" לרבי שם טוב גאגין זצ"ל‪ ,‬מביע את תמיהתו‬ ‫על המנהג שהכל מתענין בערב ראש השנה ‪ -‬שאם כן הרי זה נהפך‬ ‫ל"תענית ציבור"‪ ,‬ועליהם אפוא מוטלת החובה להוציא ספר תורה ולקרות‬ ‫בפרשת "ויחל משה"‪ .‬והמציאות היא שאין נוהגין כן כלל‪.‬‬ ‫אפס שעל תמיהה זו כבר נכתבו הסברים אחדים‪ .‬בספר "אלף המגן"‬ ‫)סימן תקפ"א‪ ,‬עד(‪ ,‬מנמק זאת בכך שמכיון שתענית זו היא בגדר של‬ ‫מנהג בעלמא‪ ,‬אין זה בגדר "תענית ציבור"‪ ,‬וכל יום תענית שצמים בו כדי‬ ‫לשוב בתשובה אין לו דין של תענית ציבור אלא הוא בגדר תענית יחיד‪.‬‬

‫הטור באורח חיים ]סימן תקפ"א[ כותב שמנהג אשכנז להתענות בערב‬ ‫ראש השנה‪ .‬סימוכין למנהג זה הוא מביא מדברי המדרש )מדרש תנחומא‬ ‫פרשת אמור(‪:‬‬ ‫"משל למדינה שהיתה חיבת ַלי ְַפס למלך והיה המלך משלח לגבותה ולא‬ ‫היתה נותנת‪ ,‬שהיה השטר גדול‪ .‬כך בפעם הראשון‪ ,‬ופעם השני היה משלח‬ ‫לגבותה ולא היו נותנין"‪.‬‬ ‫"מה עשה המלך? אמר לבני פלטרין שלו‪ ,‬עמדו ונלך עליהם‪ .‬עד שהן הולכין‬ ‫כמו עשרה מילין‪ ,‬שמעו בני המדינה‪ .‬מה עשו? התחילו גדולי המדינה יוצאין‬ ‫לאנפטי ]לקראת[ של מלך"‪.‬‬ ‫"אמר להם מי אתם? אמרו לו בני מדינה פלונית אנו ששלחת לגבותינו‪.‬‬ ‫אמר להם; ומה אתם מבקשין? אמרו לו; בבקשה ממך עשה עמנו חסד‪,‬‬ ‫שאין לנו מה ליתן‪ .‬אמר להם; בשבילכם אני מניח לכם מחצה"‪.‬‬ ‫"עד שהוא בא‪ ,‬יצאו בינוני המדינה‪ ,‬אף הן קדמו אותו כמו חמישה מילין‪.‬‬ ‫אמר להם ומי אתם? אמרו לו; בני המדינה פלונית ששילחת לגבות ואין‬ ‫לנו כח לעמוד‪ ,‬אלא בבקשה ממך שתרחם עלינו‪ .‬אמר להם; כבר הנחתי‬ ‫מחצה ובשבילכם אני מניח מחצה על מחצה"‪.‬‬ ‫"עד שהוא מהלך‪ ,‬יצאו כל בני המדינה אליו ‪ -‬גדולים וקטנים‪ .‬אמר להם מה‬ ‫אתם מבקשים? אמרו לו; אדונינו המלך‪ ,‬אין לנו כח ליתן מה שאנו חייבים‬ ‫לך! אמר להם; כבר הנחתי מחצה‪ ,‬ומחצה על מחצה‪ ,‬ובשבילכם אני מניח‬ ‫הכל‪ .‬אלא מכאן ואילך ראש חשבון הוא"‪.‬‬ ‫והנמשל‪:‬‬ ‫"המלך‪ ,‬זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא יתברך ויתעלה שמו‪ .‬בני‬ ‫המדינה‪ ,‬אלו ישראל‪ ,‬שהם מסגלין עוונות כל ימות השנה‪ .‬מה הקדוש ברוך‬

