Pachad David Noach 5770

‫אשדוד‪ :‬רח׳ האדמו״ר מבעלזא ‪ 43‬טל‪ 08-8566233 .‬פקס‪08-8521527 .‬‬ ‫ירושלים‪ :‬רח׳ בית וגן ‪ 97‬טל‪ 02-6433605 .‬פקס‪02-6433570 .‬‬

‫עלון מס׳ ‪482‬‬

‫פרשת נח‬ ‫שיחה שבועית לפרשת השבוע מאת מו״ר הגה״צ רבינו דוד חנניה פינטו שליט״א‬

‫סוד ההשפעה על הזולת‬ ‫"ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם‪ ,‬והנני משחיתם‬ ‫את הארץ‪ .‬עשה לך תבת עצי גפר" )ו‪ ,‬יג – יד(‬ ‫ופירש"י‪" ,‬עשה לך תבת ‪ -‬הרבה ריוח והצלה לפניו‪ .‬ולמה הטריחו בבנין זה‪ ,‬כדי‬ ‫שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ שנה‪ ,‬ושואלין אותו מה זאת לך והוא אומר‬ ‫להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם אולי ישובו"‪.‬‬ ‫הקב"ה מצוה את נח לבנות תיבה‪ ,‬ולכאורה ציווי זה אומר דרשני‪ ,‬הלא אם רצה הקב"ה‬ ‫להצילו מהמבול וכי לא יכל לעשות שיהיה מקום בו לא יגעו מי המבול‪ ,‬מדוע צריך‬ ‫הוא להטריח את נח בעשיית תיבה?‬ ‫אלא‪ ,‬כל זאת מרחמיו ית' על בניו‪ ,‬שהרי בורא עולם אינו חפץ במות הרשע כי אם‬ ‫בשובו מדרכו‪ ,‬ולפיכך "הרבה ריוח והצלה לפניו" – כדי שיראו אנשי דור המבול את‬ ‫נח מתעסק בבניית התיבה‪ ,‬וישאלוהו לפשר כך‪ .‬וכך יוכל הוא להתנבא להם ולאמור‬ ‫כי בשל חטאיהם עוד זמן מה עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם‪.‬‬ ‫ננסה לתאר לעצמנו בדרך סיפור ומשל‪ ,‬מה ארע בעקבות כך‪ .‬מאה ועשרים שנה היה‬ ‫נח עסוק בבנית התיבה‪ .‬מאה עשרים שנה של ניסור ומדידה‪ ,‬בניה של תיבה באורך‬ ‫שלש מאות אמה ובגובה של שלושים‪ ,‬אינה דבר שניתן להסתירו‪ ,‬אין ספק כי עובדת‬ ‫בנית התיבה לא נעלמה מעיני אנשי דורו ולבטח היתה היא מפורסמת וידועה אצל כל‬ ‫אנשי מדינתו‪ .‬בתחילה כולם שאלוהו לפשר התכונה הרבה אך דבריו לא חדרו ללב‬ ‫איש – מבול? הפטירו בזלזול‪ ,‬אף אחד לא האמין לדבריו‪ .‬וכך חלפו שנים‪ ,‬אנשים‬ ‫נולדו ומתו‪ ,‬דורות עברו‪ ,‬ונח בשלו ‪ -‬בונה את התיבה‪ .‬מן הסתם אט אט החלו קוראים‬ ‫לו 'נח בעל התיבה'‪ .‬אך למרות כל זאת‪ ,‬לא חזרו בתשובה! אף לא אחד! הלא נח‬ ‫– איש צדיק תמים‪ ,‬איש אשר מצא חן בעיני ד' ומסתמא גם בעיני אנשים‪ ,‬שהרי‬ ‫הא בהא תליא כדדרשו רז"ל באבות )ג‪ ,‬י(‪" ,‬כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום‬ ‫נוחה הימנו; וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו"‪ ,‬ועל אף‬ ‫היותו נח למקום ולבריות‪ ,‬אף לא אחד מכל אנשי דורו חזר בתשובה? היתכן? חוץ‬ ‫ממנו ומבני משפחתו‪ ,‬אף אחד מאנשי דורו לא בקש להיכנס לתיבה‪ ,‬ואף לא בתחילת‬ ‫הטפטוף‪ ,‬כשנראה כי צדקו דבריו‪ ...‬מהו פשרו של דבר? האם היה נח חלש כל כך‬ ‫בכוח שכנועו? האם לא היטיב להסביר להם את משמעות מעשיו שאכן יהיה מבול‬ ‫וימחה כל היקום?‬ ‫וביותר‪ ,‬מדוע אברהם אבינו כן הצליח כל כך בקירוב אנשים אל האמונה‪ ,‬וכפי שדרשו‬ ‫רז"ל 'את הנפש אשר עשו בחרן'‪ ,‬שהיה אברהם מגייר את האנשים ושרה את הנשים‪,‬‬ ‫הכיצד בעוד הוא ושרה עשו נפשות בקרב אנשי דורם ‪ -‬נח לא הצליח בכך‪ ,‬מדוע?‬ ‫הכתוב אומר )שם ז‪ ,‬ז( "ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה‪ ,‬מפני מי המבול"‪,‬‬ ‫ופירש"י‪" ,‬מפני מי המבול‪ .‬אף נח מקטני אמנה היה מאמין ואינו מאמין שיבא המבול‬

‫ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים"‪ .‬והוא מהמדרש בר"ר שם נכתב כך‪" ,‬אמר רבי‬ ‫יוחנן נח מחוסר אמנה היה‪ ,‬אלולי שהגיעו המים עד קרסוליו לא נכנס לתיבה"‪ .‬הכיצד‬ ‫מבינים אנו דברים אלה? נח מקטני אמונה? 'מאמין ואינו מאמין'‪ .‬הגשם החל לרדת ונוח‬ ‫עדיין עם רגל אחת בחוץ‪ .‬עדיין אינו מאמין שיבוא המבול‪ .‬הכיצד יתכן שאמונתו של‬ ‫נוח היתה פגומה‪ ,‬הרי הקב"ה דבר עמו כדברו אל אחד הנביאים‪ ,‬מינה אותו לשליחות‬ ‫של בניית התיבה וממילא אין אפשרות כלל לחשוב שאמונתו היתה פגומה‪ ,‬דבר זה‬ ‫לא יעלה על הדעת‪ ,‬הרי עסק משך מאות שנים בשליחות משלחו‪ ,‬ואם אמונתו פגומה‬ ‫היתה מדוע עשה זאת ואם אמונתו איתנה היתה מדוע לא נכנס לתיבה עד שהגיעו‬ ‫המים לקרסוליו?‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬כי נח ידע שכל מטרת בניית התיבה היתה להחזיר את דורו בתשובה‪,‬‬ ‫ולפיכך ניסה הוא להתעכב עוד‪ ,‬אולי על ידי התעכבותו יהיה אי מישהו שיתעורר לשוב‬ ‫בתשובה‪ ,‬שיתעורר לתקן את חטאיו ויהא זכאי להיכנס לתיבה‪ .‬זו היתה הסיבה שפעל‬ ‫נח את פעולתו‪ ,‬אכן בו בזמן נתבע‪ ,‬כי בדקי דקויות ידע בורא עולם החוקר כל כליות‬ ‫ולב‪ ,‬כי היה כאן גם איזשהו פגם דק מן הדק עד אין נבדק באמונה‪ ,‬והתביעה מאדם‬ ‫בדרגתו של נח היתה כה קשה‪ ,‬עד שנקרא – 'מאמין ואינו מאמין'‪.‬‬ ‫ומעתה אפשר דכאן נעוץ ההבדל הגדול שבין אברהם לנח‪ .‬אברהם אבינו אמונתו‬ ‫שלימה היתה ללא שום פקפוק‪ ,‬אפילו כשהקב"ה בקש ממנו להקריב את יצחק בנו‪,‬‬ ‫והתנגשה הבקשה‪ ,‬הציווי הלזה‪ ,‬עם ההבטחה שהובטח 'כי ביצחק יקרא לך זרע'‪ ,‬אפילו‬ ‫הכי לא תמה אף לא פקפוק קל ודק‪.‬‬ ‫בזה נבדלו‪ ,‬נח עשה חשבונות שמים‪ ,‬אמנם נצטוויתי להיכנס לתיבה‪ ,‬אך הקב"ה‬ ‫רוצה שישובו בתשובה אז אולי אתעכב עוד‪ ,‬וברגע שעשה חשבונות הרי שהכניס‬ ‫את עצמו לסיפור‪ ,‬את ההבנה שלו‪ .‬וזהו חסרון מה באמונה‪ .‬בהשתעבדות לרצון‬ ‫הבורא‪ .‬ולפיכך נאמר עליו – 'מאמין ולא מאמין'‪ .‬אבל אברהם אבינו‪ ,‬הוא לא שאל‬ ‫שאלות ולפיכך נאמר עליו – 'והאמין בה' ויחשבה לו צדקה'‪.‬‬ ‫ומעתה זו הסיבה שאברהם הצליח להחזיר את דורו בתשובה אך נח לא‪ .‬לא היה‬ ‫זה מחוסר כשרון דיבור או מחוסר יכולת השפעה‪ ,‬נח ניסה להשיב אנשים בתשובה‪,‬‬ ‫עמל והתיגע על זאת‪ ,‬עד כדי כך שאף התעכב עד שהמים הגיעו לקרסוליו‪ ,‬היה בונה‬ ‫בחוצות עם את התיבה הולך ומזהיר על המבול הקרב ובא‪ ,‬וכולם ידעו זאת‪ ,‬אך כיון‬ ‫שעמוק בלבו בדקי דקויות היה חסר בשלימות‪ ,‬באמונה תמימה‪ ,‬הרי שדבריו לא פעלו‬ ‫את פעולתם‪ ,‬לא השפיעו וחדרו כפי שפעלו אצל אברהם‪.‬‬ ‫ומכאן צריכים אנו ללמוד‪ ,‬שאם רוצים אנו להרבות כבוד שמים‪ ,‬אם רוצים אנו להשפיע‬ ‫על זולתנו הדרך הראויה ביותר היא להתחיל בנו! כי רק כך ההשפעה תחדור‪ .‬כי כאשר‬ ‫בא אדם להשפיע על זולתו והוא עצמו אינו שלם באותה מידה חוק הוא שהשפעתו לא‬ ‫תצלח! חוק בל יעבור! אך כאשר בא הוא להשפיע על עצמו‪,‬‬ ‫או אז מההשפעה הלזאת ייראו וכן יעשו‪...‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫ﬣילוﬥא דצﬢיקיא‬ ‫ו ‪ -‬רבי שלמה דוד יהושע‪ ,‬האדמו"ר מסלונים הי"ד ט ‪ -‬רבי שמעון שקאפ‪ ,‬מח"ס "שערי יושר"‬ ‫ז ‪ -‬רבי מאיר שפירא מלובלין‪ ,‬מיסד הדף‬ ‫י ‪ -‬רבי דוד בעריש וידנעפלד מטשיבין‬ ‫היומי‬ ‫יא ‪ -‬רחל אמנו‬ ‫ח ‪ -‬רבי נחום מהורדנא‬ ‫יב ‪ -‬רבי יהודה צדקה‪ ,‬ראש ישיבת "פורת יוסף"‬