‫לעומת זאת מובא מנהג אחר ב"בית יוסף" בשם "הגהות מימוניות"‪" :‬יש‬ ‫בני אדם שנוהגים שלא להתענות ערב ראש השנה‪ ,‬משום חוקות הגויים‬ ‫)שהם נוהגים להתענות ביום חגם(‪ .‬ומיהו בפסיקתא דרב כהנא יש מצוה‬ ‫להתענות בערב ראש השנה‪ ,‬וכן איתא בירושלמי; רבי יונתן ציים כל ערובת‬ ‫ריש שתא‪ .‬וזה ראיה למנהגינו"‪.‬‬ ‫מנהג זה שלא להתענות בערב ראש השנה מובא בעוד אחרונים‪ ,‬נציין את‬ ‫דברי המהרי"ל‪" :‬מנהג בכל תפוצות ישראל‪ ,‬נערות ובתולות אוכלים קודם‬ ‫עלות השחר של ערב ראש השנה"‪ .‬ובספר דרכי משה מוסיף "ואני ראיתי‬ ‫הרבה מדקדקים שאכלו מעט‪ ,‬כדי שיצאו גם כן דברי הגהות מימוניות‬ ‫שיש נמנעים להתענות משום חוקות הנכרים‪ ,‬לכן אוכלים מעט קודם‬ ‫עלות השחר"‪.‬‬ ‫אפס‪ ,‬שעל פי תורת הסוד יש קפידא גדולה מאוד שלא לאכול קודם עלות‬ ‫השחר‪ ,‬ולכן הביא הרב שערי תשובה שנהגו רק לשתות תה או קפה‪.‬‬ ‫המנהג בימינו בקהילות אשכנז היוצאים ביד רמ"א‪ ,‬לפטור את עצמם‬ ‫בסעודות מצוה‪ ,‬סיומי מסכתות או ברית מילה וכיוצא בזה‪ .‬כפי שמובא‬ ‫בספר "פניני רבינו הקהילות יעקב"‪.‬‬

‫ועל אף כל זאת אין אברהם נוטר טינה על כך‪ ,‬אלא סולח וכורת ברית‪ .‬מחמת שזוכר‬ ‫הוא לאבימלך הכרת הטוב‪ ,‬על כך שנתן לו את ארצו‪ ,‬שאמר לו "הנה ארצי לפניך"‪.‬‬ ‫)על אף שאבימלך גמלו רעה כמסופר לעיל בפרשה(‪.‬‬ ‫ומכך הלימוד לנו הוא כפול ומכופל‪ ,‬ראשית עצם האפשרות לסלוח לכל אי מי אשר‬ ‫פגע בנו‪ ,‬אף אם התנהג שלא כשורה‪ ,‬כמו שאברהם סלח לאבימלך על אף התנהגותו‪.‬‬ ‫ושנית להכיר טובה לכל אדם ואדם‪ ,‬אף אם פעמים פגע בנו‪ ,‬בכל זאת עלינו מוטל‬ ‫להסתכל על הטוב שפעל למעננו ולהיות בעזרו כשיבקש את עזרתנו וחלילה וחס‬ ‫לא לנקום ולא לנטור‪.‬‬ ‫ואפשר שטמונה בכך גם בקשה לבורא עולם‪ ,‬דכפי שסלח אברהם לאותו אשר‬ ‫התנהג כלפיו ברוע וברמאות כך מבקשים אנו כי הקב"ה יסלח וימחל לנו על‬

‫כל עוונותינו ועל כל פשעינו‪.‬‬ ‫ואם כנים הדברים‪ ,‬הרי לנו מכנה משותף שיש לשני המעשים הללו המובאים בקריאת‬ ‫התורה של יום ראשון‪ .‬כי הנושא המרכזי העומד מאחורי שני הסיפורים הללו הוא‬ ‫'בין אדם לחבירו'‪ .‬בתחילה הדאגה לזולת‪ ,‬ולאחריה המחילה והכרת הטוב‪ .‬ולפיכך‬ ‫מובן שפיר אמאי הזכירו לנו ענין זה דווקא בראש השנה‪ ,‬להזכירנו כי יש לנו לתקן‬ ‫את דרכינו בבין אדם לחבירו‪ ,‬כי אם לא נתקנם אזי אף מעשה התשובה לא יעזור‬ ‫לנו‪ .‬שהרי אף יום הכיפורים העתיד לבוא אינו מכפר על מעשים שבין אדם לחברו‬ ‫אם לא ריצה האדם את חבירו‪ .‬ולפיכך אף קוראים אנו קריאה זו ביום הראשון עוד‬ ‫טרם שקוראים אנו על העקידה ומעלים זכרונינו לטובה לפניו יתברך‪ .‬לאמור כי הצעד‬ ‫הראשון שצריכים אנו לעשות אם חפצים אנו לזכות בדין הוא לפייס ולרצות את‬ ‫חברינו‪ ,‬ולדאוג שבמצוות שבין אדם לחבירו נהיה שלמים‪.‬‬

‫המשך מעמוד קודם <‬

‫יש נמנעים מלהתענות‬

‫שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לעבירה‬ ‫מתקנת חז"ל הקדושים‬ ‫לקרות בתורה בראש‬ ‫השנה מענינו של יום‪,‬‬ ‫בפרשת פקידתה של‬ ‫שרה אמנו ע"ה ושמחת‬ ‫יום הגמל את יצחק אבינו‬ ‫ע"ה‪ .‬ואחר הדברים האלה‬ ‫"ותרא שרה את בן הגר המצרית‬ ‫אשר ילדה לאברהם מצחק"‪ .‬ופירש‬ ‫רש"י‪ :‬לשון עבודה זרה‪ .‬כמו שנאמר )שמות לב‪ ,‬ו( "ויקומו לצחק"‪.‬‬ ‫דבר אחר‪ ,‬לשון גילוי עריות כמה דתימא )בראשית לט‪ ,‬יז( "לצחק‬ ‫בי"‪ .‬דבר אחר לשון רציחה‪ ,‬כמו )שמואל ב ב‪ ,‬יד( "יקומו נא הנערים‬ ‫וישחקו לפנינו"‪.‬‬ ‫אתמהה‪ ,‬הרי אמרו במדרש‪) :‬ב"ר נג‪ ,‬יד( "קפצו מלאכי השרת‬ ‫לקטרגו‪ ,‬אמרו לפניו; רבון העולמים! אדם שהוא עתיד להמית את‬

‫בניך בצמא‪ ,‬אתה מעלה לו באר? אמר להם; עכשיו מה הוא‪ ,‬צדיק או‬ ‫רשע? אמרו לו; צדיק‪ .‬אמר להם; איני דן את האדם אלא בשעתו"‪.‬‬ ‫הגע עצמך! אם אמרת שעבד עבודה זרה וגילה עריות ושפך דמים‪,‬‬ ‫תאמר שאמרו הקב"ה ומלאכי השרת שהוא צדיק?! עוד קשה‪ .‬וכי‬ ‫תאמר שהיה אברהם אבינו רואה כל הדברים המכוערים הללו אצל‬ ‫בנו‪ ,‬והיה מניחו ליכנס לתוך ביתו?!‬ ‫אלא ביאור הענין כך הוא‪ .‬דהנה כך שנו חכמים במשנתינו )אבות ג‪,‬‬ ‫יג(‪" :‬שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה"‪ .‬יתר על כן אמרו‬ ‫)דרך ארץ ה‪ ,‬ח(‪" :‬תחילת עבירה הרהור הלב שנייה לה ליצנות"‪ .‬אמור‬ ‫מעתה שלא היה ישמעאל רשע באותה שעה‪ ,‬אלא היה מתלוצץ‬ ‫ומצחק מן המצוות‪ .‬הלכך ביקשה שרה מאברהם שישלח אותו‬ ‫מעל פניו‪ ,‬כי אין מוכיחים את הלץ‪ .‬וכן הוא אומר )משלי ט‪ ,‬ח( אל‬ ‫תוכח לץ פן ישנאך‪ ,‬וכיון שהיתה בידו ליצנות ‪ -‬סופו שהוא עובר על‬ ‫כל העבירות החמורות הללו שאדם נהרג עליהם‪ ,‬מכל מקום לא היה‬ ‫המקום דן אותו אלא לפי אותה שעה‪.‬‬