‫פﬧשת דבריﬦ‪ ,‬ו‘ חשון ﬨש“ע‬

‫הﬢ‪‬קת נרות‬ ‫מוצאי שבﬨ‬ ‫ﬧבינו ﬨﬦ‬

‫ירושלים‬

‫תל אביב‬

‫באר שבע‬

‫‪16:22‬‬ ‫‪17:33‬‬ ‫‪18:13‬‬

‫‪16:38‬‬ ‫‪17:35‬‬ ‫‪18:15‬‬

‫‪16:38‬‬ ‫‪17:36‬‬ ‫‪18:16‬‬

‫תמונה אחת‪ .‬אלפי דורות‬ ‫"ויחל נח איש האדמה‬ ‫ויטע כרם וישת מן‬ ‫היין וישכר ויתגל בתוך‬ ‫אהלה"‪.‬‬ ‫החפץ חיים כותב משל‬ ‫נפלא ומוסר השכל בצידו‪.‬‬ ‫"משל מתוק"‪ ,‬הגדיר אותו‬ ‫הגה"צ מגיד מישרים רבי שבתי‬ ‫יודלביץ זצ"ל‪ ,‬שהמשל מובא כאן בלשונו המתוק‪:‬‬ ‫היה פעם רב גדול‪ ,‬רב צדיק‪ ,‬שערך מסיבה לידידיו‪ .‬בסיום הסעודה‬ ‫הגישו יין שרף משובח עתיק יומין‪ .‬הרב שתה לחיים עם המסובין‪,‬‬ ‫וכיון שלא הכיר את עצמו‪ ,‬שתה‪ ,‬ועוד שתה לרויה‪ ,‬עד שהשתכר‪.‬‬ ‫ואותו רב לא סתם השתכר אלא עד כדי כך – שהתחיל לקפוץ ולרקוד‪.‬‬ ‫בתחילה הוא רקד על הארץ‪ ,‬אחר כך עלה על השולחן שמח ורקד‪.‬‬ ‫הרב בכבודו ובעצמו – כאחד השיכורים‪ ,‬בצורה משפילה במיוחד‪.‬‬ ‫אחר כך הרב נשכב על הארץ‪ ,‬מתחת לשולחן‪ ,‬ושם הוא נרדם‪.‬‬ ‫חלפו מספר שעות‪ ,‬הרב קם משנתו והתפקח מיינו‪ .‬ואז פנתה אליו‬ ‫אשתו ואמרה לו בכאב‪" :‬בושה וכלימה‪ .‬היית שיכור ‪ -‬רב העיר‬ ‫השתכר – אוי‪ .‬ואיך שהיית נראה – החולצה נפתחה לך"‪ ,‬וכו'‪ ...‬הרב‬ ‫השתומם‪ ,‬נבהל‪ ,‬נדהם‪.‬‬ ‫"אני?"‬ ‫"כן‪ .‬אתה"‪ .‬מרוב צער התעלף הרב‪.‬‬ ‫הבושה שאפפה אותו גרמה לו להחליט – לא לצאת מפתח הבית‬ ‫למשך חודש ימים‪" .‬אני רקדתי על השולחן בצורה משפילה לפני‬ ‫תושבי העיר‪ ,‬איך אסתובב ברחוב?!"‬ ‫לאחר חודש‪ ,‬הבושה נחלשה‪ .‬הוא כבר היה מסוגל לצאת מהבית‬ ‫כשפניו כבושות בקרקע‪ .‬הרב עשה מאמץ לטייל מעט ברחוב‪ ,‬צעד‬ ‫לאיטו ברחוב 'יפו'‪ .‬הוא חלף על יד חנות של 'פוטו'‪ .‬והנה‪ ,‬בחלון ראווה‬ ‫הייתה פרוסה תמונה בגודל מטר על מטר‪ ,‬בה נראה – רב שיכור רוקד‬ ‫על השולחן‪...‬‬ ‫"אוי‪ ,‬בר מינן"‪ .‬הזדעזע כולו‪ ,‬ולא ידע היכן לטמון את בושתו‪ .‬רץ‬ ‫הביתה בעיניים מושפלות וזולגות דמעות‪" :‬מה יהיה‪ ,‬איך אוכל‬ ‫לחיות‪ ,‬איך אצא לרחוב?! האם עוד אהיה מסוגל לפסוע בסמטאות‬ ‫ירושלים‪ ,‬הרי כאן בירושלים כולם מכירים אותי?"‬ ‫בחשכת הלילה‪ ,‬יצא הרב מביתו בלויית בני משפחתו‪ ,‬מיהר לעזוב‬ ‫את העיר‪ .‬לברוח לבאר שבע‪.‬‬ ‫ביום הראשון לבואו לבאר שבע‪ ,‬הלך הרב ברחוב צדדי‪ ,‬שבור ועזוב‪.‬‬ ‫לפתע הבחין כי גם שם מתנוססת תמונה בגודל שני מטר על שני‬ ‫מטר – איך שהרב מירושלים שיכור ומושפל‪ .‬בר מינן‪" :‬מי הביא את‬

‫התמונה הזו לכל מקום‪ .‬אהה אלוקים! מה קורה כאן?"‬ ‫לקח הרב את רגליו‪ ,‬ארז את מטלטליו‪ ,‬וכל עוד רוחו בו נמלט ועלה‬ ‫על המטוס לאמריקה‪.‬‬ ‫לאחר שבועיים של שהייה בארצות הברית‪ ,‬יצא הרב לבקר בחנות‬ ‫ספרים‪ ,‬והבחין כי על שולחן התצוגה‪ ,‬מונח ספר חדש העוסק‬ ‫במלחמה באלכוהול וסמים‪ .‬כאשר בשער הספר מבחוץ – תמונה‬ ‫של 'רב רוקד כשהוא שיכור'‪ ...‬למה? כי תמונה אחת שווה יותר‬ ‫מאלף מילים‪ .‬המו"ל של הספר רצו שתמונה זו תהיה מוסר השכל‬ ‫לכל‪...‬‬ ‫"אוי‪ ,‬אהה‪ .‬כל ילד באמריקה כבר מכיר אותי"‪ .‬הרהר בלבו וכל אבריו‬ ‫רעדו מבושה איומה‪" .‬היכן שאני אלך יגידו‪ :‬זה השיכור שלמדנו עליו‬ ‫בבית הספר"‪ .‬גמרנו‪.‬‬ ‫הוא ברח לשוויץ‪ .‬שכר שם בית מגורים קטן בעיר ז'נבה‪.‬‬ ‫באותם ימים התקיימה בז'נבה אסיפת או"ם‪ ,‬והעלו לדיונים את‬ ‫בעיית האלכוהול והסמים המתפשטת בכל העולם‪ .‬בין החלטות‬ ‫האסיפה המרכזית הוחלט שבשנים הקרובות‪ ,‬פעם בשנה‪ ,‬ידפיסו‬ ‫את תמונת הרב הבזוי משתיית אלכוהול – יפרסמו אותה בכל כדור‬ ‫הארץ – בהונולולו‪ ,‬בסין‪ ,‬ביפן באפריקה ובאמריקה – זו תהיה דוגמא‬ ‫"טובה" לתלמידים צעירים – איך נראה אדם נכבד שלא שמר על‬ ‫עצמו ושתה לשכרה‪ .‬וקל וחומר שלא טוב להיות מכורים ליין שרף‬ ‫או סמים‪ .‬תמונה לדוגמא‪.‬‬ ‫כאשר הרב שמע על כך‪ ,‬הוא בכה ואמר לעצמו "היכן אסתתר כעת?‬ ‫תגידו לי‪ .‬ביפן יודעים עלי‪ .‬כל העולם מכירים אותו‪ ,‬גמרנו"‪ .‬הניח‬ ‫ראשו בין ברכיו וגעה בבכי גדול‪.‬‬ ‫לא היה מי שיכול לנחמו‪ .‬והיה קול בכיו הולך וגדל‪.‬‬

‫כולם יודעים‬ ‫מורי ורבותי‪ ,‬אמר החפץ חיים‪ ,‬האם אתם יודעים שהסיפור הזה אינו‬ ‫סיפור חדש? הדברים כתובים בתנ"ך כבר קרוב לארבעת אלפים‬ ‫שנה ‪ -‬בפרשת נח‪ .‬נח הצדיק כעדות התורה "איש צדיק תמים היה‬ ‫בדורותיו את האלוקים התהלך נח"‪ .‬נח הצדיק שתה "ויתגל בתוך‬ ‫אהלו"‪ .‬מחמת היין הוא התגלגל וכו'‪...‬‬ ‫פעם אחת קרה לו המקרה‪ ,‬בבית‪ ,‬בפנים‪ ,‬פעם יחידה‪ ,‬ובחדרי‬ ‫חדרים‪ .‬ועד היום זוכרים את זה‪ :‬כל ילד קטנצ'יק ההולך ללמוד תורה‬ ‫ב'חדר'‪ ,‬לומד בפרשת נח‪" :‬נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את‬ ‫האלוקים התהלך נח‪ ...‬ויחל נח איש האדמה ויטע כרם וישת ויתגל‬ ‫בתוך אהלו"‪ .‬ואת פרשת נח לומדים בכל כדור הארץ – באמריקה‬ ‫בסין ביפן‪ .‬וכל הגויים יודעים את זה‪ ,‬את מה שקרה‪.‬‬ ‫"ראו נא" אמר החפץ חיים‪ :‬מה קורה כשאדם עושה פעם משגה‪.‬‬ ‫– הדבר לא נשכח לנצח‪.‬‬

‫מותר לדרוש ולחקור‬ ‫אם הוא רואה בחברו דברים הניכרים‪ ,‬שהוא רוצה להזיקו בגופו או בממונו‪ ,‬אפילו‬ ‫לא שמע עליו עד עתה דבר זה משום אדם‪ ,‬מכל מקום מותר לדרוש ולחקור אחר‬ ‫זה אצל אנשים אם מחשבתו להזיקו בענין פלוני ופלוני‪ ,‬כדי לידע איך להשמר‬ ‫ממנו‪ ,‬ואין לו לחוש‪ ,‬שעל ידי זה יסובב שיספרו בני אדם בגנותו‪) .‬חפץ חיים(‬

‫‪ .1‬מנין שהדגים לא נמחו ממי המבול?‬ ‫‪ .2‬מתי היא תקופת ה"חום" ותקופת ה"קור"?‬

‫נח לא נתן מנוחה לעצמו‬ ‫"נח איש צדיק תמים‬ ‫היה בדורותיו את הא‪-‬‬ ‫להים התהלך נח"‪.‬‬ ‫נח לא נמשך אחר אנשי‬ ‫דורו‪ ,‬מתוך שהחשיב עצמו‬ ‫כגר בעולם הזה‪ ,‬וכמי שאינו‬ ‫אלא עובר ממקום למקום‬ ‫ועיקר מקומו אינו אלא למקום‬ ‫שהוא מהלך אליו‪ .‬ובשעה שהאדם חשוב‬ ‫גר בעולם הזה אינו בא לידי חטא‪ .‬וכך דרכן של צדיקים‪ ,‬שהם עושים עצמם‬ ‫כגרים בעולם הזה‪ ,‬ונותנים דעתם כל ימיהם שהם עתידים לתת דין וחשבון‬ ‫לפני קונם בסוף ימיהם‪ ,‬ושהם חוזרים למקום רמה ותולעה‪ .‬ומי מהרהר כל‬ ‫ימיו שעתיד הוא ליתן דין וחשבון‪ ,‬לא בעל הבית אלא הגר‪ ,‬וכיון שהם עושים‬ ‫עצמם גרים בעולם הזה‪ ,‬זוכים ונעשים תושבים לעולם הבא‪.‬‬ ‫העולם הזה דומה לבית מלון‪ ,‬והבריות דומין בו לאדם השוכר בית לעצמו בבית‬ ‫מלון‪ .‬וכי ראית מימיך אדם השוכר בית במלון שנעשה בעל הבית בחדרו‪,‬‬ ‫ומיד כשיתחיל להרוס בחדרו מיד בא בעל הבית ומגרש אותו מן המלון‪ .‬כך‬ ‫אנשי דור המבול‪ ,‬כסבורים היו שהעולם הזה שלהם הוא‪ ,‬והתחילו לקלקל בו‬ ‫ומלאה הארץ חמס‪ .‬מה עשה בעל הבית? "וימח את כל היקום"‪ .‬אבל נח מתוך‬ ‫שהחשיב עצמו כגר בעולם הזה‪ ,‬ניצל ממי המבול‪.‬‬ ‫ומנין אתה יודע שלא היה נח מחשיב עצמו כתושב בעולם הזה? ממה שנאמר‬ ‫בו "אלה תולדות נח נח"‪ .‬ושנינו )ב"ק מה‪ (.‬אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט‪.‬‬ ‫"נח" מלשון מנוחה‪ ,‬ומתוך שנאמר נח נח שתי פעמים‪ ,‬שומע אני שלא היה‬

‫מי הוא צדיק‬ ‫"נח איש צדיק"‪) .‬ו‪ .‬ט(‬ ‫ולמה נקרא שמו "צדיק"? הואיל וזן את בריותיו של הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫נעשה כבוראו‪ ,‬שנאמר )תהלים יא(‪" :‬כי צדיק ה'‪ ,‬צדקות אהב"‪.‬‬ ‫שני בני‪-‬אדם נקראו "צדיקים" ‪ -‬על שזנו את הבריות‪ :‬נח‪ ,‬וכן יוסף‪ ,‬שכך‬ ‫כתיב בו‪) :‬בראשית מז( "ויכלכל יוסף"‪ .‬ונאמר בו )עמוס ב(‪" :‬על מכרם‬ ‫בכסף צדיק"‪.‬‬ ‫]תנחומא הקדום[‬

‫גזירה והצלה‬

‫במנוחה בעולם הזה אלא כגר‪.‬‬ ‫ואולי זו כוונת חז"ל )ברכות סד‪" (.‬תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם‬ ‫הזה ולא בעולם הבא"‪ .‬כיון שהם מחזיקים עצמם כגרים והגר מתוך שאינו‬ ‫מחזיק עצמו לבעל הבית אין לו מנוחה‪ ,‬והוא חושב כל שעה על המקום אשר‬ ‫הוא הולך אליו‪ ,‬ולא על המקום אשר הוא עובר דרכו‪ ,‬שאינו נמצא בו אלא‬ ‫לשעה קלה‪.‬‬ ‫אבל יש מרבותינו שהיו דורשים את נח לגנאי‪ .‬והיו אומרים‪ ,‬אילו היה בדורו‬ ‫של אברהם לא היה נחשב לכלום‪ .‬כי אברהם אבינו נאמר בו‪ ,‬גר ותושב אנכי‬ ‫עמכם‪ .‬והגע בעצמך‪ ,‬אם גר ‪ -‬אינו תושב‪ ,‬ואם תושב ‪ -‬אינו גר‪ .‬אלא אברהם‬ ‫אבינו אף על פי שנתן לו הקב"ה ארץ כנען מתנה ולזרעו אחריו‪ ,‬לא החשיב‬ ‫עצמו כבעל הבית‪ ,‬אלא עשה עצמו כגר‪.‬‬ ‫במה דברים אמורים שהיה אברהם אבינו מחשיב עצמו כגר בעולם הזה‪ ,‬אצל‬ ‫עסקי עצמו‪ ,‬אבל אצל עסקי שמים עשה עצמו תושב ותקיף‪ .‬והיה מוכיח‬ ‫את הבריות‪ ,‬וקירב אותם תחת כנפי השכינה‪ ,‬ופירסם את מלכותו בעולם‪,‬‬ ‫והיה מקריא את שמו של הקב"ה בפי כל בריה )ב"ר לט‪ ,‬טז(‪ .‬וכל באי עולם‬ ‫היו יודעים שבירה זו יש לה מנהיג‪ .‬אבל נח‪ ,‬מתוך שהחשיב עצמו כגר ולא‬ ‫כתושב אף בחפצי שמים‪ ,‬לא היה מוכיח את אנשי דורו‪ ,‬כמו שכתב הספורנו‬ ‫)בראשית ו‪ ,‬ח( נח‪ ,‬אף על פי שהוכיח על המעשים המקלקלים ענין המדינות‪,‬‬ ‫לא הורה אותם לדעת האל יתברך וללכת בדרכיו‪ ,‬אף על פי שהוא היה צדיק‬ ‫תמים בעיון ובמעשה‪.‬‬ ‫הלכך יש דורשים אותו לגנאי‪ ,‬כי מתוך שהחשיב עצמו כגר לא היה מוכיח את‬ ‫אנשי דורו‪ ,‬כי אין מוכיח אלא בעל הבית‪ .‬ואברהם אף על פי שעשה עצמו גר‬ ‫לא עשה כן אלא אצל עסקי עצמו‪ ,‬אצל עסקי שמים עשה עצמו תושב והוכיח‬ ‫את אנשי דורו‪.‬‬

‫אתם מתגאים לפני?! בה‬ ‫אני נפרע מכם! הדא הוא‬ ‫דכתיב‪" :‬ואני הנני מביא את‬ ‫המבול מים על הארץ"‪.‬‬ ‫]תוספתא סוטה‪ .‬פ"ג[‬

‫עכבא לטובה‬ ‫"כי לימים עוד‬ ‫שבעה"‪) .‬ז ‪ .‬ד(‬

‫דבר אחר‪ :‬לך גופר‪ ,‬אבל להם – גפרית‪ .‬ולמה ציוה לו ה' שיקח מעצי‬ ‫גופר ולא משאר עצים? אמר רבי ישמעאל‪ :‬כשם שנחתם גזר דין על דור‬ ‫המבול‪ ,‬כך נחתם על נח‪ ,‬שידון עמהם בגופרית‪ ,‬אלא שמצא חן‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫"ונח מצא חן"‪.‬‬ ‫אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬גזרה היתה לפני לדון גם את נח בגפרית‪ .‬והואיל‬ ‫והוא צדיק‪ ,‬אי אפשר לאבדו‪ ,‬והואיל ונגזרה גזרה‪ ,‬אי אפשר לחזור בו‪.‬‬ ‫מה עשה הקדוש ברוך הוא? גזר עליו שיעשה תיבה מעצי גופר‪ ,‬שהוא‬ ‫לשון "גפרית" – נמצאת הגזרה במקומה עומדת‪ ,‬ונח ניצל‪.‬‬

‫ולמה לאחר שבעה ימים? אלא‬ ‫כל זמן שמתושלח קיים‪ ,‬עיכב הקדוש‬ ‫ברוך הוא להביא מבול לעולם‪.‬‬ ‫השיבו הקדוש ברוך הוא לנח ואמר לו‪ :‬זקן אחד יש לי בארץ‪ ,‬וצדיק גמור‬ ‫הוא‪ ,‬ואין לי רשות להוריד מבול לעולם עד שיפטר מן העולם‪.‬‬ ‫אמר לפניו‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬ומי הוא הצדיק? אמר לו‪ :‬מתושלח זקנך‪.‬‬ ‫אמר לו‪ :‬אם‪-‬כן‪ ,‬יתכנס עמנו )מתושלח(‪ ,‬וירד מבול לעולם כמו שאמרת?‬ ‫אמר לו‪ :‬אינו מתקיים בעולם אלא שבוע אחד‪ ,‬ואחר‪-‬כך יפטר לבית‬ ‫עולמו‪ ,‬וירד המבול לעולם‪.‬‬ ‫וזהו "כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ"‪ .‬וכיון שעברו שבעת‬ ‫ימים – נפטר מתושלח‪ ,‬ובא המבול‪.‬‬

‫]בראשית רבתי[‬

‫]א‪-‬ב דבן סירא[‬

‫"עשה לך תבת עצי גפר"‪) .‬ו‪ .‬יד(‬ ‫ולמה עצי גפר? על שם "גפרית"‪ ,‬שנדונו דור המבול להמחות בו‪.‬‬

‫כפויי טובה‬

‫מלכות היראה‬

‫"ואני הנני מביא את המבול מים"‪) .‬ו‪ .‬יז(‬

‫"ותהי ראשית ממלכתו"‪ ) .‬י‪ .‬י(‬

‫ולמה אבדם במים דוקא?‬ ‫אנשי דור המבול לא נתגאו לפני המקום‪ ,‬אלא מתוך טובה שהשפיע‬ ‫להם‪.‬‬ ‫אמרו‪ :‬אין לו )להקדוש ברוך הוא( עלינו טרחות‪ ,‬אלא שתי טיפות של‬ ‫גשמים‪ ,‬שהרי יש לנו נהרות ומעינות‪ ,‬שאנו מסתפקין מהם בימות החמה‬ ‫ובימות הגשמים‪.‬‬ ‫אמר להם הקדוש ברוך הוא‪ :‬בטובה שהטלתי )השפעתי( לכם‪ ,‬בה‬

‫ומפני מה נעשה מלך?‬ ‫רבי יהודה אומר‪ :‬הכותונת שעשה הקדוש ברוך הוא לאדם ולאשתו היתה‬ ‫עמהם בתיבה‪ .‬וכשיצאו מן התיבה‪ ,‬לקחה חם בן נח והוציאה עמו‪ ,‬והנחילה‬ ‫לנמרוד‪ .‬ובשעה שנמרוד היה לובש אותה‪ ,‬היו כל בהמה חיה ועוף באין‬ ‫ונופלין לפניו‪ ,‬והיו בני‪-‬אדם סבורין שהוא מכח גבורתו‪ .‬לפיכך המליכוהו‬ ‫עליהם למלך‪.‬‬ ‫]פרקי דרבי אליעזר[‬

‫התפילה‪ ,‬היה אומר‬ ‫רבי‬ ‫המשגיח‬ ‫יחזקאל לוינשטיין‬ ‫זצ"ל – כמוה‬ ‫כלימוד המוסר‪ .‬עני ‪ -‬נו נו‬ ‫כשם שלימוד המוסר‬ ‫בזמנו של הגאון הגדול רבי ישועה בסיס זצ"ל רבה של הקהילה היהודית‬ ‫מטרתו לקרב את‬ ‫שבתוניסיה‪ ,‬התאספו בני הקהילה בבית הכנסת לעצרת זעקה ותפילה בגין‬ ‫האדם לבוראו‪ ,‬כך‬ ‫מצב הכלכלה והפרנסה‪ ,‬שהעיקו על הציבור‪.‬‬ ‫היא מטרת התפילה‬ ‫בתפילה עמד רבי ישועה בראש קהילתו‪ ,‬ושליח הציבור חנן בקולו‪" :‬עננו‬ ‫לקבוע בלב האדם‬ ‫א‪-‬להי אברהם עננו"‪.‬‬ ‫יסוד זה שאין שום‬ ‫והקהל עונה לעומתו‪" :‬עננו‪ ,‬ופחד יצחק‪ ,‬עננו"!‬ ‫מקרה בעולם‪ .‬כל מה‬ ‫לפתע הבחין הרב‪ ,‬כי יהודי‪ ,‬מן הפשוטים שבקהל‪ ,‬עומד רותת‪ ,‬עיניו‬ ‫שהאדם מקבל בעולמו הוא רק‬ ‫עצומות‪ ,‬סידורו חבוק לחיקו‪ ,‬ואינו משתתף באמירה‪ .‬עומד הוא‪ ,‬פניו‬ ‫מגזרת הבורא‪.‬‬ ‫מופנות למרום‪ ,‬וחוזר שוב ושוב על המילה‪" :‬עננו‪ ,‬עננו‪ ,‬עננו‪ ,‬עננו"!‬ ‫על תפילתו של הרב יעקב יוסף הרמן זצ"ל‪ ,‬מספרת בתו בספר "הכל לאדון‬ ‫ראה הרב ברוח קדשו‪ ,‬שקריאתו של האיש הפשוט בוקעת היא רקיעים‪.‬‬ ‫הכל"‪:‬‬ ‫צפה והביט איך שתפילתו ממתיקה היא את כל הדינים‪ ,‬פועלת ישועה‬ ‫התפילות של אבא לקדוש ברוך הוא‪ ,‬היו כשל בן הפונה אל אביו ומבקש‪:‬‬ ‫ורחמים‪ ,‬משפיעה שפע חסדים‪.‬‬ ‫"אבא! עזור לי! תן לי!"‬ ‫לאחר התפילה נפנה אליו הגאון רבי ישועה בסיס זצ"ל‪ ,‬ושאל אותו‪" :‬אמור‬ ‫מה מאד נחרדתי כשנכנסתי יום אחד לחנותו של אבא‪ ,‬וראית אותו כשהוא‬ ‫לי בבקשה! מה היתה כונתך בהשנות‬ ‫מדוכדך‪ .‬הוא ישב בפינת החנות‪ ,‬ראשו‬ ‫שוב ושוב על המילה עננו?" תמה האיש‬ ‫מורכן ועיניו זולגות דמעות‪.‬‬ ‫לשאלתו של רבי ישועה‪" :‬כלום אין‬ ‫אבא בוכה? אבא האמיץ‪ ,‬החזק‬ ‫רבינו הנערץ יודע את פירוש המילות"?‬ ‫והאיתן?!‬ ‫ואני תפלתי‬ ‫"לא מילה אחת היא‪ ,‬רבי! שתי מילים‬ ‫"מה קרה?" זעקתי לעברו‪ .‬חששתי‬ ‫לנצל את ההזדמנות‬ ‫לגרוע ביותר‪.‬‬ ‫הן‪ :‬עני נו‪ ,‬נו"‬ ‫"אני זקוק לדבר מה מהאדון"‪ ,‬אמר‬ ‫ביקש ממנו רבי ישועה שיבאר לו פשרן‬ ‫חיב אדם לנצל את הסבות הבאות עליו‪ ,‬שימלאו את‬ ‫לי‪ .‬זו היתה דרך בה התבטא אבא לגבי‬ ‫המטרה שלשמה נתנו‪ .‬ואם האדם מרכך לבו‪ ,‬ממרר‬ ‫של דברים‪ .‬והלה היטיב לבאר את‬ ‫וההתקרבות‪,‬‬ ‫העליה‬ ‫נוצרת‬ ‫–‬ ‫השם‬ ‫אל‬ ‫ומתפלל‬ ‫בבכי‬ ‫הקב"ה –שכינויו בפיו היה "האדון"‪.‬‬ ‫תפילתו‪:‬‬ ‫שזהו ענין התפלה‪ ,‬שאיננה רק מצוה של אמירת נוסח‬ ‫הוא הרגיש תמיד כעבד בפני אדונו‪.‬‬ ‫"פירוש המילה 'נו' בצרפתית זה 'לא'‪.‬‬ ‫מלים‪.‬‬ ‫עבד נאמן הסר למשמעת אדונו‪ ,‬עבד‬ ‫ואני ביקשתי והתחננתי לפני בורא‬ ‫המבצע ללא הרהור וללא עיכוב את‬ ‫מהותה של תפלה היא‪ ,‬לגבש באדם את ההכרה ש"אין‬ ‫עולם שאיש לא יהיה עני בשנה זו"!‬ ‫רצונו‪ .‬עבד היכול לפנות בבקשה אל‬ ‫פונים‬ ‫אנו‬ ‫ואליו‬ ‫השם‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫ניתן‬ ‫הכל‬ ‫מלבדו"‪.‬‬ ‫עוד‬ ‫אורו עיניו של רבי ישועה בסיס‪" :‬אכן‬ ‫אדונו‪ ,‬כבן אל אביו‪.‬‬ ‫אליו‬ ‫אנו‬ ‫וכשפונים‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫תלוי‬ ‫בו‬ ‫שרק‬ ‫כיון‬ ‫בבקשתנו‪,‬‬ ‫כך‪ .