‫"מלך א‪-‬להים על גוים א‪-‬להים ישב על כסא קדשו"‬

‫וכן אנו מוצאים גם כן‬ ‫בתפילתו של משה רבינו‬ ‫בשעה שהתפלל "זכור‬ ‫לעבדיך לאברהם ליצחק‬ ‫וליעקב" ‪ -‬הוסיף מיד‬ ‫לאחר מכן ‪" -‬אל תפן אל‬ ‫קשי העם הזה אל רשעו‬ ‫ואל חטאתו" )דברים ט‪.‬‬ ‫כז(‪.‬‬ ‫זכור לנו את זכות האבות‬ ‫לא לרעה‪ ,‬חלילה‪ ,‬אלא לטובה‬ ‫בלבד‪.‬‬

‫הנה בעשרת ימי תשובה אנחנו אומרים‪" :‬המלך הקדוש" "המלך‬ ‫המשפט"‪ ,‬שבהם תגלה מלכותו יתברך‪ .‬אך העיקר הוא יותר בשלשה‬ ‫ימים מהם שהם‪ :‬שני ימים של ראש השנה ‪ -‬שבהם הכתיבה‪ ,‬ויום כיפור‬ ‫ שבו החתימה‪.‬‬‫וזה שנאמר‪" :‬מלך א‪-‬להים על גוים" אותיות ג' יום‪ .‬שאז בשלשה יום‬ ‫הנזכרים "א‪-‬להים ישב על כסא קדשו" ‪ -‬לשפוט את הארץ‪.‬‬ ‫)"חיים והשלום"(‬

‫"זכרון תרועה מקרא קודש"‬ ‫אל יעלה בדעתכם ח"ו לומר שהקב"ה עלול לשכוח ולכן הוא זקוק‬ ‫לזכרון‪ ,‬שהרי אין לפניו ב"ה שכחה‪ ,‬שדברים אלו שייכים בבשר ודם‬ ‫ולא בהקדוש ברוך הוא‪ .‬אלא הדברים נאמרו בדרך משל לסבר אזננו‪,‬‬ ‫וכך רצו חז"ל לומר‪:‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא צוה לנו לתקוע בשופר כדי שנזכור עקדת יצחק ונראה‬ ‫עד כמה צריך האדם לאהוב את השי"ת עד שיהא מוכן ומזומן למסור‬ ‫נפשו למען שמו הגדול‪ ,‬כפי שאנו רואים ביצחק אבינו שהיה אברך בן‬ ‫ל"ז שנה ונתן לעקוד עצמו כשה כדי שאביו יעלהו לעולה לקיים מצות‬ ‫השי"ת‪ .‬שבודאי אם יעלה אדם על לבו כל זה‪ ,‬יתחזק ביהדותו ויתחרט‬ ‫על עוונותיו ויהיה נכון למסור נפשו מרוב אהבה להקדוש ברוך הוא כפי‬ ‫שעשה יצחק‪.‬‬ ‫ואם יהיה מוכן לכך‪ ,‬בודאי הקב"ה יחשיב הדבר כאילו קיים הדבר‬ ‫למעשה‪ .‬ולכן הכרח הדבר שהשופר יהיה של איל ויהיה כפוף שלא יהיה‬ ‫ישר‪ ,‬כדי שיכפוף אדם לבו בתפילה ויחזור בתשובה‪.‬‬ ‫)"מעם לועז"(‬

‫"ועקידת יצחק לזרעו היום )ברחמים( תזכור"‬ ‫ההזכרה של עקידת יצחק וכן הזכרת זכות אבות בכלל‪ ,‬אפשר שיהיו‬ ‫משתמשים בה לא רק לטובה‪ ,‬אלא גם לרעה‪ .‬אפשר שישתמש בה לא‬ ‫רק הסניגור אלא גם הקטיגור‪ ,‬שהרי יכול הוא לבוא ולטעון כי דווקא‬ ‫מפני שלנידון היו אבות שכאלה‪ ,‬שהיו צריכים לשמש לו כדוגמא‬ ‫במעשיהם הטובים ובנכונותם למסור את עצמם על קידוש השם‪ ,‬מגיע‬ ‫לו משום כך עונש חמור יותר‪.‬‬ ‫לפיכך אנו מתחננים ומבקשים‪" :‬ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים‬ ‫תזכור" ‪ -‬שלא תהיה עקידת יצחק נזכרת לנו חלילה לרעתינו‪ ,‬אלא‬ ‫"ברחמים" ‪ -‬לטובה ולזכות‪.‬‬

‫)"שני לוחות הברית"(‬

‫"ובכן תן פחדך על כל מעשיך"‬ ‫ובאמת יש לתמוה‪ ,‬וכי אנו בעצמנו‪ ,‬כבר מלאים וגדושים ביראת שמים‪,‬‬ ‫ושוב אין לנו דאגות אחרות אלא להתפלל על אומות העולם שתהיינה גם‬ ‫הם יראות שמים‪" :‬וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים"?‬ ‫אלא שבגמרא מסכת בבא קמא )דף צב‪ (.‬נאמר‪" :‬המתפלל על חבירו‬ ‫והוא צריך לאותו דבר ‪ -‬הוא נענה תחילה"‪.‬‬ ‫ולפיכך אנו מתפללים על אחרים‪ ,‬ומבקשים מהקדוש ברוך הוא "תן‬ ‫פחדך על כל מעשיך"‪ .‬וזאת בכדי שניענה על ידי כך אנו בעצמנו‪ ,‬ונהיה‬ ‫יראי שמים‪.‬‬ ‫)"דברי חיים"(‬

‫"זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כתבנו בספר החיים"‬ ‫שלש פעמים "חיים"‪ ,‬שנזכרו בתפילה זו‪ ,‬על שום מה הם?‬ ‫אלא ‪ -‬לפי שאמרו רבותינו‪ ,‬ששלשה ספרים נפתחים ביום הדין‪ .‬ספר‬ ‫רשעים‪ ,‬ספר בינונים וספרן של צדיקים‪ .‬וכנגד שלשה ספרים אלו‬ ‫מבקשים אנו שלש פעמים על ה"חיים"‪.‬‬ ‫"זכרנו לחיים" ‪ -‬כנגד הצדיקים‪ ,‬כנאמר‪" :‬זכר צדיק לברכה"‪.‬‬ ‫"מלך חפץ בחיים" ‪ -‬כנגד הרשעים‪ ,‬כנאמר‪" :‬לא אחפוץ במות הרשע כי‬ ‫אם בשובו מדרכיו וחיה"‪.‬‬ ‫"כתבנו בספר החיים" ‪ -‬כנגד הבינונים‪ ,‬התלויים ועומדים לכתיבה‬ ‫וחתימה טובה‪.‬‬ ‫)"אדרת שלמה"(‬

‫ימי ראש השנה בצל האימה בשנות הזעם והאימה‬ ‫שפוך חרונך‬ ‫האומרים ערו‬ ‫השנה‬ ‫ראש‬ ‫מחנה‬ ‫תש"ה‪.‬‬ ‫'מיהלדארף'‪.‬‬ ‫מעבודה מפרכת‬ ‫חוזרים עתה אסירים‬ ‫יהודים לתפילת ליל‬ ‫ראש השנה‪ ,‬כשבתוכם‬ ‫הגה"ק מקלויזנבורג זצוק"ל‪ .‬הרבי ניגש לפני העמוד ופתח‬ ‫בתפילתו המזעזעת שבקעה רקיעים‪ .‬הוא נזהר שלא להגביה את‬ ‫קולו מאימת הצוררים‪ ,‬כמובן‪.‬‬ ‫הרבי החל בפיוט "אחות קטנה" אחר תפלת מנחה‪" :‬שפוך חרונך‬ ‫באומרים ערו לא השאירו עוללותיה‪ ...‬ובכל זאת מעגלותיה לא‬ ‫ממך נעו‪ ...‬מתי תעלה בתך מבור"‪...‬‬ ‫אחר התפילה התפזרו כולם לעבר הצריפים‪ ,‬והרבי בצריף שלו‬ ‫קידש על הפת ובהתלהבות עצומה הוא בירך "שהחיינו" – ממש‬ ‫כאילו הוא עומד עכשיו עם שולחנו אצל חסידיו בקלויזנבורג‪,‬‬ ‫ואינו כעת אצל האשמדאי הנאצי ימ"ש‪.‬‬ ‫בלילה שלאחריו‪ ,‬ליל ב' דראש השנה‪ ,‬חזר ונשנה המחזה‪.‬‬ ‫להפתעת הציבור ‪ -‬הרבי בירך "שהחיינו" על תפוח עץ‪ .‬הכל‬ ‫משכו בכתפיהם לאות פליאה‪ :‬מאין בא לרבי תפוח זה?‬ ‫בערב ראש השנה פנה הרבי לאחד שעבד ברצענות במחנה‪.‬‬ ‫עקב עבודתו הוא נהנה מכמה פריבילגיות‪ .‬גם אוכל הוא קיבל‬ ‫ב'רמה' יותר משאר האסירים‪ ...‬הרבי ביקש ממנו אם יוכל להשיג‬ ‫לו תפוח לברכת "שהחיינו" לכבוד יום טוב‪ ,‬ואכן הלה השיג את‬ ‫המבוקש‪.‬‬ ‫מאוחר יותר נודע‪ ,‬כי הרבי עצמו לא אכל את התפוח שעליו הוא‬ ‫ברך "שהחיינו"‪ ,‬אלא הוא שלח אותו למסכנים ששכבו בצריף‬ ‫הבית חולים‪.‬‬ ‫ביום ב' דראש השנה נתקבצו ובאו יהודים להתפלל עם הרבי‪.‬‬ ‫לא היה להם אפילו מחזור אחד‪ ,‬אך הרבי אמר בעל פה את כל‬ ‫התפילות והקהל חזר אחריו‪ .‬שופר לא היה‪ .‬ומתחת לעץ רב‬ ‫ענפים‪ ,‬רחוק מטווח ראייתם של שומרי המחנה‪ ,‬התקבצו יהודים‬ ‫לשמוע מדברותיו של הרבי‪.‬‬ ‫הרבי עודד אותם להתחזק באמונה כי "בנים אתם לה' אלוקיכם"‪,‬‬ ‫וצריך לבטוח בהקב"ה שאנחנו עוד נכלה את כל שונאי ישראל‪...‬‬