‬תפילתך נענת ופעלת שנת שפע‬ ‫בלב טהור‪ ,‬ממילא נוצרת התרוממות הנפש וקרבת‬ ‫"האם ה'אדון' נותן לך תמיד את‬ ‫ועושר"‪...‬‬ ‫אלהים‪.‬‬ ‫מבוקשך?" שאלתי אותו‪.‬‬ ‫תפלה על הכלל‬ ‫אבא‪ ,‬באותה פשטות וטבעיות‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫ואמנם נתבארה לנו החובה להמליך את הבורא עלינו‪.‬‬ ‫"חובתו של כל יהודי להתפלל לשלומה‬ ‫"בודאי! היש עוד משהו שיכול לספק‬ ‫אולם‪ ,‬למעשה‪ ,‬לא יודעים אנו כיצד להתחיל בזה‪ .‬ושעת‬ ‫של הבריאה כולה‪ ,‬תפלה לגאולתו של‬ ‫את צרכי מלבדו"?!‬ ‫הכושר הנוחה ביותר לזה היא התפלה‪ ,‬שכולה מלאה‬ ‫העם כולו" כך אמר הצדיק רבי נפתלי‬ ‫בהכרת השם‪ .‬ואם מנצלים שעת התפלה כראוי‪ ,‬מביא‬ ‫באותם ימים סבל אבא מחולשה‬ ‫מרופשיץ זצ"ל‪ ,‬והסביר זאת במשל‬ ‫הדבר תועלת לאין שעור‪.‬‬ ‫בזכרונו‪ .‬שכחת שמות ופרטים שונים‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫]"אור יחזקאל"[‬ ‫העיקה עליו והעציבה את רוחו‪.‬‬ ‫הצאר הרוסי‪ ,‬נקולאי הראשון השקיף‬ ‫"אם כה פשוט הוא לקבל מ'האדון'‪,‬‬ ‫על מסדר גיסותיו שנערך לפניו‪ .‬אחד‬ ‫אדון הכל‪ ,‬כל דבר שתבקש‪ ,‬מדוע לא‬ ‫מאויבי המלך מצא שעה זו כשרה לטעון רובהו לכונו אל לבו של הצאר‪ .‬חיל‬ ‫תתפלל אליו ותבקש עזרה ורחמים לשיפור זכרונך?" העזתי לשאול‪.‬‬ ‫פשוט‪ ,‬שהבחין בכונתו של המתנקש‪ ,‬רץ במהירות הבזק אל הצאר ומשך‬ ‫"אינני מבקש בקשות חריגות!" ענה אבא‪" .‬בגילי‪ ,‬בגיל שמונים ושלש‪,‬‬ ‫אותו הצידה‪ .‬במעשהו זה הציל את המלך ממות בטוח‪.‬‬ ‫טבעי הדבר שהזיכרון נחלש‪ .‬בקשות מיוחדות וחריגות מעין אלה‪ ,‬אינני‬ ‫"במה אוכל לגמול לך על שהצלת את חיי?" שאל הצאר בקול נרגש‪.‬‬ ‫מבקש"!‬ ‫"הסמל של כתתי הוא רשע מרושע‪ ,‬ועושה לי צרות צרורות"‪ ,‬השיב החיל‪.‬‬ ‫איזו קרבה אבא חש להקדוש ברוך הוא‪ ,‬ל"אדון הכל"‪ ,‬כפי שכנה אותו‬ ‫"צוה נא‪ ,‬הוד מעלתך הצאר‪ ,‬שיחדל לענותי"‪.‬‬ ‫תמיד‪ .‬באיזו קלות היה פונה אליו בבקשותיו‪ ,‬ממש כמו בן שהוא מתחטא‬ ‫"טפש בן טפש"‪ ,‬אמר המלך בחיוך מתחת לשפמו‪" .‬מדוע מבקש הנך‬ ‫לפני אביו‪.‬‬ ‫בקשה כה אוילית‪ ,‬הן יכלת לבקש שאעשה אותך עצמך לקצין‪ ,‬לגנרל"‪.‬‬ ‫אכן זו היתה תפילה מעומקא דליבא!‬ ‫הנמשל הוא‪ ,‬שיהודי מתפלל לה' להחלמה ממחלה‪ ,‬לקיצו של כאב שניים‪,‬‬ ‫בספר "המאור הגדול" מסופר על אחד מתלמידיו הקרובים של הגאון רבי‬ ‫לפרנסה טובה‪ .‬אולם כל אלה אינם אלא קטנות‪ ,‬מוטב להתפלל לגאולת‬ ‫שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת "קול תורה"‪ ,‬שהשתפך לפניו‬ ‫כלל ישראל ובתוך הכלל יוושע גם הפרט‪.‬‬ ‫והשיח את לבו על מכאוביו ועל סבלו‪.‬‬

‫אמר לו הגאון רבי שלמה זלמן אוירבאך בקול רך ובחיבה‪:‬‬ ‫דע לך תלמידי היקר‪ ,‬כי אני מעולם לא פרטתי את הצרות שלי ואת תחלואי‬ ‫בפני בן אדם‪ .‬כל אימת שכאב לי משהו‪ ,‬כשהפריע לי איזה משהו‪ ,‬מיד‬ ‫הייתי עומד ומתפלל לפני הקדוש ברוך הוא שיטיב עמי ברוב חסדיו‪.‬‬

‫קוראים שיש ברשותם עובדות והנהגות בנושא כחה של תפילה‪ ,‬מוזמנים לשתף אותנו ולזכות את הרבים‪ .‬דוא"ל‪[email protected]:‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