‫הלוך ילך ובכה‬ ‫ב'ברנוביץ'‪ ,‬נשאר לראשונה הגאון רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל הי"ד‬ ‫לימים הנוראים יחד עם בני הישיבה‪ .‬בשנים קודמות היה נוסע‬ ‫לראש השנה ל'ראדין' או ל'קעלם'‪ ,‬עקב המאורעות החליט רבי‬ ‫אלחנן להישאר‪ .‬בלילו הראשון של ראש השנה‪ ,‬עמד רבי אלחנן‬ ‫בתפילת שמונה עשרה קרוב לארבע שעות!‬ ‫בימי ראש השנה‪ ,‬ימי חמישי ושישי‪ ,‬הגיחו מהאויר מטוסי‬ ‫קרב גרמניים שהפציצו את 'ברנוביץ'‪ .‬התפילה נקטעה החטף‬ ‫והבחורים התפזרו בבהלה‪ .‬רבי אלחנן עצמו נכנס לדירת המשגיח‬ ‫בקרבת מקום שם הלך ובכה הלוך ושוב‪ ,‬שעה ארוכה‪.‬‬ ‫משעה לשעה הלכו ההפצצות והתגברו‪ .‬חלק מהתלמידים באו‬ ‫לשאול כיצד עליהם להתנהג‪ .‬רבי אלחנן אמר שידוע לו מרבו‬

‫מרן החפץ חיים זצוק"ל בזמנים כאלו‪ ,‬שהבורח רשאי לקחת עמו‬ ‫לחם ופספורט וחפצים הכרחיים ויוכל לטלטלם בשינוי‪.‬‬ ‫ביום ב' דראש השנה לפנות ערב‪ ,‬הצטרף רבי אלחנן לבורחים‪.‬‬ ‫כשהגיעו לכפר הסמוך 'סטלביץ'‪ ,‬המשיכו בבריחתם עד יום שבת‬ ‫בצהרים‪ ,‬אז הגיעו לכפר 'וואלנה' המרוחק מאזור ההפצצות‪ .‬רבי‬ ‫אלחנן נשאר שם והמתין עד למוצאי השבת‪.‬‬

‫אל תשליכנו מלפניך‬ ‫כשפרצה המלחמה באלול תרצ"ט‪ ,‬החלו האנגלים להכשיר בכל‬ ‫הבתים מקלטי התגוננות ומחסה‪ .‬בתקופה זו פתחו הגרמנים‬ ‫ב"בליטץ קריג" ‪ -‬מלחמת בזק כנגד אנגליה‪ ,‬והמטירו על עריה‬ ‫הגדולות מספר רב של פצצות הרס‪.‬‬ ‫בסיומם של ימי אלול היה מן הנמנע מלומר סליחות בעיירה‬ ‫'לטשוורט'‪ ,‬מרחק ארבעים ק"מ מלונדון‪ .‬ב'לטשוורט' היה‬ ‫קיים ריכוז ניכר של משפחות יהודיות שחיפשו לעצמן מפלט‬ ‫כלשהו בימים הסוערים‪ .‬השכנים התנגדו לרעש בשעת בוקר כה‬ ‫מוקדמת‪ ,‬אי לכך הוחלט לומר סליחות ברכבת בנסיעה ללונדון‪.‬‬ ‫היהודים כולם התאספו בקרון אחד‪ ,‬והגה"צ רבי אליהו לאפיאן‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬בעל ה"לב אליהו"‪ ,‬עבר לפני התיבה כשליח ציבור‪ .‬היה‬ ‫זה ביום א' דסליחות‪ .‬כשרבי אליהו הגיע לפסוק‪" :‬אל תשליכנו‬ ‫מלפניך"‪ ...‬והזדעק מקירות ליבו‪ ,‬הנוסעים בקרון השני נבהלו‪ .‬הם‬ ‫היו בטוחים שנפלה פצצה על הרכבת‪ ,‬והחלו לדפוק בחזקה על‬ ‫הקרונות‪.‬‬ ‫רבי אליהו חשב לתומו שהדפיקות הללו באו לרמוז לו כי גם הם‬ ‫רוצים לשמוע את התפילה‪ ,‬ומכיון שכן הוא חזר שוב ושוב על‬ ‫הפסוק בתחנונים‪" :‬אל תשליכנו מלפניך"‪ ...‬והרעים בקולו ביתר‬ ‫שאת‪.‬‬ ‫האירוע הסתיים בדרמטיות‪ ,‬כאשר אחד מהנוסעים בקרון השני‬ ‫משך מרוב פחד בשרשרת הבלימה לשעת סכנה‪ ,‬וכל קרונות‬ ‫הרכבת נעצרו‪.‬‬

‫היום הרת עולם‬ ‫במחנה 'אושוויץ'‪ ,‬כך סיפר הגה"צ רבי חיים זייציק זצ"ל‪ ,‬על מה‬ ‫שאירע בימי השואה‪ :‬יום אחד בא אב אחד לפני הרב שהיה כלוא‬ ‫איתו ביחד במחנה‪ ,‬והציג בפניו שאלה חמורה‪ .‬הוא סיפר לרב‪,‬‬ ‫כי יצאה גזירה מאת הרשעים ימ"ש שצריך לאסוף חמש מאות‬ ‫ילדים ולהביאם לכבשנים‪ .‬והיות ויש לו סכום כסף במידה ניכרת‬ ‫אותו הטמין במקום סתר‪ ,‬הוא יכול לפדות את בנו הקטן מתוך‬ ‫החמש מאות ילדים‪.‬‬ ‫אולם הממונים על ביצוע הגזירה‪ ,‬הם הלא מצווים להביא חמש‬ ‫מאות ילדים‪ ,‬כלומר שבמקום בנו שיפדה אותו יבוא בן אחר‪ ,‬א"כ‬ ‫האם מותר לו לפדות את בנו על פי דין תורה?!‬ ‫שתק הרב והשתמט מלפסוק את דינו‪ .‬האב לא הרפה והוא לחץ‬ ‫על הרב שיפסוק לו את ההלכה בשאלה כה קשה‪.‬‬ ‫פרץ הרב בבכי עז‪ ,‬ואחר כך אמר לו שאסור לו לעשות זאת‬ ‫ולהציל את בנו כיון שילד אחר יבוא במקומו וימסר לשריפה‪.‬‬ ‫האב הצטרף לבכיו של הרב ושניהם בכו ביחד‪.‬‬ ‫למחרת היה ראש השנה‪ ,‬וכאשר הגיעו בזמן התפילה ל"היום‬ ‫הרת עולם"‪ ,‬העבירו אז את חמש מאות הילדים לכבשן האש‪,‬‬ ‫והאב האומלל והגיבור התעלף אז מרוב התרגשות וצער‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